אחד הדברים המבדילים אתיאיסט מאדם דתי הוא ההבנה שאמונה עיוורת היא אסטרטגיה מסוכנת והטלת הספק היא מנהג שרצוי לאמץ.

אנשים רבים אף מזהים את הטלת הספק עם החשיבה המדעית.

לדעתי, אנשים אלה מחמיצים חלק גדול מן התמונה.

הטלת הספק אמנם הכרחית לגיבוש הבנה נכונה של העולם אבל אין בה די.

מה שנחוץ לנו – מעבר להטלת הספק הוא לדעת לשאול.

גם הטלת הספק היא סוג של שאלה. זו תמיד אותה שאלה: "האם מה שאני חושב שאני יודע הוא אכן האמת?" אבל השאלה המלאה שמעניינת אותנו אינה זו.
השאלות שמעניינות אותנו הן:

1.

מהי האמת?

2.

מדוע האמת היא כזאת ולא אחרת?

רובם המכריע של בני האדם אינם שואלים כלום.

מעטים מתוכם – אלה המכונים "בעלי מחשבה ביקורתית" שואלים את השאלה "האם מה שידוע לי הוא האמת?".

מעטים יותר שואלים את השאלה "מהי האמת?"

רק קומץ מתוכם שואלים "מדוע האמת היא כזאת ולא אחרת?"

האנשים ששואלים את שתי השאלות האחרונות הם בדרך כלל פילוסופים ומדענים אבל אני מציע לכל אחד לשאול אותן כי, לפחות לטעמי, העיסוק בהן מאד מעשיר את החיים.

להלן כמה שאלות שייתכן שלא שאלתם את עצמכם[א]:

1.

מדוע, כשמקפלים דף נייר, הקפל הוא תמיד קו ישר?
כולנו יודעים שזה המצב, אבל האם שאלתם את עצמכם מדוע?

2.

מהו הכוח המניע את הגאות והשפל?
כולם יודעים שהם קשורים בכח המשיכה של גוף אחר (על כדור הארץ – בעיקר של הירח) אבל איך?

3.

מדוע הירח תמיד מפנה את אותו צד לכיוון כדור הארץ?
רוב האנשים מכירים את הביטוי "הצד האפל של הירח" שמתאר את הצד שלעולם איננו רואים מכאן וכולם יודעים שהתצורות שאנחנו רואים על הירח (תצורות שמבטאות את הגיאוגרפיה שלו) הן תמיד אותן תצורות אבל רוב האנשים אינם שואלים מדוע כאלה הם פני הדברים? כיצד קורה שקצב הסיבוב של הירח סביב כדור הארץ מתואם באופן כה מדויק עם קצב הסיבוב שלו סביב עצמו?

4.

כיצד פועלים מאזני כף?
מדוע, כשהמשקלים משני הצדדים שווים, המאזניים מתאזנים ואינם נשארים פשוט במצב בו היו מלכתחילה? מדוע, כאשר אחד הצדדים כבד יותר, אין הוא יורד לגמרי למטה אלא מתייצב במצב המבטא את ההבדל בין המשקלים?

5.

כיצד גורמות התנועות שאנו מבצעים על נדנדה התלויה על חבלים להגברת תנועת הנדנדה?

6.

תוך כמה זמן משלים כדור הארץ סיבוב שלם סביב צירו?

7.

בבית הספר אנחנו לומדים בדרך כלל שתי "פיזיקות". בראשונה שבהן מגיעה מערכת מכאנית לשיווי משקל כאשר שקול הכוחות הפועלים עליה הוא אפס ובשנייה היא מגיעה לשיווי משקל כאשר האנרגיה הפוטנציאלית מינימאלית. מדוע אפשר לסמוך על כך שהחישובים של האחת יניבו את אותן תוצאות כמו החישובים של השנייה?

לאחרונה ברשימת השאלות הנ"ל אני מייחס חשיבות מיוחדת כי מדובר בנושא שנלמד בבתי הספר וברוב המקרים אין המורים מפנים את תשומת ליבו של התלמיד אפילו לכך שזו שאלה שצריכה להישאל (ולא כלשכן לתשובה לשאלה זו).

את מורת רוחי בנושא זה ביטאתי במכתב ששלחתי לפני שנים רבות לשרת החינוך וציטטתי במלואו במאמר "מה מפריע לי בתוכנית החינוך של יש עתיד?"

חשיבות נוספת שאני מייחס לשאלה זו היא ביכולתה להוות דוגמה לכך שהימנעות משאלת השאלות שציינתי בראשית הדברים (במקרה זה: "מדוע האמת היא כזאת ולא אחרת?") חושפת את כולנו לשטיפת מוח.

במקרה זה אמנם נשטף מוחנו בטענת אמת אבל במקרים רבים אחרים, במיוחד אם נפלנו קורבן לחינוך הדתי, נלמד כ"אמת" גם טענות שקר.

אתם מוזמנים:

1.

לתת לעצמכם דין וחשבון בנושא "האם שאלתי את עצמי את השאלות הללו ואם לא – מדוע לא".

2.

לדון בתשובות לשאלות במסגרת התגובות.

3.

לבקש את תשובתי לשאלות שלא תיפתרנה.

4.

להציע שאלות נוספות שכדאי לדון בהן (אני מקווה למצוא בין השאלות שתעלו נושאים ששווה לכתוב עליהם מאמרים).

5.

לקרוא את הסיפורים "מקצוע" ו "Jokester" של אסימוב שמדגישים גם הם את חשיבות העלאת השאלות.

מיכאל רוטשילד