הגדרה עצמית

ברקע לפוסט הנוכחי נמצא דיון שהתקיים בשאלה "מיהו יהודי".

כדרכי בדיונים על נושא זה, אמרתי שמבחינתי, המשמעות היחידה שחשובה ביחס למילה "יהודי" היא זו שמגדירה כיהודים את הקורבנות הפוטנציאלים של האנטישמיות כי לשם הגנתם של אלה הוקמה המדינה.

הבהרתי שמעולם לא בחרתי להיות יהודי ואני כזה רק בגלל שהאנטישמים רואים בי יעד למתקפותיהם (דבר שהופך אותי לקורבן פוטנציאלי שלהם).

בתגובה, כתב אחד ממשתתפי הדיון "חבל שאתה נותן לאחרים להגדיר אותך".

להלן תשובתי לטענה זו:

הגדרות נועדו בדרך כלל כדי לאפיין קבוצות בנות יותר מישות אחת ותפקידן לאפשר את הקביעה אם ישות נתונה עונה עליהן (ולכן משתייכת לקבוצה) או לא.

מכיוון שאני ישות פיזיקאלית יחידה ומיוחדת, אינני זקוק לשום הגדרה כי השאלה האם ישות מסוימת משתייכת לקבוצת הישויות המונה אותי בלבד תמיד מיותרת.

במובן זה, נכון להגדיר "יהודי" כדי לאפשר את הקביעה אם אדם מסוים משתייך לקבוצת ה"יהודים" ואני באופן אישי עשוי לענות להגדרה זו (ובכך להשתייך לקבוצת היהודים) או לא לענות לה (ולכן – לא להשתייך לקבוצה).

קביעת שיוכי לקבוצה אינה מתבססת על "הגדרתי" אלא על תכונותיי.

במקרה הספציפי של המונח "יהודי" אני עונה למספר הגדרות שלו ואינני עונה לאחרות. אם מדובר ב"קורבנות פוטנציאלים של האנטישמיות" אני עונה להגדרה אבל אם מדובר ב"מאמינים באלוהי אברהם" אינני עונה לה.

מכיוון שלהגדרת ה"יהודי" יש בארצנו משמעות חוקית (בגלל חוק השבות), חשוב לי שהמילה תשקף את המטרה שלשמה הוקמה המדינה שהיא להוות מקלט לקורבנות הפוטנציאלים של האנטישמיות.

המילה "הגדרה" נגזרת מן המילה "גדר" ומטרתה להגביל.

לכן, כשאני "מגדיר" את עצמי, אני למעשה מגביל את עצמי.

זה דבר שבדרך כלל  (אפרט בהמשך מהם היוצאים מן הכלל) אינני רוצה לעשות.

אנשים שמגדירים את עצמם כשמאלנים מגבילים את עצמם כיוון שבגלל הגדרה זו לא ירשו לעצמם לתמוך בעמדה שאינה עונה להגדרה של "שמאלני".

הגדרה עצמית בתחום הפוליטי הופכת את המגרש הפוליטי לסוג של מגרש כדורגל. אנשים לא חושבים על הבעיות כדי למצוא את הפתרון האופטימאלי עבורן אלא רק כדי למצוא פתרונות שתואמים את הגדרתם העצמית.

כשאדם מגדיר את עצמו כיהודי, המידה שבה ההגדרה מגבילה אותו תלויה בהגדרה שבה הוא משתמש לפירוש המילה "יהודי".
אם המשמעות היא דתית, פירוש הדבר הוא שהוא מגביל את עצמו לאורח החיים המוכתב על ידי הגדרה זו. מדובר בהגבלה שאדם יכול להחליט אם לקבלה על עצמו ולכן זו הגבלה אמיתית.

במצב בו משמעות המילה "יהודי" נגזרת מקביעתם של אחרים (במקרה זה – האנטישמים) אין בקביעה שאני יהודי שום מגבלה שאני נוטל על עצמי כי ממילא מדובר במגבלות שבהן אחרים מגבילים אותי.

לביטוי "הגדרה עצמית" יש לכן משמעות רק כאשר אני באמת רוצה להגביל את עצמי.

יש מצבים כאלה (ואלה היוצאים מן הכלל עליהם דיברתי קודם).

אני, למשל, מגדיר את עצמי כצמחוני.

אני עושה זאת כדי להגביל את עצמי להימנעות משותפות ברצח בעלי חיים.

האם אני זקוק ל"הגדרה עצמית" כדי לנהוג כך? האם העובדה שאינני רוצה להיות שותף להרג בעלי חיים לא תגביל אותי בכוחות עצמה גם ללא הגדרה? תשובתי האישית בשאלה מסוימת זו היא שאני זקוק להגדרה כי היא יוצרת, באמצעות ידיעת אחרים אותה, מחויבות גבוהה יותר.

את ההבדל בין "רצון" לבין הגדרה עצמית" ברמת הפרט אפשר לדמות להבדל בין "חוק" לבין "חוקה" ברמת המדינה.

מיכאל רוטשילד