מאז שחרב בית המקדש השני, הפנטזיה הגדולה של היהודים הייתה לבנות אותו שוב. רעיון הבית השלישי שימש יהודים לתיאור משאלת לב שאין שנייה לה. החובה לציין זכר לחורבן, האבל על היעדר בית הבחירה והשאיפה להקימו מחדש הם אבני יסוד באמונה היהודית. בתפילות, במנהגים, בציפייה לגאולה מזכירים שוב ושוב את השאיפה להקים את בית המקדש השלישי. אבל האם הם באמת רוצים בכך בפועל?
|
ביקורת המקרא: תחום המחקר האקדמי החוקר את המקרא והספרות הקרובה לו בכלים מדעיים אובייקטיבים. ביקורת המקרא המודרנית לא מניחה מראש שהתנ"ך הוא ספר אלוקי, ולכן לא נותנת לו הנחות מוקדמות, וחוקרת אותו באמצעות שיטות וכלים הנהוגים בחקר כל יצירה ספרותית שהיא.תחום זה מכיל זרועות רבות: חקר נוסח המקרא, פילולוגיה, אפיגרפיה, הסטוריולוגיה, ארכיאולוגיה, בלשנות, תיאולוגיה, אשורולוגיה ועוד. מאחר והכלים הללו נחשבים מודרנים, מעניין לגלות כי כבר בימי קדם חכמי היהדות הפעילו סגנונות שונים של ביקורת מקרא מסוימת, ואף הגיעו למסקנות מעניינות.
|
במאבק בין המאמינים בכתבי הקודש לבין חוקרי המקרא, ברוב המקרים אין הכרעה חד משמעית לכיוון זה או אחר מפני שקשה לסתור באופן מוחלט צד זה או אחר. לכן ההחלטה 'מי צודק' מובאת לשיקול דעתו של השואל, שיביט בצדדי המחלוקות ויחליט על פי הנתונים אשר לפניו, הגיונו והטיות ליבו. במאמר זה אנסה להראות שיש תחום שבו קיימת הכרעה חד משמעית. אנכרוניזמים (כשלים כרונולוגיים) רבים, אשר חלקם היו ידועים בדורות קודמים וחלקם מתגלים בשנים האחרונות ע"י ארכיאולוגים וחוקרים בני דורנו, אשר מערערים על המסורת המקובלת בדברי מסירת התורה או יותר חמור, שוללים את אמינות המסופר בה.
|
'כל הזכויות במאמרים שמורות לעדי אביר'
© 2005 - 2022 1VSDAT.
התגובות האחרונות