מה קורה כאן?
האם כל העולם אנטישמי? האם כולם טיפשים ולא מבינים את העובדות הנראות באופן שאינו משתמע לשתי פנים בסרטים ששחרר צה"ל ממבצע ההשתלטות על המשט?
למרות שהתרשמותי היא שהתשובה לכל אחת משתי השאלות הללו חיובית, אני מרשה לעצמי לטעון שלא זו הבעיה שבגללה אנחנו מותקפים בימים אלה.
למה אני אומר זאת? כי העולם היה אנטישמי וטיפש גם בעבר. נכון – פחות אנטישמי, כי ככל שעובר הזמן השתלטות האסלאם על המערב גוברת, אבל זה (עדיין) לא מספיק כדי לחולל מפנה כה דרמטי ביחס העולם למדינת ישראל.
מה שלדעתי כן קרה זה שאיבדנו את אמון העולם.
אבדנו אותו בגלל שבחרנו ראש ממשלה ימני קיצוני שמינה שר חוץ שדימויו[א] ימני קיצוני עוד יותר.
בעבר, כשהואשמנו באימפריאליזם, תמיד יכולנו לטעון (ובצדק): "מה פתאום! את כל השטחים שכבשנו, כבשנו במלחמת מגן. אחרת לה היינו כובשים אותם. כיום הם נחוצים לנו לצורך יצירת גבולות בני הגנה וכקלף מיקוח בתהליך השלום, אבל בשום פנים ואופן לא כבשנו אותם מתוך שאיפות אימפריאליסטיות".
כיום, כבר איננו יכולים לטעון זאת. הרי אלמלא כבשנו את השטחים לא היינו יכולים להעלות את הטענה שאנחנו צריכים (מה זה צריכים? חייבים!) לבנות בשטחים. לכן, כל מי ששומע טענה זו חייב להסיק שממילא היינו כובשים את השטחים בגלל אותו "צורך" ושאולי כל הסיפור הזה על מלחמת מגן הוא סיפורי סבתא.
גם ברור לכל שאין לנו כל כוונה להחזיר את השטחים כי אחרת לא היינו מתנחלים בהם מלכתחילה.
גם כל הסיפור על גבולות בני הגנה הופך לבדיחה כשאנחנו מתנחלים במקומות שמחייבים שירטוט גבול מפותל כמעט כמו עקומת פיאנו.
בעבר, התנגדותנו לזכות השיבה הייתה מובנת לכל מדינות העולם שהבינו שבגלל כישלונן בהגנה על יהודיהן יש צורך במדינה שתהווה מקלט לעם היהודי ושלא תוכל להיווצר בה אנטישמיות (הן הרי הצביעו בעד הקמתה של מדינה זו) וברור שהכרה ב"זכות" השיבה מנוגדת לרעיון כולו (מה גם שהערבים הם האנטישמים הגדולים מכולם).
כיום – כאשר במו ידינו אנחנו מספחים למדינה מיליוני אזרחים ערביים ברור לכל שמקלט לעם היהודי כבר לא יהיה כאן וכל הטרחה מיותרת! (אלא אם כן בכוונתנו להיפרד מן הדמוקרטיה ולהחזיק בערבים כאזרחים מסוג ב – דבר שכל המדינות הנאורות מתנגדות לו).
מזל שמדינות העולם אינן מודעות לכך שאנחנו גם מונעים אזרחות מלאה מרבים מבני עמנו (שמשרתים בצבא ושהנאצים היו רוצחים בשל יהדותם) בגלל שיקולים דתיים. זה היה מכרסם בתמיכתן עוד יותר אבל את זה רק אנחנו יודעים.
אז נכון. אנחנו עדיין מוסריים יותר מן האחרים אבל בגלל הטיפשות והאנטישמיות של העולם – זה לא מספיק! אנחנו חייבים לחזור ולהיות ללא רבב.
עלינו לחזור ולהתנהג כמי ששואף להשגת שלום ולא כמי שהשד אובמה קפאו לבצע מחווה זו או אחרת.
עלינו להפסיק להצהיר הצהרות לוחמניות על שימורה של אוכלוסייתה הערבית של ירושלים תחת ריבונותנו.
עלינו להפסיק את הבניה בשטחים הכבושים (וכן – אלה שטחים כבושים וכדאי להפסיק עם משחקי המילים כאילו גם קודם לא היו בשליטה חוקית של אף מדינה. זה פשוט לא שייך לעניין. אומרים גם "מלפפונים כבושים" על מלפפונים שלא השתייכו לשום מדינה).
אין וודאות שפעולות אלו אכן תבאנה את השלום אבל כך לפחות יש סיכוי שחלק ממדינות העולם תחזורנה לתמוך בנו (ואל נא נשלה את עצמנו שנוכל להתקיים לאורך זמן ללא תמיכת העולם). אם נצליח להמשיך לשרוד זמן מספיק ארוך אז אולי, ברבות הימים, גם יהיה לנו פרטנר לשלום.
אגב: כל זה לא שייך לדעתי להתנהגותה של טורקיה. מרגע שהאירופים לחצו על הצבא הטורקי להפסיק לפקח על שימור הדמוקרטיה ועל הפרדת הדת מן המדינה היה ברור שלאורך זמן תהפוך טורקיה לעוד מדינה אסלאמית. לכן אין כל טעם לנסות לשמר את היחסים עם מדינה זו וכחלק מההתנהגות נטולת הרבב עלינו להכיר בשואה הארמנית.
|
בגרסה המקורית של המאמר נעדרה המילה "שדימויו". הוספתי אותה לאחר שהתחוור לי שליברמן הרבה יותר פרגמאטי מכפי שהצטייר בתקשורת.
התגובות האחרונות