- אתם כאן:
-
דף הבית
-
בלוגים
-
הבלוג של צבי כסה
- תיקוני שבועות (צבי כסה)
רביעי, 27 מאי 2015 21:06
תיקוני שבועות (צבי כסה)
תיקוני שבועות
צבי י' כסה
בחג שבועות הארץ מליאה ב"תיקוני שבועות" – מעיינים בנושאי רומו של עולם. דבר אחד באלה מעציב אותי עד סף ייאוש והוא השאלה החוזרת בכל התכנסות "במה אנחנו יהודים" ואחותה - "למה אנחנו כאן". ייאוש! מדוע? - כי מי ששואל – והרי חשוב לשאול בעיקר את הנוער לחינוכו - את השאלות המטומטמות האלה הוא - שימו לב ושכל- ישראלי חלקי וציוני חלקי. כל כך למה? - כי הוא מערער ופוגע בלב ליבה של תנועת הריבונות של עמנו הדפוק: כל האפופיאה הזאת שצמחה ממרד ההשכלה של הנוער היהודי במאה התשע עשרה והעשרים אל הציונות, עומדת על הליבה: "לנרמל את הקיום היהודי" ואידך זיל גמור. המאבק הקשה הזה עם הדי אנ איי של הגלות מתקיים אתנו כאן היום.
תשאל אנגלי מיהו אנגלי ומהי האנגליות והוא יפרוץ בצחוק. ייגמר הצחוק ויאמר: "תסתכל עלי אני האנגלי וכל מה שאני עושה זו האנגליות", הבנת את זה ברוך ישראלי? אם שואלים אותך את שתי השאלות האלה, פשוט תצחק ותאמר: "תסתכל עלי זה היהודי ותראה כי כל מה שאני עושה והוגה זאת היהודיות, שאין מליאה כמותה". זו היהודיות הישראלית. וכבר היו דברים מעולם. בבבל דיברנו ארמית ונהגנו אחרת מאלה שנשארו בארץ. באירופה דיברנו ביידיש ונהגנו אחרת מבבל ומארץ ישראל וכך בגרמניה וארה"ב ובמרוקו. ובכל השינויים נשארנו יהודים מגוונים במינהגים ובאמונות.
ולמה אני כאן? כי ככה! למה אתה באנגליה? כי ככה. אתה ברוך ישראלי לא צריך להסביר לאף אחד למה אתה כאן. כי השואל אם הוא נבון והגון יודע שהערך העליון מכל הערכים והעיקרים הוא על מעמדו הריבוני של האדם בייקום. וכאן המקום היחיד שאתה אדם ריבוני בחברה ריבונית במדינה ריבונית, כאן ורק כאן, נקודה.,,..! כשפוליטיקאים כמו שרון ואולמרט ונתניהו אומרים "אני קודם כל יהודי" זו משבצת ריקה ושגויה במלא. במה הם ושכמותם החוזרים להיגד הזה יהודים? כשאדם דתי אומר אני קודם יהודי הוא אומר אמת כי דבריו מעשיו ומעשיו דבריו וזו הווייתו. כשאלה אומרים "קודם יהודי", במה הם יהודים" – הם יהודים רק ואך ורק בהוויה הישראלית שלהם. (ואני יודע שהפוליטיקאים אומרים כך כדי התחנפות פוליטית לדתיים). כל המעשה שהתחיל עם הרצל הוא מאבק לנרמל את הקיום היהודי: עם בין עמים ומדינה בין מדינות. מי שנמנע מהתובנה הזאת הוא ציוני חלקי וישראלי חלקי. אני מקווה שהיסברתי מדוע אלה שאלות של סף ייאוש בעיקר מול מגילת רות:
חג שבועות הוא גילום הנירמול במונחים של הימים ההם. המגילה נכתבה כמסמך ספרותי פוליטי נגד הממסד של עזרא ונחמיה. אלה באו מבבל ותבעו מיושבי הארץ שלא גלו בבלה לגרש את נשותיהם הנוכריות. לדעת חוקרי העת ההיא החופשיים ברור שאלה לא מילאו את התביעה הקנאית הלא מוסרית הזאת. ואז כמו היום נמצא הסופר שכתב על רות המואביה משרשרת בית דוד. עזרא ונחמיה על תתפארו עלינו בכולנו מעורב דם נוכרי. כתוב שלא יבוא מואבי בקהל ישראל. אנחנו משנים את הכתוב ל"עמך עמי ואלוהיך אלהי". כל כך פשוט וכל כך חכם וכל כך מוסרי וכל כך נורמלי (במושגי הימים ההם) לתפארת בית דוד. וכמסופר המנהיגים האלה גם סרבו ליושבי הארץ האחרים להשתתף בבניית בית המקדש: "ויֹּאמֶר לָהֶם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ, וּשְׁאָר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל –לֹא לָכֶם וָלָנוּ, לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ: כִּי אֲנַחְנוּ יַחַד נִבְנֶה, לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ, הַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרָס (עזרא ד' 3). יכולנו להיות תרבות שואבת למאות מיליונים שצבאו על פתחינו.
Login to post comments
התגובות האחרונות