בסוף המאמר "אם אין אני לי מי לי?" רמזתי על האפשרות שהסכנה של השתלטות המכונות על המין האנושי שמפניה חוששים רבים (בעיקר יוצרי סרטים) אינה כה גדולה כפי שיוצרי הסרטים מצפים שנאמין.
הבסיס למחשבה זו הוא שה"עצמי" כמו גם הכעס, הקנאה, השנאה, שאיפת הנקם וכדומה – הם כולם תוצרים של התהליך האבולוציוני שעברנו – תהליך שבו מידת ההצלחה בתחרות על משאבים היא מה שבורר את השורדים. במילים אחרות – כל התכונות שגורמות לנו להילחם אלה באלה ולרדות במינים אחרים הן תוצאה של הברירה האכזרית של הטבע ולא של האינטליגנציה.
פירוש הדבר הוא שמכונות שאנחנו נייצר אינן חייבות להיות אנוכיות כמונו ולכן, אם נפעל בתבונה, הן כלל לא תנסינה להשתלט עלינו – לא מפני שלא תוכלנה – אלא מפני שלא תהיה להן מוטיבציה לעשות זאת.
חשבתי לכתוב על הנושא מאמר שלם אבל בחיפושי אחרי חומר רלוונטי למאמר זה התברר לי שהרעיון שרציתי להציג כבר עלה במקומות אחרים וסוכם היטב בפרק Necessity of conflict של הערך AI Takeover בויקיפדיה (שההסבר שלעיל הוא תמצית שלו).
לאמור באותו פרק אני חייב להוסיף את ההסתייגויות הבאות:
הסתייגות ראשונה:
גם אם האינטליגנציה לא צפויה לגרום לעימות בינינו לבין המכונות, הרי שתכונות אחרות הנתפסות אצלנו כחיוביות, דווקא עלולות להביא לכזה עימות.
הסתירה בין היכולת האמפתית לבין היכולת לחיות עמנו בשלום אינה נובעת מן העובדה שהאמפתיה התפתחה במהלך האבולוציה. היא נובעת מהיותה של האמפתיה היכולת לחוש מה שחשים אחרים (ולכן, אם רוצים שהמכונה תימנע ממעשים שיכעיסו אותי, עליה להבין את מושג הכעס אצלי, כלומר להיות מסוגלת לכעוס. כנ"ל לגבי תחושות שליליות נוספות).
לכן, גם אם אין סתירה בין האינטליגנציה של מכונה לבין היעדר מוטיבציה שלה להשתלט על המין האנושי, עלולה[א] להיווצר סתירה בין היכולת האמפתית של מכונה לבין יכולתה לחיות עמנו בשלום.
הסתייגות שנייה:
לכן עלולה להיווצר סתירה בין יכולתן של מכונות לחיות עמנו בשלום לבין תוצרי לוואי של התהליך (האבולוציוני) שבאמצעותו הקנינו להם את האינטליגנציה.
עם זאת, לא כל תהליך של אבולוציה מונחית יעורר בהכרח נטיות אלימות, זה תלוי בין היתר בטיב המשאבים עליהם מתחרים תוצרי האבולוציה ואם, למשל, המשאב הוא העדפות האדם (כלומר, שבני אדם יקבעו על פי העדפותיהם מיהן המערכות שתזכינה "להעמיד צאצאים"), לא סביר שתיווצרנה נטיות אלימות.
במילים אחרות: עלינו לכלכל את צעדינו בתבונה.
מיכאל רוטשילד |
שימו לב למילה "עלולה": זה לא לגמרי בטוח. ייתכן, למשל, שנוכל לעקוף את הבעיה אם נלמד את המכונות להבין את מוחנו כמכונה, כך שתהיינה מסוגלות לזהות את מערכי הפעילות בתוכה המזוהים עם קואליה זו או אחרת ואף לחזות את התפתחותם (ישימותו של רעיון זה תלויה, בין השאר, במידת הדמיון בין פעילות מוחותינו השונים)
במקרה כזה אפשר יהיה לפתח במכונות "אהבה" או "סלידה" ממערכי פעילות במוחנו מבלי שתחווינה את הקואליה שאנחנו חווים.
התגובות האחרונות