טענות אלו מבוססת על מספר אי הבנות שהראשונה בהן היא אי הבנה – דווקא של המילה "דת".
"דת" היא מילה שמקורה פרסי ומשמעותה "חוק" (במובן של חוק התנהגות ולא במובן של חוק טבע).
מכאן נגזרים ביטויים כמו "כדת וכדין" או "דתו למות".
מכאן נגזרים ביטויים כמו "כדת וכדין" או "דתו למות".
בימינו מיוחד מונח זה לתיאור מערכות חוקי התנהגות מסוג מסוים – לא אלה הנקבעים בבית המחוקקים אלא אלה שנטען שהם מגיעים ממקור חיצוני לאדם (אלוהים, בדרך כלל, אבל גם גורמים אחרים כמו "עיקרון" עליונות הגזע הארי).
ברור שהמדע אינו עונה להגדרה זו ולו רק בגלל שכלל אינו עוסק בחוקי התנהגות.
הוא יכול לספק לנו תחזיות על תוצאות אפשריות של התנהגותנו (כמו "אם תעשן תגדיל את סיכוייך לחלות בסרטן") אבל הוא לא מצווה עלינו לנהוג באפן זה או אחר.
הוא יכול לספק לנו תחזיות על תוצאות אפשריות של התנהגותנו (כמו "אם תעשן תגדיל את סיכוייך לחלות בסרטן") אבל הוא לא מצווה עלינו לנהוג באפן זה או אחר.
לא מדובר כאן בהבדל של מה בכך כיוון שחוקי ההתנהגות המוכתבים על ידי הדתות הם פעמים רבות בלתי מוסריים ובמקרים לא מעטים גם רצחניים.
אי הבנה מן הסוג הזה מתבטאת באופן מובהק ופתטי ביותר בדבריהם של "לוחמי דת" שמנסים לתלות את אירועי השואה בתורת האבולוציה במקום לתלות אותם בדת הנאציזם.
אי הבנה מן הסוג הזה מתבטאת באופן מובהק ופתטי ביותר בדבריהם של "לוחמי דת" שמנסים לתלות את אירועי השואה בתורת האבולוציה במקום לתלות אותם בדת הנאציזם.
טענה מרוככת יותר – המבדילה בין דת לבין אמונה – אומרת שגם המדע מבוסס על אמונות אין לבוא בטענות אל האמונות העומדות בבסיס הדת.
גם טענה זו שגויה, כפי שאנסה להבהיר להלן.
גם טענה זו שגויה, כפי שאנסה להבהיר להלן.
כולנו מאמינים בדברים מסוימים.
אנו מאמינים בחוקי ההיגיון, אנו מאמינים בכך שקלט חושינו מיצג באופן זה או אחר מציאות אובייקטיבית כלשהי, וכדומה.
מן האמונות הללו אין כל אפשרות לחמוק ואם שוללים אותן אין טעם לנסות לשוחח עם מישהו על משהו כיוון שהן המכנה המשותף שמאפשר את השיחה.
לכן גם הדתי מאמין באמונות אלו.
השאלה היא ביחס לאמונות נוספות – מעבר לאלו ההכרחיות – וכאן נבדל המאמין הדתי מן האדם ההגיוני.
האדם הרציונאלי מסתפק באמונות הנ"ל – כל השאר הוא אוסף של תיאוריות מאוששות פחות או יותר.
המאמין מוסיף לנ"ל אוסף אמונות נוספות שלא אחת סותרות זו את זו ואת המציאות.
מדובר כאן בהבדל עמוק ומשמעותי שעומד גם בבסיס הדינמיות של המדע מול הקיפאון של הדת.
לדת יש אמונות שכביכול אינן ממקור אנושי ולכן לאיש אין סמכות לשנותן.
למדען, במסגרת התיאוריות המדעיות, יש השערות המעומתות דרך קבע עם המציאות ומתוקנות ולעיתים אף נזרקות לפח ברגע שהממצאים סותרים אותן.
טענה מרוככת עוד יותר אומרת משהו בסגנון "המדע לא הוכיח את טענותיו".
מעבר לעובדה שאי הוכחתה של טענה מדעית כלשהי אינה מהווה הוכחה לנכונות הטענות הדתיות (שאף אחת מהן אינה מוכחת ורבות מהן נמצאות בסתירה מול המציאות או בינן לבין עצמן), לוקה טענה זו באי הבנה של המפעל המדעי.
מעבר לעובדה שאי הוכחתה של טענה מדעית כלשהי אינה מהווה הוכחה לנכונות הטענות הדתיות (שאף אחת מהן אינה מוכחת ורבות מהן נמצאות בסתירה מול המציאות או בינן לבין עצמן), לוקה טענה זו באי הבנה של המפעל המדעי.
התיאוריות המדעיות לעולם אינן מוכחות.
אילו אפשר היה להוכיח הכל לא היה צורך במדע ואפשר היה להסתפק במתמטיקה (למרבה הצער והאירוניה, יש קולות לא מעטים בארצנו, הדוחפים את מערכת החינוך לכיוון זה, ובכללן גם מפלגת "יש עתיד" (לא כל כך מזהיר) של הרב פירון).
המדע קיים בגלל ההכרה בעובדה שאי אפשר למעשה להוכיח שום טענה לא טריביאלית שאינה טענה מתמטית, אבל המתמטיקה אינה חוקרת את העולם כי היא עוסקת בכל העולמות האפשריים.
במדע היא מגויסת כדי לנסח תיאוריות ולגזור מהן תחזיות אבל המדע עצמו נשען על ממצאי הניסוי וכל תיאוריה – יפה ומתמטית ככל שתהיה – תיפול אם תחזיותיה לא תתאמנה את ממצאי הניסויים והתצפיות (בניגוד בולט לאמונות ההבל הדתיות ששורדות כל הפרכה, אבל כרגע אנו עוסקים במדע).
כמבנה מתמטי – תיאוריה מדעית מושתתת על אוסף אקסיומות המורכב מאקסיומות המתמטיקה, מאוסף ממצאי הניסויים שנערכו עד כה ומאקסיומות המנסחות חוקים המכלילים את תוצאות הניסויים, והיא מנסה לחזות (על ידי חישובים מתמטיים) מה יקרה בניסויים עתידיים.
כמובן שלב התיאוריה אינם לא הממצאים ולא תהליכי גזירת המסקנות אלא אותה השערה שמנסה לקשר את כל הממצאים באופן נקי מסתירות.
עקרונית – אוסף הממצאים ניתן ל"אריזה" בכמה אופנים (שחלקם אולי לא ידועים ברגע ניסוח התיאוריה) ולכן התיאוריה נשארת תמיד בגדר השערה.
ביטחוננו בנכונות התיאוריה גובר ככל שהיא צולחת בהצלחה יותר ניסויים ותצפיות אבל די בניסוי אחד שאינו תואם את תחזיותיה כדי שנדע שהיא אינה תיאור מלא של המציאות – דבר שיביא אותנו להגביל את תחומי חלותה בניסוח הקיים ולנסות להרחיבה ולהחליפה כדי להגדיל שוב את תחום החלות.
מיכאל רוטשילד
התגובות האחרונות