Print this page
שבת, 20 נובמבר 2010 21:00

מה זאת כת?

דרג מאמר זה
(8 מדרגים)

בהגדרתה הרחבה ביותר כת היא קבוצה שיש לה הנהגה סמכותית שמכתיבה את אמונותיהם ודרכי התנהגותם של כל החברים בקבוצה. הנהגת הכת תטען שהיא הנתיב היחיד לאלוהים / אמת / אושר / עושר / שלוות נפש / נירוונה / גאולה / מציאות עליונה / מיצוי מלוא הפוטנציאל או כל רעיון אחר שיעלה בדמיונו של המנהיג או הבכירים והיא תנסה לשלול מחברי הקבוצה את יכולתם להחליט בעצמם על דרכם בחיים באמצעות טכניקות מניפולטיביות דוגמת שטיפת מח, לחצים נפשיים, סחיטה רגשית, ניתוק ממשפחה וחברים קודמים, לחצים חברתיים, ערעור הבטחון העצמי, שליטה באינפורמציה, יצירת יחסי תלות והטמעת פחד מנטישה או עזיבה. לאחר שההנהגה תצליח לבטל את עצמיותם של החברים היא תאלץ אותם לקדם את מטרותיה על חשבון זמנם, מרצם, משאביהם, קשריהם המשפחתיים ועתידם. לו

 

 

כתות דתיות, בניגוד להתארגנויות דתיות אחרות, מקבלות את השראתן מחוץ לתרבות הדתית השלטת ועל ידי כך הן יוצרות מתחים חזקים בינן לבין הזרמים הדתיים האחרים. בניגוד לפלגים שנולדים ממחלוקת דתית ושומרים על המשכיות עם האמונות המסורתיות, כתות נוצרות באופן ספונטני סביב רעיונות ומנהגים חדשים לחלוטין. במקרים רבים הכתות אמנם מלמדות את עיקרי דת האם אבל הן מוסיפות עליהם הוראות שמחייבות הכרה בסמכותם המוחלטת של מנהיג כלשהו או כתבים כלשהם. בני הכת שומרים אמונים מוחלטים לפרשנותו של המנהיג והציות המוחלט והבלתי מעורער לפרשנות זאת הוא תנאי לחברות בכת.

 

בהמשך נדון רק בכתות דתיות ואותן ניתן לאפיין ולזהות באופן הבא:

 

 

סוגי הכתות:

ניתן להבחין בשלושה סוגים של כתות: כתות מתהוות, כתות מתרחבות וכתות ממוסדות. בסוג הראשון, כתות הנמצאות בתהליכי התהוות, נכלול את כל אותן הכתות בהן עדיין שולט המייסד הכריזמטי שבכוח אישיותו מצליח למשוך לתנועה חברים חדשים. בקטגוריה השנייה, כתות מתבססות, נשים את הקבוצות בהן שולטים ילדיו ו/או תלמידיו של המייסד הכריזמטי. הנהגת ההמשך לרוב מסתמכת על המוניטין של המייסד ולכן היא פועלת בנמרצות להאדיר את שמו וסגולותיו. לבסוף, הכתות בקטגוריה השלישית, הכתות הממוסדות, מאופיינות בכך שהן נשלטות על ידי דורות מאוחרים יותר של מנהיגים שעושים כמיטב יכולתם לשמר את השיגי המייסד הכריזמטי וממשיכי דרכו המיידיים. כתות ממוסדות הופכות בהדרגה לזרמים נפרדים של דת האם ולעיתים אף לדתות חדשות שנפרדו מדת האם ופתחו בדרך דתית משל עצמם.

 

במקרים מסוימים מנהיגים של כת ממוסדת זאת או אחרת מצליחים להתסיס מחדש את הכת המנומנמת ולהפוך למנהיגים כריזמטיים בזכות עצמם. במקרה זה הכת משנה את צביונה וחוזרת להיות כת מתהווה, הפעם עם מנהיג כריזמטי חדש ואוסף חדש של אמונות.

     

הנהגת הכת:

כתות נבנות סביב מנהיגות מרכזית ששולטת בחברי הכת שלטון בלתי מעורער. המנהיגות תטען שיש לה שליחות בלעדית, התגלות ייחודית או סמכות מיוחדת שהוענקה לה על ידי האל. היא תעצב לעצמה תדמית אליטיסטית ותבליט את העובדה שרק היא צודקות וכל האחרים טועים, רק היא עושה את רצון האל כל האחרים ממרים את פיו, רק היא מייצגת את האמת האחת והיחידה וכל האחרים דוגלים באמונות שווא, רק היא מבטיחה גאולה וכל האחרים מרחיקים אותה, רק היא מייצגת את דת האם במקורית וכל האחרים שקועים בטעות וכדומה.

 

בראש מעייניהם של המנהיג או הקבוצה השלטת עומדת תמיד טובתם האישית. טובה אישית זאת יכולה להתבטא ברדיפה אחר כבוד, תהילה, מעמד, שררה, ממון ולעיתים רחוקות גם מין. בדרך לסיפוק מאווייהם המנהיגים לא יהססו לגזול את ממונם, זמנם, כישוריהם ועתידם של חברי הכת.  

 

בכתות ניתן לזהות מנהיגים משלושה סוגים: המנהיג הכריזמטי שהקים את הכת ועיצב את האידיאולוגיה שלה, ממשיכי הדרך המיידיים שנכנסים לנעליו של מייסד הכת ובונים על התהילה שלו ומנהיגים שבאים אחריהם. הללו לרוב ממסדים את הכת והופכים אותה לזרם דתי חדש או אפילו לדת חדשה העומדת בזכות עצמה.

 

המייסד לרוב ניזון מהסמכות שהוא רכש בדת האם לפני שהוא הקים את הכת החדשה. בעזרת הכריזמה שלו הוא מצעיד את חסידיו להתבדלות מדת האם ולהקמת מסגרת שתעניק רק לו את הבכורה. ממשיכי הדרך, לעומת זאת, לרוב אינם יכולים להסתמך על כריזמה האישית ומעמדם נגזר מהמוניטין של המייסד. מסיבה זאת ממשיכי הדרך תמיד ישתדלו להאדיר את שמו, לייחס לו כוחות על-טבעיים ולרקום סביבו אגדות ומיתוסים בתקווה שהם, כיורשיו, יוכלו להנות מהילתו ומסמכותו.

 

המוניטין של המייסד:

מייסדי כתות דתיות תמיד מנסים לשזור לעצמם הילה של קדושה ולייחס לעצמם, אפילו אם במעומעם וברמיזה בלבד, כוחות על-טבעיים כאלו או אחרים. לממשיכי דרכם חשוב להעצים את תהילת המייסד ולכן הם מפיצים את סיפורי נפלאותיו ומייחסים לו עוד ועוד ניסים על-טבעיים. במרוצת הזמן החברים מפנימים את הסיפורים שמספרים על המייסד הכריזמטי והם מקבלים את הסיפורים הללו כאמת מוחלטת מבלי לבדוק אם הדברים אכן התרחשו בפועל. על מייסדי כתות מספרים שהם ריפאו חולים, גרשו דיבוקים, התריעו מפני אסונות, הביאו פרנסה לנזקקים, פתחו רחמן של עקרות ואולי אפילו הקימו מתים לתחייה.[א]

 

סיפורי הניסים של המייסד הופכים לחלק ממערכת האמונה של הכת ועל חברי הקבוצה נאסר לפקפק בנכונותם. הם גם לומדים לספרם שוב ושוב בפני כל מי שהם פוגשים ולהתעלם מכל גילוי של ספקנות או ביטול.

 

את תדמיתם, המנהיגים הכריזמטיים בונים בעזרת המקריות הסטטיסטית. למשל, הם מבטיחים רפואה שלמה למספר רב של אנשים ובונים על כך שאחוז מסוים יחלים באופן טבעי או בעזרתה של הרפואה הקונבנציונלית. לימים חברי הכת יזכרו  רק את 'הניסים הרפואיים' וישכחו את כל הכישלונות, בייחוד אם ההבטחה לרפואה שלמה נוסחה כהתניה: החולה יחלים רק אם הוא יאמין / ישמור על חוקי הדת / יתרום ככל יכולתו וכדומה.

  

גיוס חברים חדשים:

כתות מגייסות בעיקר אנשים שנמצאים בנקודת שפל בחייהם. המגייסים יפנו רק לאנשים שנראים מבולבלים, תלושים, חסרי כיוון, בקשיים פיננסיים, במשבר רגשי וכדומה. בכדי לסנן את המועמדים הפוטנציאליים הם יפנו למספר רב של אנשים וידקלמו להם סיסמא די סתמית ואוניברסלית או יבקשו מהם לבצע פעולה תמימה ובלתי מחשידה. תגובתו של האדם תרמוז על חוסנו הנפשי ועל מידת נכונותו להצטרף לכת. כשמתגלה מועמד מתאים, המגייסים ינסו לנתקו מסביבתו הטבעית ולמשכו למפגש הכרות בו הם יחשפו בפניו רק את פניה היפות והמחייכות של הכת.

 

ההנהגה תמנה כמגייסים רק חברים שהשלימו את תקופת האינדוקטרינציה שלהם והפנימו את כל המסרים של הכת. אף שבפועל חברי הכת מתנהגים אחרת מהמקובל בציבור הרחב (לובשים בגדים מוזרים, מנהלים טכסים ייחודיים, מתגוררים בקומונות וכדומה) ההנהגה תורה למגייסים להתלבש ולהתנהג באופן נורמטיבי וזאת על מנת שלא להפחיד ולהבריח את המצטרפים הפוטנציאלים.

 

מפגשי ההכרות:

במפגש ההכרות המועמדים יכירו אנשים מאושרים שינסו לשכנע אותם שגם הם יכולים לזכות באושר דומה אם רק יצטרפו לקבוצה. כבר מהרגע הראשון החברים הוותיקים יעניקו למצטרפים הפוטנציאליים אהבה, קבלה ותשומת לב ועל ידי כך הם יפתחו במועמדים תחושת שייכות וחברות שתגרום להם לרצות להפוך לחברים מן המניין. הכת תנסה לערוך את מפגשי ההכרות, אם לא את הראשון אז את אלה שבאים אחריו, במקום רחוק ומנותק והמועמדים יתבקשו להצטרף להסעה מאורגנת או לאחד החברים וותיקים ולא להגיע למפגש ברכבם הפרטי. בתנאים אלה יקשה על המועמדים לעזוב באמצע המפגש והם יאלצו להישאר עד הסוף ולספוג את כל מנת שטיפת המוח. אם מועמד כלשהו יביע הסתייגות או רצון להתנתק מהקבוצה, הנוכחים ילחצו עליו לתת לנושא הזדמנות שניה, להשתתף בעוד מפגש, לבקר במוסדותיהם ולראות את תוצאות פעילותם הברוכה, להיפגש עם מנהיג הקבוצה וכדומה.

 

בנית תדמית לכת:

הכת תנסה לבנות לעצמה תדמית מהוגנת ולשם כך היא תפעיל מערכת יחסי ציבור שתנסה להסתיר את מהותה האמיתית של הכת ולחשוף רק את פניה היפות והמחייכות. במסגרת המאמץ השיווקי הכת תציג את עצמה כמסייעת לחלשים, תורמת לקהילה, מצילה נפשות טועות, מביאה אושר לעולם וכדומה. המצגות של הכת יתארו את יעדי הקבוצה ואת תוכניותיה בצורה חיובית ומושכת וינסו לקלוע למאווי הנפש של אוכלוסיית המטרה.

 

ההנהגה תנחה את חברי הכת להראות תמיד שמחים ומאושרים ותאסור עליהם לספר לאחרים על חייהם ולחשוף את רגשותיהם האמיתיים.

 

כחלק מהניסיון לבנות תדמית חיובית מנהיגי הכת יבקשו הצהרות תמיכה מאישים מפורסמים דוגמת כוכבי קולנוע וטלוויזיה, נבחרי ציבור, בעלי הון וכדומה. בעזרת הצהרות התמיכה הללו הכת תנסה לטשטש ולהסתיר את מהותה האמיתית ולהציג את עצמה כמרכיב חשוב בזרם המרכזי של החברה.

 

אמונות הכת:

כתות מסתירות את אמונותיהן ומנהגיהן עד לאחר שהמצטרף עבר שטיפת מח מתאימה וזאת בהנחה שהמועמד לא היה מצטרף אם הוא או היא היו יודעים מלכתחילה במה הכת מאמינה וכיצד חבריה נוהגים לפעול. בהמשך הכתות חושפות את אמונותיהן בהדרגה, ביחס ישיר לשטיפת המח והאינדוקטרינציה שהחבר החדש הספיק לספוג במפגשיו עם הכת ועם תורתה, וזאת על מנת שהחבר לא ישים לב לשינוי שעובר עליו. בסופו של התהליך החבר יאמין בדברים שמלכתחילה לא היו עולים עד דעתו וינהג באופן שמלכתחילה היה גורם לו לברוח.

 

לאמונות עצמן אין שום חשיבות והמנהיגים יבחרו את האמונות בעלות הסיכוי הגבוה ביותר למשוך חברים חדשים. כתות דתיות רוצות להיבנות מאוכלוסיית המאמינים של דת האם ולכן הן מאמצות  את מרבית האמונות של הדת המקורית, להן הן מוסיפות מספר אמונות חדשות שמאפשרות להן להתבדל מדת האם מבלי להתנתק ממנה. הכת תטען שהיא המייצגת האמיתית של דת האם, שאמונותיה 'נכונות' יותר ושהן קולעות טוב יותר למסורת הקדומה. האמונות הנוספות הללו נבחרות כך שהן תמיד תוכלנה לשרת את מטרותיהם של מנהיגי הכת.

 

השתלטות על החברים:

כדי לגייס חברים, לשמור עליהם, להשתלט עליהם ולשלוט בכל מעשיהם הכתות מנצלות טכניקות פסולות ולא אתיות של דינאמיקה קבוצתית, הפחדה ומניפולציות פסיכולוגיות. לשם דוגמה: ההנהגה תאיים על כל מי שמנסה לעזוב בחרם ונידוי חברתי, עונש משמים, אסון שעתיד לפקוד אותו או את בני משפחתו, גזר דין מוות ביום הדין וכדומה.

 

הכת משתלטת על כל אורחות חייהם של החברים. הם נדרשים לגור בקומונה, תחת פיקוח מתמיד של חברים ותיקים יותר שכבר למדו לקבל בצורה עיוורת את כל ההנחיות של ההנהגה. ההנהגה לרוב דורשת מהחברים לעבור הדרכות בלתי פוסקות על אורח החיים הנכון, חשיבות הצייתנות, גדולתו של המייסד ושל ההנהגה הנוכחית וכדומה. בהדרגה החברים מאבדים את אישיותם הקודמת ומאמצים לעצמם זהות חדשה שמתבססת אך ורק על שייכותם לקבוצה.

 

החברים נדרשים ללכת בתלם ולנהוג רק על פי הנחיותיהם של ראשי הכת. כל ניסיון לחשיבה עצמאית מדוכא באיבו ועל החבר מופעלים  לחצים חברתיים להתאים את עצמו לדפוסי ההתנהגות המקובלים על הקבוצה כולה. בהדרגה החברים מתחילים לאמץ 'מנטליות של קבוצה', היינו לוותר על השפיטה העצמית, לקבל על עצמם את כל הנורמות של הקבוצה, להגן בכל תוקף על אמונותיה ולציית בצורה עיוורת להנחיות וההוראות של הנהגתה. לאחר תקופת מה החברים מפסיקים לקבל החלטות עצמאיות והם מצפים להנחיית ההנהגה לפני שהם נוקטים בפעולה כלשהי.

 

התשת החברים:

חיי החברים נשאבים לעיסוקיה של הקבוצה וההנהגה מטילה עליהם מטלות שממלאות את כל זמנם ולא מותירות להם שהות לחשוב ולעכל  את התהליך שעובר עליהם. הפעילות הקבוצתית לא רק גוזלת מהם את כל זמנם אלא שהיא גם מדרדרת אותם למצב של לאות תמידית, פיזית ונפשית כאחת, ששוללת מהם את הרצון והיכולת לבטא את עצמיותם והופכת אותם למעין 'זומבים' שפועלים רק לפי התכתיבים שמונחתים עליהם. בין שאר הטכניקות בהן כתות משתמשות לכפית 'מנטליות של קבוצה' ניתן למנות הזנה בדיאטת דלת חלבונים, שלילת שינה, הפחדה בלתי פוסקת והפעלה מתמשכת של לחץ קבוצתי.

 

רמיסת זכויות:

כתות פועלות באופן אגרסיבי להשגת מטרותיהם של ראשי הכת ובדרך הן רומסות את זכויותיהם וחירויותיהם האמוניות, חברתיים, רוחניים ופסיכולוגים של חברי הכת. החברים מאבדים את הזכות לקבוע לעצמם את אמונותיהם, להחליט בעצמם על קשריהם עם בני המשפחה והחברים, לקבל החלטות באופן עצמאי, לשלוט על זמנם ולהנות מפרי עמלם.

 

התבדלות:

כתות מטפחות בחבריהן מנטליות של 'אנחנו' נגד 'הם'. כל מי שמחוץ לקבוצה מוגדר כ'אויב', 'משרת השטן', 'לא מואר' וכדומה. בין האויבים לרוב מכלילים גם את בני המשפחה, החברים לשעבר, הממשלה, מערכת החינוך, המדיה וכן אנשי דת שמשתייכים לדתות אחרות, כתות אחרות או זרמים אחרים בדת האם. בסופו של דבר הכת אוסרת על חבריה לקיים מגע בלתי מבוקר עם כל מי שאינו חבר בכת.

 

מנהיגיהם של כתות דתיות לא רק מנסים להרחיק את חברי הכת לבא מגורמים שאינם משתייכים לקבוצה אלא שהם גם אוסרים עליהם ללמוד במוסדות שאינם סרים למרותה של ההנהגה ולהתפלל במתקנים השייכים לזרמים אחרים בדת האם.

 

ראשי הכת דורשים מהחברים לנתק או להגביל את קשריהם עם קרובים וידידים שנמצאים מחוץ לכת. בכך הם מנתקים את חסידיהם מכל מי שמסוגל להשפיע עליו ומגבירים את תלותם בכת ובהנהגתה. באותו אופן, הכתות חוסמות את גישתם של החברים לאינפורמציה חיצונית כדי למנוע מהם לגבש דעות באופן עצמאי. כדי להבטיח שהחסידים לא יושפעו משום מקור חיצוני, ההנהגה אוסרת עליהם לקרא ספרים, מגזינים ועיתונים שלא קיבלו הכשר מראש, לצפות בטלוויזיה, לשמוע רדיו ולשוטט באינטרנט.

 

הוכחת נאמנות:

ראשי הכת דורשים מהחברים להוכיח את נאמנותם המוחלטת לקבוצה באמצעים שונים ומגוונים: הם מתבקשים להלשין על חבריהם לקבוצה, לשקר למען הכת, לנתק את קשריהם עם אנשים הנמצאים מחוץ לכת, לתרום מכספם לכת, למכור את מוצריה של הכת, לעסוק בגיוס חברים חדשים לכת וכדומה.

 

דיכוי החשיבה העצמית:

ראשי הכת תמיד מנסים לדכא דעות עצמאיות ושאלות על דרכה של הכת. כל ביקורת נחשבת למרידה בסמכות וההנהגה תמיד מדגישה את החובה לקבל את סמכותה ולציית להוראותיה בהכנעה וללא כל ערעור או הרהור. ההנהגה מלמדת את חברי הכת מספר לא גדול של סיסמאות פשוטות וברורות והחברים מתבקשים לשנן ולדקלם את הנוסחאות הללו שוב ושוב. בהדרגה החברים לומדים לענות על כל שאלה בצירופים כאלה או אחרים של סיסמאות ואיש מהם כבר לא יהיה מסוגל להתייחס לשאלות ולטיעונים שמופנים אליו בצורה עניינית ומושכלת.

 

ניצול כספי:

הנהגת הכת אולי תטען שהיא אינה מעוניינות בכסף אבל היא תדרוש מהחברים, כחלק מ'השליחות' שלהם ולטובת מטרות הקבוצה, תמיכות כספיות ניכרות. את הכספים הללו החברים יתבקשו לתרום כמעשרים קבועים, בהעברת רכוש בעת ההצטרפות, בהבטחה להורשת רכוש בעת פטירה, בתרומות תכופות ובהעברת הכספים שהחברים מרוויחים מפעולות שהכת יוזמת (דוגמת מכירות מדלת לדלת) וכדומה. ההנהגה תנסה לעורר תחושות אשם בחברים שאינם תורמים כספים והיא תדרבן את עמיתיהם ללחוץ עליהם ולגרום להם לעזור במימון פעילותה של הכת. ההנהגה תטען שכל חברי הקבוצה שווים וכיוון שאף אחד אינו חשוב מחברו איש מהם אינו צריך לקבל תשלום עבור שירותיו. כתוצאה מכך ההנהגה תשאיר אצלה את מרבית ההכנסות ותעניק לעצמה רמת חיים גבוהה בעוד ששאר חברי הכת יאלצו להסתפק במועט ולוותר על מרבית תענוגות החיים.

 

פיתוח תחושת עליונות:

בעוד ההנהגה נהנית מגמולים מוחשיים דוגמת כסף, כבוד ושררה היא תשאף להעניק לחברי הכת גמולים לא מוחשיים: תחושת צדיקות, תחושת שליחות, תחושה שהם עושים את רצון ההנהגה שמייצגת בסופו של דבר את הרצון האלוהי ובעיקר תחושה שהם נעלים יותר / חשובים יותר / טובים יותר / מאמינים יותר מכל מי שאינו משתייך לכת. בהדרגה החברים ילמדו להתנגד לדעותיו של כל מי שאינו מכיר בעליונותם ואינו מוכן לאמץ את התורה שלדעתם מייצגת את האמת האחת והיחידה.

 

שינוי האישיות:

חברי הכת ישנו בהדרגה את אישיותם. קרוביהם וידידיהם משכבר הימים יטענו שהם אינם מזהים עוד את האדם שהכירו. מאדם חם ואוהב חבר הכת הופך לאדם קר ומנוכר שדוחה מעליו את הקרובים אליו ביותר. חבר הכת יראה את עצמו כיותר 'צדיק' מכל מי שסביבו ותחושה זאת מוקרנת במגעיו אדם שאינו נמנה על הכת.

 

אבדן זהות:

בהדרגה החברים מאבדים את זהותם העצמית ואת יכולתם לראות את עצמם בנפרד מהקבוצה. כחלק מהקבוצה הם מנסים בכל כוחם להדמות למנהיגים ולשאר חברי הכת ולשם כך הם ילבשו את אותם הבגדים, יגדלו את אותם הזקנים, ינהגו בהתאם לאותם מנהגים, יצטטו את אותן הסיסמאות וכדומה. במקרים קיצוניים חברים אפילו ישנו את שמם בניסיון להדגיש את התנתקותם מחייהם הקודמים .

 

חברי הכת יאבדו את היכולת לנהל מערכות חברותיות מחוץ לקבוצה ואת היכולת לנהל את זמנם ולקבל בעצמם אפילו את ההחלטות הפשוטות ביותר. הם יהפכו לאנשים מאד פשטניים ונאיביים שרואים את המציאות רק דרך עיני המנהיג, לרוב בצבעים של שחור ולבן בלבד.

 

תחושת רדיפה:

החברים יפתחו תחושת רדיפה. כל התבטאות או ביקורת נגד הקבוצה או הנהגתה תחשב על ידם כרדיפה. תחושת הרדיפה תצדיק את דרישות ההנהגה להתבדלות, הסתרת האמת והעמדת פנים ותעצים את התחושה שכולם מתנכלים לכת כיוון שכולם מסרבים להתמודד עם האמת המוחלטת שניתנה רק למייסד הכריזמטי. מאידך, חברי הכת תמיד מרגישים שהם חופשיים לבקר את כל האחרים כיוון שבידם מצויה האמת הבלעדית שאינה נחלתם של כל הסובבים אותו.

 

רגשות אשם:

ההנהגה מפתחת בחברי הכת תחושות אשם כבדות על כל מה שהם עשו לפני ההצטרפות לקבוצה ורגשות האשם הללו יניעו את החברים לאמץ ולטפח התנהגויות שיהפכו אותם ל'צדיקים' עוד יותר גדולים. ההנהגה תנפח כל עבירה קטנה לחטא גדול והחברים יחושו אשמה גם בעת שהם עוברים על הכללים השוליים ביותר. הם ילמדו להרגיש אשמים משום שהם אינם פועלים נכון, אינם עומדים במטלות, מעלים ספקות וקושיות או אפילו חושבים באופן עצמאי.

 

ההנהגה מטפחת את תחושת האשמה על ידי הוספת כללי ההתנהגות חדשים ושינוי תכוף של הגדרת החטא. מחלה תחשב כסימן להעדר אמונה ומחלה נפשית כסימן לחיי חטא וכל זאת במטרה להעצים את תחושת האשם של החבר.

 

עזיבת חברים:

כתות מאיימות ומפעילות לחץ על כל מי שמנסה לעזוב את הכת או לחשוף בפומבי את סודותיה. העוזבים נאלצים להתמודד עם חבריהם לשעבר שמנסים בכל דרך אפשרית להחזיר אותם לקבוצה. ברוב המקרים החבר כבר ניתק את קשריו עם האנשים שהכיר בעברו וחברי הכת יסבירו לו שעם עזיבת הקבוצה הוא יישאר בודד, חסר חברים וחסר כל תמיכה.

 

טוב יעשה כל מי שמשתייך לקהילה דתית מובדלת היטב, למשל קבוצה שסרה למרותו של אדמו"ר או מקובל, אם יוודא שהקבוצה שלו אינה כת מסוכנת כהגדרתה לעייל.

 

 

טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמתי אבל עליכם לספק כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.

 

 

 



[א]             

האם זה אומר שישו היה במקורו מנהיג של כת? התשובה היא כנראה כן!

נקרא 6989 פעמים

פריטים קשורים לפי תג

12 תגובות