Skip to content

1VSDAT

שישי, 26 נובמבר 2010 12:27

לידתו של ספר

דרג מאמר זה
(5 מדרגים)
לכל מי שעדיין לא התעבדק לחלוטין צריך להיות ברור ששום אל בדעתו הצלולה לא היה כותב תורה עמוסה בכל כך הרבה כפילויות, בלבולים, וסתירות. הרבה יותר סביר להניח שבתקופת בית ראשון, וייתכן אף מאוחר יותר, נמצאו לא מעט בני תמותה שמצאו לנכון לבחוש בקדירה ולכתוב ספרים חדשים או להוסיף לספרים קיימים את הציוויים והתקדימים החביבים עליהם. אין כמובן שום דרך להוכיח את הטענה ההגיונית הזאת אבל סיפור אחד שהשתמר במקורותינו מדגים את הקלות בה ניתן היה להחדיר לכתבי הקודש ספר חדש לחלוטין ולאורו של סיפור זה נוכל לבדוק בשנית את ההשערה שחלקים נכבדים מהתורה נכתבו על ידי גורמים אינטרסנטים שמצאו הזדמנויות לשלב במקרא סיפורים וציוויים חדשים ומשופרים שקידמו את מטרותיהם.
 
 
להלן הסיפור:
 
וַיְהִי בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת שָׁפָן בֶּן אֲצַלְיָהוּ בֶן מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר בֵּית יְהֹוָה ...
 
וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית יְהֹוָה וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ. ...
 
וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסֹּפֵר לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר סֵפֶר נָתַן לִי חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
 
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה ויִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו.
 
וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן וְאֶת עַכְבּוֹר בֶּן מִיכָיָה וְאֵת שָׁפָן הַסֹּפֵר וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר.
 
לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת יְהֹוָה בַּעֲדִי וּבְעַד הָעָם וּבְעַד כָּל יְהוּדָה עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה כִּי גְדוֹלָה חֲמַת יְהֹוָה אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ.
 
וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה בֶּן חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַם בַּמִּשְׁנֶה וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ.
 
וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אִמְרוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁלַח אֶתְכֶם אֵלָי.
 
כֹּה אָמַר יְהֹוָה הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה.
 
תַּחַת אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּכֹל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וְנִצְּתָה חֲמָתִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא תִכְבֶּה.
 
וְאֶל מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם לִדְרשׁ אֶת יְהֹוָה כֹּה תֹאמְרוּ אֵלָיו ...[א]
 
הימים הם ימי המלך יאשיהו. ממלכת שומרון החזקה והעשירה נפלה בידי האשורים ורבים מתושביה נסו אל ממלכת יהודה הצחיחה והמבודדת. אוכלוסייתה של ירושלים הוכפלה ועימה גם חשיבותו של המקדש הירושלמי וכוחם של כוהניו. כוהני הממלכה הצפונית שאיבדו את מקדשיהם ובמותיהם לא התחרו עוד עם כוהני המקדש הירושלמי והללו, בשיתוף עם אצילי ופקידי חצר המלוכה, החליטו לנצל את ההזדמנות ולהעניק לאל שברשותם מעמד מונופוליסטי. הברית בין כוהני המקדש לחצר המלוכה הייתה רצויה לשני הצדדים ושניהם ניצלוה לצרכיהם: כוהני המקדש, בגיבוי מלכותי, יכלו לחסל את מתחריהם המוחלשים ולוודא שזרם התרומות, המעשרות והמתנות יגיע רק לידים הנכונות בעוד שהמלוכה זכתה בשירותי ההשקטה ויחסי הציבור שרק הכוהנים ידעו לספק. בתנאים אלו הקליקה השלטת: שפן בן אצליהו הסופר, חלקיהו הכהן, אחיקם בן שפן, עכבור בן מיכיה, עשיה עבד המלך, שלום בן תקוה, שומר הבגדים המלכותי, ואשתו חולדה הנביאה החליטו ליטול יזמה ולהפיק ספר חדש שיעניק את הגושפנקה האלוהית לצעדיהם המתוכננים.
 
ככה, בפשטות ובקלות, נוסף לאסופת ספרי התנ"ך ספר חדש ובלתי מוכר. הספר נמצא 'במקרה' על ידי בעל עניין אחד, נמסר למלך על ידי בעל עניין שני ואומת על ידי אשתו של בעל עניין שלישי. יאשיהו לא שמע מעולם על קיומו של הספר, שפן, חלקיהו, אחיקם, עכבור, עשיה ושלום לא הכירו את הספר וכמוהם גם כל שאר בני ישראל שהציתו את חמת יהוה 'עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ'. למען האמת, אלמלא חולדה, שנסמכה רק על רוח הנבואה ולא על שום מסורת או ידע מוקדם, היינו עוד עלולים לחשוב שהספר נוצר יש מאיין, אולי אפילו על ידי חלקיהו הכוהן הגדול שהספיק לסיימו שעות ספורות לפני מציאתו.
 
הפרשנים המסורתיים מתעקשים שבבדק הבית חלקיהו הכוהן הגדול מצא עותק של כל חמשת חומשי התורה שנגנזו בימי המלך החוטא אחז, סב סבו של יאשיהו, אבל לחוקרים יש סיבות טובות להניח שבאותו מעמד חלקיהו מצא במשכן רק את הספר המכונה היום בשם 'ספר דברים'. את ההנחה הזאת ניתן לסמוך על מספר ממצאים: ראשית, ספר מלכים מתייחס שוב ושוב רק לספר בודד לו הוא קורא במגוון שמות דוגמת 'סֵפֶר הַתּוֹרָה'[ב], 'סֵפֶר הַבְּרִית'[ג], 'תּוֹרַת מֹשֶׁה'[ד], וכדומה[ה]. ספר דברי הימים, בסיפור המקביל, מתייחס אף הוא לספר אחד בלבד ומכנה אותו בשם 'סֵפֶר תּוֹרַת יְהֹוָה בְּיַד מֹשֶׁה'[ו] או 'סֵפֶר מֹשֶׁה'[ז]. אם התורה באמת נגנזה בימי אחז היא הייתה אמורה להכיל חמישה ספרים ולהיכתב על מספר מגילות קלף. הכתוב, בתנאים אלו, היה אמור להתייחס לממצא בלשון רבים והעובדה שבכל המקרים הוא בוחר לדבר על ספר אחד בלבד מרמזת שליאשיהו לא הוצגו כל חמשת החומשים אלא רק אחד מהם.
 
בנוסף, ידוע לנו ששפן הקריא את הספר ליאשיהו[ח] והמלך בתורו הקריא את הספר לכל יושבי ירושלים[ט] ובשני המקרים מתקבל הרושם שהספר הוקרא ברצף אחד ולא כל הפסקות. הקראה רציפה של כל חמשת החומשים אורכת זמן רב וקשה לראות את כל העם עומד ומקשיב במשך שעות ארוכות לפרקים מעייפים מספר ויקרא או ספר במדבר. את ספר דברים בלבד, לעומת זאת, ניתן להקריא תוך זמן סביר מבלי למתוח את סבלנותם של 'הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל הָעָם לְמִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל'[י].
 
מעניינת לא פחות העובדה שאת המונח 'סֵפֶר הַתּוֹרָה' לא ניתן למצוא בספרים בראשית, שמות, ויקרא ובמדבר אלא רק בספר דברים לבדו והשימוש הייחודי מחזק את הקשר בין הספר שנמצא במקדש לספר דברים. לבסוף, חולדה הנביאה באומרה: 'לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּכֹל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם'[יא], 'יַעַן רַךְ לְבָבְךָ וַתִּכָּנַע מִפְּנֵי יְהֹוָה'[יב] ו-'לִהְיוֹת לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה'[יג]. השתמשה במילה שנגזרה מהשורש 'כעס', בביטוי 'רַךְ לְבָבְךָ' ובמילה 'קְלָלָה' – שלושה שימושים ייחודיים לספר דברים שלא ניתן למצוא באף אחד מארבעת ספרי התורה האחרים.
 
למעשה, אוצר המילים של ספר דברים דומה יותר לאוצר המילים של ספרי הנביאים מאשר לאוצר המילים של הספרים שמות, ויקרא ובמדבר. לשם דוגמה, בין המושגים, השמות ומטבעות לשון שניתן למצוא רק בספר דברים, ולא בספרים שמות, ויקרא ובמדבר, ניתן למנות את: אוצר, איד, 'אין עוד', 'אישון עין', 'אלוהים חיים', אסם, אפאיהם, אקו, 'אש אוכלה', אשדת, 'אשר יהיה בימים ההם', אשרה, 'אשת חיק', 'בכל לבבך ובכל נפשך', 'במתי ארץ', 'בן בליעל', 'בערת הרע', ביצים, 'בצר במדבר', 'ברכה וקללה', ברק, 'גוים רבים', גילגל, גרזן, 'דאבון נפש', דישון, דלקת, 'דם נקי', 'הסגת גבול', 'הסתרת פנים', 'הר גריזים', 'הר האמורי', 'הר עיבל', זדון, זולת, זמר[יד], זעוה/זועה, זרוע, 'לחיים וקיבה', 'חוסר כל', 'חזק ואמץ', 'חליצת נעל', חלמיש, חֹרב, חרחר, חרמש, חתי[טו], טנא, 'יד חזקה וזרוע נטויה', 'ידאה הנשר', ידיד, יורה, יחמור, 'ירח ימים', ירקון, ישורון, 'כור הברזל', כרים[טז], 'לב השמים', 'לוחות הברית', לחי, לענה, מארה, 'מבוא השמש', מדוה, מהומה, 'מהפכת סדום ועמורה', מושיע, 'מזי רעב', מלקוש, מסד, מעון, מעון קודש, מעונן, 'מעשה יד', מצור, 'משל ושנינה', 'משלוח יד', 'משפט מות', 'מתי מעט', 'סורר ומורה', 'ספר התורה', 'ספר כריתות', סרה, 'עול ברזל על צואר', 'עז פנים', עלימו, 'עם סגולה', 'עם קדוש', ענוג/ה, עפולים, 'עץ רענן', 'עצם יד', עקש[יז], ערש, 'עשתרות צאן', פסילים, פרעות, פתלתל, פתן, 'צבא השמים', צבי, ציפורן, צלצל, 'קטב מרירי', 'קצה השמים', קריה, רביבים, 'רבת בני עמון', 'רום לב', רוש, רשף, שד, שדמה, שומר הברית והחסד, שורש, שחק, שיד[יח], שידפון, שליה, שמיטה, שרירות לב, תאו, 'תאוה נפשך' או 'אות נפשך', 'תועבת יהוה', תחלואים, 'תל עולם', תמהון ותנובה.
 
בנוסף ספר דברים עושה שימוש רב גם בפעלים יחודיים שאינם משמשים בחומשים האחרים, למשל: אוה (רצה), אזל (נגמר), אנף (כעס), אתה או יתא (בא), בלה (נשחת, נפגם), בעט, בצק (תפח), גדע, דאב/דבא (כאב), דשן (שמן, התמלא כל טוב), הצף, הרף (עזב), זמם, זנב, חבט, חטב, חלל, חפף (כיסה), חפר (ריגל), חצב, יגע (עייף), יסר, יסת, כמס (הסתיר), מדד, מוט (נדנד, זעזע), נדח (גרש, סילק, הגלה), נמס, נקל (זלזל), נשל (גרש), ספן (החביא), סתר[יט], עבט, עבר (כעס), עמר (התעמר), ערף (נטף, נזל), ערץ (הפחיד), צוק (הציק), קדח (בער), קפץ, רגן, רגע, רנן, רצץ, שגל, שגע, שיש (שמח), שמט ותגר.
 
כל המושגים והפעלים הייחודיים הללו נוטעים בליבנו את התחושה שספר דברים נכתב בעת שעם ישראל ישב על אדמתו ולא בימי הנדודים במדבר. תחושה זאת מתעצמת על ידי הממצאים הבאים:
 
*
לעיתים ניתן למצוא הבדלים מהותיים בין הסיפורים המסופרים בספר דברים למקבליהם בספרים שמות, ויקרא ובמדבר. לשם דוגמה, בספר במדבר אהרון הכהן מת בהור ההר בעוד שבספר דברים הוא מת במוסרה[כ], שני הספרים מתארים מקומות שונים וסדר שונה של תחנות בעת המסעות במדבר[כא], בספר דברים האל נותן את תורתו לבני ישראל ב'הר חורב' בעוד שבספר שמות הוא מתגלה ונותן את התורה ב'הר סיני'[כב] ושני הספרים אינם מסכימים להתאפס גם על האופן בו הוקראו הדברות[כג].
 
*
הברזל, היה אמנם מוכר גם לבעל ספר ויקרא ולבעל ספר במדבר[כד] אבל ניתן להבין שהמתכת השימושית ביותר בספרים שמות, ויקרא ובמדבר היא דווקא הנחושת ולא הברזל: הנחושת היא המתכת העיקרית ששימשה בבניית המשכן[כה], ספר ויקרא מכיר שני סוגים של כלים שמשמשים לבישול קורבן החטאת, כלי חרס וכלי נחושת אך לא כלי ברזל[כו] ומשה יצק את הנחש הפלאי מנחושת ולא מאף מתכת אחרת[כז]. המתכת העיקרית בספר דברים, לעומת זאת, היא הברזל ולא הנחושת ובעל ספר דברים כבר יודע לספר על ערש הברזל[כח], כור הברזל[כט], גרזן מברזל[ל] ועול ברזל[לא].
 
*
ספר דברים מרבה להשתמש במושג 'עבר הירדן'[לב] אבל מושג זה יכול לציין את צידו המזרחי של הירדן רק למי שכבר נמצא בצידו המערבי. לפני הכניסה לארץ ישראל המושג 'עבר הירדן' היה אמור לציין את האזור שנמצא מצידו השני של הירדן, היינו, את צידו המערבי של הירדן ולא את צידו המזרחי.
 
*
בעל ספר דברים נוקט במונח 'עַד הַיּוֹם הַזֶּה' בארבע הזדמנויות שונות[לג] כשהבולטת שבהן היא 'וַיָּמָת שָׁם משֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי יְהֹוָה. וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה'[לד]. הביטוי מצביע על התמשכותם של תופעות מסוימות עד לימי כתיבת הספר והוא מחזק את החשד שספר דברים נכתב שנים רבות לאחר המאורעות המתוארים בו.
 
הבדל נוסף בין ספר דברים לחומשים האחרים לא רק ממחיש את מקורו הייחודי של ספר דברים אלא גם מפנה זרקור לאינטרסים המיוחדים של כותביו: בעוד ששמות, ויקרא ובמדבר אינם מהססים להשתמש במושג 'מקדש'[לה], ללא כל התייחסות למקום הקמתו, ספר דברים אינו מנצל כלל את המילה 'מקדש' ונראה שאת עיקר מעייניו הוא מקדיש למיקומו הפיזי של מרכז הפולחן. בביטויים 'הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂום אֶת שְׁמוֹ שָׁם'[לו], 'בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם'[לז] או 'הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם'[לח] בעל ספר דברים למעשה שולל את הלגיטימיות של כל המקדשים שמוקמו באתרים בהם יהוה אלוהיהם לא בחר לשכן את שמו וייחד לפולחן הלגיטימי מקדש אחד בלבד, המקדש אותו הזכיר האל בבואו אל נתן הנביא בחלום הלילה:
 
לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל עַבְדִּי אֶל דָּוִד ....כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּו. הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם.[לט]
 
הלא הוא המקדש שנקשר לספר דברים גם בנאומו של שלמה המלך:
 
אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ עַד תֵּת יְהֹוָה אֹתָם תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָו. וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהֹוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע. וְהִנְנִי אֹמֵר לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהָי כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל דָּוִד אָבִי לֵאמֹר בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל כִּסְאֶךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי.[מ]
 
האל ציווה להקים בירושלים את הבית הלגיטימי היחיד בו ניתן לשכן את שמו ולכן לא אמור לקום שום ספק בכך שרק לכהונה הירושלמית מגיע מעמד מונופוליסטי, בדיוק כפי שצוין בספר שרק במקרה נמצא על ידי חלקיהו הכוהן הגדול, מנהיגו של הפלג הכוהני שכרת ברית עם חצר המלוכה והשתלט על כל הקורבנות, המעשרות והתרומות של עם ישראל.
 
 
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הירוקה הנקראת 'הפניות' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
 


[א]             
מלכים ב' כב:ג-כ, 'וְיִתְּנֻהֻ' – קרי: 'וְיִתְּנֻהוּ', 'בבֵּית' – קרי: בֵּית
[ב]             
מלכים ב' כב:ח, מלכים ב' כב:יא
[ג]             
מלכים ב' כג:ב
[ד]             
מלכים ב' כג:כה
[ה]             
מלכים ב' כב:י, מלכים ב' כב:יג, מלכים ב' כב:טז, מלכים ב' כג:ג, מלכים ב' כג:כא, מלכים ב' כג:כד
[ו]             
דברי הימים ב' לד:יד
[ז]             
דברי הימים ב' לה:יב
[ח]             
מלכים ב' כב:י
[ט]             
מלכים ב' כג:ב
[י]             
מלכים ב' כג:ב
[יא]            
מלכים ב' כב:יז
[יב]            
מלכים ב' כב:יט
[יג]            
מלכים ב' כב:יט
[יד]            
סוג של בהמה כשרה
[טו]            
וכן גרגשי אמורי וכו'
[טז]            
כבשים שמנים
[יז]             
נפתל, הפכפך, עקום
[יח]            
סיד
[יט]            
בספר שמות אנו אמנם מוצאים את הפסוק 'וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר משֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים' (שמות ג:ו) אבל מופע יחיד זה מתגמד לנוכח השימוש המרובה בספר דברים, בספרי הנביאים הראשונים, בספר ישעיה ובספר ירמיה ונראה שהמונח היה שגור בפיהם של נביאי הבית הראשון יותר מאשר על פיו של בעל ספר שמות או שהפסוק הוכנס לספר שמות בעת עריכה מאוחרת.
[כ]             
ראה המאמר 'מקום מותו של אהרון'
[כא]           
ראה המאמר 'מקום מותו של אהרון'
[כב]            
ראה המאמר 'מקום מתן תורה'
[כג]            
ראה המאמר 'מעמד מתן תורה'
[כד]            
ויקרא כו:יט, במדבר לא:כב, לה:טז
[כה]           
בשמות כו-לא ניתן למצוא את הוראות ההרכבה של המשכן ולהיווכח שהקרסים, האדנים, ציפוי המזבח, כלי הפולחן, המכבר וטבעותיו, היתדות, הכיור וכן הכיור היו כולם עשויים מנחושת.
[כו]            
ויקרא ו:כא
[כז]            
במדבר כא:ט
[כח]           
דברים ג:יא
[כט]           
דברים ד:כ
[ל]             
דברים יט:ה
[לא]           
דברים כח:מח
[לב]            
דברים א:א, א:ה, ג:ח, ג:כ, ג:כה, ד:מו, מ:מט, יא:ל
[לג]            
דברים ב:כב, ג:יד, י:ח, לד:ו
[לד]            
דברים לד:ה-ו
[לה]           
שמות טו:יז, כה:ח, ויקרא יב:ד, טז:לג, יט:ל, כ:ג, בא:יב, כא:כג, כו:ב, כו:לא, במדבר ג:לח, י:כא, יח:א, יט:כ
[לו]            
דברים יב:ה, יב:יא
[לז]            
דברים יד:כג
[לח]           
דברים טז:ו, טז:יא, כו:ב
[לט]           
שמואל ב' ז:ה, יב-יג
[מ]             
מלכים א' פרק ה:יז-יט 'רַגְלָו' – קרי: 'רַגְלָי'
נקרא 9533 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

50 תגובות

  • קישור לתגובה שני, 11 פברואר 2019 10:35 הוסף ע״י עדי אביר

    תגובה של אדם שקרא לעצמו 'עדי' נמחקה כי הוא לא סיפק כתובת מייל חוקית כמתחייב מכללי האתר.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 11 פברואר 2019 09:35 הוסף ע״י עדי אביר

    רציו,

    תעלה את הביקורת שלך לאתר שלי. כל ההפניות שלך למאמרים שלך הם רק מסכי עשן. אף אחד לא ידלג ממאמר למאמר כדי להבין את ההקשרים. אם יש לך תשובה לטיעונים שלי כתוב אותה בסוף המאמר הרלוונטי. אחרת - הס.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 11 פברואר 2019 07:10 הוסף ע״י רציו

    אמנם עברית שפה קשה
    אבל בינתיים אתה זה שלא התייחס לביקורת על דבריך
    בנוגע למאמר שהצעת אותו שיעמוד לדיון

    https://rationalbelief.org.il/13764-2/
    כשיהיה לך פנאי לענות תענה, באתר שלך או באתר שלי
    בזמנך החפשי...

  • קישור לתגובה ראשון, 10 פברואר 2019 20:24 הוסף ע״י עדי אביר

    רציו,

    המושג 'טרול' מגדיר אדם שלא בא לדון אלא רק להטריד, להציק ולהפריע. מבחינתי אתה טרול שאינו מעוניין להכנס לעובי הקורה ןצטרתו היחידה היא לרמוז שהוא מסוגל להתמודד עם כל קושי אף שבפועל הוא אינו מתייחס כלל לטענות שלי.

    עד שלא תגיב לעניין אני אתעלם ממך ואקדיש את זמני למאמר בשם 'מדוע החרדים תמיד מתחמקים מדיון ענייני'.

    אתה רוצה להגיב למאמר שלי - בבקשה. אחרת אנא עזוב אותי במנוחה.

    לכם, החרדים שמבקרים באתר הזה, ברצוני לומר: אני מקווה שאתם מתחילים להבין שהיהדות אינה מסוגלת להתמודד עם הסתירות המהותיות שההיסטוריה, המציאות וארון הספרים היהודי מביאים לפתחה. נדמה לכם שרציו מסוגל להתמודד עם הטיעונים שלי ולהציל את כבודה של הדת? אתם טועים. רציו יודע רק לתקוף, להכפיש, לזלזל ולפגוע אישית אבל הוא לא מסוגל לגבות את הצהרותיו בכתובים ולהתמודד עם בעיות הייסוד של הדת היהודית באופן ענייני. תמשיכו לחשוב שהוא עושה ממני קציצות אבל הוא רק עושה צחוק מעצמו, מכם ומהדת שלכם.


    עדי אביר


    עדי אביר

  • קישור לתגובה ראשון, 10 פברואר 2019 20:05 הוסף ע״י רציו

    כל הנושאים מעניינים לדיון. אבל אני לא הולך לפטפט איתך על נושאים מעניינים.
    אני מוכן לעסוק בדבר שמפריך את הדת, - דבר שהדת מחייבת להאמין בו. כלומר מפריך את המקרא, או את סמכות חז"ל בהלכה.
    דברי חז"ל בעניני מדע לא קדושים, לא חייבים להאמין בהם, ולכן הפרכתם אינה הפרכת הדת.
    מעניינת אותי מאד מהותו של האל, אבל מכיון שהמאמרים שלך לא באים להפריך את תפיסת חז"ל, אלא רק להוכיח מהם נגד הרמב"ם, זה לא מפריך את הדת, זו התערבות שלך במחלוקת ראשונים. לא בא לי לפטפט איתך על תיאולוגיה. אני מוכן להתייחס לטיעונים שמתיימרים להפריך את הדת.
    את מה שכתבתי באתר שלי, לא אכפת לי להעתיק ולשלוח לאתר שלך, זה באותו מחיר. אם כיום מאד קשה לך להיכנס לשם, למרות שכבר נכנסת והגבת שם כמה פעמים, ואתה דורש שדוקא אני אכנס לאתר שלך ואגיב באתר שלך, אין לי בעיה לעשות העתק הדבק ולהעתיק לך את זה כאן.
    לא מרגיש שצריך שום אומץ כדי לדון איתך, צריכים רק המון זמן, כי אתה עונה במגילות שלא קשורות לנושא.

  • קישור לתגובה ראשון, 10 פברואר 2019 18:53 הוסף ע״י עדי אביר

    רציו,

    המאמר על אמונה באל גשמי הוא לא רלוונטי כי אתה כנראה לא מתעניין במהותו של האל בו אתה מאמין ואינך מוכן לברר אם יש להאמין באל בעל גוף וצורה או באל 'רוחני'. אתם 'מאמינים' בישות אלוהית שעל תכונותיה אינכם מוכנים לתת את הדעת. יופי.


    חוסר ההבנה המדעי של גדולי ישראל זה לא רלוונטי אף שאני שב וטוען שלא ייתכן שהחכמים דרשו הלכות מחייבות מאותם הפסוקים ובאותן שיטות דרש שבסופו של דבר הניבו 'אמתות' אותן כל העולם המודרני כבר השליך לפח האשפה של ההיסטוריה. הרבנים טוענים שכל הידע האנושי כבר הוצפן בפסוקי המקראות אבל כל פעם שניתן לברר איזה ידע הרבנים הצליחו לחלץ מהפסוקים מתברר שהם טעו והטעו. השאלה עליה אתה מסרב לענוץ היא מדוע עלינו לאמץ את הלכותיהם כשאנו פוסלים מכל וכל את ההבנה המדעית שהם חילצו בדיוק מאותם הפסוקים.

    אם שני הנושאים הללו אינם ראויים לדיון בתואנה שהם אינם מפריכים את הדת אז שום דבר כבר לא ייחשב בעיניך כהפרכה לדת.

    אם כתבת מאות מאמרים על מיתוס ההתגלות והמסירה אז לבטח לא ייקשה עליך להגיב על המאמר באתר שלי. אין לי שום כוונה לקרוא את המאמרים שלך או להגיב עליהם. אתה מוזמן לדון בנושא באתר שלי ולהגיב לטענות שאני מעלה. שים לב איך שאתה מתחמק שוב ושוב מדיון ישיר, אפילו כשמדובר בנושא עליו כבר כתבת מאות מאמרים. פשוט תגיב על הטענות שלי. זה לא מחאד קשה. תגיב ותשמע דעה של מישהו שאינו מוקסם מדבריך. האם יש לך את הומץ הדרוש?


    עדי אביר

  • קישור לתגובה ראשון, 10 פברואר 2019 18:37 הוסף ע״י רציו

    רוב המאמרים הנבחרים שלך, עוסקים בנושא שלא קשור להפרכת הדת, וכנראה חביב עליך מאד... ידיעת חז"ל בחכמות הטבע השונות, מכיון שלדעת הרבה מחכמי ישראל, אין שום פלא אם חכמים טעו בעניני ידיעת הטבע, כפי שהראיתי כאן
    https://rationalbelief.org.il/%D7%9B%D7%97-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%96%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9D/
    לכן הנושא לא קשור להפרכת הדת. לא שאני מסכים איתך לגבי אם טעו ואיפה, אבל זה פשוט לא הנושא שלשמו התכנסנו (לא יודע לשם מה אתה התכנסת, אולי לך חשוב להראות שאתה יותר צודק מהרב זמיר כהן, אני מדבר על עצמי לפחות, לא משנה לי אם אתה צודק או הוא).
    בעיני הנושא של מיתוס המסירה הוא הכי חשוב ומרכזי, וכתבתי עליו מאות מאמרים,
    אם שנינו מסכימים שזה הנושא המרכזי, הרי כבר התיחסתי למאמר שלך,
    https://rationalbelief.org.il/13764-2/
    אתה הגבת שם והמשכת את הדיון, עד שעברת לנושאים אחרים מנושא המאמר.
    אתה מוזמן להגיב על המאמר הנ"ל שמגיב על מאמרך, בכל במה שתמצא לנכון.
    או לחילופין לנסח מחדש את עיקרי שיטתך בנושאי מיתוסים של מסירות בתורה ובכלל.

  • קישור לתגובה ראשון, 10 פברואר 2019 10:38 הוסף ע״י עדי אביר

    רציו,

    בנסיון אחרון להגיע להידברות אני מבקש להעלות לדיון את המאמר 'הקוסמולוגיה החדשה של הרבנים'. לפני שתטען שהוא לא מפריך וכ' אני רוצה להבטיח לך שהמאמר מראה שההשקפה הקוסמולוגית של התנאים האחרונים, אותה הם גיבשו על סמך פסוקים מפורשים, היא לא רק שגוייה לחלוטין אלא שהיא מתבססת אך ורק על חכמת הגויים. מכאן ניתן להסיק שאם הרבנים לא הצליחו לדרוש את מבנה היקום אין שום סיבה להניח שהם הצליחו לדרוש את ההלכות האלהויות. האם זה נושא שעוסק בלב ליבה של היהדות או שגם פה תמצא פסול?


    https://www.1vsdat.org/index.php/2010-07-21-07-41-39/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D/item/1732-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D

    אם אתה עדיין מתעקש שהמאמר אינו מנסה להפריך את היהדות בחר מתוך אחד המאמרים הבאים:

    'הריבונות הריקה מתוכן של ריבונו של עולם'
    https://www.1vsdat.org/index.php/2010-08-24-09-51-15/2014-07-31-16-09-13/item/964-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D

    'סיבוב נוסף על מיתוס ההתגלות והמסירה'. על מאמר זה כבר כתבתם מאמר תגבה מזלזל אז לא יהיה לך כל קושי להתייחס אליו גם כאן:
    https://www.1vsdat.org/index.php/2010-08-24-09-51-15/2013-07-23-13-36-16/item/900-%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94

    'תורת ההפרייה והעיבור של הרבנים':
    https://www.1vsdat.org/index.php/2010-08-24-09-51-15/2014-11-08-13-46-26/item/1017-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D

    'בר הדיה היה פותר חלומות'
    https://www.1vsdat.org/index.php/2010-08-24-09-51-15/2014-11-08-13-46-26/item/1393-%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%A4%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA

    'האם כך אמורים להיראות דברי אלוהים חיים?':
    https://www.1vsdat.org/index.php/2010-08-24-09-51-15/2010-08-24-10-08-13/2010-11-28-10-25-21/item/1301-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9B%D7%9A-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D

    'ברוך בן נריה ורציפות המסירה של התורה שבעל פה':
    https://www.1vsdat.org/index.php/2010-08-24-09-51-15/2015-05-19-12-40-43/item/1876-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A-%D7%91%D7%9F-%D7%A0%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%94

    איפה מתחבא המבול?':
    https://www.1vsdat.org/index.php/2015-02-01-12-54-59/2013-03-24-15-04-30/item/990-%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C

    'שאלתו של משה אהרונוב על נבואות ירמיהו':
    https://www.1vsdat.org/index.php/2011-12-12-19-31-08/q-sp-318995674/item/1840-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9A-29-8-2018

    'עולמו הכדורי של זמיר כהן':
    https://www.1vsdat.org/index.php/2010-08-24-09-51-15/2013-07-23-13-36-16/item/769-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95-%D7%94%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%A8-%D7%9B%D7%94%D7%9F

    אם אף אחד מהמאמרים הללו אינו מוצא חן בעינייך אנא בחר את המאמר שנוח לך. כל מאמר. כל מה שאתה רוצה. הכל הולך כל עוד תשמור על התייחסות מכובדת, לא מתנשאת, לא מזלזלת ולא עוסקת בי באופן אישי.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה ראשון, 10 פברואר 2019 09:44 הוסף ע״י רציו

    אהבתי את ה"כל הזמן מתחמק"...
    בתור מי שכתב הרבה ביקורת עליך ולא קיבל שום תשובה ענינית, מי שמתחמק זה אתה
    אני לא צריך שתקבל את הנימוקים שלי, ולא רואה צורך להתייחס למאמר שלא עונה לקריטריון הפשוט שהצבתי בבקשתי
    בפרט שכבר התייחסתי לעיקרי דבריך בסוגיא זו
    בינתיים אתה זה שחייב תשובות והרבה, אם תרצה תיתן אותן
    אם תרצה תבחר מאמר שיהיה מוסכם על שנינו שהוא מפריך את הדת או לפחות מנסה להתווכח עם ענין מרכזי במקרא או בחז"ל, אם לא תרצה תמשיך לא להתייחס לביקורת, וגם לטעון שאחרים מתחמקים

  • קישור לתגובה ראשון, 10 פברואר 2019 08:32 הוסף ע״י עדי אביר

    רציו,

    אתה כל הזמן מתחמק. אני מעוניין במאמר הזה ואיני מקבל את הסיבות בקגינן אינך רוצה לדון בנושא. עם זאת כתבתי:

    'אני הייתי שמח אם היית מגיב למאמר זה ואני מבטיח לך שלפני תום הדיון תבין טוב מאד כיצד האנתרופומורפיזם התנכ"י/תלמודי מפריך את האמונות של היהדות הרבנית. אם אתה חושב שמדובר באתגר קשה מידי, אשמח לדון אתך בכל מאמר אחר שכתבתי. לחליפין, נוכל לדון באחד משבעת המאמרים שהקדשתם לי באתר רציו ואז אנסה להוכיח לך שאין הצדקה לנימה המתנשאת והמזלזלת בה התייחסתם לדבריי וראוי היה לנסות ולהבין את הדברים לפני דחייתם בקש. אני בהחלט מוכן לשוב ולדון במאמר שלי 'הראייה ההיסטורית של הרבנים' ובמאמר התגובה המזלזל שלכם 'עדי אביר מנסה ללמוד היסטוריה – האמנם?' ואז נוכל לוודא מי מאתנו מבין ומייצג טוב יותר את המחקר ההיסטורי ואת דרכי החשיבה והניתוח של ההיסטוריונים (ובכללם, קולינגווד, פינקלשטיין, סאגן ופאטמור). באותו אופן, נוכל לדון גם במאמר שלכם בעל הכותרת המשפילה, 'אפס נגד כל הדת', ולבדוק אם אני הצלחתי לדחוס 'בחצי מאמר את כל השגיאות האפשריות בהבנת הנקרא' או שיש אחרים שמתקשים להבין דעות שהם לא למדו בישיבה'.

    אם אינך רוצה להיכנס לדיון על מהות חקר ההיסטוריה וברצונך להתמקד בנושאים תורניים שנמצאים באזור הנוחות שלכם נוכל לדון במאמר שלכם 'מיתוס ההתגלות בעיני עדי אביר' ולבדוק את תקפותם של המיתוסים שבשמם אתם מזלזלים ומשפילים את ברי פלוגתכם.

    אנא בחר כל מאמר שמתאים לך כך שנוכל סוף סוף להתחיל בדיון ענייני במטרה להגיע אל שורשי האמונה היהודית ולבדוק על מה הם נסמכים.'

    לכן עשה מעשה, בחר מאמר, אם שלי - הגב בדף המאמר. אם שלך - העלה אותו לאתר שלי, וכך נוכל לפתוח בדיון ענייני. כל מאמר. שלי או שלך. כל מה שאתה רוצה. האם ניתן לנסח זאת פשוט יותר?

    הנה כתובת המאמר 'אספקלריות מאירות':

    https://www.1vsdat.org/index.php/2010-07-21-07-44-28/2010-08-14-13-32-38/item/180-%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%A8


    עדי אביר


    עדי אביר

  • קישור לתגובה ראשון, 10 פברואר 2019 07:20 הוסף ע״י רציו

    עדי, כתבת:
    "הנחתי מראש שיהיה לך קשה להתמודד עם הטענות במאמר 'אספקלריות מאירות' אבל לא העליתי על דעתי שתבחר לגמד את הנושא ותסרב לדון בו".
    זה קצת מצחיק, בהתחשב בכך שלא נתת לינק לנושא, כך שלא יכלתי לקרוא ולהגיע למסקנה שקשה לי להתמודד, ובפרט בהתחשב בכך שכבר התייחסתי בפירוט לטענותיך בנושא זה, גם זה כנראה מרוב פחד להתמודד.
    כתבתי לך מראש שתבחר נושא "שנראה לך שמקעקע את הדת בצורה הכי טובה", הנושא שבחרת לא מתווכח עם התורה, לא עם הנביאים, ולא עם חז"ל, אלא מתווכח עם הרמב"ם בדרך הפירוש שלו את חז"ל, ומסכים עם ראשונים אחרים בדרך הפירוש של חז"ל.
    אני מבין שאתה אוהב את המאמר, אבל מגוחך לטעון שזה מאמר שמקעקע את הדת. כלומר, אדם שיהיה אדוק בדת ויקיים כל אות שיצאה מפי חז"ל ואף כל סעיף בשו"ע, יוצא בסדר גמור לפי המאמר הזה. הוא רק צריך לסבור כמו ר' משה מתקו ולא כמו הרמב"ם.
    אז המאמר לא עונה לקריטריון שביקשתי, וגם כבר התייחסתי אליו. אבל אותך זה לא מספק...
    אם היית יושב וטורח לכתוב מאמר, היה מקום לטעון שאם הטרחתי אותך אני צריך להתייחס ספציפית. אבל כן כל טירחתך הסתיימה בלתת לינק שבור, אני מניח שאתה מסוגל ליותר מזה...
    לשאלתך מדוע הקדשתי לו מאמר שלם, התשובה היא שאחד הגולשים ביקש ממני. חלק מהמוטו של האתר שלנו, הוא שמשתדלים להיענות לבקשות גולשים המוטרדים ממאמרים התוקפים את האמונה, מכיון שהוא טען שמאמר מסויים הטריד אותו, התייחסתי לאותו מאמר.
    וכן אוסיף, שאנחנו לא מתמקדים רק בנושאים הבסיסיים, כלומר, למרות שזה לא נושא כל כך חשוב, יש לו עדיין חשיבות, ואין סיבה לא להתייחס אליו. אבל בנוגע להצעתי אליך, יש לה מקום רק אם באמת תביא מאמר שמפריך את הדת. כי להדגים שהמאמרים שלך סובלים מכשלים כבר הדגמתי מספיק פעמים, ואין בכך חידוש. בפרט בנושא זה שכבר התייחסתי אליו בפירוט.
    לגבי המאמרים שלך שדנתי בהם באתר רציו, אני הרי את שלי כבר כתבתי, ואם יש לך מה לדון בנושא אתה מוזמן ולא צריך את אישורי. (אתה יכול להעתיק את כל המאמר לאתר שלך אם זה מקל עליך את המלאכה). אין לי שום איזור נוחות, נוח לי בכל מקום, כתוב תגובה על מה שבא לך, וכמו שאמרו האחים ליוסף "ונראה מה יהיו חלומותיו".
    יום נעים

  • קישור לתגובה שבת, 09 פברואר 2019 16:06 הוסף ע״י עדי אביר

    רציו,

    הצעת לי בידידות, 'תבחר את המאמר הכי מקיף והכי רציני שלך, שנראה לך שמקעקע את הדת בצורה הכי טובה, אם אין לך כזה - תכנס את כל צוות המוחות ותכתוב, תעמיד אותו לויכוח, אני אכתוב לך תגובה, אבל אתה תענה ענינית, רק בנוגע לתוכן המאמר ולא בהכללות שלא קשורות.'

    ההצעה קסמה לי ולכן בחרתי מאמר בשם 'אספקלריות מאירות' והמתנתי לתגובתך העניינית. התגובה לא באה. במקומה פסלת את הנושא משתי סיבות עיקריות:

    1. כבר התייחסת לסוגיה במאמר אחר שלך.

    2. 'נושא זה הוא בלתי חשוב בעליל, בעיני לפחות, שהרי הרעיון היה משהו שמפריך את הדת וכדו', ואילו אתה בסה"כ טוען שלפי התורה והנביאים וגם חז"ל לאל יש גוף, אז נניח שהרמב"ם טעה בזה, ודוקא הראשונים שסברו שיש לאל גוף כמו רבי משה מתקו או חכמי ההר צדקו. איפה זה מפריך את הדת?'

    הנחתי מראש שיהיה לך קשה להתמודד עם הטענות במאמר 'אספקלריות מאירות' אבל לא העליתי על דעתי שתבחר לגמד את הנושא ותסרב לדון בו. תירוציך להתחמקות לא נראים לי כענייניים:

    1. אם כבר כתבת מאמר בנושא לבטח יהיה לך הרבה יותר קל לענות לי. פשוט העתק והדבק את מאמרך ואז נוכל להשתמש בו כבסיס לדיון. אני הרי פוסל מכל וכל את כל מה שכתבת במאמר שלך ואם תעלה אותו לדיון המבקרים יוכלו לקרוא גם את דעתי ולא להסתפק בידיעה שאתה כבר הבעת את דעתך שלך.

    2. אם הנושא הוא כה שולי מדוע טרחת להקדיש לו מאמר שלם בשם 'עדי אביר לומד תיאולוגיה'? אתה כנראה רוצה לדחוק את הנושא לשוליים ולמעט בערכו אבל מדובר בסוגיה שנמצאת בלב ליבה של האמונה היהודית ובשעתו היא אף פילגה את העולם הרבני. גם היום היא שבה ומעוררת סתירות מהותיות שדי בהם להפריך רבות מהאמונות הרבניות בכלל והחרדיות בפרט. לא מדובר באיזו מחלוקת שולית בין הרמב"ם לרבי משה תקו ולרבי שלמה בן אברהם אלא למהפכה שלמה שהציבה את רס"ג ורמב"ם מול רבי אליעזר, רבי יהושע, רבי עקיבא ושאר חכמי התלמוד. מסכי העשן הרבניים הצליחו להדחיק את הבעיה אבל אני מעוניין להיכנס לדיון מעמיק באותם מסכי עשן ולהוכיח שאין בהם דבר זולת אחיזות עיניים. חבל שאינך מוכן להיענות לאתגר ולהגן על העמדה שאומצה על ידי כל היהדות האורתודוקסית כבר לפני יותר משבע מאות שנה.

    במקום לחשוף את האמונות שלכם לביקורת אתה מעדיף להציג את הנושא כשולי וטריוויאלי ובשל כך העלית טיעון שאמור לזעזע כל יהודי מאמין: 'אז נניח שהרמב"ם טעה בזה, ודוקא הראשונים שסברו שיש לאל גוף כמו רבי משה מתקו או חכמי ההר צדקו.' לי המשפט הזה ממש לא מפריע כי אל דמיוני לא חייב להיות דווקא 'רוחני' והוא בהחלט יכול להיות בעל גוף, צורה ותחושות אנושיות אבל האם אתה בטוח שגם הרבנים שלך חושבים ש'הנושא בלתי חשוב בעליל' ומוכנים להניח שהרמב"ם טעה והאל הוא בעצם גשמי ומוחשי? האם גם הם חושבים שהדת אינה עוסקת במהות האל ושאל בעל גוף וצורה אינו מפריך את האמונות הבסיסיות ביותר של הדת היהודית? אם כן, אשמח להסביר גם להם מדוע מדובר באחד האיומים הגדולים ביותר שמעיקים על האמונה היהודית ועלולים להפריך את כל עקרונותיה.

    אני הייתי שמח אם היית מגיב למאמר זה ואני מבטיח לך שלפני תום הדיון תבין טוב מאד כיצד האנתרופומורפיזם התנכ"י/תלמודי מפריך את האמונות של היהדות הרבנית. אם אתה חושב שמדובר באתגר קשה מידי, אשמח לדון אתך בכל מאמר אחר שכתבתי. לחליפין, נוכל לדון באחד משבעת המאמרים שהקדשתם לי באתר רציו ואז אנסה להוכיח לך שאין הצדקה לנימה המתנשאת והמזלזלת בה התייחסתם לדבריי וראוי היה לנסות ולהבין את הדברים לפני דחייתם בקש. אני בהחלט מוכן לשוב ולדון במאמר שלי 'הראייה ההיסטורית של הרבנים' ובמאמר התגובה המזלזל שלכם 'עדי אביר מנסה ללמוד היסטוריה – האמנם?' ואז נוכל לוודא מי מאתנו מבין ומייצג טוב יותר את המחקר ההיסטורי ואת דרכי החשיבה והניתוח של ההיסטוריונים (ובכללם, קולינגווד, פינקלשטיין, סאגן ופאטמור). באותו אופן, נוכל לדון גם במאמר שלכם בעל הכותרת המשפילה, 'אפס נגד כל הדת', ולבדוק אם אני הצלחתי לדחוס 'בחצי מאמר את כל השגיאות האפשריות בהבנת הנקרא' או שיש אחרים שמתקשים להבין דעות שהם לא למדו בישיבה'.

    אם אינך רוצה להיכנס לדיון על מהות חקר ההיסטוריה וברצונך להתמקד בנושאים תורניים שנמצאים באזור הנוחות שלכם נוכל לדון במאמר שלכם 'מיתוס ההתגלות בעיני עדי אביר' ולבדוק את תקפותם של המיתוסים שבשמם אתם מזלזלים ומשפילים את ברי פלוגתכם.

    אנא בחר כל מאמר שמתאים לך כך שנוכל סוף סוף להתחיל בדיון ענייני במטרה להגיע אל שורשי האמונה היהודית ולבדוק על מה הם נסמכים.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 07 פברואר 2019 21:48 הוסף ע״י רציו

    ראשית הלינק לא תקין (לפחות אצלי)
    שנית, איני רואה טעם להתייחס לנושא זה משתי סיבות עיקריות
    1) כבר התייחסתי לדבריך בנושא כאן
    https://rationalbelief.org.il/%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93-%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%94/
    2) נושא זה הוא בלתי חשוב בעליל, בעיני לפחות, שהרי הרעיון היה משהו שמפריך את הדת וכדו', ואילו אתה בסה"כ טוען שלפי התורה והנביאים וגם חז"ל לאל יש גוף, אז נניח שהרמב"ם טעה בזה, ודוקא הראשונים שסברו שיש לאל גוף כמו רבי משה מתקו או חכמי ההר צדקו. איפה זה מפריך את הדת?

  • קישור לתגובה חמישי, 07 פברואר 2019 19:03 הוסף ע״י עדי אביר

    רציו,

    לפרק בשם 'האל בעל הגוף והצורה' העליתי מספר מאמרים שמראים כיצד חכמי התלמוד התייחסו לאל שלהם אך ורק בצורה מאנישה ומגשימה. כל המאמרים שלי חביבים עלי אבל אני מציע שנתחיל ממאמר שנקרא 'איספקלריות מאירות' אותו תוכל למצוא בכתובת הבאה:

    https://www.1vsdat.org/index.php/2015-02-01-12-54-59/2013-03-24-15-04-30/item/271-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A1%D7%A4%D7%A8#comment16906

    אני שב ומבקש שהדיון יהיה מכובד, שתעגן כל טיעון שלך במקורות שמקובלים גם עלי (תנ"ך, דברי חז"ל, כתבי גאונים וראשונים בלבד) ושתציג תמונות שלמות ולא רק את ההבטים שמתאימים לשיטתך. כפי שציינתי במאמר אחר, הרבנים למדו שלאל אין גוף וצורה רק בבגדד של המאה התשיעית והעשירית לספירת העמים. לפיכך, רבנו סעדיה גאון וכל הפילוסופים שבאו אחריו אינם יכולים לשמש כאסמכתאות כי הם כבר נחשפו לפילוסופיה היוונית (במתכונתה המוסלמית) ואימצו את עיקריה.

    אבקשך, אם כן, להסתמך רק על דברים שנכתבו לפני התקופה הערבית.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 07 פברואר 2019 18:47 הוסף ע״י עדי אביר

    רציו,

    כמו שכתבתי, אני מעולם לא פונה לסמכויות ואני מניח שלא תמצא פנייה כזאת באף אחד ממאמריי. עם זאת, אני בהחלט מנסה לעיתים לתאר את הקונסנזוס המחקרי-מדעי, לפחות כפי שאני מבין אותו. אתם בהחלט רשאים לערער על ההבנה שלי של הקונסנזוס ואז אאלץ לסרוק מספר ספרי מחקר ולגבש תמונה מקיפה של הדעות המחקריות העכשויות. בכל מקרה, אני לעולם לא אביא דעה אחת מבלי לציין את קיומן של דעות אחרות.

    ברגע שמציגים רק דעות נבחרות הן מאבדות את כל תקפן. מי שרוצה להסתמך על המדע והמחקר חייב להציג את כל קשת הדעות ולא רק את אלו שמתאימות לשיטתו.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 07 פברואר 2019 18:08 הוסף ע״י רציו

    הסקת מסקנות מורכבת משני שלבים: 1) התוודעות אל מחקרים ודעות של אחרים, מה אומרים, ומה הנימוקים שלהם, 2) בחירת הטיעונים המכריעים והמשכנעים.
    ישנם אנשים שאין להם יכולת הסקת מסקנות עצמאית, ולכן הם פונים אל הסמכות.
    עבור אנשים אלו אין טעם לא באתר 1VSDAT ולא באתר רציו.
    יען כי הם יודעים רק לחזור על דברי אחרים ואין להם יכולת עצמאית לגבש דעה מנומקת.
    הבאת ציטוטים ומקורות באתר רציו, לא באים בתור פניה אל הסמכות, אלא בתור הבאת נימוק בשם מי שאמרו, כמובן שיש משמעות לכך שהאדם שאומר את הדברים הוא בעל מקצוע ומכיר את הנושא, אבל זה לא מה שקובע, מה שקובע הוא הנימוקים שהם מעלה.
    הטענה שלך שאם אני מסכים לאמירה אחת של פינקלשטיין, אני צריך להסכים לכולן - אין לה על מה שתסמוך. אני לא פונה אליו כסמכות, יש המון ארכיאולוגים, ולכל אחד דעה אחרת, אני לא חייב ולא יכול לקבל את כל הדעות. אבל אני יכול לקבל אמירה כשהנימוק שלה נראה לי נכון, ואני מתייחס אליה ביתר רצינות כשהיא יוצאת מפיו של ארכיאולוג, אפילו אם הוא מינימליסט כפינקלשטיין.
    אתה מצד אחד נוטה למחקר עצמאי, כפי שציינת, אבל כשבאים אליך בטענות עניניות כנגד המחקר העצמאי שלך, אתה פונה אל הסמכות ומשתמש בסמכות המדע, החוקרים, המחקרים, או כל דבר אחר.

  • קישור לתגובה חמישי, 07 פברואר 2019 17:59 הוסף ע״י עדי אביר

    זלמן,

    מתוך רשלנות קבעתי במאמר שאוצר המילים של ספר דברים שונה מאוצר המילים שמשרת את ארבעת החומשים האחרים. קביעה זאת אינה נכונה והבדיקה שערכתי בפועל התייחסה רק לספרים שמות, ויקרא ובמדבר. להערכתי יש סיבות טובות לא לכלול את ספר בראשית המאוחר יחד שמות, ויקרא ובמדבר שכנראה נערכו כמה עשרות שנים לפניו. אנא קבל את התנצלותי והנח שכוונתי הייתה להשוות את ספר דברים לשלושת החומשים שמתייחסים לאותם אירועים אליהם מתייחס ספר דברים.

    בדקתי שוב את השגות צוות רציו על המילים הייחודיות בספר דברים שליקטתי ולהלן התייחסותי:

    איד
    אין עוד
    אישון עין
    אלוהים חיים
    אסם
    אפאיהם
    אקו
    אש אוכלה
    אשדת
    אשר יהיה בימים ההם
    אשרה
    אשת חיק
    בכל לבבך ובכל נפשך
    במתי ארץ
    בן בליעל
    בערת הרע
    ביצים
    בצר במדבר
    ברכה וקללה
    ברק
    גוים רבים
    גילגל
    גרזן
    דאבון נפש
    דישון
    דלקת
    דם נקי
    הסגת גבול
    הסתרת פנים

    הר גריזים – מקבל את הביקורת. נקודה לצוות רציו.

    הר האמורי

    הר עיבל – מקבל את הביקורת. נקודה לצוות רציו.

    זדון
    זולת
    זמר
    זעוה/זועה
    זרוע

    לחיים וקיבה – הביטוי מופיע בדברים יח:ג' ומילים שנגזרים מהמילה 'לחי' אינם מופיעים בשלושת החומשים האחרים.

    חוסר כל
    חזק ואמץ

    חליצת נעל – עצם העובדה שהלכת היבום ייחודית לספר דברים אומרת דרשני ויש בה כדי לרמוז על כך שהספר אינו 'משנה תורה' אלא ספר שמכיל הלכות שונות מאלו שבשאר החומשים. עם זאת, כדי למנוע התפלפלות מיותרת אני מוכן לקבל את הטיעון של צוות רציו. נקודה לצוות רציו.

    חלמיש

    חֹרב – צוות רציו צודק חלקית. בספר שמות אנו אמנם מוצאים שלושה שימושים במושגים שמזכירים את המילה: 'וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה', 'הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב' ו'וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב' אבל בשלושת המקרים כנראה לא מדובר במקום אותו שלושת החומשים מכנים בשם 'סיני' (30 פעמים שונות). ספר דברים, לעומת זאת, משתמש במושג 'סיני' רק פעם אחת, ללא כל קשר למעמד מתן תורה, בעוד שאת הר ההתגלות הוא תמיד מכנה בשם 'חורב'. השימוש ב'חורב' לציון הר ההתגלות הוא ייחודי לספר דברים. אני מסביר את השימוש הייחודי במונח זה במאמר בשם 'מקום מתן התורה'. לצוות רציו יש השגות על דברי המאמר ואשמח לפתח איתם את הנושא במערכת התגובות של אותו מאמר. כיוון שההבדלים בשימוש אינם מובהקים אני מעניק רק נקודה לצוות רציו.

    חרחר
    חרמש

    חתי – מקבל את הביקורת. נקודה לצוות רציו.

    טנא

    יד חזקה וזרוע נטויה – אתה יכול לומר את המילים 'בוקר' ו'ערב' מבוקר עד ערב אבל אין להסיק מכך שאתה מכיר את מטבע הלשון 'מבוקר עד ערב'. אם יש מי שמשתמש בביטוי 'מבוקר עד ערב' ויש כאלו שאינם משתמשים בנטבע לשון זה אזי מדובר בשימוש ייחודי אפילו אם גם אחרים משתמשים במרכיבים השונים של מטבע הלשון. הביטוי מופיע בספר דברים חמש פעמים ופעם אחת במלכים א'. שלושת החומשים האחרים אינם משתמשים בן כלל. להערכתי זאת הוכחה מובהקת לביטוי שמשמש רק את בעלי ספר דברים (שעל פי האסכולה הדויטרונומיסטית אחראים גם לספרי הנביאים הראשונים).

    ידאה הנשר – מטבע הלשון הוא ייחודי אבל הוא אכן מופיע בספר דברים רק פעם אחת. נקודה לצוות רציו.

    ידיד
    יורה
    יחמור
    ירח ימים
    ירקון
    ישורון
    כור הברזל
    כעס
    כרים
    לב השמים

    לוחות הברית – ספר דברים משתמש בביטוי 'לוחות הברית' ולא בביטוי 'לוחות העדות' בעוד שספר שמות משתמש בביטוי 'לוחות העדות' ולא בביטוי 'לוחות הברית'. הביטויים השונים בשני הספרים מלמדים שבעל ספר דברים השתמש במטבעות לשון שלא שימשו את בעלי שלושת החומשים האחרים.

    לענה
    מארה
    מבוא השמש
    מדוה
    מהומה

    מהפכת סדום ועמורה – מקבל את הביקורת. מטבע הלשון הוא ייחודי לספר דברים אבל לא ניתן ללמוד מדוגמה זאת שספר דברים משתמש באוצר מילים ייחודי. נקודה לצוות רציו.

    מושיע
    מזי רעב
    מלקוש
    מסד
    מעון
    מעון קודש
    מעונן
    מעשה יד
    מצור
    משל ושנינה
    משלוח יד
    משפט מות
    מתי מעט

    סורר ומורה - עצם העובדה שהלכת בן סורר ומורה ייחודית לספר דברים אומרת דרשני ויש בה כדי לרמוז על כך שהספר אינו 'משנה תורה' אלא ספר שמכיל הלכות שונות מאלו שבשאר החומשים. בכל מקרה, השורשים 'סרר' ו'מרה' משמשים את ספר דברים וספרי הנביאים הראשונים ולא את שמות, ויקרא ובמדבר.

    ספר התורה – צוות רציו ניסה להסביר מדוע המושג מופיע רק בספר דברים. התירוץ שלהם אינו מקובל עלי.

    ספר כריתות – לשורש 'כרת' שני מובנים: חתם (על הסכם) וגדע. השימוש בשורש לציון גדיעה או חיתוך ייחודי לספר דברים. הוא אינו מופיע בשמות, ויקרא ובמדבר אבל ניתן למצוא אותו בשופטים ו:ל, שמואל א' ה:ד, שמואל א כד:ה, מלכים א' ו:לו וכדומה. להערכתי השורש הוא חלק מאוצר המילים הייחודי של ספר דברים ששימש גם את בעלי ספרי הנביאים הראשונים.

    סרה
    עול ברזל על צואר
    עז פנים
    עלימו
    עם סגולה
    עם קדוש
    ענוג/ה
    עפולים
    עץ רענן
    עצם יד
    עקש
    ערש
    עשתרות צאן
    פסילים
    פרעות
    פתלתל
    פתן
    צבא השמים
    צבי
    ציפורן
    צלצל
    קטב מרירי

    קללה – המילה מופיעה בספר בראשית אבל לא בשמות ויקרא ובמדבר. בטעות כתבתי 'ארבעת החומשים' כשהבדיקה שערכתי עסקה רק בהשוואת אוצר המילים של ספר דברים לאוצר המילים של הספרים שמות, ויקרא ובמדבר.

    קצה השמים
    קריה
    רביבים
    רבת בני עמון
    רום לב
    רוש

    רך לבבך – מקבל את הביקורת. הביטוי 'מורך לבבכם' מופיע בספר ויקרא. איני מקבל את שאר ההתייחסויות לביטוי זה. המושג מופיע פעמיים בספר דברים (כ:ג, כ:ח) וכן במלכים ב' כב:יט). נקודה לצוות רציו.

    רשף
    שד
    שדמה
    שומר הברית והחסד
    שורש
    שחק
    שיד
    שידפון
    שליה
    שמיטה
    שרירות לב
    תאו
    תאוה נפשך או אות נפשך
    תועבת יהוה
    תחלואים
    תל עולם
    תמהון
    תנובה

    אוה (רצה) – אני מודה לצוות רציו שהפנה את תשומת ליבי לטעות: הביטוי הייחודי בספר דברים הוא 'אות נפש'. את מטבע הלשון זה ניתן למצוא בספר דברים ארבעה פעמים (יב:טו, יב:כ, יח:ו, יב:כא) והוא אינו מופיע כלל בשמות, ויקרא ובמדבר. מטבע הלשון משמש גם בשמואל א' (כג:כ). נקודה לצוות רציו.

    אזל (נגמר)
    אנף (כעס)

    אתה או יתא (בא) – מקבל את הביקורת. מדובר במילה מליצית אבל יש לשאול מדוע המילה המליצית הזאת לא מצאה את דרכה גם לשמות, ויקרא ובמדבר. בכל מקרה, נקודה לצוות רציו.

    בלה (נשחת, נפגם)
    בעט
    בצק (תפח)
    גדע
    דאב/דבא (כאב)

    דשן (שמן, התמלא כל טוב) – השימוש בפועל לציין שהנושא התעבה או שמן הוא ייחודי לספר דברים. בשאר החומשים המילה 'דשן' שמשת כשם עצם שמובנו שמן וחלב בהמות. הביטוי בספר דברים, 'וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים' מופיע בפרק לא' שדומה במהותו לשאר הנאומים של משה ולכן לא מדובר בביטוי מליצי.

    הצף

    הרף (עזב) – טעות שלי. מקבל את הביקורת. נקודה לצוות רציו.

    זמם – הבדיקה שלי התייחסה לארבעת החומשים האחרונים בלבד ומילים שמופיעות בספר בראשית אינם רלוונטיים לצורך העניין.

    זנב
    חבט
    חטב
    חלל
    חפף (כיסה)
    חפר (ריגל)
    חצב
    יגע (עייף)

    יסר – מקבל את הביקורת. נקודה לצוות רציו.

    יסת
    כמס (הסתיר)
    כעס

    מדד – מקבל את הביקורת. נקודה לצוות רציו.

    מוט (נדנד, זעזע)
    נדח (גרש, סילק, הגלה)

    נמס – מקבל את הביקורת. נקודה לצוות רציו.

    נקל (זלזל)
    נשל (גרש)
    ספן (החביא)

    סתר - הבדיקה שלי התייחסה לארבעת החומשים האחרונים בלבד ולכן המופע בבראשית אנו רלוונטי לעניינינו. הביטוי בספר במדבר הוא סתום אבל לאור העובדה שהשורש מופיע גם בספר שמות אני מקבל את הביקורת. נקודה לצוות רציו.

    עבט
    עבר (כעס)
    עמר (התעמר)

    ערף (נטף, נזל) – השימוש בשורש 'ערף' במובן של נטף או נזל ייחודי לספר דברים שם הוא מופיע פעמיים. נכון שמדובר בשני קטעי שירה – שירת הים וברכת השבטים – אבל מילה מליצית אינה פוסלת אותה מלהיות גם מילה ייחודית. בשופטים, תהילים ואיוב (שכביכול נכתב אף הוא על ידי משה רבינו). עם זאת, כיוון שניתן לתרץ את ייחודיות המילה בספר דברים בשימושה המליצי אמנה אותה בין ההפרכות של צוות רציו. נקודה לצוות רציו.

    ערץ (הפחיד)
    צוק (הציק)

    קדח (בער) - השימוש בשורש 'קדח' במובן של בעירה ייחודי לספר דברים אבל הוא מופיע רק בשירת האזינו ולכן אמנה גם אותה בין ההפרכות של צוות רציו. נקודה לצוות רציו.

    קפץ
    רגן
    רגע
    רנן
    רצץ
    שגל
    שגע
    שיש (שמח)
    שמט
    תגר

    המאמר מונה 184 מילים וביטויים שנראו לי כייחודיים לספר דברים. צוות רציו הצליח לשכנע אותי שאולי שגיתי ב-17 מקרים. עם זאת, גם לאחר ממצאי צוות רציו נותרתי עם 167 מילים ומטבעות לשון ייחודיים לספר דברים שמוכיחים, לפחות לי, שבעלי ספר דברים השתמשו באוצר מילים שונה מזה ששימש את כותבי ועורכי שלושת החומשים האחרים.

    אני מניח שאנשי צוות רציו מצאו את כל השגיאות ברשימה אבל אם יש באמתחתם הפרכות נוספות הם מתבקשים להעלותם כל שאוכל לעדכן את הרשימה ולכלול בה רק מילים וביטויים שמוכיחים באופן מובהק שספר דברים הוא יצירה נפרדת שלא נכתבה על ידי מי שכתב את שלושת החומשים האחרים. במצב דברים זה אין מקום לרמיזות על שגיאות דומות שניתן למצוא ברשימה שלי. אם יש שגיאות נוספות אשמח לראותם.

    אני לא מקבל את שאר הטענות של צוות רציו ועניתי על רובן במאמרים קודמים שלי. אשמח להגיב לטענות הללו כשהן תעלינה במאמרים הרלוונטיים. אשמח באותה המידה אם אנשי הצוות יוכיחו לי שההבדלים בין הספרים אינם מובהקים ושניתן להרכיב רשימות מקבילות גם כשבודקים את שני חלקיו של אותו הספר.

    מסתבר שבהחלט טעיתי בכ-9% מהדוגמאות שהבאתי ואני מוכן להתנער מכולן ולהסתפק ב-167 הדוגמאות שאנשי צוות רציו עדיין לא הצליחו להפריך. להערכתי, העדויות שהבאתי מבססות את טענתי ואשמח אם תמצאו עוד טעויות שיכולות להפוך את דבריי לחסרי ערך.

    דרך אגב, כמו שכבר כתבתי לא פעם, רוב חוקרי המקרא דוגלים באסכולה הדויטרונומיסטית (ראה ערך בויקיפדיה) וחושבים שספר דברים הוא הקדום שבין החומשים משום שהוא נכתב בסוף ימי הבית הראשון בעוד ששאר החומשים נערכו הרבה יותר מאוחר, אף שהם משלבים בתוכם תעודות קדומות. ספר בראשית הוא החדש ביותר והוא משתמש גם באוצר המילים של ספר דברים. הבדיקה שערכתי רק באה לאשש את מסקנותיהם של גדולים וטובים ממני ואם תתעמק בנושא תמצא בספריהם הרבה דוגמאות נוספות וניתוחים פילולוגיים שחורגים מתחום הנוחות שלי.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 07 פברואר 2019 17:28 הוסף ע״י עדי אביר

    רציו,

    אני מקבל בחפץ לב את הצעתך אבל אבקש גם ממך לענות לי בצורה מכובדת, לא מזלזלת ולא מתנשאת.

    אני לא מתנסח במנטרות ולא סוטה מהנושא אבל בכל דיון יש לפחות שלושה מרכיבים - מרכיב העובדות, מרכיב כללי הניתוח הלוגי ומרכיב כללי המשחק. אלו שנשמעים לאותם כללי משחק ומשתמשים באותם כלים לוגיים יכולים לדון בעובדות ובמסקנות שניתן להסיק מהם. מאידך, כששני הצדדים משתמשים בכללים שונים ומסתמכים על חשיבה לוגית שונה אין כל טעם להתחיל בכלל בדיון.

    אתן לך דוגמה: אתם נוטים להוכיח את טענותיכם באמצעות קטעים מספרות מחקרית. נתקלתי בתופעה היום (באחד ממאמריכם או באחת התגובות שלכם - אני כבר לא זוכר) והתופעה צרמה לי במיוחד במאמרכם 'עדי אביר מנסה ללמוד היסטוריה - האמנם?'

    למובאות הללו אין שום משמעות עבורי ומבחינתי הם משמשים רק כמסך עשן ותו לא. חוקרים אמנם נוהגים להביא סימוכין לדבריהם מכתביהם של אחרים אבל זאת רק לאחר שהם הציגו את הכותב, את מעמדו בקהילה המחקרית ואת גישתו הכללית. אף חוקר לא יביא קטע סתמי מבלי להציג את הקשרו ומבלי לדון במשמעותו המלאה. למשל, במאמר שדן בידע ההיסטורי שלי הפניתם את הקורא למאמרים אחרים שלכם בהם ציטטתם קטעים מספריהם של קולינגווד, ישראל פינקלשטיין, קרל סגאן וג.א פסמור. אני קורא ספרי היסטוריה שנים רבות ואת ספרו של קולינגווד קראתי כבר לפני חמישים שנה. גם את כתביו ודעותיו של ישראל פינקלשטיין אני מכיר היטב (האם אתה בטוח שהוא אסמכתא שמקובלת עליך? הרי הוא שולל את האמונות הרבניות מכל וכל.) להערכתי גם קראתי בזמנו את כל ספריו של קרל סגאן. על ג.א פאטמור, לעומת זאת, מעולם לא שמעתי קודם לכן ואין לי מושג מהו מעמדו המחקרי. עם זאת, אני משוכנע לחלוטין שאף אחד מההיסטוריונים הללו לא אמר את מה שאתה חושב שהוא אמר ולבטח שהם אינם תומכים בטענותיכם, אותן, לדעתי, איש מלבדכם אינו מקבל.

    תוכל לאמת את דבריי אם תבקש חוות דעת מכל היסטוריון מוסמך - אפילו אם הוא חובש כיפה ושומר תורה ומצוות. מובאות שהוצאו מהקשרן אינן תורמות לדיון והן מחייבות אותי לעצור, לסטות כביכול מהנושא ולבסס כללי משחק שיהיו מקובלים על שנינו. בתור תרגיל אשמח אם תפנה אותי למיקום המדוייק של הקטע בספרו של קלינגווד עליו הסתמכתם ואז אנסה לברר מה בדיוק עומד מאחורי דבריו. לצערי יש לי רק מהדורה באנגלית של ספרו ולכן קשה לי למצוא בעצמי את הקטע.

    במאמרים שלי מעולם איני מביא קטעים מהספרות המחקרית. כשאני עוסק ביהדות אני מסתמך אך ורק על התנ"ך, הספרות של עידן התלמוד, ובעת הצורך, גם על כתבי הגאונים והראשונים. התושב"ע באה לידי ביטוי בכתביהם של אלו ולכן, לדעתי, החידושים של כל הרבנים המאוחרים הם בחזקת סברות. עד כמה שזה נוגע לי אתה יכול לייחס את הסברות הללו לעצמך שכן הסמכויות התורניות שעומדים מאחוריהם אינם יכולים להטות את דעתי.

    תוך זמן קצר אבחר מאמר בו הייתי רוצה לדון אבל אני שב ומבקש ממך להתייחס בכבוד אלי ואל דעותיי ולהניח שעד שתצליח להוכיח את טיעונייך באמצעות מקורות שמקובלים גם עליי הם אינם יותר 'טובים', 'נכונים' או 'אמתיים' מהטיעונים שלי.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 07 פברואר 2019 08:49 הוסף ע״י רציו

    עדי, חן חן על הנסיון לענות, אבל עזוב, אתה תמיד חוזר על אותן מנטרות במקום להתייחס לנושא.
    במקום זה אני מציע לך בידידות, תבחר את המאמר הכי מקיף והכי רציני שלך, שנראה לך שמקעקע את הדת בצורה הכי טובה, אם אין לך כזה - תכנס את כל צוות המוחות ותכתוב, תעמיד אותו לויכוח, אני אכתוב לך תגובה, אבל אתה תענה ענינית, רק בנוגע לתוכן המאמר ולא בהכללות שלא קשורות.
    בהצלחה

  • קישור לתגובה רביעי, 06 פברואר 2019 17:53 הוסף ע״י עדי אביר

    רציו,

    עברנו, אם כן, לדיון על מהותה של השירה התנכית? גם על זה יהיה לי מן הסתם מה לומר לאחר שאלמד את הנושא קצת יותר לעומק.

    אני לא מתפלפל סתם. בינתיים נראה לי שמי שמתעקש להתעלם מההיגיון ולהתפלפל ללא הרף זה דווקא אתם. עליך להבין שלא כולם מאמצים את המיתוסים ודרכי החשיבה שלכם ויש גם כאלו שמבססים טיעוניהם על עובדות,ממצאים מחקריים והגיון מתמטי ולא רק על הצהרות בעלמא.

    כשאתה מעלה טיעון עליך לוודא שהוא נשען על 'אמת' כלשהי. מותר לכם להסתמך על 'התורה שבעל פה' אבל לא ניתן לבסס טיעונים רק על פרשנות של רב מאוחר. אם אתה מכיר מקור תלמודי שתומך בטיעוניכם אשמח אם תפנה אותי אליו אבל אם אתם מסתמכים על מקורות מאוחרים, או רק על היגיון רבני והסקים אישיים, אזי אין לך שום יתרון על פני אלו שמחזיקים בידע שונה ודרכי ניתוח אחרות. בכל מקרה אתם מציגים רק עמדה אחת ואף שלימדו אתכם לחשוב שרק אתם אוחזים באמת היחידה, השלמה והמוחלטת עליכם לקבל כמובן מאליו שלא כולם חושבים כמוכם ועד שיוכח אחרת, דעותיהם של החולקים עליכם הן לגיטימיות לפחות באותה המידה. התמונה תשתנה כשתוכל להוכיח את טיעונייך בצורה שמקובלת גם על ברי הפלוגה שלך אבל עד אז אין כל סיבה להתנשא ולזלזל בדעותיו של הזולת.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 06 פברואר 2019 16:52 הוסף ע״י אביחי

    עדי,

    רציו ענה לך יפה שזאת שירה וזה סגנון שונה.

    אם היית טורח לקרוא את רד"ק למשל אז היית רואה שכותב שם בהמשך:

    "מי פעל ועשה - כפל העניין במלות שונות. אמר: מי פעל ועשה גבורות אלה? קורא הדורות מראש - מי שקורא הדורות העתידות מקדם , והחזיק באברהם וגדלו , שידע שיצא ממנו זרע שיהיה נכון לפניו , נבחר מכל העמים. אני יי' - אני הוא שאני ראשון ואני עם אחרונים שעתידים להיות; כלומר , שאני יודע כל הדורות מראש ועד סוף. ופירוש קורא - כאלו קורא: כך וכך יהיה בעתיד; וכן קורא על ידי נביאיו עתידות רבות."

    אני הוא שאני ראשון ואני עם אחרונים שעתידים להיות.

    וכמו שאמרת תרגום יהונתן והשאר שפירשו את זה גם אמרו שמדובר שהשם יודע מה יהיה בכל הדורות. מזה ממילא אתה מסיק שנותן התורה יודע הכל. ממילא שאלת הסגנונות נופלת, כי הוא נתן את התורה. לא צריך לתרץ דברים ברורים.

    תספיק להתפלסף ותודה שטעית.

  • קישור לתגובה רביעי, 06 פברואר 2019 16:37 הוסף ע״י יוני

    אביר

    אתה תומך באדם שהוגדר כאלים ע"י בית משפט חילוני

    לא יעזור לך דיבורי סרק ומסך עשן שאתה מנסה לפזר

    תנסה להתמודד עם הטענה במקום לבלבל לנו את המוח

    כל טוב

  • קישור לתגובה רביעי, 06 פברואר 2019 15:51 הוסף ע״י עדי אביר

    זלמן,

    אני עובד על תשובה מקיפה לתגובתך. תקבל אותה תוך יום יומיים.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 06 פברואר 2019 14:20 הוסף ע״י רציו

    עדי, אתה מאריך ומתפלפל לחינם.
    בשירה משתמשים במלים יחודיות, משום שזה נובע מעצם הגדרתה כשירה. הגדרה זו תקפה גם לגבי השירה בזמן משה, וגם לגבי השירה בזמננו. השירה היא התפייטות, השתמשות במלים נשגבות, וכן כל כיוצא בזה. זה מאפיין של כל שירה בכל עם ובכל מקום. וזו גם עובדה ידועה במחקר.
    אם ארצה לומר לך "אתה מדבר שטויות", זו לא תהיה שירה, אבל אם אחליט להתפייט, אכתוב: "עדי שוגה בחלומות, ובשרעפיו הגיגים יחלוט", יתכן שזו שירה גרועה וגם נושא גרוע, אבל זה מאפיין בסיסי של שירה.

  • קישור לתגובה רביעי, 06 פברואר 2019 14:07 הוסף ע״י עדי אביר

    יוני,


    האתר הזה עוסק בדעות ואמונות ולא בגופו של אדם זה או אחר. אני מסכים לרוב דעותיו של ירון ידען בכל הקשור לדת היהודית ואיני מתעניין באופיו ומעשיו. אבקש גם ממך לא להעלות שוב תגובות שמתייחסות לאדף ולא לדעותיו.


    כתובת המייל של המגיב חשובה ביותר ואני שומר לעצמי את הזכות למחוק את דבריהם של מגיבים שאינם מוכנים להזדהות גם כשידוע להם שכתובת המייל שלהם אינה מפורסמת ברבים.

    לדעות יש ערך רק כשידוע מי העומד מאחוריהם ואני מגדיר כל מי שאינו מוכן להזדהות כטרול שאינו מוכן לקחת אחריות על דבריו.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 06 פברואר 2019 13:57 הוסף ע״י עדי אביר

    יוני,


    איני מבין מה לתגובתך ולמאמר עצמו. בעתיד אבקשך להגיב לנושא המאמר או להפנות את תגובתך לאחר הדפים שמוקדשים לתגובות כלליות.

    לעצם העניין - האם היית רוצה שנשווה את תקציבה של עמותת חדו"ש לתקציביהן של העמותות החרדיות? עמותת חדו"ש ממומנת מכספים של תורמים שמעריכים את תרומתה. מאות העמותות החרדיות ממומנות על ידי אוצר המדינה כשרוב הציבור אינו מעריך כלל את פעילותן וחושב שהן פוגעות בחברה ובמדינה במקום לחזק אותם.

    אתה בהחלט רשאי לא לתרום לעמותת חדו"ש. אני מממן את העמותות התורניות על אפי ועל חמתי.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 06 פברואר 2019 13:47 הוסף ע״י עדי אביר

    רציו ואביחי,

    חקר האפסטימולוגיה עוסק בשאלה 'מניין אתה יודע את מה שאתה חושב שאתה יודע'. נובע מכך שאין שום דבר שהוא נכון בזכות עצמו ואמינותה של כל מסקנה נגזרת מאמינותן של הנחנות היסוד עליהן היא מתבססת ומטיבה של שרשרת ההיסק הלוגי שמקשרת את הנחות היסוד למסקנה.

    הנחות היסוד שלי הן שהתורה אינה אלוהית והיא נכתבה ונערכה על יד בני אדם שהביאו עימם סגנונות שוים ואוצר מילים שונה.
    מכך אני מסיק שהבדל באוצר המילים או סגנון מלמד על כותבים או עורכים שונים.
    לי זה נראה הגיוני לחלוטין. לכם - כנראה לא.

    למיטב הבנתי, הנחות היסוד שלכם הן שהתורה נכתבה בידי אל כל-יודע שידע מראש כיצד כל דור ודור עתיד להתנסח ובאיזה אוצר מילים הוא ישתמש.
    מסקנתכם היא שהתורה נכתבה לפני התרחשות המאורעות עצמם תוך שימוש בסגנון ובאוצר המילים שבבא היום ישרת את אלו שיאמרו את הדברים בפועל.
    לכם זה כנראה סביר והגיוני. לי - לגמרי לא.

    שירת האזינו משקפת, כביכול, דברים שנאמרו על ידי אותו משה שאחראי גם לכל שאר הניסוחים בספר דברים ובשלושת החומשים האמצעיים. לא ברור מדוע הוא החליט לשנות את אוצר המילים שלו דווקא בשירה זאת ולהשתמש במילים שונות מאלו שמשמשות אותו בספרים שמות, ויקרא ובמדבר.

    היכן כתוב שהוא החליט לנקוט בשפה גבוהה דווקא בקטע זה? אני מניח שזאת דרככם להחליק בעיות אבל עלי לשוב ולשאול, מנייין אתם יודעים את מה שאתם חושבים שאתם יודעים.

    אתה כנראה תטען שזאת ה'הנחה המסורתית' שמסתמכת על פסוק בספר ישעיה 'מִי פָעַל וְעָשָׂה קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ אֲנִי יְהֹוָה רִאשׁוֹן וְאֶת אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא' אבל הפסוק הזה אינו אומר את מה שאתם רוצים שהוא יאמר. המשנה, התלמודים והמדרשים הקדומים מבינים מפסוק זה שהאל ידע מראש את כל המאוראות ההיסטוריים שיפקדו את הדורות הבאים ובשום מקום לא נאמר שהוא התאים את אוצר המילים המקראי לאוצר המילים של הדמויות שכביכול אמרו את הדברים הללו בעבור מאות רבות של שנים. אדרבה, חכמי התלמוד לא ניסו לגייס את הפסוק כדי להסביר את מגוון הסגנונות בחומש, תרגום יהונתן מתרגם 'מן אמר אלין קים אמר ועביד וסדר דריא מלקדמין' ונראה שגם הוא מבין שמדובר בידע מוקדם על סדר הדורות ולא על נסיון להתאים את אוצר המילים המקראי לצרכי השעה. גם פרשני ימי הביניים לא מצאו במושג חיזוקים לטענתכם: הרד"ק מפרש: 'קורא הדורות מראש - מי שקורא הדורות העתידות מקדם' והמלבי"ם מסביר 'ומי קרא הדורות מראש - ר"ל מי הגיד זאת מראש מימי קדם מה שיהיה בדורות האחרונים דורות המשיח' וכשהוא מבאר את המילים הוא קובע 'קורא הדורות, וקורא מענין הזמנה, כמו קרואי מועד.'

    לי ברור שחכמי התלמוד והפרשנים לא העלו על דעתם שהמחקר המודרני יסיק שהתורה נכתבה על ידי מחברים שונים בתקופות שונות ולכן הם לא התייחסו לאפשרות שקטעים שונים ישתמשו באוצר מילים שונה. כשהבעייה צפה על פני השטח הרבנים מיהרו לחפש תירוץ ואימצו את הביטוי היחיד שהתאים לצרכיהם, 'קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ'. לפיכך, אני שב ושואל, מניין ה'גישה המסורתית' יודעת את מה שהיא חושבת שהיא יודעת? האם זאת פרשנות מימי התלמוד, הראשונים או האחרונים או שמדובר בפרשנות חדשה שבאה להתמודד עם ממצאי המחקר המודרני. אשמח אם תביאו לי את המקור שגורם לכם להאמין ש'התורה ניתנה כמקשה אחת, אבל יש בה ציטוטים מתקופות שונות והתייחסות לכל דור כפי שהוא באמת והרי יש הבדל ביניהם. לכן הסגנון שונה בהתאם לקדימות.'

    העולם התורני נוהג לאמץ כל תירוץ שמתיישר עם הגישה התורנית אבל במקרים רבים לא ניתן לעגן את התירוצים הללו בתנ"ך או בדבריהם של אלו שהיו אמורים להינות מהתורה שבעל פה. אנשים רציניים צריכים לדעת על מה הם סומכים את אמונותיהם ולא להאחז בשלושה מילים שהוצאו מהקשרן בנסיון להצדיק טיעונים לגמרי לא הגיוניים. כיצד אתם רואים את פני הדברים?


    עדי אביר


    יכול להיות שזאת הגישה המסורתית אבל אז, לפי דעתי, הגישה המסורתית שגוייה לחלוטין.

  • קישור לתגובה רביעי, 06 פברואר 2019 11:52 הוסף ע״י אביחי

    עדי,

    רציו ענה לך בדיוק את מה שבאתי לומר.

    לא באתי להראות בזה כלום, אלא אתה באת על סמך טענה זאת לסתור את אמיתות נתינת התורה ע"י הבורא ואת זה הפרכתי.

  • קישור לתגובה רביעי, 06 פברואר 2019 10:35 הוסף ע״י רציו

    עדי, כתבת:
    "האל לא קורא הדורות מראש. לכן, התורה לא ניתנה כמקשה אחת, אבל יש בה ציטוטים מתקופות שונות והתייחסות לכל דור כפי שהוא באמת והרי יש הבדל ביניהם. לכן הסגנון אינו שונה בהתאם לקדימות ואלוהים אינו יכול לדעת. זה כל ההבדל בין ספר רגיל לשמתיימר להיות ספר אלוהי.

    אתה זרקת משפט וגם אני זרקתי משפט. מה גורם לך לחשוב שהמשפט שלך 'נכון' יותר מהמשפט שלי?"

    ובכן, לוגיקה פשוטה, אתה טענת טענה סתירתית, לאמור - מי שאומר שבשירת האזינו יש מלים קדומות מפאת אופי השירה, מודה בכך שבתורה יש רבדים ולכן אינה אלהית.
    השיב לך מי שהשיב שאין שום סתירה, כי לפי ההנחה המסורתית האל קורא הדורות מראש וכו'.
    ומה אתה משיב?
    בשאלה "מה גורם לו לחשוב שהמשפט נכון".
    שכחת שהוא לא בא לשכנע אותך באמיתות משפט זה, אלא בכך שהדברים שבהאזינו יש לשון שירתית מסתדרים עם האמונה המסורתית. וזה מה שהוא עשה, להראות שזה מסתדר.
    אם אתה לא מאמין, תפאדל.
    אבל אל תטען שהוכחת זאת כאן או שמצאת סתירה.

    (לגבי שאלתך למה אין שירות בחלקי התורה האחרים, כבר נכתב במאמר העוסק בדבריך, יש פה ושם מעט שירות, וגם בהן יש מלים יחודיות. אבל בסה"כ אין שירה ארוכה כזו ואף לא מתקרבת באורכה).

  • קישור לתגובה רביעי, 06 פברואר 2019 09:49 הוסף ע״י יוני

    עוד מהאתרים הידידותיים של מר אביר:

    קצת על עמותת חדו"ש:

    שנת 2009 עמד היקף התרומות לעמותה על למעלה מ-300,000 ש"ח והיא הוציאה למעלה מ-700,000 ש"ח בפעילותה, מהם כ-657,000 ש"ח למשכורות לשלושת עובדיה.[10] בשנת 2010 גדל היקף ההכנסות מתרומות ועמד על כ-1.5 מיליון ש"ח, מהם הוקצו למעלה ממיליון ש"ח למשכורותיהם של רגב ואילן. התורם המרכזי שלה הוא סטנלי גולד.[11] בסוף שנת 2011 הודיעה הקרן החדשה לישראל כי תחל לתמוך בפעילות העמותה.[12] היקף התרומות לעמותה של כ-1.5 מיליון ש״ח נשמר גם בשנים 2013-2014.[13]

  • קישור לתגובה רביעי, 06 פברואר 2019 08:59 הוסף ע״י עדי אביר

    אביחי,


    האל לא קורא הדורות מראש. לכן, התורה לא ניתנה כמקשה אחת, אבל יש בה ציטוטים מתקופות שונות והתייחסות לכל דור כפי שהוא באמת והרי יש הבדל ביניהם. לכן הסגנון אינו שונה בהתאם לקדימות ואלוהים אינו יכול לדעת. זה כל ההבדל בין ספר רגיל לשמתיימר להיות ספר אלוהי.

    אתה זרקת משפט וגם אני זרקתי משפט. מה גורם לך לחשוב שהמשפט שלך 'נכון' יותר מהמשפט שלי?


    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 06 פברואר 2019 07:29 הוסף ע״י אביחי

    השם קורא הדורות מראש. לכן, התורה ניתנה כמקשה אחת, אבל יש בה ציטוטים מתקופות שונות והתייחסות לכל דור כפי שהוא באמת והרי יש הבדל ביניהם. לכן הסגנון שונה בהתאם לקדימות ואלוקים יכול לדעת. זה כל ההבדל בין ספר רגיל לספר אלוקי.

  • קישור לתגובה שלישי, 05 פברואר 2019 11:44 הוסף ע״י יוני

    מעניין מאוד מר אביר שהנך מתעלם מכך שבית המשפט קבע ידען הינו אדם אלים.

    לא כ"כ מבין מדוע חשובה לך הכתובת מייל שלי או פרטים מזהים אחרים שלי

    פשוט תנסה להסביר לנו איך זה שאדם שומר חוק ויפה נפש כמוך מצדיק ותומך באדם, שקבע בית משפט של המדינה ולא בית דין, שהינו אדם אלים.

  • קישור לתגובה שני, 04 פברואר 2019 22:58 הוסף ע״י זלמן בן קלמן

    פשוט לא קראת את הביקורת
    זו לא טעות אחת אלא רשימה של עשרות טעויות קרא והתענג
    וכן, בכל השירות הקדומות יש מלים יחודיות, לא רק בהאזינו

  • קישור לתגובה שני, 04 פברואר 2019 21:56 הוסף ע״י עדי אביר

    זלמן,

    אני כתבתי בושא זה שני מאמרים עמוסים בעשרות, אם לא מאות, דוגמאות. אתה והרציויים חוגגים על מילה אחת. כשבדקתי את מופעי המילים התייחסתי רק לספרים שמות, ויקרא ובמדבר ומלכתחילה לא בדקתי את ספר בראשית, החומש המאוחר ביותר. נראה שכתבתי בטעות 'ארבעת ספרי התורה האחרים' במקום 'שלושת ספרי התורה האחרים'. כל הכבוד לכם ששמתם לב. זאת באמת הדרך למוטט את התובנות המחקריות. עדי אביר טעה במילה אחת ולכן כל הממצאים המחקריים הם שגויים ועדי אביר רק מתפתל בנסיון להציל את כבודו האבוד.

    אתה מבין למה קשה מאד להתווכח עם חרדים? אין להם שום יכולת להפריד את העיקר מהטפל והם תמיד יעדיפו להתעלם מנושא הדיון, לתקוף את בר פלוגתם ולבסס את מתקפותיהם על טעות שולית זאת או אחרת. אם היו לכם טיעונים בעלי ערך לא הייתם נזקקים לניסוחים מגמדים או למסכי עשן אבל אתם לא מסוגלים להתמודד עם הממצאים שהבאתי ולכן אתם ממהרים לתקוף אישית ולהתפס לזוטי זוטות. האם לדעתך הטיעונים שלי היו נפגעים אם הייתי מתקן את המשפט הזה ומציין שמדובר רק בבשמות, ויקרא ובמדבר?

    במאמרים שלי הבאתי דוגמאות רבות למילים ייחודיות שנמצאות בספר דברים אך לא בשמות, ויקרא ובמדבר. מדוע בחרתם להתעלם מכל הטיעונים הענייניים שלי ולהתמקד רק בניסוח לא זהיר אחד. מדוע אתם נתפסים למשפט בו כתבתי 'ארבעת החומשים' במקום 'שלושה חומשים'? האם אתם מוצאים עוד טעויות ברשימות שהבאתי? מדוע אינכם מנסים להראות לי שטעיתי שוב ושוב ורבות מהמילים שאני מחשיב כיחודיות לספר דברים משמשות גם בשמות, ויקרא ובמדבר? בכל מקרה, כמנהגם, הרציויים הפכו טעות שולית אחת ל'טעויות' שכביכול פוסלות את כל דבריי ודי להם בטעות זאת כדי לגמד את כל טיעוניי. הם טובים בזה אבל טקטיקה רטורית זאת אינה תחליף לטיעונים הגיוניים. לא זאת הדרך להוכיח את נכונות טיעוניך אבל, למרבה הצער, החרדים אינם נחשפים לחשיבה ביקורתית ולכן הם ממהרים לאמץ כל מסך עשן שמשלחים לעברם מבלי לנתח את משמעותם של המסיחים שמטיחים בהם.

    הרציויים ניסו להתייחס לטענות שלי וענו ששירת האזינו אינה קדומה 'אלא רק שבשירה משתמשים יותר בלשונות יחודיות וקדומות (כמו שבזמננו משתמשים בשירה במלים יותר יחודיות). ולכן המלים המיוחדות שבשירת האזינו ובברכות משה הן הוכחה לקדמות ולא לאיחור.'

    האם זאת השירה היחידה בתורה? מדוע בקטעי שירה אחרים לא משתמשים בלשונות יחודיות וקדומות? מדוע הביטויים הללו מופיעים רק בספר דברים? כמו כל הרבנים גם הרציויים אינם מרשים להיגיון לחצוץ בינם לבין המטרה שברצונם להשיג, חבל רק שאת טיעוני הסרק שלהם הם בוחרים לתבל בביטויים מלגלגים ומגמדים. חבל שהם גם אינם מבינים שהם רק צד בדיון ולא שופטים שנבחרו כדי לפסוק מי טועה ומי צודק.

    אני מבקש שתפסיק לתווך ביני לבין אנשי רציו. אם יש להם מה לומר הם יכולים להגיב פה בעצמם.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 04 פברואר 2019 20:59 הוסף ע״י זלמן בן קלמן

    הנה התגובה של רציו (בתחתית הדף שם)

    עדכון:
    עדי אביר המסכן, מנסה להתפתל כדי להציל את כבודו האבוד, והוא כותב בתגובות כך:

    באשר למילה 'קללה' שמופיעה גם בספר בראשית: אם תשים לב כתבתי במאמר עליו אתה מגיב 'למעשה, אוצר המילים של ספר דברים דומה יותר לאוצר המילים של ספרי הנביאים מאשר לאוצר המילים של הספרים שמות, ויקרא ובמדבר.' בכוונה לא התייחסתי לספר בראשית ולכן אין בהופעת המילה 'קללה' בספר זה כדי לסתור את דבריי.

    האמנם?
    נצטט את הקטע בדבריו העוסק במלה קללה:

    "חולדה השתמשה במילה שנגזרה מהשורש 'כעס', בביטוי 'רַךְ לְבָבְךָ' ובמילה 'קְלָלָה' – שלושה שימושים ייחודיים לספר דברים שלא ניתן למצוא באף אחד מארבעת ספרי התורה האחרים".

    האמנם מדובר כאן על שמות ויקרא במדבר, או על "ארבעת ספרי התורה האחרים"?????
    אין פלא שהוא כותב:

    "אני הרכבתי את הרשימות על ידי חיפושים ידניים. בהחלט יכול להיות שבממצאיי נפלו גם טעויות. אין לזה הרבה משמעות. הממצאים מדברים עבור עצמם"

    כלומר, הממצאים מדברים בעד עצמם גם אם יש בהם טעויות… על זה אין ויכוח, הם מדברים בעד עצמם, אבל נגד אביר…
    ויש גם הסבר מענינא דיומא:

    "החרדים, בדומה לנתניהו, נמצאים היום במגננה ונראה שגם הם מרגישים שרק מתקפות אישיות וגימוד דעותיהם של האחרים יכולים לחלצם מהמיצר".

    עכשיו הכל מובן, החרדים ונתניהו, זו הבעיה.
    בתוך כל מגילות ההטפה, יש עוד קטע שנראה עניני:

    "קראתי שוב את המאמר בו אנשי צוות רציו 'כיסחו לי את הצורה' ומצאתי בו את הקטע הבא:

    'חלק גדול מהמלים שברשימה לקוחות משירת האזינו, היחוד שלה הוא דוקא קדמותה, וכטבעה של שירה יש בה מלים יחודיות, בשאר ספרי התורה יש שירות קצרות הרבה יותר (גם בהן יש מלים יחודיות) זכה ספר דברים לארח את שירת האזינו, שמוכיחה את קדמותה מכח המלים היחודיות שבה, ואין לערבב את רשימת המלים של האזינו עם סגנונו של דברים שהוא סגנון נאומי משה. יש גם מלים רבות שלקוחים מברכות השבטים, שוב שירה קדומה.'

    אתה מבין את הבעייה? לוחמי החוד של החרדיות התוקפנית אינם מאמינים במיתוסים שלהם עצמם והם מעדיפים את ממצאי ההיגיון והמחקר. החוקרים אכן חושבים ששירת האזינו וברכות השבטים הן שירות קדומות אבל הם אמורים לדעת שהתורה נכתבה לפני בריאת העולם וניתנה למשה פחות או יותר כמקשה אחת ולכן אין בה רבדים קדומים יותר וקדומים פחות. שיחליטו – או שכל התורה הוכתבה למשה מפי הגבורה או שהיא נערכה על בסיס תעודות קדומות. אי אפשר גם וגם ולבטח לא ניתן לכסח לי את הצורה באמצעות ממצא מחקרי זה או אחר תוך התעלמות מוחלטת משאר הממצאים שנמצאים היום בלב הקונסנזוס המחקרי".

    שוב חוסר הבנת הנקרא, לא כתבנו בשום מקום ששירת האזינו קדומה יותר מספר דברים, אלא רק שבשירה משתמשים יותר בלשונות יחודיות וקדומות (כמו שבזמננו משתמשים בשירה במלים יותר יחודיות). ולכן המלים המיוחדות שבשירת האזינו ובברכות משה הן הוכחה לקדמות ולא לאיחור. אין שום קשר לרבדים קדומים יותר או קדומים פחות.

  • קישור לתגובה שני, 04 פברואר 2019 12:48 הוסף ע״י עדי אביר

    יוני,

    אני מעריך את דעותיהם של אנשי חופש ודעת אמת - לפחות כמו שאתה מעריך את דעותיהם של רבנים, חברי כנסת וראשי ממשלה שהואשמו והורשעו בפלילים. אדם שהורשע בפשעים חמורים ועובדי ציבור שהורשעו בשוחד הם פסולים לחלוטין ויש להרחיקם מכל משרה ציבורית, ובכלל זה גם משרת שר הפנים ומשרת שר ללא תיק. למיטב ידיעתי, לעומת שרים וחברי כנסת מכהנים מצידה הימני של המפה, ירון ידען לא הורשע בעבירה שיש עימה קלון והנסיון לגמד את דעותיו על ידי מתקפות אישיות מביע בעיני לא יותר מאשר פחד ותסכול.

    אני משוכנע שאם היית מסוגל להגיב לעצם העניין לא היית מתייחס לאחרים באופן אישי ופוגעני. כיוון שלדעתי אתה רק מגחיך את עצמך אני אתעלם מכך שסיפקת כתובת מייל פיקטיבית ולא אמחק את תגובתך. אני מאד מבקש שבעתיד תקפיד לספק כתובת מייל תקינה כפי שאתה מתבקש לעשות בעת העלאת תגובתך.

    אני אשמח לדון איתך על הנושא עצמו ואם תעלה תגובה מכובדת, ותספק כתובת מייל אמתית,
    אני אשמח לענות לך בפרוטרוט.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 04 פברואר 2019 11:15 הוסף ע״י יוני

    עדי,

    כתבת שאתה מעריך מאד את אנשי 'חופש' ו'דעת אמת'

    אתה וודאי יודע שאנשי דעת אמת הורשעו בבית משפט מעניין אם טרחת לקרוא את פסק הדין.

    אני מניח שקראת ואתה עדיין מעריך אותם מאוד

  • קישור לתגובה שני, 04 פברואר 2019 08:26 הוסף ע״י עדי אביר

    ירון,

    במאמר זה ובמאמר 'אוצר המילים של ספר דברים' הבאתי מאות דוגמאות למילים, ביטויים ופעלים ייחודיים לספר דברים מהם ניתן להסיק שספר דברים לא נכתב על ידי אותו 'אל' שכתב את שמות, ויקרא ובמדבר. יכול להיות שבין מאות הדוגמאות נפלו גם טעויות ספורות. אין לזה שום משמעות. גם אם נתעלם מהטעויות הללו עדיין יוותרו בידינו מספיק עדויות לכך שספרי בתורה לא נכתבו כמקשה אחת.

    בתגובתי הקודמת הדגמתי את איכות הטיעונים של צוות רציו: מצד אחד הם מסתמכים על המיתוס שקובע שמשה העלה את כל התורה על הכתב מייד לאחר רדתו מההר, או במהלך ארבעים השנים שלאחר מעמד הר סיני, ומצד שני הם מזעיקים לעזרה את המחקר המודרני שקובע ששירת האזינו וברכות השבטים משתייכים לרבדים קדומים יותר של התורה. האם גם אתה חושב שבתורה האלוהית יש רבדים קדומים יותר וקדומים פחות?

    אני רק מנחש שאם היית סמכות אקדמאית או תורנית לא היית מתבייש להזדהות בשמך המלא, ואולי אפילו בתוארך. מהעובדה שאתה, כמו זלמן בן קלמן ושאר החרדים שמגיבים באתר זה, מסתתר מאחורי שם פרטי או כינוי, אני מסיק שאתה רק מנסה לנגח דעות שנוגדות את אמונותיך ואין לך כל כוונה לבדוק בעצמך את נכונות טענותיי.

    אני מעריך מאד את אנשי 'חופש' ו'דעת אמת' אבל מדוע אתה חושב שהם אוחזים בדעות שונות משלי? אשמח לקרוא מאמרים שלהם שטוענים שכל התורה נכתבה על ידי האל וניתנה למשה על ההר, או במהלך ארבעים השנים הבאות.

    צוות רציו משתמש בלשון מתנשאת, מגמדת ומבזה, מסתמך על מיתוסים שנויים במחלוקת (אותם הוא מחשיב כאמת מוחלטת שאין בילתה) ומתעקש לא לשמור על עקיבות לוגית. מבחינתם כל מה שנוגד את ה'אמתות' שלהם הוא בהכרח טעות, שגיאה או בושות ורק המיתוסים שלהם הם נכונים, אם אתה מעוניין להוכיח שאני לא יודע על מה אני מדבר נסה להעלות כאן רשימה של כל ה'טעויות' שצוות רציו מצא במאמרים שלי. כך נוכל להתעלם ממסכי העשן של הרצויים, לדון בשגיאות הללו בצורה מכובדת ולבדוק ביחד מי מאיתנו באמת טועה - אני או הם. שיעור הטעויות שאולי התגנבו למאמריי, אם בכלל, הוא לגמרי זניח ואין בהם כדי לשנות את טיעוני העיקרי. לעומת זאת, צוות רציו שב וכופה עלינו מיתוסים נושנים שרוב רובם של חוקרי המקרא השליכו כבר מזמן לפח הזבל של ההיסטוריה ופוסל מראש כל טיעון שמתעלם מהמיתוסים הללו.

    מיתוס אינו קנה מידה לפיו ניתן לשפוט את דעותיהם של האחרים ובאותו אופן, גם חוסר ידע והבנה אינם קני מידה לפיהם ניתן לקבוע אילו דעות הן נכונות ואילו שגויות.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 04 פברואר 2019 07:32 הוסף ע״י ירון

    עדי אביר,
    שוב אתה עושה בושות? אולי עדיף שתיתן למומחים ממך לנהל את המערכה, (למשל לאנשי "חופש" או "דעת אמת"), או לפחות תעביר את דבריך ל"בקורת עמיתים", לצערי, ההתנהלות שלך די מביכה וחבל.
    אתה בעצמך כותב: "בהחלט יכול להיות שבממצאיי נפלו גם טעויות". אתה טוען כי "אין לזה הרבה משמעות", האמנם? כיצד לא חששת שיחשפו את טעויותיך לעין כל רואה? זה יוצר רושם מביש ולא רציני בכלל.
    ושוב, אני חושב שכדאי שתנסה ליצור קשר עם אנשי "דעת אמת" או "חופש", חבל שהגאווה שלך תמנע ממך לעשות זאת.

  • קישור לתגובה ראשון, 03 פברואר 2019 20:14 הוסף ע״י עדי אביר

    זלמן,

    קראתי שוב את המאמר בו אנשי צוות רציו 'כיסחו לי את הצורה' ומצאתי בו את הקטע הבא:

    'חלק גדול מהמלים שברשימה לקוחות משירת האזינו, היחוד שלה הוא דוקא קדמותה, וכטבעה של שירה יש בה מלים יחודיות, בשאר ספרי התורה יש שירות קצרות הרבה יותר (גם בהן יש מלים יחודיות) זכה ספר דברים לארח את שירת האזינו, שמוכיחה את קדמותה מכח המלים היחודיות שבה, ואין לערבב את רשימת המלים של האזינו עם סגנונו של דברים שהוא סגנון נאומי משה. יש גם מלים רבות שלקוחים מברכות השבטים, שוב שירה קדומה.'

    אתה מבין את הבעייה? לוחמי החוד של החרדיות התוקפנית אינם מאמינים במיתוסים שלהם עצמם והם מעדיפים את ממצאי ההיגיון והמחקר. החוקרים אכן חושבים ששירת האזינו וברכות השבטים הן שירות קדומות אבל הם אמורים לדעת שהתורה נכתבה לפני בריאת העולם וניתנה למשה פחות או יותר כמקשה אחת ולכן אין בה רבדים קדומים יותר וקדומים פחות. שיחליטו - או שכל התורה הוכתבה למשה מפי הגבורה או שהיא נערכה על בסיס תעודות קדומות. אי אפשר גם וגם ולבטח לא ניתן לכסח לי את הצורה באמצעות ממצא מחקרי זה או אחר תוך התעלמות מוחלטת משאר הממצאים שנמצאים היום בלב הקונסנזוס המחקרי.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה שבת, 02 פברואר 2019 20:12 הוסף ע״י עדי אביר

    זלמן,

    אני מסכים איתך שלימדו אתכם לחשוב שטיעונים הגיוניים אינם רלבנטיים כנגד אמונה. זאת, כמובן, שטות מוחלטת. אף אמונה אינה מסוגלת לגבור לאורך זמן על סתירות פנימיות מחד ועל תכתיבי המציאות מאידך. אתה יכול לעצום את עיניך בכל כוחך אבל אתה חייב להודות שלא כולם מאפשרים לאמונתם לשלוט על שכלם ולכן הספק פוגע ברבים וטובים והללו נוטשים בסופו של דבר את האמונות המגוחכות של הדת, חוצים את הקווים ומאמצים את תכתיבי ההיגיון. הרבנים מנסים להרחיק את שפוטיהם מכל הידע והתובנות שמסוגלים להעלות ספק אבל בעולם המודרני כבר לא ניתן לחסום את הקדמה והדת היהודית התרסקה בעבר כל אימת שהיא פגשה במודרנה והיא תשוב ותעשה זאת גם עתה.


    העובדה היא שרוב האנושות בכלל, ורוב עם ישראל בפרט, אינם פונדמנטליסטים דתיים ושיעורם של המאמינים המסומאים הולך ופוחת בהדרגה. כתבתי על כך לאחרונה מאמר בשם 'המסורות שלנו משקפות מציאות היסטורית', בו אני מביא נתונים שמוכיחים, בין השאר, ששיעורם של הפונדמנטליסטים הפרוטסטנטיים בארה"ב, המדינה ה'דתית' ביותר במערב, צנח בארבעים השנים האחרונות ב-40%. הצניחה בשיעורם של היהודים האורתודוקסים במאה השנים האחרונות היא הרבה יותר דרמטית ורובם של אלו שנשארו במסגרת האורתודוקסיה הם אורתודוקסים מודרניים שכבר זנחו מזמן את המלחמה במדע, במחקר ובהיגיון. להערכתי, העולם החרדי נמצא עתה בתחילת התהליך שיביא לכליונה של האמונה העיוורת ולהפיכת החרדים לאורתודוקסים מודרניים שמוצאים דרכים להתפשר עם האמת המדעית והמחקרית. צוות רציו יכול לתקוף כמה שהוא רק רוצה אבל הם מייצגים אמונות ודעות שעתידות להפוך לקוריוזים היסטוריים - בדומה לאמונות האריסטוטליות בהן רק החרדים ממשיכים לדבוק.

    אני השקעתי בזמנו משאבים רבים בליקוט הדוגמאות שהבאתי במאמר 'אוצר המילים המילים של ספר דברים', בהן השתמשתי גם במאמר הזה. עם זאת, כפי שכתבתי לך בתגובה קודמת, אני רק מרחיב על גישה מחקרית מקובלת שכן מספר רב של חוקרים עכשוויים הגיעו למסקנה שספר דברים נכתב בימי יאשיהו, בסוף המאה השביעית לפנה"ס, בעוד ששאר החומשים נערכו בתקופת גלות בבל או אולי אפילו בתקופה הפרסית. זה אינו חידוש שלי ואיני יכול לקחת את הקרדיט לממצאים המחקריים שנלמדים באונברסה אף אם לא בישיבות. אם תרצה, אשמח להעביר לך רשימה של ספרים מחקריים שמרחיבים על הגישה הזאת. לצערי, יש לי גישה רק לספרים באנגלית ואני מקווה שתוכל להסתדר איתם. אני בטוח, עם זאת, שחיפוש בספריה לא-תורנית יניב גם ספרים בעברית שמציגים את הממצאים הללו. למיטב זכרוני, פרופסור אלכסנדר רופא דן בסוגייה וכן פרופסור עימנואל טוב.

    האם שמת לב שצוות רציו מעדיף הצהרות על פני עובדות? חבל שאתה מקבל את אחיזות העיניים והדעות הדעות הבלתי מוכחות שלהם כתורה מסיני ואינך שואל אותם מניין הם יודעים את מה שהם חושבים שהם יודעים. אם היית קורא את דבריהם בצורה קצת יותר ביקורתית היית מגלה שכמו כל שאר החרדים גם הם פוסלים את דעותיהם של האחרים על סמך 'אמתות' תורניות שמקובלות רק עליהם. למשל, הרציויים כותבים 'תופעה אחת נכונה וידועה, שהנביאים בנאומיהם משתמשים בנאומי משה וחוזרים על ביטוייו' מבלי לקחת בחשבון את האפשרות שחלק מדברי הנביאים קדמו ל'נאומי משה'. קשה מאד לדון עם אנשים שכבר יודעים את האמת האחת והיחידה, המלאה והמושלמת שאינם מסוגלים להיפתח לדעות חדשות, אפילו אם הן מגובות במאות ספרים ומחקרים.

    אני מבין שאתה וצוות רציו לא מקבלים את התובנות המחקריות הללו, ואולי אפילו לא מכירים אותן, אבל הן לא יעלמו אפילו אם צוות רציו יטען שוב ושוב כי 'אוסף הציטוטים המביך הזה של אביר, פותח בשגיאה, ומסיים בשגיאה, וגם באמצע יש לא הרבה יותר מאשר שגיאה.' גסות הרוח, ההתנשאות, דלות הידע וחוסר ההבנה של צוות רציו מונעים ממני מלהתייחס אליהם ברצינות ולכן איני מתכוון להיכנס עימם לדיון באתר שלהם או באמצעותך. עם זאת, אם הם יגיבו בצורה מכובדת באתר שלי הם ייזכו לתשובות רציניות ומקיפות.

    אני שמח, עם זאת, לגלות שהמאמרים שלי מעוררים מתקפות אישיות ודברי לעג ואני מסיק מכך שצוות רציו מוטרדים ממאמריי ומהספקות שאני מצליח לעורר בקרב החרדים שנחשפים אליהם. החרדים, בדומה לנתניהו, נמצאים היום במגננה ונראה שגם הם מרגישים שרק מתקפות אישיות וגימוד דעותיהם של האחרים יכולים לחלצם מהמיצר. הם טועים. טיעונים ענייניים שמועברים בצורה תרבותית ומכובדת הם הרבה יותר אפקטיביים. השתלחויות לא תעזורנה לאנשי צוות רציו בדיוק כפי שהן לא תעזורנה לביבי.

    אני הרכבתי את הרשימות על ידי חיפושים ידניים. בהחלט יכול להיות שבממצאיי נפלו גם טעויות. אין לזה הרבה משמעות. הממצאים מדברים עבור עצמם וברור שאוצר המילים של ספר דברים אינו דומה לאוצר המילים של הספרים שמות, ויקרא ובמדבר ויש לו זיקה ברורה לאוצר המילים של הנביאים הראשונים שכנראה נכתבו על ידי אותה האסכולה שכתבה את ספר דברים. ינסו אנשי רציו לגמד את דבריי ככל שינסו - הטיעון הבסיסי שלי, וזה של רוב החוקרים המודרניים, נשארים על כנם וכל מתעניין אובייקטיבי יבין שהאל לא כתב את חמשת חומשי התורה אלפיים שנה לפני ה בריאה ולא מסרם למשה במעמד הר סיני או במהלך ארבעים השנים שלאחר מאורע זה (הרבנים לא הצליחו לגבש נוסח אחיד של המיתוס).

    באשר למילה 'קללה' שמופיעה גם בספר בראשית: אם תשים לב כתבתי במאמר עליו אתה מגיב 'למעשה, אוצר המילים של ספר דברים דומה יותר לאוצר המילים של ספרי הנביאים מאשר לאוצר המילים של הספרים שמות, ויקרא ובמדבר.' בכוונה לא התייחסתי לספר בראשית ולכן אין בהופעת המילה 'קללה' בספר זה כדי לסתור את דבריי.

    הצטערתי לראות שגם אתה, שעד עתה הצלחת להתנסח בצורה פחות או יותר מכובדת, החלטת לרדת לרמתם של אנשי רציו. חבל.



    עדי אביר

  • קישור לתגובה שבת, 02 פברואר 2019 18:00 הוסף ע״י זלמן בן קלמן

    הנה למשל דוגמא, אתה כותב במלים הראשונות המצוטטות שם שהמלה קללה מופיעה רק בדברים ולא בחומשים האחרים, ואילו שם מראים שהמלה קללה מופיעה בבראשית.
    בקיצור, או שסילפת, או ששכחת, או שהתבלבלת, או כולם ביחד.
    ומה אתה משיב על דוגמא כזו ועוד עשרות כמותה? כלום
    אז בשביל מה הריבוע הגדול הזה של שכחתי, שיניתי, סילפתי וכו', הנה מראים לך שאתה כותב רשימות שקריות, ואין בידך להגיב כלום חוץ מלהטיף לפתיחות? בשביל מה יש לך אתר עם טיעונים? תטיף להאמין לכל מי שיש לו תואר דוקטור לכל מה שהוא אומר, וחסל.

  • קישור לתגובה שבת, 02 פברואר 2019 17:16 הוסף ע״י זלמן בן קלמן

    אף אחד לא יכול לכסח את הצורה למאמין, כי הוא פשוט מאמין, וטיעונים לא רלבנטיים כנגד אמונה.
    זה מה שאתה מדגים בתגובתך האופיינית כל כך.
    קודם כל אתה מייחס את הרשימה שלך ל'חוקרים', בזמן שמדובר בטיעונים שאתה ניסחת והרכבת.
    אנשים מעמידים אותך מול עובדות שהרשימה רצופה בטעויות וסילופים פשוטים.
    והתגובה שלך?
    לא צריך תגובה, אתה מאמין שהדעה הספציפית שלך או של אחרים היא עובדה ולכן חסינה מפני טיעונים, ולקינוח אתה ממליץ על פתיחות....
    עם כזו אמונה פודמנטליסטית ברשימות של עצמך, מי צריך פתיחות??????????

  • קישור לתגובה חמישי, 31 ינואר 2019 20:35 הוסף ע״י עדי אביר

    זלמן,

    אף אחד לא כיסח לי את הצורה. אני רק הרחבתי על גישה מחקרית מקובלת שטוענת שספר דברים נכתב בסוף ימי הבית הראשון בעוד ששאר החומשים נערכו בתקופת גלות בלל ואף מאוחר יותר.

    האם אתה חושב שכמה חרדים שמעולם לא הרחיבו את אופקיהם מעבר ל'אמתות' שהם למדו בישיבה ולא טרחו לעקוב אחר התפתחות המחקר באמת מסוגלים לאיין את כל התובנות בהן חוקרי המקרא העשירו את האנושות החושבת? קצת צניעות לא תזיק לחבר'ה האלה וקצת פתיחות לא תזיק לך.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 31 ינואר 2019 19:29 הוסף ע״י זלמן בן קלמן

    כאן כיסחו לך שוב את הצורה
    https://rationalbelief.org.il/%d7%a2%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d/

  • קישור לתגובה חמישי, 22 ינואר 2015 19:49 הוסף ע״י ניר כהן

    ----------------------------------------
    רוב החומר בהתגובה הזאת נגזר והודבק מאתר שופר. בתחילה חשבתי למחקו, כיאות לכל תגובה שאינה עומדת בכללי באתר, אבל לבסוף החלטתי להשאירה כדי שעוד קוראים יוכלו להתרשם מהרמה הירודה והחשיבה הפשטנית שמאפיינת את החרדים ככלל ואת אלו שנוהים אחר אמנון יצחק בפרט.

    המגיב, ניר כהן, התרברב שהוא מסוגל להפריך כל מאמר באתר זה. זאת הדרך בה הוא מנסה את כוחו.
    ----------------------------------------
    הבורא ידע כנראה שיהיו מתחכמים שינסו לומר שספר דברים הוא ספר שאינו בכלל החומשים הראשונים חלילה ,
    בראשית שמות ויקרא במדבר ,
    ואכן הבורא דאג מראש לאחד בין הספרים בקוד יפיפה שמראה חנוכיה בת חמש קנים שהאמצעי הוא ספר ויקרא בקוד ,אופייני :

    רצף התורה ,ושהיא על חמישה חומשיה כיחידה אחת ! כלומר גם ספר דברים יחידה אחת !

    דוגמה נוספת היא המילה "תורה" בדילוג של 49 אותיות (מספר המרמז על 49 הימים שבין יציאת מצרים למתן תורה, שבהם יצאו בני ישראל ממ"ט שערי טומאה ונכנסו למ"ט שערי קדושה), בתחילת ספר בראשית ובסופו, בתחילת ספר שמות ובסופו, בתחילת ספר במדבר ובסופו, ובתחילת ספר דברים ובסופו. בספר ויקרא לא נמצא דילוג זה, אך במרכזו נמצא באותו דילוג השם המפורש.

    התורה מתחילה ``בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:`` (בראשית א` א`).

    מהאות ת` של בראשית אם נספור 49 לאות החמישים, נקבל ו`. מה-ו` 49 אותיות, האות החמישים, ר`. מה-ר` 49 אותיות לאות החמישים, ה`. קבלנו את המילה ``תורה``. המילה ``תורה`` מוצפנת בתחילת ספר בראשית.

    וכן אם ניקח את ספר שמות. ``וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ:`` (שמות א` א`).

    מה-ת` נספור 49 אותיות, האות החמישים ו`. מה-ו` 49 אותיות, האות החמישים ר`. מה –ר` 49 אותיות, האות החמישים ה`. ``תורה``. ``תורה`` מוצפנת בתחילת הספר.

    וכן בסוף הספרים בראשית ושמות. המילה ``ת` ו` ר` ה``` מופיעה שוב בדילוג של 49-50 אותיות.

    בספר האמצעי ספר ויקרא בדילוג של 7 אותיות נתחיל מהפסוק הראשון ``וַיִּקְרָא אֶל-משֶׁה וַיְדַבֵּר ה` אֵלָיו מֵאהֶל מוֹעֵד לֵאמר:`` (ויקרא א` א`)

    וַיִּקְרָא י` נספור 7 אותיות

    האות השמינית ה` 7 אותיות,

    האות השמינית ו` 7 אותיות,

    האות השמינית ה` והנה קבלנו את הצירוף י` - ה` - ו` - ה` שם השם.

    באמצע הספר בדילוג 49-50 שוב נקבל, י` - ה` - ו` - ה`.

    וכן בספרים במדבר ודברים כמו בבראשית ושמות, המילה ``תורה`` מוצפנת ב-49-50 רק בסדר הפוך. במקום ת` ו` ר` ה` - ה`, ר`, ו` ת`. זאת אומרת שהקריאה תהיה מלמטה למעלה.

    יוצא אפוא שנקבל מהקצה אל המרכז, ``תורה``, ``תורה``, ``תורה``, ``תורה``, ``תורה``, ``תורה``, ``תורה``, ``תורה``, ``השם`` במרכז. השם י`-ה`-ו`-ה`, שם המהווה את כל העולמות כולם נצא במרכז. והתורה מקיפה את כל הבריאה כולה.

    את הקוד מצא
    במאה העשרים מצא הרב חיים מיכאל דב ויסמנדל דוגמאות נוספות במקרא, והן פורסמו לאחר מותו בספרו "תורת חמד".

  • קישור לתגובה רביעי, 04 דצמבר 2013 22:53 הוסף ע״י עדי אביר

    איתי,

    מצטער. היה נדמה לי שעניתי לדבריך. ייתכן שזה היה בפייסבוק. האם העלת לשם תגובה דומה?

    לעצם העניין, נושא התגבשות הקנון היהודי נחקר כבר לעייפה ולחוקרים יש מושג די ברור באשר לאופן התגבשותם ומועד עריכתם של כמעט כל ספרי המקרא.

    הסיפור המסופר כאן, וסיפור נוסף בספר עזרא שמתאר את חידוש מנהג הישיבה בסוכות, אינם מפריכים דבר. המלך יואשיהו מלך לאחר 57 שנות מלכותם של מנשה ואמון במהלכן, על פי המסופר בתנ"ך, בני ישראל עבדו אלוהים אחרים וממילא הם שכחו את תורתם ולא הייתה להם כל סיבה להכיר את הכתוב בספרי המקרא. לפיכך איש לא היה אמור להכיר את האיסורים של ספר שמות, שעל פי המיתוס הרבני נמצא בימי יאשיהו יחד עם כל שאר ספרי התורה. הדבר נכון גם לגבי הסיפור על חג הסוכות בימיו של עזרא שחי באמצע המאה החמישית לפני ספירת העמים, למעלה ממאה שנים לאחר ימי הבית הראשון.

    אני, בכל אופן, חושב שכל פגיעה במיתוסים הרבניים עוזרת להוציא את הרוח מהבלון החרדי ולכן אם אני מראה סתירות בתורה שכביכול נכתבה על ידי האל או בהשראתו אני מערער במקצת את הטיעון החרדי שקובע שרק בידיהם נמצאת האמת האבסולוטית.

    אני דן בתנ"ך רק בקטגוריה אחת באתר שלי. במקביל תוכל למצוא שם קטגוריות נוספות ובהם עשרות מאמרים שדנים בנושאים אחרים. אשמח לקרוא את תגובותיך.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 02 דצמבר 2013 00:41 הוסף ע״י איתי

    המאמר מעניין אבל מדוע אתה, כמו כל הפרשנים, מתעלם מהפיל שבחדר?
    "וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה ויִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו". מדוע קרע את בגדיו? אם הכיר המלך את שאר התורה, מה בדיוק כתוב בספר דברים שכה הפתיע אותו?
    ואיך ייתכן ששאר התורה, נניח ספר שמות, היה ידוע לעם באותה תקופה ובכל זאת עבדו אלילים? "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" - על זה לא שמעו?

    אתה מתמקד במאמריך בסתירות למיניהן במקרא, זה לא ישכנע שום דתי. הרי דתיים בימינו לא חיים לפי התורה שבכתב (שיש בה מעט מאוד מידע מעשי) והסתירות שבה לא מפריעות לו. להיפך, הן מספקות דלק לאין-ספור דברי פרשנות שיוצאים מתוך הנחה שהטקסט הוא נכון, רק צריך לקרוא את הדברים בצורה הנכונה, ותמיד תוך כדי לימוד מתבהר גם איזה מוסר השכל נוסף שהיה נסתר עד כה, וכולם אומרים "יישר כח" וממשיכים הלאה בחייהם. בקיצור, אתה יורה באויר.

    היהודי הדתי של היום חי לפי התורה שבעל-פה, המופיעה במשנה בתלמוד ובשולחן-ערוך, שכמובן עברה במסורת מדור לדור מאז ניתנה בהר סיני והועלתה על הכתב בדורות מאוחרים יותר. "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע (וכו)". זו האקסיומה הבסיסית של היהדות, לא "בראשית ברא אלהים".

    אלא שהסיפור המסופר כאן מפריך את כל זה. ברור שיש כאן מצב שעם ישראל לא מכיר את התורה כלל, במשך דורות רבים, ואין בנמצא מי שישמר מסורת כה ענפה. כל מגדל הקלפים ששמו ההלכה היהודית מתמוטט במלכים ב' כ"ב. (היי, יצא לי חרוז.)

    ליתר דיוק, לא עם ישראל. עם יהודה. עם ישראל ברובו הוגלה כמה דורות קודם לכן. ומעניין שהם התבוללו ונעלמו מההיסטוריה (פרט לכמה משפחות באיזה כפר נידח אי שם ששומרות מנהגים שמזכירים מה שיכולה להיות גירסה קדומה של היהדות), לעומת שבטי יהודה ששימרו ופיתחו את התורה לכדי זהות לאומית נפרדת שאיפשרה קיום עצמאי בתוך עמים שונים לאורך ההיסטוריה. אולי זה היה כי אותם שבטי ישראל מעולם לא שמעו על התורה, ואותם מנהגים הם כל מה שהם הכירו?

    קצת חומר למחשבה.

    איתי

  • קישור לתגובה שישי, 30 אוגוסט 2013 13:55 הוסף ע״י אודי

    מסביר את הכעס של שמואל על עם ישראל שרוצה להמליך מלך.
    בארבעת הספרים אין אזכור למלך ונראה שהדת מצפה מהכהנים לשלוט בעם, רק בספר דברים פתאום צריך לתת לגיטימיות למלך - ואז ניתנת המצווה להמליך מלך.

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים