הפעם הניסיון לפקוח את עיניהם של מניחי התפילין עורר את זעמו של המבוגר שבהם שהתרעם על היחס שאני מפגין כלפי המיסיונר החבדי. לאחר שהוא שפך בפניי את הסיסמאות השגרתיות הוא שלף את הקלף המנצח:
'כשהייתי במלחמה וירדו עלי המטוסים אמרתי "שמע ישראל". עשרים וארבעה חברים שלי נהרגו ואני יצאתי בשלום אז אני מאמין באלוהים. אני לא דתי אבל אני מאמין.'
'ידידי,' אמרתי לו, 'גם עשרים וארבעה החברים שלך אמרו "שמע ישראל" והם בכל זאת נהרגו.'
הערה זאת חלפה אצלו מתחת לרדאר ולאחר שהוא תקף אותי על שאני נותן יותר כבוד לערבים מאשר לחבדניקים הוא פרש בשאט נפש והותיר אותי עם האדם הצעיר יותר והמתלהם פחות שהחליט לספר לי שתוך תקופה קצרה נפלה עליו סדרה של צרות מציקות (אותן הוא לא שש לפרט). יום אחד הוא סיפר למיסיונר על צרותיו ושאל בעצתו. החבדניק הורה לו לבדוק את המזוזות בביתו ואכן הסתבר שהפועלים שהועסקו אצלו בשיפוצים גנבו את תעודות הקלף שהיו בתוך המזוזות. בן שיחי מיהר לשים במזוזות תעודות קלף חדשות והפלא ופלא, תוך זמן קצר נפתרו כל בעיותיו. מאז הוא התחיל לאכול רק מאכלים כשרים, להניח תפילין כל אימת שהחבדניק הצדיק פונה אליו ולתרום לחסידות חב"ד.
שאלתי אותו אם הוא לא מאמין ביד המקרה והוא הבטיח לי שלא מדובר במקריות אלא בהשגחה עליונה. בשלב זה הוא נאלץ לעזוב ולא ניתנה לי ההזדמנות לשאול אותו מדוע צרות, גדולות עשרות מונים מאלו שלו, נופלות גם על אלו שמקפידים לבדוק לעיתים קרובות את כשרות מזוזותיהם ומדוע, לדעתו, האל של החבדניק החליט לעזור דווקא לו ולהפקיר לגורלם חסידים יישרי דרך ושומרי התורה והמצוות שנפגעו, ועוד יפגעו, מתאונות, מחלות, ייסורים ושאר מיני הצרות והאסונות.
אירוע זה לימד אותי שיעור חשוב בצדיקות: ה'צדיק' תמיד ימליץ לך לקיים מצוות כאלו או אחרות בתקווה שהמקריות, הרופאים או הרשויות המוסמכות יפתרו בסופו של דבר את בעיותיך. כשזה יקרה, לא יקשה עליך לייחס את ההצלה להשגחה העליונה שמיוצגת עלי אדמות על ידי ה'צדיק' וחבריו, להם תישאר אסיר תודה עוד שנים ארוכות.
ה'צדיק' לא נוטל על עצמו שום סיכון. אם הבעיות אכן תיפתרנה, כדרכן של רוב הבעיות שאינן מסכנות חיים, אתה לבטח תזכור אותו לטובה, תתקרב לכת שלו ותתרום לה בעיין יפה. אם, לעומת זאת, הצרות תמשכנה להעיק עליך, הצדיק יוכל לשכנע אותך שעליך גם להפסיק ללכת למשחקי כדורגל בשבת ואולי אפילו להניח תפילין ולהתפלל כל בוקר. כמוצא אחרון, הוא תמיד יכול להתעלם מקיומך ולשמור ממך מרחק עד עבור הזעם.
'ידידי,' אמרתי לו, 'גם עשרים וארבעה החברים שלך אמרו "שמע ישראל" והם בכל זאת נהרגו.'
הערה זאת חלפה אצלו מתחת לרדאר ולאחר שהוא תקף אותי על שאני נותן יותר כבוד לערבים מאשר לחבדניקים הוא פרש בשאט נפש והותיר אותי עם האדם הצעיר יותר והמתלהם פחות שהחליט לספר לי שתוך תקופה קצרה נפלה עליו סדרה של צרות מציקות (אותן הוא לא שש לפרט). יום אחד הוא סיפר למיסיונר על צרותיו ושאל בעצתו. החבדניק הורה לו לבדוק את המזוזות בביתו ואכן הסתבר שהפועלים שהועסקו אצלו בשיפוצים גנבו את תעודות הקלף שהיו בתוך המזוזות. בן שיחי מיהר לשים במזוזות תעודות קלף חדשות והפלא ופלא, תוך זמן קצר נפתרו כל בעיותיו. מאז הוא התחיל לאכול רק מאכלים כשרים, להניח תפילין כל אימת שהחבדניק הצדיק פונה אליו ולתרום לחסידות חב"ד.
שאלתי אותו אם הוא לא מאמין ביד המקרה והוא הבטיח לי שלא מדובר במקריות אלא בהשגחה עליונה. בשלב זה הוא נאלץ לעזוב ולא ניתנה לי ההזדמנות לשאול אותו מדוע צרות, גדולות עשרות מונים מאלו שלו, נופלות גם על אלו שמקפידים לבדוק לעיתים קרובות את כשרות מזוזותיהם ומדוע, לדעתו, האל של החבדניק החליט לעזור דווקא לו ולהפקיר לגורלם חסידים יישרי דרך ושומרי התורה והמצוות שנפגעו, ועוד יפגעו, מתאונות, מחלות, ייסורים ושאר מיני הצרות והאסונות.
אירוע זה לימד אותי שיעור חשוב בצדיקות: ה'צדיק' תמיד ימליץ לך לקיים מצוות כאלו או אחרות בתקווה שהמקריות, הרופאים או הרשויות המוסמכות יפתרו בסופו של דבר את בעיותיך. כשזה יקרה, לא יקשה עליך לייחס את ההצלה להשגחה העליונה שמיוצגת עלי אדמות על ידי ה'צדיק' וחבריו, להם תישאר אסיר תודה עוד שנים ארוכות.
ה'צדיק' לא נוטל על עצמו שום סיכון. אם הבעיות אכן תיפתרנה, כדרכן של רוב הבעיות שאינן מסכנות חיים, אתה לבטח תזכור אותו לטובה, תתקרב לכת שלו ותתרום לה בעיין יפה. אם, לעומת זאת, הצרות תמשכנה להעיק עליך, הצדיק יוכל לשכנע אותך שעליך גם להפסיק ללכת למשחקי כדורגל בשבת ואולי אפילו להניח תפילין ולהתפלל כל בוקר. כמוצא אחרון, הוא תמיד יכול להתעלם מקיומך ולשמור ממך מרחק עד עבור הזעם.
התגובות האחרונות