חכמי מדעי היהדות
תת קטגוריות..............................................................................................................................
פרופסור רחל אליאור
פרופסור רחל אליאור מהחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים היא מהחשובות בחוקרי המיסטיקה היהודית, הקבלה, החסידות והשבתאות. בין ספריה ניתן למנות את: 'תורת האלוהות בדור השני של חסידות חב"ד', 'תורת אחדות ההפכים: התיאוסופיה המיסטית של חב"ד', 'חירות על הלוחות - המחשבה החסידית, מקורותיה המיסטיים ויסודותיה הקבליים', 'מקדש ומרכבה כוהנים ומלאכים היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה', 'ספרות ההיכלות ומסורת המרכבה - תורת הסוד הקדומה ומקורותיה', 'זיכרון ונשייה: סודן של מגילות מדבר יהודה' ו-'ישראל בעל שם טוב ובני דורו - מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים'.בקטגוריה זאת ניתן למצוא את מקצת המאמרים שהיא פרסמה והסרטונים שמתעדים את הרצאותיה ושיחותיה.
פרופסור אביגדור שנאן
פרופסור אביגדור שנאן, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הוא מראשי חוקרי הספרות העברית הקדומה ומחשובי המומחים בספרות האגדה של חז"ל. בין ספריו הרבים ניתן למנות את חמשת הספרים בסדרה 'ספר בראשית במקרא, בתרגומים העתיקים ובספרות היהודית הקדומה' (שנכתבו בשיתוף עם פרופסור יאיר זקוביץ'), 'מדרש שמות רבה – פרשות א-יד', 'עולמה של ספרות האגדה', 'תרגום ואגדה בו: האגדה בתרגום התורה הארמי המיוחס ליונם בן עוזיאל', 'מקרא אחר ותרגומים הרבה', 'אותו האיש – יהודים מספרים על ישו', 'לא כך כתוב בתנ"ך' ו'גם כך לא כתוב בתנ"ך' (שניהם בשיתוף עם פרופסור יאיר זקוביץ') ו'פרקי אבות: פירוש ישראלי חדש'.
פרופסור יאיר זקוביץ'
פרופסור יאיר זקוביץ',מבכירי חוקרי התנ"ך בארץ, לימד בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים ובמרכז הבינתחומי בהרצליה. רשימת ספריו כוללת את: 'חיי שמשון', 'גבה מעל גבה','דוד: מרועה למשיח', 'לא כך כתוב בתנ"ך' (בשיתוף עם פרופסור אביגדור שנאן(, 'אביעה חידות מימי קדם', 'גם כך לא כתוב בתנ"ך' (בשיתוף עם פרופסור אביגדור שנאן), 'הספר הקטן על טבע המלאכים', 'יעקב: הסיפור המפתיע של אבי האומה', 'על תפיסת הנס במקרא', 'רות עם מבוא ופירוש', 'מבוא לפרשנות פנים מקראית', 'כאפיקים בנגב' ו'שיר השירים עם מבוא ופירוש'.
דוקטור יגאל בן-נון
ד"ר יגאל בן-נון, חוקר מקרא מאוניברסיטת סורבון בפריס, מתמחה בהיסטוריוגרפיה של האסופה המקראית, בתולדות הפולחן בתקופת המלוכה ובתולדות יהדות מרוקו. במחקריו התנכיים הוא מתעניין במיוחד בזיקות ובמתח שבין הטקסט המקראי והממצאים האיקונוגרפיים מהאזור. לד"ר בן-נון שני תארי דוקטור: עבודת הדוקטורט הראשונה שלו הייתה בתחום ההיסטוריה המודרנית והשנייה עסקה בתולדות הממלכה הצפונית, ממלכת ישראל, שהיתה החזקה מבין שתי ממלכות הקדם המקראיות. ד“ר בן-נון הוא חוקר פורה ביותר ורשימת פירסומיו ארוכה ועשירה בתכניה. ד"ר בן נון פרסם בשנת 2017 ספר בשם 'קיצור תולדות יהוה'. חלק ממאמריו אינם מופיעים בלקט שבהמשך וניתן למצאם באתר אקדמיה.
פרופסור ישראל פינקלשטיין
פרופסור ישראל פינקלשטיין, מבכירי הארכיאולוגים במדינת ישראל, מכהן כפרופסור לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב שם הוא מופקד על הקתדרה לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל. יחד עם הפרופסורים יובל גורן ונדב נאמן הוא ניהל וערך את הניתוח הפטרוגרפי של תעודות אל עמארנה ויחד עם ניל אשר סילברמן הוא כתב את הספרים 'ראשית ישראל' ו'דוד ושלמה - בין מציאות היסטורית למיתוס', בהם הוא טוען שחלק גדול מהתנ"ך נכתב בממלכת יהודה במאה השביעית לפנה"ס למען מטרות פוליטיות ודתיות של בני התקופה. פרופסור פינקלשטיין מנהל במשותף עם פרופסור דוד אוסישקין את החפירות המחודשות באתר מגידו בצפון הארץ. בשנת 2005 הוא קיבל, במשותף עם הארכיאולוג הבריטי גרהם ברקר, את פרס דן דוד. פרופסור פינקלשטיין פיתח כרונולוגיה חדשה ובכך הוא שינה את פני הארכיאולוגיה המקראית. ארכיאולוגים רבים בארץ ובעולם אימצו את מסקנותיו.
פרופסור יוסף גרפינקל
פרופסור יוסף גרפינקל הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שמתמחה בארכאולוגיה מקראית ובתקופה הפרוטו-היסטורית. פרופסור גרפינקל ניהל מספר רב של חפירות באתרים מן התקופה הנאוליתית של המזרח הקרוב, ופרסם 15 ספרים וכמאה מאמרים על מגוון נושאים בארכאולוגיה של ארץ ישראל, שבמרכזם אומנות, פולחן וריקוד. בעת שחפר באתר הארכיאולוגי של שער הגולן, פרופסור גרפינקל מצא ממצאים רבים בכפר הירמוכי והממצאים הללו שינו את הידוע על התרבות הירמוכית שהתקיימה באותו מקום לפני 8,000 שנה. משנת 2007 הוא מנהל, יחד עם הארכיאולוג סער גנור, את החפירות הארכאולוגיות בחורבת קייאפה אותה הוא מציע לזהות עם העיר המקראית שעריים.
פרופסור עודד ליפשיץ
פרופסור עודד ליפשיץ הוא פרופסור מן המניין בחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל-אביב, ראש המכון לארכיאולוגיה על שם נדלר באוניברסיטת תל אביב וראש התוכנית ללימודי ישראל הקדום. מאז 2004 פרופסור ליפשיץ עומד בראש הפרויקט הארכיאולוגי ברמת רחל ומאז 2008 בראש הפרויקט הארכיאולוגי בתל עזקה.
פרופסור ישעיהו ליבוביץ
פרופסור ישעיהו ליבוביץ היה מדען והוגה דעות. שימש כעורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. נודע כמבקר חריף של ממשלות ישראל וזכה לכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית". ליבוביץ פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית. בהגותו הפילוסופית ניכרים יסודות קאנטיאניים מובהקים; יסודות אלה ניכרים גם בגישתו של ליבוביץ לפילוסופיה של המדע, בעיקר בכך שהוא ראה את השיטה המדעית ככפויה על הכרת האדם, ובכך שהוא ראה חלקים ניכרים של ענפי הפסיכולוגיה כעומדים מחוץ לתחום המדע. בהגותו הדתית גרס ליבוביץ כי עיקרה של היהדות הוא המצוות המעשיות, ולא האמונה. הוא התנגד בחריפות לתפיסה הדתית-לאומית, שקידשה ערכים כגון אדמה ולאום. מבחינה פוליטית זוהה ליבוביץ עם השמאל ותמך בהפרדת הדת מהמדינה.
פרופסור משה אידל
פרופסור אמריטוס משה אידל מופקד על הקתדרה למחשבה יהודית על שם מקס קופר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. עמית בכיר במכון שלום הרטמן ומחשובי חוקרי מחשבת ישראל בעולם. חתן פרס ישראל למדעי היהדות ומכהן כנשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות החל מהראשון לאוגוסט 2013. מחקריו של פרופסור משה אידל עוסקים במחשבה יהודית והם כוללים קבלה, חסידות, מאגיה וקשריה עם המחשבה, הפילוסופיה והפולחן. הוא חוקר את התקופה שמן העת העתיקה לעת החדשה, במרכז התעניינותו מצויות המאות השנים עשרה עד השבע עשרה.
פרופסור חננאל מאק
פרופסור חננאל מאק הוא מומחה לספרות המדרש והאגדה שמכהן כפרופסור למדעי היהדות במחלקה לתלמוד ותושב"ע באוניברסיטת בר אילן. פרופסור מאק הוא חתן פרס ביאליק בחכמת ישראל לשנת 2012 וזוכה במענק ארבע שנתי של הקרן הלאומית למדע להכנת פרסום מדעי של מדרש במדבר רבה חלק א'. בין ספריו ניתן למנות את 'מדרש האגדה' בהוצאת האוניברסיטה המשודרת, 'אלא משל היה – איוב וספר איוב בספרות הבית השני ובעיני חז"ל' בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 'תפילה ותפילות' בהוצאת ראובן מס, 'מבראשית ברא לבראשית רבה', בהוצאת כרמל, 'ותאמר בליבה – נשים מהמקרא בצומתי חיים' בהוצאת ידיעות ספרים ו'מסודו של משה הדרשן' בהוצאת מוסד ביאליק.
פרופסור משה הלברטל
משה הַלְבֶּרְטל הוא פרופסור מן המניין בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר סגל בית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה ופרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק. חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2010. למד בישיבת ההסדר הר עציון ובמסגרת זו גם עשה את שירותו הצבאי, למד מהתואר הראשון ועד הדוקטורט בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית. ממייסדי תנועות השמאל הדתיות 'עוז ושלום' ו'נתיבות שלום' ופעיל בתנועת 'מימד'. חבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח. תחומי עיסוקו הם: פילוסופיה של ההלכה, המחשבה היהודית של ימי הביניים, קבלה ופילוסופיה, וכן: אתיקה ומחשבה פוליטית בפילוסופיה כללית. ספריו: 'Idolatry' ('עבודת אלילים'), 'People of the Book: Canon, Meaning and Authority' ('עם הספר: קנון, משמעות ואוטוריטה'), 'מהפכות פרשניות בהתהוותן: ערכים כשיקולים פרשניים במדרשי הלכה', 'בין תורה לחכמה: רבי מנחם המאירי ובעלי ההלכה המיימונים בפרובנס', 'סתר וגילוי: הסוד וגבולותיו במסורת היהודית בימי הביניים', 'על דרך האמת: הרמב"ן ויצירתה של מסורת', 'הרמב"ם: רבי משה בן מיימון'.
פרופסור איל רגב
פרופסור איל רגב הוא פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה שמתעניין ומתמחה בתחומים הבאים: היסטוריה וארכיאולוגיה של תקופת הבית השני ובכלל זה מגילות קומראן, הנצרות הקדומה, ארכיאולוגיה חברתית (קבורה, אומנות, ארכיטקטורה, כלי חרס), פרושים וצדוקים, בית המקדש, החשמונאים והורדוס.
פרופסור בעז הוס
בעז הוס הוא פרופסור לחקר הקבלה במחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופסור הוס עוסק בחקר ההיסטוריה של הקבלה מפרספקטיבה של לימודי התרבות. הוא פרסם מחקרים רבים על ספר הזוהר ותולדות התקבלותו. אחד החוקרים הראשונים שעסק בחקר הקבלה המודרנית והקבלה בת זמננו.
התגובות האחרונות