אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*
אביחי,
1. כתוב תגובה אחת במקום שלוש תגובות ברצף.
2. למד על הרמב"ם לפני שאתה מתחיל להסביר עליו לאחרים.
עדי אביר
לסיכום: בגלל שדיברתי על המון נושאים אז אני סוגר את השאלה שלך מהנושא האחרון שנותר (לימוד פילוסופיה). הרמב"ם הסביר זאת מפסוקי התורה והביא אותם וביארם (נגיד בסעיף ד הוא מביא את הפסוק של מה שדיבר בסעיפים א, ב ו-ג). אני לא רואה בזה פילוסופיה, אלא לימוד תורה כעיקר. בלי קשר לזה שזה התקבל על גדולי ישראל אז זה גם לימוד תורה וללכן תראה אותו בישיבות. בלי לדעת שיש אלוקים לא ניתן לקיים גם את התורה והמצוות. זה משהו מינימלי והכרחי להבנת התורה עצמה וגם הפסוק מהתורה שהביא בהמשך. וכן על זה העיקרון שאר הדברים.
גם לא יצאו נגד ספר המדע שלו.
תמקד באילו דברים אתה מתכוון. לא כל מה שכתוב במורה נבוכים הוא טעות. או שחלק הרמב"ם כתב או שהזייפן לא חייב לטעות בהכול.
אביחי,
הרמב"ם כתב את אותם הדברים בארבעת הפרקים הראשונים של ספר המדע ב'משנה תורה'. גם הפרקים הללו זוייפו? גם אותם אסור ללמוד?
http://www.1vsdat.org/index.php/2010-07-21-07-51-46/2011-04-23-12-55-44/q/item/320-%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%93-%D7%94%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%94
עדי אביר
הערות חשובות לגבי מה שנשאלתי בעבר ע"י כמה אנשים שונים ולכן התשובה מופנית לכולם.
נגעתי בתופעה באופן כללי ועכשיו אני אתייחס ספציפית יותר ולשאלות ספיציפיות שנשאלתי. זה בנוגע לספר מוכה נבוכים (ודומיו). אין ערובה, מבחינה דתית, שספרי פילוסופיה ודומיהם נכתבו ע"י מי שהם מיוחסים אליו. שם אין מחוייבות שלא נערכו בהם שינויים. אין חובת לימוד תורה בהם וכל העברה שיש מדור לדור ברצף היסטורי, אלא רק בספרים של התורה ולא בספרי פילוסופיה ואחרים. ואני אגיד לכם יותר מזה!!! לדעת גדולי הדור החרדים אסור ללמוד פילוסופיה (למעט מקרים מיוחדים והכי חשוב כמובן שלא במטרה להאמין בה [אם לא התקבלה ע"י גדולי ישראל], אלא, למשל למטרה לדעת מה לענות וגם לא לכל אחד פשוט ובטח שלא להחזיק אותם בישיבות ובכוללים ר"ל). כלומר, זה מגדיל את הסיכוי שיווצרו שם טעויות בייחוס וזיופים וכו'. לכן, לגבי הספר 'מורה נבוכים' מאותה הסיבה אין חיוב לייחסו לרמב"ם וגם אם נגיד שאפילו הוא היה של הרמב"ם אז יתכן שהוכנסו בו תוספות וזיופים וכד'. לכן, המון רבנים שאומרים דברים רעים על הספר הנ"ל (או על הרמב"ם, כביכול, כמובן) לא מדברים כנגד הרמב"ם, אלא נגד המזייף וכד'. כלומר אין מפה ראיה לכלום. זה לא ספרי תורה.
למשל גם פה רבי יעקב עמדין כותב שלא ייתכן שספר זה חובר על ידי הרמב"ם.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D#%D7%94%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99
תחת הכותרת: היחס לספר בעולם היהודי.
בכל זאת מכבדים ואסור לשרוף ספרים אלו מפני הדברים הטובים שיש בהם ומסיבות נוספות. לכן, הם נשרפו ע"י האינקוויזיציה הנוצרית ולא ע"י היהודים.
שחר,
אחרי 14.4 ק"מ של חפירות הם הגיעו לחלל ריק אבל זה לא ששם החום היה בערך 2000 מעלות. אלא ששם היה החלל הריק. המקדח הגיע רק לעומק 14.4 ק"מ, אבל הם הורידו מכשיר מדידת חום (איך שקראו לזה) לעומק רב יותר. איך ניתן? ניחשת נכון, כי היה כבר חלל באדמה. לכן החום היה כך בעומק רב יותר מאשר 14.4 ק"מ ובטח יותר מ12 שבמקרה של החפירה האחרת, שלא קשורה. הם יכלו לבדוק חום, כמו שהיום יודעים שבעומק הכדור יש 6000 מעלות ללא להיות בפנים וללא מגע כלשהו עם איזה מכשיר מודד. הרמקול, בכל אופן, רק הקליט את הקולות ואת זה הוא כן עשה והוא רגיש לקולות ממרחק וגם לא היה צריך לרדת למקום של החום של ה2000 מעלות בשביל זה, כי הוא מקליט קולות מרחוק וזה תפקידו.
הקולות באו ממרחק גדול ויש הדים. לכן, באופן טבעי תשמע אותם כמה פעמים שחוזרים על עצמם. אבל פה המרחק בין קול לקול (או במקרה שלנו בין צעקה לצעקה) הוא גדול כי המרחק מאיפה שצעקו לאיפה שהקליטו הוא עמוק מאוד ולכן כך הגיבו ההדים. זה מרחק גדול שפחות רגילים אליו.
לגבי הסרט, אז הסרט שאמרו הוא חדש יחסית למקרה שלנו שקדם לו ולכן אם כבר המקורי הוא שלנו.
אגב, בלי שום קשר, יוצר הסרטון מודה שיש עולם הבא ושהוא חווה חוויית מוות קליני אפילו ואת הטענה שלו לגבי המקרה הספציפי של הסיפור פה, שרק עליה הוא חולק, הפרכתי.
בדיקת אודיו פשוטה הראתה שמדובר בזיוף.
https://www.youtube.com/watch?v=VWo6kTsoiv4
אתר שבודק אגדות אורבניות הפריך את השטות הזו עוד ב1990
http://www.snopes.com/religion/wellhell.asp
אפילו ויקיפדיה העלו ערך על השטות הזו
https://en.wikipedia.org/wiki/The_Well_to_Hell_hoax
שאלות שהעלו חרדים שפוים בפורום עצכ"ח על השטות הזו:
החום היה פי 10 מהמצופה, אבל המקדח לא נמס? והכורים לא הותחו מהחום? והעובדה הכי מעניינת שהרמקולים החזיקו מעמד ועוד כוילו ונבדקו מחדש? מי שמאמין לכל השטויות הללו, מגיע לו גיהינום קטן.
נראה לי שאפשר לנשום לרווחה
שמעו צעקות של אנשים שצורחים בגיהנום וגם צעקות של אלה שמתעללים בהם - כך זה נשמע. זה הגיהנום התחתון שיש פה בכדור הארץ שהוא לנפש, מלבד הגיהנום העליון שלנשמה... מן הסתם, מה שאתם תשמעו זה רק המדור העליון ביותר שאליו הגיעו המדענים ולא האמצעיים או התחתונים. המשמעות שהמדור העליון ביותר שתשמעו הוא המדור הכי פחות גרוע שיש בגיהנום. וגם ממנו שומעים רק קמצוץ, מן הסתם ורק למעט זמן וגם בלי לראות או להרגיש את מה שקורה שם. לא עלינו.
בשנת 1999 משלחת ממשלתית ברוסיה נשלחה לחקור את תנועת הלוחות הטקטוניות של כדור הארץ שנמצאים באזור סיביר בראש המשלחת עמד דוקטור אזאקוב כשהצוות הגיע לחפירות בעומק של 4.4 קילומטר הם נתקלו בבעיה המקדח החל להסתובב בחופשיות מה שמעיד שהם הגיעו לחלל ריק ואין יותר אדמה לחפור לתוכה מדידה של הטמפרטורות הצביע על יותר מ1000 מעלות צלזיוס אז הם הורידו מערכת מקרופונים מיוחדת שיכולה לעמוד בטמפרטורות גבוהות מאוד בכדי לשמוע את רעשי הלוחות הטקטוניות של כדור הארץ אבל כשהם החלו להקליט במקום רעש של לוחות טקטוניים הם שמעו קולות של בני אדם צועקים מכאב זעקות מוות בהתחלה הם חשבו שזו רק תקלה, אך בדיקה נוספת מראה שאלה באמת זעקות של אנשים:
https://www.youtube.com/watch?v=JJMbMDq7Iag
הערה חשובה נוספת:
לגבי מה שטוענים שלבת יענה יש כנפיים מנוונות וללווייתן יש רגליים מנוונות, בהתאמה, אז זה לא מוכיח שום דבר על מאקרו אבולוציה, אלא על מיקרו אבולוציה - מקסימום. כי מי שסובל מהניוון שרירים הנ"ל אז דווקא כן יכול להזדווג עם מי שלא סובל מהניוון שרירים הנ"ל. זה נכון גם אצל בני אדם והחיות הנ"ל. לכן, כל הטיעון מלכתחילה הוא טעות.
יש 2 אופציות. או שהן היו תמיד כך, עם האיברים המנוונים, ולאיברים שלהם יש מטרת שימוש אחרת, כמו שהסברתי בזמנו. או שפעם האיברים הללו לא היו מנוונים והתנוונו מסיבה כלשהי, למשל אולי מפני שהיה סוג מאכל שנכחד להן וזה מה שגרם לניוון או מכל סיבה טבעית אחרת, שאינה מאקרו אבלוציה, אלא מיקרו אבולוציה, שלזה התורה לא מתנגדת, כמו שאדם לבן ילך לאפריקה ויוליד שם ילדים וגם הם יולידו וכך הלאה, כעבור המון דורות אז הבנים יהיו כהים יותר וזה רק מיקרו אבולוציה ולא מאקרו אבולוציה ואין שיוני שמונע מהם להזדווג עם אותו המין - שחורים ולבנים יכולים להזדווג. ולכן זה רק מיקרו אבולוציה ולא מאקרו אבולוציה. זה בהנחה שפעם האיברים הללו לא היו מנוונים והתנוונו, אבל אם תמיד הם היו כך אז אפילו מיקרו אבולוציה אין פה. לא משנה מה שתטען: אין פה מאקרו אבולוציה, אלא מקסימום מיקרו אבולוציה. כמו שאנחנו מאמינים ויודעים שיש מיקרו אבולוציה אבל לא מאקרו אבולוציה. אין שום הוכחה למאקרו אבולוציה.
הערה חשובה:
לגבי מה שכתבתי בזמנו על זה שבתנ"ך יש את האותיות שיוצרות של השנה שבה נתלו עשרת האויבים, אז נשאלתי למה, כתוב התשז' עם הא, אל רק תשז', הרי כך לכאורה לא היו מבינים אלפי שנה אחורה מה נכתב ולא ידעו למי לשייך? אז התשובה היא, מלבד מה שאמרתי אז, אז קודם כל האות הא כיום (שאת המצאה חדשה) שבאה לפני השנה מייצגת 5 אלפים וזה לא היה יכול להיות מובן מהכתב של התורה אם היית כותב זאת לפני אלפי שנים. זה היה אמור להיות, כביכול, המון מהאות תיו - תתתתת לפני השנה שמחליף את כל ה5000 בגימטריא ולא הא אחת שהגימטריא שלה רק 5, על פניו. והיה צריך לשנות גם את האותיות שאחרי ההא - תעז', כי 5000 לא מתחלק ב400 עגול (לא מתחלק בהמון אותיות תיו). ולכן זה היה ר' בסוף ואז תשז' - תתת...תתתרתשז'! ולכן זה היה משבש את כל זה - שהריש באה לפני התיו האחרון. כלומר, גם לפני אלפי שנה לא היו מבינים את המשמעות, אם היה נכתב ה'תשז' עם הא. אבל מה שחשוב זה שאותו הדור שקרה בו יבין. למה? כי אם נגיד השפה העברית משתנית ובעוד אלפי שנה תכתוב מילה שיש לה משמעות שונה אז לא בדיוק יבינו מה התנ"ך רמז וכל היופי הוא שאתה משתמש במילים שברורות לאותו הדור. כתוב שבתנ"ך רמוז הכל ולא כתוב שזה רמוז בכל שפה ושפה וסגנון. מה שקרה באותו הדור ובמילים שמשתמשים בו רק בהן שייך לכתוב. לכן, יכול להיות כתוב תשז' וזה מובן לאותו הדור באיזו שנה מדובר וזה מספיק. במיוחד לאור העובדה שרוב האנושות משתמשת בשנה בלי ההא שקודמת לה ביום יום והתורה דיברה כלשון הבני אדם. מלבד מה שאמרתי בפעם שעברה שהשם נסתר במגילה ולכן שם השם לא מופיעה בא וגם ההא הנ"ל.
אביחי,
galbur955@gmail.com
גל
בס"ד
גל, תודה רבה לך. אני יותר מאשמח ללבן אתך את הנושא הזה, אבל לא בפורום הזה. אני מתפדח לכתוב פה בפומבי את המייל שלי או כל משהו אחר בסגנון. אולי אתה לא מתבייש בזה ותרצה או שתכתוב את שמך המלא אם יש לך פייסבוק או מספר פלאפון או בכל דרך שתרצה. אני מתבייש להעלות פה את הפרטים שלי (כל אחד מהנ"ל) ואולי אתה לא. תודה רבה.
גל יקירי,
התגובות אינן האינדיקציה היחידה ואם תבונן בסטטיסטיקות של האתר תגלה שאלפי אנשים שונים נכנסים אליו מידי חודש, שוהים בו בממוצע כשתי דקות כל אחד ומבקרים, שוב בממוצע, בשני דפים בכל ביקור.
לא כל אחד בוחר להגיב ואני מסיק מכך שחוץ מאביחי, כל שאר המבקרים החרדים/דתיים מסכימים עם התיאוריות ההזויות שלנו, שדרך אגב מקובלות על רוב החוקרים האקדמיים במדעי היהדות, או לפחות מפנימים את מקצת הרעיונות שלנו.
האתר הזה אמנם נלחם למען כל הדברים השנואים עליך: שפיות, הומניזם, ליברליזם, פלורליזם, דמוקרטיה, השכלה, מדע, דמוקרטיה וציונות ונגד השקרים, העיוותים, הזיופים, מצגות השוא והסיסמאות הנבובות של הרבנים האינטרסנטים שמנסים להשתרר עלינו על ידי הפחדת הפתאים, בלימת הידע, הרחקת ההשכלה ושטיפות מוחם של תמימים שאינם מסוגלים לזהות את אחיזות העיניים והסילופים.
אני רק רוצה להבטיח לך שאביחי כבר אבד לכם. קשה לזהות זאת מתוך הטיעונים האינסופיים שלו אבל הבחור כבר נחשף לקול ההיגיון ובקרוב יתחיל להתעורר בקרבו הספק שיוביל אותו לשאול שאלות ובהמשך גם לפקפק בתשובות שהרבנים נותנים לו. אני שמח שגם אתה בחרת במלול לשפיות ומקווה לשמוע ממך בהמשך.
עדי אביר
אביחי היקר,
עד שהתחלת את שירשור ההודעות האחרון האתר הזה היה מת, כמעט חודש עבר ואף תגובה לא הועלתה. מדוע אינך מבין כי אתה במו ידיך נותן לאתר הזה זכות קיום. אתה לא תשכנע כאן אף אחד. אני בטוח שאם תשאל רב הוא יאמר לך להפסיק להיכנס לאתר המבחיל הזה.
תן להם להציף כאן את התיאוריות ההזויות שלהם - יש המון אפשרויות טובות איך לעסוק בזיכוי הרבים אם תרצה שלח לי את כתובת המייל שלך ואני אשמח לדבר אתך.
כמו שחשבתי. היה שלום :)
לגבי הדוגמאות שלך אני אענה, כי לגבי מה שלפני כבר עניתי בתגובות שלפני.
לגבי הראשונה: כתוב זאת בלי לומר מי אומר זאת. וזה ברור גם למה. הם מסתמכים על הספר המזויף.
לגבי השניה: שאלה טובה. תשובה עוד יותר טובה. והנה היא: כתוב שם בהתחלה "בדברי חכמי הקבלה הקדמונים אין אנו מוצאים מינוח קבוע, למרות שחותרים לאותה המשמעות, אם כי לפעמים קשה לדעת זאת בוודאות". הסוף אומר שלפעמים לא יודעים בוודאות. נכון, לפעמים יש ספרים ללא רצף היסטורי כמו של האמונות ודעות ולא ידוע עליו בוודאות. יותר מזה, גם אמינותו לא ברורה.
אח"כ לגבי הנושא הספציפי שלנו - העתקות של הרס"ג - אז כתוב שם כך: "הצד השווה שבהן שכוונתם להחלפת נפש אדם הנוכחית בנפש אדם אחר שקדם לו, כמו הגלגול המקורי, או החלפה זמנית ומוגבלת מעין ה"עיבור"."
כלומר, יתכן שזה עיבור והעתקה מגוף לגוף במהלך החיים וכולל בעלי חיים. לא ברור שזה גלגול נשמות הקלאסי. גם בלי קשר, הסברתי לך שאמינות הספר ושייכותו לרס"ג מוטלת בספק. כך שגם יש ספק ספיקא.
לגבי השלישית: לא ראיתי ציטוט ממקורות. זה לא ראיה. מי שאומר זאת אז מתבסס על הספר המזויף.
לגבי הרביעית: כנ"ל. בישיבות של הלאומיים מכניסים ספרים כאלה, מה שאצל החרדים אסור להכניס ומזל שכך. הספרים האלו יש ספק אם לא היו בהם זיופים.
אביחי,
אני לא מיכאל, לא עדי, ואפילו לא טל. אין לי סבלנות כל פעם לנסות למצוא את אי הדיוקים והשקרים שלך כל תגובה מחדש. אז נעשה את זה פשוט:
ביקשתי ממך מספר רב של פעמים, ואני מבקש בפעם האחרונה:
מצא לי מקור כלשהו, מכל מקום שהוא, של מישהו, תורני או לא, מהעת האחרונה, שכותב שרס"ג לא שלל את האמונה בגלגול נשמות. לא "לא התייחס". לא "תקו אומר שהספר מזויף". מקור נורמלי אחד. באינטרנט, בספרים, בסרטים, בעיתונים או על מפית.
דוגמא לאיך מקור צריך להיראות:
"רס"ג הרחיב מאוד בדחיית אמונת הגלגול" מתוך מאמר תורני על הגותו של הרמב"ם
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/haguto/10c-2.htm
"יש שהשתמשו במונח "העתקה", כמו רס"ג במאמרו נגד תורת הגלגול" מאמר תורני מאתר קהילת הרמח"ל
http://ramhal.net/?p=5721
"יש שרס"ג אומר זאת במפורש, כמו למשל בדבריו נגד האמונה בגלגול נשמות" (אוה"ח ריד) http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=21086
"רס"ג, לעומת זאת כתב במפורש דעה שוללת" הרב רצון ערוסי
http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=77661
סגרנו? אחלה.
תן לי ציטוט ומקור, ונגמר הסיפור. כל תגובה אחרת שלא תכלול ציטוט ומקור של מישהו שמבין מה הוא אומר, ומבחינתי אתה יכול להמשיך לריב עם עצמך ולהלחם באנשי קש.
נשתמע
בגלל הצנזורה יש את המילה גלגול. במקורי יש את המילה בהישנות במקום. זה לפני הצנזורה. המילה גלגול לא מוזכרת שם. המקור לזה הוא: http://www.hebrewbooks.org/9418 מימן כתוב הורד ותלחץ שם ויראה לך. אין לך מהימנות לדברי מי שמצטט אותו לא נכון ומפרש. בכל אופן, גם הספר עצמו לא אמין שבאמת הרס"ג כתבו. והראיתי לך מדברי הרב תקו שענן זייף ממנו דברים והוסיף. מיד אראה שוב. כך שאין ראיה שרס"ג התנגד לגלגול נשמות. מאידך, לא אמרתי שהוא הביע דעה בנושא. הוא לא דיבר על זה בוודאות. מה שהוכחת זה כתב לא מבוקר שענן הוסיף דברים, כך כדברי ר' משה תקו. אני אמרתי מאחרים שהתייחסו לזה בבירור ויש רצף היסטורי - כמו הזוהר - שכן יש גלגולים בוודאות. רס"ג לא התייחס לזה מבחינתי. מה שייחסת לו אז זה לא בטוח הוא בכלל.לגבי דברי ר' תקו: כי "ענן" המין ראשון הקראים וחביריו, היו כותבין דברי מינות ושקר וטומנים בקרקע ואחר כך היו מוציאין אותם ואומרים: כך מצאנו בספרים הקדמונים ... אם רואה אדם בספרים החצונים דבר של תמהון אל יחוש עליו, מאחר שלא נתפרש באגדות של תלמודנו שעליהם אנו סומכין ...
קובלנו מתלוננים אנו על ספר האמונות (האמונות והדעות לרס"ג) כי בא בחכמה החיצונית והִרְבה עוונות להפליג את הרבים מיראת שמים שלימה, והרהרם בדברים..."
המקור:
http://www.daat.ac.il/chazal/maamar.asp?id=273
אמרתי שהוא דיבר רק נגד זה שלא ניתן לסמוך על הספר. זה כולל ממילא את כל מה שכתוב בו. מעניין גם שבאותו הקטע הספציפי שהבאת על הישנות (לא גלגול) על מיד אחריו מוזכר את ענן בספר אמונות ודעות שם איפה שהקטע שהבאת. צירוף מקרים???!!!
לגבי ההגשמה כבר עניתי לך שהוא לא מגשים. הסברתי לך למה התכוון. כנ"ל לגבי דבריו על הרמב"ם והשאר. וכל מקרה לגופו. הספרים שנשרפו הם לא על ידי רבנים אלא ע"י הגוים באינקוויזיציה.
הזוהר לא הדגיש שזה כפשוטו שהלווייתן מעמיד את העולם עליו. ממש לא.
לגבי איסור הפאה אז עניתי לך שהיה הבדל במציאות והסברתי (האם למשל זה נעשה ממתים או לא. האם נזהרים לכסות את כל השיער במטפחת או שלא וכו'... מהציבורים שכן לובשים מטפחת אתה רואה ציבורים שלמים (לא אגיד לך מי) שמכסים את כל השיער וציבורים שלמים שלא. משמע שזה תלוי בחינוך, תרבות והמציאות ולא בעצם הלכה). הרב עובדיה מקובל על המון חרדים. הוא לא היחיד שמאמין בגלגול. שיש גלגול נשמות זה מוסכם על כל גדולי ישראל כיום. כל מה שאני אומר זה לוגי. אתה לא מתבסס אפילו על סמכות. על כלום. אמונה עיוורת בכפירה.
אביחי
תגובתך רצופה שקרים. אתייחס רק למה שמתייחס עניינית לגוף העניין:
1. הציטוט שהבאתי היה נכון. אני חוזר עליו שוב:
"והנני אומר כי אנשים ממי שנקראים יהודים מצאתים מאמינים בגלגול וקורים אותו ההיעתקות, וענינו לדעתם רוח ראובן תהיה בשמעון... ומהם או רובם סוברים שיש שתהיה רוח האדם בבהמה ורוח בהמה באדם, ודברים רבים מן ההזיות הללו והבלבולים..." (רס"ג, ספר אמונות ודעות, ריד)
אני מאתגר אותך למצוא לי מקור אחד, תורני או לא תורני, שכותב במפורש שרס"ג תמך ברעיון גלגול נשמות. בלי התפתלויות של "הראיתי לך", כי לא הראית. תחשוב שאנחנו מתחילים מחדש. מקור אחד קטנטן. אני יכול בשליפה להדביק כאן לפחות 30 לינקים של רבנים ואחרונים, גדולי ישראל שנדרשו לנושא, וכולם עד אחד מסכימים שרס"ג התנגד לרעיון הגלגול ותקף אותו במילים חריפות.
2. ר' משה תקו לא תקף את רעיון הגלגול אלא את רעיון אי ההגשמה. אתה פשוט בּוּר. קראת את ספרו "כתב תמים"? בספר הוא תוקף את שוללי ההגשמה וטוען שלקב"ה יש גוף ודמות הגוף, הוא יוצא בחריפות נגד גדולי אשכנז דאז, בעיקר נגד רבי יהודה החסיד ורבי שמואל החסיד, ובעיקר מזלזל ברס"ג, הראב"ע ומשתמש במילים חריפות מאוד נגד הרמב"ם ולכן ברוב קהילות ישראל ספרו הוחרם או נשרף, וזו הסיבה שאין כמעט עותקים של הקונטרס. תשתדל לשים ידך על ספרו, או ללמוד על האיש ופועלו ממקורות אמינים. אם אני הצלחתי, ואני לא עבדקן שמתרוצץ בין בתי כנסת, גם אתה יכול.
3. להביא מקורות שסומכים על גלגול נשמות זה כשל לוגי מסוג הפניה לסמכות, ולמרות שדתיים אוהבים לעשות זאת (כי הם רגילים להתפעל מסמכות) זה לא מרשים. הזוהר כתב על גלגול נשמות? הוא גם כתב שכל העולם עומד על סנפירו של לויתן כפשוטו, והדגיש שהדברים הם 'כפשוטם'.
הרב עובדיה האמין בגלגול? הוא גם אסר על חבישת פאה נוכרית. אני לא רואה שרוב החרדים מתרשמים יותר מדי מאיסורו זה. בקיצור- בלי הפניות לסמכות.
מה שאומרים כל גדולי הדור בזמננו מעניין לי את הצ'ופצ'יק. דיברתי על רס"ג. ממליץ לך לקרוא שוב בנחת את המאמר שהעליתי בזמנו, שהראה בצורה מסודרת ומאירת עיניים איך הגיע רעיון העוועים הזר של גלגול הנשמות לדת היהודית, עד שהפך לקונצנזוס.
http://www.1vsdat.org/index.php/component/k2/item/1392-%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C-%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA
המשך יום טוב
לא הוכחתי דרך ציטוט. ולכן אתה לא מהציבור האובייקטיבי שאני מדבר עליו. וכל אחד ישפוט לפי שכלו. לא הוכחתי מציטוט. ההיפך: אמרתי שהספר המסויים ההוא (אמונות ודעות) אין מסורת רציפה שכתבו רס"ג. זה לא ספר של הלכה ותורה שחובה ללמוד אלא פילוסופיה בעיקר (ודי ראשון מסוגו בזמנו) ולכן אין חובה (רק יתכן) שספר כזה ישמר ויעבור במסורת - מה גם שהוא לא עבר במסורת רציפה בשטח, כפי שהסברתי בזמנו וגם עבר צנזורה. הוא לא מהתורה שהובטח שלא תישכח. זה לא תורה בעצם, בעיקרון שלו. מה גם שהוא שונה מהמקור. מה גם שמה שהביא שחר אז הציטוט היה לא נכון. גם הראיתי את הרב הגדול ההוא (רבי משה תקו) שאמר שענן הוסיף לספר הנ"ל מדבריו. לכן הוא לא נכנס לישיבות החרדיות וכנ"ל כל ספרי הפילוסופיה שלא בטוח שעברו במסורת רצופה מדור לדור. אגב, באותו קטע ששחר ציטט אז בסופו היה כתוב את ענן - מעניין. אחרי נושא גלגול הנשמות היה מוזכר ענן. זה בלי קשר לדברי הרב ההוא שענן זייף באופן כללי חלק מהספר. מדהים. בשורה התחתונה לא אמרתי מה רס"ג אומר, אלא רק שלא ניתן לייחס לו דעה בנושא בכלל. ואילו יש אחרים שאומרים בפירוש שכן יש גלגול נשמות, כמו הזוהר. גם בדורנו גדולי הדור כולם אומרים זאת. גם הרב עובדיה אמר בפרט.
אביחי,
אתה רוצה שהציבוא ישפוט.
אני חלק מהציבור.
שפטתי ומצאתי שאינך מכיר את כתבי הרס"ג.
מדוע שלא תביא ציטטה ותוכיח לכולם שהרס"ג האמין בגלגול נשמות?
אתה לא חושב שזה הרבה יותר פשוט מאשר להפנות את 'הציבור' לתגובות קודמות שלך שגם בהן לא הבאת אף ציטטה?
עדי אביר
אביחי
אם לא כתוב מה הם עשו, אני מסיק שעשרת בני המן היו באותו זמן בבית המקדש, הקריבו קרבנות, ואחר כך התגיירו, ואז באה אסתר ותלתה אותם על עץ. תוכיח אחרת.
לגבי הרס"ג, הוכחת לי שאתה צודק באותה תגובה שבה כתבת שתיתן לי מיליון שקל. אתה ומי שלא יהיה מוזמנים לחפש את התגובה הזו.
מניח שמיצינו. ערב טוב.
שחר,
באמת מיותר כל העסק הזה.
לגבי בני המן,
גם אם הם לא היו באותו הזמן בבית אז מי אמר שהם לא היו קשורים אליו? גם מה הקשר לגבי רשעותם? אולי הם היו בבית והמן פשוט התייעץ ורק שאל עצות מאשתו וחכמיו ובניו לא נכחו בחדר ששאל ולא התייעץ בבניו אולי. גם לא כתוב את כל מה שדיברו בניו בכלל. בכל אופן, לגבי המוציא מחברו עליו הראיה אז אתה הוא שטענת טענה ואתה צריך להוכיחה. אתה טענת שהרגו חפים מפשע ואתה צריך להוכיח. עליך חובת ההוכחה. ולא הוכחת דבר.
לגבי הרס"ג, עניתי לך ותן לציבור לשפוט.
אביחי
"וַיִּתְאַפַּק הָמָן וַיָּבוֹא אֶל בֵּיתוֹ וַיִּשְׁלַח וַיָּבֵא אֶת אֹהֲבָיו וְאֶת זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ"
אתה טוען שבניו לא היו בבית? עוד יותר טוב. אז הם בכלל לא קשורים אליו. כל אחד חי את חייו. זה מחזק את הטענה שאסתר קיימה את האיסור של "בָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ". אם אין התייחסות כלל אליהם, אתה לא יודע אם היו רשעים או לא, ו"המוציא מחברו עליו הראיה". ראיות אין.
גלגול נשמות- לא הסברת לי כלום בזמנו. אתה עיוותת ציטוטים, התחמקת משאלות, ובאופן כללי כתבת פעם אחת "כולם האמינו בגלגול נשמות" ואחר כך חזרת על המשפט "כבר הראיתי לך שכולם האמינו בגלגול נשמות". לגבי הרס"ג אם זכרוני אינו מטעה אותי, ביקשתי ממך חמש או שש פעמים הוכחה, וכל פעם התחמקת. באמת אין טעם לפתוח.
שיהיה יום טוב ידידי
לא כתוב מה שבניו אכלו גם. לא כתוב אם הם היו בבית בכלל אז ואין התייחסות וזה לא אומר שהם היו חפים מפשע.
לגבי הגלגול נשמות כבר הסברתי לך בזמנו וגם למה זה לא של הרס"ג וזה חסר טעם לחזור שוב.
אביחי
שאלת שאלות טובות.
מה ההוכחה שלי שבני המן היו חפים מפשע? העובדה שלא נמצא במגילה אפילו זנב של ראיה לכך שהם לא היו. לא נאמר שהם היו פעילים בשום צורה נגד היהודים. אפילו כשהמן סיפר להם על מרדכי לא כתוב שהם הגיבו. רק זרש. משתיקת המגילה אני לומד.
מה ההוכחה שלך לכך שבני המן היו רשעים?
בכוונה כתבתי לא לערב את הגמרא כי אז אשאל אותך דברים אחרים שהיא כותבת שלא מסתדרים עם התשובה שתענה. פתח מגילה ולפיה תענה לי איפה כתוב שבני המן רשעים.
על גלגול הנשמות- אותו רעיון זר ליהודים שמקורו פוליתאיסטי לחלוטין ושהיהדות דחתה בשאט נפש כבר עניתי לך. אם אתה פותח מחדש את הנושא, תתחיל בלהראות לי שהרס"ג האמין בגלגול נשמות כפי שהבטחת לי כמה פעמים ועדיין לא קיימת, למעט עיוות דבריו הברורים שיצאו נגד גלגול הנשמות.
בברכה וחג שמח :)
שחר, מה ההוכחה שלך שבני המן היו חפים מפשע? מה ההוכחה שלך שהיהודים הרגו חפים מפשע? דווקא במגילה כתוב שהיהודים נלחמו בשונאיהם. לא כתוב שבחפים מפשע. אבל אני יודע שלא תיתן לעובדות לבלבל אותך.
בקשר לשואה. אז קודם כל בתורה עצמה כתוב דברים כאלה חמורים שיקרו. מה לעשות יש חטאים ויש עונשים. העניין הוא שאתה רואה רק חצי תמונה וכולנו. אמחיש לך את זה. בגלגול הקודם אותם אנשים חטאו בדברים דומים ואח"כ התגלגלה הנשמה באותו הגוף החדש וקיבלה עונש על הדברים האלו. את זה אמר גם הרב עובדיה על המקרה הזה של השואה. תפנים שאתה רואה רק חצי תמונה. אם תראה 2 אנשים רבים רק מאמצע הריב אז זה יהיה הוגן לשפוט? פה זה לא 2 אנשים אלא בורא העולם שיודע את כל הגלגולים. ועם כל הצער והכאב שבזה, הכל זה משפט צדק.
באמת מדהים.
בעיקר בחלק שבו לא היהודים היכו בשונאיהם, אלא עמים אחרים, גויים שעליהם כידוע לא מחללים שבת כדי להצילם, ובמגילה הם לא הרגו בעשרה שונאי היהודים החשובים אלא תלו עשרה בנים של איש רשע, בנים שלא נאמר עליהם שהם היו רשעים בעצמם (בלי תירוצים מפגרים מהגמרא בבקשה), ובכך אסתר הגיבורה שביקשה את תלייתם סתרה את הכלל של 'ובָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ' שחזר כמה פעמים במקרא.
אז יש לנו כמה גוים שתולים פושעים רשעים כהד לסיפור שבו יהודים תלו כמה ילדים חפים מפשע.
באמת מדהים.
הכי מדהים? שאלוהים שהיה לו כל כך חשוב להכניס את זה למגילה והוא עסק רבות באיזו אות להקטין, ממש התעסקות דקדקנית- אותה מגילה שבה הוא לא החליט אם לכתוב 'לפניהם' או 'בפניהם' ושמלאה בטעויות לשון וכתיב, בשנים שלפני תליית פושעי נירנברג הוא היה קצת פחות עסוק. בין השנים 1939 ל1945 הוא היה בחופשת הבראה ביקום אחר, שמעתי שזאוס אירח שם אחלה מסיבות עם לווייתנים במלח. אבל מדהים התשז הזה. אין אין אין שאלוהים דואג לה-כ-ל :)
אביחי,
ההבל מוצה. אני מפסיק את הדיון. תןדה על ההבנה.
עדי אביר
קודם כל ולפני הכל, תגיד לי מה הסבירות שיקרה דבר כזה (בשנת תשז' כלשהו) [אפילו אם נלך איתך ונתעלם ממה שאני אגיד בהמשך]? לא סביר לחלוטין. גם שבדיוק זה ששם השם מוסתר במגילה והסתדר עם מה שאמרתי ושכך נהוג לכנות את השנה ללא האות שלפני. תוסיף להסתברות את כל מה שאמרתי ממקודם.
לעצם העניין: השימוש במילה תשז' בלי ה' או כל אות שלא תהיה לפני השנה נהוג רק בתקופתנו זאת. לכן ברור שלא מדובר באלף אחרת אלא רק בחמישית (ה'תשז או כנהוג לומר כיום בקיצור - תשז'). לכן התורה השתמשה בלשון שייחודית רק לדורנו. אם תגיד שזה בלי שום אות לפני ממש, כלומר באלף הראשון לבריאה (כלומר תשז' לספירה ממש - 707 שנים אחרי בריאת העולם) אז זה לא יכול להיות כי לא היה עוד עם ישראל גם במציאות וגם לפי התנ"ך בעצמו. אחרי זה שאומרים ללא האות שלפני השנה אז זה נהוג רק בדורנו לומר כך (לא באלף השני ולא בשלישי ולא ברביעי אלא רק באלף החמישי שבתקופתנו). לכן, ברור שהכוונה שהתורה השתמשה בשפה שמדוברת בדור אז זה חייב להיות בדורנו. לגבי עוד אלף שנה? גם אם תיאורטית היה באמת נשאר הסגנון של עכשיו ללא האות לפני השנה, אז המשיח אמור לבוא לפני כן בטוח. כלומר לפני ו'תשז [שזה כמעט אלף שנה מהיום], ע"כ. גם על הדרך זה מראה שיש הסתר של שם השם במגילה, כידוע, ושהוא מהאות ה'.
אביחי,
אם אתה לא מציין את המניין המלא (ה'תש"ז) איך תדע שעשרה צוררים לא נתלו בד'תש"ז (1017) או בג' תש"ז (17 לספירה)? באותו אופן, איך אתה יודע שעשרה אנשים לא נתלו בג'תצכ"ב, ד'שרל"ה או ה'רל"ג? אנחנו האטומים יודעים שכל ההתאמות הנפלאות נובעות ממקריות שמשמעותה מתגלה רב בדיעבד שהרי בשנת ה'תש"ו איש לא העלה על דעתו שבשנה הבאה ייתלו בדיוק 10 נאשמים נאצים.
כדי למנוע את השטויות העתידיות שאתה צורר באמתחתך הייתי שמח אם תגלה לי כעת את כל הדברים המדהימים שיפעימו אותך בשנים הבאות. כל הרמזים הרי כבר כתובים בתורה. מדוע שלא תחלץ אותם למפרע, ולא בדיעבד?
עדי אביר
דיברתי שבשנת תשז' נהרגו 10 אנשים גם ע"י תליין וגם "באותה השנה של תשז'" וזה נאמר גם באותם הפסוקים במגילה שדיברו על תליית 10 בני המן ובדיוק האותיות הקטנות "היחידות" שם זה רק 3 אלו שיוצרות את המילה תשז'. לגבי האות ה' חשבתי על זה. אבל, לידיעתך, נהוג לומר בקיצור תש"ז. כך מקובל. גם שם השם לא מופיע במגילה ויש הסתר ולכן האות ה (שמסמנת את שם ה') לא מופיעה כי גם כך נהוג לומר תשז' ללא ה-ה'... זה מופיע בקיצור תשז' וכך מקובל. מפליא אותי כמה אתם אטומים מלראות דברים כאלה מדהימים.
אביחי,
מה יהיה על התיאוריה היפה שלך כשיסתבר לך שאחרי המשפט המפורסם של ראשי המשטר הנאצי נערכו בעיר נירנברג עוד משפטים בהם נידונו למוות פושעי מלחמה נאציים פחות מרכזיים?
יתר על כן, הפושעים הנאציים לא הוצאו להורג בשנת תש"ז אלא השנת ה'תשנ"ז. זה אמנם הפרש של 5,000 שנה בלבד אבל זה הרבה מאד אם ניקח בחשבון שהעולם הזה קיים פחות מ-5777 שנה.
עדי אביר
מדהים!!!
נאמר במגילת אסתר (פרק ט):
(ה) וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל אֹיְבֵיהֶם, מַכַּת חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן, וַיַּעֲשׂוּ בְשֹׂנְאֵיהֶם כִּרְצוֹנָם:
(ו) וּבְשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים, וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ:
(ז) וְאֵת פַּרְשַׁנְדָּתָא, וְאֵת דַּלְפוֹן, וְאֵת אַסְפָּתָא:
(ח) וְאֵת פּוֹרָתָא, וְאֵת אֲדַלְיָא, וְאֵת אֲרִידָתָא:
(ט) וְאֵת פַּרְמַשְׁתָּא, וְאֵת אֲרִיסַי, וְאֵת אֲרִדַי, וְאֵת וַיְזָתָא:
(י) עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא צֹרֵר הַיְּהוּדִים הָרָגוּ, וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם:
ע"כ
יש בכל הקטע הנ"ל רק 3 אותיות קטנות. רק 3.
ואלו הן: האות ת' שבמילה פַּרְשַׁנְדָּתָא, האות ש' שבמילה פַּרְמַשְׁתָּא והאות ז' שבמילה וַיְזָתָא.
זה יוצר את המילה תשז'. השנה שבה תלו את עשרת הנאשמים במשפט נירנברג. נגזר עונש מוות על 12 איש, אך רק 10 נתלו.
https://he.wikipedia.org/…/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99_%…
תחת הכותרת: ביצוע גזרי הדין.
"עשרת הנאשמים הנותרים שנידונו למוות הוצאו להורג על ידי התליין האמריקאי ג'ון וודס באולם ההתעמלות שצמוד לכלא נירנברג בחצות 16 באוקטובר 1946, וגופותיהם נשרפו במחנה הריכוז דכאו."
היופי הוא שזה בפסוק שבו נאמר במפורש על תלייה של עשרה אנשים וזה כתוב בו על שנת תשז' שבה זה קרה גם כן לאויבינו, ב"ה.
אביחי,
"אגב, לגבי המרחק של האדים אז לפני כן הייתה יבשת אחת והייתה נדידת היבשות"
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
גם היו שם מעיינות תהומות רבה. זה גם לא מבול רגיל ולא רק בעצמה.
אביחי:
שוב קישקשת אבל לא ציפיתי למשהו אחר.
מיכאל, אהלן אחי שמח להיות פה.
שאלה מצויינת.
תשובה: "אמאי מתו, משום הבלא, כדרב חסדא, דאמר רב חסדא ברותחין קלקלו, וברותחין נידונו...".
(מסכת זבחים קיג ב).
אכן האדים היו חזקים, אבל באזור בבל שירד הגשם של המבול הלא נורמלי וצינן את התיבה (גם זה כתוב שם בפשט הגמרא בזבחים קיג ב) ועוד שהייתה סגורה אז זה גרם לזה שהם שרדו. בבבל היה שיא חוזק המבול בחוזק מטורף שחיפה על האדים רק באיזור שלו אך לא באיזורים שמרוחקים מאיפה שירד הגשם עצמו שלשם הגיע רק חום האדים אך לא קור המבול. אגב, לגבי המרחק של האדים אז לפני כן הייתה יבשת אחת והייתה נדידת היבשות ולכן המרחק שהיה על האדים לנדוד היה קטן יחסית בהמון.
אז המטרה שלי היא לחסן כמה שיותר אנשים בפני הבלים.
מעניין ביותר!
בפעם הבאה - דעו לכם שהדים של מבול הורגים יותר מאלה של פצצת מימן אבל אפשר להתגונן בפניהם אם נכנסים לסירה!
אני חייב להודות שהמבול באמת השפיע עם ההבל על כל העולם וההבל הזה ממשיך לשטות באנשים עד היום.
מטרת האתר הזה היא לחסן כמה שיותר אנשים בפני הבלים אבל יש כנראה כאלה שלא ירפאו לעולם.
שלום ניר היקר,
השכלה אקדמית (לקראת הסוף, את הקורסים הקשים כבר עברתי), ב"ה. באמונה: אני שייך לזרם החרדי בהלכה ובמנטליות אני דתי לאומי (ברוב הדברים ובלבוש אני דתי לאומי, למרות שאין סתירה בין להיות חרדי ללבוש הדתי לאומי). אני החסיד של הרב עובדיה יוסף זצ"ל בהשקפה. יש לי מה להוסיף, אבל זה בקצרה. חבל שאני צריך לדבר אתך באתר הטמא הזה. מה איתך בנ"ל?
אביחי היקר,
אפשר לדעת מהי השכלתך ולאיזה זרם/חצר אתה משתייך?
אביחי,
התחלתי לענות לך אבל הפסקתי באמצע. אין טעם.
לא אמרת אמת בקשר למה אומרים המפרשים על המבול בגמרא על אתר, ובכמה נקודות אתה לא מבין בעצמך מדרשים ורעיונות שציטטת בתגובתך, בלי קשר לאיך שאתה מתעלם מפסוקים מפורשים וממציא הבנות עקומות ("מחה ראשים של מין הלווייתן"... ג'יזס) אבל זה לא מקומי ללמד אותך תורה או גמרא.
שיהיה לך המשך שבוע טוב וכל טוב
מיכאל (חילוני)
הטאוטולוגיה הדתית עובדת ככה:
יש טקסט שפעמים שהוא סתום ופעמים שהוא פשוט.
אממה-מה,
אלפיים ומאה שנה בערך (ממתי שנחתם נוסח המסורה) אלפי תרצנים שזו העבודה שלהם לועסים את הטקסט במליון ואחת דרכים סותרות, והדתיים של ימינו פשוט בוחרים פרשנות אחת מתוך מיליון כדי להוכיח שהכל נכון והכל כבר נכתב:
* דתיים לאומים, שמעורים במדע ומבינים שאין דרך לגשר על הפערים, טוענים שכל סיפור גן עדן והמבול הם משלים, ויש להם על מי לסמוך (רמב"ם)
* חרדים שהם בורים גמורים אומרים שהיה מבול כפשוטו, ואת 8 מליון סוגי החיות שהיו אמורים להכנס לתיבה הם פוטרים ב"נס" (למרות שנס זו הגדרה, לא הסבר) (רמב"ן)
* יש ממצאים ארכאולוגים שסותרים שהיה מבול? נס (הרבי מלובביץ')
* יש מאובנים? נפליץ פרשן מהמאה ה19 שאמר שמי המבול בישלו עצמות ונתעלם מאיך נוצרים פיזיקלית מאובנים (המלבי"ם).
* יש תרבויות עתיקות שדיברו על מבול? הם הסתמכו על האירוע האמיתי שהיה (זמיר כהן)
* אותן תרבויות מספרות על אנשים חצאי אלים? מהקטע הזה נתעלם (יובל שרלו)
* התרבויות האלה עתיקות ליהדות? זו בעיה של תיארוך והמדענים לא מבינים כלום (זמיר כהן)
* התיארוך פחות או יותר קלע למבנה שזוהה ע"י אדם זרטל כמזבח בהר עיבל? הנה הוכחה שכל התורה אמת (הרב שרקי)
* אותו תיארוך סותר בפועל 99% מהתנ"ך עד ספר מלכים ב'? אין לסמוך על המדע כי אלוהים רוצה לבלבל אותנו (הרבי מלובביץ')
הרבה פעמים משעשע לראות את הדיסוננס הקוגניטיבי נכנס לפעולה, וגורם לאנשים אינטיליגנטים לומר דבר והיפוכו לפי הפרשן הספציפי שאיתו הם מבקשים לפתור תקלה בין התורה למציאות, ולהאמין בכך שהם עקביים.
*****
אני מצטט מתוך אתר כיפה דוגמא יפה:
שאלה: כיצד מסברים את העובדה ש"עלילות גילגמש" מזכרים את ספורי המקרא, ובמיוחד את סיפור המבול?
בתודה
תוכן התשובה:
שלום לך
יש לפחות שתי אפשרויות:
1. זה סיפור דימיוני לגמרי כמו ´פיטר פן´ או ´הרי פוטר´.
2. זה על רקע דברים שקרו ולחסרי האמונה שביננו זו הוכחה למבול וכד´ - עובדה שהזכרון של המבול השתמר באופנים שונים בתרבויות שונות"
על אותו עקרון:
מסקנה של אכדי שקורא את התורה: כל הסיפור של העבריים האלה הוא קשקוש אבל הם בספר שלהם אלף שנים אחרינו על מבול והשתמשו באותם מוטיבים אז זו הוכחה שגילגמש אמת ותורתו אמת.
מיכאל,
המבול לא הגיע לכל העולם אבל ההדים שלו הרגו את הכל ולכן היה צריך להציל חיות. המחלוקת שאמרת לגבי ארץ ישראל עצמה רק אם ירד שם המבול אז מי המבול הגיעו אבל לא ירד שם המבול וזה התפשט וירד לשם המים וזה יישוב הסתירה של זה. לא ירד שם המבול אבל המים הגיעו והתפשטו לשם. אפשר לראות זאת שירדו לשם מי המבול ואפשר לראות שלא... תלוי בכוונה. זה יישוב המחלוקת שלגבי ארץ ישראל.
רמב"ן: כמו שכתוב מפורש, ואין סביב ארץ ישראל גדר לעכב המים שלא יבואו בה. וכך אמרו בפרקי רבי אליעזר ארץ ישראל לא ירד עליה מי המבול מן השמים, אלא שנתגלגלו המים מן הארצות ונכנסו לתוכה...
המצב שבו ספרי הקודש טוענים טענה וגם את היפוכה (היה מבול בכל העולם אבל הוא היה רק באזור מסוים) עשויה להיות מאד נוחה לקשקשנים כי היא מאפשרת את בחירת הטענה הנוחה יותר בכל מצב.
כמובן שאת האנשים ההגיוניים – עצם השילוב של דבר והיפוכו רק מצחיק.
אגב: מעניין כיצד מתרצים אלה שטוענים שהמבול היה רק באזור מסוים את הצורך להציל זוג מכל סוגי בעלי החיים (תוספת בטלה בשישים לאלפי הזוגות שנשארו באזור שלא הוצף).
אינני טוען שלא התייחסו לזה. אני פשוט באמת לא קורא את כל השטויות הללו, אבל מכיוון שהנושא עלה כאן בדיון אולי מישהו יוכל לספר לי אם התפתלו גם בעניין זה ומה בדיוק הייתה ההתפתלות.
שחר,
גם אם תתעלם מהמדרש שהובא לבית פרעה, אז בת פרעה לקחה את משה ואידך זיל גמור.
לגבי המחלוקת לגבי איפה ירד המבול אז זה ידוע לי והבאתי את הדעה שמיישבת את 2 הדעות (במפרשים בגמרא שם) ושהמבול השפיע עם ההבל על כל העולם.
אם היו שטפונות במקום מסוים אז זה לא סותר שהיה גם מבול בנוסף לזה. לא ראיתי סתירה לזה.
לגבי עקירת העצים אז קודם כל אני מזכיר שאמרתי לקחת אם כבר רק דבר שמשותף לכולם ורק הוספתי זאת שאפילו אם וגם אני אענה לך עכשיו שאם מישהו עקר עצים והם הוסיפו לו כינויי א-ל אז זאת כבר טעות שלהם גם אם הוא באמת עקר עצים. זה שבאמת האלילו אותו אז זה לא הופך אותו לאלוקים.
גם היו פרימיטיביים בזמנם שהאמינו באנשים חיים שהם מן אלוקים, רחמנא לצלן. גם לפי חז"ל פרעה טען כך על עצמו, ר"ל.
ההתפארות של אלוקים היא שהוא חזק מכל היצורים. גם בנצחון מצרים הוא מתפאר כי הם התעללו בבנ"י, על אף הצד הלא נעים שיש בזה שהם בצלם ועד היום אנחנו אומרים לו שירה על כך.
לגבי כמה ראשים לא ראיתי שיש חיות כאלה. בפסוקים שהבאת, לפחות, אז הוא מתכוון שמחה ראשים של מין הלווייתן ולא שלכל לווייתן יש כמה ראשים וגם בשאר.
המחיה שבמבול הייתה רק של האדם והחיות שמחוץ לתיבה ולא של שאר הדברים ביקום. המילה יְקוּם בלשון ימינו מציינת את כל הכוכבים והחלל שביניהם; אך בלשון המקרא היא מציינת רק את היצורים החיים, הקמים ועומדים על-פני האדמה. גם בפרשת קורח כתוב יקום ורש"י מפרש רש"י בפרשת עקב על הפסוק "ואת כל היקום אשר ברגליהם" פירש: זהו ממונו של אדם שמעמידו על רגליו.
לגבי הכרונולוגיה כבר התייחסתי.
מה שכתבתי שזה מדהים לגבי הים אז זה מדהים שמראש העולם עוצב בחכמה כזאת. לא במקרה. לא שכחתי מילה ממה שכתבתי לפני.
לגבי האל המצרי אז ראיתי משום מה שנקרא אמן גם אמון פה
https://en.wikipedia.org/wiki/Amun וכמוקדמים בזמן אבל, בכל אופן, לא ראיתי שהיו בתאריך לפני לבריאת העולם "לפי היהדות" וגם קראתי את כל הפניותיך במאמר הקודם וגם שוב את הפניותיך פה עכשיו ובשורה התחתונה לא מצאתי התייחסות שזה היה לפני בריאת העולם.
אביחי,
* משה לא הוכנס לבית פרעה. לפי התורה התיבה הונחה בעדינות בין קני הסוף, לא רחוק ממגורי העבדים, ואחותו התייצבה בין קני הסוף לראות מה קורה. אתה מתייחס לאגדות על מה קרה לאחר מכן.
המדרש על אור שמילא את הבית, מתאים לסיפורי לידות מנהיגים הקדומים למשה שמילאו את הבית באור ולכן גררו הצפנה, וככל הנראה היוו השראה למדרש התלמודי.
* בגמרא יש מחלוקת אם המבול היה בכל העולם או רק בארץ שנער, תדייק. אתה לא יכול לפסול דעה של אמוראים קדושים וטהורים רק בגלל שהמדע לא מסכים. זה התפקיד שלי.
ללא קשר, ההצפה היתה במקום מאוד מסוים (אזור הים השחור), באזור מאוד מקומי, וגם לדעה שסוברת שהמבול היה בבבל, הם כוללים בתוכה את כל בבל (אזור עיראק, סוריה, וחלקים נרחבים מהסהר הפורה) בעוד שהארכאולוגיה מראה שה"מבול" מסתתר במקום קטן מאוד, ושהתושבים המקומיים בו (כ20 ק"מ מחופי תורכיה, ליד העיר סינופ) נהגו לעבור דירה תכופות עקב שטפונות. אז גם 'מבול' יחיד לא היה, רק נמצא הסבר מעולה לאיך נוצרת אגדה.
* כשכתבתי על גילגמש ואנכידו, שכחתי שאני מדבר עם אדם שלא יודע דבר חוץ-תורני. גילגמש היה חצי אל, וב"עקרו עצים" הכוונה שבכוחו האלוהי הוא עקר עצים, שיבר ארזים, שיבר את ארזי הלבנון, הרקידו כמו עגל, וגם את לבנון ואת שריון (בן ראמים דווקא לא הופיע שם). אז כן, יש בעיה לקחת רק מה שנוח, ויש בעיה גם עם אדם שהוא חצי אל. אנא קרא מי היה גילגמש.
* לא התבלבלתי בין התיבות. הבאתי עדויות למיתולוגיות שסיפרו סיפורים *לפני* שאירע המבול שאמור היה למחות את כל היקום, ולבושתו ולבושת האל, לא מחה דבר. סרגון אגב, חי בדיוק במקום שבו המבול היה אמור למחות אותו וכל זכר שלו, אך ממצאים עליו, על תקופתו, עצמות, כלים וחרסים רבים נשמרו ונמצאו.
* לא הבנתי שבמלחמה בין אלוהים למפלצות התכוונת למלחמה טרום בריאת העולם. אני מבין שמלחמה בין הקדוש ברוך הוא ללוייתן בעל שלושה ראשים והתפארות של אלוהים בכך שהוא ניצח אותו, זה נשמע לך הגיוני.
על כל פנים, הבאתי שני ציטוטים שמראים בצורה כרונולוגית כי המלחמה היתה טרם בריאת העולם. אנא קרא אותם שוב, וראה איך ביארתי את השלבים השונים.
אתה ראשי כמובן לא לקבל שמדובר בתהליך כרונולוגי, למרות שמהכתוב משתמע במפורש שקודם אלוהים רוצץ את הראשים של לוויתן ושיבר את ראשי התנינים שאמורים היו להיות בריאותיו, ואחר כך הציב את גבולות הארץ והכין את המאור ואת השמש. השאלה הקשה היא עדיין מה לתנ"ך ולמפלצות כנעניות.
** בהערת אגב, אם הבנתי נכון שכתבת שפעם היו חיות כאלה, זה עצוב מאוד שאתה חושב שפעם היו מפלצות בעלות כמה ראשים, ועוד יותר עצוב שהאל הנורא והנשגב צריך להלחם בהם ולהתגאות בנצחונו. חשבתי ש"מעשי ידיי טובעים בים" אומר שהוא לא נהנה כשברואיו מתים, אז להרוג אותם בעצמו? ...
* לא כתבת שבריאת הים מדהימה. כתבת שזה מדהים ש"בנורמלי" הוא לא יעלה על גדותיו. כולה לדפדף קצת למטה בדף, לא קשה.
אם אתה טוחן חיטים, אל תענה לעצמך בשעורים טוב?
* לא מבין למה הפנית אותי לערך ויקיפדיה על אמון-רע (AMUN). אני דיברתי על אמן (AMEN), אל מצרי קדום באלפי שנים לאמון-רע, ונתתי הפניה.
http://www.sacred-texts.com/egy/tut/tut07.htm
תוכל לקרוא עליו בהרחבה בספר "Tutankhamen (Amenism, Atenism & Egyptian Monotheism - With Hieroglyphic Texts of Hymns to Amen & Aten Series)" שכאן :https://www.amazon.com/Tutankhamen-Amenism-Atenism-Egyptian-Monotheism/dp/0819624845
או בספר ""מוצא העם העברי ואמונתו" מאת אהרון תומר" או בכלל בספרים על אלי מצרים, ואתרים יודעי דבר (הידע של ויקיפדיה העברי שטחי בנושא זה, בערך האנגלית יש יותר מידע עליו כולל התיאורים שציטטתי במאמרי)
שחר, ברשותך אני אתייחס רק למה שנחוץ להתייחס אליו.
לגבי התיבה: המון הכירו (והסיפור התרחש עוד באותו המקום). משה הוכנס לבית פרעה שבת פרעה לקחה אותו לשם. לגבי מנהיגות משה שנבעה מבחירת השם בו בהתאם למעשיו אז זאת שאלה טובה. כשנולד משה אז הבית התמלא אור וכתוב ותרא אותו כי טוב הוא ותצפנו וכו'... בגלל זה שהשם מראש ייעדו להיות נשיא אז הבית התמלא אור ואמו ראתה שהוא טוב ומיוחד וממילא הצפינה אותו וכל הסיפור שהגיע לבית המלוכה. בקיצור: השם ידע שהוא יהיה המנהיג והשם מילא את הבית אור וכו'... ואז זה גרם לאמו להצפינו (והייתה לה השראה גם להתנגות זו, לשיטתך) וכך הוא התגלגל לבית המלך, כיאה לו... בעצם הכל התחיל מזה שהשם ייעדו למנהיג ומזה הוא גם הגיע לבית המלך והכל נבע מאותו מקרה שהבית יתמלא אור וראתה אותו שהוא טוב.
לגבי המבול, אז המבול היה רק באיזור בבל באמת, ככתוב בגמרא. שאר העולם הושפע מההדים והרתיחה שלו אבל לא מהמים. אז תודה רבה לך על חיזוק דברי הגמרא שלנו.
לגבי מה ששאר העמים אומרים אז הנכון לקחת את המשותף לכל הסיפורים ולא את השונה. אבל זה שאנשים עקרו עצים זה לא סותר את הסיפור שלנו אפילו. לא מוזכר פשוט פרט זה וגם אם נקבלו אפילו.
כוונתי הייתה לומר שהמבול התרחש לפני הסיפורים על המבול ולכן זה מסתדר... אבל מה שאמרת, בלי קשר, זה על הסיפור שהבאת על קארנה בתיבה וסרגון בתיבה וזה לא קשור כי דיברת על תיבה קטנה כמו של משה ולא תיבת נוח. כנראה שערבבת.
לגבי הפסוק של רהב וכל אז לא הבנתי אפילו איפה מוזכרת בו הבריאה אחרי המלחמה בחיות. דיברתי על פסוק אחר שהבאת בכלל, אבל לא משנה. לגבי שאר הפסוקים אז התייחסתי בתגובתי שמקודם. לא אמרתי שהוא לא נלחם בחיות בכלל. ההתייחסות שלי הייתה לעצם ידיעת שמות החיות על ידי כל העולם והשם למרות שאינן קיימות וחשבת שהן מפלצות שהמציאו שמות ואמרתי שאלו חיות שעם שמות שהיו ידועים פעם לכולם (או רובם). זה שהשמות של החיות זה דימוי זה לא סותר שהיו חיות כאלה ולכן יש דימוי לתת...
לגבי הים, אז אמרתי שעצם הבריאה הזאת מדהימה. זה שיש לזה הסבר מדעי זה ברור ולא סותר את עצם היופי והפלא בבריאה.
לגבי האל המצרי, אז לא ראיתי התייחסות במאמר שלך לתארוך קודם בריאת האדם הראשון וראיתי גם בויקיפדיה שהוא היה אחרי האדם הראשון:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%9C)
אביחי
התגעגעתי!
חלק מהתשובות שלך לא ניתן לסתור שלא על ידי עדויות חיצוניות, ולכן לא אתייחס אליהן (זה לא אומר שאני מקבל אותן, רק שאין טעם להתנצח על השערות, רק על עובדות).
יאללה, נתחיל:
לגבי התיבה--
>>" זה שקרו המון מקרים דומים לפני כן רק מחזק את זה שהיה להם ממה לקבל בנוסף וכ"ש שמקרה כזה התרחש שמה"
בדיוק מה שאמרתי. השתמשו בסיפור ידוע. בכל הסיפורים הילד הוסתר בתיבה וכשגדל נהיה המנהיג.
ב"מקרה" גם יוכבד הכירה את הסיפורים הקודמים, סמכה על כך שכמו בכל הסיפורים גם התינוק שלה יאסף ולא יאכלו אותו חיות רעות או ימצאו אותו אנשים רעים וחיש מהר בנתה תיבה,
ב"מקרה" בת פרעה שהכירה את כל הסיפורים הקודמים ירדה כל יום במשך שנים לנהר כדי לחפש תינוקות בתוך תיבה,
ב"מקרה" כמו ב100% מהסיפורים האחרים, משה נהיה מנהיג (כנראה שהיו מיליוני תינוקות בתיבות שהורי כולם רצו שבניהם יהיו מלכים ולכן זרקו אותם לתיבות גומא בנהר נכון?)
לגבי יוסף--
>>"ממה שהראית הראיתי שזה קרה אחרי שלנו"
לא. אני לא מסכים איתך לגבי מתי נכתב הסיפור 'שלנו'. שלנו נכתב אחר כך.
לגבי המבול--
" המבול התרחש באמת אחרי כל התאריכים שהבאת ולכן מסתדר הכל"
חבריקו, המבול התרחש אחרי סיפור קארנה בתיבה ואחרי סיפור סרגון בתיבה. אין לנו באמת "הרבה עדויות ולכן היה מבול". יש לנו סיפורי מיתולוגיות של עמים אחרים, ואם אתה מקבל מהם את סיפור המבול, שומה עליך לקבל גם שאנכידו וגילגמש עקרו עצים ושיברו את "לבנון ושריון", אחרת אתה סתם עושה הפליה.
במאמר אחר, מדעי יותר, הראיתי שאין שום עדות לא מיתולוגית למבול כלל עולמי, ואין שום אפשרות לקבל שירד מבול, מהרבה מאוד סיבות מתחומים מדעיים שונים.
יש עדויות מדעיות להצפה שהיתה בחלק ספציפי במסופוטמיה, ולכן הגיוני שיתחיל סיפור על גשם שיצר הצפה, שינופח וינופח עד שברבבות הימים יגיע ל'מבול שמחה את כל היקום'. אבל עדויות לא מדעיות יש רק בספרי המיתולוגיות.
לגבי החיות\מפלצות--
"לגבי הפרשנות שהוא "נלחם" בחיות לפני הבריאה אז מהפסוק שהבאת לא מובן זאת"
אתה יודע לקרוא?
'אַתָּה דִכִּאתָ כֶחָלָל רָהַב בִּזְרוֹעַ עֻזְּךָ פִּזַּרְתָּ אוֹיְבֶיךָ'
כמו בכל ספר תהילים, מדובר בתקבולת.
דכאת = פזרת,
רהב = אויבך. מ.ש.ל.
'שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם. אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן'
'בְּכֹחוֹ, רָגַע הַיָּם; ובתובנתו (וּבִתְבוּנָתוֹ), מָחַץ רָהַב'
'הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין. הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם מֵי תְּהוֹם רַבָּה'
'תחתו [תַּחְתָּיו] שָחֲחוּ עֹזְרֵי רָהַב'
'בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבוֹ הַקָּשָה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶר בַּיָּם'
לפי הפרשנים הוא נלחם בחיות, רק שה'חיות' אלו מטאפורות למצרים, אדום ושאר עמים. אני מניח שתרצה להתנצח גם איתם.
לגבי הים--
"זה שהשם שולט על הים שלא יעלה על גדותיו בנורמלי, שזה מדהים, זה דבר שלא צריך ללמוד תורה בכדי להבין"
אחי, אם אתה חושב ש"בנורמלי" הים אמור לעלות על גדותיו, יש לך חור די גדול בידע בסיסי של כל תלמיד בחטיבה. אולי במגזר שלך צריך להודות לשבח ולהלל גם על שהקפה לא בורח מהכוס ושהמים לא קופצים מהברז. התעודד! לא מאוחר מדי ללמוד. אתה יכול להתחיל עם מושגים בסיסים בכימיה, פיזיקה, וגאות-ושפל.
לגבי ברית המילה--
לא טענתי שאנחנו המצאנו את המנהג הברברי. לשמחתי לא אנחנו המצאנו אותו.
לא ברורה לי טענתך. כתבתי שאנחנו אלה שהפכנו אותו למנהג כוללני שקשור באל אחד. כמדומני שאנחנו מסכימים.
לגבי המונותאיזם --
"אז האדם הראשון כבר היה כה וזה עבר לדורות הלאה המושג הזה"
מעולה, רק שהאמונה באל המצרי AMEN קדמה להולדת אדם הראשון...
שיהיה שבוע טוב חבר
איזה כיף לקחת מאמר ארוך כל כך ולהפריך אותו בכמה משפטים. קדימה לעבודה של ביעור הרוע והשקר מהעולם בע"ה.
לגבי התיבה: מן הסתם, סיפור התיבה של גומא שקרה גם המון זמן לפני כן ובאותו הנילוס - גם אם ניצמד לתיארוך שלהם שנכון - אז ברור שלאם משה הייתה אסוציאציה וגם בת פרעה אחרי שראתה זאת... זה שקרו המון מקרים דומים לפני כן רק מחזק את זה שהיה להם ממה לקבל בנוסף וכ"ש שמקרה כזה התרחש שמה (וגם בכמה שינויים שקרו שם).
לגבי יוסף: אז קודם כל לפני הכל, המקרה היחיד שהבאת לו תיארוך מתוארך אחרי המקרה של התורה עם יוסף ואשת פוטיפר ואפילו אחרי מתן תורה. אתם רואים דוגמא (מני רבות) למה אתם משחיתים את הזמן שלכם על דברים בטלים ומבוטלים בשורשם ושאתם קוראים דברים של מי שלא מחפש אמת. גם בתור אתאיסטים אתם צריכים להיגעל ולהתרחק ממאמריו של זה. ואני ממשיך: גם אם באמת היה מקרה כזה לפני ונלך איתך אז היה לה ממה לקחת וגם שהמילים יפה תואר היו שימושיות פעם וגם אם זה באמת קרה לפני (וממה שהראית הראיתי שזה קרה אחרי שלנו) אז אני לא רואה סיבה להתרגש מזה בכלל, כפי שהסברתי.
לגבי המבול: אחרי שנגמר המבול אז היו רק נוח ועוד כמה ומהם המשיך העולם והועבר לדורות הבאים (לכולם או רובם, מן הסתם) סיפור המבול ובאופן טבעי תראה המון עדויות לזה. המשותף לכולם זה המבול. היו עמים שהוסיפו פרשנויות של איזה אלוקים עשה (אלוקים לא התגלה במבול שישירות אלא רק עשה אותו) והוסיפו חלקם גם המצאות או שמות משמות שונים - אבל המשותף לכולם ועל אף שוני התרבויות זה המבול. כמו בתנ"ך. המבול התרחש באמת אחרי כל התאריכים שהבאת ולכן מסתדר הכל.
לגבי הבריאה: אז השם אמר לאדם הראשון כבר על הבריאה ושהיה תוהו ובואו וכו'... והעביר זאת הלאה (וממנו יצאו כולם) ולכן באופן טבעי - ובמיוחד שזה נושא מעניין - זה הועבר הלאה.
לגבי החיות\מפלצות: אז יש המון מינים של חיות שנכחדו ושפעם היו קיימים, כידוע, וגם השמות שלהם היו ידועים לכולם (או לרובם), החל לאלוקים בתורה וכלה בשאר (או רוב או חלק) העולם.
לגבי הפרשנות שהוא "נלחם" בחיות לפני הבריאה אז מהפסוק שהבאת לא מובן זאת. ניתן לומר בפשטות שהוא התחיל במעשי גבורה שלו עם החיות ועבר לנושא גבורה גדול יותר של בריאת העולם והגיוני בבחינת "בקטון החל ובגדול כילה" שלהתחיל בקטן יותר ולעיבור למעשה גבורה גדול יותר. לא כתוב שזה סדר התרחשות המאורעות, כמובן.
זה שהשם שולט על הים שלא יעלה על גדותיו בנורמלי, שזה מדהים, זה דבר שלא צריך ללמוד תורה בכדי להבין ויש שהצמידו זאת בטעות לאליל שלהם.
לגבי שמירת השבת: אז השם ברא את העולם ונח ביום שהביעי וזה היה ידוע לאדם הראשון והעביר זאת הלאה (זה גם מעניין) וממילא הייתה להם השראה מאיפה לקחת וגם ברובם לא התייחסת לתיארוך שאם לפני או אחרי שלנו. גם שעשו זאת בצורה שונה מהיהדות ושונה גם ביניהם וזאת עוד סיבה למה צריך תורה שבע"פ.
לגבי הברית מילה: זה פשוט. יש אנשים שנולדים מהולים ולכן היה להם את הרעיון המבריק הזה. אפילו האדם הראשון נולד מהול, דרך אגב.
לגבי המונותאיזם: אז האדם הראשון כבר היה כה וזה עבר לדורות הלאה המושג הזה. אנשים עבדו ע"ז בהתחלה שחשבו שזה אמצעי ואח"כ אחריהם אף עבדו בישירות את הע"ז. אבל המונח היה קיים כבר מההתחלה.
באופן טבעי היו המון ביטויים שנאמרו לשמים שהיו שגורים בפי המון אנשים. היו המון חוקים הגיוניים שלא צריך תורה בכדי לעשותם. ומקרים אחרים אז כל מקרה לגופו. והרשה לי להתעלם ממקרים שמתוארכים אחרינו או שלא הבאת להם תארוך.
במאמר שלך כתבת שבלב הקונצנזוס לא היו גמלים בזמן אברהם. הראיתי שלא. לגבי האמירה שלך שהמאמינים נאחזים במשהו זניח, כהגדרתך, הראיתי שלא. לגבי הפרשנויות וההיגיון שלך, אז מבחינתי אין לי צורך לענות, כי הם לא משכנע אותי בכלל.
אני מדבר אל השאר.
אביחי, תגיד לי, אתה מדבר עם עצמך? מראה את ההודעות שלך לאנשים כדי להתהדר במשהו? זה נראה כאילו יש לך פורמט קבוע מנותק מהמציאות.
"הסברתי את עצמי מספיק ועניתי על כל השאלות שלדעתי היו צריכות מענה. על שאלות חלשות שהיו, מבחינתי, אז התעלמתי מהן - כך על כל התגובות שלך פה. כל טוב."
תגובה מוזרה. לא ביקשתי הבהרה, לא נשאלת שום שאלה, לא שצריכה מענה, לא חזקה ולא חלשה. בחרת מיומתך לחזור על משהו שכבר כתבתי (שיש חילוקי דיעות) עם הבאת לינק, הבאתי לינק משלי וחזרתי כמו תוכי על מה שכתבתי, וזה הספיק לך כדי לכתוב שיש חילוקי דיעות (דההה) ולהתעלם מכל מה שאין לך תשובה עליו (שאלות חלשות הא..:) ). אכן, אתה אדם מעמיק מאוד.
כל טוב
הסברתי את עצמי מספיק ועניתי על כל השאלות שלדעתי היו צריכות מענה. על שאלות חלשות שהיו, מבחינתי, אז התעלמתי מהן - כך על כל התגובות שלך פה. כל טוב.
אביחי, אתה שוכח שבגוף המאמר הייתי מספיק הוגן והזכרתי את חילוקי הדיעות ביחס לגמלים. אתה פשוט הרחבת בנושא. לא "בגלל שכבר עניתי" כי את הדברים כבר רשמתי, ולא חידשת דבר וממילא אין מה "לחזור שוב" כי הנושא ברור.
ועדיין, כל שמצאת הוא סעיף אחד שממילא כבר כתבתי שהוא שנוי במחלוקת, והסברתי למה לדעתי ה'מחלוקת' לא עומדת במבחן ההגיון. יש עוד הרבה דוגמאות שהבאתי.
כשתמצא דרך להסביר איך הגיעו הארמים לספר בראשית, אשמח לדון איתך לגופו של עניין
שיש חילוקי דעות מישהו בטוח טועה. בגלל שכבר עניתי אין מה לחזור שוב.
אתה כנראה קורא בצורה סלקטיבית. קבוצות זה לא מסחר בין יבשתי שמטבעו הוא בהיקפים גדולים. וממצאים דלים לא מוכיחים דבר.
היופי במדע הוא שיש בו חילוקי דעות וגם שהוא כל הזמן מתפתח. ועדיין, יש הסכמות שמקובלות על רוב מוחלט של החוקרים. כנס ללינק:
http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2215462
אתרים עם תשובות אפולוגטיות שמדברות על 'ביות חלקי' שהפלא ופלא היו דווקא לאבות קצת קשה לקבל זה מקביל לזה שנגיד שיש בארץ מכוניות פורשה אבל הפיזור שלהם חלקי וספוראדי. היית מצפה למצוא סיפור על קבוצת חברים שיש לכל אחד מהם צי של מכוניות פורשה? צריך המון המון אמונה בשביל לקבל את זה שאיכשהו סיפורי גמלים היו בשפע לאבות,התורה מספרת עליהם כרכוש אגבי יחד עם חמורים וצאן, רבקה ידעה בדיוק כמה צריך להשקות אותם, אף אחד מסביב לא התרשם מהם יותר מדי וכו' דווקא בתקופה שבה הם היו אמורים להיות כה נדירים.
גם בקישור שהבאת וגם בדבריך בתגובה השניה רואים שיש ביות. גם אם לא באותו הסדר גודל. מה שהבאת מהפסוקים בתורה זה לא סותר. הדוגמא הכי קיצונית שהבאת היא אורחת ישמעלים בתורה. בקישור שהבאת גם כתוב שהיו קבוצות שהלכו עם גמלים. בתורה גם כתוב זאת. לא כתוב משהו אחר. המסקנות שלך לחוד והמציאות לחוד.
אביחי ידידי, אתה פשוט מוכיח את טענתי:
מביא בדל ראיה משולב עם ויקיפדיה וטוען שזה מדעי?
פשוט אדביק את החלק הרלוונטי במאמר ותנסה לקרוא אותו שוב
המאמינים (דוגמת אמנון בזק בספרו 'עד היום הזה') מנסים לענות על כך: מאחר ונמצאו ממצאים עתיקים מזמן האבות כגון עצמות גמל בסמוך לעצמות בעלי חיים אחרים למשא, ומאחר ונמצאה 'רשימת קניות' שבין השאר נכתב בה על מנת 'מזון אחת לגמל' וממצאים בודדים נוספים, מקצת הארכיאולוגים היו מוכנים להחריג את טענת ביות הגמל המאוחרת בזו הלשון 'ייתכן והיה ביות מסויים מוקדם יותר לגמלים, אך ביות זה היה חלקי וספוראדי'.
המאמינים אומרים: הנה! היה ביות! ושלום על ישראל.
זה רק מוכיח את הגינותו המובנית של המדע ביחס לחוסר ההגינות המובנית של הדת.
המדע, על מנת לא לקפוץ למסקנות, לא להכליל בצורה לא אחראית ולא להיות מקובע, היה מוכן להרחיב את היריעה ואת רווח הסמך עם הסתייגויות רבות גם לאחר שהגיע למסקנות מאוששות ומקובלות.
הדת מצד שני, משתמשת בכל ממצא, זניח ככל שיהיה, כדי להוכיח ממנה בצורה לא אחראית מציאות שאין לה כל סימוכין.
במה 'עשרה גמלים מגמלי אדוניו' של אברהם אבינו מעידים על ביות 'חלקי וספוראדי'? הלא עצם ההגדרה של 'חלקי וספוראדי' מראה על נדירות הגמלים, ולא יתכן כי היו רבים מהם לאדם מסוים. במה העובדה שהאבות היו 'כבדים בגמלים' מדברים על 'ביות מסוים'? במה 'שיירת גמלים ישמעאלית' מעידים על ביות חלקי? היא מעידה על סחר בין מדינתי בגמלים - כלומר על ביות בהיקפים עצומים!'
עוד עשיתי הנחה. בחמש השנים האחרונות חוקרים מאחרים את ביותו ל800-900 לפנ"ס. על כל פנים, בעניין הזה ויקיפדיה טועה
https://books.google.co.il/books?id=HRohBQAAQBAJ&pg=PA149&lpg=PA149&dq=camel+1400+bc&source=bl&ots=2mf-X-f0vW&sig=AuoaU-XQA4tlUW0eUMbyWPHVqnU&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwi9l8S_0P_KAhWBwHIKHZVXCqIQ6AEIKTAE#v=onepage&q=camel%201400%20bc&f=false
משהו מדעי שראיתי לנכון להתייחס אליו:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9E%D7%9C#.D7.A9.D7.99.D7.A8.D7.95.D7.AA_.D7.9C.D7.90.D7.93.D7.9D
תחת הכותרת:
שירות לאדם
הגמל בוית לפי הדעה המסורתית בערך ב-2500 לפנה"ס אולם בולייט בספרו מביא קטע מתעודה מאללח' שבצפון סוריה (שכבה VII, המתוארכת למאה ה-17 לפנה"ס) ובה כתוב 'מנת מזון אחת לגמל'. לפי עדויות שנמצאו באיראן עופר בר יוסף טוען שהשימוש בגמל היה קיים כבר באלף הרביעי לפנה"ס, ואכן בחפירתם של כהן ודיוור באתר בהר הנגב (באר רסיסים), משלהי האלף השלישי, נמצאו עצמות של גמל יחד עם עצמות של עזים.
לכן, הגמל בוית לפני אברהם אבינו כבר.
נ.ב. התבקשתי לכתוב בשם שלי ולא בכינוי 'פלוני' בכדי שתגובותיי לא ימחקו כמו שלאחרונה.
פלוני,
אני מודה לך על ההזדמנות לדו שיח.
לא נפגעתי ואם אתה נפגעת ממני- אני מתנצל. כאמור, שום דבר לא היה אישי
שיהיה כל טוב
אחי, כבר עניתי לך את כל אלה. הציבור ישפוט. בהצלחה. ורק מקווה שלא נפגעת ממני בטעות, כי זאת לא הייתה הכוונה, אלא רק להעמיד דברים על דיוקם.
כל טוב.
בידידות
פלוני
רציתי לסיים בטוב כבקשתך, לתת לך להינות מהספק ולא להלבין שמך ברבים, אבל אתה מתעקש להמשיך את הפתיל עוד ועוד, ואין לי ברירה אלא לחזור ולהעמיד אותך על טעויותיך ושקריך.
כתבת " מה שכתבתי לגבי המוצק זה התייחס לאטמוספירות אחרות (חלק) ולא לשלנו וכמו שאמרתי מקודם. לשלנו לא התייחסתי מעולם במהלך השרשור הזה."
שקר. התייחסותינו היתה אך ורק לעולם שלנו ונתתי לך הפניה מהגמרא שדיברה על העולם שלנו. אתה קיבלת את הציטוט מהגמרא והתייחסת אליו.
שוב. אליו התייחסת. להעביר את הנושא לעולמות אחרים זה מאוד נוח בדיעבד, אבל זהו שקר. אם תמשיך לשקר אמשיך לעשות "העתק הדבק".
וגם אחיזת עיניים- אתה עדיין חייב הסבר לגבי הרקיע הקשיח שמופיע בגמרא וברבינו חננאל, ובמקום למצוא לי שיש חלקיקי פחם באטמוספירה עדיין לא ענית לי על כך שהגמרא כותבת במפורש שהשמש נכנסת דרך חלונות ברקיע. "דברה תורה כלשון בני אדם"- לא קיים!! עוד שקר.
ציטוט שלך: " לא אמרתי שהגמרא תמיד מדברת, אלא במקרה ההוא היא דיברה כלשון בני אדם."
לא אמרתי שאמרת שתמיד. אבל אתה ממשיך בקו אפיקורסי שטוען שהיא עשתה זאת במקרה ההוא. הגמרא לא מדברת בלשון בני אדם. עניתי לך וניסית לסלף את דבריי. אז אומר שוב: לא לפעמים, לא לעיתים נדירות. זו לא דרכה של גמרא. ובטח לא שבגמרא היתה כוונה לחלקיקי פחם שיזהמו את האוזון 1500 שנה לאחר שנכתבה. היא דיברה על רקיע קשיח שמסתובב. תנסה להגן על הטענה במקום להסית את הנושא למקום שולי אחר כמו לאיזה עולם התכוונו.
כתבת: " תדליק אש ותשים במקום בלי חמצן ויקח כמה זמן עד שתיכבה ולא מייד (במקום חלול). "
תפסיק לבלבל את המוח. בפעם המי יודע כמה אתה כותב שטות, אני מעמיד אותך על טעותך ואז אתה רץ לחפש מקרה קיצון שאולי בו דבריך יסתדרו. זה מעייף. אש זהו תהליך של חמצון. תהליך כימי שדורש חמצן. לא "ייקח כמה זמן עד שתיכבה ולא מייד" כי ה"כמה זמן" הזה זהו פרק הזמן שבו היא תשתמש בחמצן עד שיאזל. ברגע שאין לאש חמצן היא נכבית. אוקיי. שוב. זה מביך והתכוונתי לא להגיב אבל מאז כתבת עוד ועוד הודעות בהן ניסית לתקן את הרושם של הטעויות שלך.
כתבת "לבה היא אבן מותכת, אבן במצב של נוזל. הלבה נקראת גם "מאגמה".
שקר.
הגדרה: "לבה: מקורה במאגמה שנפלטו ממנה מרבית הגזים. הלבה הנפלטת נוזלית,"
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%91%D7%94
בדיוק כמו שמעיל מפרוות שועל אינו שועל. עוד התעסקות בטרמינולוגיה במקום בעיקר.
יאללה, שיהיה לך כל טוב. באמת שאין טעם להמשיך להתווכח על אם אמרת או לא אמרת.
הכוונות שלך בדברים הרבים שכתבת היו ברורות ולאחר שהעמדתי אותך על טעותך, שוב ושוב נאלצת לחפש הסברים, דחוקים ככל שיהיו שיצדיקו את מה שכתבת, במקום להודות בטעות וזהו (יש קרח באטמוספירה, בעצם היה קרח, בעצם זה לא בכוכב הלכת שלנו) (יש אש בבטן האדמה, בעצם זה לבה, בעצם זה לבה על פני האדמה, בעצם זו מאגמה שהשם שלה משתנה ללבה, בעצם אש יכולה לדלוק במבנה חלול לזמן מסויים - אתה זוכר שהתחלת במילים שיש אש בבטן האדמה וסיימת בכך שלבה היא מאגמה שעברה תהליכים ושאש יכולה לדלוק לזמן מוגבל במבנה חלול בלי חמצן? ממש אש הגיהנום)
ידידי, אין לי שום דבר נגדך, אבל חלאס, זה אנושי לטעות ולא כל דבר שיוצא מהמקלדת שלך היא תורה מסיני. אפילו התורה מסיני היא לא תורה מסיני, אז די.
יום טוב.
נפתלי, תודה רבה לך. מכל הלב. שמחת אותי, צדיק. שהשם ישמח אותך.
פלוני,
חזק אתה!
גיליתי משהו חדש.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4373181,00.html
אומרים שאש הגיהנום חמה פי 60 מאש רגילה. חום אש רגילה הוא סביב 100 מעלות. חום לבת כדור הארץ הוא פי 60 שזה 6000 מעלות.
חום האש הוא בערך 100 מעלות.
נ.ב.
אחרי שעברתי על כל הוויכוח מקודם שוב אז ברצוני רק לסגור פינה קטנה.
לא אמרתי שיש 7 מדורים בכל יבשת אלא רק שיש 7 מדורים ב7 יבשות. שבכל יבשת יש מדור אחד. לכן, לא הייתה לי ברורה השאלה על מה שלא אמרתי מעולם.
לגבי הלבה:
אפשר לראות לבה כאש:
http://eureka.org.il/item/43871/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%9C%D7%91%D7%94
לבה היא אבן מותכת, אבן במצב של נוזל. הלבה נקראת גם "מאגמה". זוהי אבן שהחום העצום שבמעמקי כדור הארץ התיך והפך אותה לנוזלית, מעין אש במצב נוזלי.
כל טוב.
אני רק אבהיר שוב, ולמרות שאמרתי את זה כבר מקודם ראיתי צורך לומר שוב בגלל הצורך. מה שכתבתי לגבי המוצק זה התייחס לאטמוספירות אחרות (חלק) ולא לשלנו וכמו שאמרתי מקודם. לשלנו לא התייחסתי מעולם במהלך השרשור הזה.
בוא נגמור זאת בטוב.
כל טוב ושבוע טוב.
אני שמח שהטון קצת נרגע.
ההבדל שבקרקע אין חומר בעירה ושפוגע בה יש שריפה. זה לא סתם חומר בעירה. נוגע באדמה ויש אש...
גם לא כל מה שהמדע מגדיר אש הוא ההגדרות שהגדירו חז"ל או כל מישהו אחר פעם.
תדליק אש ותשים במקום בלי חמצן ויקח כמה זמן עד שתיכבה ולא מייד (במקום חלול).
לגבי השטויות האלה זה לא נאמר על דבריהם ח"ו, אלא על דברי הבדיחה שלך עם הטיפוס בעמודים. אבל עזוב.
לא אמרתי שהגמרא תמיד מדברת, אלא במקרה ההוא היא דיברה כלשון בני אדם.
יפה, יש קרח שאטמוספירה. את נושא ההפחם מחקתי לפני שפרסמת את התגובה והתכוונתי רק להראות שיש מוצק ולא כמו שקבעת שאין, בלי קשר ללהקשיח. דיברנו על כ"כ המון נושאים שאני יכול להבין שזה מבלבל אותך כבר.
אני מציע באמת שנגמור את זה כאן, כדבריך, חביבי.
כל טוב.
התכוונתי לא לענות אבל הבורות שלך מחייבת מענה.
"אם באדמה זה נקרא אש ולמטה לא אז חומר האש נמצא בלבה כי באדמה אין חומר בעירה.
כתבת שהשאול בבטן האדמה, מקום חושך, אש ולבה.
שקר ושטות.
אם באדמה זה נקרא אש ולמטה לא אז אל תקרא לזה אש. אתה קורא לדלק שבטנק הדלק שלך "אש"?
די, זה מביך.
חומר האש לא נמצא בשום לבה ותפסיק לבלבל את השכל. גם בטנק הדלק שלי יש חומר בעירה וגם במצית וגם בבגדים שיכולים להישרף. אולי השאול נמצא במצית שלי?
אולי פשוט נגיד ש"דיבר פלוני כלשון בני אדם" ולא צריך להבין אותך כפשוטך וזהו?
""אש יכולה לדלוק בלי חמצן לזמן מוגבל..."
אש לא יכולה לדלוק בלי חמצן לשום זמן ודי עם הנסיונות האלה לצאת בכל זאת צודק. זה מביך.
על בני קורח אתה מביא לי פרשן? יפה מצידך.
אני הבאתי פרשנות מקובלת ולגלגת עליה, עכשיו אתה מביא פרשן שסובר כדעתך. אני לא לגלגתי על פרשנותו.
אבל אתה, עדיין לא התנצלת בפני הדברי דוד (ר' דוד ב"ר שמואל הלוי), והרא"ם וה"שערי אהרון" על שקראת לפרשנותם "תרשה לי להתעלם משטויות כאלה.". הגאווה והקנאה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם.
הגמרא לא דיברה מעולם כלשון בני אדם ואוי ואבוי אם ישמעו אותך אומר את זה בישיבה שלך. הגמרא מפרשת שבמקרים מאד קיצוניים התורה מדברת כלשון בני אדם ופרשני התלמוד מפרשים בזהירות רבה את דברי הגמרא כך שיתאימו לפשט המציאות.
חוזר על דבריי ולא יעזור לך להמציא המצאות:
באטמוספירה שלנו לא ייתכן מוצק של קרח (אתה באמת רוצה שאגלגל את השתלשלות סיפור הרקיע בינינו? אתה לא יכול לקפוץ מנושא לנושא ואז להגיד שענית לי. אתה לא מבין אטסרופיזיקה בסיסית ולקפוץ לערך ויקיפדי על כוכבי לכת אחרים לא ישנו את זה. לא טענתי שאין כוכבי קרח. טענתי שאתה בור כי אמרת שבאטמוספירה שלנו יכולים לחול שינויים במצב הצבירה של מולקולות מים (גז-נוזל-קשיח-הקשיח-הסריח)
ואז דחפת לי מידע על חלקיקי פחם באוויר כאילו השיעור המזערי שלו באוויר הוא הרקיע הקשיח של התורה והגמרא שמונע מהמים שמעל השמים ליפול עלינו וכאילו הוא החומה הבצורה המסתובבת בסוף יום מסביב לכדור הארץ עם סל הפיקניק של האמוראים ובה יש חלונות. ביקשתי שלא תסלף את דבריי.
אני מציע שנגמור כאן כי התשובות שלך באמת מביכות. אבל תמיד אזכור בחיוך את דבריך על כך ש"אש יכולה לדלוק בלי חמצן לזמן מוגבל"
לא הוכחת שום דבר. רק שאינך רוצה או מסוגל להבין את דברי.
אם באדמה זה נקרא אש ולמטה לא אז חומר האש נמצא בלבה כי באדמה אין חומר בעירה. אש יכולה לדלוק בלי חמצן לזמן מוגבל...
בני קורח היו בפתחה של גיהנום שהיו מעליו ולכן יכלו לחזור לארץ אח"כ. אבל אחר כך הם מתו סופית מתישהו. ויש בארץ פתחים לגיהנום התחתון כפי שהסברתי מקודם.
ילקוט שמעוני:
נקרע כל מקום סביבותם ואותו מקום שהוא תחתיהם לא נקרע. רבי שמואל בן נחמן אמר לא היו שלשתן עומדין במקום אחד, אלא כל אחד ואחד היה בפני עצמו עומד, והיו דומין כשלשה עמודין, והיינו דאמרי ברייתא על מאן קאים עלמא על תלתא עמודיא, אית דאמרין תלתא בני קרח וכו'. (שם פרק כו, תשעג)
ע"כ.
לכן הם יכלו לחזור וגם אמרו שירה. אבל אחר כך הם מתו בסוף חייהם שוב.
כתוב בהמשך גם "וכשתגיע לסוף עוביו של רקיע לצד הנראה לבני אדם" אתה צריך להבין שהכול למראה הבני אדם. כמו שהשמש שוקעת או באה... כמו שהסברתי לך. לכן, גם הגמרא דיברה כלשון בני אדם וכמו שעד היום אומרים שהשמש שוקעת...
עתם הכתיבה על מכת החושך והתוכן חשוב וזה מאומת גם בלי קשר לאימות הגיל, כביכול.
כן העליתי את הנושא של הגיל שלא מדוייק שהעולם נברא עם גיל. וזה גם עונה למה יש טעויות חישוב.
הראיתי לך שיש גם מוצק באטמוספירות וגם אחרות משלנו, למרות שטענת שאני לא מבין בתחום ואתה כן והראיתי לך שכן יש מוצק. בכל מקרה, הקשיח לא שייך לשאלה שלך על הדת מהפסוקים שהבאת.
דביל אתה יודע למי תקרא...
אני מציע שנגמור את זה כאן. אף אחד לא ישנה את דעתו. אין מה להמשיך. הציבור ישפוט שעניתי לך על הכול.
פלוני: חבל שלא סיימת את ההתכתבות איתי כשרצית. עכשיו אוכיח לך עד כמה אתה טועה\משקר\מסלף ותסביר לי שאי אפשר להבין אותך "כפשוטו":
"לגבי יעקב כבר עניתי"
מדבר שקר תרחק (1): אם אני מביע דעה, ואתה עונה משהו שטותי ואני מוכיח שהוא שטותי, אתה לא יכול לכתוב "לגבי יעקב כבר עניתי". אתה רשאי לסתור את דבריי או לקבלם, או סתם לא להסכים. בלי אחיזות עיניים. תודה.
מדבר שקר תרחק (2): כתבת שבשאול שנמצא בבטן האדמה יש חושך, אש ולבה.
כתבתי- לא לבה, מאגמה. זה מה שיש בבטן האדמה שעליה דיברת.
על זה ענית "ושהמאגמה יוצאת לפה היא נקראת לבה". נכון!!! על פני האדמה!!! לא בבטן האדמה. דביל.
אש צריכה חמצן שלא נמצא בבטן האדמה ועל זה ענית "תראה שהתפרצות הר געש גורמת לדליקת אש". נכון!!! על פני האדמה!!! לא בבטן האדמה. דביל.
אז איפה האש והלבה של השאול???? בבטן האדמה או בחוץ- על פני האדמה? אז השאול בחוץ? הגיהנום נמצא בקצה של הר הגעש הפעיל?
אתה סותר את עצמך ומוכיח את טענתי???
מדבר שקר תרחק (3): בני קורח: מתפלא עליך. חשבתי שלפחות בדת אתה מבין.
הדברי דוד (ר' דוד ב"ר שמואל הלוי), שהתייחס לדברי הרא"ם אשר הביא מדרש רבה (כבר העיר על כך הרב שעוול שלא מצא מדרש זה במדרש רבה) לפיו בני קרח עלו על פני הארץ ובאו לא"י והיו מהם נביאים, כגון שמואל, וכן שוררו שירים כמופיע בתהילים למנצח לבני קרח וכו'. לפי מדרש זה קשים דברי רש"י, שהיו בגיהנם, שהרי נולדו ילדים לבני קרח ועלו לארץ, ולכן
כתב: "ואפשר לומר", שאלו שני שלבים, תחילה היו בגהינם ואח"כ עלו לארץ ונולדו להם אצאים. וכן ראה: דברי הבאר היטב, נחלת יעקב וצדה לדרך, שהתייחסו גם הם לדברי רש"י בפסוק יא.
http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:S3GR0g_fP8IJ:http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/pinchas/mon.html+&cd=1&hl=iw&ct=clnk&gl=il
גם "שערי אהרון" שמביא שהכונה שהם ישבו בגיא בן הינום ולפי הזוהר יש משם מחילה לעולם הזה, ונולדו להם שם ילדים ויצאו משם.
אני מבין שמדגדג לך לענות תשובות הגיוניות אבל מה לעשות שמפרשים רבים לפניך כבר ענו תשובות לא הגיוניות ולך נשאר או לצטט אותם ולהביא את דעתך השונה, או לא להתייחס. מה שאסור לך לעשות זה להביא רק את דעתך ולזלזל בדעתי, שדעתי נסמכת על מקורות תורניים.
מדבר שקר תרחק (4): "לגבי הרקיע שבתוך השמש: בגלל שסילפת ואמרת שהשמש עוברת בתוך הרקיע". על מי אתה עובד? לא סילפתי. השמש עוברת בתוך הרקיע. כתבתי לך במפורש. " רבינו חננאל: בפסחים צד כתב וז"ל "החמה מהלכת בלילה למעלה מן הרקיע מן המערב למזרח וכשמגעת לחלון שזורחת ממנו לאלתר עולה עמוד השחר וחמה מהלכת בעוביו של רקיע וכשתגיע לסוף עוביו של רקיע לצד הנראה לבני אדם מיד מנצת על הארץ ומהלכת ביום כולו ממזרח למערב...וכן בשקיעה מהלכת חמה בעוביו של רקיע וכשתצא מעוביו של רקיע כולו מיד הכוכבים נראים"."
מהלכת בעוביו של רקיע. כתוב מפורשות. אז בלי לשקר. תודה.
מדבר שקר תרחק (5): "בכל מקרה הרקיע לא עובר בתוך השמש. התורה דיברה כלשון בני אדם למשל שהשמש באה, אז זה אומר ששוקעת. התכוונת לרקיע שפה וזה שונה. לא נכנס לקשיח וזה גם לא שייך לדברי שאמרתי לרקיע אחר וגם זה לא שייך לשאלה של הפסוקים שלך."
גם הגמרא דיברה כלשון בני אדם? כי הציטוט שהבאתי היה ממנה. לא לרקיע שפה ולא לרקיע ששם ולא דיברתי על איפה. אתה מתעקש לייחס לי מילים שלא כתבתי.
ציור בקמיעות הוא לא ציור שעל קלף. זה שונה.
שונה? למה שונה? את ההירוגליפים שדתיים אוהבים לצטט כאילו שם כתוב על מכת החושך כתבו על קלף? כתבו על מה שהיה אז. קלף לא היה בשנת 6000 לפני הספירה. גם העולם לא נברא אז (עדיין לא ענית לי על זה..) מה שהיה זה קמיעות, חרסים, תכשיטים ועליהם כתבו מה שהאנושות הפרימיטיבית ידעה לכתוב אז. אין לי כוח לתאר את השתלשלות הכתב אבל מספיק לציין כי משה רבינו לא יכל היה לכתוב את התורה לא בעברית, לא באשורית, ולא בפיניקית.
מדבר שקר תרחק (6): "לגבי מה שלפני האדם הראשון ושלא כתב אז גם הסברתי למה יש הטעיה בחישוב הגיל" לא נכון. לא העלינו את הנושא בכלל עד עכשיו.
מדבר שקר תרחק (7): בהתחלה טענת שהרקיע הפך מגז לנוזל- למוצק או להיפך. במילים אחרות: קרח. עכשיו אתה טוען: "בתהליך הנשימה חוזר חלק מהפחמן הדו-חמצני לאטמוספירה, כמות נוספת משתחררת מריקבון וחלק קטן נצבר בצורה של חומר אורגני או כמחצבים של פחם, נפט וגז טבעי.
יש גם פחם ודברים קשיחים באטמוספירה..."
אז אתה טוען שאותו החומר, שלראשונה בהסטוריה מאיים על האנושות (אפקט החממה) ושנמצא באחוזים מזעריים הוא הוא הרקיע הקשיח?
כשאמרתי "מוצק" לא התכוונתי לחלקיקים סאב אטומים ולא למולקולות של פחם. למה אתה מתעקש לרדד את השיח? כתבת שהוא מוצק או נוזל. עכשיו אתה מביא לי הוכחה שיש בו חלקיקי פחם. לאן נעלם הקרח והמים שעליהם דיברת? כי אליהם התייחסתי. למה אתה לא יכול לכתוב פשוט "אוקיי, נכון" ומתעקש להכניס קשקושים במקום להתייחס לנושא? אמרת גז-נוזל-מוצק. הסברתי שלא יכול להיות. אתה מביא לי פחם כאילו הוא הוא הנוזל-מוצק שאליו התכוונת? אכן, קידוש השם גדול יש בלוגיקה שלך.
מדבר שקר תרחק (8): להביא לי כוכבי לכת שיש בהם קרח? אני יודע שקיימים. פרופ' נתן אביעזר ניסה להוכיח שהם אלו ה"מים אשר מעל הרקיע" כדי לאנוס את סיפור הבריאה כך שיתאים לפיזיקה הידועה. האם אתה טוען שאנחנו חיים בנפטון? שהשמש עוברת דרך חלונות באוראנוס?
לא אתן לך לסלף את דבריי. בכדור הארץ לא יתכנו תנאים שיובילו לגושי קרח אטמוספרים דומים. על זה ורק על זה דיברתי. אם לא הייתי ברור- קבל התנצלותי.
על כל השאר- תתבייש לך.
בקיצור נמרץ, כי כבר עניתי מלא פעמים על חלק:
הוכחתי לך בתגובות הקודמות ולא רציתי לחזור שוב ושוב וסתרתי את דבריך. הרב אמנון לא חולק על זה והתייחס לכל 5 העולמות.
יש צדיקים ויש כאלה שעשו תשובה ויש כאלה שלא ומתו כרשעים.
לגבי יעקב כבר עניתי.
יש מקומות חשוכים ויש מקומות עם אש - לבה.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%AA_%D7%99%D7%A2%D7%A8
תראה שהתפרצות הר געש גורמת לדליקת אש.
ושהמאגמה יוצאת לפה היא נקראת לבה:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%9E%D7%94
לאחר שהמאגמה נפלטת אל פני השטח באמצעות התפרצות געשית, היא נקראת לבה.
אחרי שהם חיו כמה שנים טובות ומתו (הולידו ילדים לפני שמתו) אז הם הגיעו לגיהנום לא הגוף אלא נפשם. המלאכים מחיים את המתים אחרי שמתים וכך הנשמות יכולות לסבול שוב ושוב. כמו בחיבוט הקבר שהנשמה מרגישה את התולעים אז גם בגיהנום התחתון. ובו היה העמוד... הצעקות זה של הנפשות המתייסרות. אצלם זה לא גיהנום ממש... אלא בעמוד.
תרשה לי להתעלם מההערות הציניות למיניהן.
לגבי הרקיע שבתוך השמש: בגלל שסילפת ואמרת שהשמש עוברת בתוך הרקיע אז לא היה ברור לי מדבריך שהתכוונת לרקיע שלנו וששייך ישירות לפסוקים שהבאת. לכן זה לא היה לי ברור מה קשה. חשבתי שהתכוונת למשהו אחר. בכל מקרה הרקיע לא עובר בתוך השמש. התורה דיברה כלשון בני אדם למשל שהשמש באה, אז זה אומר ששוקעת. התכוונת לרקיע שפה וזה שונה. לא נכנס לקשיח וזה גם לא שייך לדברי שאמרתי לרקיע אחר וגם זה לא שייך לשאלה של הפסוקים שלך.
ציור בקמיעות הוא לא ציור שעל קלף. זה שונה.
לגבי העיקום עניתי גם בת על הדבר הכללי שהבאת בתגובה לפני, פשוט העליתי את שלי אחרי שלך, אבל לא שמתי לב אליה ולכן כתבתי לסיום...
לגבי מה שלפני האדם הראשון ושלא כתב אז גם הסברתי למה יש הטעיה בחישוב הגיל.
הנה גם דוגמא לאטמוספירות שיש בהם גם קרח:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A0%D7%A7_%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9D
אורנוס ונפטון קטנים משמעותית: מסת אורנוס גדולה פי 14 ממסת כדור הארץ, ומסת נפטון גדולה פי 17 ממסת כדור הארץ. האטמוספירות שלהם מכילות כמות קטנה של מימן והליום ואחוז גבוה של "קרח" המורכב ממים, אמוניה ומתאן. מסיבה זו אסטרונומים הפרידו אותם לתת-קבוצה המכונה "ענקי קרח".
ע"כ.
זה מאחרי התגובה שלו האחרונה של 'כולם הבינו'.
אכן כולם הבינו :)
לסיום, לסגור פינות מתגובתך הארוכה:
לגבי הראב"ד:
משבשות את הדעות, הכוונה שהמון לא מבינים אותם וגורם להם לשיבוש הדעת והגשמת אלוקים ולא שהאגדות חלילה משובשות:
דברי הראב"ד כאן לנוסח המובא בספר העיקרים (מאמר ראשון פרק ב) ולפירושו: "וגדולה מזו כתב הראב"ד ז"ל שאפילו המבין עקר מעקרי התורה בחלוף האמת מפני שהוא טועה בעיונו, אין ראוי לקראו מין, שכך כתב בספר ההשגות על מה שכתב הרמב"ם ז"ל: שהאומר שהשם יתברך הוא גוף הוא מין, וכתב עליו הראב"ד ז"ל אמר אברהם אף על פי שעקר האמונה כן הוא, המאמין היותו גוף מצד תפיסתו לשונות הפסוקים והמדרשות כפשטן, אין ראוי לקרותו מין, עד כאן לשונו".
מה שאמר שלא נדע מי הכניסם לתלמוד בסגנון כזה זה לא ממקורות הקודש, אלא אדם אמרו שם. הוא התכוון עדין יותר - שלא תמיד בגמרא יש את השם של האמורא, כמו תנא קמא וכולי. אבל זה לא נאמר בצורה בוטה כזאת כמו שלו בכתבי הקודש, אלא זה כותב המאמר אמר זאת בצורה כזאת.
לגבי עיקום הכתובים, אז הבאתי בתגובה מקודם דוגמא שתבין למה הכוונה ושאף אחד לא טועה שם וכולי... כל מקרה לגופו. אבל העיקרון ברור.
לגבי הכוזרי:
http://www.aspaklaria.info/008_HET/%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%20%D7%96.htm
ראיתי סגנון קצת שונה. כנראה הוא מתכוון לזה: "ואני מודה לך מלך כוזר, שבגמרא דברים שאינני יכול להטעימך בהם טעמים מספיקי...ויאמרו כך וכך שמענו וקבלנו... אך כל זה במה שאינו במותר ובאסור, על כן לא נרגיש אליו..."
כלומר, שהם קיבלו במסורת דברים שלא ידעו לפעמים טעמם. אבל לא מדובר בדברי מחלוקת בהלכה של מותר ואסור וכו'... ולכן זה לא מורגש הצורך לסיבה ולא הכרחי. גם יש מלא דברים בגמרא שזה הלכה למשה מסיני ובלי הסיבה.
בגלל שאני בטוח שכולם כבר הבינו אין לי עניין להשחית עליך זמן נוסף.
טוב
לצורך הנוחות פשוט אצטט אותך ואענה:
" למרות שהראיתי לך שלא ניתן להבינו ללא המסורת והתורה שבע"פ אבל נתעלם גם מזה בשבילך." - בדיוק מה שאמרתי. בפשט לא כתוב עולם הבא, לא גיהנום, לא מדורים, לא גן, ולא עדן. סיכמת ב"לא ניתן להבינו ללא המסורת". לא הבאת שום פסוק מפורש שממנו לומדים שצדיקים יושבים במקום פלאי ונהנים מזיו השכינה. הבאת פסוקים של נובואות אלגוריות (=לא פשט, לא עומק המציאות, אלגוריים) שממשילים לעתיד לבוא (אתה אומר שזה גיהנום, אמנון יצחק אומר שזה יקרה בתחיית המתים דווקא, רואה איך מסורת יכולה להשתנות?) את הרשעים שישרפו באש. פשט הפסוקים? יוק.
עם טענתך זו מסכים לחלוטין.
""יצחק וישמעאל - מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו, והיא שיבה טובה שנאמר באברהם"." נו, אמרתי לך שישמעל יהפוך לצדיק. פלוני היקר, אגלה לך סוד, אמנם אתה צדיק ולמדן, אבל בכל הצניעות, אני מכיר טוב ממך את המקורות. אין אף אחד, לא טיטוס, לא ירבעם, לא אחאב, לא מנשה, ולא אף אחד (גם מאלה שהגמרא כותבת עליהם במפורש) שלא הפך לצדיק בשלב מסויים או יהפוך לצדיק בשלב מסויים. אפילו את עמלק יש להכרית 'מתחת לשמים' כי מעל השמים, כך חז"ל, מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק. מכך שישמעל עשה ברית מילה וקבר עם יצחק את אביו מוכיחים שישמעל היה צדיק בסדר גודל של האבות? שוין.
אני עם ראש בקיר לגבי השאול כי אני מתייחס לתשובות שלך. יעקב חשש מהשאול. מה יש לו לחשוש מהשאול? על כך ענית לי שרש"י כתב שחשש מהקבר (אז למה לשיטתך הרשעים נידונים לרדת לשאול) או שהיה מקובל בידי אבותיו שאם בניו ימותו לפניו יגיע לגיהנום (למה? הוא פאקינג יעקב אבינו, תפארת שבתפארת, שרה עם אלוהים ועם אנשים ויכל להם!) ומכאן הראיתי לך על המסורת המבולבלת לגבי מהי המילה הזו "שאול". ברשותך המסורת של התלמוד, אבל אם אתה מביא לי על הדרך פירוש של רש"י, טבעי שאתייחס אליו. כמו כן מותר לי לא להסכים עם התלמוד. הרי גם הם לא הסכימו אחד עם השני והנה, שבעים פנים לתורה.
"אין לי שום טעות וכל דבריך הם טעות. הפעם הגזמת: אתה לא יודע שיש לבה במעמקי הכדור? אתה לא יודע שיש חושך?"
מממ. כתבת חושך ואש.
דבר ראשון: חושך אין שם. כי יש 'לבה'.
וגם לבה אין שם. טעות. יש שם מאגמה. והיא ממש לא חשוכה.
המאגמה אינה אחידה בהרכבה ובהתנהגותה: לרוב מדובר בתערובות סיליקטיות בריכוזים שונים. סוגי מאגמה אחדים עשירים בגז מומס ובאדי מים, הגורמים להתפרצויות געשיות עזות וליצירת סלעים נקבוביים. סוגים אחרים, הדלים במומסים, זורמים מתוך הרי געש או סדקים בקרום ויוצרים סלעים חסרי-נקבוביות וסלעים אמורפיים. בהתקרשותה מתחת לפני השטח יוצרת המאגמה מגוון של סלעים ומחדרים פלוטוניים (מתוך ויקיפדיה)
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%9E%D7%94
אני מסכים שהטמפרטורה גבוהה מאוד. אבל זה לא אש. ידידי, אש צריכה חמצן...
לסיכום נושא האש והחושך שבגיהנום שבתוך כדור הארץ:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5
לא אמרתי שגיהנום עליון או תחתון אלו המצאות שלך. אלו גם לא המצאות של חז"ל. אלו המצאות עתיקות יותר מהגמרא :))
"בקשר לעמוד והטיפוס, אז תרשה לי להתעלם משטויות כאלה. זאת הרמה שלך. עצוב.". חבל, כי בבסיס הציניות שלי עמדה שאלה עקרונית שעליה ככל הנראה אין לך ולגאונים שניסחו את השתלשלות אירועי בני קורח תשובה רצינית.
נתייחד להם עמוד בשאול, עליו הם עמדו, שרדו שנים רבות, בזמן זה הם יצאו ממנו והולידו צאצאים וחזרו לעמוד עליו והמשיכו לומר שירה עד שרבה בר בר חנה שמע אותם 1500 שנה מאוחר יותר. המציאות עולה על כל דמיון.
"יש שבע ארצות אבל בתוכן יש 7 מדורים. אין סתירה." - אתה בטוח שבכל ארץ יש 7 מדורים? תזהר לפני שאתה עונה. תקרא לעומק על שבע הארצות של הזוהר ואז תחזור ותגיד לי שאני משקר או טועה. בור.
"דיברנו גם על רקיע אחר לא על זה שפה אפילו, להזכירך" פה אתה סתם משקר. לראשונה הנושא עלה כשכתבתי "הוכחת באריכות שחז"ל החל מסוף ימי בית שני ועד ימינו מכירים בעולם הבא, גן עדן, גיהנום, גלגול נשמות, חיבוט הקבר, שדים, רוחות, וכיפת רקיע קשיחה ועבה שדרכה עוברת השמש ולכן שבת נכנסת מאוחר יותר במקומות מסויימים בארץ"
וענית "לגבי "כיפת רקיע קשיחה ועבה" למה אתה מתכוון בדיוק?"
ועניתי: "הגמרא בפסחים צד ע"ב: "חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע".וכו'
וענית בקצרה: "לגבי כיפת השמים, אז לא ברורה לי השאלה. על מה קשה."
אז הגבתי "אני מבין שכשאתה עונה 'על מה קשה' אתה מסכים שיש רקיע קשיח והשמש עוברת דרכו פעמיים ביום כשהיא מסתובבת סביב כדור הארץ. לא נעים, הבת שלי בת חמש והיא לא מסכימה עם התיאור הזה"
השבת לי"קשיח, זה יתכן גם שגז הופך למים, למשל, בלשון הכתוב. יותר קשוח ממקודם. הקשיח"
והקשיתי "מה אתה אומר. אתה טוען שהרקיע היה פעם מים? או קשיח? אתה מבין בכלל אסטרופיזיקה????"
וענית לי את התשובה המוחצת "דיברנו גם על רקיע אחר לא על זה שפה אפילו, להזכירך"
כן. תזכירי כי לא דיברנו על שום "לא על זה שפה אפילו".
וגם אם כן, שוב, אתה לא מבין אסטרופיזיקה בסיסית וטוען שאטמוספירות עוברות מגז לנוזל-למוצק, אפילו "לא פה". לא. צר לי. זה לא בשום מקום. יש תהליכים כימיים שצריכים לקרות בשביל שינויים כאלה אבל אין לי כוח להתחיל להסביר אותם. קרא בויקיפדיה.
לגבי עיקום הכתובים:
במקום לצטט עשרות פעמים שבהם אחד החכמים הואשם בסילוף הכתובים, הבאתי לך מקור נהדר שריכז את דעת חז"ל והאחרונים על סילופים שמצאו דרכם לאגדה ולגמרא. במקום זה ענית לי ספציפית על שתי הדוגמאות שהבאתי. חבל.
"לא הראית דברים שלקוחים מהמסורת שלנו, אלא דברים שהיו ידועים גם לאדם הראשון והשאר"
גם ממצאים לפני שנולד אדם הראשון היו ידועים לו?
"מה שהראית לפני בריאת העולם, כביכול, אז לא מדובר בכתב ובספרי דת שנמצאו. כי לא נמצא כתב לפני בריאת העולם לשיטתנו. מה שהראית אלה חפצים וקמיעות וכל מיני כאלה שבהם התארוך יכול להטעות, כי הוא לא לוקח בחשבון שהעולם נברא עם גיל וכו'..."
קמיעות = ציורים = הירוגליפים - סוג של כתב קדום. אני מתנצל שהמצרים לא כתבו בעברית \ אשורית\ פיניקית שתוכל להביא.
ואתה באמת מתכוון לענות תשובה שהעולם נברא כמו שהוא קומפלט עם מצרים קדמונים שנקברו יחד עם קמעות זמן קצר לפני שמצרים אחרים שכן "נבראו אחרי בריאת העולם" נקברו לידם עם קמיעות דומים?
אשרי המאמין.
היה מעניין מאוד.
תודה על הרצון הטוב
שמחתי לדבר איתך
כל טוב.
לגבי התגובה האחרונה, בקיצור:
כבר הסברתי שהיו שהאמינו גם בקל אחד וגם באלילים. מי שמאמין באלוקים אחד בלי דת ומסורת אז זה לא משנה, כי אם אין לו מסורת עד היום אז זאת ההוכחה שאין דתו אמת ולא רלוונטית.
מי שקדם לנוח אבל לא קדם לאדם הראשון אז יכל לדעת מאדם הראשון והשאר שיש אלוקים, גן עדן וכו'...
לא הראית דברים שלקוחים מהמסורת שלנו, אלא דברים שהיו ידועים גם לאדם הראשון והשאר.
לגבי מה שהראית לפני בריאת העולם, כביכול, אז לא מדובר בכתב ובספרי דת שנמצאו. כי לא נמצא כתב לפני בריאת העולם לשיטתנו. מה שהראית אלה חפצים וקמיעות וכל מיני כאלה שבהם התארוך יכול להטעות, כי הוא לא לוקח בחשבון שהעולם נברא עם גיל וכו'...
בקיצור, בגלל שאתה לא מחפש אמת, אני לא רוצה להמשיך להתכתב איתך. הציבור ישפוט שעניתי לך על הכול ואתה ממשיך ללכת עם ראש בקיר.
עניתי לך על הכול.
כשתחפש אמת מתישהו אני כאן.
חבל שאתה משקר את הקוראים ואת עצמך במצח נחושה ומתעלם משלל הראיות שהראיתי לך ואין שאלה שלך שלא נענתה - אין!!! אתה לא מחפש אמת ואתה מחפש להתנצח. חבל. זאת הרמה? כך אתה מייצג את האתאיסטים?
לעצם העניין:
אתה חוזר על אותה הטעות שוב ושוב ושוב.
כל הפסוקים מהמדרשים שהבאתי זה בנוסף ולא במקום הפשט התנ"כי. למרות שהראיתי לך שלא ניתן להבינו ללא המסורת והתורה שבע"פ אבל נתעלם גם מזה בשבילך.
לא אמרתי שכל מי שבמותו לא נאמר שאול הוא רשע. שנאמר שאול זה אומר שהוא רשע (במותו, לא במה שחושב שיהיה במותו...) אמרתי שמי שנאמר במותו שאול במפורש הוא רשע (מי שלא נאמר בו שאול אז יתכן שהוא צדיק או רשע).
גם אמרתי שמי שנאמרה בו אסיפה וגוויעה אז הוא צדיק. את שניהן גם גוויעה וגם אסיפה ולא רק גוויעה שזה לא.
כך שרחבעם לא בקטגוריה. לא נאמרה בו אסיפה וגוויעה.
אבל בכל זאת עם שכב עם אבותיו שם (לא גוויעה ואסיפה של צדיקים ממש):
בא שמעיה לרחבעם ואמר לו:
ויאמר להם כה אמר ה' אתם עזבתם אתי ואף אני עזבתי אתכם ביד שישק (דברי הימים ב, י"ב, ה).
בעקבות כך אחר כך נכנעו שרי יהודה ורחבעם לפני אלוהים וחזרו בתשובה. ואז בעקבות כך אמר אלוהים לשמעיה שהוא מרחם ומחלץ את יהודה:
כנעו לא אשחיתם ונתתי להם כמעט לפליטה ולא תתך חמתי בירושלם ביד שישק כי יהיו לו לעבדים וידעו עבודתי ועבודת ממלכות הארצות (דברי הימים ב, י"ב, ז-ח)
לגבי ישמעאל:
אמר ליה רבינא לרב חמא בר בוזי ודאי דאמריתו כל מיתה שיש בה גויעה זו היא מיתתן של צדיקים, אמר ליה אין והא דור המבול. אנן גויעה ואסיפה קאמרינן, והא ישמעאל דכתיב ביה גויעה ואסיפה, אדהכי איתער בהו רבא, אמר להו דרדקי הכי אמר רבי יוחנן ישמעאל עשה תשובה בחיי אביו... (בבא בתרא טז ב).
גם גוויעה וגם אסיפה ביחד נאמרים על צדיק. וכתוב שקברו יצחק וישמעאל את יעקב. שהקדים את יצחק אליו וכבדו, למרות שהיה הבכור ועשה תשובה. לעומת מה שכתוב עשו ויעקב...
אחרי זמן רב, כשאברהם נפטר, מסופר בתורה ( כה:ט): " וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה ". מפשוטו של מקרא: מכאן שלא הורחק ולא נתרחק לגמרי מבית אברהם. רש"י בעקבות חז"ל רואה כאן מעשה חיובי בהחלט: "יצחק וישמעאל - מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו, והיא שיבה טובה שנאמר באברהם".
גם: רש"י מסכם כך את חייו של ישמעאל (בר' כה:יז):"ַ יִּגְוַע - לא נאמרה גויעה אלא בצדיקים", על פי מה שנאמר בגמרא (בבא בתרא טז ע"ב): " 'וַה' בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם בַּכֹּל': מאי בכל... שעשה ישמעאל תשובה בימיו". וכך כותב גם רמב"ן: "היה צדיק בעל תשובה וסיפר בו כדרך הצדיקים".
הוכחה נוספת שישמעאל אינו נחשב רשע במסורת היהודית היא ששמו ניתן לילדי ישראל. וכותב יוסף-יואל ריבלין ("ישמעאל בראי ישראל", גשר 13, 4 (תשכ"ח) עמ' 74‑76): "השם 'ישמעאל' נתקבל בכבוד ובחיבה בישראל וביהודים מאז תקופת המקרא ועד תקופת המשנה והתלמוד, ולא פסק בין היהודים אלא עם התפתחות דת האיסלאם, כשקיבל השם ישמעאל באיסלאם מובן דתי מוסלמי מובהק וברור... בכתבי הקודש נמצאים חמישה הנקראים בשם ישמעאל... הננו מוצאים למן הזמן האחרון של הבית השני ועד המאה הרביעית והחמישית במשנה, תלמוד ומדרשים שלשים חכמים בכל הדורות האלה הנקראים בשם ר' ישמעאל".
הוא באמת היה פרא אדם עד שחזר בתשובה...
גם הוא עשה ברית מילה בגיל 13, כמפורש בתורה. כלומר בגיל שחייב מצוות קיים מצווה כזאת קשה כברית מילה. כבר יש לו זכויות.
ברור שהוא לא צדיק כמו יצחק והשאר... גם לפי חז"ל. זה למען הקוראים האחרים ולא בשבילך הסוגריים (מה שמביא גם רש"י אחר הדברים האלה... אחר דבריו של ישמעאל שהיה מתפאר על יצחק שמל בן שלש עשרה שנה ולא מיחה. אמר לו יצחק: באבר אחד אתה מיראני, אילו אמר לי הקב"ה זבח עצמך לפני, לא הייתי מעכב).
שוב קשקשת עם השאול. אתה מביא פסוקים שלא מהם הוכחתי את הגיהנום מהם עצמם לא. רק הסברתי ששאול נאמר רק ברשעים. יש פסוקים מפורשים שהראיתי מהם ששאול וכל השאר הם קשורים לעולם הבא.
זה שפסוק מסויים לא מראה על שאול משהו לפה ולה (גם לא לצד שלך), אז לא סותר את הפסוקים המפורשים.
צדיקים יורדים לשאול ולא הצדיקים, כי נשמת הצדיקים עולה להשם והראיתי פסוקים מפורשים.
לגבי יעקב, אז לא כתוב עליו שירד שאולה אלא חשש שכך יקרה לו. לא באתי להוכיח מפה את העונש לאחר המוות. אלא רק הסברתי למה הוא לא בפנים והוא לא נאמר בו שאול, אלא רק שחשב. הכל מהפשט וגם אם נתעלם מהמדרשים והמסורת השנואים עליך ושהסברתי לך למה הם הכרחיים אבל אתה עם ראש בקיר.
מה שאמרתי מהמדרשים אז זה על סמך המסורת והוכחתי לך הכול. אבל גם אם תתעלם מזה אז תוכל לדעת מהפשט, כפי שהסברתי. גם פה וגם בשאר...
אין לי שום טעות וכל דבריך הם טעות. הפעם הגזמת: אתה לא יודע שיש לבה במעמקי הכדור? אתה לא יודע שיש חושך?
שאול זה קבר בפשט ו\או מקום עמוק. צדיקים לא נמצאים שם הם בגן עדן. נפש הרשעים שם.
גם יתכן שחלק ממנו כי החלק המתוקן עולה. אצל אצל צדיקים אמיתיים הכול למעלה. כמו שהסברתי שיש גיהנום למטה - גיהנום תחתון, בור עמוק. וגם קבר. קודם הם בקבר בחיבוט הקבר ואח"כ הולכים לקבר עמוק יותר בגיהנום. זה לא המצאות שלי כלום.
יש גיהנום עליון גם שחלק מהנשמה עובר שם. יש כמה חלקים לנשמה: נפש נשמה וכו'...
אצל צדיקים הכול למעלה. אצל רשעים, אז נפשותם למטה פה. גם מה שלמעלה אז סובל ולא נהנה. הרי לכל אחד יש זכויות, כידוע, וחלק נשמה מתוקן עולה למעלה. לכן, גם אצל רשעים חלק עולה, אבל לא החלק שלא מתוקן. אצל צדיקים אבל הכול עולה ולכן שאול לא שייך בהם לחלוטין.
כל הפסוקים מהמדרשים שהבאתי זה בנוסף ולא במקום הפשט התנ"כי. למרות שהראיתי לך שלא ניתן להבינו ללא המסורת והתורה שבע"פ אבל נתעלם גם מזה בשבילך.
לגבי בני קורח שלא מתו אז הם לא מתו. אחרי שמתו בסוף אז הם בגיהנום זכו למקום להיות בו מוגנים. הצעקות הם מהגיהנום התחתון אחרי שמתו בסוף. אמרתי לך שיש גיהנום תחתון.
בקשר לעמוד והטיפוס, אז תרשה לי להתעלם משטויות כאלה. זאת הרמה שלך. עצוב.
יש שבע ארצות אבל בתוכן יש 7 מדורים. אין סתירה.
זה שהיו חוטאים זה לא אומר שאין מסורת. החטאים של ע"ז בזמנם זה כמו היצר של מין שיש כיום. זה יצר קשה שמי שנופל בו זה לא אומר עליו שלא לומד תורה ומקיים מצוות. פעם היה יצר ע"ז וחכמים התפללו שיתחלף ביצר המין. לא הראית שום דבר.
שאלה ראשונה שאפשר לראות אותה כסבירה ולא סתם משנאה שלך והנה התשובה לה: ארבעים שנה אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי... (תהילים צה, י).
הרי במדבר הם ידעו את דרכיו במובן של להכיר ורק לא שמעו לדרכיו.
אלא הכוונה שהם מסרבים להכיר את דרכי. כמו: "דֶּרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ וְאֵין מִשְׁפָּט בְּמַעְגְּלוֹתָם נְתִיבוֹתֵיהֶם עִקְּשׁוּ לָהֶם כֹּל דֹּרֵךְ בָּהּ לֹא יָדַע שָׁלוֹם." (ישעיה נט, ח).
לכן השם כעס עליהם שלא שמעו לו ועבדו אלילים.
דיברנו גם על רקיע אחר לא על זה שפה אפילו, להזכירך.
למה שכל אחד יגיד ויפרש מה שבא לו. לכן יש מסורת לאוב. הראיתי מפורש גם.
במקרה של רבי יוסי אז הוא לא אמר משהו מוטעה רק הראה בדרך אחרת ולא סותרת.ה רק ארוכה יותר.
"שהוא רך בשנים אבל אב הוא בחכמה, ר״ל אביו יעקב הוא מלא בחכמה, תורה, יראה, מצוות ומע״ט וממילא לו נאה שתשמעו לדבריו, כן דרש ר״י — וע״ז אמר בן דורמסקית ״עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים״, הלא מהכתוב מוכח שהוא עצמו ג״כ חכם והשפעתו גדולה ורבה — דכתיב ״וירכב אותו במרכבת המשנה״ — ולכאורה למה דוקא במרכבת הלז, אלא בזה רמז שהוא משנה חדא, זכות אביו וגם זכות
עצמו, שכל מה שלמד יעקב אצל שם ועבר מסר ליוסף וג״כ הי, בן זקונים — ולמה אתה אומר שכל עיקר יחוסו הי, מצד אביו, וע״כ דרש ״שהכל נכנסין ויוצאין תחת ידו״ דייקא, היינו תחת רשותו, וא״צ לעוות הכתובים
ולדרוש כפירוש ר, יודא (שם משמואל).
כלומר, הוא אמר על אביו של יוסף, על יעקב. אבל אפשר לומר גם עליו עצמו שהיה חכם וכו'... זה לא שהוא טעה, הוא לא אמר שיוסף לא חכם, כמובן. רק הראה על זכות החכמה של יעקב אביו, בדרך אחרת וארוכה.
הנשמות בגן עדן ירדו לגוף בתחית המתים...
פלוני
חשבתי שסגרנו את נושא המצרים ואמונתם בעולם הבא. כנראה שלא.
אז לגביהם אני מודה שלא הבנתי מה הוכחת בזה שכתבת שעבדו גם אלילים.
אל = ראש הפנתיאון הכנעני.
רוכב ערבות = אחד משמות הבעל (כתבי אוגרית)
אליל = מהמילה "אנליל". אל הרוח השומרוני. האות נו"ן בשפה העברית נופלת. (לדוגמא במשפט "אני נתתי מתנה", לא "אני נתנתי מתנה") אפילו את השם של האלילים העם היהודאי לקח מאחרים!
ולגוף הדברים:
אם באתר מסויים מובאים ממצאים שמראים שהיה מלך מצרי שאמנם מת כ600 שנה לאחר בריאת העולם, אבל שהמסורת הדתית שלו חופפת למסורת התורנית שלנו, זה אומר שהכל בסדר כי זה היה אחרי בריאת העולם?
רבאק! הוא חי לפני נוח! בטח לקחו אותו בתיבה כי עצמות מת תחת 8000 מטר של לחץ אטמוספירי של מים\ לבה רותחת של "מעיינות רבה" לא היו משאירים הרבה ממצאים. בטח לקחו גם את כל שאר הממצאים האורגנים בתיבה. מזל שהיו לתיבה כמה קומות. גם אחרי שהמבול נקבר קברו אותם מחדש במקומם במצרים \ פרו\ שומר וכו'. יפה מצדו של נוח.
ואם אמצא שאנשים האמינו בחיים שאחרי המוות (מה שאתה קורא "עולם הבא") גם לפני 'בריאת העולם' אז תשתכנע? איך חיו אנשים לפני בריאת העולם?
מה תגיד אז? שהתורה היתה קיימת 2000 שנה לפני כן? אז הכל בסדר? ואז נחכה שאביא לינק למומיה מלפני 7676 שנה (כלומר 2000 שנה לפני בריאת העולם+ התורה) מה תגיד אז? שהתיארוך השתנה והצפיפות של פחמן 14 השתנה? או שכדור הארץ נברא יחד עם המומיות ההם ועם המסורות העתיקות ההם?
לזו יקרא "טאוטולוגיה".
ובכן, ממצאים על אנשים שחיו משנת 6000 לפני הספירה (תוסיף 2016 ותקבל 8016, קצת לפני שנבראה התורה 2000 שנה לפני בריאת העולם והאדם) שנקברו עם חפצים כגון מזון, נשק, קמיעות, קישוטים וכלי חרס שיעזרו להם בגן עדן\ גיהנום (עכשיו תרצה להגיד לי שלא כתוב בקמיעות במפורש המילים "גן עדן" אלא רק נרמז...:) )
http://www.ancientegyptonline.co.uk/predynlist.html
להבנת האמונה הא(נ)לילית שלהם, אתה מוזמן לקרוא כאן:
http://www.egyptiandiamond.com/ancient-egyptian-religion.php
ראייה שאותם מאמינים חיו הרבה לפני שהעולם נברא (כנראה גם ריחפו על פני המים בתוך התוהו ובוהו בחושך עד שנבראה הארץ):
http://www.egyptiandiamond.com/ancient-egypt-timeline.php
קצת סוטה מהנושא, אבל כן חשוב לציין שלמרות זאת, בין הפרעונים היו גם כאלה שהאמינו באל אחד\ אל שולט, כלומר מונותאיסטים דוגמת האל אמן שכתבתי עליו או אחנתון (שחי למרבה הפלא קצת לפני משה רבינו. מממ. מעניין מאיפה משה שאב את הרעיון למונותאיזם והנותאיזם. לא רוצה לפתוח פתיל נוסף אבל בקצרה התשובה לדעתי היא דווקא לא מאחנתון כמו שחושבים חלק מהחוקרים אלא דווקא מהמדיינים כי התורה מספרת על שהותו הרבה של משה במדיין, נישואיו, חותנו, הקשר אל הקיני, ובכלל אזור זה שבו נמצאו ממצאים רבים על האל יהו, יהוה, יהוה+אשרה, משכן נייד, מזבח אדמה, ארון נייד, וצלם של נחש פלאי שמרפא חולים מה קוראים אותו "נחושתן" ומכניסים אותו לבית המקדש למשך מאות שנים עד שחזקיהו יוציא אותו משם, שנאמר "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ" סיני =שעיר =פארן = מדיין אבל לא נעשה ספויילרים)
בברכה
עדי,
תודה
שלחתי לך מייל
שחר,
תגובותיך מרשימות הן בניסוחן והן מבחינת תכנן. הייתי שמח אם היית כותב באתר באופן קבוע. אם מעניין אותך לעשות כן אנא צור עימי קשר בכתובת mailto:abir@bezeqint.net.
עדי אביר
פלוני
קראתי שוב בנחת.
את כל ההפניות שהבאת.
לא הבאת הפניה אחת, אחת! שממנה נלמד עולם הבא בלי להידרש לרמזים שלא נקראים ישירות.
"נאסף אל אבותיו\שכב עם אבותיו" זה לא מיתה רגילה אלא עולם הבא? בולשיט:
"וְאֵלֶּה, שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל--מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְשֶׁבַע שָׁנִים; וַיִּגְוַע וַיָּמָת, וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו" ישמעל הופך להיות צדיק בסדר הגודל של האבות? (עכשיו בטח תחפש מפרשים שיגידו שכן, ובכן, לא. בוודאי לא כמו שלושת האבות הקדושים. פרא אדם ידו בכל מצחק את אחיו ומגורש מבית אברהם וכל תולדותיו נכתבו במפורש בספר בראשית כדי לא לתת להם שכר בעתיד ולגמור את הסיפור איתו ועם צאצאיו כמה שיותר מהר, כך דברי המפרשים)
" וַיַּעַשׂ, הָרָע: כִּי לֹא הֵכִין לִבּוֹ, לִדְרוֹשׁ אֶת-יְהוָה. {ס} טו וְדִבְרֵי רְחַבְעָם, הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרוֹנִים--הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי שְׁמַעְיָה הַנָּבִיא וְעִדּוֹ הַחֹזֶה, לְהִתְיַחֵשׂ; וּמִלְחֲמוֹת רְחַבְעָם וְיָרָבְעָם, כָּל-הַיָּמִים. טז וַיִּשְׁכַּב רְחַבְעָם עִם-אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִיד; וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה בְנוֹ, תַּחְתָּיו" לפי הפסוק מפורש שהיה רשע. גם הוא שכב עם אבותיו.
בבקשה בלי להמציא דברים כמו "לא הכין ליבו אבל היה צדיק" או משהו בסגנון. מפורש: עשה הרע.
שמות הגיהנום, מעניין, אנחנו מדברים על התנ"ך. לא על תושב"ע.
לקחת מילה כמו "בור שאון" בתהילים לגזור ממנה שיש מדור שלם כזה בגיהנום זה לא פשט. מצטער. זה גם לא דרש. זו הגזמה. אני מבין שבתלמוד נאמרו כל מדורי הגיהנום והיתה להם 'מסורת'. לא סותר את העובדה ש***בתנ"ך*** אין אזכור לגיהנום!!!
לגבי השאול: הפוך גוטה. זה שנאמר שרשעים יגיעו לשאול לא אומר שלדעת התנ"ך הצדיקים לא מגיעים לשם. רק שעל הצדיקים לא היה צריך לאיים שיגיעו לשם. כפי שאמרתי: התנ"ך ראה בשיבה טובה והעמדת זרע בר קיימא את הגמול האולטימטיבי, ולכן "ולא תורד את שיבתו בשלום שאול" הוא העונש- שאותו אדם ימות טרם שיבתו השלמה. 'שאול' כאן הוא לא העיקר אלא השיבה בשלום.
תקרא מה שכתבת:
"לגבי יעקב למה חשש מהשאול הרי היה צדיק?
רש"י:
אבל שאולה" - כפשוטו לשון קבר הוא באבלי אקבר ולא אתנחם כל ימי ומדרשו גיהנם סימן זה היה מסור בידי מפי הגבורה אם לא ימות א' מבני בחיי מובטח אני שאיני רואה גיהנם..."
כאן אנחנו מתחילים שוב להכנס למחוזות ההפרזות.
פשט-שאול-קבר. אז למה לדבריך רק רשעים יורדים לשאול?
דרש-מובטחני מפי הגבורה. מאיפה רש"י ידע?
אני שואל כי לרש"י היו עוד כמה ענייני דרש כאלה שבהם הוא טעה (לכל הפחות חכמים אחרים סתרו אותו במפורש, או הטבע, המציאות, העולם)
אתה כותב:
"מכיוון שבבטן האדמה, כפי הידוע לנו, יש בעיקר חושך ואש, הרי שהתיאורים המקראיים והחז"ליים משתלבים יפה עם המציאות המוכרת. הגיהנום וייסוריו אינם חידוש של חז"ל, אלא המשך המסורת המקראית על השאול, תחת שם אחר."
בבטן האדמה אין חושך ואש. יש שם חום רב. עוד טעות עובדתית שלך. הפסקתי כבר לספור. חושך זה היעדר של אור. אש זו אש. חום רב אינו אש.
"המסורת המקראית על השאול" כפי שהבאת היא: או קבר פשוט, או הבטחה שיעקב לא ימות בטרם ימות מי מבניו. אז תחליט מהי ה"מסורת המקראית על השאול" שאותה ציינת כמה וכמה פעמים. שתי אפשרויות נתת לי: קבר, או הבטחה לאבא שבניו לא ימותו לפניו. או שרק לגבי יעקב זה תופס...
כל אותם "מתארים את להבות הגיהנום המצפות לאויבי ישראל." אלו מדרשים. פסוק שמדבר על שריפה אלגורית לא ממש מתאים כפירוש שהרשעים מגיעים לגיהנום. וגם לא על כך שישראלי שיצא בשבת עם סיכה לרשות הרבים יגיע לגיהנום ויישרף שם. מצטער.
" הזיהוי של חז"ל את הגיהנום עם השאול, מתבקש ממש". נכון. כי חז"ל המציאו עולם כולל ושאבו ממנו רמזים מפסוקים תנ"כיים. כשקודם אתה יורה את החץ ואחר כך אתה מסמן את המטרה לא חוכמה להגיד שהחץ פגע במטרה. העניין הוא שדתות אחרות לפני חז"ל המציאו את העולם הזה קודם. בתנ"ך שהיה לפני חזל, כלומר העם היהודאי-עברי, לא הכיר את מדרשי חז"ל על הגיהום. זה בדיוק מה שאני אומר.
"גם בגמרא כתוב שאמר גוי לרב ששומע את קול בני קורח מהאדמה שהתבצר להם מקום בגיהנום"
אם לצטט את עדי אביר, במקום אחר באתר שסיכם יפה:
"במקורותינו יש שתי גישות לנושא, רבי יוסף בכור שור, הרמב"ן ואחרים דגלו בגישה האומרת שהביטוי 'כל האדם אשר לקורח' מתייחס רק לעבדיו ושפחותיו של קורח. רבי יהודה הנשיא, רש"י המהר"ל ואחרים דווקא חשבו שהביטוי מתייחס גם לבנים... לי נראה שהניסוח האלוהי הצליח בכל זאת לבלבל את רבי יהודה הנשיא, רש"י, וסדרה של פרשנים דוגמת רבנו בחיי, הרא"ש, רבי עובדיה מברטנורה והמהר"ל מפראג. כל הגדולים הללו חשבו שבני קורח אכן נבלעו בבטן האדמה ולמרות זאת הם נותרו חיים בשאול לפחות עד לימיו של רבה בר בר חנה שחי, כך נדמה לי, כאלף וחמש מאות שנים לאחר ימיהם של משה וקורח."
למעשה אם תקרא את המהלך בגמרא, רש"י (הנה דוגמא למדרשים שרש"י אוהב) סותר את הפרשנים שאומרים שבני קורח לא מתו, והאסכולה שלו טוענת שבני קורח נפלו לשאול, יעני לגיהום, סליחה, , התבצר להם עמוד שם, האדמה נסגרה מעליהם, הם נשארו על העמוד 1500 שנה והמשיכו לומר שירה, בין לבין הם טיפסו מהעמוד לקרקע, עשו מה שעשו עם נשותיהם כדי להביא צאצאים (כי לעזאזל! מסופר בתנ"ך על צאצאים שלהם) וחזרו לעמוד על העמוד ולשיר. זו המסורת של התורה הקדושה? זה נשמע לך הגיוני? אפילו כסיפור ילדים יש כאן כל כך הרבה נסיונות לפתור כל כך הרבה קושיות מצטברות שהסיפור הסופי נראה כמו ציור של פיקאסו.
דרך אגב, שאול לדבריך הוא אחד מהמדורים, אז נשאלת השאלה לאן בדיוק בגיהנום הגיע העמוד שהם עמדו עליו, אם הם טפסו מעל שאר המדורים מי אישר להם לעלות ואחר כך לרדת? אולי הם החתימו כרטיס או שהיתה להם חותמת מיוחדת.
יש גם התנגשות עם מסורת אחרת, חזקה לא פחות שמדברת על שבע הארצות בבטן האדמה שהן אחת מתחת לשניה ושמם "תבל, ארקא, ציה, נשיה, גיא אדמה, ארץ". "גיא" הוא באמצע ושם פתחו של הגיהנום. מענין אם העמוד של בני קורח הגיע מ"גיא" ל"נשיה" או ל"ציה" ואם יצא להם לדבר עם החבר'ה ששם.
***** עד כאן לגבי תגובותי אחר שקראתי בנחת***
עכשיו לדברים האחרונים שכתבת:
לגבי הנוצרים: מסורת לא רציפה. נכון. גם אצלינו לא רציפה. איך אחרת אקרא את הפסוקים המפורשים!!! האלה?
"וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, עֶבֶד יְהוָה, בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר, שָׁנִים. ט וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-חֶרֶס בְּהַר אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ. י וְגַם כָּל-הַדּוֹר הַהוּא, נֶאֶסְפוּ אֶל-אֲבוֹתָיו; וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם, אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ אֶת-יְהוָה, וְגַם אֶת-הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל. {פ}
יא וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה; וַיַּעַבְדוּ, אֶת-הַבְּעָלִים. יב וַיַּעַזְבוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם, הַמּוֹצִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם; וַיַּכְעִסוּ, אֶת-יְהוָה. יג וַיַּעַזְבוּ, אֶת-יְהוָה; וַיַּעַבְדוּ לַבַּעַל, וְלָעַשְׁתָּרוֹת"
ראית? אפילו לא הזכרתי את יאשיהו או מנשה. מגיע לי פרס:)
לא מכיר את המהר"ץ חיות, לא מזלזל בו, אבל אם אתה נדרש למישהו מהמאה ה19 או אור החיים (מאה 18) כדי להסביר קושיה מהתלמוד זה אומר דרשני.
לגבי עיקום הכתובים, כמה דוגמאות קצרות (יש הרבה מפאת חוסר המקום אקצר מאוד, חפש בגוגל):
"דרש רבי יהודה בר אלעאי זה משיח שהוא חד לאומות ורך לישראל אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית יהודה בריבי עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים מעיד אני עלי שמים וארץ שאני מדמשק ויש מקום ששמו חדרך..."וכו'
"א"ל רבי יוסי בן דורמסקית לר' יהודה:
למה אתה מעוות עלינו את הכתובים?!
מעיד אני עלי שמים וארץ שחזרנו על כל המקומות ואין מקום שנקרא אלא על שם המאורע וכן הוא אומר: ויקרא שם הבאר עשק וגו',
ויקרא אותה שבעה וגו'."
או פשוט אסכם לך מתוך אתר תורני:
"וגם יש להתבונן על המאמרים המוזכרים בשם אמוראים ובין המאמרים והספורים המוזכרים סתם ולא נזכר שם האומר והמספר. ואם גם ידברו ויספרו ע"ד תנאים ואמוראים, אבל לא נזכר מי המספר. ע"כ לא נדע בבירור מי אביהן ומי הכניסן לספרי דאגדתא ואח"כ להתלמוד. ועי' ספר מלחמות חובה להרמב"ן ד' ג' ע"א ומאור עינים פ' ט"ו. והכוזרי (סוף מאמר ג') כתב: מודה אני שיש מאמרים רבים שאין אני יכול לצייר שום ענין בהם. והראב"ד כתב (בה' תשובה) הגדות המשבשות את הדעות. ולפעמים נמצא רז"ל בעצמם גערו בהדורש: עד מתי אתה מעקם עלינו את הכתובים. גם הקטינו מעלתה באמרם לר"ע, שהיתה מעלתו בעיניהם גדולה על כל חכמי הדור: מה לך אצל אגדה כלך וכו' (חגיגה י"ד, סנהדרין ס"ג ובירושלמי מעשרות). " http://www.daat.ac.il/chazal/maamar.asp?id=392
" קשיח, זה יתכן גם שגז הופך למים, למשל, בלשון הכתוב. יותר קשוח ממקודם. הקשיח. "
מה אתה אומר. אתה טוען שהרקיע היה פעם מים? או קשיח? אתה מבין בכלל אסטרופיזיקה????
עדיף שתגיד שאתה לא יודע וזהו.
לגבי שמול ושמואל. אני עדיין טוען שמהפשט אפשר להבין שהשיחה ביניהם עברה את התיווך של בעלת האוב ופשוט לא הזכירו את שמה כי היה ברור שהיא זו המדברת בשם שמואל. אתה מבין אחרת, נסכים שלא להסכים.
"מי שהיה צדיק ומת אז חלקו המתוקן מגיע לגן עדן וחלקו הלא מתוקן מתגלגל בגוף" - אז איך משה וכל הצדיקים יקומו אם הם לא מתגלגלים אלא כבר בגן עדן? הם יעזבו את גן עדן כדי לחזור לארץ? שואל ברצינות.
יש לי עוד כמה דברים אבל חפרתי מספיק.
בידידות
הקטע הראשון הוא סביב 300-320 לפנה"ס. אחרי מתן תורה שלנו. כך מהקישור שהבאת.
לגבי השני, אז הם מוסיפים מלבד האלוקים הרוחני גם אלילים גשמיים - מה שפוסל אותם כדת. אבל לאלוקים רוחניים כבר האמינו מאז האדם הראשון, כפי שהראיתי. לגבי המצוות, אז לא הצלחתי לראות שם העתקים מיוחדים מהתורה שלנו. דברים כמו להיות טוב ולא לרצוח ולא לנאוף וכד' זאת לא העתקה אלא מצוות שכליות שמובנות לכל בר דעת. לא הצלחתי לראות דברים שמוכיחים העתקה משלנו.
אל תכניס לי מילים לפה - או למקלדת. אני לא מסכים ואני לא הסכמתי לעולם.
על ההוכחות מהתנ"ך כבר עניתי לך יותר מפעם ועל כל סוגי הדברים - חיים לאחר המוות לחוד, ענישה ושכר למעלה וכו'... מאותו פסוק התייחסתי רק לחיים לאחר המוות מפסוקים אחרים התייחסתי לענישה מפסוקים אחרים התייחסתי לשכר למעלה וכך הלאה. אני מציע שתקרא שוב בנחת.
לגבי הנוצרים והשאר, אז שאלה טובה. אין להם מסורת רציפה ומה שכן רציף נניח אז ניתן להוכיח שהוא לא מעיד על הוכחה חותכת. לדוגמא אצלנו כתוב שכל העם ראו את הניסים בהר סיני. אצלם למשל יש מקרים שכתוב שכמה אנשים ראו. לא כתוב שכולם ראו ולא כתוב מי ראה ודבר כזה יכולים להעביר במסורת גם אם היא רציפה. התייחסתי בעבר פה לדוגמאות והעיקרון ברור. אותו עיקרון על השאר או שאין רצף היסטורי וכו'...
בקשר לשאלתך המצויינת על משה רבינו ורבי עקיבא: זאת שאלה נכונה וטובה. אתה תהיה אחד מגדולי הדור, אחד מלו' הצדיקים...
תשובה: הרי נאמר בהמשך שם ששמע משה שזאת הלכה למשה מסיני מיד נתקררה דעתו. הרי הוא יודע את כל ההלכות למשה מסיני. מה קורה פה? מה האמת? ובכן כן!!!
זה לא שמשה רבינו לא ידע את מה שאמר רבי עקיבא אלא:
תירץ המהר"ץ חיות (בסוף דבריו) שבאמת קיבל וידע משה רבנו כל התורה שהייתה נהוגה בימיו, אלא שבמרוצת הזמן דנים חכמי התורה את הנצרך להם על פי היסודות והשורשים שנמסרו למשה, בדרך הדרשות המקובלות. ועל כן היו נראים פרטים אלו למשה רבנו כחדשים, עד שאמר רבי עקיבא "שלא חידש דבר, רק כולם בכוח הדרשות אשר נאמרו ונמסרו מפי ה' למשה, לדרוש בהם את התורה", ואז נתיישבה דעתו של משה.
ובדרך דומה כתב האור החיים לבאר את דברי הגמרא במנחות: "אבל לא הודיע למשה כל מה שנתן לו בעל פה היכן הוא רמוז בתורה שבכתב, וזו היא עבודת בני ישראל עמלי תורה שיישבו ההלכות שנאמרו למשה בסיני והסודות והדרשות כולן יתנו להם מקום בתורה שבכתב. ולזה אמרו חז"ל שדרש רבי עקיבא דרשות שלא ידעם משה, אין הכוונה שלא ידע משה עיקרם של דברים, אלא שלא ידע סמיכתם ודיוקם היכן רמוזים בתורה" [ועי' במשך חכמה [7] במה שכתב בביאור הגמרא במנחות].
ולמעשה יסוד הדברים מפורש גם בדברי השל"ה שביאר שעל אף שכל גזירה שווה יסודה בקבלה שקבלנוה איש מפי איש עד משה רבנו, ואין אדם דן גזירה שוה מעצמו, מכל מקום לא הכל נמסר בקבלה: "פעמים נמסרו המקומות בלבד, כלומר, פלוני ילמוד מפלוני, ונשארו תיבות הגזירה שווה לחכמים ללמוד איזה הן. ופעמים נאמרו התיבות סתם, מלה פלונית למוד ממלה פלונית, ולא נמסרו המקומות", עי' בדבריו [וכן מפורש בהגהות מהר"צ חיות על דברי הגמרא בברכות שתנ"ך משנה וגמרא "כולם נתנו למשה מסיני", היינו שהקב"ה "מסר למשה המידות הנדרשות, והחכמים מוציאים מכללים אלו תולדות וענפים שונים ולומדים סתום מן המפורש וכל הפרטים הללו מונחים בהכלל"].
בעצם אתה רואה שנמסרו ההלכות. נמסרו גם דרכי הלימוד. רק איפה לומדים אותם מהכתוב בתורה זה משהו אחר.
1. נמסרו ההלכות עצמן ולא היה חידוש של הלכות ומדרשות והכול.
2. נמסרו דרכי הלימוד. כך שגם בזה לא היה חידוש.
ועובדה שבסוף שאמר שזאת תורה למשה מסיני ומשה לא פסל זאת. זה מוסכם.
לגבי אמוראים שמעקמים, כאילו לכאורה, את הכתובים אז תיתן דוגמא ואני אתייחס אליה. אגב, יש כאלה בגמרא שלא היו רבנים אלא תלמידי חכמים ולא ידעו את הכול. אבל תלוי במקרה ויש מספיק כאלה ולכן אם תביא לי מקרה ספציפי אני אוכל להתייחס אליו ספציפית.
קשיח, זה יתכן גם שגז הופך למים, למשל, בלשון הכתוב. יותר קשוח ממקודם. הקשיח.
התייחסתי פה בעבר למשהו דומה.
תקרא את הפסוקים: שמואל א כח, טו וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-שָׁאוּל, לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אֹתִי; וַיֹּאמֶר שָׁאוּל צַר-לִי מְאֹד וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּי, וֵאלֹהִים סָר מֵעָלַי וְלֹא-עָנָנִי עוֹד גַּם בְּיַד-הַנְּבִיאִים גַּם-בַּחֲלֹמוֹת, וָאֶקְרָאֶה לְךָ, לְהוֹדִיעֵנִי מָה אֶעֱשֶׂה. {ס} טז וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, וְלָמָּה תִּשְׁאָלֵנִי: וַיהוָה סָר מֵעָלֶיךָ, וַיְהִי עָרֶךָ. יז וַיַּעַשׂ יְהוָה לוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיָדִי; וַיִּקְרַע יְהוָה אֶת-הַמַּמְלָכָה מִיָּדֶךָ, וַיִּתְּנָהּ לְרֵעֲךָ לְדָוִד. יח כַּאֲשֶׁר לֹא-שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה, וְלֹא-עָשִׂיתָ חֲרוֹן-אַפּוֹ בַּעֲמָלֵק; עַל-כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה, עָשָׂה-לְךָ יְהוָה הַיּוֹם הַזֶּה. יט וְיִתֵּן יְהוָה גַּם אֶת-יִשְׂרָאֵל עִמְּךָ, בְּיַד-פְּלִשְׁתִּים, וּמָחָר, אַתָּה וּבָנֶיךָ עִמִּי; גַּם אֶת-מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, יִתֵּן יְהוָה בְּיַד-פְּלִשְׁתִּים. כ וַיְמַהֵר שָׁאוּל, וַיִּפֹּל מְלֹא-קוֹמָתוֹ אַרְצָה, וַיִּרָא מְאֹד, מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל; גַּם-כֹּחַ, לֹא-הָיָה בוֹ--כִּי לֹא אָכַל לֶחֶם, כָּל-הַיּוֹם וְכָל-הַלָּיְלָה.
שמואל ושאול דיברו ביניהם.
המילים של שמות הערים שהבאת הם לא מקור וגם במה שהבאת מויקיפדיה לא ראיתי שום התייחסות לגן עדן.
בקישור השני ראיתי התייחסות לתרבות אך לא לגן עדן שלה. קודם בוא נדייק. לגבי התרבות, אז מדובר ב3500 לפני הספירה ואם נלך על זה אפילו אז תוסיף את 2016 ותקבל 5516, שזה אחרי בריאת העולם לפי התורה.
בקשר לגוף שיקום בו, אז כל גוף שהיה טוב יקום. מי שהיה צדיק ומת אז חלקו המתוקן מגיע לגן עדן וחלקו הלא מתוקן מתגלגל בגוף. אם הוא היה צדיק אז תיקן גם אותו. אם נניח שהוא התגלגל שוב אחרי זה אז רק חלקו שלא מתוקן מתגלגל וחלקו המתוקן בגן עדן. זה בהנחה שהוא מתגלגל ולא נענש בעונשים אחרים. בכל מקרה כל הצדיקים יקומו ולכן במקרה הנ"ל שלושתם יקומו באם הם צדיקים, כי הרי יש סיכוי לכל אדם לקום וזה אותה נשמה מפוצלת ויותר מזה. כל ישראל הם נשמה אחת. לזה עניתי לך וממילא אף אחד לא ידפק ובטח שמשה רבינו וכל הצדיקים יקומו. בעזרת השם במהרה בימינו אמן!
לגבי האל "אמן" (AMEN) המצרי:
לפי המצרים אל זה הוא ישות השונה לחלוטין מאלילים שהם האנשה של כוחות הטבע. הוא היש, הקיים אשר מחוסר מילה לתיאורו נקרא "אלוהים". בטקסטים עתיקים (כ2000 שנה לפני הופעתו של אברהם!) נאמר עליו בפפירוסים (אני משאיר לך כיהודי נבון לעשות את הקישור לפסוקים המתאימים):
"אתה הוא הבלתי ידוע, כל לשון לא תוכל לדמותך, אתה הוא אחד ואין מלבדך האדם יהללך בשמך ובך ישבע"
"אתה מלך העולם מדורי דורות לא ימנו מרוב, אתה בראת הכל ברגע בהרף עין, אשר לאדם מאות אלפים, אלף אלפי שנים יעבורו"
"הוא הנוטה שמים ומייסד ארץ"
ולמאמינים היו מצרפים לקבר תפילה קצרה שמהללת אותם בשמו של האל "אמן" בזו הלשון:
"(הנפטר) לא רצח, לא גנב, לא נאף, לא זנה, לא ענה עדות שקר, לא נשא שם אלוהים לשוא, לא נהג בחוסר כבוד באל, מלך ואדם". מיותר להביא השוואת מעשרת הדברות:)
בעשרות פפירוסים נמצאו משפטים זהים לחלוטין לפסוקי תנ"ך מאוחרים, ובמקום להביא את כולם פשוט תקרא מעט כאן:
https://en.wikipedia.org/wiki/Book_of_the_Dead_of_Amen-em-hat
http://www.maat.sofiatopia.org/amun.htm
אנחנו מתחילים לחזור על עצמינו.
אני טוען ואתה מסכים שבתנך אין התייחסות לעוה"ב.
להניח שהנשמה חוזרת לאלוהים משמע שיש גן עדן או מדורי גיהנום שונים זה לא ללמוד תורה. זה ללמוד מסורת שבעל פה. וזה סביר. גם הנוצרים פירשו אחרת את התנך על פי המסורת שלהם. גם הם מתעקשים שהמסורת שלהם נכונה. גם שיטתם וגם שיטתך וגם השומרונים (שטוענים שההר הקדוש הוא לא הר הבית אלא בשכם שנקראת 'שלם' ועליה מלך מלכיצדק מלך שלם והרי נאמר שיעקב בא 'שלם עיר שכם'- אני יודע אני יודע. אתה תצטט בגופו בממונו וכו'. על זה בדיוק דיברתי- זו המסורת שלך וזו המסורת שלהם) וגם הקראים וגם השבתאים ועוד קבוצות רבות שגוזרות מסורות מתוך התנך.
המשותף לכולן- אין!! אזכור!! מפורש!! בכתובים!!
אז מי צודק? אתה טוען שאתה [וכמה מילים מכאן בתוספת הקדמה וסיומת משם וערבוב עם דתות עתיקות אחרות יצרו את המסורת בעל פה שהגיעה מהר סיני כמובן ללא שינוי (אז למה משה לא הבין את תורתו של רבי עקיבא כשאלוהים הביא אותו לבית מדרשו ולמה האמוראים סנטו אחד בשני ש'אתה מעקם את הכתובים' וכו וכו? לא משנה)] זכותך.
לא נגיע להסכמה.
'לגבי כיפת השמים'- עניתי לך כי שאלת מה הכוונה.
אני מבין שכשאתה עונה 'על מה קשה' אתה מסכים שיש רקיע קשיח והשמש עוברת דרכו פעמיים ביום כשהיא מסתובבת סביב כדור הארץ. לא נעים, הבת שלי בת חמש והיא לא מסכימה עם התיאור הזה. נו מילא, 'מסורת'.
לגבי שאול. תשמע. אתה לא מבין עברית. פשט!! לא היה דיאלוג בין שמואל לשאול אלא בין בעלת האוב ש'הביאה את דברי שמואל' לשאול. יחי ההבדל.
לגבי 6000 שנה- כתבתי במפורש: שומר, גלגמש (בבל), מצרים. אתה צריך הפניה לויקיפדיה?
סבבה
גן עדן בדתות עתיקות:
https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9F_%D7%A2%D7%93%D7%9F
'שומר' (3500 לפני הספירה. תוסיף עוד 2016):https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8
ואם אברהם אבינו הגיע מאור 'כשדים' השומרית... זה אומר שהתרבות היתה קיימת בזמנו.
עכשיו רק שאלה ברשותך.
אם יש גלגול נשמות, וגם תחיית המתים, באיזה גוף אתה אמור לקום לתחיה? נניח והיית קיים כמשה וכחיים. ושניהם היו אנשים טובים ומועילים בעלי משפחות ומכובדים בקהילה. למה שתחזור רק כחיים? למה שמשה לא יקום לתחיה רק כי הנשמה שלו התגלגלה? מה אמא של משה אשמה? מה הילדים שלו אשמים? מה זו האפליה הזו?
בבקשה תנסה לענות תשובה שלא תישמע מגוחכת. כי למרות שהשאלה נשמעת מגוחכת, היא הגיונית ביותר
כשהייתי דתי (והאמנתי בלב שלם!!) עדיין היו תשובות לשאלות מסוימות שהיה מביך אותי לשמוע או לענות בקול רם
לגבי ההקדמה אז היא התייחסה למה שלפני ולא לתגובתך הספיציפית, כמו שכתבתי שאני אקדים משהו. זה למען הקוראים הדתיים ותכל'ס, גם למענך והסברתי גם לך למה כן צריך את המסורת וסומכים עליה ובלעדיה לא ניתן להבין וכו'... לכן, עצם האמירה שלך שלהביא רק דברים שכתובים בתנ"ך עצמו ולא להסמתך על חז"ל והמסורת היא משוללת יסוד והבנה ביסודה. התנ"ך צועק את זה, כלשונך... (לא ניתן להבין את כולו ללא המסורת וכל מה שאמרתי מקודם).
שהגוף שב לעפר והרוח לאלוקים אז זה מראה שיש חיים מעבר לגוף. ולגבי גן עדן וגיהנום אז הראיתי לך מפסוקים אחרים בתגובה מקודם שדוד יבוא ליד האלוקים ולא יהיה בשאול וכו'... ושירדו ברשעים בשאול וכו'... הראיתי לך מקודם.
המילה גיהנום לא צריכה להופיע בשביל שנבין שיש הענשה אחרי המוות וכן גן עדן לגבי שכר. יש מקום שמענישים וזה מופיע ויש מקום שמקבלים שכר וזה מופיע. גם שיקיצו מהאדמה המתים שכתוב שהראיתי. השם שלו (גיהנום, גן עדן וכו'...) עבר במסורת ופרטים נוספים והרחבות עברו במסורת. ע"ע התפילין שלא כתוב תפילין אלא שקושרים על היד. את השם שלהם - תפילין, מה ואיך וכמה יש תורה שבע"פ.
אין סתירה.
ככל אשר יורוך מדבר על הסנהדרין - ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר יהוה. ויש פסוק נוסף שמתייחס גם בזמן שאין סנהדרין. דברים יז ט: "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם
ודרשת והגידו לך את דבר המשפט" - החכמים אשר יהיו בימים ההם. בימים ההם.
ואני שם סוגריים למרות שזה ברור מהפשט ובנוסף ברור שצריך מסורת כפי שהרחבתי.
(מדרש ספרי:
ובאת . לרבות בית דין שביבנה.
אל הכהנים הלוים . מצות בית דין שיהיו בו כהנים ולוים.
יכול (מצוה) אם אין בו, יהיה פסול? תלמוד לומר ואל השופט , אף על פי שאין בו כהנים ולוים - כשר).
יש חכמים בתורה שקיבלו במוסרת רציפה ואיש מפי איש עד משה רבינו את התורה. לא כל רב עומד קריטריונים כיום. בכל מקרה, אז בטח שיש את גדולי הדור היום ומסורת אחת ותורה אחת ושו"ע אחד.
אני לא מדבר על אלה שסטו מן הדרך או על כאלה שמודים ששלנו נכונה ועבר לדת אחרת ח"ו וכל מיני קשקושים.
לגבי כיפת השמים, אז לא ברורה לי השאלה. על מה קשה.
לגבי בעלת האוב, אז צריך להבין בזה. הרי מפשט הפסוקים שאול דיבר עם שמואל וברור שהכיר את קולו ודיבר איתו לפני כן, כידוע.
עכשיו נעבור לחז"ל, גם עניתי וגם כבר הסברתי למה צריך מסורת. הרי איך למשל פה תדע איך עובד האוב ללא המסורת. עשית את זה פעם?
אמרו רז"ל: וכי לא היה מכירו?! אלא שלושה דברים נאמרו במי שמעלה... זה שמעלה - רואה אותו ואינו שומע קולו. זה שצריך לו - שומע קולו ואינו רואה אותו. זה שאינו צריך לו - לא שומע קולו ולא רואהו (ויק"ר כו, ז ועוד).
לגבי ה6000 שנה אז לא הבאת מקור.
ואם אין אז אין.
לגבי הסוף, אז גם אני מסכים איתך... :)
פלוני,
הרשה לי לענות לך לפי הסדר
מתחילת דבריך עד ד"ה "תעשה הפרדות" ציטטת משהו שאין לו כל סימוכים בתנ"ך, וחבל. ביקשתי בלי כתבים מאוחרים ובלי רמזים. התנ"ך גדוש בספרים רבים עם אלפי פרקים ושום התייחסות לשום דבר שכתבת, דברים שנאמרו לראשונה דווקא באמונה הפרסית, ואחר כך מצאו את דרכם ליהדות.
לאחר מכן, שוב, "שהגוף שב לעפר והרוח אל האלוקים אשר נתנה. כתוב לא תיתן חסידך לראות שחת וכן הלאה." מכאן לומדים על עולם הבא? על גן עדן? גיהנום?
עשית מה שביקשתי שלא תעשה והסתמכת על רמזים ועל ההנחות של מי שגזר את מה שרצה לגזור מהם.
בפעם השלישית, אתה לא יכול להגיד "התנ"ך מפרט יותר בעולם הזה אבל בימות המשיח לעתיד לבוא. כלומר בעולם הגשמי אבל בימות המשיח. אבל גם מראה שיש משהו מעבר אבל לא נכנס לפרטים, כפי שהסברתי למה." על משהו שהוא לא נכון. הוא לא מפרט יותר על העולם הזה אבל בימות המשיח. הוא מפרט רק על העולם הזה. הוא לא מציין "בימות המשיח יקרה כך וכך" אלא מה יקרה אם בחוקותיי תלכו. הוא לא כותב מה יש בגן עדן, הוא בכלל לא כותב שקיים גן עדן. הוא לא מתייחס בכלל לשום מציאות שאחרי המוות.
"גם הראיתי פסוקים מפורשים לגבי העולם הבא והשאר" - אשמח אם תראה שוב כי כנראה פספסתי אותם. בבקשה- בלי רמזים. איפה כתוב במפורש. תודה.
לגבי המסורת- אני מסכים איתך. באמת קיימת מסורת. קיימות הרבה מסורות שונות. תלמוד, ילקוט שמעוני, פרקי דרבי אליעזר, מדרש כונן, הזוהר, ספר התניא. לא על המסורת דיברנו ובבקשה אל תכפה אותה על התנ"ך. "ככל אשר יורוך" לא אמר שיש מסורת קשיחה וגם לא אומר שכל מי שהנפיץ מסורת בהכרח צודק.
לגבי "כיפת רקיע קשיחה ועבה"
ובכן:
הגמרא בפסחים צד ע"ב: "חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע".
וכך מסביר את עולמם של חז"ל רבינו חננאל: בפסחים צד כתב וז"ל "החמה מהלכת בלילה למעלה מן הרקיע מן המערב למזרח וכשמגעת לחלון שזורחת ממנו לאלתר עולה עמוד השחר וחמה מהלכת בעוביו של רקיע וכשתגיע לסוף עוביו של רקיע לצד הנראה לבני אדם מיד מנצת על הארץ ומהלכת ביום כולו ממזרח למערב...וכן בשקיעה מהלכת חמה בעוביו של רקיע וכשתצא מעוביו של רקיע כולו מיד הכוכבים נראים".
כדי לעבור ממצב של יום למצב של לילה (ולהיפך) על השמש, כמובן, לעבור דרך הרקיע. המעבר הזה מתבצע פעמיים ביום, בבוקר ובערב. המעבר הזה, של השמש בתוך הרקיע נמשך זמן לא מבוטל.
הזמן שלוקח לשמש לעבור את הרקיע הוא, בבוקר, הזמן שבין עלות השחר להנץ החמה ,ובלילה הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים. וזהו שנאמר בפסחים צד ע"א "רבי יהודה אומר עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום תדע כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות ומעלות השחר עד הנץ החמה ארבעת מילין, ומשקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין. נמצאת עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום".
על פי מציאות זו פסק רבינו תם (במאה ה 12 למניינם) שזמן יציאת השבת הוא 72 דקות לאחר שקיעת החמה. אמנם בפסיקה זו התקשה ר"ת מגמרא בשבת לד ע"ב " אתמר שיעור בין השמשות בכמה? אמר רב יהודה אמר שמואל שלשה חלקי מיל." (כלומר אורך זמן "בין השמשות" הוא כמהלך שלושת רבעי מיל ולא ארבעה מילין) ותירץ שהזמן של בין השמשות מתחיל אחרי שהשמש כבר נכנסה בעובי הרקיע ואינה נראית. וכך נאמר בעניין זה בתוספות על פסחים דף צד/א " וי"ל דהכא קאמר מתחלת שקיעה דהיינו משעה שמתחלת החמה ליכנס בעובי הרקיע עד הלילה הוי ד' מילין והתם קאמר מסוף שקיעה" עכ"ל.
לא שמואל אמר ששאול הפריע את מנוחתו, בעלת האוב אמרה ששמואל אמר ששאול הפריע את מנוחתו. בעלת האוב עבדה על שאול. תקרא שוב את הפרק.
גן עדן כן הוזכר לפני 6000 שנה. בצירוף לאל המצרי בורא עולם, ראשון ואין ראשית לראשיתו המונותאיסט ששמו היה..אמן (בהגיה המדוייקת של "אמן" שאנחנו נוהגים לומר בסוף ברכה וקדיש)
"איך נדע ללא המסורת מי צדיק ומי לא? ברור שכל דת קובעת, אבל השאלה היא איזו מהן צודקת ואיזו הומצאה... "
מסכים לחלוטין :)
לפני שאענה לך אני אוסיף משהו חשוב:
יש גן עדן תחתון וגן עדן עליון וכנ"ל יש גיהנום תחתון ועליון.
הנשמה תזכה למקום עליון של קירבה לבורא (הוא הנקרא בשם "גן-עדן עליון" בלשון חכמים) והחלק הנפשי השפל של האדם יהנה בגן-עדן שונה הנקרא בשם "גן-עדן תחתון".
כלומר יש נפש, רוח, נשמה חיה ויחידה.
ונשמות הצדיקים לאחר פטירתן, היו צריכות לעלות לגן עדן העליון, להיותן מאור הבינה.
אלא מתוך שהיתה מלובשת בגוף העולם הזה, הוכן בעדם גן עדן התחתון, שהוא בעקרו מבחינת מלכות. שיש לו יחס עם הגוף. ויושבת שם זמן מסוים עד שנטהר מהתרשמות הגוף.
על אותו עיקרון בגיהנום התחתון והעליון שכל אחד מיועד לחלק אחר בנשמה ובזמן הנכון.
לכן, זה שיש גיהנום במעמקי האדמה - גיהנום תחתון, אז אין סתירה לזה שיש גיהנום עליון.
לגבי זה שכתוב שהיו דראון עולם ואשם לא תכבה ושאר הפסוקים שמדברים על סבל לעולם, לכאורה. אז מדובר בקטע עם הפסוקים שהבאתי על תחיית המתים שיהיו כאן בעולם הזה בימות המשיח ולא בעולם למעלה. כלומר, זה יהיה פה, אולם המון זמן אבל זמני. וכתוב למשל שיהיו דראון לכל בשר - בשר. כלומר שיהיה בימות המשיח ויהיה זמני. ואפשר לראות את סרטון 5 העולמות של הרב אמנון יצחק למשל שמרחיב בזה.
ע"כ להקדמות.
עכשיו, ברשותך, אני אעבור לשאלותיך:
תעשה הפרדה בשני דברים. אני הבאתי פסוקים מהתנ"ך שמראים את העולם הבא וכו'...
אתה, לעומת זאת, הבאת פסוקים שלכאורה על פניו נראו כסותרים והסברתי איך הם לא סותרים בפירוש. מהם לא תצפה לראות שכתוב על גן עדן או גיהנום והשאר בפירוש, כי אם אולי רומזים. אבל את הפס' שהבאתי אפשר להבין מהם זאת במפורש.
בתנ"ך כתוב במפורש על הדברים שאמרתי בחלק מהפסוקים. למשל שהגוף שב לעפר והרוח אל האלוקים אשר נתנה. כתוב לא תיתן חסידך לראות שחת וכן הלאה.
גם לגבי תחית המתים רואים (גם מלבד דניאל בעוד) בישעיהו שהיו דראון לכל בשר לעולם (הסברתי שבעולם פה בתחית המתים ולא בעולם הבא, והיו דראון לכל בשר - בשר שפה, אבל בזמן המשיח...)
וכן הלאה.
בתנ"ך פחות מתארים בפרוטרוט את העולם שמעבר (כולל הגן עדן והגיהנום) אלא רק בתיאור כללי. וכפי שהסברתי שהתורה מדברת שלא מעבר לים ומסבירה את העונשים פה בעולם הזה יותר ואת העולם הבא באופן כללי רק. לכן גם ילד בן 5 כבר לומד תנ"ך, אבל תלמוד מגיל 15, כהוראה בפרקי אבות ואת הזוהר אפילו יותר מאוחר... גם ילד קטן בן 5 עדיף שלא יתעמק יותר מידי במה שיש בדיוק שם למעלה עדיין. גם שלא יבין וגם עלול לפגוע בו. האדם הצדיק לא יענש למעלה ולא פה אם הוא צדיק גמור - צדיק וטוב לו.
לכן יש תורה שבע"פ שמרחיבה בדברים כאלו ואחרים ויש גיל מתאים וזמן לכל דבר.
התנ"ך מפרט יותר בעולם הזה אבל בימות המשיח לעתיד לבוא. כלומר בעולם הגשמי אבל בימות המשיח. אבל גם מראה שיש משהו מעבר אבל לא נכנס לפרטים, כפי שהסברתי למה.
לגבי הדברים שרמוזים, למשל חלק מהפסוקים שאתה הבאת (לא סותר את מה שהראיתי במפורש) אז גם לגביהם איך תדע לפרש? הרי יש שינויי שפה עם השנים. יש דברים סתומים, כמו: וזבחת כאשר ציויתיך (דברים יב, כא) ועוד רבים. וגם עם התפילין, מה זה? איך נדע ללא מסורת וללא תורה שבע"פ. לא כתוב זאת והעביר בע"פ (עד שנכתבה מאוחר יותר). וכתוב גם שמות יח טז כי-יהיה להם דבר, בא אליי, ושפטתי, בין איש ובין ריעהו; והודעתי את-חוקי האלוהים, ואת-תורותיו. (בלשון רבים גם...). ועוד פסוקים כאלה, ומשה לימד את בני ישראל תורה.
וכתוב ועשית ככל אשר יורוך וכתוב שמשה שפט את העם מהבוקר עד הערב וכך הלאה. יש מסורת תורה שבע"פ שמעבירה מסודר הכל ואת הפירושים.
לכן, גם מה שנראה רמוז, אז מצריך לעיתים ביאור ויש את התורה שבע"פ ןהמסורת שמסבירה את הכול. למה שהשם יתן שכל אחד יפרש איך שבא לו ולעיתים גם זה סתום ולא ניתן לדעת גם בניחוש ובכלל כמו התפילין ועוד, ללא המסורת.
גם הראיתי פסוקים מפורשים לגבי העולם הבא והשאר.
הרמזים גם שאמרתי זה לא הגימטריות וכל אלה.
לגבי "כיפת רקיע קשיחה ועבה" למה אתה מתכוון בדיוק?
כתבם על לוח ליבך - ברור לך שלא כתבו על הלב.
אבל נאמר וקשרתם לאות על ידך. לעיתים יד זה גשמי ולעיתים זה רוחני ומתי תדע להבחין בלי מסורת מסודרת? ואיך תדע את מה לקשור בלי תורה שבע"פ?
לגבי עוזה, מלבד המסורת שמספיקה בדברים כאלו (אצלנו היא רציפה ועוד לעומת אחרים וכו'...) אז דוד אמר ששונאיך השם אשנא ואיך יכל לכאוב על מות עוזה לולא היה צדיק? איך גם תדע דברים ללא מסורת?
השם מעניש גם צדיקים ואצלם העונש יותר מהר כי הוא מקפיד איתם כחוט השערה.
שאול באמת הזדקק לאוב. אבל הוא דיבר עם שמואל ואמר שהפריע את מנוחתו וכו'...
אני שמח שהבנת שהגן עדן לא מוזכר לפני 6000 שנה אלא אחרי בריאת האדם.
סיפור הנחש והגן עדן היה ידוע לאדם הראשון ולכן אין בכך פלא שידעו זאת לפני מתן תורה. הרי גם היו 7 מצוות בני נוח לפני כן וישיבת שם ועבר וכן הלאה.
איך נדע ללא המסורת מי צדיק ומי לא? ברור שכל דת קובעת, אבל השאלה היא איזו מהן צודקת ואיזו הומצאה...
מצווה לקרוא גם פשט וגם דרש.
פלוני
תודה על תשובתך הארוכה והמפורטת.
גם אם ישתמע מתשובתי זו שאני מזלזל בך, מראש אני מתנצל- אני לא. יש לי הערכה אליך כאדם ולאמונותיך. ועדיין, מצוה על אדם לומר דבר הנשמע.
שוב, רוב שנותיי הייתי דתי כך שאני מכיר את המדרשים הרבים בנושא.
שים לב שכל מה שכתבת, כל החוכמה העצומה הזו -מקורה במדרשים. בתנ"ך כפי שאמרתי, אין שום אזכור. אתה פשוט ציטטת פסוקים (שלא מדברים בשום אופן על עולם הבא או על גן עדן וגיהנום) ואיך הפרשנים הראו שמדובר כאן בעולם הבא, גן עדן, וגיהנום.
לא ברור לי למה כתבת "ועוד, אז אל תגיד שאין רמז בתורה לעולם הבא". כתבתי שעולם הבא לא מוזכר במפורש בתנ"ך. רמזים? בודאי. אפשר למצוא רמזים לכל דבר. אפשר למצוא רמז לכל דבר בכל טקסט שתחפש בו. הנה דוגמא. שמי שחר. בגימטריה 508, שזו הגימטריה של "מתבולל" וגם של "תזכו לגאולה".
פלוני בגימטריה 176, כנ"ל "מסוכן" וכנ"ל "חיי נצח" וכנ"ל "אין כמו במבה".
רמזים ונוטריקונים שמשרתים את מטרת מי שהביא אותם אפשר למצוא בכל דבר.
תחילת תשובתך במילים "במספר מקומות בתורה מופיע בהקשר למיתה הביטוי" שהם ראשי התיבות של "במב(ב)לה" כמובן פסטיבל בומבמלה (כתיב חסר) המשוקץ מה שמראה על תאוות הבשרים שלך(?!) רואה? קל מאוד למצוא רמזים אם מחפשים.
כתבת "לגבי גן עדן גיהנום (וחיים לאחר המוות) אז הוכחתי בתגובה זו הנוכחית מקודם באריכות".
אכן, הוכחת באריכות שחז"ל החל מסוף ימי בית שני ועד ימינו מכירים בעולם הבא, גן עדן, גיהנום, גלגול נשמות, חיבוט הקבר, שדים, רוחות, וכיפת רקיע קשיחה ועבה שדרכה עוברת השמש ולכן שבת נכנסת מאוחר יותר במקומות מסויימים בארץ. אני דיברתי על התנ"ך. לא על אונס הכתובים על ידי חז"ל.
אתן לך דוגמא:
תפילין, מכיר? התפילין החלו להיות נהוגים בעם ישראל מתקופת בית שני. לא לפני כן.
במקרא עצמו אין איזכור של אדם כלשהו שהניח תפילין, ולא נמצאה באף תמונה או תבליט עתיקים דמות המניחה תפילין (אם כי ציצית למשל, כן נמצאה באיורים).
מה כן עשו? בעת העתיקה היה מקובל לקשור מעין קמעות על הזרוע ו\או על החזה, כמתועד הן בציורים ובכתבים מסופוטמיים והן בפסוקים מפורשים במקרא: "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ" (שה"ש ח, ו), "קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ" (משלי ג, ג) וכן בירמיהו.
זה לא הפריע לחז"לינו לקבוע שהקב"ה הראה למשה את קשר התפילין שלו, אלף שנה לפני שהתפילין הומצאו, וכן כתבו גם מה כתוב באותן תפילין. לא הפריע לציין לגבי דוד המלך ש"ר' יהודה אומר ספר תורה מימינו ותפלין משמאלו" ולגבי עוד אנשים.
עכשיו, אני יודע שתתחיל להראות לי דרך מדרשים שהכל היה כתוב ורמוז. אבל באותה מידה אם במקום תפילין חז"ל היו אומרים שצריך לשים במבה על האוזן ("אין כמו במבה" לא? :) ) היו מדרשים דומים שמראים רמזים שהקב"ה הראה את הבמבה למשה או שלדוד היתה במבה משמאלו. פשוט תחליף את המילה וזהו.
אני לא מזלזל. רק מראה לך שברגע שחז"ל קבעו משהו, מאוד קל היה למצוא לו 'רמזים'. גם כשאין שום רמז. ממציאים סיפור.
עוזה היה צדיק? מניין? כי הוא רצה שהארון לא ייפול כי שמטו הבקר? אז למה חרה אף ה' בעוזה והכו על השל? יאללה בואו נכתוב שהיה צדיק. בתנ"ך לא כתבו עליו כלום? בגמרא נעשה ממנו צדיק גדול. זה רק מוכיח את טענתי שעדיין, לא כתוב כלום ***במפורש*** בתנ"ך לא על גן עדן, לא על גיהנום, לא על עולם הבא, לא על תחיית המתים. כמו כן בסיפור שאול ובעלת האוב רואים בבירור (זה צועק מהפסוקים) שהיא ידעה מראש שמולה עומד שאול המלך ולכן שיקרה לו ששמואל עלה באוב (לדוגמא כששאול שאל אותה למקצועה, במקום להכחיש ולנפנף אותו היא ענתה שאסור לה לדבר על זה כי המלך ציווה להכרית את המעלים באוב, תשובה מסגירה, מפגרת ולא זהירה שמראה שהיא ידעה טוב מאוד שזה שאול שעמד מולה, ועוד הרבה מילים שכתובים בפשט הפסוקים. לא ברמז. בפשט. זוכר פשט? זה מה שקוראים במפורש בתנ"ך לפני שהטקסט עובר את הכתישה והלעיסה של חז"ל שיתאים למה שהם קבעו.
באשר למחקר ששאלת,
המילה גיהינום בשפתנו היא גלגול מן המילה הפרסית גיהנה = Gehenne שמקורה בשפת הסנסקריט ההודית גהנום = Gehnom.
גן-העדן מוזכר במיתולוגיות השומרית והבבלית הקדומה, ומתואר בעלילות גילגמש הבבלי (הסיפור הדומה בחלקו לסיפור נוח והמבול, קדם לו 'רק' ב-600 שנה),
גן-העדן והנחש מוזכרים כבר במיתולוגיה השומרית, שקדמה לתורה של העם היהודי http://www.boker.org.il/info/negev/snakes/folklore/bible/edan.htm ועוד.
גן העדן בתורה שלנו מוזכר רק כביטוי אגדי, ואין לו שום משמעות אחרת. רק בתקופת התלמוד, לפני ואחרי חורבן בית שני - ~200 לפני הספירה ועד ~400 אחרי הספירה - החלו חז"ל להעלות רעיונות דמיוניים של צ'ופר להתנהגות טובה - שכרם של צדיקים - גן העדן בעולם הבא, ומנגד - הגיהינום - מקום ענישתם האכזרית של הרשעים. חז"ל 'מתחרים' ביניהם ומפליגים על כנפי הדמיון העשיר, שאין לו גבולות. למשל: "חמישה מיני אש יש בגיהנום: אש אוכלת ושותה, שותה ואינה אוכלת, אוכלת ואינה שותה, לא אוכלת ולא שותה, ויש אש אוכלת אש..." או "גזר דינו של רשע - מלאכי-חבלה דוחפים אותו על פניו ואחרים מקבלים אות מהם ודוחפים אותו לפני אור של גיהנום, ופוערת פיה ובולעתו. אבל מי שיש בידו תורה ומעשים טובים ויסורים רבים באים עליו ניצל מדינה של גיהנום".
מי שקבע איך ייראו המצוות ולמה הכוון הבורא ב"שמירת שבת" למשל אלו חז"ל. מי שקבע מה זה "לטטפת בין עיניך" אלו חז"ל.
מי שהמציא את "גן עדן" ו"גיהנום" בתצורה שאנחנו מכירים אלו חז"ל.
כי כמו בכל דת, מי שקובע מי צדיק ומי רשע הם אנשי הדת, שברצונם יקבעו מיהו ומהו הטוב, ומיהו ומהו הרע.
בבקשה אל תפנה אותי למדרשי חז"ל שמראים עוד רמזים בתנ"ך כי באותה מידה אראה לך שהרמזים הם לבמבה באוזן.
רק פשט.
ואת זה ש"חייבים לקרוא דרש כי אסור לקרוא פשט" נחש מי המציא? נחש למה?
בידידות
במספר מקומות בתורה מופיע בהקשר למיתה הביטוי "ויאסף אל עמיו" (אצל האבות, ישמעאל, אהרן ומשה), או "תבוא אל אבותיך", "שוכב עם אבותיך" (אצל אברהם ומשה). אין הכוונה לקבורת הגוף המת בקברי האבות, שכן ביטוי זה נאמר בהקשר למיתה, גם אם הקבורה התרחשה זמן רב אחריה (כמו אצל יעקב), או לא היתה בסמוך לקברי האבות (כמו אצל אברהם ומשה). נראה מכך שלאחר המוות נאספת הנפש למקום בו נמצאות נפשותיהם של אבותיה ובני עמה, וכבר יש בכך התייחסות לקיום לאחר המוות.
לעומת זאת המילה שאול נאמרה בהקשר לרשעים (או צדיקים שרק חששו שיגיעו לשאול, כמו יעקב, שבהמשך ארחיב למה חשש אם הוא היה כזה צדיק ולמה חששו היה לא נכון ושלא באשמתו):
שבעה שמות יש לגהנום, והם: שאול, אבדון, באר שחת, בור שאון, טיט היוון, צלמוות, ארץ תחתית.
שאול זה גם קבר ואראה איך אין סתירה בהמשך.
ישנם צדיקים שה' פודה אותם מיד השאול ולוקח אותם אליו. כך נזכר כבר בשירת חנה "ה' ממית ומחיה, מוריד שאול ויעל" (שמואל א, ב, ו), וביתר פירוט במספר מזמורי תהלים. בחלקם אמנם נראה שמדובר בהצלה פשוטה ממוות לחיים, אבל במספר מקומות נראה בבירור שמדובר בהצלת הנפש מאבדון רוחני. כך בתהלים טז: "כי לא תעזוב נפשי לשאול, לא תתן חסידך לראות שחת: תודיעני אורח חיים, שובע שמחות את פניך, נעימות בימינך נצח". המשורר מנגיד בין השאול והשחת, לבין אורח החיים המוביל לשובע שמחות ונעימות מול פני ה' לנצח. מן הסתם אינו מבקש שלא ימות לעולם, אלא שלאחר מותו לא ירד לשאול ולשחת אלא יזכה לקרבת אלוקים. דומה לכך התיאור במזמור מט, המנגיד בין גורלם של הרשעים לזה של הצדיק: "כצאן לשאול שתו מוות ירעם ויירדו בם ישרים לבוקר, וצורם לבלות שאול מזבול לו: אך אלוהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה". הרשעים יורדים כמו צאן לשאול, שם המוות רועה אותם, ו"הישרים" (כינוי למלאכים - ישרים - על שם שאין לפניהם משוא פנים ולא ניתן לשחדם) רודים בהם, עד שצורתם מתבלה בשאול; ולעומת זאת הצדיק זוכה לכך שה' לוקח אותו ופודה את נפשו מיד שאול. וכן במזמור קטו: "לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה, ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה" – מן הסתם אין כוונת המשורר ש"אנחנו" נחיה לעולם כפשוטו, אלא שנזכה לא להימנות בין המתים היורדים לדומה (אחד ממדורי גיהנום נקרא דומה), אלא לחיות בחיים הנצחיים ולברך את ה' לעולם. על אלה יש להוסיף את האמור בסוף ספר קהלת (יב, ז): "וישב העפר על הארץ כשהיה, והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה". למשל אצל חלק מהנשמות כול הנשמה זוכה ויש כאלה שיש חלק מהנשמה המתוקן זוכה לעלות והחלק שלא מתייסר.
בצוואת דוד לשלמה לגבי יואב ושמעי בן גרא: "ולא תורד את שיבתו בשלום שאול", "והורדת את שיבתו בדם שאול" (מלכים א, ב, ה, ט) – כאשר מדובר בענישה על חטאיהם. ישעיהו (יד) מתאר את ירידתו של מלך בבל לשאול, כאשר המלכים המתים שם משתאים למפלתו, ומזהיר את בני ירושלים שהשאול תבלע אותם על חטאיהם (ה, יד). יחזקאל (לב) מתאר באופן דומה את מפלתם של פרעה וחיל מצרים, ואת חללי הגויים השונים השוכבים בארץ תחתיות. בתהלים (ט, יח) נאמר: "ישובו רשעים לשאולה, כל גויים שכחי אלהים". ספר משלי מתאר את האשה הזרה המפתה את האדם לחטא, ומובילה אותו לשאול (ז, כז; ט, יח), כאשר ברור שמדובר שם ב"מוות רוחני", לאו דווקא פיזי. נראה אם כן בבירור, שהשאול היא מקום הקשור במיוחד לרשעים ולחטא.
לגבי יעקב למה חשש מהשאול הרי היה צדיק?
רש"י:
אבל שאולה" - כפשוטו לשון קבר הוא באבלי אקבר ולא אתנחם כל ימי ומדרשו גיהנם סימן זה היה מסור בידי מפי הגבורה אם לא ימות א' מבני בחיי מובטח אני שאיני רואה גיהנם...
גם לגבי חזקיהו (ובנוסף על יעקב) ניתן להסביר את חששותיהם של יעקב וחזקיהו, שמא האסונות שניחתו עליהם הם אות לזעמו של ה' עליהם בשל חטאתם, וממילא הם רואים את עצמם כראויים לרדת לשאול.
לאור הדברים הללו, הזיהוי של חז"ל את הגיהנום עם השאול, מתבקש ממש. גם הגיהנום החז"לי הוא מקומם של הרשעים, וגם הוא נמצא במעמקי האדמה כמו השאול. מכיוון שבבטן האדמה, כפי הידוע לנו, יש בעיקר חושך ואש, הרי שהתיאורים המקראיים והחז"ליים משתלבים יפה עם המציאות המוכרת. הגיהנום וייסוריו אינם חידוש של חז"ל, אלא המשך המסורת המקראית על השאול, תחת שם אחר.
בכל הנוגע לאש המפורסמת של הגיהנום, יש תיאור של מתים הנענשים באש שאינה נכבית מופיע בישעיהו (סו, כד): "ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי, כי תולעתם לא תמות ואישם לא תכבה והיו דראון לכל בשר". תיאור זה דומה לדברי מלאכי (ג, יט, כא): "כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש וליהט אותם היום הבא... ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם", וכן לדברים בסוף ספר דניאל (יב, ב - גם חלק מהתנ"ך, אבל לא היחיד): "ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם" (המלה "דראון" משותפת כאן ובדברי ישעיהו הנ"ל). בפסוקים אלה מדובר ביום הדין העתיד לבוא, לאו דווקא בשאול או בגיהנום כפי שהיא עכשיו, אבל אפשר ללמוד מכך על עונש באש נצחית התואם לתיאורי הגיהנום החז"ליים. יתכן שגם תיאורים של ענישה באש במקומות אחרים, כמו בישעיהו (ל, לג): "כי ערוך מאתמול תפתה, גם הוא למלך הוכן, העמיק הרחיב מדורתה אש ועצים הרבה, נשמת ה' כנחל גפרית בוערה בה" – מתארים את להבות הגיהנום המצפות לאויבי ישראל.
שאול לפי הפשט זה הקבר - וידוע שנשמות רשעים יורדות לשאול ונשארות שם בחיבוט הקבר.
ולפי הדרש זה הגיהנום - אחד משבעה מדורי גיהנום שהרשעים הולכים אליו.
ואין סתירה כי "ואמר רבי ירמיה בר אלעזר שלשה פתחים יש לגיהנם אחד במדבר, ואחד בים ואחד בירושלים, במדבר דכתיב וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה, בים דכתיב מבטן שאול שועתי שמעת קולי... א"ר יהושע בן לוי ז' שמות יש לגיהנם, ואלו הן שאול ואבדון ובאר שחת ובור שאון וטיט היון וצלמות וארץ התחתים, שאול דכתיב מבטן שאול שועתי שמעת קולי..." (עירובין יט א).
הגר"א:
שאול ואבדון - שהשאול ואבדון הם בתחתית הארץ, ואף על פי כן הם נגד ה', ומכל שכן לבות בני אדם.
לאור הדברים הללו, הזיהוי של חז"ל את הגיהנום עם השאול, מתבקש ממש. גם הגיהנום החז"לי הוא מקומם של הרשעים, וגם הוא נמצא במעמקי האדמה כמו השאול. מכיוון שבבטן האדמה, כפי הידוע לנו, יש בעיקר חושך ואש, הרי שהתיאורים המקראיים והחז"ליים משתלבים יפה עם המציאות המוכרת. הגיהנום וייסוריו אינם חידוש של חז"ל, אלא המשך המסורת המקראית על השאול, תחת שם אחר כוללני יותר - גיהנום כולל את כל 7 המדורים.
הכול עבר במסורת בע"פ גם בשמות המדוייקים וכו'...
הנשמה של הרשעים, כידוע, עוברת בקבר את חיבוט הקבר - שנמצאת עם הגוף וסובלת. יש אחר כך גיהנום, שהנשמה מגיעה למקומות הנ"ל והרי הרשעים החומריים רצו את גופם ולכן נשמתם נענשית בעולם הזה גם.
גם בגמרא כתוב שאמר גוי לרב ששומע את קול בני קורח מהאדמה שהתבצר להם מקום בגיהנום... (סנהדרין קי:א).
לסיכום תשובה על שאלותיך מהנ"ל ועוד:
"לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה" ואח"כ כתבו "ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה".
אבל זה מתייחס למה שנאמר לפני כן על יראי השם "יברך יראי ה' הקטנים עם הגדולים...", שמלבדם שאר המתים לא מהללים את השם אבל הם, יראי השם, יהללו אותו. זה כל הקטע של מה שאמר מעתה ועד עולם. לפני כן אמר על העכו"ם שעצביהם כסף וזהב וכו'... כמוהם יהיו עושיהם כל אשר בוטח בהם. ועכשיו עובר לישראל מיד: ישראל בטח בה' עזרם ומגינם הוא וכו'... והם יהללוהו, לעומת האחרים שלא. כי הצדיקים ימשיכו בגן עדן מה שפה. כי, כידוע, הנשמה לא משתנית אחרי המוות ונשארת כמו שהייתה בזמן מיתתה.
"לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה, ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה" –
וו הממשיכה ומחברת את הפסוקים, ואנחנו נברך... ובאה להנגיד את שלפני ומן הסתם אין כוונת המשורר ש"אנחנו" נחיה לעולם כפשוטו, אלא שנזכה לא להימנות בין המתים היורדים לדומה (כינוי לשאול), אלא לחיות בחיים הנצחיים ולברך את ה' לעולם.
בספר שמואל נאמר: "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלקיך, ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע" (שמואל-א' כ"ה, כ"ט).
וידוע הסיפור המפורסם ששאול העלה את שמואל באוב והפריע את מנוחתו שעולם הבא.
ועוד, אז אל תגיד שאין רמז בתורה לעולם הבא.
לגבי גלגול נשמות אז הוכחתי לפני כמה תגובות לעדי.
לגבי גן עדן גיהנום (וחיים לאחר המוות) אז הוכחתי בתגובה זו הנוכחית מקודם באריכות.
וזה רק בתנ"ך, מלבד מה שהוספתי לגבי חז"ל והזוהר בתגובות ממקודם.
והורדתם את שיבתי ביגון שאולה - הסברתי מה משמעות השאול ולמה חשש שדווקא הוא יזכה לה, למרות צדיקותו. הראיתי שיש כאלה שעולים מהשאול וניצלים ממנו.
זה שהאדם ישוב אל העפר, זה מבחינת הגוף שנגזרה מיתה לעולם. וזה לא קשור לעולם הבא שגם כן קיים. כמו שנאמר במפורש בקהלת (יב, ז): "וישב העפר על הארץ כשהיה, והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה".
את "ימי חייך- הימים, כל ימי חייך- להביא לימות המשיח" - יש עולם הבא שיהיה פה בתחיית המתים. כלומר החיים הגשמיים שפה אבל בתחיית המתים. והכי משתלם להאריך ימים על כיבוד הורים למשל ועוד בחיים הטובים והארוכים שיהיו פה אחרי תחיית המתים בימות המשיח. וכנ"ל גם פה. העולם הזה לפני והעולם הבא שאחרי תחיית המתים. ועיין בסרטון חמשת העולמות של הרב אמנון יצחק למשל שמרחיב בזה. יש עולם הבא גם למעלה בעולם הנשמות וגם פה בימות המשיח בין היתר.
באשר למחקר שמצא לפני 6000 שנה, אז לא מוכר לי. אשמח למקור שאדע איך להתייחס...
צדיקים גמורים אז גם מאריכים ימים. על רשעים נאמר שלא יחצו ימיהם, כידוע.
אבל לא כל הצדיקים הם גמורים. מבחינת צדיק ורע לו. אבל מי שמת בתנ"ך במיתה משונה וכד' אז הסבירו למה הוא מת, בד"כ, שזה על חטא מסויים שנדע. כי אחרת למה יכתבו שמת?
אבל למשל יעקב אבינו סבל אצל לבן וגם אמר ש
שקשים ורעים ימי חייו ושלא הגיעו לכמות שנות אברהם ויצחק.
כמובן שהשם מדקדק עם צדיקים כחוט השערה והעונש בהתאם וגם האבות חטאו, כידוע, ואין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.
גם דוד המלך סבל בחייו, כידוע. כנ"ל על אותו העיקרון.
עוזה מת מיתה משונה ומהר לפני הזמן בגלל החטא שחילל את השם עם הארון. כמובן שהכל ביחס למעשיו ורמת צדיקותו.
דוד כאב על מות הצדיק, שונאיך השם אשנא נאמר על שונאי השם ולא על צדיקים כעוזה ודוד כאב על מותו גם, כמובן.
אבל זה הגיע לו בגלל מעשיו ויחסית לצדיקותו זה נחשב חטא.
אבל רוב הצדיקים בתנ"ך אין להם מיתה משונה ולפני הזמן כדבריך. למה?
תכל'ס, רוב הצדיקים המוזכרים בתנ"ך הם צדיקים מופלגים ולכן ע"פ רוב זכו גם לחיים ארוכים בעולם הזה בנוסף לעולם הבא בבחינת צדיק וטוב לו. והרע שיש להם מתכפר פה בייסורים וכו'... ובטח שלא במיתה משונה, ל"ע.
*פלוני כמובן. סליחה שהתבלבלתי
אביחי.
יהודים לא האמינו בגלגול נשמות עד רבי סעדיה גאון.
מימי העברים הראשונים (יעקב לדוגמא "והורדתם את שיבתי ביגון שאולה") ועד לימי בית שני, יהודים האמינו שכל בני האדם מגיעים לשאול, כי מעפר באו ואל עפר ישובו ואחרי מותם ישנו שנת נצח (לא המתים יהללוך ולא כל יורדי דומה)
למעשה ב23 מתוך 24 ספרי התנך, בכל הספרים בלי יוצא מן הכלל עד ספר דניאל שהיה ספר מאוד מאוחר ומושפע בהשפעות פרסיות, אין שום התייחסות לחיים שאחרי המוות. לא עולם הבא, לא גיהנום, לא גן עדן, לא גלגול נשמות, לא בטיח. ובדניאל בשני פסוקים בלבד יש התייחסות לקץ הימין כלומר תחיית המתים. כלומר גם שם אין את כל הגלגולי נשמות ומדורי הגיהנום השונים או הצדיקים שנהנים מזיו השכינה או אוכלים לוויתן מומלח.
את כל הסיפורים על מה שקורה לאחר המוות היהודים של ימי בית שני ואילך שאבו מהעכו"ם.
קצת קשה לקבל את "ימי חייך- הימים, כל ימי חייך- להביא לימות המשיח" ושאר ה'רמזים' שמתחבאים בפסוקים, לעומת דברים מפורשים שכן נאמרים בתנ"ך (כגון שכולם, צדיקים כרשעים הם יורדי שאול)
את כל הסיפורים של גלגולי נשמות היהודים של ימי הביניים שאבו מהעכו"ם.
אמנם רעיונות של גן עדן וגיהנום הם רעיונות עתיקים מאוד, יש ממצאים ארכיאולוגים על אמונות בגלגולים ובגן עדן וגיהנום כבר מלפני 6000 שנה כלומר 300 שנה לפני שהעולם נברא(!), אבל היהדות לא קיבלה אותם.
זו גם הסיבה שאין קדושים מעונים בתנ"ך. אין מרטירים. אין צדיקים שמתים בשום מקום בטרם זמנם או מוצאים להורג או מתאבדים או קוראת להם תאונה (כפי שמסבירים היום את מותם של תינוקות\זילדים\צדיקים\נרצחים למיניהם). התנ"ך מקפיד להראות שהצדיקים ימותו בשיבה טובה לאחר שיעמידו צאצאים שימשיכו את שמם- וזה הגמול האופטימלי לפי השקפת התנ"ך כפי שהוא כותב שוב. ושוב. ושוב.
דרך אגב, יש יוצאים מהכלל. גוי אף פעם לא יתגלגל ביהודי - אף פעם, אבל לעומת זאת, ההיפך כן. יהודי לעיתים עלול כן להתגלגל בגוי אם הוא עשה חטאים מסוימים, כידוע. אבל יש לזה סיבה בגלל חטאיו החמורים והמאוד מסוימים שהתגלגל בגוי. לעומת זאת, לגוי אין שום סיבה והיגיון להתגלגל ביהודי אם הוא לא התגייר כשהיה גוי בגלגולו הקודם. יהודי שחטא בחטאים מסוימים אז בגלל חומרתם עלול להיענש ולהתגלגל בגוי. לעיתים, יהודי או גוי עלולים להתגלגל אפילו בחי, צומח או דומם, בהתאם לחטאים... כלומר, לרדת אך לא לעלות מלפני מה שהיה קודם. שוב, גם גוי יכול לקיים את 7 מצוות בני נוח ולזכות בגן עדן בהתאם לזה ויכול, מאידך, להתגייר ולזכות לגן עדן יותר גדול. הכול בגלל שהוא לא אמר נעשה ונשמע בגלגול הקודם או בגלגולים שלפניו ואח"כ לא התגייר (או במקרה נדיר יותר שהיה יהודי שחטא בחטאים מאוד מסוימים והתגלגל בגוי וגם לו יש הזדמנות לתקן וכידוע: כשבא האדם בגלגול לתקן את חטאיו מגלגולים קודמים, התיקון נעשה על ידי ניסיונות שיעמידו משמים בפניו באותם עניינים שחטא בהם).
חילוני,
אל תתרגז. פלוני הוא בחור צעיר שחפץ בעילום שמו - ובצדק. כיוון שהוא מכיר רק את שנשטף למוחו, דעותיו הן צפויות, ברורות ומאד שטחיות. הוא מתעקש להרבות להג אבל אני מציע להתעלם מדבריו. לא מחשש שדעותיו עלולות לשנות משהו, חלילה, אלא מהכדאיות בשמירת האנרגיות ליעדים יותר משמעותיים ובעלי ערך.
עדי אביר
פלוני:
נמאס לי מהקישקושים. ידעתי מראש שאין שום דבר שיכול לשכנע אותך אבל ניסיתי בכל זאת לגרום לך לחשוב.
נכשלתי בכך ובמקום לחשוב, כפי שקיוויתי שתעשה, אתה ממשיך לשלוף משפטים נבובים ממאגר שטיפת המוח שצברת אבל לא אזרוק זמן טוב אחרי זמן רע.
חלומות פז.
לא מדובר באתאיסטים רגילים אפילו, אלא הארגון האתאיסטי "ההתאחדות האתית־ההומניסטית של איסלנד" - מבחינה מדעית, זה אפילו לא מדעי. אין את האובייקטיביות. אבל שוב, גם אם זה נכון, זה לא אומר כלום, כפי שהסברתי.
הדת אומרת שצריך לפתח את העולם - "וכבשת" שנאמר לאדם הראשון. אבל לפתח ולא להחריב. נוח המציא כלי לחפור וכן הלאה.
יש היום יותר אתאיסטים מאי פעם? ברור, כי ברגע שהתחילה הנורמה של אתאיזם אז זה משך המונים, לצערי. לפני זה, היה פחות נעים להיות מהמעט האתאיסטי. אבל, זה לא הופך את אתאיזם לנכון. גם היום יש חור באוזון ונהרגים מתאונות דרכים יותר מפעם ועוד המון. האם ההתקדמות היא כל כך ברורה בכל התחומים?! יש תחומים ויש תחומים.
זה לא רק מה שהוכנס למוחם בילדות, אלא הם עדיין בילדות... המבוגרים כבר מבוגרים ויש להם יותר ידע אובייקטיבי בתחום.
בעצם, הילדים חווים עדיין את שטיפת המוח (והיעדר מידע על היהדות ואגב גם עוד דתות). המבוגרים יכולים להשתחרר ממנה בזכות שכבר נפתחים ומכירים יותר את העולם.
ברור ששטיפת המוח בילדות משפיעה מאוד, אך יש המון שמתנערים ממנה לכאן או לכאן (או מאתאיסט לתאיסט או להיפך. או מחילוני לדתי ולהיפך). וגם שאין קשר לפה ולהיפך. פה הם עדיין ילדים (או בכלל או שיחסית)...
בקשר לשדונים, אז הם אמרו שהם מאמינים ולא רק שיש את האפשרות הזאת...
אברם העברי:
הבאתי את הדוגמאות כדי שתראה שעולם כזה אפשרי ולכן, כל עוד אינך מפריך את האמור בדוגמאות או מסביר מדוע אינן רלוונטיות, אין כל היגיון בהצמדותך להנחה שעולם ללא דת אינו אפשרי.
האמת היא שבעניין בנט, אני חושב שהוא אחד האסונות הגדולים שקרו לנו אבל נשאיר את זה לוויכוח אחר.
מר פלוני:
אינני יודע מי עשה את המחקר אבל באמת סביר שעשו אותו אתיאיסטים, בעיקר בגלל הסיבה שאתיאיזם דוחף לחקירה בשעה שהדת דוחפת לדוגמטיות.
שאלתך על איסלנד היא פשוט מצחיקה!
העולם מתקדם! היום יש יותר אתיאיסטים מאי פעם והמגמה נמשכת. באיסלנד אנחנו פשוט רואים הבשלה שלה.
לאנשים קשה לוותר על מה שהוכנס למוחם בילדות באמצעות שטיפת מוח ואתה מדגים זאת היטב.
באיסלנד, בתהליך ההדרגתי שתיארתי, חלק מההורים עדיין דתיים אבל לא מספיק דתיים כדי להפיל את ילדיהם קורבן לאותה שטיפת מוח והתוצאה היא שהילדים חשבו בעצמם והבינו מה קורה.
בקשר לשדונים:
גם האתיאיסט הגדול ביותר יאמר לך שיש אפשרות שיש אלוהים, בדיוק כשם שיאמר לך שיש אפשרות שאנחנו חיים במטריקס ושאפילו יש המילה "אנחנו" מיותרת כי יש אפשרות שרק אני קיים וחי במטריקס שבו כל האחרים הם סימולציות.
בקיצור, מי שמבין את מגבלות ההיגיון והחושים מבין שתמיד קיימת אפשרות אחרת, אבל זה לא אומר שהוא מאמין באפשרות הזאת!
סוגיות הש"ס לא הוקבעו אלא רק על דברים השכיחים. בזמנם השדים היו שכיחים יותר מזמן הרמב"ם והיום וארחיב. והרמב"ם כותב בהקדמה גם: לט ועוד חיברו הלכות פסוקות, בעניין האסור והמותר והחייב והפטור, בדברים שהשעה צריכה להם, כדי שיהיו קרובין למדע מי שאינו יכול לירד לעומקו של תלמוד. וזו היא מלאכת ה' שעשו בה כל גאוני ישראל, מיום שחובר התלמוד ועד זמן זה, שהוא שנה שמינית אחר מאה ואלף לחורבן.
בדברים שהשעה צריכה להם... (כיום זה פחות שכיחים השדים לעומת התלמוד).
הרמב"ם כמו התלמוד לא עוסק בדברים שלא שכיחים.
מקורות:
"והנה בענינים שהם משום רוח רעה מצינו להדיא בתוספות פרק יוה"כ (יומא דף ע"ז ע"ב בד"ה משום שיבתא) שכתבו שמשתנים הם לפי חליפות הזמנים, עיין שם. וכן כתב הרש"ל ז"ל (פרק כל הבשר סי' י"ב) [הביאו הבל"י סי' קט"ז], וזה לשונו, כל מה שהזהירו חז"ל משום רוח רעה כולן לא שכיחין האידנא, עכ"ל. ולפיכך אתי שפיר מה שהשמיט אותם הרמב"ם ז"ל ושאר פוסקים"...
(בעצם הרמב"ם, הרלב"ג והשאר)...
ישנה דעת ראשונים נוספת להקל בביצה קלופה משום שאין רוח רעה מצויה בינינו: "המרדכי (שבת, הגהות, פרק המוציא, רמז תסא) כתב: "ומביצה קלופה ששאלת אמאי לא חיישינן לרוח רעה כדאיתא פרק כל היד [נדה יז, א] יפה כתבתם דדילמא לא שכיח בינינו...".
בכל מקרה, פעם היו יותר שדים מכמה סיבות. הסיבה הקטנה יותר היא שפעם היו פחות אנשים והיו יותר מצבים שאדם לבד (היום גם שאדם לבד, אז יתכן שיעברו מטוסים וכל מיני כאלה לעיתים - מה שמפחית את השכיחות...). זה נדיר יותר. השדים מצואים במקומות שממה ובחורבות, כידוע מהגמרא.
הסיבה היותר עיקרית היא שפעם שהיו יותר ניסים אז גם מנגד היו יותר מזיקים (שיהיה הוגן [בבחינת זה כנגד זה עשה האלוקים]). אחר כך ובעיקר בימות המשיח יש הסתר פנים אף יותר גדול:
ובסילוק הנבואה ורוח הקודש נתמעטו גם כוחות השדים והרוחות, ולפיכך בזמנינו נחלשו מאד כוחות הטומאה והשדים (ס' מקור חיים לבעל שו"ת חות יאיר סי' ד סע' ג; שו"ת רב פעלים ח"ב קונט' סוד ישרים סי' ט).
ואף שעכשיו כ"ש שגם אין המזיקים מרובים אפילו כבזמן הגמרא (שגם אז היו יותר ניסים מהיום):
רב האי גאון, הובא בערוך ע' אספרגוס. וראה בבלי פסחים קיב ב, שאביי גירש את המזיקים המוזכרים בתלמוד.
פלוני
יש. תודה על הבהרתך ועל תשובתך המהירה.
פשוט לא הבנתי כיאות את הודעתך הקודמת, וגם את המשפט האחרון שלך "גם אנחנו מאמינים בשדים אבל גם בבורא עולם." כי זכור היה לי שהרמב"ם התנגד בתוקף לקיומם של שדים, וכן הרלב"ג ועוד רבים אחרים, אז הנושא היה לי מעט לא ברור.
אברם, אגב, האלוקים כבר התגלה ודיבר עם האדם ואשתו - או עם כל העולם ואשתו... ולכן, מן הסתם, האמונה באלוקים הייתה נושא שיחה אפשרי לאורך כל ההיסטוריה. היו כאלו שניסו לעבוד גם ע"ז ואמרו שהשמש היא אמצעי לאלוקים, אחר כך בטעות היו כאלו בדורות אחריהם שחשבו בטעות שהשמש היא ח"ו האלוקים עצמו (לא הבינו את הכוונה של הוריהם, שגם היא הייתה טעות גדולה). לצד אלו נשארו המאמינים באלוקים שלנו, הרוחני, האמיתי. בעקבות זה אז אנשים פיתחו כל מיני רעיונות - חלק בטעות וחלק בזדון - לגבי אלילים מסויימים. וכפי שהסברתי, בשונה משלנו - של רובם המוחלט זה לא מסתדר גם לוגית ומדעית שהאליל הגשמי יברא את העולם וכו'... והמעט שיש להם אלוקים רוחני, אז הסברתי למה הדת שלהם מופרכת בהמון מקומות. נותרה דת אחת. הדת היהודית הדת האמיתית היחידה. גם את זה הוכחתי פה.
שחר, למרות שהשאלה שלך טובה, אבל לא הבנת.
הם הרי, לשיטתם, מאמינים (הרבה מהם) שהבריאה נוצרה ע"י המפץ הגדול וכד'. לא ע"י בורא רוחני. במציאות כזאת שיש טבע נטו, איך אפשר להאמין שיש שדים ועדיין לסתור את קיומו של בורא עולם לבריאה המפליאה הזאת? כלומר, להאמין בשדים זה ברור. להאמין בבורא עולם זה ברור. אבל להאמין רק בשדים רוחניים, מבלי להאמין בבורא עולם רוחני - זה מה שמייחד אותם והופך את זה למוזר - לא עצם האמונה בשדים. גם אנחנו מאמינים בשדים אבל גם בבורא עולם.
יש?
פלוני,
אתה באמת לא רואה את הדמיון בין איסלנד, שם יש מסורת עתיקה על סיפורי שדים ולכן עדיין יש ספיחי אמונה (משמעותיים) בקיומם לבין העם היהודי, בו יש מסורת עתיקה על סיפורי מיתולוגיה שונים ולכן עדיין יש ספיחי אמונה (משמעותיים) בקיומם?
רק לא הבנתי את המשפט שלך:
"החינוך שם גם אשם בזה, כנראה. בבורא לעולם לא מאמינים אבל בשדים כן... :)"
אתה מגחך עליהם?
"ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: כל אותן השנים שהיה אדם הראשון בנידוי - הוליד רוחין ושידין ולילין" (מסכת עירובין, דף י"ח)
"תנו רבנן: 'ששה דברים נאמרו בשדים: שלשה כמלאכי השרת, ושלשה כבני אדם" (חגיגה דף ט"ז)
ועוד מאות מקומות בהם מופיעים ה"מזיקין" בצורה כללית
ועוד לא דיברנו על סמאל, אשמדאי, לילית, קטב מרירי כאן כבר יש התייחסויות פרטניות לשדים מיוחדים,
ואיך אפשר לשכוח את אותם אנשים שמחוברים דרך חבל הטבור לאדמה, את בתולות הים, הגמדים שגרים בעיר מתחת למים, האדם זאב, ושאר היצורים שחיים בעולמו של הקב"ה (כך כתוב בספרים הקדושים שלנו)
אבל איזה כיף לצחוק על אמונות טפלות של אחרים הא:)
קודם כל גילוי נאות - אני דתי (תת-מגזר - דתי-לאומי. תת-תת-מגזר - מצביע בנט...:)
כמובן שלהיות "דתי" זה משהו סוציולוגי בעיקרו, לא תיאולוגי, אבל איך אומרים אצלנו? אלעס איז סאציאלאגייע!
אז לגבי אפשרות של עולם ללא אל - אני קצת סקפטי (תרתי משמע) - שוב, בגלל\בזכות האנתרופולוגיה. אני פילוסוף קטן מאוד, אבל הגעתי למסקנה אי-אז שהעולם הוא מעין לוח משחק, ואנחנו אמורים לקבוע את הכללי: יש שקבעו כללים כאלו, יש שקבעו אחרים. אבל כל אחד חייב (!) לבחור את המשחק שלו, אחרת אין טעם לכלום... אז אנחנו ישראלים, לשעבר יהודים, לשעבר-לשעבר עִבְרִים - ועם המטען הזה נגזר עלינו לשחק.
הכיוון הלוגי-אתיאיסטי המוחלט דומה בעיניי לאמנות ה'מודרנית' (דושאן, בויס וכו') \ מוסיקה 'מודרנית' (שנברג, קייג' וכו') או משהו כזה - כלומר, כשאין כללים, התוצאות הן גרוטסקיות \ משעממות. כשיש כללים, אפשר מדי פעם לשבור אותם ואז נהיה מעניין!
טוב, עד כאן ממש בקצרה, אבל כמובן שאני בעד השבת מלחמה שערה לגדודי המחב"תים המטמטמים מוחו של אדם, וחתירה אל האמת - מבלי להוציא מכלל אפשרות שאם האנושות כולה משחר ימיה מאמינה באלים או לפחות ב"מפגש עם הנשגב", אולי יש בזה משהו?!
מר מיכאל,
את המחקר עשו אתאיסטים. אבל גם אם לצורך הדיון נניח שזה נכון אפילו, אז למה דווקא אצל הצעירים מתחת לגיל 25 זה כך? תראה שבגילאים מעל זה (בין 25 ל44) יש הרבה יותר אמונה בבורא. תלמד מהמבוגרים שנפתחו לעולם החיצון.
למה הם היו צריכים להיפתח לעולם דווקא שם?
עצם העובדה, שיש שם חינוך ותרבות חילונית (גם על האי הבודד) אז לכן, מן הסתם, יש גם את אפקט העדר... גם מחדירים להם את זה לראש מגיל צעיר וכו'... פחות פתיחות לעולם הדת וכו'... ולכן המבוגרים שנפתחים לעולם יותר, מן הסתם, אז זוכים ליותר ידע אובייקטיבי בתחום.
גם בנוסף:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4468412,00.html
לפי מחקר שנערך באוניברסיטת איסלנד בשנת 2007, כ-62% מתוך 1,000 נשאלים השיבו כי לדעתם יש לפחות אפשרות ששדונים אכן קיימים בפועל.
כלומר, אפילו בקרב האקדמאיים, אז רובם מאמינים שם בשדים.
החינוך שם גם אשם בזה, כנראה. בבורא לעולם לא מאמינים אבל בשדים כן... :)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4753860,00.html
לפי מחקרים, אף שרבים באיסלנד מאמינים בקיומו של אלוהים, זו עדיין אחת המדינות האירופיות הכי חילוניות שיש.
יש שם גם מאמינים.
צוקרמן אמר שמורה בת 24 אמרה שהדת או אלוהים פשוט לא נדונה על ידי חברי הילדות או הוריה, אפילו לא כאשר סבתה מתה.
אין שם חינוך דתי. אפילו מורה בת 24 אומרת (המחקר היה מתחת לגיל 25, להזכירך).
כמובן שהמבוגרים משפיעים לטובה על כמות המאמינים באלוקים ומנגד החינוך החילוני משפיע לרעה על האמונה בכל השכבות... בעיקר בילדים התמימים.
בקשר לדת שם, אז הדת הרווחת שם זאת לא היהדות. ולכן זה לא משנה מה אמונתם הדתית. יתכן, שהם קיבלו הרגשה לא טובה מהדתות שם... לא היהדות... (כך מצוקרמן).
גם מה שהוא משווה בין ההתנהגויות זה בין מאמינים לא יהודים אליהם ולכן גם זה לא רלוונטי. גם זאת מדינת רווחה וגם עם צפיפות נמוכה מאוד וגם עם קור שרק מוסיפים עוד לרוגע, בריאות ואושר (הקור מוסיף לרוגע בעיקר). מדינת רווחה זה דבר שאני מייחל לו שנים גם פה. אבל השלטון פה הוא בעיקרו גם לא דתי (לא שאני מכליל, כמובן, אבל... ויש חילונים שדוגלים ברווחה גם, אבל הדגש שהוא לא דתי חרדי) וכו'... לצערי, רוב העולם נהיה פחות ופחות מנהיג מדיניות רווחה (בניגוד למצע הכלכלי של ש"ס למשל) ופחות עוזר. גם אתה ומפלגתך שלך נגד רווחה ורוצים לקצץ בקצבאות וכו'..., בגדול. לכן, נגזר על המון אנשים שלא מעוניינים בכך (חלשים בעיקר) לחיות כך.
וצוקרמן שהבאת גם אמר: "תמיד אפשר למצוא מזון, מחסה, ושירותי בריאות. וטיפול טוב בגיל המבוגר, וטיפול בילדים, והכשרה לעבודה חופשית, וחינוך חינם." (בתרגום) "חיים בסקנדינביה יכולים להיות הרבה דברים, אבל חוסר יציבות הוא לא אחד מהם," מסכם צוקרמן.
בכאלה תנאים אז זה משפיע לטובה גם על ההתנהגות. גן עדן עלי אדמות. יחס גורר יחס.
ושוב, הכי חשוב שזה לעומת דתות אחרות - לא היהדות.
שלוקחים מדינה כמו ישראל שהרוב בה חילוני ויש גם הרבה ערבים (ועוד שנלחמים בנו חלקם), אז אי אפשר למדוד את ההשפעה הדתית (והחרדית). זה נבלע.
אברם העברי:
אל יאוש!
https://www.youtube.com/watch?v=kriguuKVJyw
יש עוד הרבה מידע בכיוון זה ולאחרונה התברר בסקר שבאיסלנד אין אף אדם מאמין מתחת לגיל 25
http://www.patheos.com/blogs/tippling/2016/01/14/0-0-of-icelanders-25-years-or-younger-believe-god-created-the-world-new-poll-reveals/
אברם העברי,
לכבוד הוא לי לקרוא את תגובותיך באתר. דף זה מוקדש לתגובותיו של בחור דתי שממהר לתקוף ולהציף בשטפי מלל כל מי שאינו חושב כמוהו. אשמח אם להבא תגיב למאמרים עצמם או באחד הדפים שלא הוקצו למגיבים ספציפיים בקטגוריה הבאה:
http://www.1vsdat.org/index.php/2012-12-24-19-09-20/2013-04-30-12-46-31
הוספתי את האתר המעניין שלך לרשימת האתרים הידידותיים אליה מפנה דף הבית של האתר (אבל עקב תקלות זמניות ייתכן שייקח כמה שעות לרשימה להתעדכן). אם ברצונך לפרסם את הכתבות שלך גם באתר שלי אשמח לפרסמן. אם אתה מעוניין אנא צור איתי קשר לכתובת abir@bezeqint.net.
עדי אביר
השאלות שלך כ"כ ברורות אז תרשה לי להתעלם מהן, לפי דבריך עלי אין טעם לענות לך וגם התשובות ברורות. שאתה אומר שלא להתדיין איתי למי שלא נהנה - לדעתי זה כיף לכל מחפש אמת, על הדרך. גם על הסוג השני של השאלות כבר עניתי על דוגמאות מקודם.
בגלל שאתה לא מכיר את הדת, אז לא ציפיתי שתשמח בה.
הערה כללית: אני לא לוקח עלי את האחריות לנכנסים לקישורים לאתרי כפירה למיניהם. מי שירא אלוקים ונפל לפה בלאו הכי וראה שאלות במקרה והתעוררו לו ספקות, כביכול, ואז רואה את תשובתי עליהן, אז לא צריך להיכנס לאתרי כפירה נוספים מקישורים נוספים. למה אני עושה זאת? אני בעצמי חיפשתי פסוקים של תורה לתומי, במהלך לימוד התורה, והגעתי לאתר כפירה שמצטט פסוקים. מאז הבנתי את גודל הסכנה שבהטעיה ומי שנפל לפה בטעות עדיף שיברח כל עוד נפשו בו. מי שכבר קרא בדיעבד שאלות ותשובות בטח שלא יכנס לקישורים נוספים של אתרי כפירה. אני מתמודד עם שאלות ספציפיות פה וקשה לי לענות לאתר שלם ברגע, אם בכלל, צריך אנרגיות וזמן שאין לי כ"כ (אנרגיות וזמן).
התחלתי בשתי הערות וסיימתי בשלוש... לא נורא. ומצאתי דרך להוסיף בכל אופן קישור, למי שילחץ על שמי המפורש בראש התגובה.
אמנם אני ב"שנת שבתון" וגזרתי על עצמי שתיקה, אבל כיוון שגיליתי כי זכיתי להתצטט כאן, לא אמנע מלהעיר שתי הערות:
1) נוסח המקרא הוא כמובן הבעיה הקטנה יותר - סה"כ ב- 95% מהמקרים נראה שנוסח המסורה שימר בנאמנות מה שנמסר. השאלה היא כמובן - מה נמסר, מי מסר ובעיקר - מתי? וכאן עיקר הבעיה (הייתי מפנה לבלוגי, אבל השורות האלו צרות מכדי להכיל קישור נורמלי).
2) אין טעם לענות למגיבים כמו פלוני, אלא אם כן אתה ממש נהנה מזה:)
3) שאלת הדת בכלל (שהיא עיקרו של אתר, ממה שראיתי) - בקצרצרה, גם אני הייתי שמח לעולם ללא דת, לכאורה. הבעיה שמאז שלמדתי קצת אנתרופולוגיה התחלתי להבין שהמשמעות של זה היא עולם לא-אנושי. זרוק שני הומו-סאפיינס איפשהו ביקום, ותוך X זמן תקבל מלחמות ודת...
לגבי און, אז יש עד המון שמות שלא מוזכרים בתנ"ך אלא פעם אחת.
דתן ואבירם בני אליאב בן פלוא בן ראובן, אבל
און בן פלת אי אפשר לומר שהוא פלוא שכבר
אמר ובני פלוא אליאב ולא אליאב ואון אחים,
אלא היה איש אחד זולת משפחת דתן ואבירם,
אבל לפי שיצא מעצתם לא זכרו הכתוב במקום
אחר שלא יהא גנאי שנתוועד עם מתי שוא,
והסתירה הב״ה המעשה והמשפחה שלו כמו
שהסתיר את המקושש מפני המשפחה.
(לקח טוב).
בכדי לא לבזות את המשפחה אז לא נזכר שמו.
גם השם במפורש אמר לאברהם ששרה צחקה על זה שהיא זקנה ולא על זה שגם אברהם מהשלום. כמובן שאין שקר ב2 המקרים, כמו תמיד. היא באמת צחקה על עצמה, רק הוא השמיט פרט שצחקה גם עליו, כביכול (לא במובן הרע, אלא בגלל שלא כשרים להוליד, לכאורה). כנ,"ל פה. הוא השמיט את השם און. כמובן שיש עוד המון שמות שלא מוזכרים, אלא רק שמות חשובים או עם ילדים וכד'. כמו שהארכתי בזמנו פה באתר. לכן זה גם לא שקר, כמו השאר, כמובן.
קודם כל בקשר לכתבים שנמצאו וסותרים את התורה, כביכול:
אז גם אני יכול לכתוב תורה משלי, אני אקרא לה דת ה"טנדו" ואני אוכל לשלוח עותקים שלה ויקראו בה אנשים גם שלא יאמינו לה (אפילו). ואני גם אכתוב אותה שתהיה דומה מאוד לדת אחרת אפילו (הדת שהכי טובה בעיני אעתיק ממנה בקצת שינויים - ח"ו - בשביל המשל הכול). בסוף היא תלך לאיבוד, במובן הזה שאף אחד לא יאמין לה (נגיד), אבל אין לה רצף היסטורי ועם ששומר ומאמין לה (חכה עם המוסלמים , הנוצרים ודומיהם רגע :)). עכשיו יבוא מישהו בשם 'שחר' או 'עדי' או 'פלוני'... או איך שתקרא לו, וימצא את המגילות של דת ה"טנדו" והן אפילו דומות לתורה שלנו. מה זה קשור? הרי, קודם כל מדובר בכתב שאין לדברים שבו רצף היסטורי ועם. זה לא עבר במסורת רציפה!!! המסורת שלנו בעל-פה הייתה עוד לפני המגילות האלו. כלומר אנחנו קדמנו בזמן. המסורת היא הקובעת ולא זמן הכתיבה והתורה נשמרה ברצף היסטורי וגם לפני הכתיבה וגם אחריה ועד היום. לסיכום: 1. אנחנו קודמים בזמן. 2. לנו יש רצף היסטורי ועד היום שומרים על המצוות וכו'... אין בעיות שינוי שפה והבנה ומסורת ורצף היסטורי ואחרות. ממילא, מה שקובע, כפי שהארכתי מקודם, זה לא הכתב אלא המסורת וגם שלא הייתה התורה שבע"פ כתובה עדיין העברנו אותה במסורת בע"פ והייתה אמינה ושמרנו עליה באותה המידה - עם כל התנאים הנוספים שפרטתי לעיל ונוספים.
לגבי המוסלמים והשאר אז גם אין להם רצף היסטורי וגם מסיבות נוספות שפרטתי בזמנו, אז הן גם בקטגוריה הזאת.
לגבי קורח - אז אמרתי 2 דברים: 1. חמור לחם - שזה בלשון קצרה. וניתן להבינה מהמשפט. גם אצלנו הלשון קצרה וגם ניתן מהפסוק אחרי ויש עוד וו החיבור של רצף. 2. "לקח ויצב את מצבת" - להראות שלקיחה זה לשון מיוחדת שניתן להשים אותה לפני במקרה שזה מצריך הכנה וגם שייך לתוכן. לקיחה של משהו ולא של אוויר, אבל שמצריכה הכנה וגם צריך להבין מה זה המשהו הזה ולכן יש את הפסוק הבא ועם וו החיבור.
לסיכום:
1. הלשון הקצרה מראה למה ניתן להשמיט דבר שמובן מהפסוק. איך זה מובן? מהפסוק שמיד אחרי ויש עוד וו החיבור לרצף.
2. הלשון מספר דברי הימים 'לקח, ויצב מצבה' מסביר את הלשון של הכתוב איך היא מסתדרת עם ויקח קורח (ושאר השמות) ואז כתוב ויקומו - זה מסביר שלקיחה ניתנת כלשון הכנה ולמה יש סגנון לשון כזה. ובתנאי שהלקיחה שייכת למשמעות (כמו במצבה ולעיתים גם לקיחה בדברים ואחרים) ופה זה לקחת אנשים. וגם שיודעים מה המשמעות - מה לוקח. שם ופה יודעים. שם מצבה ופה אנשים. רק שהמילה ויקח במובן של הכנה לפעולה העיקרית שבאה אחרי כן ולא סתם לקיחה ולכן זה יכול להראות מנותק, כביכול, על פניו.
אבל גם תוסיף את הפירוש הראשון שניתן בלשון קצרה וכו'... והעיקר שהכול מובן.
לגבי 'להביא' אז לא הבנתי כ"כ את שאלתך. הרי כתוב "וילך עשו השדה לצוד ציד להביא" יש לצוד ציד. ויש להביא אותו אחר כך. זה דברים שונים.
ע"כ.
כמו שיש הרבה שמאמצים, יש גם המון דתיים אבל אמיתיים ובקיאים יותר שלא מאמצים.
פלוני,
במשך רוב שנות חיי הייתי שומר תורה ומצוות, כך שאני מכיר את הפרשנויות השונות. שנים רבות גם תירצתי לעצמי שזה מספיק.
אני בטוח שאתה אדם חכם ומכיר את ההסטוריה, אבל לטובת מי שלא:
תרגום השבעים: חובר במאה ה- 3 לפנה"ס, הרבה לפני ההעלאה על הכתב (ואולי אף הניסוח בע"פ) של מקור יהודי כלשהו, כגון המשנה או מדרשי ההלכה.התרגום חובר על-ידי יהודים, ועבור יהודים.
במקביל אליו יש את מגילות מדבר יהודה, בהם נשמרו במצב מצויין כתבי התורה מהמאה ה3 לפנ"ס. שני הנוסחים זהים בחלקים רבים ושונים מאוד מנוסח המסורה שאותו קוראים היום בבתי הכנסת ועליו מתרצים הפרשנים את תירוציהם.
נוסח המסורה שמצוי בידינו הוא נוסח מאוחר מאוד שעלה על הכתב בשנת 930 לספירה ומבוסס על כתר ארם צובא (וגם הוא עצמו אינו כולל את רוב התורה וחלקים גדולים מהנביאים והכתובים).
לענינו, הפסוק אומר"
א וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. ב וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם"
* אתה רואה את וי"ו החיבור בין כל השמות??
איך הוא יכול לקחת "ואנשים"?
תנסה לצאת מהאפולוגטיקה הפרשנית ולקרוא בעיון את הפסוק. ישי לקח חמור לחם. הוא לא לקח "וחמור לחם"
*לגבי און בן פלת: ברור שהמפרשים צריכים להסביר מי האיש הזה ולאן הוא נעלם. באותה מידה אם במקום דתן ואבירם היה כתוב "דתן בן רם" היו מסבירים בסבלנות ש"רם" הזה היה צדיק גדול או רשע גדול או כל הסבר אחר. לא נראה קצת מוזר שהמקרא, שאוהב לחזור שוב ושוב לאותם אנשים (מכיר בן מנשה שילדיו נולדו על ברכי יוסף בבראשית הוא זה שכובש 400 שנה מאוחר יותר חלקים בבשן בספר דברים, שלא לדבר על פנחס וכלב ושאר יוצאי מצריים שהיו פעילים מאוד בזקנתם המופלגת) ופתאום מגיע לו איזה "און" משום מקום, מה עוד ששושלת דתן ואבירם כתובה במפורש והשמות דומים כל כך??
*להביא ציד להביא, עדין תמוה. כי לפי ההסבר שלך זה מיותר. אז מה אם ה"הבאה" נאמרה מאוחר יותר. זה שהעברית של ימינו השתנתה לא אומר שהעברית בתורה השתנתה, וזו הפעם היחידה בכל התנך כולו שבפסוק מסויים מופיעה בהקשר הזה לוואי שהוא גם נשוא שמני (מבוא לתחביר ושחבור). אז השפה השתנתה גם בזמן שנכתבה?? (תכלס, כן, כי היא נכתבה במשך מאות שנים, אבל בכל גלגולי השפה היא עדיין לא הגיעה למקומות כאלה)
* רבים מהמאמינים בדורנו, שאוחזים גם בתואר אקדמי כזה או אחר מאמצים (חלקם בלית ברירה) את האמת ההגיונית ששיבושים כאלה ואחרים קרו, אפילו באתר זה ד"ר אלחנן שילה (שהוא אם אינני טועה, דתי) יצא בקצף נגד הטענה שיהודים בימינו לא מסכימים שנעשו שינויים (טענה שאתה מתעקש עליה) - בדוגמא שעדי הביא שבה אומר הכתוב "בן שנה שאול במלכו" וכל בר דעת מבין שהגיל הושמט מהטקסט ושאין כאן הזמנה לפירושי סוד של "לא טעם טעם חטא" או "בן שנה ליופי" כמו אצל שרה אמנו (שגם שם, אצל שרה, תרגום השבעים ומגילות קומראן סוברים אחרת מנוסח המסורה, עיין כאן:
http://ivri.org.il/2013/10/chayei-sara/
)
ואף הביא את הציטוט "ר' רפאל בירדוגו כותב: ""ואפשר שבהעתקה שהעתיק הסופר היה כתוב מספר השנים מטושטש [...] והמעתיק העתיק 'בן שנה' " ["שאול במולכו"]פירוש זה מובא אצל עמוס פריש, "הערכה מחדש של פרשנות המקרא היהודית במאות הט"ז-הי"ט" "
אתה יכול להמשיך להתבצר בדיעותיך, כלומר בדיעות מיטב הפרשנים שלא הכירו נוסחים אחרים ולא היתה להם ברירה אלא להסביר את השיבושים הללו, אבל כדאי שתכיר שהיו עוד נוסחים רבים, מוקדמים (השומרונים, האתיופים, אלכסנדיה ועוד) שבהם יש שינויים גדולים לעומת ספר המקראות-גדולות שבידך
בברכה
בקשר לציד להביא - אז אין בעיה עם הפשט. גם לפני כן נאמר בפסוק ד' "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואוכלה..." וגם אחרי זה נאמר בפסוק ז ממה שרבקה אמרה ליעקב: "הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואוכלה...".
גם בפסוק י נאמר: "והבאת לאביך ואכל..."
כלומר, זה לא תמוה, כמו שאתה חושב, ולהיפך, אין בזה שום חוסר היגיון שהוא.
קודם כל צריך להבין שהעברית התנ"כית מלפני אלפי שנה שונה מהעברית שלנו. גם המדע מודע לזה.
לעצם העניין: 'ויקח קורח' - הוא לקח אנשים. זאת דרך קצרה, כמו (שמואל א', טז, כ): "ויקח ישי חמור לחם ונאד יין וגדי עזים אחד וישלח ביד דוד בנו אל שאול" -
מצודת דוד:
"חמור לחם" - חמור אחד טעון לחם.
אבל ברור שצריכים להבין זאת מהמשך הפסוקים. בפסוק שאחרי זה כתוב 250 נשיאים - שאותם לקח.
הוא לקח אותם לקום על משה. לכן, אין הפסק תוכן למה שאחרי זה, לפני שתבין מה הוא לקח.
הוא לקח אנשים לקום על משה.
קורח, דתן ואבירם קמו לפני משה בנוכחות 250 הנשיאים שתכננו עם הנשיאים שיבואו כאילו בתומם לדון אנשים, וכך במעמד המון אנשים מהעם, קורח דתן ואבירם דיברו כנגד משה והנשיאים הסכימו וכך משכו את העם הרב שהתאסף. לכן מובן הפסוק: "ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם".
(אבן עזרא).
עכשיו העיקר:
כמו שויקח קורח ודתן ואבירם ...(שאר השמות) ויקומו על משה ואהרון... שבכל תחילת מעשה שתבוא לקיחה הוא לשון התעוררות בנושא ההוא, כמו:
שמואל ב, יח, יח: "ואבשלום לקח, ויצב-לו בחייו את-מצבת אשר בעמק-המלך:".
הרי ויקח ויצב לא נאמר אלא "לקח, ויצב לו". העיקר זה ההצבה. והלשון ויקח זה כמו פה - ההתעוררות להכנה למעשה.
כמו שתגיד שלקחת זה את המצבה שהציב, אז גם פה זה לקחת נשיאים לקום על משה.
(רמב"ן).
לגבי און בן פלת: אז און בן פלת בהתחלה רצה לבוא ואפילו נשבע לקורח אמונים אבל בסוף הוא לא בא עם הרשעים הללו, ולא התנהג כמותם כלפי משה, ובגלל זה ניצלו חייו, כי לא היה עימם כאשר בלעה אותם הארץ. אשתו הצילה אותו. חז"ל אומרים: און בן פלת אשתו הצילתו ואמרה לו שלא יצא לו מזה כלום שגם אם משה ינצח וגם אם קורח ינצח אז הוא יהיה תלמיד ושכנעה אותו לא להיות במחלוקת ולכן אח"כ לא היה עוד במחלוקת ולכן ממילא שמו לא נזכר עוד במחלוקת, ב"ה (סנהדרין קט ע"ב - קי ע"א).
זה לבינתיים.
שחר,
כשאסיים את המאמרים שאני כותב עתה אשוב לסתירות התנכיות ואעזר באתר שחשפת בפניי. בינתיים אוכל להצביע על שני מאמרים בהם התייחסתי לשיבושים אפשריים במקראות:
'מי זאת אשדת ומה היא עושה לימינו של יהוה?' בכתובת:
http://1vsdat.org/index.php/2012-12-24-19-09-20/2013-04-30-12-46-31/item/482-%D7%93%D7%A3-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99#comment14554
והמאמר 'השיבוש שהפך לגיבור' בכתובת:
http://www.1vsdat.org/index.php/2015-02-01-12-54-59/2010-07-23-09-16-23/item/79-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%9A-%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8
עדי אביר
בשמחה!
אגב, אם תעיין באתר לעומק תראה כי בעל האתר אף טרח בכמה מקומות להשוות נוסחים שונים כדי למצות את המחקר, לדוגמא במאמר על תרגום השבעים (אני מצטט מדבריו):
"וילך עשו השדה לצוד ציד להביא" (בראשית כז ה)
המילה "להביא" אינה מובנת בהקשר – ואכן, חז"ל דרשו: לצוד ציד [אם ימצא] להביא [מן הגזל, אם לא ימצא], והדוחק מובן.
מתרגום השבעים משתמע שגרס "לצוד ציד לאביו", והתמיהה סרה ללא קושי.
מחברי ה- BHS מציעים כי בנוסח המקורי היה כתוב אולי "לאביה" כשהכוונה ל- "לאָבִיהֻ" (ה' עם קובוץ) – בעלי המסורה חשבו שטעות היא ויש לגרוס "להביא", ואילו תה"ש הבין כמו הניקוד המוצע, ותרגם "לאביו".
http://ivri.org.il/2013/12/septuaginta-between-darkness-and-light/
ויהיה מעניין לראות את המגיבים הקבועים באתר מנסים להסביר למה "להביא" יותר הגיוני מ"לאביו" :)
על כל פנים, תמצא בו תחמושת רבה במלחמתך הצודקת, וזה שווה הכל
שחר,
תודה על שהפנת אותי לאתר מעניין שלא הכרתי.
עדי אביר
.
לצערי אין ברשותי עותק מודפס, אבל מצאתי אתר שמרכז לא מעט תיקונים, להלן
http://ivri.org.il/2014/10/bhs#38
שחר,
תודה לך על הערתך.
יש לי גישה ל-Biblia Hebraica Stuttgartensia
אבל אין בעותק שבאתר את תיקוני הטעויות עליהם אתה מדבר. אני מניח שאתה משתמש בעותק מודפס. האם תוכל לשלוח לי את פרטיו?
עדי אביר
לפלוני, עדי, וכל המעוניינים:
ראיתי שלא פעם עדי מראה שיבושים שהתקדשו ומתחקה אחר מקורן.
מכירים את הBHS? ראשי תיבות של "Biblia Hebraica Stuttgartensia"
באריכות:
https://en.wikipedia.org/wiki/Biblia_Hebraica_Stuttgartensia
ובקצרה: מדובר בספר שהוא פרי עבודה של מאות אנשים, עשרות שנים וכמה מהדורות, שעושה סדר בנוסח המקרא ומראה בצורה יפה את טעויות הסופר שהשתרשו בטקסט ומה מקורן.
לדוגמא (ויש מאות דוגמאות, פשוט אני אוהב את הדוגמא הזו במיוחד):
בתחילת פרשת קורח, המילה הראשונה בפרק, "וַיִּקַּח", מעוררת שאלה: את מי בדיוק לקח קורח? כל המפרשים העלו השערות, אבל הפתרון המוצע הוא פשוט ואלגנטי: יש לקרוא "וַיָּקָם" במקום "וַיִּקַּח" והראיה, שהפסוק הבא מתחיל: "וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה…", כדרכו של המקרא לחזור על הראשונות כשמשפט או עניין התארכו מעט.שלא לדבר על ההבדל הדק בין האותיות "ח" ו"ם".
מייד בהמשך הפסוק מופיע בחור בשם "אוֹן בֶּן פֶּלֶת" – אלא מה, הבחורצ'יק נעלם מייד אחר כך מהפרק, ולמעשה אינו מופיע בשום מקום אחר בתנ"ך!
וכאן הצעת התיקון היא כזו: אחד מבני ראובן נקרא "פַּלּוּא" (בר' מו, ט) והוא-הוא אביו של אליאב, אביהם של דתן ואבירם (במ' כו, ה). אם נעשה 1+1 נקבל את התיקון המבריק הבא: "וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן פַּלּוּא בֶּן רְאוּבֵן". כלומר – לא און ולא בן פלת כאן, אלא רק דתן ואבירם.
על זו הדרך מתבארים שמות רבים, מקומות, קבוצות, פעלים, תארים ומה לא. כדאי לכל בר דעת (וגם למאמינים) לעיין ולהחכים.
ברוב המוחלט של הדתות יש אמונה באלילים - אלילים גשמיים. זה בניגוד גמור לאמונה שלנו. בניגוד גמור לשכל. בניגוד גמור למדע. הורדת המון דתות. נשארת עם 3 היהדות שלנו, הנצרות והאסלאם. קל לבדוק. הוכחנו. הם מודים בשלנו ואת שלהם כבר הפרכתי פה באתר.
לגבי הכמות, אז גם יהלומים אין הרבה וחול כן יש הרבה. גם כן כל אדם יכול להתגייר ולהצטרף. הרי גם אצל היהודים יש כאלה שנולדו למשפחות דתיות ויש שאצל חילוניות. אדם שנולד למשפחה דתית זה כי הוא מת בגלגול הקודם או דתי, או הרהר בתשובה וכד'. לעומת זאת, חילוני מת חילוני וכד' בגלגול קודם. כמובן שהבגד זה לא מה שקובע.
הגויים, אז נשמותיהן בגלגולים הקודמים (יתכן יותר מאחד) לא אמרו נעשה ונשמע. היהודים כן. לכן הם נולדו גוים, אבל הם יכולים להתגייר. גם מי שלא התגייר, אבל שומר 7 מצוות בני נוח אז יזכה בגן עדן. גן עדן מסוג שונה בהתאם, אבל הוא יכול להתגייר ולזכות יותר.
פלוני, בעולם שבו כ-5.8 מיליארד בני אדם מאמינים ב-4,200 דתות שונות - ולכולם יש הוכחות ו"הוכחות שכליות", דרשים ומדרשים, סודות ואגדות, וכל אחד בטוח שהדת שלו היא האמת היחידה - אשריך שנולדת ל-0.2% של מאמיני היהדות-הרבנית, ושיש לך הוכחות, דרשים, מדרשים, סודות ואגדות, ושאתה בטוח שהדת שלך היא האמת היחידה.
לסגור פינות:
המילה שבכותרת בויקיפדיה בערך "אגדה" שהבאתי אז למעלה שם כתוב שמפנה גם מהערך "מדרש אגדה"...
ואגב כתוב שם תחת הכותרת: המושג "אגדה" בלשון חז"ל:
"אולם, בלשון חז"ל המונח "אגדה" (או "הגדה")..."
גם הגדה=אגדה בלשון חז"ל.
מה שהבאתי מדברי רבי משה חיים לוצאטו, מתוך "מאמר על האגדות", אך מתייחס (2 הקטעים) רק לחלק מהאגדות והנה דבריו קודם לכן:
והנה המאמרים הלמודיים המוסריים אין צורך לדבר עליהם עתה, כי הנה תועלתם מפורסמת ויפעתם גלויה, ואין לטוען לטעון עליהם ולא למתעקש ליכשל בם. אך נדבר עתה מן הלמודיים האלהיים.
יש מאמרים לימודים מוסריים - פשט, רמז ודרש. ויש לימודים אלוקיים שזה הסוד... שמתעסק בסודות שמעבר.
כמו שכתב בהמשך (ממה שהבאתי בתגובה ממקודם גם): "ראוי היה לחוש גם כן על חלק סתרי התורה ועיקרי האלהיות..." וההבדל.
וגם כתב:
"דע שהמאמרים הבאוריים יתחלקו לשלשה מינים:
פירושים (פשט)
האחד הוא אשר יכוונו בם אל באור הכתוב ממש, ויהיה פירוש הכתוב ההוא לפי דעתם כאשר יאמרוהו."
(שזה הפשט).
"רמזים" וכל מה שהאריך בנוסף.
"פסוק נדרש לשתי פנים" (דרש).
ע"כ.
כל זה אלה מאמרים לימודים מוסריים. ויש את המאמרים הלימודים האלוקיים שזה הסוד - כפי שהראיתי שהוא כתב בפירוש מקודם.
כל זה רק בנוסף לכל מה שכתבתי מקודם.
קודם תבינו פשט ואחר כך תקפצו 3 שלבים לסוד (שהוא השלב הרביעי). לא כל אחד יכול ללמוד זוהר ויש דרך ללמדו.
הוא כתב מדרשי אגדה ולא דרש. מדרש ולא דרש. ועיין גם במילון ספיר למשל שמסביר שמדרש זה ההיפך מפשט ודרש זה משהו אחר. או בסגנון לשון חכמים: כל דרש הוא מדרש אבל לא כל מדרש הוא דרש.
פלוני,
אתה תמיד מתייחס לדברים שהוכחת קודם לכן אבל כשבודקים מה כתבת 'קודם לכן' מוצאים שוב את אותם מיתוסים חסרי שחר. לא ניתן להוכיח מיתוס אחד על ידי מיתוס אחר.
אם הרמח"ל חושב שאת החלק הסתום של האגדות ניתן להבין רק באמצעות הקבלה הוא פשוט טועה. ה'סוד' של האגדות הוא המקום אליו מגלים את כל המבוכות.
עדי אביר
הנה דהרי רבי משה חיים לוצאטו, מתוך "מאמר על האגדות"
שגם מראה בקטע הראשון שהאגדה כוללת סוד - דהיינו זוהר וגם מראה בקטע השני למה בהתחלה לא כתבו אותו עם שאר התורה שבע"פ ובסוף כן כתבו את הזוהר וכד'.
הסכנה בכתיבת אגדות
והנה התבוננו עוד וראו, שבחששא הזאת שחששו על חלק המצוות ראוי היה לחוש גם כן על חלק סתרי התורה ועיקר האלהיות. אך אין התיקון שמצאו לחלק המצוות ראוי לחלק הסודות. וזה, כי ביאורי המצוות והדינים אין היזק כלל אם ייכתבו בספר בביאור גלוי לכל קורא. אך חלק הסודות אין ראוי שיימסר כך לפני כל הרוצה ליטול את השם, לא מצד יקר המושכלות ולא מצד עומקם. אם מצד יקרם, כי אינו כבודו של הבורא ית' שימסרו סתריו בידי אנשי מידות רעות, ואפילו שיהיו חכמים מחוכמים. ואם מצד עומקם, שהרי העניינים באמת עמוקים מאוד, ולא יצליחו בם אלא אנשים זכי השכל ומלומדים בדרכי העיון היטב, ואם יפגעו בם שכלים גסים אף בלתי מלומדים בעיונים, יוציאו העניינים האמיתיים היקרים לשיבושים ודעות רעות.
האגדות נכתבו כחידות
על כן גמרו לבצוע הדין, והיינו לכתוב אותם, למען לא יאבדו מן הדורות האחרונים, אך בדרכים נעלמים ומיני חידות, שלא יוכל לעמוד עליהם אלא מי שמסרו לו המפתחות, דהיינו הכללים שבהם יובנו הרמזים ויפורשו החידות ההן, ומי שלא נמסרו לו המפתחות, יהיו לפניו כדברי הספר החתום וכאילו לא נכתבו כלל. והמפתחות האלה השאירום ביד תלמידיהם שקיבלום מידם. ואמנם עליהם סמכו שלא ימסרו אלא לתלמידיהם אחריהם, הגונים כהם, וכן מדור אל דור, והמה הזהירו, וכן ציוו לכל משכיל ומלמד שיהא מזהיר ומכריז לכול, שדברי חכמים וחידותם צריכים לימוד, ושכל הקרב להם ואין המפתחות בידו אינו אלא רוצה להיכשל. ואולם אחרי הזהירם האזהרה הזאת, אם יבוא איש ויעפיל לכנוס בהם והמפתחות אינם בידו, וכשל אחור ונשבר, והנה דמו בראשו יהיה, והם נפשם הצילו.
כהגדרה שלילית, אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%92%D7%93%D7%94_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA)
כלומר: אגדה זה לא פשט אלא השאר.
לגבי הסוד אז זה כול גם את הזוהר וכפי שהוכחתי קודם וגם לא משנה מה אתה חושב אלא מה המסורת שלנו העבירה. שלא כל אחד יחשוב מה שבא לו.
פלוני,
במשפט שציטתת רש"י התייחס רק לפשט ולדרש. איפה אתה מוצא אצלו התייחסות לרמז וסוד.
אתה חושב שהמונח 'סוד' מתייחס לתורת הקבלה. אני חושב שהמושג הזה מתייחס לתורת הסוד הקדומה שנשמרה בספרות המרכבה וההיכלות ואין לה שום קשר לקבלה שהומצאה בימי הביניים.
עדי אביר
אין סתירה והחוקרים לא טעו. כפי שכתבתי, הזוהר נכתב מאוחר יותר. לפני כן הוא הועבר בע"פ והמילים שהעבירו - כמו שהתורה שבע"פ שהועברה לפני כתיבתה בע"פ - אז לא ניתן לראות את המילים... כמו שאם תדבר אז המדע לא יוכל לראות מה דיברתי אם לא תשמר את זה. יש דרכים מסוג אחר לשמר מסורת בע"פ וכפי שהסברתי קודם גם שהוסכם על כל יהודי התפוצות וכו'...
בקשר לרש"י:
הנה מה שהוא כותב במפורש:
בראשית ג, ח, דיבור המתחיל "וישמעו":
"יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ובשאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו."
ע"כ.
כלומר, הוא אומר שיש עוד רבדים ושהוא רק מתמקד בחלק מהם.
יש פרד"ס - פשט, רמז, דרש וסוד.
כבר אמרו חכמים (חגיגה יד, ב): "ארבעה נכנסו בפרדס" - ארבעה חכמים גדולים מחכמי ישראל נכנסו לעסוק בתורת הסוד, ורק אחד מהם נכנס בשלום ויצא בשלום. והאחרים: אחד מת, אחד נטרפה דעתו, ואחד יצא לתרבות רעה. רק רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום.
יש מדרגות בלימוד התורה. הן רמוזות במילה פרד"ס - ראשי-תיבות: פשט, רמז, דרש, סוד - פרד"ס. צריך לעלות בסדר המדרגות ואי-אפשר לקפוץ למדרגה העליונה בטרם ראויים אליה. והמנסה להקדים את המאוחר יכול להיפגע. זה כמו לגשת להתעסק בחומר-נפץ בעל עוצמה גדולה, בלא שיודעים להשתמש בו שימוש נכון. יש בכך סכנה גדולה, שכן טעות קטנה יכולה להמיט אסון.
פ = פשט.
ר = רמז.
ד = דרש
ס = סוד - הנסתר
הסוד הוא תורת הקבלה, כל סודות התורה, כל סודות החיים, כל מבנה העולם בו אנו חיים והעולמות הנוספים, הרקיעים, הספירות בעץ החיים, כל משמעות הלידה, החיים והאהבה - מצויים בקבלה !. הכל נמצא - אך בלתי נראה ובלתי מוחשי - הוא הוא הסוד.
כל הסודות מצויים באותיות הא'-ב'. האותיות נמצאות במחשבה, בדיבור ובמעשה. האותיות מכילות תכנים, איכויות והשפעות על הבריאה ועלינו, הברואים.
כל מילה פשוטה בתורה, מכילה בתוכה רבדים רבדים של משמעויות גלויות ונסתרות - כמו בחפירה ארכיאולוגית תוכל לחשוף אותם אם רק תשתמש בכלים הנכונים.
ארבע שכבות המידע הבסיסיות הן הפרד"ס:
פשט - ההסבר הפשוט של הנאמר בתורה. רש"י, אשר חי בצרפת במאה ה-12, כתב הסבר נפלא על התורה ברמה זו של פשט.
דרש - המדרש מגלה לנו את הרובד הלימודי של התורה, ומסביר כיצד ליישם אותו בחיינו.
רמז - רמה עמוקה יותר של מדרש, שבה הגיה או איות שונה של מילים חושפים בפנינו משמעויות נוספות. ספר התורה אינו מנוקד ומפוסק, מה שמאפשר הבנת רובד זה ביתר קלות.
סוד - המשמעויות המיסטיות הנסתרות של היקום, כפי שהן מובאות בספר הזוהר.
הקבלה , ממקור מחשבתם של ר' יצחק סגי נהור, הרמב"ן, האר"י, הרמ"ק וכו'...
הלימוד חייב להיות מותאם לאישיות כי אם לא אז האדם יגלה חוסר עניין. ''אין אדם לומד אלא במקום(בספר) שליבו חפץ'' וצריך הכוונה להתאים לכל אדם את מה באמת מתאים לו כי מקצועות התורה הם רבים..."
פלוני,
האם אינך מודע לכך שאתה מוכיח את המיתוסים שלך רק באמצעות מיתוסים אחרים שלך? האם ניסית פעם לשער לעצמך איך העולם היה נראה אם אחד הסיפורים שאתה מספר לעצמך היה סתם הזיה חסרת כל בסיס? למשל, כל החוקרים באקדמיה חושבים שספר הזוהר נכתב רק בימי הביניים ורשב"י משמש בו רק כדמות דמיונית. כיצד יראה העולם שלך אם יסתבר שהחוקרים צודקים ואף אחד באמת לא שמע על הקבלה לפני המאה השנים עשרה? רש"י מעולם לא התייחס לתובנות קבליות. האם להערכתך הוא היה גיבור שהשתלט על יצרו או שהוא פשוט לא הכיר את המיתוסים הקבליים? חשוב על זה לפני שתטיח בי עוד כמה מיתוסים.
עדי אביר
דברי הם פשט הדברים שכל בר דעת מבין אותם.
לגבי הגלגול נשמות כבר הארכתי בעבר שהזוהר היה מדברי רשב"י ותלמידיו והם הועברו בע"פ כמו שאר התורה שבע"פ עד שנכתבה. רק הסידור הכרונולוגי והכתיבה והשם זוהר יוחסו לכותב המאוחר שמרכז את הכול בספר.
אגב, התורה גם לא מתעמקת בעולם הבא אלא רק בשכר פה ולמרות שברור ממנה שיש עולם הבא כמו נגיד ששאול העלה באוב את שמואל והפריע את מנוחתו. ושכתוב שאת נפש אויביך יקלענה בכף הקלע ועוד כאלה שהראיתי בזמנו. על הדברים האלה יש העברות ופירוטים בספרים אחרים והם עמוקים מני ים והזוהר הועבר בע"פ וקובל בישראל בכל התפוצות גם.
פשוט לא מרבים לדבר על זה המון אנשים וגם היום בקרב הדתיים (נתעלם מהלא רלוונטיים) לא המון באחוזים לומדים זוהר וגם כל ההגבלים בכדי שלא ישתגע. יש דברים בזוהר שמותר לומר אבל לא הכול מותר לכל אחד ובכל מצב.
יש רמז בתורה לגלגול נשמות גם, למשל
"דור הולך ודור בא" (קהלת א, ד) - היה צריך לכתוב "דור בא ודור הולך", "אלא מלמד שכבר בא", שהדורות שהולכים - הם עצמם אחר כך באים, וזה הסוד שנאמר בקהלת (א, ט): "מה שהיה - הוא שיהיה... ואין כל חדש תחת השמש".
איוב (א, כא) מעיד על עצמו: "ערום יצאתי מבטן אמי, וערום אשוב שמה". כלומר, "אשוב ממש לבטן, בהיותו חושב שעוד תשוב נשמתו להתגלגל בגוף אחר".
כמו שלא מרבים לדבר על הישארות הנפש ובכלל לא מפרטים מה יש שם כמעט אז כך גם על גלגול נשמות ועוד המון דברים מעבר לפה וכתוב בתורה שלא מעבר לים היא והתורה לא מדברת ברבדים האלו ולכן יש ספרים נוספים שזה תפקידם ואמונה מלבד הסברים של המצוות שהתורה שבע"פ.
ע"כ.
על הדרך הסבר למה אדם לא זוכר את גלגולו:
"הלם הלידה מכוון משמים כדי לגרום שההתפתחות הנוכחית תדחיק את זכרון הגלגול לתת מודע, כדי שהאדם בגלגולו הנוסף יחיה את חייו ויעשה את מעשיו מתוך בחירה מושלמת, ואם יזכור את גלגולו הקודם ויבין ששב הוא כדי לתקן מעשיו, שוב בחירתו לא תהיה מושלמת, ואין טעם במעשים שלא נעשים בבחירה ורצון מלאים. אבל תפקידו למצא בכחות עצמו את סבת גלגולו ולתקן פגמיו. וכשאדם מחפש זאת ע"י בחירתו ומתעלה בידיעותיו ובהתנהגותו הרוחנית, זוכה להגיע לידיעה זו ולתקונו המושלם. וגם אם לא הגיע אדם להכרה זו, בעצם שובו לעולם כדי לתקן, ממציאים לו משמים מעשים ונסיונות שאם יעמוד בהם יתקן את מעשיו מגלגולים קודמים ותוכשר נפשו לאור באור החיים."
הסבר פשוט: אדם נולד תינוק - בניגוד לאדם הראשון שנולד כבן 20, כי הוא היה הראשון ולא גלגול אדם אחר, אז תינוק לא זוכר וכך לא יזכור גלגול קודם בד"כ (במקרים מעטים היו כאלה שזכרו כי הייתה טראומה קשה שעברו וזכר איכשהו אבל זה נדיר) וכך יוכל לתקן בבחירה שלימה. למה? כי אם היה זוכר שהתגלגל מסיבת החטא אז זאת לא חכמה גדולה כ"כ כי הרי רואה בעיניים שנענש והתגלגל ורואה את השם בעיניים ויתקן בהרבה פחות בחירה הוגנת כי יודע מה לתקן בגלל זכרונו את גלגולו ואגב זכרון גלגול קודם מספיק לבד בשביל לחזק אמונה וכ"ש שידע מה לתקן ויתקן וזה ללא התמודדות טבעית אלא שהשם הזכיר לו באופן פלאי את גלגולו הקודם ולכן הבחירה קלה יותר והשכר בהתאם...
פלוני,
האם יש איזה שהוא מיתוס, מעשיה, בדותה, בדיה או סתם דבר הבל בו אינך מתעמק ומוצא אמיתות חבויות?
אתה מסביר ומסביר ומבהיר אבל בשום מקום אינך מציין מניין אתה יודע את כל מה שאתה חושב שאתה יודע. הבה לי את המקורות ואסביר לך שהרבנים הקדומים שמדבריהם אתה ניזון המציאו את כל ההסברים העמוקים הללו מהאויר או הסתמכו על רבנים קדומים יותר שגם הם ביססו את תורותיהם הנפלאות על אותו אויר.
זאת הסיבה, למשל, שבמקורות הקדומים אין שום איזכור לתורת הגילגולים שיובאה מדתות המזרח רק בימי הביניים. גם שאר דבריך המאירים נסמכים על דבריהם של רבנים מאוחרים שליהגו ללא כל בסיס תנכי או תלמודי.
עדי אביר
בעצם, אברהם יכול לסמוך על השם שהוא מעניש את יצחק על סמך חטאיו או מהגלגול הזה או מהגלגול הקודם או שמניהם ביחד. ויכול היה לסמוך עליו כפי שהסברתי באריכות גם בתגובה הקודמת.
בס"ד
לגבי עקידת יצחק:
בזמן העקידה אברהם כבר הכיר את השם גם מבחינת כוחו וגם מבחינת טובו. במהפכת סדום השם אמר לו מראש שישמיד אותם וידע מראש שיפלו עליהם מהשמים אש וגופרית. השם גם הציל את לוט. ואברהם ראה בעיניו וגם שלוט ניצל וכו'... לפני הפיכת סדום היו המון ניסים אבל הם התמקדו בעיקר בכוח, למשל ניבוי על תאריך מדויק מראש על לידת יצחק וגם ששרה הייתה זקנה בת 90, על טבעי. היו ניסים שהעידו על כוח. לגבי הטוב של השם שהיה ברור גם כן והועברו גם מאדם הראשון במסורת 7 מצוות שהיו הגיוניות ומינימליות. אבל זה שונה מבחינת הניסים שלא היו מתמקדים בזה באופן על טבעי בכדי שיוכל לעשות גם דברים מעבר למוסר המינימלי שאח"כ כבר כן יהפוך כזה מוסרי אבל עד אז... כי זה היה לפני מתן תורה ואפילו לפני כל ניסי מצרים ואפילו לפני מהפיכת סדום והניסים שמעידים על טוב השם יותר באופן ניסי - במצרים המצרים נענשו ואלה שלא מחו גם, ובנ"י שממש לידם לא. כנ"ל בקריאת ים סוף. במתן תורה נאמר גם במפורש. אבל לפני מהפיכת סדום, אברהם שהכיר את השם בכוחו אבל טובו שהיה אצלו מובן אבל עדיין לא בשביל שיעשה דברים מעבר למוסר הברור והמינימלי - בניגוד ל7 מצוות וכד'. לכן, לפני מהפיכת סדום אברהם התווכח, כביכול, ארוכות עם השם, שלפני הנס הזה הוא רצה ללמוד את דרכי השם גם יותר וכמובן שלא קבע אלא שאל: השופט כל הארץ לא יעשה משפט? אחרי ניסים גלויים של מהפיכת סדום שהעידו על טובו יותר ושהשמיד רשעים באופן על טבעי וגם ניבא זאת מראש ואת לוט הציל אז אברהם כבר הכיר את השם יותר טוב ויכול לסמוך עליו יותר בלי שאלות בכלל בעקידת יצחק שהייתה אחרי זה. אחר הדברים האלה שזה גם כל הניסיונות שלפני כן. כמו ששופט בשר ודם שגוזר משהו אפילו על סמך 2 עדים מאמינים אז השם שברא את העולם והטוב והוכיח זאת בניסים על טבעיים, אז לא צריך לשאול שאלות שמכירים אותו בכוחו וטובו. לכן, זה היה מוסרי מצד אברהם הכול. היום אחרי ניסי מצרים וכו'... ומעמד הר סיני זה אפילו יותר חזק בהרבה. מצד שני, היום לא נתבקש לעשות זאת כי אנחנו לא רואים ניסים כמו אברהם אבינו ברמות מוחשיות כאלה והשם לא מעמיד אדם בניסיון שלא ניתן לעמוד בו. השם אמר זאת לאברהם וגם מלבד שאמר לו אז היו ניסים גלויים מכל הבחינות - כוחו וטובו של השם, ועוד מול עיניו של אברהם. ולכן זה שונה מהאדם הממוצע היום ברחוב.
ידידי הפלוני,
אנא שמור את הדברים שכתבת כאן כדי שתוכל לצחוק על עצמך לאחר שתתנתק מההבלים החרדיים.
עדי אביר
מה שאמרת שכל האובייקטיבים לא מגבים... זה שקר.
זה עבר במסורת בע"פ.
החוקרים מפה יכולים פחות להגיע למסקנות ממה שהמסורת העבירה ברצף מאז. החוקרים לא יודעים הכל והם מודים בזה.
בימינו כל פרשנות עוברת בידי רבים לרבים, על אף שיש המון חילונים ולא בהם עסקנו. פעם גם כולם היו דתיים. פירושים שסתרו מה שבמסורת יצאו עליהם רבנים. להמחשה: אם יגידו משהו ויפרסמו אותו מעוות אז זה לא יתפוס ויעלו על זה ברמת הכלל.
לא מדובר על אב יחיד אלא עם עם שלם.
והכי חשוב שיש רצף היסטורי.
אנא עמוד בהחלטתך, שהמלצת לי לא להשחית עליך זמן נוסף.
פלוני,
מה בדיוק אתה יודע על ממצאי המחקר המודרני? אתה מביא פרשנויות של רבנים אבל אני סומך רק על פרשנויות של חוקרי מקרא אובייקטיביים והם, משום מה, לעולם אינם מגבים את דברי הרבנים.
הפרשנים שלך חיו לפחות אלפיים שנה לאחר ימיו של דוד המלך ולפחות אלף וחמש מאות שמה לפני כתיבתו של ספר שמואל. מה הם ידעו שאני לא יודע? תורה בעל פה הרי לא הייתה בידם שכן ספר שמואל, ועל אחת כמה וכמה ספר דברי הימים, לא ניתנו למשה על ההר וכשם שבימינו אב אינו מעביר לבנו פרשנויות כאלו או אחרות חזקה על גדולי ישראל לדורותיהם שהם העבירו מסורות לגבי המילה 'כל' שהשתרבבה לספר שולי זה או אחר. הפרשנות הרבנית, אם כן, אינה נסמכת על ידע מיוחס אלא על ניצול של מילה חפה מפשע זו או אחרת שהתרצנים רתמו לצרכיהם.
אנא נסה לעמוד בהחלטתך לא להשחית עלי זמן נוסף.
עדי אביר
הראיתי לך דבר שנכתב במפורש (כל). זאת לא רק דעתי.
גם דעת מקרא (שכולל גם את ממצאי המחקר התנ"כי המודרני) לכל האורך הבין זאת.
בגלל שאני בטוח שכולם כבר הבינו, אני לא רואה עניין להשחית עליך זמן נוסף.
פלוני,
רק האל, ואולי גם אליהו הנביא, רשאי לדבר בצורה ההחלטית בה אתה אוהב להתבטא. אין לך שום בסיס עובדתי שמאפשר לך לקבוע 'לא מדובר פה בטעות, כמובן' וכל שאתה רשאי לעשות זה לכתוב 'לא מדובר פה בטעות, לפי דעתי' או 'אני חושב שלא מדובר פה בטעות'. גם השימוש שאתה עושה בביטוי 'כפי שהראתי לך בבירור' אינו במקום. אתה לא הראתי לי שום דבר. פשוט ציטטת לי תרצנים שמעולם לא נתפסו בדברי היגיון ודעתם ממילא אינה מקובלת עלי.
פלפוליהם של התרצנים אינם מרשימים אותי ואיני מוכן להאמין שהם מסוגלים להעלים את כל הבלבולים, הטעויות ואי-ההבנות של כותבי ספרי התנ"ך ועוד פחות מכך את הטעויות שמעתיקים עייפים הכניסו למקורותינו.
האם אינך חושב שבמקום ללמוד כל כך הרבה תירוצים רבניים כדאי להשקיע מעט זמן בלימוד התובנות המחקריות שמתייחסות לכתיבת ספרי התנ"ך?
עדי אביר
לא מדובר בטעות, כמובן.
כפי שהראיתי לך בבירור, פה נכתב 'כל' ופה לא. (דוגמת מעשה הבריאה).
בספר שמואל כתבו שמות (לא כולם) של אלה שחיו והולידו ילדים. לא את אלה שמתו נפלים או ילדים.
בדברי הימים הוא מונה את מספרם - 9 - ולא בשני.
אלישוע זה אלישמע - מם ו-וו עשויות להתחלף (דעת מקרא שם).
בגלל שבתור אבא הוא לא רצה לקרוא לאחד ושנים יבואו. ובשביל היכר מינימלי, הוא שינה קצת. בברית מילה היה להם אותו שם (מה שקובע). בדברי הימים אומר את שמם בתכלס וכפי שנשאר אח"כ ובמוות. אליפלט, לעו"ז, מת ואז אחיו נקרא על שמו ולא היה בלבול שהוא קרא לו לבוא, שרק הוא היה חי ואחיו מת (לא היה צריך כזה שינוי). עובדה שאליפלט בשמואל היה רק 1 ואלישמע שנים ולכן אמר את השני אלישוע, שבחיים כך היו מכנים אותם להיכר. אחרי המוות זה שונה. וכמו שהסברתי את השוני...
לגבי נגה, אז הסברתי שהוא לא אמר את שמות כולם (כפי שנכתב במפורש בלי כל ובשני עם) ובגלל שהוא מת ללא שם וזרע, אז הוא לא מנעו פה. בדברי הימים הוא מנע את כולם וגם כתב שזה כולם וזה לכבוד דוד וכו'...
לסיכום: בכל מקרה, גם שאלישוע זה אלישמע (מם ו-וו מתחלפות). אליפלט בדברי הימים גם יש 2, אתה רואה שיש דבר כזה 2 אחים עם אותו השם.
את ההבדל ביניהם הסברתי.
את הסיבה למה הסברתי.
אין שום סתירה להבין שפה הוא מנה את כולם ופה רק חלק שהיו בחיים באותו הזמן. וכפי שכתוב במפורש שפה זה כולם.
פלוני,
ספר דברי הימים אומר:
וְאֵלֶּה נוּלְּדוּ לוֹ בִּירוּשָׁלִָם שִׁמְעָא וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה - אַרְבָּעָה לְבַת שׁוּעַ בַּת עַמִּיאֵל.
וְיִבְחָר וֶאֱלִישָׁמָע וֶאֱלִיפָלֶט.
וְנֹגַהּ וְנֶפֶג וְיָפִיעַ.
וְאֱלִישָׁמָע וְאֶלְיָדָע וֶאֱלִיפֶלֶט - תִּשְׁעָה.
אבל ספר שמואל, שנכתב ברוח הנבואה מאות שנים קודם לכן טוען:
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הַיִּלֹּדִים לוֹ בִּירוּשָׁלָם שַׁמּוּעַ וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה.
וְיִבְחָר וֶאֱלִישׁוּעַ וְנֶפֶג וְיָפִיעַ.
וֶאֱלִישָׁמָע וְאֶלְיָדָע וֶאֱלִיפָלֶט.
אין נגה, אין שני אלישמע ואין שני אליפלט אבל יש אלישוע מיותר שלא הוזכר בדברי הימים. האם לא ברור לך שאלישוע של ספר שמואל הועתק בטעות והפך לאלישמע המיותר של ספר דברי הימים בעוד שהאליפלט השני נוצר מטעות מעתיק שכיחה שמטרידה את שנתם של תלמידי החכמים עד עצם ימינו אנו?
מדוע אתה בכלל מטריח את עצמך בטעויות הסופר הללו? מה מפריע לך שמישהו בשעתו קצת התבלבל? בכל מקרה, איני יכול לראות בהעתקה מרושלת הוכחה לכך שניתן היה למצוא שני אחים חיים בעלי שם זהה.
פרספקטיבה טובה יותר על הבעייה תקבל במאמר הבא:
http://www.1vsdat.org/index.php/2015-02-01-12-54-59/2010-07-23-09-16-23/item/79-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%9A-%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8
עדי אביר
משהו קונקרטי:
דברי הימים א, ג: ה וְאֵלֶּה נוּלְּדוּ-לוֹ, בִּירוּשָׁלָיִם: שִׁמְעָא וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה, אַרְבָּעָה, לְבַת-שׁוּעַ, בַּת-עַמִּיאֵל. ו וְיִבְחָר וֶאֱלִישָׁמָע, וֶאֱלִיפָלֶט. ז וְנֹגַהּ וְנֶפֶג, וְיָפִיעַ. ח וֶאֱלִישָׁמָע וְאֶלְיָדָע וֶאֱלִיפֶלֶט, תִּשְׁעָה. ט כֹּל, בְּנֵי דָוִיד--מִלְּבַד בְּנֵי-פִילַגְשִׁים, וְתָמָר אֲחוֹתָם.
אתה גם רואה במפורש שנקראו לו בנים באותו השם.
מאידך בשמואל ב, ה: יד וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת הַיִּלֹּדִים לוֹ--בִּירוּשָׁלִָם: שַׁמּוּעַ וְשׁוֹבָב, וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה. טו וְיִבְחָר וֶאֱלִישׁוּעַ, וְנֶפֶג וְיָפִיעַ. טז וֶאֱלִישָׁמָע וְאֶלְיָדָע, וֶאֱלִיפָלֶט. {פ}
בראשון יש 7 בנים (לא כולל 4 הראשונים מהאם השניה) בשני יש 9 (לא כולל ה4 הראשונים...)
מצודת דוד בשמואל שם:
"ואליפלט" - ובדברי הימים נזכר עוד אליפלט אחר וכן הוזכר שם נוגה ולא הוזכרו כאן כי אולי מתו בקטנותם ולא נשאר זכר למו.
רד"ק דברי הימים א פרק ג פסוק ה:
...ובספר שמואל כשזוכר אותם בני דוד שנולדו בירושלים אינו זוכר אליפלט הראשון ונגה, אולי לא היו בחיים אז ולא מנה אותם ובזה הספר מנה אותם אף על פי שלא היו אלה השנים בחיים כי מנה הנולדים לו בירושלים, ולפי שאמר הנה כל בני דוד מנה אותם כולם. ואף על פי שלא אמר ואליפלט השני אולי מת הראשון כשקרא שם האחרון אליפלט, ובמנין השני בזה הספר יש שנוי מעט ביניהם כי הראשון אליפָלט והשני אליפֶלט:
אלא שבשמואל הוא כתב מה שהיו לו 7 בנים ברגע נתון, כי שנים לא היו בחיים (היו מתים) עד שנולדו לו כולם, כולל הבן זקונים, נשארו כבר 7, כי שנים מתו בדרך. גם בגלל שלא נשאר להם זרע וזכר אז לא מנעם.
בדברי הימים משום כבוד דוד כתב את כולם ושהיו לו הרבה בנים וכו'... (אהל דוד [בשמואל שם] ודעת מקרא).
שוב, אין סתירה. בספר דברי הימים כתוב ט כֹּל, בְּנֵי דָוִיד--מִלְּבַד בְּנֵי-פִילַגְשִׁים, וְתָמָר אֲחוֹתָם.
המילה 'כל'. מה שלא כתוב בשמואל...
ספר שמואל דיבר מה שהיה ברגע הכתיבה באמת - היו לו רק שבעה בנים. כמו שמנו את בני יעקב, אז מנו עד בנימין. אם היו ח"ו מתים חלק בדרך עד לידת בנימין, אז היה יחס שונה (ביחוד שמתו קטנים ללא זכר וזרע). לעו"ז, ספר דברי הימים בא לומר את כל הבנים ופירט את הכל. לכן, הוא כתב את מספרם - 9 - שלא יבלבלו בזה גם (מה שאין בקודם שלא מנע את כולם). לכן, גם אין מילה מיותרת בספר וכל מילה במקום, כמובן, כמו בכל התורה.
הבן אליפלט שמת, אז קראו לאחיו על שמו. מזכיר לך משהו מהתגובה הקודמת...
והוא מבחינת שמו: דברי הימים (לא יום אחד ולא רגע אחד...).
אכן, אתה חוזר ומוכיח ברוב להג את החסינות שיש לך נגד ההיגיון והאמת.
מיכאל, לא שכחתי אותך לרגע.
שתהיה קריאה נעימה.
רק להזכירכם, שעד כאן - לא כולל - מתוך ה5 "סתירות", כביכול, כבר נענו מקודם על 3. נשארו להן 2, לכאורה, והנה התשובה להן פה ובזה גמרתי, בע"ה, לענות על כל הסרטון עם כל 5 ה"סתירות" שבו, כביכול.
קריאה נעימה:
בס"ד
רמב"ן:
ולכהן מדין שבע בנות לא יזכיר הכתוב שמו, כי איננו ידוע רק מן הכנוי שהוא נכבד בכהונתו והוא יתרו, כי אחרי התחתן במשה כתוב וישב אל יתר חותנו (להלן ד יח), ושם כתוב ויאמר יתרו למשה לך לשלום, כמו אליה (מ"ב א ג) ואליהו (שם א יז א), ירמיה (ירמיה כז א) וירמיהו (שם לא א) ואחרי שנתגייר נקרא חובב, דכתיב מבני חובב חותן משה (שופטים ד יא), כי דרך כל המתיהדים לקרא להם שם אחר בישראל והוא בן רעואל, דכתיב ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני (במדבר י כט) ומה שאמר בכאן (פסוק יח) ותבאנה אל רעואל אביהן, הוא אבי אביהן, כמו אלהי אבי אברהם (בראשית לב י), נבוכדנצר אבוהי (דניאל ה ב), וכן הידעתם את לבן בן נחור (בראשית כט ה), וכן ומפיבושת בן שאול (ש"ב יט כה), ורבים כן והיה זה, כי הכהן לא ימצא בבית, כי היה נטרד בכיהונו בבית אלהיו, ותבאנה אל הזקן.
בלי קשר, רש"י אומר 2 דעות שמיד אסבירם ואיך מסתדרות.
"יִתְרוֹ" - שבע שמות נקראו לו רעואל יתר יתרו חובב חבר קיני פוטיאל (מכילתא). יתר על שם שיתר פרשה אחת בתורה ואתה תחזה, יתרו לכשנתגייר וקיים המצות הוסיפו לו אות אחת על שמו, חובב שחבב את התורה, וחובב הוא יתרו שנאמר (שופטים ד, יא) מבני חובב חותן משה. וי"א רעואל אביו של יתרו היה ומה הוא אומר (שמות ב, יח) ותבאנה אל רעואל אביהן שהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא.
שפתי חכמים
(ה) (מהרש"ל) וקשה אם כן לא היה לו אלא ו' שמות. וי"ל דרש"י מפרש המכילתא דתניא במכילתא שלא היה לו רק שני שמות חובב ויתרו ומסתמא הוא סובר שנקרא גם כן בשם יתר כדכתיב וישב משה אל יתר חותנו אלא שהוא סובר שיתר ויתרו אחד הוא כמו אברם אברהם...
ועכשיו אסביר איך הן מסתדרות:
באר היטב:
יתרו שבע שמות נקראו לו –
...
וא"ת שבפרשת בהעלותך כתב שני שמות היה לו וכתב הרא"ם דכאן פירש כדעת המכילתא ושם כדעת ספרי כי כן דרכו בכמה מקומות. וי"מ כי ב' שמות מובהקים היה לו והשאר לא היו מובהקים רק התורה קראו בשבע שמות אבל בני אדם קראו בב' שמות.
עוד נראה לומר ששם לא חשיב אלא שני שמות שהיו לו בשביל התורה חובב שחבב התורה יתרו שיתר פרשה אחת בתורה...
ע"כ ליתרו.
לוחות הברית:
רמב"ם במורה נבוכים (חלק ב, פרק לא, מהד' הרב קאפח):
וכבר נאמרו במצוה זו שתי עילות שונות... אמר "כי ששת ימים עשה ה'" וגו' [שמ' כ, יא] ואמר במשנה תורה "וזכרת כי עבד היית במצרים... על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת" [דב' ה, טו]. וזה נכון, כי העלול בדבור הראשון הוא כבוד היום וקדושו, כמו שאמר "על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו"... אבל מה שנתפקדנו בו ונצטווינו אנו לשמרו הוא עלול השייך לעילת היותנו עבדים במצרים אשר לא היינו עובדים ברצוננו ומתי שאנו רוצים ולא היינו יכולים לשבות.
רמב"ן בפרשת יתרו (שמות כ, ח) מפרש את יסוד הדרשה:
"ורבותינו אמרו בזה זכור ושמור בדבור אחד נאמרו, ולא הקפידו בלשונות אחרים שנתחלפו להם. והכוונה להם ז"ל, כי 'זכור' – מצות עשה, ציווה שנזכור יום השבת לקדשו ולא נשכחהו, ו'שמור' – אצלם מצות לא תעשה, שכל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה; יזהיר שנשמור אותו לקדשו שלא נחללהו.
אברבנאל:
"אמרו חז"ל שזכור ושמור בדבור אחד נאמרו… רצו בזה שעם היות שבדברות הראשונות כתוב זכור ובדברות האחרונות נאמר שמור. הנה כאשר יעוין יימצא בכל אחד מהדיבורים ההם כלולים שני העניינים, רוצה לומר זכור המורה על הבריאה, ושמור המורה על יציאת מצרים.
וזה כי בדברות הראשונות אמר זכור את יום השבת לקדשו. וענין הזכרון והקדוש הוא שישים לנגד עיניו כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וינח ביום השביעי. ואמנם ענין השמירה כיון עליה שמה באמרו ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך – רוצה לומר הנה בהיותך במצרים היית עובד כל שבעת הימים והיית עושה מלאכת המלך, אבל עתה שכבר יצאת משם כמו שאמר למעלה אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. לא יהיה כן כי אתה ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. ולא מלאכת פרעה. ויום השביעי שבת לה' אלקיך ולא תעשה כל מלאכה כמו שהיית עושה שם במצרים. ולכן אמר ועבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך שהודיע שכבר הם בני חורין ויש להם עבד ואמה וגרים בשעריהם ואינם עוד עבדים למצרים ולא גרים בתוכם. הרי לך שבדבור ההוא בא זכרון חידוש העולם וענין זכרון יציאת מצרים. כי עם היות תחילת הדבור זכור המורה על החידוש הכולל הנה בשאר חלקי הדבור בא ענין יציאת מצרים.
אמנם בדברות השניות גם כן יוכללו שני העניינים בדבור שמור. כי הנה אמר שמור את יום השבת לקדשו. רוצה לומר שישמור ויעשה את המצוה בקדושתה. ובמה שאמר כאשר צוך ה' אלקיך רמז לאותו טעם שנזכר בדברות הראשונות כי ששת ימים עשה ה' את השמים. ולפי ששם פירש אותו טעם כראוי. לכן קצר בכאן ואמר בלבד כאשר צוך ה' אלקיך רוצה לומר לאותו טעם שצוך ה' אלקיך שהוא לזכירת החדוש. וכנגד יציאת מצרים אמר וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלקיך על כן צוך ה' אלקיך לעשות את יום השבת. הנה התבאר שבכל אחד משני דברות האלה בין בדבור זכור בין בדבור שמור. בין בדבור זכור שהוא מורה בעצם וראשונה על החדוש. בין בדבור שמור שהוא מורה בעצם וראשונה על יציאת מצרים. הנה בכל אחד מהם באו שני הטעמים טעם החדוש שהוא סבת הגדלת היום וקדושתו וטעם יציאת מצרים שהוא סבת התיחדות שמירת המצוה ההיא לאומתנו. ולזה כוונו באמרם ז"ל זכור ושמור בדבור אחד נאמרו."
בלוחות ראשונים נכתב זכור ובשניים שמור, אך בכל אחד מהם יש התייחסות גם לשני. אבל מבחינת האמירה, אז הן נאמרו בדיבור אחד.
וכתוב בתהילים סב יב גם:
"אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי"...
לגבי שקר ושווא:
לשני מושגים אלו משמעויות שונות. "שקר" ניתן להסתיר, כך שרק המשקר ידע שזה שקר. לא כן המשמעות של המושג "שווא" (ל"שווא" ישנם גם משמעויות אחרות, כמו לחינם וכדומה), מובנו "לשנות את הידוע" לכל, שווא לא ניתן להסתיר בפני השומע אותו. חכמי ישראל הגדירו כך את המושג "שווא": "נשבע לשנות את הידוע לאדם" (שבועות כ"ט,א). למשל, אם אדם נשבע שלא אכל, אכן, ייתכן שלא אכל, אולם רק הוא יודע אם נשבע לשקר אם לאו, אבל, אם הוא נשבע על עץ שהוא זהב, זו "שבועת שווא", כי כל אחד יודע שזה עץ ולא זהב. כך מסבירה המכילתא את הקשר בין כל דיבר בלוח הראשון לדיבר המקביל בלוח השני.
"כיצד ניתנו עשרת הדברות? על לוח זה ה' וה' על לוח זה.
אז זה ההבדל בין הלוחות הראשונים לשניים:
כתיב: 'זכור את יום השבת לקדשו' וכנגדו כתיב 'לא תענה [ברעך] עד שקר', מגיד הכתוב, שכל מי שמחלל שבת מעיד לפני מי שאמר והיה העולם שלא ברא את עולמו לששה ימים ולא נח ביום השביעי..." (מכילתא יתרו פרשה ה').
לאור דברי המכילתא נוכל להבין מדוע שינתה התורה בדברות האחרונים את המושג "שקר" למושג "שווא". בדברות הראשונים בהן מנומקת שמירת שבת בבריאת העולם, שאירעה לפני אלפי שנים, מן ההכרח היה להיעזר במושג "שקר" ולא "שווא". בימי מתן תורה לא היה ביניהם איש שהיה נוכח בבריאה. המחלל את השבת, מעיד עדות שקר, כדברי המכילתא, שהקב"ה לא ברא את העולם. לכן, כתוב כאן "זכור" כי מדובר בזכירת מאורע שבעבר. לא כן בעשרת הדברות שבפרשת ואתחנן, שם נימקה התורה את שמירת שבת בשחרור מהשעבוד המצרי, שכל מקבלי התורה היו נוכחים בו וראו זאת במו עיניהם. מי שחילל שבת לאחר שראה בעיניו את גאולת ישראל, אכן, מעיד עדות "שווא" כנשבע לשנות את הידוע לכל, כי, הכל זכרו עדיין "כי עבד היית בארץ מצרים".
זה מבחינת השוני בין 2 הלוחות – הראשונים לשניים (הראשונים זה אלה שמשה שבר לפני שניתנו השניים).
אבל לגבי הדיבור עצמו אז: במסכת שבועות כא א עיין בתוס' שמרחיב ושגם שקר ושווא נאמרו בדיבור אחד...
זה לגבי אלה (כל מה שהוא אמר בסרטון) וכל מקרה לגופו.
פלוני,
צר לי. ניסיתי להעלות את הדיון לרמה שתהייה מובנת גם לאחרים ולא רק לך. נראה לי שנכשלתי. אין לי ברירה אלא להסכים עם תגובתו האחרונה של חילוני.
עדי אביר
לפני שתכתבו סתם מגילה אז: אין סתירה בין הדרש והפשט (התורה נדרשת בפרד"ס) המלבי"ם מסביר למה אין סתירה בין הפשט לדרש. בתכלס זה היה יוחנן ולא דוד, כמו שאמרתי וזה הפשט.
אותו סגנון חץ היה להם. הם באו מאותו העם. מאותה המשפחה...
ההפרש בין המאורעות לא היה זמן שמונע מיכולתם להיות אחים.
לפני שאתייחס לרש"י והשאר, שידעתי כבר לפני, אז קודם כל לגבי הפרשנים, אז: תכל'ס, עדי, אני מצפה ממך שלא לכתוב בנושאים שאינך בקי בהם, כמו מה מאמרת לגבי זה. למשל, מצודת ציון גם אומר שמדובר ב2 גוליית.
לגבי רש"י, אז עיין בדברי הימים שכותב שם שמדובר לא בדוד, אלא באחד מגיבורי דוד. אחרי זה הוא מביא את מה שתרגם יונתן שזה הדרש שזה דוד לפי הדרש.
לגבי רד"ק עיין בשמואל ב שם שאומר גם את הפשט והדרש שתרגם יונתן כנ"ל. הפשט שזה לא היה דוד אלא יוחנן...
לגבי המלבי"ם אז כנ"ל שהפשט זה לא דוד, אלא יוחנן ויש לחוד את הדרש. והוא מסביר למה יש את המשל על דוד ומרחיב ולכן שמתי אותו בסוף: אלחנן, וחכמינו זכרונם לברכה במדרש רות פירשו על דוד, אבל בד''ה כתוב ויך אלחנן בן יעיר את לחמי אחי גלית, לפי זה העקר שהענק היה שמו לחמי והיה אחי גלית, והמכה אותו היה אלחנן בן יערי, והיה ממשפחת אורגים רצה לומר משפחת בצלאל ראש האורגים וחושבי מחשבות, וגם דוד ממשפחה זו שלכן נקרא אפרתי, ואחי גלית היה גבור כאחיו כמ''ש ועץ חניתו כמנור אורגים, עד שדמתה גבורה זו וענינה לגבורת דוד בגלית, ועל שהיה שם הגבור לחמי, ודוד ההורג לאחיו גם כן לחמי רצה לומר מבית לחם, משלו המושלים, שלחמי הרג את גלית, לזכור בו גבורת דוד הדומה לזו, ובד''ה פירש המשל כפי מה שהיה האמת :(מלבי"ם)
פלוני,
רוב דבריך חורגים מגבולות ההיגיון אבל דבר אחד שאמרת בכל זאת מחייב עיון נוסף:
הקרב שמתואר בשמואל א' יז', בו דוד הרג את גולית, אכן התרחש בימי שאול בעוד הקרב המתואר בשמואל ב' כא', בו אלחנן בן יערי אורגים הרג את גולית, התרחש לאחר מותו של שאול, בימי מלכותו של דוד. אתה טוען שמדובר בשני אנשים שונים ששניהם נקראו 'גולית', אבל אם נסתכל בתיאורו של גולית בשני הפרקים נראה שבבראשון שבהם הוא תואר כך:
וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת.
וְכוֹבַע נְחשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ וּמִשְׁקַל הַשִּׁרְיוֹן חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים נְחשֶׁת.
וּמִצְחַת נְחשֶׁת עַל רַגְלָיו וְכִידוֹן נְחשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו.
וְחֵץ \{וְעֵץ\} חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה הֹלֵךְ לְפָנָיו.
ובשני כך:
וַתְּהִי עוֹד הַמִּלְחָמָה בְּגוֹב עִם פְּלִשְׁתִּים וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יַעְרֵי אֹרְגִים בֵּית הַלַּחְמִי אֵת גָּלְיָת הַגִּתִּי וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים.
בשני המקרים מדובר על גולית מגת שעץ חניתו כמנור אורגים ואם אכן היה מדובר בשני אנשים שניהם היו צריכים להיות פחות או יותר בני אותו הגיל. בעל ספר שמואל אינו טורח להבדיל בין גולית שנהרג על ידי דוד לגולית שנהרג על ידי אלחנן בן יערי. האם לדעתך הוא ניסה לבלבל אותנו בכוונה או שהוא פשוט התרשל בנמשימה ושכח לחשוף פרט מהותי של הסיפור?
יתר על כן, הפרשנים לא ניסו להחלץ מהמבוכה באמצעות שני גולייתים שונים. רש"י למשל אומר: 'אלחנן - דוד. בן יערי אורגים - שהיו משפחתו אורגים פרוכת למקדש הקרוי יער.' האם פירושו אינו מקובל עליך? האם אתה מכיר את הנושא טוב מרש"י? גם הפרשנים האחרים לא העלו את האפשרות הזאת. האם עלי להבין שאתה מכיר את קורות אותם הימים גם טוב יוצר מר"ד והמלבי"ם?
עדי אביר
עדי:
את זה שלא יעזור לך כלום גם אני הבנתי.
הבחור חסין בפני ידע והיגיון.
ממה שהבאת אין סתירה, כי כתוב הפלישתי ושם כתוב גוליית. עכשיו ברצינות:
כל קושיה ורמתה והתירוץ...
גם זה ברור מהתנ"ך שאחרי שדוד נחלש ולא נלחם עוד אז כתוב שהייתה עוד מלחמה ועוד עד שנלחם יוחנן בגוליית. מבינים מ2 פסוקים קודם שזה לא אותה מלחמה עם גוליית הקודם.
מה לא ברור להבין שהיה עוד אחד באותו השם? שלאח שלו היה אותו השם? הראיתי לך גם שהיה אז כך. אין שום היגיון לקורא להבין אחרת. הנה שוב, אבל הפעם תקרא טוב:
היוצא, דבדה״י (ג) מונה שמות כל בני דוד כפי שנולדו, ובדה״י (יד) מונה שמות
כולם כפי איך שקראו להם אח״כ, ובשמואל מונה רק שמות הבנים שהיו
חיים בגדלותם. דבר העולה דמותר לקרוא לשני בנים בשם זהה, כמו שעשה דוד
המלך, ולכן גם רב חסדא קרא לשני בניו בשם זהה. אלא שהרגילות היתה דאח"כ
משנים קצת שמם, אולי להיכר.
הם לא דיברו על גוליית, ולא ניסו לתרץ את מה שאמרת. הם דיברו בכללי והנה זה ענה לך גם על גוליית, למה? כי זה סגנון הספר. מה שרואים גם בדמויות אחרות בתנ"ך. זה לא תירוץ ששלפו מהמותן, זה נאמר באופן מקרי על אחרים וענה גם על זה.
אין מה להסביר מהפסוקים. זה השם שלו. יש גם כאלה שמות זהים. גם אין משהו לא הגיוני, כפי שהראיתי שכך היה נהוג אז.
לסיום: לא יעזור לך כלום.
פלוני,
יש לך אי-הבנה מסויימת: כדי להוריד משהו מסדר היום לא מספיק שאתה 'תענה'. צריך שגם בן שיחך יסכים לקבל את התשובה שלך.
הפרכת טענה כלשהי באמצעות פסוקים מפורשים אינה דומה להפרכת טענה באמצעות אקרובטיקה פרשנית שרב מוכשר כלשהו הצליח לשלוף מהכובע. רשימות צאצאי אדם בבראשית ד' אינה סותרת את הרשימה המקבילה בבראשית ה' כיוון שהאחת מדברת על צאצאיו של קיין והשנייה על צאצאיו של שת. זה ברור מאיליו ולא צריך למתוח לשם כך את גבולות ההיגיון.
מאידך, את הסתירה בין:
'וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִיתֵהוּ וְחֶרֶב אֵין בְּיַד דָּוִד.'
לבין 'וַתְּהִי עוֹד הַמִּלְחָמָה בְּגוֹב עִם פְּלִשְׁתִּים וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יַעְרֵי אֹרְגִים בֵּית הַלַּחְמִי אֵת גָּלְיָת הַגִּתִּי וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים.'
לא ניתן להסביר באמצעות הפסוקים וניתן ליישבה רק באמצעות להטטנות פרשנית שמעליבה כל מי שקולל בחשיבה הגיונית.
עדי אביר
שהאדם היה לפני הגן => שהגן היה לפני האדם.
מיכאל, קודם כל, אם כבר נשארו "סתירות" אז נשארו רק 3 ולא 4, כי על הראשונה כבר עניתי... בתור מתמטיקאי, אני בטוח שידעת שיש רק 3 (מקסימום כרגע), אבל התשובה לזה היא שזה לא מעניין אותך, כפי שאמרת בכנות, ולכן נשארת עם יותר "סתירות"...
לעצם העניין, באשר לאחרונה בקשר לבריאה שהיא רלוונטית אז הנה תשובתי אליך:
באשר לצמחים, אז הם היו ביום שלישי לפני האדם שהיה ביום השישי. אבל לא כתוב שם "כל" הן בציווי והן במעשה בריאתם. למשל בחיות כן נאמר כל בבריאה וכו'... ונשארו המון מקומות שממה ללא צמחיה. לעצם מה שצמח, אז בפרק ב' בבראשית מדובר בשיח השדה ומדובר גם בעשב שלא מזריע זרע, כמו שנאמר בפרק א' במפורש. בפרק ב' הוא דיבר על 'עשב השדה' - כמו דגנים וכד' - הזקוקים לאדם ולא רק לגשם.
בקיצור מדובר בדברים מסוג שונה ממה שהיה בפרק א'.
השם נטע את הגן, ולמה הוא חזר לפרט שוב את
בריאת האדם? כי ברגע שנברא האדם, אז שייך לומר על העץ טוב למראה ונחמד למאכל וכו'... לכן, אין דבר מיותר בתורה.
הוא כתב שיצר את האדם ושנטע גן עדן מקדם ושם את האדם שם.
גן עדן 'מקדם', אונקלוס תרגם 'מלקדמין', כלומר מקדם, מלפנים. הוא נטע אותו לפני בריאת האדם ולכן נאמר מקדם. הוא אמר, אם כן, את האדם בכדי להסביר למה הוא נטע את הגן ולמה הוא טרח לנטוע בו עצים וגם יש טעם לומר טוב למראה ונחמד למאכל וכו'... ואחר כך בפס' טז' כתוב שוב, אחרי שנטע את הגן, שהוא שם את האדם בגן עדן לעבדה ולשמרה. לחדש שהוא עבדה ושמרה. ואתה רואה גם שהאדם היה לפני הגן... והכל נברא בשביל האדם...
באשר לחיות, אז בפרק א' כתוב שנבראו לפני האדם. באשר לפרק ב' אז כתוב בפס' יט: "ויצר ה' אלוקים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו..."
עיין ברש"י גם שכתוב - יצירה זו היא לשון רידוי וכיבוש שכבשן תחת ידו של האדם, כמו שכתוב ' כי תצור אל עיר'...
לא מדובר שבראם שם. את האדם כתוב וייצר בשני יוד. בחיות כתוב ויצר ביוד אחת וזה משורש י.צ.ר. של לצור. כלומר, זה ניתן להתפרש גם כך ועם ההקשר שהביאם לחיות זה אפשרי ולכן חייבים מסורת שהעבירה מה הכוונה
במאה אחוז שלא יהיו פירושים שונים. אגב, אני לא נכנס לדרש שיש מהקריא וכו'... אבל הוא אמר שלא טוב היות האדם לבדו ואז לכאורה העניין של יצירת חוה נקטע והוא עובר לדבר על החיות ואז חוזר לחוה, ומסביר גם לפי הדרש, שהוא הביא את כל החיות ואחרי שהאדם קרא להן בשמות נשאר האדם בודד וחש בליבו צורך עמוק במציאת עזר כנגדו ומיד בא הפסוק של יצירת חוה. כלומר, החיות נזכרו להראות למה האדם היה בודד ולא שנבראו אז, כי זה קוטע את רצף הסיפור, אלא להסביר איך נהייתה לו הבדידות שקדמה לסיפור של בדידותו... בגלל יצירת החיות היא התעכבה קצת. בקיצור, מדובר שנוצר האדם ואז אומרים שהוא היה בודד ואז מסבירים למה הוא היה בודד, שזה בגלל שהחיות שכבר היו גמרו לבוא אליו... ואז חוזרים לומר שברא את חווה.
אבל יש את הפשט שהוא כבשם תחת ידו ואין קשר לבריאה בכלל.
באשר לחוה ואדם, אז כידוע בגמרא, הם נבראו מאוחדים ואז השם הפריד את חווה מהאדם אח"כ. אחד מהפירושים הוא בכדי להראות להם שהם ביחד שגם שיפרדו יזכרו זאת ויהיו מאוחדים...
עדי:
הנושא לא ממש מעניין אותי ולא טרחתי לבדוק מי מכם צודק.
פשוט בדיוק קיבלתי את הסרטון במייל וחשבתי שהוא רלוונטי לדיון.
מי שהכין את הסרט מתאר 5 סתירות אז גם אם אתה צודק נשארו 4.
חילוני,
אני דווקא מחזיק מ-ScienceReasonIsrael אבל בסרטון הזה הוא לא משרת את המטרה המשותפת. כדי לשכנע מישהו עליך להבין את הנושא טוב יותר מאלו שאתה תוקף. במקרה זה ניכר באדון המוכשר שהוא לא למד את הנושא לעומקו. למשל, הדיון בצאצאיו של אדם הראשון מתעלם מהניסוחים המפורשים:
בבראשית ד' כתוב:
וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ. וַיִּוָּלֵד לַחֲנוֹךְ אֶת עִירָד וְעִירָד יָלַד אֶת מְחוּיָאֵל וּמְחִיָּיאֵל יָלַד אֶת מְתוּשָׁאֵל וּמְתוּשָׁאֵל יָלַד אֶת לָמֶךְ.
כלומר, כל אלו שייכים לענף שנולד מקין.
מאידך, בבראשית ה' כתוב:
וַיְחִי אָדָם שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת. כל שאר הדמויות בפרק זה השתלשלו בהמשך משת ולא מקין. השמות בשני הפרקים הם אכן דומים אבל יש לייחס זאת לשתי מסורות אחיות שהתפצלו זאת מזאת בשלב הרבה יותר מוקדם ולא, במקרה הזה, לבלבול של מחבר הספר.
ספר בראשית אכן מתייחס לשני אנשים שונים שכל אחד מהם נקרא 'למך'. האחד היה אביו של נח והשני, לפחות על פי המדרש, היה אביה של נעמה אשת נח. במילים אחרות, שני ה'למך'ים היו מחותנים.
בקיצור, אסור לתקוף את הדת בטיעונים אותם קל לעדוף באמצעות הפסוקים עצמם, ללא כל צורך בתרצנות ההזוייה של הרבנים.
עדי אביר
בילוי נעים:
https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=rKvjitwkF2w
פלוני:
אתה מבזבז את הזמן כל חייך על שטויות ומתעקש לקרוא לדברים רציניים "בזבוז זמן".
אני מאחל לך רפואה שלמה.
פלוני,
כן. עכשיו הכל ברור ומובן. סלח לי שחשבתי בצורה מבולבלת וחסרת היגיון.
עדי אביר
אין בלבול. גם לו קראו בשם הזה. הראיתי לך מפורש מקודם שכך היה נהוג באותו תקופה, לקרוא לכמה אחים באותו השם.
ברור?
פלוני,
אין לי מושג על מה אתה מדבר. האם לך יש?
ספר שמואל א' יז:נ אומר 'וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִיתֵהוּ וְחֶרֶב אֵין בְּיַד דָּוִד.' האם תסכים איתי שמדובר בגולית?
בספר שמואל ב' כא:יט כתוב 'וַתְּהִי עוֹד הַמִּלְחָמָה בְּגוֹב עִם פְּלִשְׁתִּים וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יַעְרֵי אֹרְגִים בֵּית הַלַּחְמִי אֵת גָּלְיָת הַגִּתִּי וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים.'
הבלבול הוא בספר שמואל עצמו, ללא על קשר לספר דברי הימים.
אני חוזר ושואל, האם האל, רוח הנבואה ובעל ספר שמואל אינם מסוגלים לספר סיפור קוהירנטי מבלי לגלוש לבלבולים שרק טובי התרצנים מסוגלים להחליק?
עדי אביר
מיכאל, בזבזת לי ת'זמן. במה שהבאת לגבי הבריאה הם לא התייחסו למקרה ספיציפי. הם רק אמרו משהו והביאו תשובה רבנית.
יש תשובה לכל השטויות האלה.
שיאמרו טענה ונענה לה. שמעתי טענות בעבר ועניתי עליהן. אבל אני לא יכול להתמודד עם טענה בסגנון: זה לא נכון, כי כך אמרו ביקורת המקרא וזהו, בלי סיבה. (והם מודים שרבנים תירצו או ניסו לתרץ). בלי סיבה. זה לא רציני.
בפשטות: יש לי תשובות לכל אלה. גם לגדולים ממני יש. למה ביקורת המקרא אומרת שרבנים תירצו ולא מקבלת את זה? אין לי מושג מהקישור שהבאת. הם לא הפריכו פה כלום ולא אמרו כלום.
השאלה שלך היא כללית יותר ונוגעת רק לספר דברי הימים.
ברגע שתבין שכל ספר דברי הימים הוא מסוגנן כך אז הכל יובן לך.
למשל: שמות שחוזרים לאורך כל התנ"ך המון פעמים (של אותה הדמות) והם זהים וחוזרים המון פעמים ורק בדברי הימים הם מנוסחים פתאום שונה (לא דיברתי במקרה הזה של האח של גוליית שמוזכר רק פעם אחת בשמואל, אבל מהכלל תסיק אל הפרט). למה? כי סגנונו של הספר הספיציפי - דברי הימים - הוא לומר מה היה השם אחרי זה. העיקר שהראיתי לך מקודם את המקור שכותב במפורש שזה כך וזאת לא המצאה שלי!!! לכן, לכל בר דעת זה מובן מהפשט ולא צריך פרשנים. ספר דברי הימים מנוסח מיוחד, אבל עם ההיגיון הברור שהיה שינוי שמות במוות וכד'...
למה ספר דברי הימים מנוסח כך?
הרי, כפי שאמרתי, אין כפילויות בתורה ואין מילה מיותרת.
לכן, אין טעם לחזור על היוחסין וכו'... בלי החידושים.
נגיד החידוש פה למשל במלבי"ם שיוחנן הרג אדם גיבור, את אחי גוליית, שהיה גיבור ונקרא שמו לחמי על שם גבורת דוד שהרג קודם את אחיו ודוד הרי מבית הלחמי. לכן, כך נקרא גם אחי גוליית להראות את חוזקו (כמו גבורת דוד שהרג את גוליית). ובכל זאת הצליח והרגו יוחנן, על אף שהיה גיבור.
לכן, שם זה היה רק אחרי מותו שכך נקרא - לחמי.
לכן, ספר דברי הימים הוא מדרשי יותר.
כידוע, בויקרא רבה פרשה א נאמר:
ר' סימון בשם ריב"ל ור' חמא אבוה דר' הושעיה בשם רב אמרי, לא ניתן דברי הימים אלא לידרש.
מצודת דוד דהי"א ח, א לגבי הסתירה בייחוסי שבט בנימין בין דהי"א ז, ו-יב לבין שם ח, א-כח: הפסוק אומר:" ובנימן הוליד את בלע בכרו אשבל השני ואחרח השלישי", ומצודת דוד כותב"אשבל - למעלה חשב אחרים, וכן יש הרבה שינויים בין זה לזה, וכן דרך הספר מה שחיסר כאן גילה במקום אחר, ואולם יש דרש בכל זה כמ"ש רז"ל לא ניתן ספר דברי הימים אלא להדרש".
לחמי - כך קראו לאחיו של גוליית כפשוטו אחרי ההריגה, אבל בזמן ההריגה הוא נקרא גם כן גוליית וזה הפשט ממש.
לסיכום: קיבלנו במסורת שאת ספר דברי הימים לומדים לא כפשט ממש, אלא כדרשני יותר. לא ציפית, הרי, שכל פסוק יעצרו ויאמרו זאת, נכון? לכן יש כלל מנחה שקיבלנו במסורת - במקום הקדמה בספר.
פלוני,
אני אנסה בפעם האחרונה לחדור מבעד לתילי הסיסמאות והתירוצים שגורמים לך לצטט במקום לחשוב:
נגיד אפילו שכל דברי ההבל שציטטת הם נכונים, השאלה היא עדיין 'למה?'. למה לסרבל ולספר סיפור לא ברור ומבולבל, שמאלץ את הרבנים המסכנים לספק על כך הרבה תירוצים, במקום לספר סיפור פשוט וברור אותו כל אחד יכול להבין גם ללא מעורבותם של הפרשנים?
מלחמת טרויה אמורה הייתה להתרחש פחות או יותר בזמן יציאת מצריים ובכל זאת האילידה מספרת סיפור ברור ומובן לכל. מדוע רק התנ"ך שלנו מלא בסתירות, בילבולים, כפילויות ושמות מתחלפים?
לא אכפת לי אם תענה לי 'ככה' אבל אנא ממך, אל תציף אותי שוב בתירוצים רבניים חסרי כל משמעות ושחר.
עדי אביר
אני מתכוון לשני האופנים שכל בר דעת יודע עליהם:
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8033
לאיזה אופנים שונים אתה מתכוון?
עדי:
איך לא הבנת שאין מילה מיותרת בתנ"ך?
הרי העובדה שסיפור הבריאה סופר פעמיים ובאופנים שונים, מעיד על כך כאלף עדים!
אין קשר לדור אחד. מדובר בגוליית אחר ובמקום אחר. הוא שינה את שמו, כמו שהיה מקובל. הדור שלנו גם מסוגל להבין זאת. השכל לא השתנה. זה מובן שבתנ"ך עצמו ספר דברי הימים מוצף בכאלה. לכן, זה מיותר לכתוב כל פעם מחדש.
ההבדל בין הדוגמא שנתת היא שאצלנו מדובר ששינו את שמו באמת ולא רק כינוי. כפי שהראיתי שכך היה נהוג אז. ולהבין מבינים שמדובר באח שלו מדברי הימים וסיבת השוני של שמו שכך הייתה. ורואים בעוד המון שמות את שינוי השם והסגנון.
המסורת רק באה לומר למה זה קרה ולא שזה קרה. שזה קרה אנחנו רואים במפורש מהכתובים. אין פה ספק שמדובר באחיו. המסורת רק באה להוסיף להסביר אם כבר גם למה זה כך. שזה לא חלק אינטגרלי מהספר למה הוא נקרא בשם שונה אז? שהיה שינוי שמות וכו'...
לכן, גם בבני דוד לא יעצרו כל פעם מחדש להסביר אלא יסבירו את הכלל.
להמחשה: ספר שבו יש סגנון מסוים שרק בהקדמה אומרים אותו ולא עוצרים כל פעם מחדש. במקרה הזה שאין הקדמות מקבלים את סגנונו במסורת. כמו שטעמי ופירושי התנ"ך הן במסורת. התורה שבע"פ, בלעדיה לא ניתן להבין את פרטי התנ"ך באמת.
במקרה שם ניתן להבין רק לא את הסיבה לשינוי השם.
אותו עיקרון לגבי שינויי השפה שמדור לדור, אלוקים נותן תורה אחת ויש מסורת שמסבירה לדור אחר את השוני ופירושי המילים של אז.
את האמת שידעו בין כתיבת ספר דברי הימים ללפני, ידעו על סמך המסורת.
זה לא להעמיס. זה רק להעביר מדויק. היה שינוי שם ולומר שם אחר זה טעות.
אבל הכי חשוב: לגבי ה"העמסה", אם יעמיסו על התנ"ך עצמו זה לא יגמר. "העמיסו" במקום אחר ושימנע מחזרות מיותרות שספרי קריאה יכולים להרשות לעצמם.
פלוני,
התנ"ך נכתב לטובת הנצח ולא לטובת בני התקופה שמיעוטם אולי ידע ששמו של האדם השתנה. כל הדמויות ההיסטוריות הגדולות מוכרות בכינוי אחד למרות ששמם האמיתי היה אולי שונה. כל מי שכתב על ההיסטוריה המונגולית התייחס לגינג'ס חאן ואף אחד לא החליט לקרוא לו לפתע, ובלי הבהרה מתאימה, בשם טמוצ'ין בורג'יגין אף שזה היה שמו האמיתי. מה מסובך בשמירה על עקיבות שתמנע בלבול ואי הבנות, במטיוחד לאור העובדה שהבילבולים, המבוכות ואי-ההבנות מוזילות את קרנה של התורה? האם האל שלך חשב שתורתו נועדה רק לדור אחד? מדוע הוא לא הקפיד לנסח את תורתו הקדושה כך שהיא תהייה מובנת וברורה גם לדורות שלא בכירו את שינויי השמות כביכול שמצדיקים את ההתייחסויות המבלבלות אותן אתה מנסה לתרץ בצורה כה נואשת.
אפילו הרבנים מסכימים שספר דברי הימים נכתב מאות בשנים לאחר ספר שמואל. כיצד ידעו את ה'אמת' בתקופה שבין כתיבת ספר שמואל לכתיבת ספר דברי הימים?
יתרה מזאת, מדוע להעמיס את המסורת המסכנה בכל כך הרבה פרטים מיותרים אם ניתן היה להתייחס לדמויות התנכיות באופן חד ערכי ולהעביר במסורת, אם זה חשוב למישהו, שלאחיו של גוליית גם קראו גוליית ועוד מיני תפלויות כאלו.
אין צורך שתענה. ממילא לא אבין.
עדי אביר
לסיום - בגלל שאין מילה מיותרת בתנ"ך ובגלל שבספר דברי הימים הסבירו מי זה וידוע ששם השמות שונים לעיתים בגלל שינוי השמות שהיה בתקופתם, לא היה צריך לומר זאת. הרי רואים שזה מישהו אחר הגוליית ובמקום אחר וכו'...
למה לא הוסיפו שזה אחיו למרות שזה ברור מכל התמונה? חוץ מזה שאין מילה מיותרת בתנ"ך, אז בגלל שיש המון כאלה שמות משתנים לא יגידו כל פעם שמדובר באיש הזה ומדובר באיש הזה וכו'... לכן, גם יש מסורת. לכן, פשוט אומרים את העיקרון והכל פשוט וברור. ומספר דברי הימים מבינים גם ממש שזה היה אחיו ומשינוי השם הסיבה שנקרא לפני כן גוליית, כי שם יש המון שינו שמות, ולכן מיותר היה לכתוב עוד בשביל להבין ואין מילה סתם בתורה. לכן, גם יש מסורת.
זה הסגנון של כל הספר שהם אומרים כך. למה? כי זה השם של הבן אדם עכשיו וזה השם שלו אח"כ. אם יגידו שונה אז יהיה עיוות המציאות.
איך לא יתבלבלו? לכן יש מסורת שמסבירה את סגנון הספר ולמה וכד'. לכן יש מסורת. הרי שנאמר בשחיטה למשה - כאשר ציויתיך, לא תדע מה ציווהו מלבד המסורת וכן הלאה.
במקרה הזה זה יותר פשוט, כי מלבד המסורת, לאורך כל הספר גם הסגנון ברור.
הסתירות הן רק במוח של אלה שלא בקיאים, או לא רוצים להיות בקיאים בתורה ובאמת.
אחרי הקטע שציטטתי מקודם - כ ל מ י ל ה נ ו ס פ ת ה י א מ י ו ת ר ת .
פלוני,
עוד לא הסברת לי מדוע רוח הנבואה כפתה על בעל ספר שמואל לבלבל את הבריות ולגרום להם להמציא כל מיני תירוצים דחוקים ומצחיקים. מדוע כל כותבי התנ"ך לא הצליחו לבטא את עצמם בצורה ברורה וחד משמעית שאינה דורשת תילי תילים של תירוצים והסברים?
עדי אביר
תשובת המחץ (אני רק חוזר על מה שהבאתי קודם להדגשה מהקישור שהבאתי):
היוצא, דבדה״י (ג) מונה שמות כל בני דוד כפי שנולדו, ובדה״י (יד) מונה שמות
כולם כפי איך שקראו להם אח״כ, ובשמואל מונה רק שמות הבנים שהיו
חיים בגדלותם. דבר העולה דמותר לקרוא לשני בנים בשם זהה, כמו שעשה דוד
המלך, ולכן גם רב חסדא קרא לשני בניו בשם זהה. אלא שהרגילות היתה שאח"כ
משנים קצת שמם, אולי להיכר.
אתה רואה שהוא מונה פה את שמותם איך שנולדו - בשמואל (גם גוליית ה1 בשמואל). ופה - בדברי הימים (גם לחמי בדברי הימים) - את שמותם שנקראו אחר כך.
זה לא נאמר בקשר לגוליית ולא כתירוץ על שאלתך. זה נאמר בהקשר לבני דוד והעיקרון ברור.
רואים את זה גם בסגנונות של בני דוד ואחרים. זה סגנון הספר.
אין סתירה כי הוא מדבר בתקופות זמן שונות ושמותם השתנו מאז. אז זה היה מקובל יותר לשנות שמות באמצע החיים. לכן לך עכשיו זה קשה יותר. אבל רואים את זה בכל הספר ולכן יש לנו מסורת שגם שוני של תרבות אלפי שנה לא יבלבלו אותנו.
שמחתי לענות לך.
קודם כל, מדובר בשני אנשים (גוליית) שונים. המלחמה הייתה במקומות שונים - פה בעמק האלה ופה בגוב. סוגי החרבות שונים. פה מדובר במלכות דוד ופה לפני מלכותו וכד'.
גם ספר דברי הימים משלים וידוע שאומרים וכל יתר הדברים בספר דברי הימים וכו'...
2 פסוקים קודם כתוב שלא נתנו לדוד לצאת למלחמות שזקן.
אבל לעצם העניין כבר עניתי, פעם היו כאלה אחים עם אותו השם. כך שבזמן ההריגה יתכן שנקרא גם כן גוליית. אחרי שגם השני נהרג (אחיו) אז קראו לו בשם שונה להבדיל ביניהם. ולכן בדברי הימים שאמרו את שמו אז נקרא כבר לחמי. כי מן הסתם המשפחה ירצו להבדיל בין שניהם שמתו במיתה דומה.
או שהראשון נהרג אז השני נקרא על שמו גוליית (בנוסף לשם לחמי) ואז שמת קראו לו בשם לחמי רק שיהיה ניכר שהוא נהרג ולא אחיו השני ולהנציחו (משפחתו).
אין שום מבוכה, כי נכתב בספר דברי הימים במי מדובר.
פלוני,
האם יש איזו שהיא סתירה, בלבול או דבר הבל שאינכם מסוגלים לתרץ? כמובן שלא. אני משוכנע שבאלפיים שנות פרשנות מתרצת הרבנים הצליחו לאתר את רוב המבוכות ולהסביר אותן בצורה שאתכם לפחות משכנעת לחלוטין. השאלה היא למה להטמיע במקורות את המבוכות הללו מלכתחילה. למה בכלל לכתוב שאלחנן יערי הרג את גולית במקום לכתוב שהוא הרג את אחיו? תחשוב על זה, אם רוח הנבואה הייתה מקדישה לנושא עוד שנייה של תשומת לב היא הייתה יכולה להעניק לבעל ספר דברים את ההשראה הדרושה לכתיבת 'וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יַעְרֵי אֹרְגִים בֵּית הַלַּחְמִי אֵת ** אחיו של ** גָּלְיָת הַגִּתִּי' במקום 'וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יַעְרֵי אֹרְגִים בֵּית הַלַּחְמִי אֵת גָּלְיָת הַגִּתִּי'. מה היה נגרע מהאנושות אם הדברים היו מנוסחים מלכתחילה בצורה מדוייקת? למה הזלזול הזה? האם רוח הנבואה אינה חסה על כל תלמידי החכמים שצריכים לכלות את זמנם בשינון בלתי פוסק של תירוצים דלוחים ולא הגיוניים? האם, לדעתך, ייתכן שאת הפסוק הזה כתב בעל ספר שמואל מדעתו, ללא כל סיוע מרוח הקודש? האם יכול להיות שעוד פסוקים תנכיים נכתבו על ידי בני אדם שלא נהנו משום השראה?
בכל אופן, ידידי, את תקרא את המאמר הבא תגלה שהדברים הם עוד יותר מסובכים מכפי שנדמה לך:
http://www.1vsdat.org/index.php/2015-02-01-12-54-59/2015-01-27-18-18-49/2015-01-27-18-19-19/item/93-%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%A2%D7%A8%D7%A4%D7%94#_ftnref2
עדי אביר
רק לתקן משהו.
קראו להם באותו השם. גלית, שבא מהעיר גת. זה למה הראשון נקרא כך. אחרי שמת, יתכן שאחיו נקרא על שמו שהוסיפו לו שם נוסף או שמראש נקראו להם שמות זהים, כפי שהראיתי קודם...
אחרי שהשני (אח שלו, לחמי) מת, רצו שתהיה הבדלה ביניהם וקראו לו בשמו הקודם (או החדש) לחמי. שתהיה הנצחה לחוד ולא יתבלבלו ביניהם (הגיוני, כי הם מתו בדרכים דומות).
לקוח מהנ"ל וגם מפירוש דעת מקרא.
כתוב על המן, בשמות טז, כ וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה.
כתוב קודם 'וירום תולעים' ואח"כ כתוב 'ויבאש'. יש תולעים מיקרוסקופיות שלא נראות בעין רגילה (אלא רק במיקרוסקופ), כידוע, וכך זה מבאיש ואח"כ הן גודלות ורואים את התולעים. בעין רגילה יכלו לחשוב שזה קודם הבאיש ורק אח"כ באו התולעים. אבל האמת היא כמו שכתוב, כמובן, כי יש תולעים כבר לפני שזה מבאיש. כידוע, אין מילה ואות מיותרים בתורה. פעם לא היה מיקרוסקופ לדעת את זה...
אח"כ כתוב שם, כד וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד הַבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ.
פה הוא לא דיבר על מה שקרה (לא כתוב ויבאש וכו'...), אלא כתוב רק מה לא קרה. עכשיו, בגלל זה, זה צריך להיכתב הפוך פה. למה? כי אם היה כתוב קודם שלא הייתה רימה, אז זה היה מיותר לכתוב שזה לא הבאיש. כי אם לא הייתה רימה אז ברור שזה גם לא הבאיש, כי הרימה קודמת להבאשה. לכן, כתוב שלא הבאיש ואז מחדש שגם רימה לא הייתה בו שבאו לקחתו. כי הם שמעו בקול השם...
אגב, לפי ההלכה תולעות מיקרוסקופיות, שאינן נראות בעין רגילה, מותרות באכילה.
בס"ד
יש שואלים, לכאורה, למה כתוב במקום אחד שדוד הרג את גולית ובמקום אחר שהרגו מישהו אחר (אלחנן בן יערי).
רק רגע, רק רגע, הרי מוכר (לחלקכם בטח) משהו אחר, הרי בדברי הימים כתוב שאלחנן בן יערי הרג את אחיו של גוליית - לחמי.
מה קורה פה? מה האמת? ובכן כן!!! יוחנן הרג את אחיו של גוליית ודו הרג את גוליית. ולגבי מה שכתוב שיוחנן הרג את גוליית, אז זה כי לאחיו של גוליית, אחרי שנהרג, בדומה לאחיו גוליית, קראו על שם גוליית על שם המאורע הדומה שקרא להם. אבל ברגע שיוחנן הרג אותו קראו לו לחמי. ושקוראים בספר דברי הימים את שמו אחרי שנפטר וכבר הוחלף לו השם, קראו לו גוליית, כפי שקראו לו.
מיד אני אביא את המקור המלא... אבל הנה הקטע העיקרי ממנו, שבשבילו הבאתי את כולו (שלא יראה מנותק):
"היו קוראים לשניים בשם זהה
כי יארע עמם מקרה זהה. ולכן גם היו משנים אח״כ שמם לפי המאורע שקראם אח״כ."
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_50926_442.pdf
...
היוצא, דבדה״י (ג) מונה שמות כל בגי דוד כפי שנולדו, ובדה״י (יד) מונה שמות
כולם כפי איך שקראו להם אח״כ, ובשמואל מונה רק שמות הבנים שהיו
חיים בגדלותם. דבר העולה דמותר לקרוא לשני בנים בשם זהה, כמו שעשה דוד
המלך, ולכן גם רב חסדא קרא לשני בניו בשם זהה. אלא שהרגילות היתה דאודכ
משנים קצת שמם, אולי להיכר.
ובשו״ת דברי מלכיאל (ח״ג סי׳ עה) הביא דבמדרש (ב״ר פל״ז סי׳ ז) איתא: הראשונים
שהיו משתמשים ברוה״ק, היו קוראים שם בניהם ע״ש המאורע, ואנו שאיננו
משתמשים ברוה״ק, קוראים שם בנינו ע״ש אבותינו. ונראה דלפ״ז נהגו היום להקפיד
לא לקרוא ב׳ בניו שם זהה, דכיון שאנו קורין ע״ש האב, אין זה כבוד להראות כאילו
היו לו ב׳-אבות [ולכן לא מדברים עם האב בלשון רבים, כמו שמדברים עם שאר מי
שגדול הימנו]. משא״כ הם שהיו קוראים ע״ש המאורע, היו קוראים לשניים בשם זהה
כי יארע עמם מקרה זהה. ולכן גם היו משנים אח״כ שמם לפי המאורע שקראם אח״כ.
משא״כ כשקוראים ע״ש האבות לא שייך לשנות השם אח״כ, שהרי שם האבות לא
נשתנה! וכן רואים בגמ׳ שהיו משנים שמות אנשים על שם מאורע שקרה עמהם...
בטעות נלחץ לי פעמיים...
השם לא חשוב לפעמים, אלא התוכן. באתרים חרדיים יש שמות בד"כ, אבל זה לא משנה.
בקשר למודרנה, כל ימויים מגלים פגעים אחרים שלה, אנשי שלומך - המדענים. אז כן, צריך להיזהר ממנה.
מלבד שסתם הכללת, יש להם סיבות טובות לדבריהם (גיוס ועבודה) שידועות ושהסברתי כבר פה באתר.
אם זה עדיין לא ברור לך אני אשמח לחזור שוב. כך שהפוסט לא יזל להמון נושאים צדדיים ושכבר ידועים.
אתה לא מפחד? אז מה אני עושה פה בכלוב? למרות שזה גם צעד אמיץ מאוד.
לעצם הענין:
אתה משנה דיעות כל הזמן. הם לא. זה עולם מטעה - עולם השקר. לכן צריך שמירה גדולה. בעולם הבא הכל גלוי וזה אחרת. אם התגובות יפורסמו אוטומטית, אז עד הזמן שהן יענו, הקוראים התמימים עלולים להתקלקל בדת ולקרוא רק את השאלות לפני שהספיקו לענות עליהן וכד'. זה סיכון.
גם בנוסף לעיל, יש בעיה של מילים לא צנועות, שלכם אין בעיה רצינית איתן, מקסימום תמחוק אחר-כך(במקרה הטוב). לנו יש עניין שזה לא יופיע אף לרגע ובצדק ועם ההיגיון.
גם זה יכול ללשון הרע בתגובות. לכן זה ברור למה הן לא נתפרסמות אוטומטית.
אם יש לך שאלה, הרי יש לך מספיק רבנים שישמחו לענות לך עליהן.
זה לגבי פרסום אוטומטי.
לגבי ההתמודדות. שאלו את הידברות ושופר המון שאלות ונענו עליהן. אם הם רואים שהשואל בא סתם להתנגח, אין טעם להשקיע בו. גם שאחד כזה רק יענש יותר אם הוא ידע את האמת ובכל זאת ימנע מקיום תורה מצוות גם.
לא כל מחזיק אתר ברשת, זה מחוייב שהוא בקי בכל התורה. יש שאלות שלא מפריכות את התורה ויש מצבים שאין עובדות מדעיות (דברים לא חותכים). בגלל שזה עולם השקר ומטעה, הם מפחדים, ובצדק, להענש אם יפרסמו כל תגובה ללא מענה. לא מדובר בבקיאים לפעמים, או שהשאלות זה לא תיובתא (הפרכה גמורה), אלא קשיא, קושי, אך לא מופרך לגמרי. במצב כזה בגלל שהעולם השקר שלנו מטעה, זה ברור שאסור לעשות טעויות כאלה ובייחוד שהם מפחדים מהעונש.
יש לך מספיק רבנים מבינים עניין לשאול. ו/או בקיאים בנושאי המדע למיניהם וכד' לשאול אותם, אם באמת תחפוץ בכך.
אם אתה משנה דעות המון פעמים, אז יש לך טעויות בטוח. טעויות במקרה של תורה ומצוות זה קריטי ושם אסור לשנות, כי כשטועים אז זה יכול לגרום לחטאם.
אביחי,
זה מעניין שלחרדים תמיד יש 'סיבות טובות' לא להתנהג בצורה נורמטיבית או מכובדת. יש להם 'סיבות טובות' שפוטרות אותם מחובת הגיוס, 'סיבות טובות' שמרחיקות מהם את עול פרנסת משפחותיהם, 'סיבות טובות' שמונעות מהם לרכוש השכלה מועילה ו'סיבות טובות' שכופות עליהם לברוח מהתמודדות עם אמיתות של אחרים.
אני מאמין שהחרדים מפחדים, מסיבות טובות, להתמודד עם ה'מודרנה' ולכן הם מנסים להסתירה באמצעות כל תירוץ אפשרי. אני, לעומתם, לא מפחד מאף דעה שסותרת את דעותיי ולכן איני מצנזר דבר ואיני מסתיר את דעותיהם של האחרים. אדרבה, דבר אינו מונע ממני לזנוח דעות שהוכחו כשגויות ולאמץ דעות אחרות שבנכונותן הצלחתי להשתכנע. רק כך ניתן להתקרב אל האמת וחבל שהחרדים מוותרים על המסלול הזה ונאחזים בקרנות השקר.
אני לא מצפה מהחרדים שיעברו מהפך ויתחילו לפרסם באתריהם גם דעות אחרות אבל הייתי שמח אם הם היו מתחילים להתקרב למכובדות על יד הזדהות בשמם המלא. אם תשים לב אני חותם על על מאמר ותגובה שיוצאות מתחת לידי. מדוע רוב רובם של החרדים אינו מוכן לעשות כמוני ולהצמיד את שמם לדעותיהם? האם לדעתך הם פשוט מתביישים?
עדי אביר
נ.ב.,
אני לא מוחק ולא מצנזר אבל אני גם לא מרשה להעלות לאתר תגובות שכל מטרתם היא להטריד ולחבל ואני אוסר להעלות שרשרת רציפה של תגובות לאותו מאמר. על המגיב להסתפק בפוסט אחד מנוסח היטב ולהמתין עד שמישהו אחר יגיב לפוסט שלו ואז הוא רשאי להגיב בעוד פוסט מנוסח היטב וכך הלאה. כלומר, איני מרשה רצף של פוסטים, הבאים אחד אחר השני, כשכל אחד מהם מחדש אך במעט.
עדי אביר
יפה על האומץ. רק שתדע שיש לחרדים סיבה נוספת מהפחד להיענש, כפי שהסברתי.
אביחי,
אני לא מפרסם כרגע תגובות באופן אוטומטי בגלל מתקפה בלתי פוסקת של תגובות סרק שרובן מפרסמות את תרופת הויאגרה או אחת מתחליפיה.
כשאני רואה תגובה בעברית אני מאשר אותה לפרסום מייד, מבלי לקרוא אפילו את תוכנה. בכל מקרה איני מוחק אף תגובה לגיטימית ואיני מוחק בה אפילו אות אחת. כשהאתרים החרדיים יקחו ממני דוגמה אוכל להניח שתרמתי משהו לאנושות.
עדי אביר
ניסוי.
בעל האתר הפסיק לאפשר להגיב תגובות אוטומטית. צריך את אישורו. כיום לא ידוע כמעט לי על אתר שמאפשר גישה חופשית.
רק שיבין גם את האחרים שחוסמים ובעיקר בגלל חשד הדתיים לקבל עונשים כבדים בשמים שזה רק מחריף את הבעיה.
אביחי,
אני מארח אותך באתר הזה ומאפשר לך לכתוב כל העולה על רוחך אבל התרעתי בפניך מספר רב של פעמים שאסור לך לכתוב שתי תגובות ברצף. בפעם הבאה שתעשה זאת אני לא אאפשר לדף שלך לתרום לרשימת 'התגובות האחרונות'. אנא כבד את כללי האתר.
עדי אביר
כמו הנוצרים היו המון שהעתיקו מהיהדות המון דברים ורק הוסיפו חלק. במיוחד שלפני חורבן הבית היהדות הייתה המודל היחיד (הרציני) לחיקוי. עוד לא חשבו על הנצרות. גם היום יש שלוקחים חלק מהיהדות וחלק לא.
בקיצור, אין שום קשר.
נכון, לא כתבת על המסורת, אבל מזה שאין מספיק ראיות ארכיאולוגיות שניתן להסיק דברים חותכים, לטענתך, אז המסורת זה מה שנשאר.
גם אם הייתה מסורת שלא קשורה להתגלות אלוקית, אלא לטקסים של שבטים, אין זה מפריך בכלל ואין שום קשר להפרכת היהדות, כמו שאתה מבין.
אמרת שאנחנו יודעים מעט מאוד על מה שלפני מהארכיאולוגיה...
אבל אני יודע שלא היו כתות של יהודים שטענו על התגלות אלוקית מסוג אחר משלנו, ברמות כאלה. יש רק מסורת אחת של היהדות (גם הנוצרים מודים בה ורק אמרו שחזר בו, ח"ו). מה שאותן כתות עשו, אז זה לא מעניין כהוא זה, כל עוד אין התגלות אלוקית שונה מהיהדות לגביהם וגם לטענתם.
אתה צריך להבין דבר אחד: זה שאנשים בוחרים להתנהג בדרך כזאת או אחרת, זה לא אומר שהם טוענים שזה דברי אלוקים ממסורת. כמו שיש רפורמים שמקיימים מצוות שנראות להם ובלי קשר להתגלות אלוקית.
זאת לא מסורת של התגלות ואין שום קשר למה שאמרתי.
גם היו כאלה שעבדו ע"ז והאמינו בה מהיהודים פעם. אז מה?
לא. לא כתבתי שאני סומך על המסורת. אני יודע מעדויות מדעיות במה האמינו אנשים בקירוב בזמן בית שני. זה הכל.
אם על 'מה שקדם' יודעים מעט מאד, גם אם לא נמצא מסמך ארכיאולוגי, זה לא מוכיח כלום. יפה שאנחנו מסכימים. אנחנו סומכים על המסורת. אך אחד לא אמר אחרת ממסורת הרבנים.
הייתה הסנהדרין בבית המקדש. אף מסורת לא אומרת אחרת.
מה שאמרת זה בלתי מסתבר לחלוטין.
כל עוד בית המקדש היה קיים האנשים החשובים היו הכוהנים והלוויים. כשנחרב בית המקדש קם מעמד חדש בעם - זה של הרבנים. הם יצרו לעצמם מסורת חדשה שמבוססת באופן רופף על הקודמת וכששאלו אותם 'מנין לכם' טענו שקיבלו את ההלכה מהדורות הקודמים - עד משה רבנו. הם גם לא דיברו בקול אחד, היו הרבה כתות שנעלמו (על האיסיים אנחנו בעיקר יודעים בגלל המגילות שהתגלו באיזור ים המלח) וכפי שהיה ישו היו הרבה נביאים בעיני עצמם שאספו להם מאמינים.
בסוף נותרו אנשי התלמוד והנוצרים, זה ממש לא אומר שהמסורת שלהם אכן הייתה המשך ישיר של מה שקדם להם (גם אם הייתה זה לא היה מוכיח כלום כי על 'מה שקדם' יודעים מעט מאד). כך שהתורה שבע"פ איננה המשך של המסורת אלא המצאה 'חדשה' מתקופת חורבן הבית.
http://www.daatemet.org.il/articles/article.cfm?article_id=105
ההבדל שמאמיני ישו מודים ששלנו נכון ורק מוסיפים שחזר בו חלילה. אנחנו קודמים להם.
ובטח שהייתה המסורת גם לפני גלות בבל וגם הם העבירו לנו והיו אף נביאים וניסים גלויים שעם שלם ראה אז כ"ש.
גקם לפני שהיה את המדע והאכיאולוגיה האמינו בנפוליון ובצדק ומקווה שאתם מסכימים שע"ס המסורת כן מאמינים.
כל זה גם עונה על מה ששאלת לגבי חז"ל ודוד ובת שבע וכל השאר.
אסכם את מקודם: עם רבנים שלומדים תורה בפעם הראשונה מתפעלים (או שנכנס לתודעה) וגם אחר כך שלומדים עם הרבנים הרבה שנים ברור שידברו גם עם ההורים, כל זה בנוסף למסורת מצד הרבנים לעם, שהיא בפני עצמה.
מי שחלילה (פעם זה היו בודדים, המסורת מתבססת על המון שיודע והמעט או גם יותר שלא יודע ונייטרלי, לא סותר אותה) רק עלעלו בספר בבתיהם במהלך כל חייהם ופעם, אני מזכיר (אותם בודדים), אז גם ברור שידברו עם הוריהם לגבי נושאים פלאיים אלה שבספר שבבתיהם, שמדברים לגביהם ישירות.
הרי כולם שמעו על עם ישראל ושהם יהודים ויש מושג כזה. איך לא ידברו עם הוריהם על דברים ברורים שקראו להם וכאלה ניסים גדולים. אבל שוב גם מעט או המון שלא יודע ונייטרלי (פעם זה מתי מעט מקסימום) לא סותר המון שיודע וכ"A בהמון ארצות ואחרי אלפי שנות נתק.
נכון, על נפוליון עוד אין מצווה להעביר במסורת מאב לבן והם העבירו את זה במסורת בכל זאת שנפוליון היה וזה מקובל בכל העולם ויש המון אבות ובנים כאלה ודורות שלמים (זה לא מחייב, כפי שהסברתי).
מה שאמרתי לגבי העלעול בספר ובסוגריים הוספתי הרבנים, התכוונתי כך: שהם למדו את זה מהרבנים שלהם בחיידר מהספר וכד', בדיוק כמו שאמרת. ובהמשך אסביר למה כוונת העלעול בהספר הייתה ולמה הסוגריים. הדגשתי שזו גם דרך העברה במסורת וכמו שרב מוסמך אמיתי קיבל הסמכה מרב מוסמך אמיתי וכן הלאה עד משה רבינו, יהושע והזקנים של דור מעמד הר סיני וכל העם ראה שהשם בחר במשה והסמיכו ללמדם תורה, ועד היום יש מסורת ומהמון רבנים וארצות שונות ועם אותה התורה אחרי אלפי שנות נתק. רבנים לימדו רבנים עד משה רבינו ברצף, זה מסורת של המצוות ולא רק של המעמד ומתן תורה עצמו. ע"ע הויכוח על נכונות הזוהר של כל גדולי הדור בעולם והגיעו להסכמה על נכונותו בהעברה בע"פ. לא מקבלים כל רב מה שיגיד אוטומטית ובטח שלא המון ארצות שונות בגלות ובטח שלפני חורבן הבית שלא היו מחלוקות והייתה הסנהדרין והיא קבעה.
אבל התכוונתי לומר שאיזה בן לא דיבר עם אבא שלו על נושא זה של המעמד הר סיני וסיפורי נפלאות כאלה גדולים וקשורים אליו ישירות. אמרתי שיש רבנים שהעבירו ואז התלמידים, כמובן, דיברו ששמעו על המעמד ושאר הניסים, במהלך חייהם, עם הוריהם וההורים שהיו דתיים כולם חייבים ללמד את בניהם תורה וגם מה שלמדו בחיידר דיברו עם ההורים. כך שלא משנה אם העלעול בספר קדם לאמירת הרבנים בחיידרים ובישיבות או שלא.
גם האב חייב ללמד את בנו תורה וכולם היו דתיים עד לתקופה זו.
אבל שים לב להדגש הבא שזה עיקר כוונתי בתגובתי הקודמת:
יש טוענים, ברוב טעותם, שהם עלעלו בספר וכך למדו תורה ובלי מורים, או רבנים, או הורים, או כל אדם אחר ומסורת. כלומר, שהמסורת, חס וחלילה, התבססה רק על סמך קריאה עצמית, לכאורה. על זה אמרתי 2 דברים: 1. שהם למדו עם רבנים בנוסף (לא מדבר על תקופה זו שרק חלק ממנו דתיים ועושים כן). 2. שאם הם עלעלו ובלי רבניחם אפילו (למרות שגם זו טעות בהנחת היסוד) אז ברור שהם ישאלו את הוריהם לגבי ניסים כאלה.
ברור גם שהם למדו עם רבנים ובטח בפעם הראשונה (או הכנסה לתודעה בגיל מתבגר יותר) ידברו עם הוריהם על זה.
בכל אופן יש העברה מהורים, מרבנים, הצלבות עם ילדים של הורים אחרים ומרבנים אחרים. כמובן שמעבירים המון הורים ולהמון ילדים ואותו הסיפור. בכל כך המון ארצות בעולם וניתוק אלפי שנים בגלות נשארה אותה התורה.
נ.ב. מצטער שאני חוזר פעמים רבות על אותו הדבר, יש המון חילוניים שלוקח להם יותר זמן לעקל נושאים מורכבים וארוכים כ"כ.
האמת היא שלא סיפרתי לבן שלי על נאפוליון, הוא למד על זה מספרים, תוכניות טלויזיה או מבית הספר. על הרבה מאד דברים בעולם לא סיפרתי לבן שלי והוא עדיין יודע אותם.
אתה בהחלט צודק שבמשך דורות יהודים העבירו מסורת מאב לבן (גם לא מדוייק. בדרך כלל זה היה המלמד או המורי בחדר). אבל השאלה היא מה היה לפני כן.
ובכן משנחרב בית המקדש הקימו חז"ל ברית חדשה בדיוק כמו ישו ובדיוק כמו הרבה כתות אחרות שפעלו בתקופה ההיא (האיסיים מאזור ים המלח למשל). שתי הבריתות החדשות - זו של ישו וזו של חז"ל - הן אלו שנשארו ושתיהן בעלות קשר רופף מאד למסורת. כך למשל, כל מי שקורא את סיפור דוד המלך מבין שדוד חטא בפרשת אוריה ובת שבע אבל חז"ל עושים שמיניות באוויר כדי להוכיח את ההיפך למרות שהדברים ברורים וידועים. בתורה כתוב 'עין תחת עין' אבל חז"ל תיקנו את זה לפיצוי כספי. הילל הזקן המציא את ה'פרוזבול' ולמרות האיסור על ריבית נשך המציא מי שהמציא את 'היתר העיסקא' וכן הלאה.
יש לנו מושג די טוב על תקופת בית שני ומה שהאמינו באותו זמן. על התקופה שלפני גלות בבל כבר יש מעט מאד מידע חוץ ממה שכתוב בתורה וכך נוצר מצב שאנחנו אמורים להאמין שמה שכתוב בתורה נכון כי כך התורה אומרת וזו טענה שלא מחזיקה מים
יש הטוענים שלכאורה התורה עברה ע"י לימוד מהספר ולא ע"י מסורת מאב לבן ומאב לבן ברצף עד משה רבינו, לכאורה. יש טעות בידם ואסביר.
קודם דוגמא מהחיים. היום כל אדם דתי שלומד מספר ונגיד שנתקל בסיפור הר סיני לפני שאביו סיפר לו עליו, נזרום (למרות שלפי זה גם כן יש רצף היסטורי מצד הרבנים שמשה מסר תורה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים לאנשי כנסת הגדולה וכו'... עד היום, וכל רב מוסמך לימד תלמידים ויש רצף עד משה רבינו, כי חייבים ללמוד וללמד תורה ועם ישראל תמיד היה דתי עד לפני קצת זמן ומדובר בכל מדינות העולם אחרי הגלות ובאותה תורה ומצוות, אבל לצורך הדיון נתעלם אפילו מזה).
האם יש אדם דתי ממוצע שלא ישאל את אביו על הנושא באיזה שלב בחיים. האם יש איזה דתי שלא דיבר עם הוריו על סיפור ניסי של מעמד הר סיני, לפחות באיזה שלב בחיים.
הרי האבא מלמד את הבן מצוות ואומר לו שכך השם ציווה והבן באיזה שלב מבין שהיה מעמד הר סיני ומדבר עם אביו על כך. למשל כל דתי ממוצע היום דיבר עם הוריו על סיפור ניסי זה, של מעמד הר סיני וכו'... הדגש הוא שמדובר לא רק באב ובן אחד אלא בעם שלם כך.
האם לימוד מהספר סותר מסורת? לא.
דווקא בגלל שחייבים ללמוד וללמד תורה, אז בטוח שהבן נתקל בסיפור ואביו ענה לו באיזה שלב בחיים וכך כל הבנים של הדור ובטוח שאלו את הוריהם ויכלו להשוות ביניהם וגם בכל ארצות תבל ליהודים יש את אותה התורה. ותמיד עם ישראל כולו היה דתי, למעט בזמן האחרון.
בטח שמדובר בעם שלם כזה ועם רצף היסטורי של אבות ובנים.
אבל לנפוליון האתאיסטים מאמינים שהיה נפוליון, כי זה לא מחייב כלום. אבל להאמין במעמד הר סיני זה מחייב. עדיף להאמין באבולוציה ולהיות קופיקו, כי גם אנחנו מודים שקוף פטור ממצוות ולא היה במעמד הר סיני.
למה שהם יתאמצו להניח תפילין אם אפשר להיות קוף ולהיות חופשי ממצוות, ר"ל.
קובי,
המשך לתשובה שלי לשאלותיך. שאלת כלמה כל מיני מכשירים לא הומצאו ע"י התורה או חז"ל. כל הדבראים רמוזים בתורה, בין רעים ובין טובים (לא כתובים במפורש). בקשר לדברים לא טובים, אז מכשירים לא טובים, לא תצפה מהשם לכתוב אותם אם הם פוגעים בנו.
הנה תשובה לחלק שלא הספקתי לענות:
מצלמה גם עושות קרינה, כמו כל המכשירים האל-חוטיים.
http://www.mako.co.il/nexter-weekend/Article-e0fa13cb5f60931006.htm
בקשר לחומר נגד רטיבות:
שאלה טובה:
שים לב שהוא מדבר על החומר עצמו שבונים אותו לא אטום ולא על החומר נגד הרטיבות. אותו צריך בד"כ בגלל שלא אוטמים מהחומר הרגיל האחר.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-204089,00.html
זה לא כל כך נעים כשהגשם מטפטף אל תוך הבית והסיבות לכך הן בדרך כלל, אטימה לא טובה בזמן הבנייה מטעמי חיסכון בכסף, או סתם בנייה מרושלת.
בקשר לסגסוגת אלומיניום והברזל:
ושים לב לקישור הבא:
עיין בקרינה שיש מהם. שים לב שזה גם דרך הנשימה ולא רק במגע, כך כתוב בין היתר על העל האלומיניום והציטוט:
החשיפה תיתכן דרך האוכל, המים והאוויר. כאשר רמות האלומיניום בדם גבוהות, העצמות סופגות את העודפים כדי למנוע את הגעתם למוח. עודפים אלו משתחררים לאט.
השפעות: פריחות וגירוד בעור, פגיעה הדרגתית בראייה, בעיות במערכת העיכול: כיבי פה, כיבים ודלקות במערכת העיכול, רעלת מעיים, שינויים בדם, אנמיה ואף סרטן של מערכת העיכול.
במקרים של מחלת האלצהיימר זוהה במוח אלומיניום עם יסודות אחרים.
חשיפה לאבק אלומיניום במקום העבודה גורמת לשיעול, ייצור מוגבר של כיח וגירוי.
השקיה בקולחין שיש בהם אלומיניום מסכנת את הגידולים. ההשפעות על שורשי צמחים הן מגוונות, מהירות והרסניות. ההשפעה היא על אזור הגדילה של השורש ולא על אזורים אחרים, אך הנזק נגרם לכל הצמח. תוך כ-30 דקות אפשר לראות שינויים בתכונות של תאים שבאו במגע עם אלומיניום, הבאים לידי ביטוי בעיכוב ההתארכות ובחלוקת התאים. הנזקים בעקבות החשיפה נחקרו מזוויות שונות ורוב המחקרים מציגים עדויות להשפעות על מרכיבים שונים בתא שנפגעו, אך הבנת המנגנונים הגורמים לכך עדיין חלקית ביותר.
https://sites.google.com/site/industrycfe3/poluting
כל השימוש בהם הוא המצאה של הבני אדם. יש להם אפשרות להרוס את העולם.
ע"כ להוספה.
אני אוסיף לפה (שם כבר כתבתי) שקללת 'בזיעת אפיך תאכל לחם' - זה עונש. לפני כן מלאכים האכילוהו בשר והישקוהו יין. אחרי החטא הוא נענש. כבר הרחבתי פה בעבר בעומק הדברים, אבל העיקרון ברור.
גם בדור המדבר הם זכו לאכול את המן בלי עבודה. הם חטאו וחזרו גם להענש. איזו החמצה.
בכל אופן השם ברא דברים טובים. הבני אדם קלקלו המון, כמו שהוא אמר לאדם שיזהר לא לקלקל את העולם.
הוספה למקודם:
כמובן, כמו שידוע, שבט לוי לא חטא בחטא העגל. תוסיפו לדברי ממקודם. אני צריך תמיד לזכור שחלק מהקוראים כאן לא מכירים גם דברים מהסוג הזה של הפשט של התורה, לצערנו...
כולם שואלים למה יש ניסיון קרי והוצאת זרע קשה היום. עד כדי כך שכתוב בגמרא שמאז חורבן הבית יש יצר מין באשת איש לעוברי עבירה ויורדת מנשותיהם ועוברת לאשת איש.
הנה תשובה שכך סבורני שתענה:
בגמרא זה כתוב רק על בעל חטא. כלומר מי שחוטא בלאו הכי אז יש לו יצר לאשת איש. החטאים גורמים גם למתח ומתח מגביר את התשוקה וכו'... ל"ע.
אבל העונש הוא לא על הקרי עצמו ברמה גבוהה (לא אשת איש, כמובן) כמו הדבר הבא:
אדם שנופל ביצר מין (לא אשת איש, אלא הוצאת זרע לבטלה, אני מזכיר) אז הוא נענש על חטאיו באופן רגיל, כמו שצריך. מיד אסביר למה הוצאת זרע לבטלה זה פחות חמור ממה שחושבים.
אבל אם אדם נמנע מהוצאת זרע אז הוא יענש פחות, למה??? מי שחטא מאוד, מה הקשר לכרואה ולמה שיכפר?
הנה התשובה לעניות דעתי והנה היא:
אדם שיש לו יצר מין זה רק בעל עבירה וחוטא, במידה זו או אחרת, אני מזכיר. ובכן אדם שמתאפק למרות היצר המין ולא פולט זרע ומתייסר (ועם החשפנות היום זה קשה יותר) אז הייסורים האלה מכפרים לו. אם הוא יפלוט, ל"ע, אז הוא לא עבר את הייסורים להימנע, או פחות עבר, ואז נענש כרגיל ובהתאם לאיפוקו. מי שלא מביט על נשים בכלל אז זה כפרתו כי זה קשה ללכת עם עיניים למטה, גם אם לא יהיו לו הרהורים מהעבר, אז כפרתו שמוריד עיניו.
אך מי שצדיק, לא זקוק לפחד הזה, כי אין לו יצר מין מיוחד של גזירת הגלות. לכן צדיקים מאוד מסויימים בזמן הגמרא הרשו לעצם יותר. אבל צריך לשאול רב ולא פשוט. צדיקים הם בודדים. גם אז יש גדרי צניעות, אבל זה שונה. הם לא סובלים לרגע והכל לקדושה ולשם שמים. קצרה היריעה מלהכיל את זה. אני רואה שכבוד הרב דניאל בלס מגיב פה להחזיר תועים לדרך הישר וזה מחשמל מתענוג את הנשמה. יענד אותנו מדברי תורתו.
בקשר לזה שתיאור יצר המין כחמור עד כדי כך, כמו שתיארו, אינו כפשוטו, כדברי הזוהר והובא גם באתר הידברות:
http://www.hidabroot.org/CommunityDetail.asp?FaqID=52884
הרבה שואלים למה דור המדבר חטאו אחרי מתן תורה מיד.
אשתדל בע"ה לענות הן מהפן הרוחני והן מהפן הגשמי. כמובן שאינם סותרים.
מבחינה רוחנית, השם לא רוצה מתגלה אלינו גם היום בגלל שאם הוא יתגלה אז לא תהיה בחירה חופשית מחד גיסא, ומאידך גיסא על כל חטא הכי קטן אנחנו נענש במידת דין גדולה כי הציפיה גדולה יותר. אחרת זאת אפליה לבין אלה שראו לאלה שלא, כי מי שראה אם יענש כמו מי שלא ראה בעיניים את השם, אז זה עוול ואצל השם אין עוול. גם כך י/ש בחירה חופשית ואחרת אין מה לברוא את העולם וזו לא חכמה והעניין הוא שנזכה בשכר בזכות ולא כמתנת חינם ולחם בושה ולכן נברא העולם. פעם אחת הייתה רק ההתגלות ובלית ברירה ובכדי לבסס את התורה. נכון שיש מצוות שיכליות כמו לא תרצח וכו'... אבל בשביל המצוות האחרות בעיקר, כמו תרומות ומעשרות וכו'... וכו'... שיהיה פה טוב יותר מלבד אי עשיית פשע וגם מצוות נוספות וגם שהן ימנעו יותר את הפשע וכמו גם לימוד התורה וגם הוספת טוב מלבד מניעת הפשע וכו'... מספיק אדם הראשון חטא וניתנה לו ההזדמנות וראה את השם בעיניים ממש (מה שהנביאים לא זכו ממש, אלא סוג מסויים של גילוי) וכשחטא בעץ הדעת הוא נענש כל כך חזק (העונש נגזר כי האשים את חוה ושל חווה כי האשימה את הנחש בנוסף לאכילה, אחרת היה נסלח בקלות יתר יחסית) ועד היום אנחנו אוכלים חצץ בגלל החטא שלהם. בעצם גם אנחנו בעצמנו היינו בחטא וכל נשמות הזכרים אצל אדם ושל הנשים אצל חווה וכולנו היינו בחטא ונגזרה עלינו מיתה ולעבוד. ברגע שהאדם עובד ומובטחת לו הצלחה זה קל לעין ארוך. שואלים למה האדמה מצמיחה קוץ ודרדר, האם זה תמיד? מה הפשט? ובכן עצם העובדה שהאדמה יכולה להצמיח קוץ ודרדר (הוא לא אמר לו שרק תצמיח, אלא גם ובין היתר) גם נכון להיום, אז אתה עובד על לא מאה אחוז בטוח שתניב פירות בתרתי משמע, אתה מזיע והעבודה הופכת לקשה לעין ארוך. היום שכיר (לעומת עצמאי) תלוי בעצמאי ומפחד שיפטרו, ל"ע. תמיד יש את הפחד הגלוי, או הסמוי במקרה הטוב ולו בתת מודע ההכי מורחק, מודחק וחשוך אי שם במוח, זה כבר הופך את העבודה לקשה יותר לאין ערוך. לא בטוח שירד גשם, אם ירד לא בטוח שיצמח היבול (גם אם יפול במקומות הנכונים, יתכנו קוצים ודרדרים וכו'...) זאת הקללה של העבודה האמיתי בעצם. לפני החטא האדם היה נהנה והתוצאות היו וודאיות.
היום צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. מבחינה גשמית זה ברור כי אם יהיו יותר מחפשי עבודה תיגדל האבטלה, לשוק אין מספיק עבודה לכולם, בדאבוננו הרב. אמר את זה פרופסור לכלכלה. מבחינה רוחנית הם זכו.
אוסיף במאמרא מוסגר בסוגריים מרובעות:
[במצב של היום זקוקים למנוע שחיתויות ויספיקו לעבוד כל אחד קצת (בהנחה שכולם יעבדו) ולא במשרה מלאה. יד אחת מאכילה 1000 משפחות. אבל יש שמרוויחים הון עתק ואין להם מה לעשות בכסף ואחרים לא גומרים את החופש וחלקם אף מובטלים, ל"ע. ויותר מזה, המון אוכל נזרק, במפעלים, בצבא וכו'... בכמויות שיספקו את כל העניים במדינה שלנו ומחוצה לה. לכן חסרה התורה ולימוד התורה כיום והצדק וחוסר שחיתויות ולכן חובה שילמדו תורה. חוץ מהסיבות שאמרתי לפני והן מהפן הגשמי].
ונחזור לענייננו:
בדור המדבר היה להם ניסיונות קשים מחד ומאידך היו ניסים גלויים. איזה ניסיונות היו להם וקשים במיוחד בכדי להתקזז עם הגילוי ולתת בחירה חופשית הוגנת כמו לנו ממש.
בן אדם שרגיל לעבוד פיזית קשה ובטח מה שהם עבדו בפרך במצרים, ואחר כך הוא מספיק לעבוד בבת אחת (מדובר בתקופות ארוכות מכל אחת והפסקה שלא בהדרגה לפחות), הגוף שלו נהיה תוסס ויש לו נטיה להתעצבן ולרצות הכל מהר וכו'... זאת עבודת פרך במצרים. הם רצו הכל מהר והיו עם נטיה לכעס. לכן קשה לנו לשפוט אדם עד שנגיע למקומו. נכון, מצד שני הם ראו ניסים בעיניים. שבט לוי לא עבדו הבפרך במצרים (כי לא התידדו עם המצרים ולא עשו שם שופינג) ולהם היה יותר קל לעמוד בניסיונות יחסית לשאר. בני ישראל ששמעו שמשה לא בא, לא רצו לחכות ולו יום אחד ליתר ביטחון והגוף התוסס רצה כבר לעבוד אלוקים כלשהו כעם שאין להם רועה וחשבו שמשה מת והשטן הראה להם את דמותו מתה. אבל זה התקזז עם מעמד הר סיני והיו מהם ציפיות גבוהות יותר. לשבט לוי היו גם ניסיונות משלהם וגם ניסי מצרים למרות שמרשימים, הם לא היו בפרך וקצת פחות הורגש ישיר אליהם. כי הם לא היו בפרך. גם לא היו רגילים ללכת במדבר כי לא עבדו בפרך והיו יותצר צמאים בקלות ורגישים יותר. מצד שני שאר העם עבד קשה פיזית ופה רק הלך וזו לא הפעלת ומאמץ לגוף בכלל באותה רמה. כמובן שיתכנו עוד דברים, אך סבור אני שזה מספיק גם כן בכדי להעמידם בניסיונות קשים ולתת להם צמא במדבר במרה ועוד מסע רגלי. כמובן בגלל חטאים. שבט לוי לא עבד ע"ז 40 שנה במדבר, אך נענש שלא מחה (לפחות מספיק) בשאר העם. היו להם טרדות וקשיים ונסיונות כדי שהבחירה החופשית שלהם תהיה הוגנת.
בניהם של דור המדבר לא חטאו והם הורגלו מאז ומתמיד ללכת במדבר וגם לא עברו מעבר חד מעבודת פרך ללא. מצד שני הם לא ראו את הניסים כמו אבותיהם ממש. לכן הניסיון התקזז עם הנס והגענו עד הלום.
השם הענישם על כל דבר וכתוב בתורה שראו את כל הניסים ובכל זאת חטאו ויש קשר וציפיה גדולה יותר. אם היינו רואים בעיניים ניסים וכ"ש את השם, אז היינו נענשים על כל דבר, בנוסף לכל הנ"ל, הרבה אנשים ברגע שהם נענשים על כל דבר הם מתמרדים. מידת דין קשה מאוד. היה חייב להיות פעם אחת לביסוס המעמד. כמובן שכל העונש של הפרךל ונדודי המדבר הגיעו להם מחד והקיזוז זכו בו מאידך.
אומרים שאנחנו גלגול של דור המדבר. אנחנו בעצמ נו היינו במדבר (חוץ מאדם הראשון) בגלגול הקודם ואם התגלגלנו בגופנו הנוכחי והיום כולנו נשמות ישנות ומגולגלות, אז סימן שראינו ניסים גלוים ומעמד הר סיני וכל יתר ניסי המדבר ובכל זאת חטאנו והעובדה שצטרכנו להתגלגל עכשיו שוב לתקן בגופנו החדש.
נ.ב. בהמשך לנ"ל: בעבירות שבן אדם לחברו צריך לרצות את החבר (ואם נפטר אז עולה לקברו עם אנשים ועושה תיקון וכו'... ואם לא מוצאו במקרה של גזל, למשל, אז הוא צריך לתרום לצרכי וזיכוי הרבים והשם יעזור שיכפר על מעשהו וכמובן שיעשה תשובה וכו'... וכל התהליך), אולם, בעבירות שבן אדם למקום (להשם), אז השם סולח יותר בקלות ויש דרך קלה יותר לכפר.
יש לי סברה יפה לומר. זאת סברה בלבד ואני לא בטוח בנכונותה, אך היא מאוד הגיונית ואני חייב לומר אותה.
כשזאת סברה, אז אני מדגיש שזאת רק סברה שלי.
תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ה, ע"ב:
ר' חייא בר אבא חלה. נכנס אליו ר' יוחנן. אמר לו: חביבים עליך יסורים? אמר לו : לא הם ולא שכרם. אמר לו: תן לי ידך. נתן לו ידו והקימו.
ר' יוחנן חלה, נכנס אליו ר' חנינא. אמר לו: חביבים עליך יסורים? אמר לו לא הם ולא שכרם. אמר לו: תן לי ידך. נתן לו ידו והקימו.
ע"כ.
מה שנראה לעניות דעתי לומר הוא כך:
(לפני זה נקדים:)
כל מה שהשם עושה הוא לטובה, כמובן. גם הייסורים הם לטובה. בעצם הייסורים האלו באים לכפר על העוונת הקטנים של הצדיקים בעולם הזה, על מנת לתת להם את שכרם העצום המגיע להם בעולם הבא. בשביל לזכות בכזה גודל השכר הגדול (כמו שלהם) שזה לא קל. הם נענשים על עבירותיהן הקטנות ביותר בהתאם לרמתם הגדולה. השם מדקדק אם הצדיקים כחוט השערה.
הצדיקים לא רצו לקבל את הייסורים לא בגלל שלא האמינו שזה משתלם להם, הם אפילו אמרו: "לא הם ולא שכרם". הם יודעים שזה מבחינת השכר משתלם להם יותר מהלימוד תורה. מי שנשאר דתי אחרי ייסורים גדולים זה מעלה את רמתו וכמובן כמובן שעצם הייסורים מכפרים לעין ערוך. על לימוד תורה השכר מאוד גדול ושקול כקיום תרי"ג מצוות ועל כל מילה ומילה זה עוד תרי"ג וכו'... תחשבו כמה שכר זה. הייסורים שהיו להם היו מכפרים עוונות וגם מוסיפים שכר חוץ מזה (בשני המישורים) בעולם הבא. ומוסיפים יותר שכר מהלימוד תורה. בגלל שהגיע להם להענש על דקדוקי עבירה, אז השם הענישם. כמובן שמי שלא מקבל את הייסורים באהבה אז השכר נמוך יותר. הסבל שלהם היה הביטול תורה בנוסף.
השאלה:
למה הם לא רצו את מה שלטובתם, הרי כל מה שהשם עושה לטובה ולמה הם לא רצו את הייסורים? ברור שהם יודעים זאת ואף אמרו במפורש שיש להם יתרון בשכר.
התשובה: שהם רצו ללמוד תורה בשביל התורה והטוב ולא על מנת הפרס וגם העדיפו לבטל שכר עצום על ייסורים ולקבל אולם פחות שכר (לא זה השיקול) ולעשות את הטוב האמיתי שהוא לימוד התורה וגם אם יקבלו פחות שכר. העיקר לעשות טוב בעולם, למען הטוב, ללא מטרות אישיות אינטרסנטיות.
ע"כ זה דברים הידועים. ועכשיו לסברתי:
לכאורה יש שאלה, למה השם שמע להם והרי הם יפסידו שכר ואם הכל לטובה לא היה צריך לשמוע להם אולי? אולי לתת להם ייסורים בגלל חטאים וכך לתת להם גם שכר בעולם הבא שיותר גדול. ברור שאין ענין לסבול גם בעולם הזה. מי שלא חוטא לא יענש. אבל יש ייסורים שמגיעים על חטאים דקים שבדקים גם כך. לאמוראים ותנאים זה בד"כ על שגגות והיעלמות יותר.
אז למה מבחינת השם, השם שמע לו? הצדיק לא רצה שכר נכון, אבל למה השם לא כפאו לקבלו. הצדיק רצה לכפר בדרך לימוד התורה. תשובה מאהבה מכפרת עוון. לפחות קיווה. רק אברהם אבינו ועוד בודדים זכו לקיים ולעבוד את השם מאהבה ולא רק מיראה. גם בגמרא כתוב שרב אמר לתלמידיו שהלוואי שיהיה מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם. להראות כמה שלא פשוט העסק. בכל אופן הוא היה צריך לעבור את הייסורים וכך לכפר. הוא רצה לעשות את הטוב מצד אחד ולהתחמק מעונש או ע"י תשובה מאהבה (לעולם יאמר אדם מתי יגיעו עשי למעשי אבותי) או אפילו היה מוכן להענש למעלה בגיהנום והעיקר שלא יבטל תורה וימנע מהטוב האמיתי ללא כל תנאי ושכר ולשם הטוב. השם רצה לטובתו שיקבל את השכר, כמובן. להשם יש הטוב להיטיב לאדם. בקיצור ברור.
אני חוזר לשאלה: אז למה השם לא חייב אותו לסבול ולטובתו? סוף סוף הגיע לו על דקויות. מי שלא חוטא בכלל יזכה לאור והקרבה השלימה והאמיתית להשם ולא צריך בכלל לסבול וזה לא יקדם אותו לכלום, כי הוא כבר בשיא הקרבה והשם תמיד מנסה את האדם בניסיונות שיקדמוהו למושלם ולעונג האמיתי ולקרבה האמיתי להשם והנאה מזיו השכינה שהיא ההנאה שם למעלה וכו'... מי שחטא הכי קצת אז יש המון רמות של סבל לכפר והשיא זו מידת הדין האמיתי ומי שעבר אותה אז הוא כיפר לגמרי ויהנה כאילו לא חטא, כי הייסורים קיזזו עם החטא וגם שלא מרד למרות הייסורים, כמו אחד שלא חטא מעולם. אבל זה להמחשה בלבד כי אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא.
התשובה לעניות דעתי והנה סברתי היא כך:
בכגלל שהוא רצה את הטוב האמיתי ולימוד התורה והעדיף את זה במקום ייסורים לטובתו (לא הם ולא שכרם) אז זה כבר קירבו להשם וכיפר לו על המון עוונות ואף הרבה את שכרו האמיתי ושנתן לו את היד להקימו אז זה הראה אפילו מעשה מוחשי ולכן כך קיצר את הדרך וזוכה על זה. בעצם הוא לא חשב על זה באותו הרגע כי אם הוא היה חושב אז זה כבר היה מאינטרס של שכר. השם קורא מחשבות. הייתה לו כוונה אמיתית לא לסבול כדי ללמוד תורה לשם התורה והטוב. לכן לעניות דעתי, זה שהוא ביקש להימנע מהסבל ולא לשם הנאה וידע שמגיע לו, אלא לשם התורה והטוב, אז זה קירבו להשם וכיפר לו על עוונותיו עוד יותר וזכה בסופו של דבר לשכר גדול יותר. היית מוכן לוותר על כל השכר הזה בשביל הטוב, אז תקבל אותו ואף גדול ממנו וגם את לימוד התורה ושכרה וכו'...
הוא עוד לא הגיע לשלב של ראיית ה'אור האוהב' וכו'... (האלוהים). רק לשלב יציאת הנשמה מהגוף, כמו עוד חלק מהחווים מוות קליני, שלא הגיעו לשלב המתקדם. לכן הוא נאלץ להאמין שיש המשך לאחר המוות, שזה בניגוד למה שחשב קודם, כדבריו, אך הוא עדיין לא רוצה להאמין באלוקים, או לחקור את הנושא. זה מחייב...
תודה חוני, באמת נרגעתי. אם יוסי שריד היה חוזר בתשובה זו באמת הייתה אבדה גדולה.
לעניות דעתי אין צורך להיכנס לפאניקה מהראיון של יוסי שריד עם בני בשן ברדיו.
לא נראה לי סביר שיוסי שריד יחזור בתשובה עקב החוויה החוץ גופית שחווה.
רשעים על פתח גיהנם לא עושים תשובה
אביחי:
אני עומד על דברי.
מה כבר סיימת לקרוא את כל תגובותי לעדו?
אתה מבוזבז. תאמין לי.
קודם תקרא עשירית ממה שהגבתי שם ואז תגיב.
אתה כתבת שטויות...
כתבתי במפורש שאת כל הפירוט יש בתגובות שלי לעדו והדרכתי גם איך להגיע אליהן.
כן, גם הרחבתי לשאר הכתות חוץ מהנוצרים ולשאר התרבויות. גם למקרה של ההוא שחשב ודמיין שהוא אולי יכול להיות שיתכן שיוצא מהגוף או שלא יוצא אולי. שזה נקרא דימיון, לעומת שם במוות קליני שזה לא ספק. גם שהרופאים אמרו שלא יכלו לדמיין.
אחי, מדובר בגלילה ארוכה (כשתלחץ על החץ כלפי מטה שם) של כמעט חצי דקה.
עניתי על מה שכתבת ועל עוד המון.
קריאה מהנה.
מחפשי האמת חשוב לי שידעו ומי שלא רוצה לא ידע.
אביחי:
לא ענית לכל הדברים ולמה שענית - ענית שטויות
אביחי,
אני מאפשר לפעילות בדף שלך להיות מוצגת בטבלת 'התגובות האחרונות' שבתחתית הדפים אבל עליך להקפיד על כללי האתר ולעולם לא לשלוח שתי תגובות ברצף - כלומר, בלי אף 'נ.ב.'. חשוב טוב על כל תגובה שלך והגב רק פעם אחת כנגד כל תגובה של מישהו אחר. אם שוב תשתלט על טבלת 'התגובות האחרונות' שבתחתית הדף אשוב להסתיר את הדף שלך.
עדי אביר
נ.ב. גם במצב שלהם מבחינה פיזית הם לא יכלו לתאר לולא... הכל מגובה במדענים שהראיתי שם.
נ.ב. חילוני, בסרטון הראשון שלך, האישה שמדברת על יש"ו, רואים איך שהיא מתחילה לספר על ניתוק הנשמה מהגוף וכל העיקר, ואז לפתע הסרטון מתחלף בסרטון אחר שעוברת לדבר על יש"ו. הסרטון קוטע את עצמו. זה גם מחשיד. למרות שלא בטוח שרמאות, אבל מבחינתי זאת לא ראיה בטוח. גם אין דרך לשפוט אם שומעים חצי מהסיפור שלה.
בתגובות שלי הראיתי איך שגדולי החוקרים בתחום טוענים שזה לא בא מדימיון והמתים הקליניים לא יכלו להמציא את דבריהם לולא היציאה של הנשמה מזווית ומיקום אחר מאשר הגוף וכו'... וכו'... וכו'... זה שיש אנשים מדמיינים לפעמים דברים זה לא קשור במקרה שם והראיתי זאת עם כל ההוכחות מהמדע ואנשי המדע שהראיתי שם בע"ה.
חילוני,
בתגובותי עניתי על כל השטויות האלה שהילד טרח לצטט מהיוטיוב.
נ.ב. בקשר לי"שו למשל הם תיארו אותו כישו כי אף אחד לא ראה איך יש"ו נראה בדורנו. הכל זה איך שהם תרגמו את האלוקים. אבל לפי כולם היה אור אוהב וכולי. או שכאלה שתרגמו נשמות של אנשים או מלאכים וכו'... לישו ואת אלוקים לאלוקים.
עניתי בהרחבה בתגובות שהראיתי לעדו.
מכתב שכתבתי ליוסי שריד אחרי ששמעתי את דבריו ברדיו:
שלום לך, יוסי שריד.
אינך מכיר אותי אבל אני מניח שאת רוב האנשים שמכירים אותך אינך מכיר.
שמעתי אותך מספר היום לבני בשן על החוויה החוץ גופית שחווית.
מכיוון שאני מכיר ומוקיר את גישתך הרציונאלית לחיים, די התפלאתי על כך שאת הסיפור הזה סתמת ולא פירשת.
חשבתי שאם חווית כזאת חוויה – אחד הדברים הראשונים שתעשה אחרי שיצאת בכלל סכנה הוא לקרוא מה אומר עליה המדע ושאחד הדברים הראשונים שתטרח לציין בפני בני בשן (שעזב את השיחה שיכור ולא מיין) הוא שהמדע חושב שבסך הכל מדובר כאן באשליה שמיוצרת על ידי המוח.
לצערי, לפחות הציפייה השנייה מתוך הנ"ל לא התקיימה.
חשבתי, לכן, שכדאי להפנות אותך לקצת חומר שעוסק בנושא (יש עוד המון אבל הרצ"ב כנראה מספיק) ולבקש ממך לספר לבני בשן קצת יותר בשיחתכם הבאה.
http://www.youtube.com/watch?v=eLoXtUGV2dY
http://brain.oxfordjournals.org/content/127/2/243.full?ijkey=bfb16d2ce99fa61febf8b5997c5d62f59e9f5af1
http://1vsdat.org/index.php?option=com_k2&view=item&id=565:%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94?&Itemid=189
ואם יש לך סבלנות לקרוא ספר שלם שמנסה לפענח את ההיבטים הפיזיולוגיים של התופעה, אולי כדאי שתקרא את הספר הזה:
http://www.amazon.com/God-Impulse-Religion-Hardwired-Brain-ebook/dp/B007ZCP3R6/ref=sr_1_1?s=books&ie=UTF8&qid=1388338157&sr=1-1&keywords=%22The+God+impulse%22
בברכה,
מיכאל רוטשילד
http://www.1vsdat.org/index.php?option=com_k2&view=itemlist&layout=user&id=156&task=user&Itemid=189
זה פשוט. בדף שעדו קישר אליו, תגללו אותו הכי למטה עד לסוף (לגלול המון עד לסוף) ותיראו מצד ימין הכי למטה (בערך 7 ס"מ מעל הגבול התחתון וגם בערך 7 ס"מ מהגבול הימני ביותר [שאליו לא צריך לגלול]) קישור בשם '... תגובות' נכון לעכשיו זה: '64 תגובות'. (זה משתנה כל הזמן מספר התגובות...)
תלחצו עליו ואז יפתחו לכם התגובות על המאמר וביניהן תיראו 2 תגובות ארוכות שקשה לפספס אותן (אולי עשרה עמודים של אורך כל תגובה בערך). המגיב עליהן הוא איזה חמוד אחד, ששמו: אביחי. יש לו אחלה שם. זה אני במקרה. שמגיב ומפריך, בעזרת השם, לכל עשרת המאמרים של הכופר שם.
תגובה אחת מהתאריך:
19 באוקטובר 2012 בשעה 7:16
והשניה מתאריך:
19 באוקטובר 2012 בשעה 7:23
הכל בעזרת השם. תהנו.
תהנו.
ברוך מחיה המתים! גם שאני חזרתי וגם שנשאר מיוסי שריד והוא חזר לגוף בכדי לספר לנו את זה.
:-)
http://sharp-thinking.com/category/%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%A3-%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA/
מדובר במוות קליני של יוסי שריד, תקשיבו עד הסוף, וטוען שזה בניגוד לאמונה שלו, אבל מוכרח להאמין בסוף, כי בהתחלה נשמע כאילו אומר הפוך, אך תקשיבו עד לסוף:
https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=-YWZJuIKK10
הוא התחיל רק את ההתחלה של המוות קליני ועוד לא הגיע לבית דין של מעלה וחזר לגוף אחרי שהתעופף לו מעל הגוף.
אני מזכיר שגם במצב שינה יש חלק מהנשמה שיוצא מהגוף (שינה היא 1 חלקי 60 ממיתה).
במצב שהאדם מתעלף או חולה יש שינה יותר עמוקה משינה רגילה, כי הוא לא יכול להעורר אם תנער אותו וזה קרוב יותר למוות. בעצם חלק גדול מהנשמה יצא מאשר בשינה, אך לא כולה, שרק במוות הסופי יוצאת לגמרי.
אני לא מאמין שאין פה גיחזים פושעים למיניהם שמטעים את גדולי הדור. אני בן תורה ונשמע להוראות גדולי התורה בכל דבר ועניין ועד היום צרם לי לשמוע את אלה שאומרים "מטעים את גדולי הדור", אבל מה שקורה פה אין לי הסבר אחר ... וזה ההסבר הכי פחות פוגע בכבודם של גדולי הדור.
לפלג ישיבות, לזרוק אברכים מכוללים, מלמדים מת"ת, ביטול תורה דרבים, לקרוע משפחות, להתיר א"א לעלמא רק בגלל שמישהו הצביע למפלגת בני תורה ??? לאן הגענו ???מצביעי בני תורה פסולים לעדות ??? אז האם מישהו מוכן שבנו יתחתן עם אשת איש רק בגלל שעדי הקידושין היו מצביעי בני תורה ??? נמאס כבר מהמחלוקת השחור הזה.
אם אלה לא מעשיהם של ה"גיחזים" השוטים אז מה זה ???
..הלכות חנוכה החדשה שו"ע סימן תשע"ד (תהא שמד על דורינו?) ….ובו סעיף אחד...
א) אין לשחק בסביבון העשוי מ"עץ": הג"ה: ואם ח"ו נאנס ועבר, וכן אם אחד מהילדים נכשל במשחק סביבון מ"עץ", (עבירה שאפילו יום הכיפורים אינו מכפר) יש לדון על כשרות הנרות שהדליק, ועל הילד, ומשפחתו, ומחמירים להדר ע"פ מורינו שליט"א, להדליק שנית בלי ברכה, וכן יש להזהר לא לומר בשעת הכנסת ספר תורה כל שמונת ימי חנוכה, הפסוק עץ חיים היא וגו' בין בשבת בין בחול. וע"כ למהדרין מן המהדרין עצה טובה, להוציא את כל הסביבונים העשויים מ"עץ", מהבית היהודי, מהבני תיירה, מהתלמוד תורה, מבית יעקב, מהישיבה, מהכוללים, והחיידר וכו' עד מקום שידו מגעת, ואם עברו כמה ימים ולא הוציאם צע"ג לדינא. ובאם ימצא סביבון מ"עץ" אצל ילד שהגיע לחינוך יעשה שאלת חכם מיד, וכן נוהגים בבני ברק. (פשוט קראנקע מענטשען) נמאס כבר מהמחלוקת השחור הזה.
יגאל,
הלו הלו לאן הלכת???
תודה ש"הפרכת" בצורה לוגית את טענותי.
אם לא הייתי שווה אז לא היית טורח לכתוב את זה, כנראה שאתה מקנא.
אבל זה בסדר, כי קנאת סופרים תרבה חכמה.
אבל אני מודה שאני לא גדול אצל הדתיים.
אתה יודע, כל קוץ במדבר הוא פרח.
כנראה שלא הצלחת אפילו להבין את דברי ולכן...
הגיע הזמן שמישהו ירביץ בך קצת תורה.
תישן על זה.
עדי,
באשר לשמואל, זאת הייתה הנשמה שנכנסה לגוף שהיה דומם ומת קודם לכן. והוא אמר לו שהפריע את מנוחתןו למרות שהיה מת בעולם הגשמי הזה.
במקרה השני:
רש"י כותב במפורש במסכת שבת קנב ע"ב בגמרא - רש"י: וישב העפר - גופו קרוי עפר, ומששב אל הארץ כשהיה - מיד והרוח תשוב, שאין בו רוח עוד. אשר נתנה - קרא יתירה הוא לידרש: הוי זהיר עליו שתשיבנה אליו כמה שנתנה לך נקיה בלי עוון.
אתה רואה שיש גם פשט וגם דרש וכו'... ולפי רש"י עצמו.
רש"י כותב:
"אף בזה אנו צריכין לדברי אגדה" (בראשית א, ד).
מצד שני הוא כותב: "אף בזה אנו צריכין לדברי אגדה" (בראשית א, ד).
אין מקרא יוצא מידי פשוטו. התורה נדרשת בפשט, רמז דרש וסוד.
לפי הפשט לא עסקו שם בבבל אלא בכללי. בבל זה הדרש. דווקא כשנוח לא תה מפרש לפי הפשט, מעניין.
כלל הוא "בכל התורה כולה" כי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" [יבמות כד ע"א]. פירושו של דבר שגם אם חז"ל דרשו פסוק לדרשה מסוימת, אין בזה כדי להוציא אותו ממשמעותו הפשוטה [ראה פירוש רש"י ליבמות שם, ד"ה אין מקרא יוצא מידי פשוטו. וראה גם פירוש רשב"ם לבראשית לז, ב.], אלא כלשון הרמב"ן: "יסבול הכתוב את הכל ויהיו שניהם אמת" [השגות הרמב"ן על ספר המצוות להרמב"ם, הקדמה, שורש שני, ד"ה והנה הרב, מהדורת שעוועל, ירושלים תשמ"א, עמ' מה; הליכות עולם, לר' ישועה הלוי, סימן נא; כללי שמואל, לר' שמואל בן סיד, ירושלים תשל"ב, סימן יט, עמ' יח]. ובעל תוספות יום טוב כותב: "דאי אפשר שתיעקר הפשט לגמרי, שלא יהא לו שום הבנה כלל" [תוספות יום טוב, בפירושו למשנה יבמות ב, ח].
משום שאין סתירה בין מה שדרשו חז"ל ובין מה שמתחייב מפשט הכתוב, ושניהם אמת.
לעצם העניין:
גם ספורנו אומר שהרוח תשוב לתת דין וחשבון.
גם מצודת דוד אומר שהרוח נשמת האדם תשוב אל המקור אשר ממנה נחצבה למעלה אל האלוהי אשר נתנה לו בעת הלידה.
ע"כ.
(ויפח באפיו נשמת חיים - שמישהו נופח אז הוא מוציא מעצמו משהו ונותן - כמו שמנפח בלון להבדיל נותן מעצמי רוח אליו וכך השם נפח באדם נשמה שבמוות חוזרת אליו).
גם דעת מקרא מפרש כמו הפשט. (על הגוף - כי עפר אתה ואל עפר תשוב, נשמה - וןיפח באפיו נשמת חיים).
רמב"ם, ספר המדע, הלכות יסודי התורה פרק ד:
טז [ט] אין צורת הנפש הזאת מחוברת מן היסודות, כדי שתיפרד להם, ואינה מכוח הנשמה, עד שתהא צריכה לנשמה כמו שהנשמה צריכה לגוף; אלא מאת ה', מן השמיים היא. לפיכך כשייפרד הגולם שהוא מחובר מן היסודות, ותאבד הנשמה מפני שאינה מצויה אלא עם הגוף וצריכה לגוף בכל מעשיה, לא תיכרת הצורה הזאת, לפי שאינה צריכה לנשמה במעשיה--אלא יודעת ומשגת הדעות הפרודות מן הגלמים, ויודעת בורא הכול, ועומדת לעולם, ולעולמי עולמים. הוא שאמר שלמה בחכמתו, "וישוב העפר על הארץ, כשהיה; והרוח תשוב, אל האלוהים אשר נתנה" (קוהלת יב,ז).
ועוד ועוד.
כמובן שאין צורך להביא עוד פסוקים שיש שמוכיחים את הישארות הנפש לפי התנ"ך.
עדי,
ביקשת שהמגיבים ישתמשו בשפה נקייה ללא נאצות או השמצות. דרשת להגיב לתוכן ולא לכותב התגובה.
מדוע אינך דורש זאת מיגאל? מדוע אינך מוחק את תגובתו של יגאל לאלתר?
מדוע אתה גורם להוזלת האתר?
שי,
אביחי,
אני מתרשם מהידע שלך. אתה יודע אפילו יותר מרש"י שהסביר את הפסוק בקהלת: 'וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ' במילים הבאות: 'וישב העפר וגו' - מבבל באו לבבל חזרו. והרוח תשוב - זו רוח הקדש שכיון שנסתלקה רוח הקדש גלו', כלומר לשיטתו הפסוק אינו מעיד על הישארות הנפש אחר המוות אלא על אירוע היסטורי כלשהו. ההתייחסות לשמואל מעידה שאחרי המוות הגוף דווקא כן נשאר, שהרי שמואל עלה באוב בגופו.
לדברי הרס"ג וריה"ל אין שום משמעות. הם היו רבנים ימי-בינימים שחיו כאלף שנה לאחר שהרבנים כבר המציאו, יש מאין, את המיתוסים של גן העדן והגיהינום, שכר ועונש בעולם הבא והישארות הנפש. בתנ"ך, כמו במיתולוגיה היוונית, כל המתים, צדיקים וחוטאים כאחד, מבלים, בגופם, את שארית הנצח במקום שנקרא 'שאול'(במיתולוגיה היוונית - הדס).
בתנ"ך השכר והעונש ניתנים אך ורק בעולם הזה ואין כל זכר לעולם הבא כלשהו ולמרות שבמילים 'ועוד ועוד אתה רומז שיש פסוקים רבים נוספים שמלמדים על הישארות הנפש והעולם הבא איני מאמין שתוכל להביא אפילו פסוק ברור אחד.
עדי אביר
אביחי,
לא נמאס לך לעשות מעצמך צחוק?
לא נמאס לך מידי יום להשפיל את עצמך?
אתה פשוט דביל!!! אתה מוציא שם רע לציבור שלך.
מה אין להם סחורה טובה יותר מ"גאון" שכמוך!?
יגאל
למשל:
הפסוק: "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ" (קהלת י"ב ז') מעיד על הישארות הנפש אחר המוות.
פניית שאול המלך לבעלת אוב להעלות את שמואל הנביא לאחר מותו: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אֹתִי" (שמואל א' כ"ח ט"ו) מעידה שהעם האמין בהישארות הנפש אחר כלות הגוף.
ועוד ועוד.
מספר נימוקים ניתנו להימנעות המקרא מהזכרה מפורשת של ה"עולם הבא", ולכך שכל ייעודיו הם בעולם הזה. הרס"ג (אמונות ודעות המאמר התשיעי) טען שהגמול ב"עולם הבא" הוא, כלשונו, "דבר שהשכל מורה עליו" ואין מקרא מתעכב ומאריך בדברים אלו. הסבר זה אומץ על ידי פרשנים רבים. עוד טען, שהמקרא עוסק בעיקר בדברים שהעניין בהם הוא מיידי, כגון מצבם החומרי בארץ ישראל אחרי התיישבותם בה, ולא בדברים העתידים לבוא בעתיד הרחוק.
לדעת רבי יהודה הלוי (כוזרי המאמר הראשון ק"ט) ייעודי התורה בעיקרם הם, כלשונו, "הדבקות בעניין האלוהי" בעולם הזה והחיים כעם נבחר בארץ הקדושה המונהג בהנהגה ניסית בידי האלוהים השוכן בתוכם. בדרגות גבוהות אלו של החיים הרוחניים בעולם הזה יש, לדעתו, ראיה ודאית לגמול שיגיעה לנפשות בעולם הבא לאחר המוות (שם ק"ג).
ע"כ.
זה גם ברור שמי שרצח אדם אחד ומי שרצח מדינה שלמה לא יקבלו את אותו העונש ופה בעולם הזה לא הסתיים עונשם (הצוררים הגדולים), ולהבדיל מיט שהאכיל אדם אחד או אחר שהאכיל מדינה שלמה זכויותיהם שונות ולכן יש למעלה המשך של עונש או שכר.
תיערך בהתאם...
אביחי,
'ארגון שאינו למטרות רווח'? אז אמנון יצחק (הוא לא רב) לבטח הביא 20 מיליון שקלים מהבית.
'מניה מובטחת בגן עדן, כך אמר הרב אמנון.' - אז הוא טעה. אין גן עדן. זאת המצאה רבנית שמטרתה לפתות אותך להישמע להוראותיהם. היכן כתוב בתנ"ך שצדיקים יורשים גן עדן ורשעים גיהנום? שאל את אמנון יצחק ונראה איך הוא הופך את הנושא לקטע סטנדאפיסטי.
עדי אביר
כן, זה נועד למתקדמים.
יש ביטוח לגן עדן בחינם ואתה מדבר על ביטוח בריאות?
אני מציע לך אותו בחינם.
אתה רוצה לזכות ב'כרטיס' לגן עדן בכסף?
אז תתרום לארגון חזרה בתשובה וזה יתן לך המון זכויות כי אפילו הרצאה אחת של הרב אמנון יצחק כל העולם רואה אותה ותהיה שותף בהחזרה בתשובה של המונים.
מניה מובטחת בגן עדן, כך אמר הרב אמנון.
כל הכסף הולך לארגון שאינו למטרת רווח.
במקרה רשעים אז הם יצטרכו לעבור גיהנום ארוך לפני שיזכו בה לבסוף באם יתרמו.
זה יקח פחות זמן מאשר ללכת אחרי חב"דניקים ולצלם אותם.
אביחי,
האם אי פעם שאלת את עצמך מדוע אני מרשה לך להפיץ תעמולה חרדית באתר שנועד לקדם את הנאורות וההשכלה? הסרטון שהעלת מסביר הכל. אני עצמי לא הייתי מצליח למצוא סרטון שממחיש טוב יותר את הפרימיטיביות, הבורות, האמונות הטפלות והחמדנות (ביטוח בעשרים שקל) שמציפים את העולם הרבני. המשך, ידידי, בעבודה הטובה. אולי בזכותך הציבור השפוי יתחיל להבין עם מי יש לו עסק.
עדי אביר
לצופים המאמינים:
http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=3Y3_Uw2me7s
אביחי,
אני שב ומזכיר לך, אני מקווה בפעם האחרונה, שעליך לרכז את כל דבריך בתגובה אחת ולא לטפטף תגובות בזו אחר זאת. אתר זה מנהל רשימה של תגובות אחרונות ולא אסכים שחציין יהיו של אביחי.
עדי אביר
בקיצור את כל מה שהיה דרך להפריך (שאמרו טיעונים רציניים) הפרכתי. ומה שאמרו זה היו אנשים שאינם מדענים ושלא ראו את הממצאים.
למעט מדען או שנים שלא הפריכו ואחד התעסק בתנ"ך שלא בתחום הידע שלו ואחד לא הפריך אלא אמר שאין לו דרך לאמת זאת (הוא לא ראה את הממצאים). כל המדענים שראו את הממצאים "הלכו בנביאים" והסכימו איתם.
היו נושאים שלא קשורים למרכבות שהבאת על רון והתייחסתי למדענים ולא לרון ולמצטרפים.
גם בהם מה שהיה לו דרך להפריך הפרכתי ומה שהסתכם באמירות כלליות בלי טיעונים של ממש לא התייחסתי.
אבל לא עליו דיברתי אלא על אנשי המדע שמהם בחרתם כמובן להתעלם.
האחרונים שמחפש אמת זה אתם!!!
כן, אתה רואה שעוקבים אחרי דברים של מדענים. לכן לא הופיע שם זה של מרכבות פרעה שאומת גם ע"י המון מדענים עם תארים וד"ר. הוא באמת לא ד"ר.
למרות שיש טעות בקישור שלך לויקיפדיה משום מה.
אני התפארתי בד"ר ובפרופסורים (הוא לא מעלה ולא מוריד) ואתם באחד בלי תואר מהצד שלכם.
באשר לתיבת נוח (כמו שאר הממצאים שנבדקו ולא מאמינים אוטומטית לכל דבר, כפי שהוכחת) אז היא מקבילית והמדידה הייתה לרוחב של צלע המקבילית ולא הרוחב האמיתי וזה מה שהגדיל את הגודל.
בשאר לא הביאו את הסיבות ואין דרך להתייחס.
הקישור השני (הראשון מהנגלה השניה).
עניתי על נושא הגלגלים כבר. אני מודה לך שאתה עושה את העבודה יותר טוב ממני כי מה שאתה מביא זה רק אנשים שלא קשורים לתחום ולא אקדמאים.
בקישור הבא, הם כתבו שלאורך 2 ק"מ וחצי כמעט היו סימני עגלות ועצמות והייתה איזה עצם אחת שאי אפשר לתארך (התייחסו לאחת וגם היא בטוחים שהיא כן מהעת העתיקה רק לא בדיוק מתי). אבל אני לא מבין מה העגלות (שכן תוארכו) עושות שם ללא מישהו שהביא אותם לשם? עגלה אלף קראה לבת ובת קראה לגימל וגימל לדלת וכך זה התערבב התערבב התערבב ולא רק אלא קפץ לעומקי הים והם הלכו שם. ובמקרה גם נמצאו עצמות אדם שם ליד.
היו יותר אנשים מסוסים כפי המתואר בתורה ולכן זה הכי נפוץ. בטח סוסים נרתמו לכיכרות ולא האנשים. אם עתם או אפילו 2 עצמות התגלו כאדם ולא סוסים זה לא מפריך שהיו סוסים בדיוק כמו שמטבע רומי אחד מזוייף לא יפריך שהייתה האימפריה הרומית.
אני מזכיר שכל אלו הם רמזים כי, כפי שאמרתי, המסורת של עם שלם היא ההוכחה.
אגב גם 800 מטר זה מים אדירים ועמוקים.
קישורים הבאים:
כפי שהראיתי בקישור מקודם במקרה זה זה השתמר בזכות האלמוגים כי אמור היה להיעלם.
לא התייחסתי לרון כמדען אלא לכל הד"ר והפר' שם ואם תמצא משהו לא נכון שלו אין בזה קשר וזאת בריחה. זה טיעון איש קש לכל היותר.
גם שאשי ארכיאולוג לא יכול לומר את מקומות התנ"ך למה הם התכוונו כי זה לא תחומו - חקר התנ"ך אלא ארכיאולוגיה ושוב זה לא מתייחס לנושא שלנו - הצבא המצרי.
בנ"י לא יכלו לברוח לצדדים מפני החיות הרעות.
המים נבקעו בצורות חצאי עיגולים ולא ישר.
יש להם המון השערות ואמירות כמו: זה לא נראה לי, או זה לא הגיוני (במיוחד בנושא 8 החישורים) שזה כבר כשל לוגי ושיוך ל"אמונה" החילונית ובטח שלא רואיה להתייחסות רצינית או מדעית.
כמובן שכמעט כל מה שהבאת הוא של אנשים שאינם מדענים וגם לא ראו את הממצאים עצמם.
במאמר אחד אמר שכמעט בוודאות זוייף ע"י רון הגלגל (הלא אקדמאי). שישב בצד. מה הוא מנחש - כמעט בוודאות.
לא התייחסתי לנושאים שונים מזה שלנו.
מקווה שנגעתי בכל השקרים שלהם. היה מאמר שהבאת פעמיים. היו דברים שחזרו על עצמם או על אותם העקרונות וכו'...
היו אנשים שאמרו דברים בלי שבדקו בשטח אלא מהשערות והם גם לא אקדמאים.
אני הראיתי אקדמאים: ד"ר ופרופסורים שבדקו בשטח והגיעו כולם לאותה המסקנה המתחייבת.
או שאמרו שמדענים לא יכלו לעקוב אחרי וכד'.
לכן תסתכל שוב בסרטון שלי שמראה את אותם המדענים שכן עקבו במקרה המרכבות ותבין בעצמך.
אביחי,
Wikipedia (http://en.wikipedia.org/wiki/Ron_Wyatt
While Wyatt won a devoted following from some fundamentalist Christians, he was
not considered credible by professional archaeologists and biblical scholars. The Garden Tomb Association of Jerusalem state in a letter they issue to visitors on request:
The Council of the Garden Tomb Association (London) totally refute the claim of Mr Wyatt to have discovered the original Ark of the Covenant or any other biblical artifacts within the boundaries of the area known as the Garden Tomb Jerusalem. Though Mr Wyatt was allowed to dig within this privately owned garden on a number of occasions (the last occasion being the summer of 1991) staff members of the Association observed his progress and entered his excavated shaft. As far as we are aware nothing was ever discovered to support his claims nor have we seen any evidence of biblical artifacts or temple treasures.
Archaeologist Joe Zias of Israel Antiquities Authority (IAA) has stated that "Ron Wyatt is neither an archaeologist nor has he ever carried out a legally licensed excavation in Israel or Jerusalem. In order to excavate one must have at least a BA in archaeology which he does not possess despite his claims to the contrary. ... [His claims] fall into the category of trash which one finds in tabloids such as the National Enquirer, Sun etc."
Wyatt's fellow evangelicals have also been critical: Answers in Genesis called Wyatt's claims "fraudulent," and one Seventh-day Adventist professor of archaeology sums up Wyatt's Noah's Ark and anchor stones claims in these words: "While the Durupinar site is about the right length for Noah's ark, [it is] ... too wide to be Noah's ark. Wyatt has claimed that the "boat-shapedness" of this formation can only be explained by its being Noah's ark, but both Shea and Morris have offered other plausible explanations. Likewise, Wyatt has argued that the standing stones he has found are anchors, while Terian is aware of similar stones outside the Durupinar site area that were pagan cultic stones later converted by Christians for Christian purposes."
Dismissed by the mainstream as a pseudoarchaeologist, Wyatt's official organization Wyatt Archaeological Research (WAR), claims that the IAA have always been aware of the excavations and issued "verbal permits" for most of them and official permits to all WAR excavations since 2002. Nevertheless, the only evidence of WAR involvement in a legitimate excavation sanctioned by the IAA relates to WAR part-funding of a 2005 dig.
ראה גם:
http://www.patheos.com/blogs/exploringourmatrix/2012/06/chariot-wheels-in-the-red-sea-hoax-persists.html
http://www.truthorfiction.com/rumors/c/chariot-wheels.htm#.UjLODD9YVuw
http://www.practicalbible.com/1/post/2012/06/beware-of-ron-wyatts-alleged-chariot-wheels.html
http://answers.yahoo.com/question/index?qid=20101215203404AAYs91F
http://freethoughtblogs.com/dispatches/2012/06/11/wnd-pushes-ron-wyatts-nonsense/
http://ferrelljenkins.wordpress.com/2011/03/08/pharaohs-chariot-wheels-and-other-things-that-wont-float-%E2%80%94-examining-the-claims-of-the-late-ron-wyatt/
http://www.wnd.com/2003/06/19382/
http://www.apologeticsindex.org/w07.html
http://emahiser.christogenea.org/ron-wyatt-honest-or-deceitful-fraud-5
http://michaelsheiser.com/PaleoBabble/2011/12/ron-wyatt-egyptian-chariot-wheels/
http://www.evcforum.net/dm.php?control=msg&t=14824
http://www.raptureready.com/who/Ron_Wyatt.html
http://religion.s3.amazonaws.com/wyatt/Exodus_Revealed.html
http://omega77.tripod.com/wyattliedetectortest.htm
עדי אביר
עדי,
קודם אענה בדרך אחרת ובסוף אסביר את הדרך הקודמת.
http://www.youtube.com/watch?v=9tssVFE9N4k&feature=player_embedded
ניתן להסתדר גם בלי הקישור הקודם...
בקישור הנ"ל, קצת אחרי 8 דקות אומר ד"ר אדגר פוש שמספר המרכבות שכתוב בתורה נכון ואין להחשיבו כלא הגיוני. כלומר לא 2 שרק צילמו 2 והיו עוד המון וגם המון נלקחו וגם לא צילמו את הכל.
על השאלה השניה שהבאתי משם ניתן להסתפק עם תשובת האלמוגים.
כל זה באם לא תטרח לשאול את המדענים בעצמם.
בעצם אם המדענים חיים ניתן לשאול אותם את מה שאמרו אם נכון או לא. במיוחד שראינו שמה שאמרה איילה נכון שאותם מדענים צללו ודיברו וזה ניתן לבדיקה מוחלם שהם חיים.
אבל אני מבין שאתה רוצה תשובות ממקורות שלא מצריכים טירחה ולהתקשר למדענים עצמם שחיים כי זה מקשה עליכם ולכן הבאתי גם את התירוץ הזה שמצאתי עכשיו את חלקו.
מי שהאמת חשובה לו אז... אבל זה בסדר גם שהבאתי לך ישיר ובלי טרחה אתה מנסה להתחמק עם תירוצים.
בברכת גמר חתימה טובה.
2 נושאים שונים:
המתחזה היפני כנראה לא עושה לי בדווקא.
יש לי כמה השערות לכך.
קודם כל לדעתי מדובר במחשב. המחשב רואה שמישהו מגיב ואז הוא מגיב אחריו מיד ()כך תכנתו את זה) ולמה? כנראה כדי שיקח זמן עד שהנכנס לאתר יראה את התגובות שלו והן יופיעו המון זמן כי הרגע הוא הגיב ויצא ואז תור המחשב להגיב. גם זה מגיב המון פעמים אותה שורה (למרות שאפשר לעשות העתק הדבק אבל...)
ומה שגרם לי לחשוב כך סופית זה כי ראיתי כשהוא הגיב בשעת מעשה שהיו באתר מעל מאה גולשים כביכול ורגע אחר כך כשיצא חזרו להיות עשרים מבקרים בערך וכנראה שזה מחשב או מחשבים רבים שמופקדים על זה.
זאת ההשערה שלי.
באשר לשאלה המתמטית של רוטשילד יש לי תשובה.
קודם כל לפני,
הוא תמיד שם את עצמו לשלב שלפני שיגיע לצב ותמיד לא יעקוף אותו כך כי צריך להגיע לשלב שעוקפו.
איך זה יתכן שזה אינסופי? כי בין 0 ל-1 נגיד יש אינסוף מספרים. כלומר אם תשים לב תמיד מורידים את ההפרש ביניהם ואפשר להוריד או להוסיף עד אינסוף.
בגלל שאתה מגבילו תמיד לפני הצב ואתה מוריד כל פעם אתה יכול להוריד לנצח, זה לא הולך להיגמר מתישהו, אין עתיד באופק.
להמחשה:
1
0.1
0.09
0.08
0.01
0.009
1.0001
0.00001
0.0000000000000000001
0.00000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000001
וכך אינסוף פעמים.
zZ
"ואת היכולת הזאת לשמחתי יש לי". אביחי, נכון לעכשיו, מה שיש לך זה בעיקר מחסור בידע וחוסר מודעות עצמית.
בקשר ל'הערכת מידע',
צריך לדעת באינטרנט (ובכל מקום) מה נכון, מה אולי נכון , ומה סתם ג'אנק. ואת היכולת הזאת לשמחתי יש לי, ב"ה.
יש שם את שמות המדענים המוכרים וכ"כ המון. תשאל אותם בעצמך.
ומפריך אין אף אחד עם תואר פר' או ד"ר. אולי הייתי נותן להם פר' לחרטיטולוגיה. אני לא אתפלא אם איפה שהם למדו עשו עבודת דוקטורט בחרטוטים. בקיצור הם לא ד"ר או פר' לעומת שלנו.
zZ
zZ
zZ
חחחחפפששששששששש...
חחחחפפששששששששש...
חחחחפפששששששששש...
מרדים...
nnnnnnnnnnnnnnnnnnnnn
כ למסקנה הם כבר הגיעו ooo000OOO c...
כ לשעון יש שען ולאדם אלc
uuuuuuuuuuuuuuuuuuuuu
אביחי, האם שמעת פעם על דבר שנקרא 'הערכת מידע' ? חשוב מאוד שתקרא על זה. אינך יודע להעריך מהו מידע מהימן. אינך יודע להבדיל בין סוגים שונים של מידע ואיזה משקל כדאי לתת לכל אחד מהם. מהו מקור מידע ראוי לציון, באיזה הקשר ואיזה אופן יש להתייחס אליו.
אביחי,
המילה 'הפרכתי' מרמזת שאתה הצלחת להוכיח שטענה מסויימת אינה נכונה ושכלל הציבור, או לפחות מספר גורמים אוטוריטטיביים, מקבלים את דעתך. אין להשתמש במילה זאת כשאתה מעלה טענות שאינן משכנעות אף אדם רציני וטוב תעשה אם תתחיל לאמץ לעצמך ביטויים דוגמת:'ניסיתי להפריך', 'רציתי להפריך', 'אני חושב שהצלחתי להפריך' או משהו כזה.בכל מקרה, ציטוטים מאתר תורני בשם 'אילה' אינם נחשבים להוכחות מכריעות עליהם ניתן לבסס את השימוש היומרני שאתה עושה במילה 'הפרכתי'. אם אתה באמת רוצה ל'הפריך' משהו טוב תעשה אם תעגן את דבריך במאמרים או ספרים שנכתבו על ידי אדם ששמו הראשון הוא 'ד"ר' או 'פרופסור' והתפרסמו באתר בלתי תלוי.
עדי אביר
אהה ראיתי את הקישור שלך דרך אתר אחר. הפרכתי אותו באתר השני בזמנו ואחדד שוב:
אני מביא לך מחקרים על ים סוף ואתה מביא לי מכתב של בור, ריק ופוחז שאפילו הוא לא ד"ר, שדוחף את אפו לדברים שמעל לרמתו, זה לא מחקר או משהו.
האלמוגים גדלו מתחת לגלגל ועלו מבין החורים של הגלגל והתפשטו על הגלגל עצמו גם.
בקשר לגלגלים המון מדענים גילו אותם אחרי חפירות והסירו את החול כדי לצלם.
תראה בקישור שמקודם:
http://www.ayalla.net/modules.php?name=News&file=article&sid=51
זה היה מבצבץ כ-60 ס"מ מתוך החול, מה שגילה רון וחבריו. אז זה התכסה.
אגב חלק מהן היו מחוברים לאלמוגים ויש תופעה בים סוף שהאלמוגים צפים למעלה ולכן יתכן שחלק מהם עלו ופחות התכסו:
https://www.youtube.com/watch?v=I5QcQJWcf2M&feature=player_detailpage
יש תופעה של עליית האלמוגים שם והאצות למעלה במים באיזור אילת שם.
http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/9169/92/
תחת הכותרת שונית עמידה במיוחד:
חוקרים ישראלים מציעים השערה האומרת שאלמוגי מפרץ אילת הם למעשה צאצאי אלמוגים הנפוצים באזורים הדרומיים יותר בים סוף. אלו הם אלמוגים שלאורך אלפי שנים חוו טמפרטורות גבוהות מאלו המתקיימות במפרץ אילת.
אל תאמין לכל אחד.
עדי,
קודם כל החוקרים אמרו שיש הוכחות ארכיאולוגיות טובות. אבל אמרתי שהוכחות מסוג זה הן יותר רמזים. הם לא הראו ז\את כהשערה רחוקה כפי שאמרת.
יש שם שמות של המון מדענים שלא התייחסת. אבל גם כך אתה לא מחשיב את ענתי ולא אף אחד ומחפש תירוצים.
אין מדען שסתר אותם. בקשר לקישור שנתת אז זה לא נכנס לדף (html) ואשמח אם תיתן לי קישור למייל או שאראה אותו בדרך כלשהי.
היה משהו בסגנון (על המקרה הנ"ל) שהופרך כבר מצידנו.
בקשר לגלגלי המרכבות, אם צילמו 2 זה לא אומר שזה הכל וגם גילו חוקרים חדשים עוד כל פעם (גם עוד חוקרים) ומדובר גם ביותר משתי מרכבות וגילו עוד ועוד כי הן מוסתרות בין האלמוגים ותראה בקישור:
http://www.ayalla.net/modules.php?name=News&file=article&sid=51
הוא התייחס להר סיני גם לפי התנ"ך והגיע למסקנה שלו. יש מחלוקת בנושא וכמו בעוד המון נושאים ארכיאולוגיים. השם הסתיר את הר סיני כדי שלא יעבדו בו עבודה זרה, כנראה.
בקשר לפפירוס:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%95%D7%A8
יש מחלוקת בזה כמו בעוד המון ויש המתארכים לזמן של התנ"ך...
יש דברים שיכולים לשבש את הגיל ולכן המחלוקות.
אביחי,
הסרטון שאתה מתגאה בו נערך על ידי שמחה יעקוביצי, מעין ארכיאולוג חובש כיפה שתמיד מוצא אישושים לתנ"ך ולמסורות היהודיות אבל אם אתה מסוגל להבין את האנגלית תגלה שהקריין, ובסוף הסרטון גם כמה אנשים לא מזוהים, הם אלו שמתפעלים בעוד שהארכיאולוגים רק טוענים שלא ניתן לשלול תיאוריות כאלו או אחרות. יתר על כן, הסרטון מביא צילומים של שני אופני מרכבה שקועים בים מבלי לחשוף בפנינו את האופנים עצמם ואת תוצאות המחקר המדעי שמתייחס לאופנים הללו. מסתבר שחוץ מצילומים אין בידינו דבר ואיש אינו יודע אם מדובר בתגלית אמיתי או בזיוף. שאל את עצמך, אם כל צבא פרעה טבע בים מדוע הצליחו למצוא עד היום רק שני אופנים. היכן הם כל האחרים?
לנרט מולר אמנם בנה קריירה על סמך ממצאים בלתי מוכחים אבל חוץ מאשר במעגלים נוצריים הוא אינו נחשב לחוקר רציני. דרך אגב, הוא גם קבע שהר סיני נמצא בערב הסעודית. אתה מסכים איתו?
כאן תוכל לקרוא קצת יותר על 'אופני מרכבות פרעה' ועל מעורבותו של ד"ר מולר באחיזת העיניים:
http://debunkingchristianity.blogspot.co.il/2008/05/coming-this-fall-exodus-conspiracy-dr.html
פרופסור ענתי הוא ארכיאולוג מהדור הישן, בדיוק כמו קנט קיצ'ן ויגאל ידין. בחמישים השנים מאז שהוא עיצב את התיאוריות שלו מדע הארכיאולוגיה זינק קדימה וכיום רוב הארכיאולוגים מאמצים, מי יותר מי פחות, את הגישה של פרופסור ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב שעל ספריו אני ממליץ בחום רב.
בקיצור, הסרטון עליו אתה תולה את יהבך הוא מגמתי וחסר כל ערך מדעי. הרחב קצת את ידיעותיך בנושא וגם אתה תבין שזהו סרטון תעמולה ולא סרטון שמתאר חומר מחקרי ועובדתי.
באשר לפפירוס: פרופסור ווליקובסקי כבר דן בו באריכות בספרו 'Ages in Chaos' אבל לפפירוס הזה, שנכתב מאות שנים לפני זמנה המשוער של יציאת מצריים, יכולה להיות משמעות רק אם מאמצים את התיאוריה של ווליקובסקי האומרת שההיסטוריה המצרית העתיקה הוסטה ב-600 שנה ולכן היא מתארכת למאה התשע עשרה לפני הספירה אירועים שהתרחשו במאה השלוש עשרה לפני הספירה. איש כבר אינו מתייחס ברצינות לתיאוריה הזאת ולכן פפירוס שאת מקורו מייחסים למאה התשע עשרה או השמונה עשרה לפני הספירה אינו יכול להעיד דבר על יציאת מצריים שהייתה אמורה להתרחש מאות שנים מאוחר יותר.
לגבי שאר הערותיך אני שב ומציע לך ללמוד את עקרונות המחקר ההיסטורי. ניתן להשיג ספר טוב שדן בנושא בכל חנות ספרים לא-תורנית.
עדי אביר
נ.ב. אם דיברת על תכונות או דברים קבועים שלו ולא על מאורעות מרשימים שעשה (כמו הר סיני או אפילו פחות גם במקומות שונים) וגם שהיו במקומות שונים אבל כמו: צורת דיבור, התנהגות ועדויות מארצות רבות אז זה גם ניתן בהם לזייף מסמך ויותר בקלות מאשר מאורע מרשים או נס, דיברתי על מסמך.
זה יהיה אולי רמזון... (פחות מרמז, ותלוי בכל מיני גורמים).
עדי,
אז אתה מודה שיש הבדל בין 3000 שנה לפחות. אז באיזו דרך יש להעביר מסר שהיה לפני אלפי שנה? הרי סוג ההוכחות שלך הוא מוגבל?
לעצם העניין,
אמרתי שיש ממצאים ארכיאולוגים נגיד יציאת מצרים יש בפפירוס ועוד:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D
הראיתי בעבר.
לדוגמא:
הנה עוד סרטון ועם מדענים מוכרים (ביניהם פרופסור ענתי):
http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=9tssVFE9N4k
באתי באתר הוכחות ארכיאולוגיות מתקופת המדבר גם ויציאת מצרים שבתקופת נתינת התורה ולפני.
אבל זה שתיעדו המון זה לא אומר כלום כי ניתן לשקר ולהעביר כל מיני כתבים או לזייף. במיוחד שמדובר במקומות שונים ובארצות שונות ולא המון אנשים שיכלו להעיד על מאורע ספיציפי מסויים שקרה במקום x בזמן x. כלומר יכלו להעיד, אבל התיעודים שדיברת מתייחסים לדברים שונים ובמקומות וזמנים שונים ואם לא אז זה היה במקום אחד שהם התרכזו שם ומשם נפרדו למקומותיהם ואז זה לא שונה ממקום אחד כמו אצלנו [להזכיר שזה לפני מעל 200 שנה...]
אבל זה לא למה שמאמינים כי ניתן לזייף כתבים וגם להפיצם להמון מקומות וגם במקום אחד.
מה שסומכים זה על המסורת שהועברה להמונים על נפוליון.
אנחנו מאמינים שהיה נפוליון אבל על סמך המסורת של המונים ורצף היסטורי וכו'... ולא על סמך כתבים שזה רמז.
כלומר ללא ממצאים מעבירים מסורת.
כמו שאמרת, להזכיר, שמה שלפני 200 שנה לא דומה ללפני 3000 שנה ובזה הוכחת יפה שהסתמכות על ממצאים היא לא הכי טובה ובטח שעם השנים.
אביחי,
אתה לא כל כך מבין במחקר היסטורי. נכון? אתה לא ממש יודע את ההבדל בין מסמך מפוקפק אחד לרבבות מסמכים שנמצאים בכל הארכיונים החשובים באירופה - תודֶה. זאת לא בושה. גם אני לא מבין בהרבה דברים אבל אני לא מנסה להמציא מחדש את הדיצפלינות שאני לא מכיר. יש למחקר ההיסטורי כללים ברורים אבל אתה לא חייב לאמץ אותם. אתה יכול להצטרף לכל אלו שאוהבים להמציא לעצמם היסטוריה פרטית משלהם בה, למשל, היהודים פוצצו את מגדלי התאומים.
אביחי, אברהם אבינו ויציאת מצריים הם אגדות לא מתועדות. אין אף מסמך או ממצא ארכיאולוגי שמתייחס אליהם ולו ברמז דק שבדקים. נפוליון הוא אחת הדמויות ההיסטוריות הנחקרות והמוכרות ביותר. אין שום דמיון בין דמות היסטורית שחיה בסוף המאה השמונה עשרה ותחילת המאה התשע עשרה לדמויות מיתולוגיות שחיו לפני יותר משלושת אלפים שנה וכל נסיון להקביל ביניהן הוא מגוחך.
עדי אביר
לצערי נמחקו מהאתר המון תגובות ולא רק בדף זה.
בקיצור אענה שוב לעדי:
ספרים, מסמכים, וכל מיני כאלה ניתן לזייף.
גם יש את הכותל עד היום, האם זה מה שגורם לכם להאמין?
גם יש את קבר אהכרבם אבינו עד היום (שעליו היה הדיון) האם זה מה שגורם לכם להאמין?
אבל נפוליון היה לפני בערך 200 שנה ושלנו לפני מעל 3000 שנה.
המדבר או עבדות מצרים הם לא בדיוק המקום האידיאלי להשאיר המון כתבי חרס.
בקישור שהראיתי מקודם בקישור יש גם פפירוס על יציאת מצרים ועוד דברים.
יש המון ממצאים ארכיאולוגיים גם מימי משה ולמרות שזה לפני מעל 3000 שנה. זה לא מה שמשכנע אותך.
כל אלה זה רק רמזים. ההוכחה האמיתית היא מסורת רבים ורצף היסטורי וכו'...
המסורות שלנו אולם רבות אך לא סותרות.
אגב יש המון דברים שכן רואים כמו אבנים ששמו במדבר ועוד הוכחות ארכיאולוגיות שהראיתי בזמנו.
אל תשכח שזה לפני מעל 3000 שנה.
יצירות מוסיקליות ניתן לשקר ולומר שהמציא אותם מישהו למרות שאדם אחר המציא.
אלה שדיברו עם נפוליון כבר מתו. ניתן לזייף כתב או המון כתבים ולהפיץ. גם המון אמרו שישו דיבר איתם. אבל כל אחד זה היה בפני עצמו וניתן לזייף לעומת אצלנו שזה עם שלם ואותם הדברים, זה אחרת.
ציורים ניתן לזייף ואף להפיץ וכנ"ל מסמכים, ספרים וכו'... פיטרפן נראה אותו הדבר בהמון תמונות בהמון מקומות וגם הסיפור.
אם היו עושים את זה אמיתי זה גם היה מופץ בכל העולם כמו סרטים אמיתיים (כלומר לא מצויירים אבל בדויים בתוכנם) שיש היום.
אתה מאמין לנפוליון לא בגלל הציורים והשאר אלא כי יש לזה עדות המונית שזה הוא שעברה במסורת רבים.
אבל יש עניין לא להאמין בדת לכמה אנשים כי אז עושים מה שרוצים. לכן הוויכוחים. אין ויכוחים על נפוליון כי יש פחות עניין להתווכח על מציאותו. זה לא מחייב משהו.
בקיצור כל הנ"ל זה לא למה שאתה מאמין לנפוליון כי ניתן לזייף את הדברים האלו: כמו דפים והשאר. מאמינים רק בגלל המסורת לנפוליון וכמובן במסורת של רבים ורצף היסטורי וכו'...
כנ"ל אצלנו.
אביחי,
למרות שנדרתי לא להתעמת איתך איני יכול שלא לשאול אם את הידע העמוק שלך בתקופה הנפוליונית רכשת מרבני הציונות הדתית או מהרבנים החרדים שאימצת לך לאחר שהתחלת להתחזק ולהתחרד? האמן לי, נער הייתי וגם זקנתי ועדיין לא נתקלתי בבחור שמצליח לרכז יחד כל כך הרבה חוסר ידע, הבנה לקויה וסיסמאות סרק.
הבא נערוך השוואה קטנה:
מסמכים שמתייחסים לנפוליון בארכיונים לאומיים של כל מדינות אירופה: מיליונים.
מסמכים שמתייחסים למשה וליציאת מצריים בכל ארכיוני המזרח התיכון: אפס.
ספרים שנכתבו בתקופתה הנפוליונית שדנים במאורעות ימיהם: אלפים.
ספרים שנכתבו בימי משה שמזכירים אותו או את יציאת מצריים: אפס.
אנשים ששראו או שוחחו עם נפוליון שהותירו רישום בכתב: מאות.
אנשים שדיווחו שראו או שוחחו עם משה: אפס.
ציורים ודיוקנאות של נפוליון שצויירו על פי המקור: עשרות.
ציורים או דיוקנאות של משה שצויירו על פי המקור: אפס.
מטבעות מימיו של נפוליון: מאות אלפים.
מטבעות מימיו של משה: אפס.
קברו של נפוליאון: בלב פריז.
קברו של משה: אי שם, אולי.
מונומנטים מהתקופה הנפוליונית: מאות או אלפים.
מונומנטים מימי משה: אפס.
ממצאים ארכיאולוגיים מימי נפוליון: רבבות.
ממצאים ארכיאולוגים מימי משה: אפס.
יצירות מהתקופה הנפוליונית שמתייחסות לנפוליון: עשרות ובכללן הסימפוניה השלישית של בטהובן שהוקדשה לנפוליון עצמו.
יצירות מתקופת משה שמתייחסות למשה: אפס (גם התורה נכתבה מאות שנים מאוחר יותר).
מסורות מימי נפוליון: רבות, בכללו אירוע דו שנתי במהלכו משחזרים את קרב ווטרלו.
מסורות מימי משה: רבות, שונות וסותרות.
רצף חי מימי נפוליון לימינו: את בית המלוכה השבדי ייסד אחד הגנרלים של נפוליון.
רצף חי מימי משה לימינו: מיתוס שמספר על רצף כביכול ששרד את כל המלכים 'הרעים', ובכללם את ימי מנשה שמלך 59 שנה.
אנשים שאינם מאמינים שנפוליון חי ופעל: אביחי וחבריו.
אנשים שאינם מאמינים שמשה חי ופעל: רוב האנושות, להוציא אולי את אביחי, חבריו ופונדמנטליסטים יהודים ונוצריים.
בקיצור, נפוליון היה אדם אמיתי שהשאיר אחריו מליוני מסמכים, ספרים, דיווחים, תמונות, יצירות מוזיקליות, מונומנטים, שדות קרב וגופה. משה הוא לא יותר מאשר מיתוס.
עדי אביר
על נפוליון אין וויכוח כי זה לא מחייב אותם.
אין מה שמאמת את זה.
אין דרך לבדוק.
אבל מאמינים.
אגב מדובר בעבדות מצרים ולא ביציאה וגם היא הייתה 210 שנים, סתם לידע הכללי.
זה בערך 3-4 דורות (מיעקב). כמו שכתוב במפורש בתורה שדור זה יצא. אבל זה רק מיציאת מצרים ולא קודם בעבדות שזה קרוב עוד יותר.
שוב, זאת לא ההוכחה אלא רק רמז.
יש מחקרים ארכיאולוגיים של המון יהודים והמון מצרים והמון ממצאים שמראים שהיהודים היו בהירים ליד המצרים. אבל ההוכחה זה המסורת.
אני מבין שאת לא תתני לעובדות לבלבל אותך ואת עצבנית עלי מאוד כנראה.
לגבי הילדות.בילדות כבר ידעתי מהתמונות האלו של המצרים הכהים. אגב גם עברתי על זה המון אחרי זה. גם בדעת מקרא זה מופיע למכביר.
במקום להתעצבן, תנסי לעצום עיניים, להירגע, ולחשוב בכנות עם עצמך.
איך המסורת עברה על נפוליון?!
זה עם שלם ולא יחיד. אמרתי כבר שכתב לא תופס עדות אלא הסורת.
אני מבין שאת לא קוראת את מה שאני כותב אלא באה סתם להתנגח בלי להבין בכלל על מה שאת מדברת.
חבל שאתם לא מחפשים את האמת.
ראש השנה השבוע, תנו לעצתמכם צאנס.
אביחי,
* תן לי קישור לויכוח בין חוקרים המתחבטים בשאלה האם נפוליאון בונפרטה היה דמות דימיונית .
* מה התמונה מוכיחה לגבי שרה ? על פי התנ"ך תקופת אברהם ושרה היתה הרבה לפני יציאת מצרים! לא שאלתי אם המצרים הקדמונים באופן כללי היו כהים. אני צריכה קישור המתייחס למחקר בנוגע להרכב האוכלוסיה שהיתה בזמנה של שרה באזור בו היא חיה (ולא בתקופת יציאת מצרים) : מה זהותם של היושבים בארץ בתקופה בה חיה שרה? האם היו רק בהירים? האם היו גם כהי עור? מהיכן הגיעו?...ואיפה נכתב בפירוש במחקר ששרה היתה בהירה.
כתבת: "כל היהודים היו בהירים ליד המצרים הקדמונים". כל היהודים? איפה העדות המדוייקת והכתובה לדברים שאתה אומר???
כתבת : "לא הבאתי את זה כי זה היה לי ברור פשוט כבר מילדות" . ככה אתה מעריך מידע? כי סיפרו לך על זה בילדות ?
איך המסורת עברה? אחד סיפר לשני סיפור ? איפה העדות המדוייקת בכתב מתקופת שרה ל'מסורת' הזאת ?
הרי יהיו מחלוקות בין הנשים מה טוב להן ומה לא. הרי בני אדם ככאלה הם טועים וגם לגבי עצמם. גם יש דבראיאם שנראים טובים אך הם פוגעים בטווח הרחוק או הקרוב. פעם חשבו שלעשן זה בריא למשל.
בעכשיו אני אסגור את הפינה.
קודם כל מסורת זאת מסורת של עם שלם שעברה במסורת ושיש לה רצף היסטורי במקרה שלנו. למשל האם נפוליון היה נכון או לא? (לא משווה בהכל לשלנו, אבל הכיוון, הרי מאמינים שהוא היה על סמך המסורת למשל, לעומת כתבים שניתנים לזיוף ועל מסורת המונית ולא של יחיד וכו'...).
הכוונה שלי הייתה שאנחנו סומכים רק על המסורת בקשרל שרה והשאר. הבאתי את מקרה הארכיאולוגיה רק להראות שזה הגיוני גם מבחינת הארכיאולוגיה.
מצטער שחשבתי שזה יהיה לכם ברור בקשר לזה שהמצרים היון כהים יותר ולכן לא הבאתי קישורים. לכן לא טרחתי להראות ממצאים מני רבים שהמצרים היו כהים ליד העברים (היהודים).
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D
תחת הכותרת:
פרשת החיקסוס
מצד שמאל.
יש עוד המון ובספר דעת מקרא, שמגובה בחוקרים אקדמאיים, יש המון המון תמונות כאלה ואחרות בסגנון.
לא הבאתי את זה כי זה היה לי ברור פשוט כבר מילדות.
אגב אברהם ושרה לא היו יותר מידי דורות קודם לבנ"י ובנ"יח היו
צאצאיהם מבחינה ביולוגית ולא רחוקים מידי וכנ"ל המצרים במצרים לא היו יותר מידי קודם לאלו והגיוני מאוד שהם די דומים. כל היהודים היו בהירים ליד המצרים הקדמונים וזה יכול להעיד מבחינה ביולוגית ומבחינה גנטית שגם שרה ואברהם היו יחסית בהירים למצרים.
שוב אני לא מסתמך על זה. זה רק רמז. הבאתי את זה לכן ולא שעל זה אנו נשענים אלא רק על המסורת.
אביחי,
1. למה את מתכוון במילה 'מסורת' ?
2. אלוהים לא אמר שום דבר וזאת אכן המצאה של גברים. פעמים רבות לאישה יש אינטרסים שונים מאשר לגבר ואם 'אלוהים' היה דואג לטובתן של הנשים, כלומר לאינטרס שלהן, אז החוקים שלו היו לגמרי אחרים.
לצערי אלה היו גברים בדיוק כמוך שאמרו, החליטו וכתבו עבור נשים מה טוב בשבילן. וגבר תמיד דואג קודם כל לאינטרס שלו ולא לאינטרס של האישה. זה טבעי ובסך הכל הוא לא יכול לשנות את זה וללכת נגד הטבע שלו. לכן נשים צריכות לחשוב בעצמן מה טוב עבורן. מובן שלא כולן יגיעו לאותה מסקנה. יש נשים שירצו להמשיך בדרך החיים המסורתית וזה בסדר. בכל מקרה, חשוב שהן יהיו אלה שיקבלו את ההחלטה על גורלן ולא הגברים.
לא הבנת,
המסורת היא שקבעה. גם בתנ"ך לא כתוב את הגמרא. רק כתוב ועשיתם משמרת למשמרתי. ועשית ככל אשר יורוך וכו'...
גם אם זה לא היה כתוב אז מה הבעיה להביא עוד תורה במסורת.
כי אלה שאומרים שרק התנ"ך נכון ואין לו תורה מסויימת נוספת הם אנשים חדשים ואין להם מסורת להישען עליה.
אבל זה כתוב.
בכל אופן, אני אחזור על זה שוב עד שתפנימו.
האמונה מתבססת על המסורת ולא על הספר והדיו שיכולים לזייף בקלות.
המסורת טוענת שיש גם תורה שבכתב וגם שבעל פה. ולא יכולים להבין את התורה שבכתב ללא התורה שבעל פה. למשל: איך מקיימים את "שמור את יום השבת" ועוד רבים.
גם כתוב למשל בדברים יב, כא: כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ.
שהשם אומר למשה להקריב ככל אשר ציווה אותו בהר ולא כתוב בתורה שבכתב במפורש איך להקריב. וזה עבר בע"פ. דהיינו התורה שבע"פ.
בקשר לזה שאנחנו נחליט בשבילה,
את היית צודקת אם זאת הייתה המצאה שלנו.
אבל תיכנסו לראש של היריב שלכם (שלטובתכם) והוא טוען שזה אלוקים אמר ואלוקים לא טועה.
אלוקים יכול לומר מה שטוב לכל הנשים. והוא יודע יותר טוב מהן מה מזיק להן וגם מה שנראה להן טוב יכול להזיק להן.
אם האישה תהיה קצינה אז זה יפגע בעדינות שלה (לא נכנס לדקויות של ג'ובניק או קרבי אלא העיקרון). זה יפגע גם בחנוך ילדיה ובה עצמה וכו'...
אביחי,
'הליצן היפני' הוא מטרידן שכל מטרתו היא לחבל באתר ולהפריע למשתמשים הלגטימיים. אני מוחק את התגובות שלו ברגע שאני רואה אותן. אני שמח שגם אתה מתנגד לטרולים שמציפים את האתר בתגובות סרק מעין אלו.
עדי אביר
אני מרגיש רדוף ע"י הליצן היפני, המתחזה.
כשאני מגיב אז הוא מנסה להגיב אחרי לאחרונה.
הוא שם תמונות לא צנועות לפעמים וכנראה שמטרתו לא דתית אלא לסכסך בינינו.
במקום לדבר על שלום עולמי...
*** תגובתו של שי נמחקה כיוון שהיא הועלתה לדף של אביחי ולא לדף שהוקצה עבורו. לשי מותר להגיב רק ב'דף התגובות של שי''
מיכאל היקר,
מה נעשה עכשיו, חוק המשילות עבר ואחוז החסימה הועלה - החלום של המפלגה שהקמנו מתרחק - איך נצליח לעבור את אחוז החסימה?
אני חושב שעמדתי בקריטריונים שלך.
תכלס זה לא יגמר, כי אני יודע את הרמה שלכם. ברגע שאין לכם טיעונים לעניין אז אתם עוברים להשמצות אישיות.
גם התמונה שלו היא ישנה. לא רלוונטית. הוא עבר המון המון מאז התיכון. גם הוא.
צריך לומר לכם משהו שתפנימו. אכניס לכם שכל טבעי:
אדם דתי שנמצא באתרים כאלו זה בשבילו בושה גדולה. לא כולם יודעים מה הוא מגיב ומה הולך שם. זה חוסר טקט גמור וביזיון מאין כמוהו. לכן חייבים להיות אנונימיים. תתייחס פשוט לתוכן התגובות. אהה, ברגע שאין לכם מה לענות אז עוברים להשמצות אישיות.
אין אתר דתי אחד וגם שום אתר בכל כדור הארץ שדורש להזדהות חוץ מהשם הפרטי (ומייל בלי פרסום). רק אתה!!!
אני טוען שאתה חושב כך ואני אחרת. יש את הציבור שישפוט.
אביחי,
זה אתה. רוצה שאפרסם את תמונתך בכדי שתשתכנע?
מהיום ניתן להגיב למאמרים באתר באופן אנונימי רק כאשר למגיב יש תרומה מהותית לדיון (נכון, אני זה שמחליט). מי שרוצה לשלוח לאתר תגובה שתראה לי כלא עניינית יהיה חייב להזדהות קודם לכן בשמו המלא. החגיגה של הטרולים האנונימיים נגמרה!
למרות כל זאת לך מותר לשלוח לדף שלך כל תגובה שרק תרצה. הדף עומד לרשותך ואתה רשאי להשמיץ אותי כאוות נפשך גם מבלי לחשוף את זהותך האמיתית.
אותי זה מצחיק שכל ה'גיבורים' הגדולים בוחרים להגיב בעילום שם. במה אתה מתבייש? נראה לך שזה מכובד להגיב בצורה אנונימית? נראה לך שזאת הדרך להגן על הדת שלך? האם אתה יכול לחשוב על מרצה באוניברסיטה שירצה להגיב באופן אנונימי.
ממך אני לא מבקש למצוא טעויות במאמרים שלי כי אתה לא מבין שסתירות ושגיאות ניתן למצוא רק במקורות בני זמנם של ההמקורות עליהם אני מסתמך או מקורות קודמים יותר. ספרים כמו 'דעת המקרא' רק מתרצים את המבוכות של הדת היהודית אבל הם אינם יכולים לסתור טיעונים שמסתמכים על רש"י, הרס"ג או הרמב"ם. העובדה שאתה מוצא מישהו שחושב אחרת ממני אינה מעלה ואינה מורידה ולכן עד היום החשבתי את רוב הטיעונים שלך כחסרי ערך, במיוחד לאור העובדה שכמו זמיר כהן גם אתה בוחר רק את המובאות שמתאימות לשיטתך ומתעלם מאלו שעלולים להביך אותך.
אני כבר עייפתי מחוסר ההיגיון שלך אבל אם אתה רוצה להמשיך לדון עם אחרים אני ממליץ לך לנקוט במעדים הבאים:
1. תנסה להבין מה הצד השני מנסה לומר. לא כולם הם מטומטמים. גם האחרים יכולים לומר דבר בעל ערך.
2. חפש את נקודת התורפה בדבריו של האחר והבא אסמכתאות נגדיות שמוכיחות שבן פלוגתך טעה, עיוות, סילף, השמיט וכדומה. על האסמכתאות לבוא מאותם המקורות ששימשו את האדם עימו אתה מתווכח או ממקורות שמקבילים להם. כלומר, אם מישהו מביא טיעון מכתבי הראשונים אל תענה לו באסמכתאות מכתבי האחרונים. אתה רשאי, עם זאת, להביא סתירות לדבריו ממקורות קדומים יותר דוגמת התלמודים, המדרשים או התנ"ך.
3. הדבר נכון גם אם אתה מגיב בנושאים כמו מדע, היסטוריה, ענייני דיומא וכדומה. גם אז עליך להפנות לאסמכתאות ומקורות שמגבים את דעותיך.
4. ותר על התחושה שכל האמת נמצאת רק בידיך. אתה נוטה לחשוב שברגע שאמרת משהו הנושא כבר נחתך ואין עוד טעם בדיון נוסף. זה פשוט לא נכון. עליך לעגן את דבריך בהוכחות וזאת גם אם אתה בטוח בנכונותם ואפילו אם זמיר כהן עצמו אמר בדיוק את אותם הדברים.
5. כעצה ידידותית אני ממליץ לך להבין את הנושא בו אתה בוחר להגיב. ידע אישי אינו מספיק אם ברצונך להצטייר כאדם רציני. אני לומד לעומק את ארון הספרים היהודי וטוב תעשה גם אתה אם תקרא כמה ספרים בסיסיים שיחשפו בפניך את הרקע לעמדות של חילונים. ללא ידע מתאים אתה רק עושה צחוק מעצמך. לא ניתן להתווכח כשמכירים רק צד אחד.
בכל מקרה, אם לדעתך כל האמת כבר נמצאת בידיך אז אין כל טעם בוויכוח וחבל שאתה מבזבז את זמנם של האחרים בחזרה מיותרת של עמדות רבניות מוכרות. גם אם מטרתך היא להחזיר מישהו בתשובה אז חבל על הזמן. בשלב זה אין לך את הידע והעומק הדרושים.קיימת גם אפשרות שאתה מנצל את אורך הרוח שלי ומשתמש בפלטפורמה שאני מעמיד לרשותך כדי להתריע בפני אחרים על הסכנות שדברי הכפירה שלי מציבים בדרכם אבל אני בטוח שלאחר שאסביר לך שאתה עובר על איסור גזל אתה תבין ותפסיק לגזול את המשאבים שלי לצרכים להם הם לא נועדו. אם אתה רוצה להזהיר את העולם מפני ה'שקרים' שלי אתה רשאי להקים לעצמך אתר משלך ולפרסם בו כל שעולה על רוחך.
עדי אביר
אתה מיץ פטל!
מצחיק...
מנין לך מי אני? בגלל שם ומשפחה.
רמז - הגיוני שיש קרובי משפחה עם אותו השם המלא...
גם אם נזרום איתך ונגיד שזה היה נכון אז מה הקשר לייצוג נכון או שלא?!
אביחי,
אני אכן יודע בדיוק מי אתה. האם עלי להבין שהעובדה שאיני מפרסם את שמך נחשבת לבריחה? אשמח מאד לפרסם את שמך ופרטים עליך אם רק תרצה.
אתה מגיב בצורה אנונימית וכשאתה מתחיל להשתולל אני מבקש ממך להזדהות בשם כך שכולם יידעו מי עומד מאחורי הפנינים הללו.
דרך אגב, כיוון שאני יודע בדיוק מי אתה אני גם מבין שכבחור צעיר, שלמד בישיבה תיכונית, אינך מוסמך לייצג את הציבור שאתה מתיימר לדבר בשמו. ייתכן מאד שאתה לא מדבר בשם הציבור כולו אלא רק בשם עצמך אבל אז לדבריך באמת יש ערך זעום שאינו מצדיק את הנפח שאתה תופס באתר.
עדי אביר
שי,
אין עליך!
מילים כדורבנות!
נ.ב. אפילו את המייל שלי, שבכל תגובה אני רושם בכדי לשלוח אותה (כי צריך למלא בכל שליחת תגובה מייל חוץ משם וכו'... ורק עדי רואה אותו) זה המייל האמיתי שלי.
שם יש גם את שם המשפחה האמיתי שלי. עדי יודע בעצם את השם המלא שלי (שם פרטי ושם משפחה) וגם את המייל האמיתי שלי.
ויצא לי להתכתב עם עדי ישירות במייל שלי. כך שבוודאות הוא מכיר בזה.
הכל זה בריחה וכמובן שלא צריך את זה בשביל לדעת את זה. אבל זה בנוסף.
כל טוב.
לסיום:
עדי רצה שאני אכתוב לו את שמי המלא וכו'...
אני כתבתי את שמי הפרטי האמיתי - אביחי. לא צריך יותר מזה. לא משפחה. לא טלפון ולא כלום.
כך זה בגלל שאין לו מה לענות לתגובות שלי.
אני עניתי לעניין והוא התחמק.
סגרתי מבחינתי את הנושא העצוב הזה.
כל טוב.
קודם כל לא הייתה לי מטרה לפגוע בך אישית. מצטער אם זה נראה כך מדברי.
אני לא טרול.
עניתי לעניין.
לאחרונה אתה כועס במיוחד וחבל.
בהמשך אתייחס למה מצנזרים.
אבל קודם:
גם אתה מצנזר לאחרונה את תגובותי, בדיוק כמו אותם אתרים. אבל אתה מצנזר בלי שום הצדקה. למעט דף זה. תודה בכל אופן.
אבל אל תשכח את ההבדל. הם יאכלו אותה למעלה בשמים וזה שונה מאצלכם.
אבל אתה האתר היחיד ושאר האתרים מסוגך (או כמעט כולם) מצנזרים יופי.
גם הדוס כפי שאמרת מייצג אותנו כלא מצנזר.
גם אם יפרסמו כל תגובה זה יכול להגיע ללשון הרע ורכילות והונאה וניבול פה ועוד המון עבירות שבעינינו הדתיים הן חמורות מאוד.
אביחי,
מחצית מהתגובות באתר נשלחו על ידך ואין לכך שום הצדקה. אתה פרסמת באתר זה עשרות, אם לא מאות, תגובות בעוד שאני מעולם לא זכיתי לראות אף תגובה שלי מתפרסמת באתרים חרדיים (חוץ מאשר באתר 'הדוס' שבתחילה צנזר קשות את תגובותיי לפני פרסומם). לרשותך עומדים עשרות אתרים שאוהדים את דעותיך. מדוע שלא תגיב באתרים הללו? הייתי שמח לראות אותם מפרסמים את עשרות התגובות שלך.
דרך אגב, אף אתר חרדי אינו מעלה תגובות מייד עם שליחתם וכל תגובה שנשלחת אליהם חייבת לקבל אישור של העורך לפני פרסומה. אני מרשה לכל אחד להגיב מיידית אך זאת בתנאי שהוא אינו מנצל לרעה את האתר ואינו מתנהג כטרול. מגיבים שאינם עומדים בכללי האתר מקבלים דף פרטי משלהם בו הם יכולים להגיב כאוות נפשם. אז אנא, אל תטיף לי על פחדנות ואי אמירת אמת. האמן לי, אתה כמעט האחרון ממנו אלמד על האמת וחיפושה.
עדי אביר
אם אני אגיב לכל שטות שיש זה לא יגמר. ראית שרק על 2 נושאים איזה אורך זה היה.
וגם על מה שהעלית תוך כדי דיון (חשבת שזה יפתיע אותי) מהמאמרים שלך עניתי ולא רק על תגובות של מגיבים אחרים.
ראינו עם מי האמת וזה מספיק לכל בר דעת.
את השטויות שלך ראיתי עוד המון לפני כן והעתקת המון מכופרים אחרים.
מי שמחפש אמת יבין שהצדק איתי.
מבחינתי נסגר הנושא.
תודה בכל זאת על האפשרות להגיב פה לפחות.
עדי,
קראתי את כל המאמרים שלך.
אתה בעצמך כתבת שאם מגיבים לתגובות של מגיבים אחרים זה בסדר וזה גם ברור גם בלי שתגיד בכל העולם.
הייתה התכתבות ארוכה בינינו מספיק והעלית נושאים רבים מהמאמרים שעניתי עליהם.
אתה פשוט לא מחפש אמת וחבל.
לאחרונה אתה עצבני ללא סיבה הגיונית.
אני לא יודע איזה אתאיסט התבכיין לך במייל עלי כי האמת לא מוצאת חן בעיניו.
אתם סתם פחדנים ולא מחפשי אמת. ובפעם האחרונה הוכחת את זה ממש בעליל.
גם את התגובה הזאת מחקת משם.
עדו,
אתה הוא זה שברח מהנושא ועבר למבול...
אם יש גשם במהירות גבוהה וחזק מאוד במיוחד אז הגשם יעבור גם את הרי אררט. תראה מה שקורה ברחובות שיש הצפות והמים מציפים בגובה מטרים שלמים בחו"ל.
זה פחות מצונמי...
גם היו מי תהום שנפתחו בנוסף...
גם נמצאה התיבה של נוח על ההר הגבוה ההוא (מעל 5 ק"מ)...
עיין בויקיפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C#cite_note-8
ישנן תאוריות נוספות, מקובלות פחות, על כך שכוכב שביט חדר את האטמוספירה של כדור הארץ ופגע באחד האוקיינוסים- מה שגרם לאידוי עצום של מי ים שירדו כגשמים שיחד עם גל צונמי אדיר ועוצמתי, הכו באזורים מיושבים.
תאוריה נוספת מייחסת את המבול להפשרת קרחונים.
(עפרי אילני, גם המבול של נוח נגרם בשל המסת קרחונים, באתר הארץ, 20/11/2007).
תיאור של הסיפור היהודי של המבול באמצעות הסברים היונקים מתאוריות מדעיות מודרניות נעשה בספרה של הדסה מלמד, סוד המבול, משולש ברמודה המסתורי ונדידת היבשות.
ע"כ.
גם שהאדים של המבול הגיעו לכל העולם...
עדי,
תודה רבה רבה לך.
אין מילים...
:)
אביחי,
אני רואה שאתה מסוגל להגיב בצורה עניינית וברצף אחד (ולא בטפטופים) ולכן אין לי התנגדות שתגיב ישירות במאמר במקום בדף הפרטי שלך. נושאים חדשים תמשיך להעלות בדף שלך.
אם ברצונך בכל זאת להגיב למאמרים אחרים בדף שלך אנא הוסף הפנייה למאמר אליו אתה מגיב כך שהקורא יוכל להבין את ההקשר.
בתודה,
עדי אביר
עדו, אמרתי לך שהזוהר עבר במסורת והיה בירור בין חכמי ישראל והוסכם שהוא קדמון.
אם מישהו יבוא ויאמר משהו בניגוד להמון אנשים למה שנאמין לו? או שהיא שיקרה או שטעתה. מה עדיף עדות של אחד או של המון?
אתה יודע מה יש מתחת לקרקע במרכז הכדור? גם המדע עדיין לא.
אתה יודע מה יש בשמים מעבר לתחום הנצפה? גם המדע לא.
מעניין שזה עבר אלינו מדור לדור והמון לפני שהמציאו בכלל על האיסאם ובזמן שהם עוד שיחקו על העצים.
מה שאתה אומר לגבי שלבי ביניים זה טעות!!!
תקרא אפילו בויקיפדיה בטענות כנגד האבולוציה של חלק שאחת מהן היא שלא נמצאו שלבי ביניים.
בערך של אבולוציה בכותרת של ההתנגדות אליה.
תראה, בקשר לשימפנזים זו שאלה טובה.
בדור הפלגה השם הפך את חלק מהחוטאים במגדל בבל לקופים.
כתוב בגמרא.
עדו, אתה טוען שהאדם לא נוצר מהקוף, כי אמרת שהוא המתאים לסביבה והאבולוציה לא עובדת עליו. הבנתי נכון? אתה מאמין שהתחלנו מאדם הראשון?
אתה טוען שהחיות התפתחו באבולוציה (מודה במקצת שהאדם לא...) אבל גם הן לא השתנו ולא השתכללו - לפי הארכיאולוגיה לא רואים לא באנשים ולא בחיות שמפעם שינויים בהדרגה - לא בעיניים ולא בכלום. מצח רחב זה דבר שגם היום תראה הבדלים אצל אנשים (כמו גודל המוח - דבר שלא מראה על שינוי גנטי. גם אפשר לנסות לתרץ שיש משפיעים על גודל המוח כמו אכילה ו/או למידה שהיו שונים פעם מהיום אבל זו סברה בכל אופן אין מטען גנטי חדש וזה מה שחשוב) ולא תראה משהו שמוכיח אבולוציה כמו מטען גנטי חדש.
שוב, לא ענית לזה שלא יתכן שבגלל צורך "רצוני" (משאלות לב?) יכולה העין או כל איבר אחר להתפתח יותר טוב. אין קוף או כל חיה אחרת ששונה משאר מינה באופן גנטי.
גם בארכיאולוגיה לא רואים שוני הדרגתי בשום חיה - גם לא לפני המון שנים לשיטתך. אם רואים מין שונה לגמרי זה לא אומר כלום כי המון מינים גם נכחדו וייש המון מינים די דומים ובאותם משפחות וכו'...
ליהודי השני, תראה בויקיפדיה בהמשך שם (בערך משה די לאון) שכתוב שבסוף חזר בו הרב החכם הארץ-ישראלי יצחק דמן עכו ואמר שהזוהר כן קדום ולא נכתב ע"י די-לאון. בויקיפדיה שם מיד אחרי. "עם זאת, מספריו המאוחרים של ר' יצחק ניכר כי בסופו של דבר השתכנע בקדמותו של ספר הזוהר".
אשתו לא מוסיפה ולא מורידה.
גם בויקיפדיה שם כתוב שיש חוקרים מודרנים שמסכימים עם היהדות האורטודוכסית שהזוהר לא נכתב ע"י משה די לאון.
כתוב כך:
בסוף הקטע שתחת הכותרת "האם כתב את ספר הזוהר?":
מרבית ההיהדות האורתודוקסית כיום, אינה מקבלת את המחקרים המודרניים, כמו גם מחקרים קדומים יותר המתנגדים לקדמות הזוהר, וכמוה גם מספר חוקרים מודרניים המנסים לבחון כיוונים אחרים לתולדות חיבור ספר הזוהר.
ע"כ.
ויקיפדיה הישראלית שלא מתה על הדת כתבה (בלית ברירה ולא באופן בוטה) ושים לב טוב לדיוק הלשון: כמוה מתייחס לכמו היהדות האורטודוכסית שכמוה גם מספר חוקרים מודרניים שמביאים כיוונים שונים מדי לאון... (היהדות מתנגדת לחוקרים קדומים וחלק מהמודרנים אבל בהמשך כתוב שיש מודרנים שמסכימים איתה).
נ.ב. בקרש למה שיוסי אמר לך: אחרי רשב"י המשיכו תלמידיו לכתוב את ספר הזוהר לפי המקובל ולכן נכתב גם על מותו.
מחקרים רבים מראים שמתח פוגע קשות בבריאות, בתפקוד המוח, בשיקול הדעת וביכולות השכליות והרגשיות, וגורם להפרעות קשב וריכוז, לחוסר הצלחה בלימודים ולתסכול. דבר זה הינו אחד הגורמים לשימוש בסמים ובמשקאות אלכוהוליים, ולאלימות.
http://www.cbe.org.il/
תחת הכותרת:
הפגת מתח ופיתוח יכולת התלמיד.
בעצם אתם רואים ששמירת שבת יכולה למנוע אלימות וכו'... בעצם ולמנוע המון מתח.
מה שרואים מפה לא רואים משם, כי משם רואים יותר.
נ.ב. נוסיף שבשבת יש איסור הליכה של מרחק מסויים (בערך 9 ק"מ). צריך לנוח גם מבחינה פיזית ובטח שלא להיות במתח שיש בנסיעות שאין בהליכה.
עדו, שאלה טובה.
ובכן הנה התשובה:
אתן דוגמא דומה מהמדינה ואז אני אראה את החשיבות של הדבר עצמו.
נסיעה בשבת:
דוגמא דומה: לפי החוק של המדינה מגיע 36 שעות חופש לעובד.
איך אני משווה? ובכן נסיעה בשבת לדוגמא היא גורמת למתח בכביש וזה עלול לפגוע במנוחת השבת. זו דוגמא ויש עוד דוגמאות. אדם שלא נח לפחות פעם בשבוע יכול לפגוע בו ובסביבתו. אדם שלא רגוע. זה מה שיקרה אם נהיה בפעילות כזאת מתמדת.
אם עד כאן לא השתכנעתם (שמתח מעייף) אז הדבר הבא ישכנע אתכם: גם שמכונית יכולה להתקלקל בדרך (ולא ננכנס לתאונות) ואז יצטרך לטפל בה ולהתעייף פיזית וזה יפגע בו במנוחתו ועלול לפגוע בו ובסביבתו ובטח שלטווח הארוך. זאת סיבה למה אלוקים יכול לאסור דברים שנראים לך כלא מובנים.
אגב, גם בחשמל יש את אותו העיקרון (יש כלל: אני זהיר בחשמל - והסכנה והמתח שבדבר) וזה יכול לגרום להתעסק במכשירי החשמל המון ולהתעייף ולפגוע בו ובסביבה.
יתכן מאוד שיש עוד סיבות למה זה אסור בפן הפיזי.
אדם בשבת צריך לנוח לגמרי ולאוורר את הנשמה.
בקשר לחזיר אז דוגמא דומה:
המדינה אוסרת אלכוהול במצבים מסויימים וסמים תמיד.
איך זה קשור?
הדת טוענת שאכעילה משפיעה על הנפש. אם אוכלים חיות דורסות זה משפיע על הטבע לשלילה (דורסות...) גם חזיר ברשימה השחורה. אדם שיש לו מידות שליליות ושכל אטום לרוחניות זה מסוכן לתורה, מסוכן ליהדות ומסוכן לרבנות. כמובן שזה עלול להשפיע עליו לרעה ולפגוע גם בסביבתו.
נישואים אזרחיים והומוסקסואליים.
דוגמא דומה: המדינה אוסרת זנות. כנראה שהיא יודעת שהכסף של הבנים ילך אליה או שזה מביא מחלות או מכל סיבה אחרת.
מה הקשר?
ובכן אדם שמתחתן עם גוי - עד כמה שזה לכאורה נראה טוב. אז הגוי פטורא ממצוות והיהודי חייב וזה לא יסתדר לחיות ביחד והיהודי ילמד מהגוי ויעתיק ממנו. למרות שלגוי זה מותר - ליהודי זה אסור. גם ליהודי יהיה סבל לראות שהגוי לא צם או דברים אחרים. זה לא לעניין.
ולמה לא נישואים אזרחיים?
כי יש דברים שהם תפקיד הבעל ויש של האישה. האישה מחנכת את הילד (ונולדה דברנית יותר) והאבא מפרנס והוא בחוץ יותר. לא שזה חובה אבל כך הם בנויים מבחינה פיזית.
בנישואים של התורה זה מראה שנישואים זה לא כל אחד ובדרך הדתית - גם מהסיבה שלעיל שלא יקחו גוי וגם שיהיה מבוקר מהרבנות ושלא נתבולל וגם שיש מחוייבויות בין 2 הצדדים - הדדיות. וזה צריך להיות מסודר. אחרת יהיו ילדים זרוקים ברחובות.
לגבי ההומוסקסואליות אז זה ברור שזה פסול ובמקום להתרבות ולהעביר את הגנים שלך הלאה, ולהביא עוד אנשים לעם שלך, מה אתה עושה בצקום זה? סתם זורק את זה (לא אתה אישית - אלא שאתה מצדד בכאלה). לך זה אולי זה חשוב אבל לבורא העולם זה כן חשוב שהעם יתרבה וגם שאנחנו מוקפים בהמון אויבים וחבל.
גם שהכסף יכול להתבזבז על דברים כאלה במקום להגיע לילדים וכו'... ואכמ"ל.
לאחרי השואה האיומה שכילתה את רובה של יהדות אירופה, באו להציע לגדולי ישראל לקבוע יום מיוחד שבו יתענו ויזכירו את זכרם של הקדושים שנעקדו על קידוש השם, הם מיד הוציאו את ספר הקינות של תשעה באב, הנאמר ככל הנראה גם בקהילה שלך, וכך כתוב שם בקינה של המקונן רבינו קלונימוס [המתחלת `מי יתן ראשי מים`] על קדושי אשפירה ורמיזא ומגנצא, להסביר למה לא קבעו יום תענית בסוף חודש אייר ובתחילת חודש סיון לזכר הרוגי הקהילות בגרמניה וצרפת במסעי הצלב, וזה לשונו:
``שִימוּ נָא עַל לְבַבְכֶם מִסְפֵּד מַר לְקָשְׁרָה, כִּי שְׁקוּלָה הַרִיגָתָם לְהִתְאַבֵּל וּלְהִתְעַפְּרָה, כִּשְׂרֵיפַת בֵּית אֶלוֹקֵינוּ הָאוּלָם וְהַבִּירָה, וְכִי אֵין לְהוֹסִיף מוֹעֵד שֶׁבֶר וְתַבְעֵרָה, וְאֵין לְהַקְדִים זוּלַת לְאַחְרָה, תַּחַת כֵּן הַיוֹם [תשעה באב] לִוְיָיִתי אָעִירָה``.
ופירוש הדברים: שלהיות שאין לקבוע שני ימים מרים בשנה, ויש לנו כבר יום הצער של תשעה באב, לכן אין להוסיף יום חדש אלא לכלול את הבכיה על צרות מסעי הצלב, בכלל הבכיה על חורבן בית המקדש, ואילו לעקור את יום תשעה באב ולקבוע במקומו את היום לזכר הרוגי הנצרות לא ראוי מכיון שיש כלל שלא מקדימים פורענות, ואמרו גדולי ישראל שכמו כן אין ראוי לקבוע יום מיוחד לזכר השואה הנוראה מכל מה שעברנו בהיסטוריה, אלא לכלול ולבכות על השואה ביום תשעה באב כמו על כל הצרות שהביאה הנצרות בכנפיה ברחמיה האכזריים.
גם רש``י בפירושו לדברי הימים [ב פרק לה פסוק כה] כותב דברים ברוח זה וזה לשונו: ``ויתנם לחוק - כשמזדמן להם שום צער ובכיה שהם מקוננים ובוכים על המאורע הם מזכירים זה הצער עמו, דוגמא בתשעה באב שמזכירים קינות על ההרוגים בגזירות שאירעו בימינו, כן יבכיון על מות יאשיהו``.
חלק ניכר מהציבור הדתי לאומי, קיבל על עצמו להשתתף בטקסים הנערכים לפי הכללים הלא יהודיים, לזכרם של חיילי צה``ל וקדושי השואה הנמצאים למעלה כלולים במקורם היהודי, ברובד הכי עליון שרק שייך. ההלכה היהודית שלא תשתנה לעולמים מציינת אבל בבגדים לא מכובסים, בשער וזקן מגודל, במניעת רחצה, בהליכת יחף, בישיבה על גבי הרצפה, וכו`, לעומת זאת האבל במדינת ישראל מצויינת בהצגות גוייות מובהקות, חולצה לבנה (עם מדבקה), צפירה, שירים עבריים עצובים, משמרי כבוד, גיטרה, הנחת זרים, נפנופי נשק, יריות, עמידה זקופה, הרכנת ראש, הורדת דגל, גילוח ותספורת [כידוע לחיילים הניצבים במשמר כבוד], לא בבגדים של יום-יום אלא בבגדי חג. כמה מנותק כל זה מהמורשת היהודית, ועד כמה הרחיקו אלו הדתיים לכת ברצונם להתדמות ליתר אחיהם, המבקשים להתדמות לכלל גויי הארצות.
כמה שנות אור מבדילות בין מצייני האבל והזיכרון בצורה של עומדים זקופים, לבושים יפה, מגולחים היטב, ומרכינים ראשם בגאון אל מול צפירת דומיה של שתי דקות, לבין ציון האבל כדת וכדין כיהודים מגודלי זקן, לא רחוצים ולא מסורקים, יושבים על הקרקע בבית כנסת חשוך בליל תשעה באב ומיבבים בקינות, על כלל הצרות שנחתו על עמינו, מאז שיצאנו לגלות הארוכה ועד היום הזה ועד בכלל. תסלחי לי על הדברים הקשים אבל זה בדיוק המציאות הכואבת. ועוד באים יהודים `דתיים` להתקיף את אותם יהודים ישנים `מוזרים` `שנחתו כנראה מגלכסיה רחוקה` ומקיימים את דיני האבל והזיכרון כמפורש בתלמוד ובשולחן ערוך מבלי לשנות במאום את ההלכה היהודית, ועוד לכנות את אותם יהודים `ציבור כל כך נסתר`?, מי כאן נסתר ולא מובן?!.
כתבת: ``כואב לי המרחק שלכם מעם-ישראל``. הכאב שלא במקומה. תבררי לפני כן מי התרחק ממי. ותנתבי את הכאב לעבר אותו חלק שאכן התרחק משורשיו.
עם שוך האש באירופה בשנת תש``ה הפנו לגדולי התורה את השאלה על דבר קביעת יום זכרון כללי לקדושי השואה, וכאילו בהתאמה השיבו כל גדולי התורה, כל אחד בניסוחו הוא, שאין לעשות כן. תשובת החזון איש זצ``ל היתה: ``דורנו הוא דור שטובה לו השתיקה``, ובתשובתו המפורטת בקובץ איגרות [צ``ג] הוא כותב:
``ענייני ההלכה קבועים הם על פי התורה שעיקרן בכתב ופירושן בתורה שבע``פ, ואף נביא אין רשאי לחדש דבר עד שימצאו להם סמך בתורה, וכשם שהגרעון בכלל נליזה מהתורה, כך ההוספה על מצוות התורה נליזה מהתורה``. ``ההצעה להיכנס ולקבוע ולעשות לגזור ולקיים, היא כהקלת ראש ח``ו ביסוד ההלכה, וראוי להסירה מעל הפרק בטרם עלתה``.
ההיסטוריה שפטה, ושופטת, אם דרכו של הציבור הדתי לאומי עדיפה על דרכו של הציבור החרדי, אע``פ שישנם במגזר הדתי לאומי תלמידי חכמים ויראי שמיים רבים, הרי שההגנה על הההמשך היקר כל כך, הבנים והבנות, שימשיכו גם הם בדרך ישראל סבא, מסוכן מאוד בציבור הזה. ויודע כל אחד את האחוזים של ההמשכיות בשני הציבורים. הנוער במגזר הדתי לאומי חשוף לגמרי לתכנים של הציבור הכללי, ואין כל ערובה ושמירה על הדור הבא שיהיה לו שכל לשאוף להיות כמו ההורים שלו, המלחמה בין היצרים אצל הנוער במגזר זה הוא מלחמה איומה ונוראה שהפילה הרבה חללים, ויש אף שיאמרו ויוכיחו מספרית שהרוב לא עמד במלחמה זו בהצלחה.
לעומת זאת, במגזר החרדי, ההגנה על הדורות הבאים קיימת באחוזים גבוהים מאוד, ועושים כל הזמן מאמצים שזה יהיה במאה אחוזים, גדולי ישראל בעלי רוח הקודש שהיו רובם ככולם במגזר החרדי הראו את הדרך והשיטה איך לבנות מסגרת שתהיה ערובה לקיום התורה במידה הכי מצויינת כפי שהיה קיים בכל הדורות כולם. הרי אין זה סוד שכ99% מ`כל` גדולי הדורות היו בעלי השקפה חרדית טהורה מבלי לערב כל מיני הרגשות אנושיות שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה הצרופה. אפי` הגאון הרב קוק זצ``ל לא נמנה על פלג הדתי לאומי, כפי שרבים נוטים לחשוב בטעות, (ואף הקים כנגדם את תנועת ``דגל ירושלים``), ובודאי שלא היה ``פשרן``, הוא היה `חרדי קיצוני` כידוע, חסיד קדוש וערך שולחנות בשבתות וחגים כגדולי האדמורי``ם, והשמיע דברי תורה כאחד ששכינה מדברת מתוך גרונו. הוא היה בהשקפתו מהקיצונים שבחרדים, בכל מהלכי חייו הוא התנהג כפי שהחרדי הכי קיצוני מתנהג בין באופי ובין בהנהגת הבית וכו` וכו`. הודאת בעל דין תוכלי לראות באתר מורשת בלינק הזה http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=86517.
כיום כבר כולם מסכימים שהטלויזיה והאינטרנט הפרוץ הם אם כל חטאת, והחכמה של גדולי ישראל בראשית התהוות כלים אלו, להתנתק מהם טוטאלית, וההחלטה הגורפת המקויימת הלכה למעשה, אף שזה נראה כפאנאטיות, היא ששמרה על הערכים הטהורים שעליה מושתת בית בישראל כפי שאת רואה אותה משתקפת מבין הספרים הק`, ואכן, רבים רבים במסגרת הדתית המקבילה, הכירו ומכירים בכך, ויש ביניהם הרבה שעושים את המעבר, והעיקר בעניין אינו ברמת ההישגים והידע בתורה, אלא ברמת יראת השמים !!!.
תתבונני טוב, הרי בהתבוננות אחורה, ברור שהיהדות נשמרה עד היום במשך הדורות אך ורק בצביון הנקרא כיום `חרדי`, לא היה צביון נוסף ליהדות אורתודוקסית, כל הספרים התורניים הנמצאים בארון הספרים היהודי נכתבו אך ורק על ידי אנשים שהלכו במצביון היחידי שהיה אז כמו הצביון ה`חרדי` כיום, הצביון הדתי זוהי חידוש של המאה האחרונה.
השילוב, בין תורה ומדינה, הנסיון לשמור על החילונים, הנסיון - להתערות עם החברה הכללית מבלי לעזוב את היהדות, אחרי שישים שנות מדינה וציונות, אפשר כבר לקבוע שהנסיונות אלו לא עמדו במבחן התוצאות.
מבלי להתייחס לאלו שנפלו במהלך הנסיונות, היה אפשר לומר שהיה כדאי לערוך את הנסיון הזה, מכיון שהיו מעטים מגדולי ישראל שבתחילת הדרך שקלו שהנסיונות והשילובים האלו יכולים להצליח, אולם, עם קבלת התוצאות היה כדאי לצד המפסיד לברך את צד המנצח, -כפי הנהוג בכל התמודדות-, ולהכיר בצדקת דרכם של גדולי ישראל [כולל הרבנות הראשית לישראל] שהורו בשעתו כי `שירות לאומי` היא בכלל `יהרג ואל יעבור`, וחבל שזה לא נעשה, אלא ההיפך, קידשו את ההפסד ועשו את זה כדרך ראויה ואף מועדפת.
לגבי השתלבות בצה``ל, הציבור החרדי כן מנסה להיכנס לאט לאט, ואף הקימה את הנחל החרדי בברכת מרן ראש הישיבה הרב שטיינמאן שליט``א, ולעת עתה הם לא כל כך מצליחים לטהר את הצבא, אין ספק כי עם ההתרבות החרדית בס``ד והיכולת להתנהל בדעת תורה תתעבור לשלבים מעשיים, הרי ששאלת ההתגייסות לצבא תקבל את ההתייחסות המתאימה ברוח חיובית, וכשיוכלו להצליח לבסס פלג בצבא שישמור על ערכים יהודיים, ברור שבני הציבור החרדי יתגייסו כפי מספרם באוכלוסיה באופן שוה. אלא שכל עוד והתתנהלות הוא חילונית, ומכיון שאין רצוני לקטרג בעת סכנה בשעה שחיילינו היקרים ניצבים על משמרם להגנת העם והארץ, לא אאריך בעניין הזה כעת, הרי שכל עוד ונמצאים בין כותלי הישיבה מורים גדולי התורה להימנע מהתגייסות לצה``ל. ובחשבון שחייבים גם גרעין חזק שיתעסק בתורה ובהעברת המורשת לדורות הבאים, דבר שהיה קיים גם כשצבא ישראל התנהל לפי רוח ישראל בימי מלכי יהודה הצדיקים.
מלבד זאת, כדי להתבונן טוב מאוד, כי עצם קיום אורח חיים חרדי עם הויתור על מנעמי חיים, וכו`, [עם שכמובן הם מקבלים מנעמי חיים מאוד מפצים!!! רוגע, שלוה, נחת מהילדים וכו`], שבכך נשמרת לה היהדות בטהרתה, ללא כחל וללא שרק, ליום שיבוא שאז יחזרו כל עם ישראל לשמור תורה ומצוות, זוהי תרומה אדירה לחברה היהודית בכל מצב שהוא, ורבים ממייסדי החילוניות גילו דעתם שקבוצה כזאת שתלמד ותשמר את התורה העתיקה היא צורך גדול לציבור היהודי, ויש להודות לציבור החרדי שנטל את העול הזה על שכמו.
http://www.manof.org.il/Index.asp?ArticleID=196&CategoryID=92&Page=1, תפנימי שיש צד נוסף לשיקולים.
הרעיון לשמור תורה בתחומי החיים על ידי התערות והתחברות עם החברה הכללית זוהי יוזמה אדירה, אבל חבל שצריך לקבוע שהנוסחה הזאת לא הצליחה במבחן המציאות, וכנראה שרק כאשר ימלא הארץ דעה את ה` לא תהיה בעיה להתערות לגמרי עם הציבור הכללי.
כתבת: `` איפה המעורבות שלכם בעם? בחיזוק? בקירוב רחוקים?``. סוף ציטוט. ומה לעשות ששורה זאת נראית כמבהירה איזה נקודה של שנאה או נחיתות הקיימת אצלך בתת מודע כלפי הציבור החרדי, שהיא המביאה אותך לכתוב את אשר כתבת, ואולי את בעצמך לא מודעת לנקודה הזאת. כמדומה, שהציבור החרדי אינו זקוק להטפות מוסר של התעסקות בקירוב רחוקים, הם הם נושאי הדגל, כידוע ומפורסם, ופלא איך ניסית לשרבב גם את העניין הזה שהציבור החרדי נושא בראש מעייניו, להאשמת הציבור החרדי. ומצאת לעצמך את הבמה של `הידברות` שנוסד והוקם על ידי אישים חרדים דגולים דוקא למען קירוב וחיזוק אחינו בני ישראל בכל מקום שהם, להציג בפניו את הטענה שהחרדים, איך לא, לא מתערבים עם העם בחיזוק ובקירוב רחוקים ???!!!. ועוד כמונו המון מסגרות שהוקמו על ידי אנשים חרדים בכדי לקרב רחוקים ברוחם של גדולי ישראל שהעניין הזה עומד אצלם בראש סדר היום. ארגונים כמו `הידברות` `צוהר` `ערכים` `שופר` ועוד עשרות רבות, מוכרות לך, אולי ???.
המגזר החרדי אינו זקוק להטפות מוסר באשר לרוח התנדבותי, הציבור החרדי הינו קבוצה מתנדבת במדינה, ללא מטרות רווח, [בשיעור השוה ערך להתנדבות בשירות הצבאי], כידוע ומפורסם למי שרוצה לדעת.
כשמשיח בן דוד יקרא קריאה של גאולה, ושופר גדול יתקע ממרומים, כל התועבה תיעלם כלא היתה. ומלאה הארץ שעה את ה`. הגאולה תהיה אז ממרומים, וכימי צאתנו מארץ מצרים יראינו נפלאות, כחזון הנביאים, ללא חץ וללא קשת. ההכרעה תהיה על ידי הדרכים המפורטים בנבואת יחזקאל פרק לח ופרק לט, וכנבואת זכריה בפרק יב והלאה, את מאמינה בכל זה ???, אנחנו בהחלט מאמינים בחזונם, אף שזה נראה אולי מיושן.
לא להתייחס לתגובות האחרונות הקצרצרות. זה בג במערכת ולא שלי. יש סימנים שלא נקלטו.
סורי
מדע --> לשם
לשם ע והאתאיזם הם אש ומים.
מקווה שהפעם השלישית תצליח לי, כי לזה התכוונתי...
מדע
התכוונתי לנ"ל בסוף התגובה הקודמת.
כשל לוגי נפוץ של מחזירים בשאלה:
מדען גילה תגלית לטובת הדת.
הוא דתי? --> נו, הוא דתי אז למה שנתייחס לדבריו?
הוא חילוני? --> כן, אז למה הוא לא חזר בתשובה?
הוא גוי? --> הוא מסיונר נוצרי או מוסלמי.
לך תוכיח, אין להם לבוש כמו שלנו, מיוחד.
וכן הלאה.
מה שהם לא שמים לב שהמון מדענים חזרו בתשובה בגלל (או בזכות) המדע.
הם באו לתורה עם המון היגיון ושכל.
גם שהמון יודעים על קיום אלוקים כמדענים אבל לא התעמקו בדת עצמה ולכן הם מאמינים בו אבל לא בדת.
או כאלה שמאמינים בדת אבל אין להם כוח לקיים מצוות וכד'.
אתאיזם ומדע הם אש ומים.
מדע אתאיזם
מאוהד - שיפוץ קל.
נ.ב. רק הכוונה שרגל זה בערך שליש מטר ולא אינץ שהיא המידה הקטנה יותר.
עדו וטל,
מאוהד,
בקישור האחרון שהובא שם בנושא הענקים התגלו מספיק ענקים שבגובה 5 מטר ויותר.
אינץ זה בערך שליש מטר.
בקישור זה:
http://www.ancient-wisdom.co.uk/giants.htm
מקורות גם בנוסף הכי מלמטה תחת הכותרת:
Giants in Archaeology
את אותו הקישור תמצאו גם בסקולר:
תכתוב את המילים:
Planetary Culture of 13 Moons
כך שלא לשאול שוב עליו...
זה רק להראות שנמצאו ענקים ממש גדולים שיותר גדולים מהגובה של משה רבינו (להבדיל) שדיברתי עליו (משדה רבינו היה בערך בגובה 5 מטר).
אביחי,
אני הבנתי טוב את טענותיך. הם פשוט נשמעות לי ממש לא הגיוניות.
קשה לי להאמין שגם אתה מאמין בטענות אלה- אבל שיהיה.
אם תקרא שוב את דברי תבין בפשטות שאם יש 2 סיבות שמשבשות את המדידה כמו רתיחת המבול שהיה או שנבראו עם גיל אז השיטות מדידה האלה תמיד יראו את אותה הטעות כי אין נס כי השם מפעיל את העולם בדרך הטבע. אני רואה שאתם חזק בקטע הזה של ניסים, אהה?!אין סיבה שהשיטה פתאום תעבוד ואם כן אז זה נס וזו ההוכחה לאלוקים (הסוף בציניות רצינית...).
בכל אופן לא הוכחת כלום, אלא יכולה להיות סיבה אחת שמראה תמיד טעויות בשיטת מדידה מסויימת.
תקרא שוב את כל תגובותי ותראה כמה שזה פשוט. סתם מוזר לי בלי קשר למה כל ה"ציורים" של תביעות יד.
לא הייתה טעות בתיארוך.
הנה כך עוד כמה דוגמאות של ציורים לפני 10000 שנה
http://www.africanrockart.org/index.php?option=com_content&view=article&id=276:10000-year-old-paintings-offer-clues-about-&catid=67:rock-art-news&Itemid=71
זו עובדה - זו לא דעה.
והטיעונים שלך הם מאוד חלשים..
חבל דווקא רציתי להאמין. אבל ההגיון שלי לא נותן. אני לא מבין איך אתה מסכים עם ההגיון השגוי הזה. אבל שיהיה.
לא התביעות יד ולא הבני אדם הם בגיל הזה אלא החומר של התביעות - לחומר יש גיל שנולד בו בעולם (החומר הוא ערבוב של כמה חומרים במקרה שם) כמו שמכינים חומרים משיחים ועוד כל מיני דברים אחרים. יש?
גם הרתיחה של המבול השפיעה על התיארוך ןולכן זה נראה כאילו. הייתה טעות בתיארוך ולא שהשם ברא אותם כך. זה קרה בטבע אבל טעו בתיארוך מ-2 הסיבות שהזכרתי.
אני לא הבנתי את ההגיון של ליצור את העולם מראש כאילו הוא נברא לפני מליארדי שנים.
ותביעות היד(ממש לא משנה לי אם זה ציור או לא אלא שהיו בני אדם לפני 30,000 שנה) אין טעות בתאריך. בטוח. יש גם עוד אלפי דוגמאות כאלה.
נשארנו עם הטענה שהקדוש ברוך הוא שם אותם שם מראש. אני פשוט לא מבין למה לו לעשות זאת.
אני מבין למה ליצור ת העצים ביחד עם בפירות אבל לא למה לתקוע תביעות יד לש בני-אדם במערות.
במקרה הזה של הציורים (או תביעות היד...) אז 2 הסיבות יכלו להטעות את הגיל שלהם. הרתיחה (של המבול למשל) והעובדה שהחומר שלהם נברא עם גיל מסויים כבר. גם סיבה אחת מהן מספיקה אבל ביחד הטעות היא גדולה יותר... וזה שונה מכתב אחר רגיל כפי שהסברתי מקודם.
עדו,
הנוצרים מודים בתורה שלנו אבל אנחנו לא בשלהם. הם אומרים שהשם חזר בו, אז שיוכיחו. אנחנו לא הורגים אנשים. מתפללים שיתמו חטאים מן הארץ ולא חוטאים אבל אדם רשע עדיף לחו שימות ולא יחטא יותר ואחרי זה יענש יותר...
את פעם קשה לך לשפוט כי היו ניסים גלויים יותר.
יכול להיות שמדובר (כמו שכתוב שם) לא בציור אלא ביד שהשאירה סימן אחריה כמו עקבות של הרגליים להבדיל. זה שונה. מה כל המדענים טעו בנתינת הגיל לכתב בדיוק כמו התורה. בקיצור זה מקרה שונה ובדיקה מסוג שונה. בטח שלא בדיקה של מציאת שכבות סלע מתחת לאדמה.
זה בדיקה מסוג שונה. של חומר ולא שכבות.
יש שוני בין כתב וציורים וגם המדענים לא הכניסו אותם לקטגוריה אחת.
לא ממש הבנתי - הטענה הסופית היא שגיל הציור שהבאתי (ויש עוד מאות של דוגמאות) הוא טעות של החוקרים או שהם פשוט נבראו כאילו הן מלפני 30,000 שנה ביחד עם הכל?
ני אסביר.
יש כמה שיטות מדידת גיל לעצמים.
למשל, שיטה אחת למדידת גיל הכתב היא לראות מתחת כמה שכבות באדמה הוא נמצא ובזה יש טעויות קטנות יותר (לא של מליארדים...) בשיטה זו מגלים לפעמים את גיל הכתבים למשל. זה יותר מדוייק מאשר לרחרח ולנחש את הגיל לפי מספר הסיבובים של העץ ועוד כל מיני שיטות כי למשל יש גורמים שמשפיעים והבאתי 2 מקודם - כמו רתיחה והעובדה שהם נולדו עם גיל מסוים כבר. לכן בשיטות מדידה אחרות כמו סיבובי העץ יכולות להיות טעויות גדולות יותר.
בזה עניתי גם איך זה מסתדר עם התורה.
אכן לכל שיטת תארוך יש חסרונות מסויימים על חלקים ספציפיים (המקור שאתה הבאת נוגע לשיטת חיזוי האשלגן). אבל אם מסתכלים על מרחב גדול וכן בודקים בעוד שיטות נוספות (למשל פחמן) ניתן לומר בוודאות שהציור הינו מעל 30,000 שנה. זה עובדה. כמו שאתה מאמין שאלקטרונים עוברים ומדליקים את המחשב שלך כך גם אתה צריך להבין את גיל הציור
אני רק שואל איך זה מסתדר עם הכתוב בתורה הקדושה?
אבל במבול שם לא היו רק מים רגילים אלא לבת פנים כדור הארץ (ויבקעו מעיינות תהום רבה).
באשר לשניהם:
סלעים שרק נוצרו על ידי התפרצות לבה - תוארכו להיות בני מיליונים וביליונים של שנים (מסתבר שלעיתים היסוד הכימי ארדון עשוי להכיל אשלגן בעת היווצרותו, וכך הוא משבש את שיטת התיארוך).
מקור: (Potassium-argon dating, Morris Henry M., 1974. Scientific Creationism, Green Forest, AR: Master Books, pp. 146-147.).
יתירה מכך, התגלו מאובנים אשר נוצרו בתקופות קצרות בהרבה. כך לדוגמה, במוזיאון בטסמניה מוצג כובע אשר הפך למאובן בתוך פחות מחמישים שנה.
מקור: (The Mining Museum, Tasmania's west coast).
במקרה אחר הפכו בני-אדם ובעלי-חיים למאובנים לאחר שהתפרצות געשית הכחידה את העיר פומפי (נחסוך מהקוראים את התמונות הקשות).
מקור: (victim of the 79 AD eruption of the Vesuvius, "Garden of the fugitives" in Pompeii).
ואם לא די בכך, גם בימינו ניתן ליצור מאובנים בתוך זמן קצר מאוד. חלקם אפילו מוצגים למכירה (חפשו את הביטויים: Petrified Paper Rose, Petrified Teddy Bear, Petrified Wood). למטה תמצאו תמונה של בובת פרווה אותה הפכו לאבן בתוך פחות משבועיים! (אפילו כפתורי הפלסטיק של הבובה הפכו ל"מאובנים").
במחילה ממך,
פצצת אוטום מאוד שונה ממבול.
איפשר בהחלט לתארך מבול בצורה סבירה (ומוכחת- ז"א כמו שאתה יכול לדעת מתי יהיה ליקוי חמה אתה יכול לדעת שהציור שהבאתי לך הוא בן גיל 33,000 שנה עד 38,000).
זה מדעי.
ד"א עד כמה שידעוע לי גם פיצוץ אטומי ניתן לתארך כמו הירושימה, אשמח אם תביא לי מקור שמראה אחרת.
תודה רבה על התשובות
MouthHole
הנה קטע מהקישור שהבאת ותרגומו:
The artist most likely created the image by spitting finely ground red pigment over and around a hand pressed firmly to the rock
סביר להניח שהאמן יצר את התמונה על ידי יריקת הפיגמנט האדום הטחון מעל ומסביב יד לחצה בחוזקה אל הסלע.
ע"כ.
זה לא לכתוב באופן רגיל אלא לחיצת היד על הצבע (גם שהכל השערות).
יש הבדל בין כתב שניתן להגיד את גילו (לפחות בערך) לבין ציור שיכול להטעות.
בבדיקת גיל האדמה ומאובנים, המחקרים לא לוקחים בחשבון את הגורם המעוות ביותר את השינוי שחל באותם העצמים – המבול.
חלוקת תיארוך זו יכולה להיות נכונה עד תקופת המבול. לאחר מכן, כיוון שהארץ רתחה והאדמה נכוותה קשות ("נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה " בראשית ז'), מימדי הזמן מתארכים במיליוני שנים. הוכחה בסיסית לכך הינו התיארוך של עפר הירושימה. כיום, לאחר פצצת אטום הגרעינית שפגעה באדמה זו לפני כ-64 שנים, תוצאות המחקרים מצביעים כי האדמה "הזדקנה" כבמיליון שנה!
שלום גם לך,
ניסחתי את עצמי לא נכון.
הכתבים הישנין ביותר נמצאו לפני 5000 שנה לערך..
אבל התכוננתי לציורים וכאלה
http://ngm.nationalgeographic.com/ngm/data/2001/08/01/html/zm_20010801.6.1.html
הנה ציור של לפני 35,000 שנה. המדענים בטוח לא טעו עד-כדי כך.
למה שהבורא יברא עולם עם ציורים של בני אדם בפנים?
שלום לך,
תראה לי קודם כל שמצאו כתבים לפני 7000 שנה, כי לי ידוע שנמצאו לפני פחות מ-6000 שנה (גם לפי המדע יכולות לקרות טעויות קטנות בהערכת זמן של כתב [אבל לפני תראה לי]).
אני אשמח אם תחכים אותי.
בקשר לתקופות הקרח אז זה פשוט, כי כתוב בגמרא שהעולם נברא בצביונו וגודלו. למשל העצים נבראו כבר עם פירות ולא כזרעים והיה להם כבר גיל מסוים. כנ"ל כדור הארץ נברא כבר בגיל מסויים ולזה תוסיף את ה-6000 שנה.
מקורות:
למדו רבותינו [מסכת ראש השנה דף יא ]. שהעולם נברא ``מוכן לשימוש``, ``בצביונו ולקומתו``.
אומר רש``י: עץ פרי - היינו ראוי היה לטעון (לתת) פרי מיד. אומר ר``ח (רבנו חננאל) כל מעשה בראשית בקומתן נבראו, כלומר גדולים ומלאים (מוכנים לשימוש).
היי אביחי,
אשמח לדעת איך זה הגיוני שהעולם נוצר לפני פחות מ 6000 שנה אם מצאו כתבים של בני-אדם לפני 7000 שנה ותקופות הקרח היו לפני עשרות אלפי שנים.
תודה רבה על זמנך.
עדו, חם חמסו מישראל את הארץ.
דיוק המקור והרחבתו והסבר נוסף:
ולאחר שארץ ישראל נפלה בחלוקה העולמית לבני שם כמו שכתוב "בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים לב ח), הכנענים מבני חם כבשו שלא כדין את ארץ ישראל מבני שם כמו שכתוב (בראשית י ו): "וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן", "וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת. וְאֶת הַיְבוּסִי וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי" (בראשית י טו-טז), "וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע" (שם י יט). וכן כתב רש"י (שם יב ו): "וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ – היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם שבחלק של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו שנאמר (שם יד יח): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם".
עיין ברמב"ן על בראשית א, א:
שאומר שידוע בהלכה שמה שקנה העבד קנה האדון. ובגלל שקילל נוח את חם שיהיה עבד לשם אז... זאת עוד סיבה...
עדו,
(בקשר להרג עמי כנען בא"י ע"י יהושע - הסברתי לך שנוח הוריש את א"י לשם ולא לחם, כדברי רש"י על בראשית א, א. בנ"י הם משם ו-7 עמי כנען הם מחם... לכן הייתה לנו זכות על הארץ. אמרנו להם שלפנים משורת הדין אם הם יקיימו את 7 מצוות בני נוח שלהם שישארו איתנו בארץ ואחרת שיצאו ובשלום ואחרת מלחמה והם בחרו להילחם).
מה גנטי בזה שלאבא יש זכות להחליט מה להוריש לבניו? זה גם בחוק האנושי היום. לא הבנתי. אם החלטת להאמין לתורה (שלדעתך נכתבה ע"י אנשים - לא שזה נכון) אז למה אתה לא מאמין לשאר דבריהם שניתנה בירושה לשם ומזכות זו - כדברי רש"י. כלומר באיזו סמכות אתה לוקח חלק מדבריה כן ואת השאר פוסל.
נ.ב. בקשר לבדיחה שאמרתי עם אבות אבותינו שהיו צמחונים לכו"ע - לפי הדתיים הרי עד נוח ודורו לא אכלו בשר שהיה אסור להם ורק אחרי המבול הותר להם ולצכן אבות אבותינו היו צמחוניים ולפי הכופרים אז האבולוציה... לפי הדתיים אז יש סיבה נוספת לתפקיד התוספתן ונוצר ע"י מתכנן ולא במקרה ע"י אבולוציה - חוץ מתפקיד נוסף שלו שאטמרתי בזמנו ועיינו בויקיפדיה בערך תוספתן שם לתפקיד נוסף אז גיליתי תפקיד נוסף שהרי הוא מסייע בעיכול כמויות גדולות של עשב וכד' והיה לסיוע לאבותינו במיוחד וגם היום יש לו תפקיד כפי שהסברתי אז ויש בויקיפדיה.
מצד שני בלי תורה לימודי החול הם בחשיבה עקומה כמו שרואים היום. לא יודעים ללמד פה וללמוד. אין סדר במדינה בכל התחומים וגם באקדמיה. גם בטכניון. תאכלו עוד שרצים אולי תהיו יותר חכמים. אל תלמדו תורה אולי יקרה נס והמוח שלכם יהיה חכם מעצמו וישר ויחשוב בחשיבה נכונה ואמיתי ועקומה ולא רדודה כמו המצב הדפוק שיש היום...
אין פלא שיש יותר נזק מתועלת מחבריכם בכל תחום אפשרי. הן בתחום הכלכלי - משבר כלכלי - כאילו אין סנדויץ לכל מסכן וכל האנרגיה שמבזבזים המכשירים שלכם ואת משאבי כדור הארץ. וגם שחיתויות שלכם שנזרק המון אוכל וכסף ושחיתויות. הבנק זה שחיתות אחת גדולה בגלל גנבים אבל למה צריך אותו שיתנו כרטיסים עם ת.ז. ותמונה ויקנו מה שירצו דרך הכרטיס המגנטי ולא הייה חשש לגניבות והרווחנו את כל המליארדים של הכסף, זמן, כעס, ריב וסבל שיש בבנקים. מי צריך אותם שיקחו לי כסף ולכולם. הנזקקים היו מאוד מודים להם אם הם לא היו קיימים. ועוד ועוד שנזרק אוכל בצבא ובעוד המון מקומות ואין פוצה פה למורעבים. שלא נדבר במשפטי שכל אחד אומר משהו אחר ושאין כללים ברורים שרק המחוקק המת יודע אותם ותעלו אועתו באוב ואולי תדעו למה התכוון והם מפרשים איך שהם רוצים. דרך אגב השחיתויות שיש פה גורמות לצורך בעו"ד. במדעי - כל ההרס והחרבת כדור הארץ והנזק של המכשור שרב יותר מהתועלת וטכל ההתחממות הגלובלית. יש אנשים אחרים מצד שני ששמם הולך לפניהם שיפתרו לנו את כל הבעיות - אנשי הדת - שימנעו שחיתויות שזה יפתור המון בעיות - בעיות צניעות ושגברים ונשים לומדים ביחד הלימוד פחות טוב כי יש להם חשיבה שונה. יוכלו לעבוד כי לא יופלו ויותר להם לעבוד למחייתם וממילא ללמוד תארים עם ביקורת אמיתי ושיטת לימוד של הגמרא ולא לבנות טילי טילים של דברים על תיאוריות לא מוכחות במדע שרק מעלה את מספר החוןלים והסובלים ועוד ועוד.
החשיבה מאוד רדודה. אפשר לסגור את האוניברסיטאות אם כך.
גם ברגע שאין עזרה אחד לשני גם הלימודים והתוצאות נראות כמו שנראות ומנסים רק לקזז. אז אל תגידו לי שאתכם החכמה אלא איתנו כמובן. המדע שייך לאלוקים ולא המדענים המציאו אותה. זה מגדולת הבורא. יש המון מהם (לא כולם) שרק החראיבו והרסו והורידו סתם את הערך שלה.
מוות קליני של רופא מוח שטוען שיש אלוקים והיה בעולם הבא:
https://www.youtube.com/watch?v=BsP6bTavuVY&feature=player_detailpage
עדו - לסיום ואשלים את אוהד,
גם לפני גיל 5 מלמדו דברים. הגרש"ז מלאדי (הל' ת"ת א א) פותח את הלכות "תלמוד תורה" בהגדרת חובת ההורים לחנך את בניהם לתורה.: "אף על פי שהקטן פטור מכל המצוות, וגם אביו אינו חייב לחנכו במצוות מן התורה אלא מדברי סופרים [= מדרבנן], מצות-עשה מן התורה על האב ללמד את בנו הקטן תורה... שנאמר 'ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם'. ומאימתי אביו חייב ללמדו? משיתחיל לדבר מלמדו 'תורה ציוה לנו משה' ופסוק ראשון של קריאת 'שמע ישראל'. ואחר כך מלמדו מעט מעט פסוקים בעל פה...".
חז"ל (כתובות נ א) מציינים שזהו השלב שבו הילד לומד מקרא. הוא כבר יודע לקרוא, לכן הוא יכול ללמוד מקרא מתוך הספרים עצמם, ולא רק לשנן פסוקים בודדים בעל פה.
בחז"ל מוזכר "כבן שש, כבן שבע (ללימוד תורה)" (ב"ב כא א).
בפרקי אבות מוזכר גיל 5. ומה הסיבה לשוני לכאורה? ויש כמה תירוצים וביניהם: (תוס' ב"ב כא א) שבדרך כלל, כניסת הילד לבית הספר הוא בגיל 6, אבל אם הוא "בריא לגמרי" ניתן להקדים את כניסתו בשנה ומתקיים בו "בן חמש למקרא".
ויש שתירצו (תוס' כתובות נ א) שיש שני שלבים בחינוך הילד למקרא: על גיל 6 נאמר "ספי ליה כתורא" (= הלעיטהו תורה כשור שאתה מלעיטו ואובסו מאכל" רש"י). לעומת זאת, בגיל 5 ("בן חמש למקרא") אינו "מלעיטו" אלא "מגלגל עימו", כלומר "אם מסרב ללמוד, יגלגל עימו בנחת ובדברים רכים" (רש"י). בשנה הראשונה ללימודו מקרא לא מעמיסים עליו יותר מידי אלא מתנהלים איתו לאט-לאט עם הרבה התחשבוּת. זוהי שנת הסתגלות לקבלת מרות ומשמעת, להרגלי למידה ולסדר, לקראת לימודים אינטנסיביים יותר.
ושים לב ששני התירוצים מצטרפים ומשלימים ולא חולקים.
חז"ל הזכירו שני גילאים "כבן שש" ו"כבן שבע", מדוע? במה זה תלוי? - על סמך דברי גמרא (כתובות נ א), הסבירו הראשונים שזה תלוי במצב בריאותו של הילד. אם מצב בריאותו תקין מקדימים את כניסתו אצל המלמד - "כבן שש", ואם הוא "כחוש" מאחרים אותה - "כבן שבע" (תוס' שם). וכך כותב הרמב"ם: "בן שש או בן שבע - הכל לפי בוריו" (הל' ת"ת א ו), "מכניסין את התינוקות להתלמד כבן שש כבן שבע, לפי כוח הבן ובנין גופו" (שם, ב ב).
הלימודים בבית הספר דורשים מאמצים גדולים, גם אינטלקטואליים וגם גופניים. ילד "כחוש" וחלש לא יעמוד בהם. למדנו מכאן שהעיקרון של נפש בריאה בגוף בריא תקף גם בקביעת סדרי הלימוד. במסגרת השיקולים החינוכיים יש לראות את "כל" הילד - לא רק שכלו ונפשו, אלא גם גופו.
(עדו יתכן שהילד איפראקטיבי לפני גיל זה ולכן גם הבתי הספר מלמדים בגיל כזה כמו 6 או 7 כי צריך גם כוחות גופניים - כי תהיה לו טראומה אם יכפו אותו ומה שהבאתי מהתוספות לעיל התעסק בזה שכופהו יותר בגיל מבוגר יותר).
ע"כ בקשר לגיל.
יש המון פעמים שהגמרא מביאה רק חלק מהפסוקים בנושא וכדי לדעת תצטרך ממילא לפתוח את התנ"ך וגם בכדי לדעת במה מדובר.
השל"ה (וכן הגרש"ז מלאדי הל' ת"ת, פ"א קו"א א) אמרו שרבנו תם לא התייחס לשלב הראשון בלימוד התורה, שבו הנער רוכש את ידיעותיו הבסיסיות בתורה. בשלב זה גם רבנו תם מודה שנדרשת ידיעה מקפת ושיטתית בכל התנ"ך והמשנה, ואין לימוד הגמרא מהווה לה תחליף. לכן, רק לאחר שהילד רכש ידיעה מקפת בכל התנ"ך הוא רשאי לעבור ללימוד משנה, ורק לאחר שהשלים שישה סדרי משנה הוא מתחיל ללמוד גמרא. רבנו תם התייחס ללימודי ההמשך - לאחר שהנער כבר "מילא כרסו" במקרא, משנה וגמרא, ועתה הוא מבקש לתכנן את לימודי ההמשך. חז"ל קבעו שצריך לחלק את שעות היום בין הכל. אבל בשלב הראשון, אין התלמוד הבבלי מחליף את לימוד המקרא או המשנה.
במהלך הדורות נעשו ניסיונות שונים לחזור לסדרי הלימוד שקבעו חז"ל. גדולי ישראל קראו קריאות גדולות, אבל קולם לא נשמע והמלמדים המשיכו ללמד גמרא כבר החל מגיל צעיר. המהר"ל האשים בכך את המלמדים שמעדיפים ללמד גמרא מסיבות אישיות, ואת ההורים שרוצים לזרז את התהליך החינוכי.
אבל, מובא בשם ה"חזון איש", שחז"ל קבעו את הסדר הנ"ל לשנים כתקנן, אבל על תקופות של רדיפות שאין אפשרות לבנות תכנית ארוכת טווח, עד גיל מבוגר, ולממש אותה, לא דיברה המשנה. הוי אומר: נכון להקדיש חמש שנים לכל שלב רק כאשר ניתן להגיע בבִטחה לגמר השלב האחרון (השלב האחרון מתחיל בגיל 15 ומסתיים בגיל 20!). אבל, בימים הטרופים של הגלות, נאלצו לקצר את התהליך. לכן הקדישו פחות שנים לכל אחד מהשלבים, ועברו משלב לשלב לפני סיומו.
בעצם זה מצב של בדיעבד. אבל יש כאלה שלא למדו גמרא ולעומק וברור שיתקשו. אבל לגבי הזוהר ועוד בסגנון לכו"ע צריך להיות ממש בקי וכו'...
אבל בעצם כך לומדים את התנ"ך קודם ואז שמבינים לומדים משנה ופרשנים וזה בעצם מה שאתה תומך בו בעצם?
הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו - כך שאין סתירה בללמוד לקיים תורה ובלי להאמין - אבל לקיים - כי מי שלומד בכדי לקנטר בדווקא אז היא נעשית לו כסם המוות.
עדו, בחלק ב' ענית על חלק א' שלך.
הסיכוי שמישהו יבין את התורה ללא מפרשים הוא קטן. כמו במקרה של הפיזיקה שלך. ואמרת שצריך שהמדענים יאשרו את זה לפי המתודה המדעית (בהמשך אאתייחס לדוגמא שהבאת בישירות) ואותם אנשים היו צריכים להכירה בעצמם (לנחש אותה או ללמוד לבד [המקבילה של התואר הראשון]). הרי בדקו אותם המדענים עם התארים הגבוהים בסוף וזה היה סיכון לסמוך עליהם. במקרה שלך אז יש תואר ראשון ברוקחות - כך שזה לא מחייב תואר קודם ובשביל לראות שהתרופה עובדת יכול גם ילד לנסות ולראות בעצמו. אבל לא היינו בונים על זה בקלות. לדוגמא מי שלא יודע חיבור וחיסור במתמטיקה לא יוכל ללמוד לתואר במתמטיקה או קורס מתקדם. כל מקרה לגופו.
זה בינתיים וכבר אמשיך.
ישראל,
אתייחס רק לדבר אחד שלך שראוי ליחס, כי שאר דבריך הם בכלל דיברו לא לעניין כי אמרתי שאלוקים יודע מהו אושר ואם לא לכולם יש אושר אז זה בגלל חטאיהם ולא כי אלוקים לא יודע מה זה אושר אלא שלהם הוא לא החליט להעניק ולטובתם כדי שיכפרו על חטאיהם ובסוף יזכו לאושר האמיתי והניצחי וזה כן יעשה אותם מאושרים בסוף. תינוקות סובלים על גלגולים קודמים שלהם שחטאו בתור מבוגרים ועכשיו נענשים רק שזאת אותה הנשמה של אותו מבוגר אבל בגוף אחר של תינוק שבסוף תחליפו ותעלה למרומים ומתוקנת באם יכפר על עוונותיו. חיות שנשחטות אז קודם כל אני יודע שהשחיטה היהודית לא כואבת לפי מחקר (עיין בויקיפדיה בערך שם) וגם שחיטה לקורבן לא מכאיבה לחיות אלא אם כן תוכיח לי אחרת. בחיות יכולות להתגלגל נשמות או נפשות של חוטאים בכדי לכפר על חטאיהם וכך מזככים את הנשמה של החוטא והיא עולה למקום טוב למעלה.
לנושא של ברכת המזון שכתוב בה שהשם זן את כולם ומצד שני יש מקומות שיש בהם רעב וכו'... אז כך:
לזון בלשון התורה ובלשון העברית שלנו גם כן זה לתת אוכל ולפרנס גם. השם מפרנס שנותן אוכל ויש מספיק מזון לכל העולם וזה ידוע מחקרית (וגם לכם, כך אני מקווה), ואכמ"ל. זה שיש מושחתים שלוקחים הכל לעצם זאת בעיה אחרת. ע"ע במדינה שלנו כמה אוכל נזרק בצבא ובעוד המון מקומות עבודה. בטוח שיש אוכל לכולם ויותר... לפני שאכתוב למה זה כך אצטט מהגמרא בתלמוד ירושלמי (לא בבלי) שלזון זה גם לפרנס ולתת את האמצעים:
מסכת בבא בתרא פרק ט, דף כז,א פרק ט הלכה א גמרא: "ר' חנינה ור' מנא חד אמר והוא שיהא בסוף מזון שנים עשר חדש וחרנה אמר אפילו מתחילה לא היה שם לאילו ולאילו מזון שנים עשר חדש והותירו יש שם מזון לאילו ולאילו שנים עשר חדש. א"ר אמי בבלייא נישמעינה מהדא אם עמדו יתומין ומכרו שלהן מכרו כל שכן אם הותירו יחלוקו. היה שם לאילו ולאילו מזון שנים עשר חדש ואלמנה לזון מהו שיאמרו בנים לבנות כלום אין לכם אלא מזון שנים עשר חדש..."
הבנתם...
בכל רגע נתון יש לחם לכולם. אבל חלק גונבים אותו. וכתוב שמכין מזון לכל בריותיו. ואם זה מאכיל אז למה כתוב שמכין???...
בכל אופן הגדולה זה שבעולם שלו אין מחסור באוכל ואם למישהו אין אז זה בגלל חטאיו ובמקרה תינוקות וכד' אז זה מגלגולים קודמים שחטאו בתור מבוגרים. גם זה לטובתם שיכפרו על החטאים שלהם. בחיות, כפי שהזכרתי בתגובה פה למעלה, אז יש את נושא עיבור של נשמת או נפש אדם חוטא בחיה וכך מתכפר לו החטא כי הסובל והמרגיש בצער זה לא הגוף הדומם אלא הנפש או הנשמה שבתוכו...
מלבי"ם על תהלים קמה, טז:
"פותח את ידך (ומשביע לכל חי רצון)", שהוא מ"ש תפתח ידך ישבעון טוב, ושיעור הכתוב "הרצון פותח את ידך ומשביע לכל חי", מציין את הרצון כעצם מופשט, שהרצון הוא הפותח את ידי ה', שע"י הרצון יפתח ידיהם לתת ולהשפיע בידים פתוחות מלאות טוב, ואז ישביע לכל חי בשביעה יתירה, וזה יהיה בעת רצון שאז הרצון גורם פתיחת הידים ברב טוב ובשביעה.
ע"כ.
הכוונה שההיפך דווקא מכאן משתמע שלא משביע להכל אלא בעת רצון אם רוצה (לפי מעשיהם...) אז יכול לפתוח את ידיו וממילא כולם יהיו שבעים כי כמובן שיש לו את הכוח גם להשביע את כולם חוץ מלספק מזון לכולם מבחינה כמותית.
נ.ב. לידע הכללי: אם רואים 2 פרשנים (אמיתיים כמו: רש"י, רמב"ן וכו'...) או יותר שחולקים לכאורה אז צריך לדעת שאין מחלוקת בסופו של דבר אלא ששניהם עסקו בדברים שונים או שהתכוונו לדברים שונים או כל דבר אחר או שיש איזה תירוץ שמסביר אין באמת מחלוקת ביניהם. כך שלא להתרגש מכל דבר שנראה לכאורה כמחלוקת בין 2 פרשנים (ומעלה. ובתנאי שהם פרשנים אמיתיים ולא סתם מתחזים), ולפעמים יש גם פרשן אחר שמיישב את המחלוקת שלהם.
ויקרא את שמם אדם" - משמע שניהם ולא רק הוא.
בראשית ה, א זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם, בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ. ב זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם 'אָדָם' בְּיוֹם הִבָּרְאָם.
כתוב שלא ניתן לראות את הפנים אבל אחרים ניתן אולי לבודדים צדיקים. שוב הכל דימויים.
הוא לא נודע לו בשם הזה שאמר אלא בשם אחר (שם שונה הכוונה במידות והנהגות שונות שלו - למשל אתה מכיר אדם מסוים, להבדיל, כשהוא רגוע אבל לא כשהוא כועס אז אתה לא מכירו לעומק וכן להיפך וכו'... זו דוגמא שרק ממחישה את הכיוון, כלומר גם אם אתת יודע שמישהו כועס אז אינך יודע איך ומתי וכמה, אתה יכול לדעת ששמו כך אבל לא לדעת מה זה אומר בדיוק ומה זה מכיל).
השם גרם להם לצאת מאור כשדים לחרן גם אם לא אמר להם מפורשות. השם גרם להם לרצות. זה פירוש שלא סותר עוד פירושים שמסבירים ממש.
בעקידת יצחק הרמב"ם הוא דיבר על גילוי המלאך ולא על העקידה עצמה
(גם מראה נבואה זה שונה מחלום).
נ.ב. ובגלל שמי שמתפלל לפני הכניסה לבית המרחץ (שומע לדת...) אז לא יפול גם ביצר החלש הזה.
עדו, אהה אז אתה חולק בעצמך עלך רש"י. אמרת שיש פרשנים אחרים ומזה הבנתי אחרת. יש לך הוכחה שרש"י טעה והוכחה מפורשת מהתורה בבקשה. הוא הביא סימוכים לדבריו ולך יש סימוכים מהתורה?
2. אבל לפי אותה התורה אז אין "ישראל" חשודים על משכב זכור.
הנה סימוכים מהתורה: וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה הִיא. וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ........וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם, וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם: אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם." (ויקרא יח).
אתה רואה מהפסוקים שאין אזהרה כמו באישה על אונס במקרה של 2 זכרים. כתוב רק לא לשכב (באישה יש גם שכיבה וגם אונס). וכתוב גם ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם. כך שיש 2 שותיפם ואין אונס כי למה שאנוס יענש... על האישה לעומת זאת יש פעמים שרק השני יענש.
החשש הוא לזנות אבל לא למשכב זכור.
מקור: דלא נחשדו ישראל על משכב זכור ואפי' הכי אסור לצאת מבושם ולא משום חשדא דמשכב זכור אלא משום חשדא דזנות וכדכתיבנא...
(פירוש אוצר המלך למשנה תורה לרמב"ם לספר המדע להלכות דעות ה, ט).
נ.ב. תרומה שניתנה בזמן בית המקדש לכהן אז כיום בגלל שאין כוהן באופן וודאי (שגם לא זקוק לתרומה כי אז היו עובדים במקדש ולא התפנו לעבוד וכיפרו על חטאי העם)אז מפרישים ממנה שיעור קטן ביותר וסימלי ולא כמו פעם. כך שלא ידפקו אף אחד. גם במקרה פיקוח נפש תמיד יתנו הכל שדוחה את כל התורה כולה. כך גם נזכור את החורבן ונרצה לזרז את בנין ביהמ"ק ונימנע משנאת חינם וכו'...
דעת בית הלל (מע"ש פ"ה מ"ו) היא, שתבשיל הרי הוא כמבוער ואין חיוב לבערו בביעור המעשרות (בימות המשיח לעתיד לבוא תהיה ההלכה כבית שמאי ואל דאגה אז כבר יהיה שפע של אוכל ככתוב בגמרא וגם נאמר אכול והותר להראות שיש להשם שפע ולא תהיה הבעיה של עניות וכיום כן נותנים לעניים מעשר יין). ומוסיף הירושלמי (שם ה"ג) שביין ותבלין כולם מודים בדבר (שלא לבערו).
מדובר על תבשיל או יין של מע"ש שהם בעין, והם נחשבים כמבוערים מפני שמזדרזים לאכלם קודם שייפסדו[פשט הרמב"ם (בפיה"מ שם) בדין תבשיל, וכן פירש בדבריו המשנ"ר (שם)]. וביין קיים טעם נוסף, שכן שותים ממנו הרבה (מלא"ש (מע"ש פ"ה מ"ו) בביאור הירושלמי בדין יין).
גם לדעת שמבארים שמבערים... שמעשר-שני, בין שעודנו בפירות ובין שכבר חולל על מטבעות, יש לבערו מן העולם אז יש לפדותו כולו על מטבע בן 5 או 10 אג', ולהשחית את צורת המטבע בפטיש וכדומה והפירות מותרים כך שאף אחד לא ידפק מחמש או עשר אגורות וגם שזה לא להלכה ורק כשיבוא המשיח ויהיה עושר בעולם אז זה ינהג אבל בעצם לא כי יהיה למי לתת אז שיהיה בית מקדש.
נ.ב. פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, כך שגם אם זה היה אסור אבל מישהו, חלילה, ימות מזה אז יתנו לו. אבל יש חובה לתת מעשר ממנו.
גם מעשר ראשון שם ביעור שלו הכוונה לתתו לעניים וכו'... נאמר בתורה (דברים כו): "כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית, שנת המעשר, ונתת ללוי, לגר, ליתום ולאלמנה, ואכלו בשעריך ושבעו". השנה היא השנה השלישית לשמיטה, ולכן צריך לבער בה את המעשרות, אם יש כאלה, מן הבית. הכוונה מן הבית. זה מובן גם משפט הפסוק...
במעשר שני אז הסברתי לעיל.
לידע הכללי:
הרעיון בדין מעשר כספים, הוא שותפות עם הקב"ה. בכל עסק כספי של האדם,
צריך עזרה גדולה מה' להצליח. יכול אדם להשקיע כסף בעסק שנראה משתלם,
ולבסוף חלילה להפסיד הכל. צריך תמיד להתפלל היטב, שהקב"ה יצליח עסקינו.
כדי להעלות את סיכויי ההצלחה, כדאי לקחת שותף מעולה. כאשר אנו מקבלים
עלינו לתת מעשר מהרוחים, אנו מכניסים את הקב"ה כשותף בעסק שלנו. כעת מכל
רוח, גם ה' מרויח עשירית. מי שמעשר מתעשר, כיון שכעת הקב"ה שותף בעסק,
ורוצה גם הוא בהצלחתו. לכן, חשוב תמיד לחשבן בדיוק כמה הרוחנו, וכמה המעשר
שאנו ניתן. כך האדם מרגיל את עצמו שהקב"ה שותף, והצלחתו תלויה בהמשך
השותפות. כך גם יזכור להיזהר, בכל ההלכות הקשורות בממון. רק בעסק ישר
והגון, ללא שום רמאות, מסכים הקב"ה להשתתף. אחרי שיחשב כמה חלקו של הקב"ה,
הוא יכול להוסיף עוד לצדקה, כמתנה מהחלק הפרטי שלו.
לסיכום:
מעשר עני נוהג גם היום במלואו.
מעשר שני שעליו דיברת זה על משהו סימלי (גם מטבע של 5 אגורות) וגם מחזק את האמונה שחשוב גם לעניים שירוויחו מזה לטווח הרחוק.
פיקוח נפש דוחה את התורה כך שאף אחד לא ימות.
אז מה שאמרת לא דיבר על יין באופן גורף. אז על מה כן?
אם ביין עסקינן, משמע כי העני במקרה זה, מקבל את היין הגולמי והוא חייב בבואו לקבל את המעשר להביא ציוד דרוש להמשך הטיפול ביין, משמע אפסונו ובקבוקו בהתאם לדרישות. מציאות זו יוצרת מצב מופרך, בו העני לו מגיע לחלקו בדין, אינו מסוגל להתמודד עם המשמעויות של קבלת המעשר. כאן נכנסת האפשרות השנייה והיא העברת המעשר כתרומה פיזית או כלכלית לידי עמותות, האחראיות על יצירת הקשר עם העניים והעברת המעשר ישירות אליהם.
אפשרות נוספת לקבל את תעודת ההכשר היא לקנות את ערך המעשר בכסף. במקרה זה, בעל הסחורה, בדוגמתנו - בעל היקב, יזמין אליו נציגים מעמותות המסייעות לנזקקים. האחוז המופרש ערכו יתורגם למטבע מקומי ויחליף ידיים. הווה אומר, לדוגמה ערך המעשר המופרש מיקב כלשהו הוא 1,000 ₪, בעל היקב יתרום לצדקה את ערך המעשר, הכסף ילך לצדקה (אנו מקווים) ואילו כמות המעשר עצמה תישאר במחסני היקב ותמשיך את תהליך ייצור היין יחד עם שאר היבול. במידה וערך המעשר אכן תורגם לשקלים, כסף חייב לעבור ידיים ולהביא הוכחה בכתב על כך, שכן אם לא - לא הופרש מעשר כדין.
לסיכום: זה לטובת העני כי יפסיד כסף אם יקח את היין עצמו כי צריך לאכסנו וכולם יפסידו מזה וגם אם יתנו לו הם יין יצטרכו לתת מעל המעשר כדי להוסיף אחסון היין וזה יקר כנראה. אם כךך נותרה האלטרנטיבה להחליף את היין בכסף. והבעיה שכדי לתתצ למקום תעודת כשרות שזה אחראי אז לא לוקחים סיכון שירמו אותם והכסף לא יגיע למקומו - לעניים - כי עובר לידיים אחרות מהיקב ולך תדע. ולכן כל עוד לא הוכח אז לא ינתן תעודת כשרות ולכן הם השמידו בלית ברירה. בעצם זה אמור להיות לטובת העני כי לטווח הרחוק אם תעודות הכשרות יהיו סתם שניתן לזייפן אז העניים ידפקו. כנראה שהם טכנית לא מסוגלים לבדוק אחרי זה או שהבדיקה תעלה להם כסף או משהו טכני בלבד. אם כולם יהיו צדיקים לא יהיה החשש הזה כי הם נאמנים.
לסיכום הסופי: הבעיה היא ההתארגנות בשטח (שלא טובה) ולא קשורה להלכה או לדת שהיא דואגת לעניים למעשרות וגם מהיין.
בקשר לזה שבן נענש על האב ומצד שני שלא נענש אז עניתי על זה פעם פה ואחזור. במסכת שבת בתחילת המסכת בנושא הזה שם יש פרשן (שהיפנה השוטנשטיין בהערות אליו - ואני לא זוכר את שמו כרגע) שאמר שהכוונה שהבן לא נענש בגלל האב היא כפשוטו אבל הפסוק השני מתכוון כך: אם הבן רשע וצריך להענש בלאו הכי אז אם האבא צדיק אז לא יענש כדי לא לצער את האבא שהבן ימו או יסבול ולאבא הצדיק זה לא מגיע אבל אם האבא גם רשע אז הבן הרשע ימות כדרכו ואין לו הגנה מהאבא כי גם לאבא מגיע לסבול מהבן. אז האבא יכול לגרום למוות בנו אם הוא בעצמו רשע ולזרזרו ומצד שני למונעו אם הוא צדיק.
על שאר השאלות של המתכנה 'מורה נ...' (היית מת להתקרב אליו בכלל ובטח שאין לך אלפית מהידע התורני שלו) כבר עניתי באתר השני (ואולי גם פה באתר) או שהתשובות היו כ"כ ברורות ואין צורך לענות.
ני רוצה לענות על נושא חשוב ובוער לי כרגע מתוך כמה נושאים שנשאלו.
נשאל הרי כתוב שהצמיח ביום השלישי ומצד שני כתוב שכל עשב השדה ושיח השדה עוד לא צמחו (לכאורה כך חושבים) אלא ביום השישי כי עוד לא הישקה אותם האדם. לכאורה חושבים שיש סתירה וזה לא נכון ואסביר.
בקשר לזה שהאדם הישקה את הצמחים וכו'... הנה הפסוק שהבאת גם:בראשית ב, ה וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָה אֱלֹהִים עַל-הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה.
פירוש דעת מקרא על הפסוק הנ"ל עונה ומסביר זאת כך (במילים שלי): מדובר רק בשיח השדה ובעשב השדה ולא בשאר המינים. ההוכחה: 'שיח' במקראות הוא כינוי לעצים מעוצים רב שנתיים (נמוכים מעצים רגילים) הגדלים גם במדברות - ותתע [הגר] במדבר באר שבע... ותשלך את הילד תחת אחד השיחים (בראשית כא, יד-טו). ובאיוב נרדף השיח ל'חרול' (ל, ז). שזה צמח קוצני. ויש לשיחים אלו דימיון לאמור בחיתום הפרשה בקללה - וקוץ ודרדר תצמיח לך (בראשית ג, יח). ואלה האחרונים גדלים בשדות עזובים, בצידי דרכים ובחורבות, ביחוד לאחר ירידת הגשמים. ואילו השם 'שדה' הונח במקראות לכל שטח אדמה (מעובדת או לא מעובדת) הנמצא מחוץ לישוב. והשווה מהכתוב בפרשת המן, במדבר סין - היום לא תמצאוהו בשדה (שמות טז, כה). ושם הכוונה לשטח שמחוץ למחנה. והשווה עוד לקמן בעשו: איש יודע ציד איש שדה (בראשית כה, כז). וצא השדה וצודה לי ציד (קרי, כז, ג)... וכל עשב השדה טרם יצמח וגו' - לא מדובר בעשב מזריע זרע שדיברו עליו ביום השלישי (בראשית א, יא-יב), אלא לעשב השדה 'הדגנים' (ואולי גם הקטניות) למיניהם - הוא הלחם בו מדבר הכתוב בחיתום הפרשה... (בראשית ג, יח).- הזקוקים לאדם שיכשיר את הקרקע למזרע ויזרעם וכו'... ('לעבוד את האדמה') מזה, ולמטר השמים מזה כמו שמפרש והולך. (בהערה 30 בדעת מקרא שם כותב שהנצי"ב פירש: 'טרם יצמח' - בדרך צמיחה הבא על ידי מטר, וזה אינו נוגע ליום השלישי... 'וכי לא המטיר'... משום הכי לא הייתה הצמיחה הרגילה לדורות)."
ותוסיף ותחבר את דברי הדעת מקרא הנ"ל עם דברי רש"י הבאים:
רש"י שם: וכל עשב השדה טרם יצמח - עדין לא צמח, ובשלישי שכתוב: 'ותוצא הארץ (בראשית א, יב) על פתח קרקע עמדו עד יום שישי (חולין ס ע"ב). ע"כ.
וכפי שהסברתי באריכות בדעת מקרא על הצמיחה שלהם ובנוסף גםדברי הנצי"ב לעיל גם וכו'...)
רק בו נדייק ליאור היקר,
אם הם היו חותכים, כדבריך בברית המילה, ביום השביעי אז התינוקות לא היו מתים, כמו שמבוגר לא מת שיחתכו לו. וניחשת נכון הם לא נעצרו ביום השביעי אלא הם התקדמו ליום השמיני.
והם הגיעו ליום השמיני שבו לפי דברי המדע זה יותר טוב לחתוך כי מהיום שנולד זה עולה עד לשביעי שמגיע לנורמלי ובשמיני זה עולה אף יותר מהנורמלי ואז בתשיעי יורד חזרה לנוררמלי ונשאר כך כל החיים.היום השמיני הוא היום שהכי טוב לברית. לא אמרתי לך לעשות ברית. רק אמרתי שזה מפליא שידעו את זה כבר אז.
פורסם בעיתון הארץ כך:
הארץ, 25.11.97
עריכת הברית ביום השמיני ללידת התינוק החוקרים ל. אמט הולט ורוסטין מקינטוש: לתינוק שאך נולד יש רגישות מיוחדת מאד לדימום בין היום השני ליום החמישי לאחר הולדתו...
שטפי דם בזמן זה, אף כי אינם רציניים על פי רוב, הרי לפעמים הם חזקים למדי ועלולים לגרום נזק רציני לאיברים הפנימיים, בעיקר למוח, ואף לגרום מוות בגלל הלם ואבדן דם. הנטיה לשטף דם נעוצה בעובדה שהיסוד החשוב לקרישת הדם, וטמין K אינו מיוצר במעיים עד היום השביעי, ברור שהיום הבטוח הראשון לביצוע המילה ההוא היום השמיני.
חומר שני הנחוץ גם הוא לקרישת דם תקינה הוא הפרותרומבין. כמות הפרותומבין ביומו השליש של התינוק היא רק 30 אחוז מן הכמות הנורמלית. כל ניתוח שיבוצע בילד באותו יום, עלול לגרום לשטף דם רציני.
הפרותומבין מגיע ביום השמיני לרמה שהיא אפילו טובה יותר מהרמה הנורמלית ב- 110 אחוזים, לאחר מכן הוא יורד ומתייצב במאה אחוז. נראה שלתינוק בן שמונת ימים יש יותר פרותומבין מבכל יום אחר בימי חייו של האדם. לפיכך מבחינת מצב הכמויות של הויטמין K והפרותומבין, היום המתאים ביותר לביצוע ברית מילה הוא היום השמיני.
עד כאן.
להרחבה ולעוד מחקרים בתחום שתומכים בזה:
http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=8895
ולסיום אני שואל: הרי אפילו היום בקושי יודעים על זה וזה התגלה רק לאחרונה ובטח שבזמן חז"ל לא ידעו על זה אנשי ה"מדע" של אז. אז איך חז"ל ידעו שהיום השמיני הוא היום שהכי טוב למול ויותר מהיום השביעי שהוא גם לא ממיט אסון על הנימול וגם לא היום התשיעי ואילך שאז זה בדיוק כמו בשביעי, אלא ידעו את היוטם השמיני שהוא היום היחיד בחיי האדם שהכי טוב למילה וייחודי בכך ולא היו מתים אם היו חותכים להם ביום, השביעי, ביום תשיעי או אחרי כן?!
קובי, לסיום נושא זה. גם שזה היה עת מצוקה ואסביר.
כתוב בעיונים שטנייזלץ במסכת יומא דף יח ע"ב (לא בפירוש שלו ומשלו אלא שמביא ומלקט פרשנים מוכרים כמו בן יהוידע ואחרים שמקובלים על כולם).
" והיה שפירש כי באותם המקומות היו אנשים מזלזלים במצות חכמים לענין נישואים, שהיו משתהים הרקבה מלהינשא, ולכן הורו שם החכמים חשיבות הנישואים על ידי הדגמה למעשה, שלא רצו להשתאות אף זמן קצר ללא אישה (בן יהוידע). וטהיה שאמר כי מפני שבני מקומות אלה היו מפורסמים כליצנים, דאגו חכמים שיהיו להם נשים במקום כדי שלא יוציאו עליהם (שלא יוציאו הליצנים שם שם רע על החכמים ששוהים ללא אישה) שם רע באותם המקומות".
ולסיום גם יתכן שהוא יפיל את עצמו בכוונה כדי לא לייבמה עליה וכך יצא ידי חובה באם זה מותר... באם זה פוטרו ולכן היה דיון אם זה פוטרו כי אז זה לא נדיר. וכך יראה כאילו לא בא עליה במזיד למרות שבליבו הוא יודע שכן במקרה כזה שהפיל עצמו במזיד. זה ההסבר למה שאמרתי בסוף התגובה הקודמת שזה באם יפיל עצמו בכוונה עליה. אהה וגם אם היא לא תרצה אותו בניגוד להלכה וידע שמותרת לו הלכתית אבל לא בכפיה ויצרו יהיה חזק בכל זאת ויפול עליה כאילו בטעות אבל בכוונה וגרים באיזור.
בעצם הבאתי כמה אפשרויות שיתכן שזה יקרה.
והשם לא דן לפי חטאי העבר ולכן כתב את התורה לבני אדם. ויש בחירה חופשית. דבר כזה הוא שכיח וגם אם לא קרה הרבה (גם השאלה מה זה נדיר וגם אם לא קרה הרבה בעבר והיום הסברתי שזה לא יקרה הרבה בד"כ ולמה בתגובה הכקודמת) וכך יש בחירה חופשית מלאה. ושכיח זה לא לפי העתיד אלא לפי ההווה.
זה כמו שכתוב בתורה שאם יחטאו לא ירד גשם נגיד אז למה צריך לדון בנושאים של גשם כי יכול להיות שלא ירד. כן אבל הגיוני שזה יקרה מאוד.
יש לי תוספת חשובה על נושא ישן יותר.
בקשר לאדם שיפול מהגג על יבימתו (וירון לא נראה לי שיסכים אבל יש גם את הנושא השני הבא אחריו שהוא העיקר)
אז חוץ מזה שנגיד שהוא ירצה ליפול עליה וכך יצא בלי לבעול
אותה לעיני אנשים במזיד ומרגיש טוב יותר כך ויתכן שזה לא נדיר. ואם תגיד שזה נדיר אז הנושא הבא יענה גם על זה וגם יוסיף רובד נוסף.
השם לא קובע על חטאי העתיד אלא על ההווה ולמרות שיודע עתידות הוא דן את האדם לפי ההווה ולכן הוא לא יגיד שיהיו צדיקים ולא יפלו מהגג ולא שיהיו רשעים ומי שחוטא אז זה לא נדיר שיפול מהגג ויבימתו בטח רוצה ומשתוקקת לו וגם גרה בסביבתו. מבחינה עקרונית זה יתכן מאוד אבל גם אם בשטח זה לא קרה הרבה (נגיד אפילו) אז זה יכל לקרות והשם לא יגיד מראש אם יפלו מהבית או לא ולא יקבע עונשים חמורים כאלה על דורות עתידים ממתון תורה.
ולסיום היום זה לא יקרה כי הוא לפי החוק שלך המדינה לא חייב ליבמה כך שאין צורך להתאבד בשביל זה (בתרתי משמע) וליפול מהבית (לא שימות כי יש בתים פרטיים אבל כמו מתאבד או שיפול עליה והיא תמות או שגם זה לא כי מן הסתם לא יפול מבית גבוה וישאר חי לדיון הגמרא האם חייב ליבמה).
לסיום אוי ואבוי לנו אםן השם היה אומר מראש מה הבני אדם יעברו בחיים כשעדיין לא חטאו ולהיפך.
תגובה האחרונה שלי - אביחי......
קובי, שאלת למה נישאו צדיקים בזמן הגמרא לאישה ליום אחד.
קודם כל לגבר פעם היה מותר לשאת באופן קבוע יותר מאישה אחת. והפוך לא כפי שהסברתי שלשני גברים אסור לשאת אישה אחת. גם זה הגיוני שלא יריבו עליה והפוך לא יהיו מריבות. היום מסיבות ששייכות לתקופת הגלות כפי שהסברתי מקודם אז זה גם היום אסור.
ובכן שאלת למה בכל זאת בגמרא כתוב שרק ליום אחד שזה נראה לך מוזר לחכמי התורה.
ובכן התשובה היא כך:
אני מצטט מהמקורות:
ולפע"ד נראה דבתלמודא איכא לפרש דרב ורב נחמן דהוו
מכרזי מאן הויא ליומא לא לגרשה אח"כ אלא רצונם לומר שתחפוץ לינשא לימים שיתעכב בעיר ואחר
כך יניחנה וילך לו למקומו והאשה תשאר במקומה
(ב"ח אבן העזר סימן ב).
אם תשאל והרי למה כל זה?
תשובה:
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף לז עמוד ב
תנא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: לא ישא אדם אשתו ודעתו לגרשה, משום שנאמר: )משלי ג'( אל
תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך.
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא
אסור לאדם לישא אשה ודעתו לגרשה שנאמר אל תחרוש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך, ואם
הודיעה בתחלה שהוא נושא אותה לימים מותר.
התכוונתי שלאישה אסור אבל אסור לשאת שני גברים. זה ברור למה... לא נכנס למריבות שיהיו.
האם 2 נשים לזכר אחד זה זנות, הרי לאברהם היו את שרה והגר למשל? היום זה שונה ואסביר למה בע"ה.
בכל אופן אברהם לקח את הגר כי שרה לא ילדה. תתאר לך שההלכה הייתה מתירה אחרי 10 שנים שלא מולידה לגרש אותה ולשאת אחרת זה היה קשה לה וגירושים בדת זה כמו שנחרב בית המקדש ולכן טוב שאפשרו 2 נשים לגבר ולא הפוך כי לגבר אסור אבל אסור לשאת שתי נשים.
מותר לשאת שתי נשים ואף יותר. לשלמה היו 300 נשים ו-700 פילגשים.
מצד שני בגלל צרות הגלות ושהפרנסה בגלות היא על קרן הצבי.
מקור: אחת הסיבות החשובות היא הפן הכלכלי, רבינו גרשום חשש שמא ישא אדם מספר נשים ולא יהיה בידו לפרנסן.
וכך כותב המהר"ם פדובה: "חששו ושקדו על בנות ישראל בהיותינו בגולה אשר ירבה לו נשים ויולד בנים הרבה לא יוכל להספיקן, כי אפילו לרבא דהלכתא כוותיה דאמר בפרק הבא על יבמתו נושא אדם כמה נשים הא מסיים והוא דאית ליה למיזיינינהי, ועל אלה חששו קדמונינו בהיותינו בגולה טרודים וכעניים וכל ממונינו על קרן הצבי"
שו"ת מהר"ם פדובה סימן יד.
ויש עוד סיבות שקשורות לשינוי הגלות והגזירות כמו שיש חשש שיריבו אם יהיו לבעל יותר מאישה אחת. כשלאדם יש צרות ועוד צרות של הגלות ובמיוחד בשלב מתקדם ובחבלי משיח שאויבי איש אנשי ביתו אז התקנה הזאת הכרחית שלא ישאו יותר מאישה אחת בגלל החשש למריבות.
מקור: וכך מובא בר"ן: "שמא חרם זה לא לתקנת נשים לבד נעשה אלא אף לתקנת האנשים כדי שלא יכניסו מריבה לתוך ביתם"
שו"ת הר"ן סימן מח.
לסיכום: התורה היא אחת אבל יש שינוי במקום ובזמן ובמצב!
עדו, יום אחד בלי שמש הצמחים יכולים להסתדר. הם נבראו יום אחד לפני השמש והמאורות בלבד. גם שכבר מההתחלת נבראה ביום הראשון את השמש וכד' רק שלא היו במקומם והשם בכל יום שם אותם במקומם. אצלנו שישפיעו על הפלנטה שלנו שהיא כוכב לכת - כדור הארץ שאנחנו מרכז הבריאה.
אם תשאל אז למה אומרים חלק מהפרשנים שהזמן בימי הבריאה היה שונה משאר הזמנים, הרי יום בתורה הוא יום ואיך פה זה שונה לפי חלק מהפרשנים ועוד איך מתיישבים דברי החולקים שיש אומרים שיום כפשוטו ויש אומרים שלא?
יש לי סברה. התורה מדברת אל הבני אדם והבני אדם בזמן הבריאה לפני שנברא האדם הראשון היו נשמות. אצל הנשמות הזמן עובר אחרת ושונה מהבני אדם וגם מהעדויות ולכן באותו זמן הבריאה הזמן היה שונה מבחינת תפיסת מוח האדם ומצד שני הוא היה יום רגיל בעולם הזה הגשמי כפשוטו לתפיסתנו עכשיו. ואלו ואלו דברי אלוקים חיים!
למתכנה מורה נ' ב' (אין שני לו בדורנו בתורה...),
תקרא את זה:
רשב"י אומר: הטוב שבעובדי כוכבים בשעת מלחמה הרוג.
הטוב שבנחשים רצוץ את מוחו...
[מסכת סופרים, פרק טו].
לכאורה זה סותר. אבל תדע כלל ששבעים פנים לתורה ואין סתירה, אלא רק חושבים שיש. ובכן צריך למצוא את הדרך שמסבירה לעומק ואז תבין שאין סתירה. כי הרי הוא אמר במפורש שמדובר רק בגוי שלא שומר 7 מצוות וגם במלחמה. אז מה קורה כאן? ובכן כן רשב"י בעצמו אומר טוב שבגוים במקום אחר ופה אמר שבעכו"ם ובמלחמה.
הנה לך: משל מי היו? ... של הירא את דבר ד'. מכאן היה רבי שמעון בר יוחאי אומר: טוב שבגויים הרוג, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו.
[מכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דויהי בשלח, פ"א]
רשב"י אומר: כשר שבגויים הרוג [ירושלמי קידושין]
טוב שבמצרים הרוג [רש"י, תנחומא]
בשעת מלחמה בלבד.
ואם תאמר הא אמרינן במסכת סופרים [פט"ו] כשר שבכנעניים - הרוג, ויש לומר דבירושלמי דקידושין מפרש דהיינו בשעת מלחמה, ומביא ראיה מ"ויקח שש מאות רכב בחור"... [נלמד מיציאת מצרים].
[תוספות, עבודה זרה כו, ע"ב]
בשעת מלחמה היו הורגין אותם ביידים. דאמרינן 'טוב שבעובדי כוכבים וכו' כן פרש הב"ח והביא התוספות שכך כתב, וכן כתב הבית יוסף.
[הש"ך, שפתי כהן, על שולחן ערוך, יורה דעה דנ"ח, א]
הכי חשוב:
"ויקח שש מאות רכב" - כתב רש"י ז"ל... מכאן דרשו רבותינו ז"ל במסכת סופרים [פרק טו]: אמר רבי שמעון בן-יוחאי טוב שבמצריים הרוג בשעת מלחמה [בשעת מלחמה - אינו מופיע ברש"י שלפנינו ובמכילתא וגם בגרסת התוספות בעבודה זרה כנ"ל - הושמטו תיבות הללו, ואין לומר שהן הוספה מאת רבנו בחיי, כי להלן הוא ממשיך לבארן משמע שכן היה כתוב ברש"י שלפניו - הרב ח"ד שעוועל] וטוב שבנחשים רצוץ מוחו. ודרשהו מן הפסוק הזה, ובאור הדבר כי בשעת מלחמה בלבד הוא שמותר להרגו, כי מאחר שהוא נלחם עמך ובא כנגדך להרגך אף אתה השכם להרגו [סנהדרין עב, ע"א] שלא בשעת מלחמה אסור, שהרי אף בשעת מלחמה נצטווינו לקרוא להם לשלום ואפילו לשבעת העממים [שיטת הרמב"ם הלכות מלכים ו, א דאפילו במלחמת מצווה קוראים לשלום ואין כן שיטת רש"י - שעוועל] שכתוב בהם: "לא תחיה כל נשמה" [דברים כ, טז].
כלומר מדובר גם בגוי שנלחם בך וממילא גם בזה לא שומר על 7 מצוות בני נוח ותצרף גם את כל מה שאמרתי לעיל.
גם:
הגויים שבזמננו
... כלומר דהא דתניא בסוף קידושין וכמו שכתב "טוב שבעכו"ם הרוג - היינו בשעת מלחמה" וכמו שכתב התוספות בשם הירושלמי. לא אמרו חז"ל דבר זה אלא על עכו"ם שהיו בזמניהם, שהיו עובדי כוכבים ומזלות ולא היו מאמינים ביציאת מצרים ובחידוש העולם, אבל אלו הגויים אשר אנחנו, אומה ישראלית, חוסים בצל שלהם ומפוזרים ביניהם, הם מאמינים בחידוש העולם וביציאת מצרים ובעיקרי הדת וכל כוונתם לעושה שמים וארץ כמו שכתבו הפוסקים והביאו רמ"א באו"ח סימן קנ"ו בהגה - לא די שאין איסור להצילן אלא אפילו אנחנו מחויבים להתפלל בשלומם וכאשר האריך בזה בעל מעשה ה' בסדר הגדה בפסוק: "שפוך חמתך אל הגויים אשר לא ידעוך".
[רבנו משה רבקש, באר הגולה על שו"ע, חושן משפט סימן תכ"ה].
ממילא זה מפריך את כל מה שהקשית על הגוים כי זה מדובר רק בגוים רשעים.
בקשר לגר אז גר זה יושב בארץ זרה. הנה פסוק שימחיש לך יותר:
"וַאֲהַבְתֶּם, אֶת-הַגֵּר: כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם." (דברים י', י"ט).
בגלל שארץ ישראל מיועדת ליהודים אז מי שלא יהודי ויושב בה הוא גר.
זה שאדם לא הולך בין 2 נשים זה גם הפוך שאישה לא הולכת בין שני גברים ואין אפליה אלא צניעות גרידא (זה אחד מהטעמים). אני טוען שזה מתסיס את הגבר במיוחד ולכן הוא הוזהר במיוחד.
אישה אסורא לשיר ולגבר מצד שני אסור להתבונן באישה חשופה מה שלאישה אין בעיה. כלומר לכל צד יש את התפקיד וההתמודדויות שלו. אני חושב שזה מתסיס את הגברים.
השם מעמיד אדם רק בניסיון שיכול לעמוד בו - בין איש ובין אישה.
גם בקשר להליכה בין 2 כלבים ו2 חזירים וההיפך: מדובר על כך שמי שעושה אז המעשה הזה גורם לו קושי בלימוד ובקליטה. אין בזה איסור אלא עצה טובה.
http://www.kipa.co.il/ask/show/41664-%D7%9C%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%93-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-
בקשר למכירת בת לאמה אז גם הגמרא מציגה מצוות חכמים, האוסרת על אב לקדש את בתו בניגוד לרצונה (קידושין דף מא, א): "כדאמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי אלעזר: אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה, עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה". גישת היהדות לדורותיה הוצגה כבר לפני אלפי שנים, ונותנת לאשה זכות על גופה ועל חייה, וכן לבחור את בעלה. הגמרא כותבת במפורש שאסור לאדם להשיא את בתו עד שתגדל ותאמר "רוצה אני".
עם זאת, יש להסביר כי התורה לא אסרה נישואין בין קטינים מסיבה מאוד פשוטה: היו תקופות מאוד חשוכות בעם ישראל (במיוחד במדינות המזרח) בהם ילדים היו נחשבים הפקר אם לא היה להם בעל/אשה. בחורה צעירה היתה נתונה לסכנה תמידית של גויים, במיוחד כאלו שהיה להם כח והם היו רוצים לקחתה לאשה. ואם היא היתה יתומה, היא היתה נתונה גם לאפשרות של אונס וניצול מיני, או זנות. לכן התורה נתנה אפשרות קיצונית (שלפי הרמב"ם מותר לקיימה רק כאשר לא נותר בגד ללבוש ולחם לאכול) בו נשאת ילדה לילד או איש צעיר, וזאת במטרה שתגדל ותהיה לו לאשה. דבר זה הציל אלפי נשים יהודיות באלפיים השנים האחרונות.
ראו עוד מה כותב הרמב"ם בעניין זה, ומתי הלכה זו נאמרה (משנה תורה, הלכות עבדים פרק ד, ג): "אין האב רשאי למכור את בתו אלא אם כן העני (הפך להיות עני), ולא נשאר לו כלום - לא קרקע, ולא מיטלטלין, ואפילו כסות שעליו. ואף על פי כן כופין את האב לפדותה אחר שמכרה, משום פגם משפחה. ברח האב, או שמת, או שלא היה לו לפדותה - הרי זו עובדת עד שתצא".
הרמב"ם מסביר שהלכה זו נאמרה רק במקרים קיצוניים מאוד, וסתם כך אסור לאב "למכור" את בתו. מתי הדבר מותר? רק כאשר האבא כל כך עני שאין לו כבר במה להאכיל את בתו, אין לו בגדים לתת לה ולא מקום לגור בו - במקרה כזה, באופן טבעי בימים עברו הבת היתה מתדרדרת לזנות. התורה ביקשה למנוע זאת על ידי התחייבות נישואין בגיל מוקדם, כדי שהבת לא תצא להפקרות ותגיע חלילה לזנות.
מהלכות אלו מובן שהתורה ציוותה עניין זה בדורות הקודמים (באלפי השנים האחרונות), וגם אז - רק במקרים קיצוניים מאוד - בהם היה חשש כבד להפקרות ילדים ברחובות. ומכל מקום אין הלכות אלו מותרות סתם כך לשום אב, ושום אבא לא יכול להחליט פתאום למכור את בתו. ומובן מאליו שהלכות אלו לא נוהגות כלל בימינו, אלא רק בדורות קשים של עוני וגלות בידי רשעים.
בקשר לרחיצת הפנים וכו'... של הבעל, אז זה מדובר באם רק הבעל עובד והאישה לא עובדת אלא בבית מטפלת בילדים והוא בא מהעבודה וזה התפקידים. אם שניהם עובדים אז היא פטורה כמובן מזה. אין התייחסות בהלכה לדבר שהוא לא האידיאל הנשי והגברי שהאישה תפקידה הראשי הוא לחנך את הילדים בבית ושל הבעל לעבוד ואין התייחסות למקרים שלא אידיאלים וידעו איך לנהוג בכל זאת לפי ההלכה גם בהם. למי קשה יותר לבעל או לאישה? ההחלטה בידכם. גם דווקא האישה לא חייבת להתחתן כמון הגבר. אבל יש גם כוהן שמקדימים בקריאה בתורה. למה כל זה? האדם ואשתו חטאו בעץ הדעת וכל אחד בחטא ברמה שלו והאישה החטיאה את האדם וכל נשמות הגברים היו באדם ושל כל הנשים בחווה ולכן הם נענשו בזה. גם אישה צדיקה לא תסבול וכן אדם צדיק טוב לו בעולם הזה ומי שצדיק גמור מכפר גם על כל גלגוליו הקודמים - אבל צדיק גמור ועם תשובה מאהבה ואחרת לא מכפר בקלות ואם עשה תשובה מיראה אז יש חטאים כבדים מסוימים שצריך לסבול עליהם אלא אם כן יעשה תשובה מאהבה וגם יעמיד את השקר בכל מקום כשקר ואת האמת כאמת ועוד ועוד.
לשאר לא ראיתי צורך לענות.
נועם ועדו, אתם שואלים שאלות מצויינות ואני חייב להתייחס אליהן.
נתחיל מנועם.
יש לבריאה כמה מטרות ושלא סותרות ואף משלימות ואני אסביר.
כתבת שמטרת הבריאה היא קידוש השם (למרות שיכול להיות כמה מטרות לבריאה אבל לא צריך את זה) ואני אומר שנכון, זאת המטרה, אבל המטרה היא גם בכדי להיטיב לנבראים. השם הוא טוב (וטוב ניכר כשהוא מטיב), אז השם רוצה להיטיב לנו, הברואים ולטובתנו. איך 2 הדברים האלו - שלי ושלך - משתלבים ביחד? ובכן אתה האמיתי זאת הנשמה והגוף הוא כמו בגד שמתחלף ואובד ממך בסוף. אתה חלק א-לוק ממעל ואתה חלק מהאלוקים עצמו (חוץ ממקורות הקודש אז גם המון מתים הקליניים וביניהם כופרים לשעבר אמרו שהם הרגישו שדהם חלק מהאור ועוד מאוד יתחברו אליו וידעו את כל הידע שבעולם ויהנו מהאור וכו'...)
ברגע שאתה מגלה את האור האלוקי ועושדה קידוש השם אז גם אתה נהנה מזה גם אתה מקבל שכר בעולם הזה ובעולם הבא וגם מעצם הקרידוש עצמו זה עושה שאנשים אחרים יכירו את השם ויעבדוהו וישבחוהו ויתנהגו בדרכיו ויהיה טוב לבני אדם ממילא וטגם בעולם הזה. גם הנשמה בעצמה רוצה את קידוש השם והיא חלק מהשם ורק הגוף מסתיר זאת ורצון הנשמה שהיא חלק מהאלוקים הוא כמו של האלוקים כמובן כי היא חלק ממנו רק הגוף חוסם אותה ומגבילה.
בקשר לתפילה אז אתה מתפלל ובזה אתה מתקרב לבורא ומבקש גם על צרכיך וגם שיהיה גילוי שכינה וממילא יהיה טוב יותר ושלא תהיה רשעות בעולם. התפילה היא לטובת האדם ובכך זה מוןסיף לו ענווה ומבין את אפסיותו וזה טוב לחיות בחברה כזאת (ירון אולי לא יסכים עם זה אבל...)
כלומר חוץ מהשכר על התפילה עצמה אז היא מועילה כשלעצמה (וזה יוצא גם עוד שכר על הדרך...)
בעצם להשמיד רשעים ולאיים עליהם זה חשוב ואם אין שלטון אז איש את רעהו חיים בלעו ומי שטוב לא עושים לו כלום והשם לא משמיד מיד אלא נותן ארכה. כך החברה תהיה מתוקנת יותר ויהיה כיף לחיות פה יותר ואנחנו מאמינים שהשם הוא טוב ורוצה לטובתנו וכל מי שהשמידו אז הגדיש את הסאה - כך אנחנו מאמינים וגם כל העונשים הם במידה כנגד מידה.
חברה שהיא טובה ולא מושחתת אז כיף לחיות בה וחברה מושחתת תמיד יהיה סבל לחיות בה. הדת טוענת שהגוים וגם יהודים שלא לומדים תורה כל היום אז צריכים לעבוד ולפתח את העולם (=מדע). בכל אופן, אם חלילה לא היו כאלה שירצו לעבוד אז הם בעצמם יתחלקו ויעבדו כדי שלא ימותו אנשים ברעב ללא לחם וזריעה ושתילה או בדברים אחרים כמו רפואה. אבל אל דאגה תמיד יהיו כאלה בין יהודים ובטח שגוים. גם אם לא היה אז היו קורים ניסים אם כולם היו צדיקים אבל אין סומכים על הנס בכל זאת והיינו עובדים אא"כ השם בעצמו היה אומר במפורש אחרת.
עדו,
אם יש מישהו נעלה ממך ונעלה כמה שיותר ואנחנו לא מבינים את כל דבריו אין זה אומר שאנחנו לא מבינים כלום ממה שהוא אומר. ולהיפך גדולתו שהוא מצמצם את עצמו ומסביר את מה שהוא רוצה לומר לחלשים גם להם וגם שהוא אוהב את האנשים וחלשים כמה שיהיו ואכפת לו מהם וזו גדולתו. גם חיות שסובלות אז הגוף זה סתם בגד ומה שמחיה אותן זה הנפש (ולפעמים מתעברת נשמת רשע בהן לפי הקבלה בנוסף לנפש) ונפש של חיות היא של אדם שחטא שגם נפש של אדם חוטא יכולה להתעבר בחיות והקבלה מרחיבה בזה המון וזה חלק מתיקון הנשמה או הנפש או שניהם. כלומר הסובל זה לא הגוף שהוא כמו הבגד אלא הנפש או הנשמה של החוטא. החיות פעפם לפני דור המבול לא רבו ולא טרפו והושפעו ממעשי האדם לרעה. כלומר יתכן שהחיות לא סבלו לפני כן וברגע שחטאו בני אדם ודורות שלמים אז התעברה נשמתם או נפשותם בחיות וסבלו אותם בני אדם והחיות זה רק הגוף שלא סובל כשלעצמו ולא מרגיש אלא הנפש או הנשמה וכו'...
כנ"ל מאמינים שהשחיטה לא מכאיבה וגם אם כן היתה אז כפי שהסברתי השם התגלה אליהם בגלוי והיו ניסים וידעו שהוא קיים והתורה נכונה וסמכו עליו מהסיבות של העיבורא ואחרות הידועות לו. זה אפילו באם יש כאב. היום אין קורבנות וגם השחיטה לא מכאיבה.
בקשר למרכז היקום קשה לי להבין את זה כי הם לא הגיעו לקצוות היקום בשביל לומר זאת. אבל שוב תראה לי מקור מהתורה לזה שהיא אומרת שהיקום במרכז בכלל בבקשה.
השמש מסתובבת סביב כדגור הארץ? תראה לי מקור מהתורה - ומפורש כי יש לי תשובה בגם אם תמצא אבל אני מעדיף שבכלל תראה לי שהתורה אומרת את זה ולא ממה שחושבים שיכול להיות שהיא אומרת.
האדם הראשון העביר שאסור לרצוח לבניו וגם את שש מצוות בני נוח. חוץ מזה שזה מוסר טבעי אבל הוא העביר להם מאדם הראשון שהשם אמר לו זאת במפורש.
שאלת למה הייתה השואה. תקרא את זה. זה לפחות חלק מהסיבות.
אדם מבוגר נגיד שהתעלל באנשים. אנשים אלו לא ידעו למה הם סובלים ממנו. והוא התעלל גם בתינוקות (ולא חסרים כאלה). האם מידה כנגד מידה להעניש אותו הוא לגלגלו בתור תינוק שיסבול או בתור מבוגר שיסבול כי גרם סבל גם למבוגרים? עכשיו יש כמה שאלות על זה ואני אציגם ואענה עליהן בעזר ה'.
שאלה א. אז מה הוא יתגלגל מאות או אלפי פעמים בכדי לתקן את זה, זה נשמע מגוחך?
תשובה א. נשמה יכולה, כידוע בקבלה, להתפצל להמון נשמות וגם כל ישראל הם נשמה אחת ויש מעל שישים ריבוא (מעל שש מאות אלף) יהודים וזה מהפיצול. כך שהוא יוכל לתקן את כל מה שעשה במקום שיסבול לאורך המון זמן וכד'.
שאלה ב. למה השם לא ברא את העולם בצורה כזאתי שאדם ידע על מה הוא נענש מגלגול זה וצריך לסחוב איתו גלגולים קודמים ומעצבנים (ואין ספק שזב סבל וקשה רצח לכולנו ואף אחד לא אוהב את זה, אז למה)?
תשובה ב. זה לא יתכן מהסיבה הבאה. נגיד שהשם היה בורא אותנו כך שהיינו יכולים לדעת על מה אנחנו נענשים (לא מדבר על זה שאז הייתה מידת הדין כי יש גילוי אלוקי גדול יותר והעונשים היו רבים יותר וכבדים יותר, לא מדבר על זה כי זה לא קשור כ"כ כי לכאורה השם יכל לברוא כך והייתה מידת הדין יותר גדולה וזהו).
היינו יכולים לדעת על מה אנחנו נענשים. כלומר יכולנו לדעת ולא באמת תמיד יודעים. באמת את האדם הראשון הוא ברא כך. אבל גם במצב כזה אנשים לא תמיד ידעו על מה הם נענשים. כי האדם לא תמיד שם לב ויודע להבחין ובמיוחד באדם שלא צדיק שקשה לו לדעת ורק צדיקים גדולים יודעים כמו מה שמסופר בגמרא אבל האדם הממוצע לא יודע. ובכן אדם שהציק לאדם אחר או התעלל בו ואותו האדם שיכל לדעת על מה הוא נענש לא ידע על מה כי לא הצליח לדעת או שההוא רצח אותו וסבל ולא הייתה לו שהות רבה לדעת על מה הסבל וכד' ויוצא שאדם התעלל באדם אחר בלי שידע על מה הוא סובל למרות שיכל לדעת כמו שהאדם הראשון ידע כי כך התחיל העולם. לכן מידה כנגד מידה היא להענישו בגלגול בלי שידע על מה הוא נענש. לכם כולנו גלגולים וכולנו פעם היינו נשמות חדשות ופישלנו והעובדה שאנחנו פה מגולגלים בכדי לתקן את גלגולנו הקודם/ים ומאז חורבן הבית כבר כולנו מגולגלים.
כלומר התיקון הכי טוב לחוטא זה להתגלגל בעולם כזה שהוא לא יודע על מה הוא נענש מגלגוליו הקודמים בעיקרון. אבל מי שמתקנם ויהיה צדיק גמור ויעשה תשובה מאהבה אז לא יענש על שום גלגול ובזה יכפר עליהם והשם, כידוע, מזמן כל אדם להתנסות באותם דברים שפגם בגלגולים קודמים ובמה שקשה לאדם אז שם צריך לתקן ובזה פגם בגלגול קודם. אותו חלק נשמה שתוקן בגלגול קודם עולה לגן עדן והחלק שלא מתוקםן יורד ומתגלגל. זה נושא מורכב אבל תדע שנשמה יכולה להתפצל וגם כל ישראל הם נשמה אחת. כולנו חלק א-לוק ממעל ובצלם אלוקים.
מסקנות ביניים ועם הוספות:
לאדם רשע מגיע שיענש במידה כנגד מידה על מה שחטא והדרך הטובה ביותר היא הגלגול נשמה כפי שהסברתי לעיל והתינוק הוא אותו אדם והסובל הוא הנשמה כי הגוף הוא לא המרגיש כי כשמתים הגוף לא ירגיש אלא רק כשהנשמה בתוכו ומשמע שהסובל זה הנשמה והיא נשמת המבוגר מגלגול קודם. גם ידוע שתינוק שמת אז זה כבר גלגול שלישי (כלומר הנשמה נמצאת 4 פעמים בעולם מקסימום ב-4 גופים שונים והפעם השניה זה נקרא גלגול ראשון כי התגלגלה במישהו אחר ולכן גלגול שלישי זאת הפעם הרביעית של הנשמה) שסרח שלוש פעמים הקודמות.
שאלה ג. אז למה אנחנו אשמים וצריכים לראות את השואה וזה עלול לפגוע לנו באמונה הרי אנחנו לא קשורים לאותן נשמות חוטאות שסבלו ומתו בשואה?
תשובה ג. על פניו נראה שאתה צודק. אבל לפני שאענה אציין מספר עובדות. היו הרבה שהתחזקו בשואה והיא כתובה בתורה. זה קרה בדור החילון הגדול שהתחילו גלי חילון גדול בקרב היהודים ולא סתם. הם נענשו גם על גלגולים קודמים וצדיק וכ"ש רב, כאיש ציבור, שתפקידו להוכיח והעם סומך עליו יותר, שלא הוכיח אחרים שהולכים לגיהנום אז נענש על גלגוליו הקודמים באותם חטאים שלהם שלא הוכיחם וגם על גלגול זה במה שלא הוכיח מספיק. הכל במידה כנגד מידה. יעכשיו אתה צריך לדעת דבר אחד. השם מעמיד בני אדם בנסיונות לפעמים ורק בנסיונות שהם יכולים לעמוד בהם. מי שצדיק השואה לא פגעה ביחסו לאלוקיו ולדת. מי שרשע או שלא מספיק צדיק אז גם הגיע לו הניסיון הזה (למרות שיכול לעמוד בו) כי כנראה חטא המון והגיע לו ניסיון מר אבל מצד שני הוא יכול לעמוד בו. גם היום יש המון מתים קליניים וכד'. כלומרא לכולנו הגיע העונש להתנסות בניסיון מר כזה. אבל מי שעומד בו מזדכך מאוד. זה, להבדיל, שהשם הכביד את ניסיון פרעה מרוב שחטא והיה יכול שלא להענש אבל בקושי רב לדברי המפרשים וכתוב שהכביד את ליבו שנעשה כבד יותר אבל לא לגמרי. בכל אופן אנחנו צדיקים ליד פרעה אבל העיקרון הוא שהניסיון שלנו הוא קל יותר ממנו אבל קשה ואפשרי וכל אחד יכול לעמוד בו.
כלומר בעולם הזה זה המקום האידיאלי להעניש אותם בגלל כל הסיבות שלמעלה ובטח יש עוד שאיני מודע להן אבל זה מספיק. גם הגיע להם את זה. זה יכול להיות מעט בני אדם שחטאו בגלגולים קודמים וחטאו מאוד ומתפצלות הנשמות וכך גם מספר הסובלים מסתדר והכל בא על מקומו בשלום.
רונן, כמובן שדיברתי על חלק ולא על כל דבריך, ובכל זאת הפרכתי את כל דבריך. אבל המצאת גם חלק מהדברים בלי לבדוק. וגם חלק ממה שאמרת משמועות זה לא נכון או היו דברים שמדענים אומרים (או רק חלק) ולא תומכים באבולוצית העין. פשוט לא הבנת את כל התהליך והבאת חלקי דברים. עניתי לך שם על הכל וגם על ההמצאות.
רונן, נכון מה שאמרת על העין זאת הייתה המצאה פרועה? כי אין לכך שום תימוכין במדע. לכן אמרת שאינך מצפה לתגובה ממני. נכון? יש לך יצירתיות ואפילו לקח לי זמן לגלות את השקר. אין מדען אחד שיכול להוכיח את האבולוציה. אפילו מנהיג המרד באלוקים, דוקינס, הודה כפי שהראיתי לך שיש קשיים לתיאורית האבולוציה. אז נשארתם "ערומים".
אפשר לקחת דבר טוב ולהפוך אותו לרע. אפשר להאמין שאלוהים הוא רע חלילה ורוצה שירצחו אנשים. היטלר האמין שכמו שחיה טורפת חיה חלשה יותר כך אלוהים רוצה שננהג לגבי אנשים.
כמובן שזאת טעות כי חיות קולקלו בימי דור המבול כי כמו שאריה עד שלא אוככל בשר לא טורף כך חיות מושפעות מהבני אדם. בימות המשיח זה ישתנה וגר זאב עם כבש. למה חיות סובלות? כי המרגיש זה לא הגוף כי הוא מת אלא הנפש או הנשמה וידוע בקבלה שבחיה יכולה להתעבר נפש או נשמה אפילו של חוטא לכפר והוא הסובל (שחיטה דתית לחיות הכשרות הן לאכילה [ומכאן משמע שגם לקורבן] לפי מחקר בויקיפדיה ועוד היא לא מכאיבה). החיות לא טרפו לפני דור המבול והיה שלום ולכן לא סבלו ורק אחרי חטאים של האנשים הושפעו פיזית התעברו בהם נפשות ונשמות של רשעים וטרפו וסבלו הנפשות והנשמות.
נ.ב. בקשר לאפליה אוסיף משהו מתגובתי הקודמת. תשאלו הרי גם תהיה אפליה בין שחורים ללבנים וכו'... ואין גבול לשיגעון? זו שאלה נכונה וטובה. תשובה: עם חינוך טוב לתורה אפשר לחנך לא להפלות בין שחור ללבן וכד' אבל בין גבר לאישה זה אחרת ותמיד תהיה הנטיה שלא שכלית אלא רגשית ומינית וכו'... כנ""ל לגבי יהודי וגוי תמיד תישאר ההיסטוריה חקוקה ויש נטיה רגשית שיש מחסום מלהתגבר עליה.
ידוע שיש בעולם כולו אפליה בין גברים לנשים, בין דתות וכו'...
לא יעזור שום חינוך וכלום לשנות לגמרי את האפליה. למשל תמיד בוס יהודי יקח יהודי בעדיפות ראשונה וגם אם הוא חילוני. הייתה אינתיפאדה ויש ניכור. וגם בלי האינתיפאדה יש היסטוריה משותפת ליהודים ולערבים המוסלמים לחוד ולנוצרים לחוד וגם באותה המידה אדם יכניס קרוב משפחה או חבר באם יוכל ויפלה. אתה מוזמן לפתוח בכל עיתון שני או ראשון יש אפליה במודעות דרושים בניגוד לחוק. יש דרך אחת לפתור את זה. היא להפריד בין גברים לנשים למשל. לעשות מוסדות רק לנשים ומוסדות רק לגברים. זו דרך התורה שהיא רוצה לעשות לנו חיים טובים וכמה שיותר. גם גברים יתככחו עם הנשים ויהיו בגידות ומעשים נתעבים, כידוע. החלום שלי הוא להפריד בין המגזרים, המינים וכו'... וכך לא יפלו וגם החילונים. כך אדם לא יפחד שיפלו אותו ושלא יפטרו אותו בגלל מינו וכו'... גם זה יפריע לגברים לעבוד או לשרת בצבא כי הנשים מסיטות אותם לפעמים והראש שלהם במקום אחר לפעמים. גבר צריך להיות רק עם אשתו או בנותיו וכד' וזהו. אם הוא נתקל באישה מותר להם לדבר מעט וכמה שפחות להכרחי. זה מאוד מובן לי. זה ברור כשמש. אני מבין שיש צורך מיני ולכן יש אישה וצריך להתחתן בכדי להוליד והמצוות באידיאל.
אתה לא יודע מה הבורא עשה. בגלל השוני בין המינים יעדיפו אנשים מסויימים מין על מין אחר וגם אם יהיו שווים תהיה נטיה למין מסויים שתכריע כי חייבים להכריע ובמקרים קיצוניים יפלו ולכן פוסלים אישה להעיד.
אני מאחל לכל בנות ישראל שילכו בצניעות גמורה ויהיו צנועות וענוות.
בברכת התורה.
משה, רק תשים לב להבדל הבא. על פניו אתה צודק בהחלט, אבל אם מדובר בבן אדם ואסביר.
רק אלוקים יכול לומר על מישהו שאין לו תקווה שיהיה טוב. רק אלוקים. במקרה שלנו, בן סורר ומורה שלפי התנהגותו עכשיו אין לו תקווה אבל רק אלוקים יכול לומר זרת. ואם תשאל אז למה להעניש אותו כבר עכשיו ולמה שיסבול ולמה נברא בכלל אם אין לו תקווה? אלוקים יודע את מעשיו מיחגלגול קודם ומענישו עליהם ולא בגלל היותו ילד חוטא. זה רק סימפטום לבאות ומעיד על עברו כמבוגר. הסבל שהוא סובל זה על גלגולו הקודם בסקילה. שוב, רק אלוקים יכול לומר זאת. בגלל שלאנשים קשה לבצע זאת אז אלוקים סיבב שלא יהיו עדים לבן סורר ומורה וכו'... כי אלוקים לא בא בטרוניה עם בריותיו ויודע שלא יעמדו בזה כנראה, לפחות חלק ולא יוכלו לסקול ולכן בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות מבחינת העדות אבל כן היה באמת ואין סתירה לתורה שגם מצריכה עדים אלא שבפועל לא סקלו אותו.
גם נוסיף לומר:
מלתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן - כלומר בדבר שלא שכיח לא גזרו בו חכמים הלכות. לא שלא עסקו דווקא. וזה עונה גם בנוסף לחלק מהשאלות והתמיהות שלכם בנוסף למה שאמרתי. אולי בדולפינה גם אבל צריך לבדוק במה מדובר אם בהלכה או משהו אחר כי אחרת יש תשובה אחרת או שאם לא אז זאתי.
תגובות מהאתר השני ואת חלקן תבינו מקריאה רק מפה ולכן גם...
הדת תטען כדלקמן (או יכולה לטעון בחלק מהמקרים ובטח שלענות, לדעתי, על הקושיות שלכם) ולא שתסכימו עם זה ולא שירון יסכים עם זה אבל רק תיכנסו ותנסו בכדי שתתנסו.
קובי, אהבתי... יש לך חוש הומור :) בקשר לשאלה: הרב ידע זאת ע"י רוח הקודש. כ"ש שמדובר באמוראים.
דויד, לא הייתי מספיק ברור, מצטער, אך כתבתי מקודם כך: "ולפי התורה גם כך ". לפי התורה גם צריך עדים, כידוע (על פי 2 עדים לא ע"פ עד אחד...) חכמים לא יכולים להקל מהתורה.
אתה בסדר גמור כי לא הייתי ברור בכלל. אני מייצג את עצמי "בטעויותי" (הגרשיים לדגש) ולא את כל הדת.
עדו, תקרא עד הסוף כי בהתחלה זה יראה תמוה מאוד.
קודם כל צריך להגדיר מה זה לא שכיח. אם זה יקרה פעם בשלוש שנים זה שכיח לדעתך לדוגמא?
ההתחלה היא לא התשובה אלא הערה. יש יצר מין וגבר שיפול מהגג ויש המון כאלה ויראה אישה יכול מהיצר מין שלו לעשות זאת והשם יודע שכן לאור הלחץ שיאבד חייו וירצה ליפול עליה וגם מהיצר ובמיוחד שבמצבי לחץ היצר גובר. אבל קבל את זה: בגלל שהאדם יודע שכך הוא ייבם אותה אז זה יגדיל את סיכויו לעשות זאת במזיד וליפול מהגג בבית נמוך פרטי, וגם היום יש למכביר, במזיד כי הוא לא ירצה לייבמה וברור למה. במיוחד שהם גרים בסביבה כי הייתה נשואה לאחיו שוב, השאלה מה זה שכיח. ותשאל היום למה לא? תשובה היום אין חובה מדינית לייבם והוא לא יעשה זאת. אבל למה זה להיום אתה בטח שואל? תשובה ההלכה מדברת על מצב שייקימו אותה ולא שלא כי זה לא נראה רציני ואז לא תהיה ההשתדלות לקיימה בכלל כי אין הלכה ולא ידונו בה. אותי זה מספק לגממממממממרי. לא יודע מה אתכם. קשה לשפוט את חז"ל.
שוב, אני לא חושב שירון מסכים עם זה.
מה כתוב על הדולפינה שאמרת שזה שכיח אולי רק קבעו ידע מדעי גרידא תראה לי מה אמרו לגביה בבקשה כבודו כדי שאתייחס מה שאמרתי לגבי הידע זאת סברה אבל אולי אני טועה ותראה לי מה כתוב בכדי שאתייחס. למשל גם בריאת העולם אמרו חמשת אלפים ומשהו שנה רק לידיעה מדעית אולי לחיזוק האמונה וזה חשוב לדעת וידע (לא משנה אם אתה מסכים רק העיקרון). אבל תראה לי מה כתוב כדי שאדע להתייחס לזה בבקשה וכנ"ל לפרה שהמליטה לפרה אחרת.
(מצטער תראה לי בבקשה מה כתוב על הפרה שהמליטה לפרה אחרת כדי שאתייחס לזה גם).
משה, בן סורר ומורה לא בוטל להלכה והם (וגם אני) טוענים שיש בזה צדק. השם לא אדם הוא להתנחם, כך הם טוענים.
מורה נבוכים, אהה אהה אהה אהה די, נו, אני מסמיק ;) ;) ;)
עניתי לך, ואני גם לא מסכים עם השאר.
שאמרתי חכמים יודעים הכוונה הייתה שכמובן שיודעים פשוט אני מעתיק את מה שאני שולח לאתר השני לפני שאני שולח שאם לא יתפרסם שם וזה קורה המון פעמים (ברוב המקרים) אז לפה לפחות אני אשלח ובד"כ אני שולח לפה ובגלל ששם אני משחק אותה מישהו אחר כי אני מתלבט אם הוא לא מקיא אותי כבר ומחליף שמות וכותב בצורה שלא יראה כדתי אלא כניטרלי ולכן כתבתי כך ובטעות העתקתי את זה לפה ולא שיפצתי את זה כמו המון פעמים כי הייתי בהתרגשות מהנושא החדש שגיליתי וגם זה שכתבתי ששאלתי מישהו ענה לי זה אני בעצמי ב"ה בנושא האחרון ומה שלפני שמעתי כמובן מרבנים בעברי הרחוק ומספרים אבל מה שאני הוספתי בסוף "באין סופי וכו'..." זה מדעתי ובזה אני מקווה שכיוונתי לאמת והשאר ברור שהם אמת. אבל לשם רציתי להראות כלא דתי כלומר ניטרלי ולא חילוני חלילה וניטרלי לפחות שאומר מה שאחרים אמרו לו כדי שלא יחשוב שזה אני ולא יקרא את התגובה ולא יתמגנט לכיסא כי אחרי המיגנוט כבר זה סיכוי גדול שיקרא ואולי יפרסם במצב רוח טוב.
מקווה שאני אכוון לאמת בנושא הכבד מנשוא הבא בע"ה.
כתוב בגמרא שטוב לו לאדם שלא נברא משנברא אומרים חז"ל שבגלל שלא יודע אדם אם יחטא או שלא לכן לא טוב לו שנברא אבל מי שזוכה ומקיים מצוות טוב יוצא לו מזה. אבל במצב של תינוק בהתחלה לא טוב לו שנברא כי אולי יסבול מאוד גם פה וגם בעולם הבא או רק בעולם הבא אלוהים לא רוצה שנסבול וחכמים מבינים זאת וגם אומרים שהאדם נברא כדי לקבל שכר לא כאוכל חינם אלא בתמורה למעשיו ונשאלת השאלה מהאדם הממוצע והיא: למה? הרי אפשר שנחשוב כאילו אנחנו עשינו מצוות ונהנה ובלי לסבול פה בעולם הזה ואז יהיה מושלם? הקירבה לבורא היא העונג האמיתי וההבנה שלו והתפיסה של טובו ועוד ומשיגים את זה רק על ידי שמכירים אותו טוב יותר ומתקרבים אליו ובלי קיום המצוות עם בחירה אתה לא תכיר את טובו כי בלי רוע מהצד וכוח הבחירה הטוב פחות בולט כמו הנר ביום פחות מאיר מבלילה ושוב נשאלת השאלה: אז למה הבורא לא ברא אותנו שנחשוב כאילו קיימנו מצוות והכרנו את טוב? לדעתי זה כמו לשאול איך השם לא יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרימה וזה ברור שהשם יכול מצד אחד להרים כל אבן שהוא בורא ומצד שני הוא יכול להגביל את כוחו ולא להרים כל אבן באם ירצה ויגביל את כוחו ויכולתו להגביל את עצמו היא אי מוגבלותו וכך גם פה לא ניתן דבר כזה ליהנות מהשקר וזה פרדוקס ולכן חייבים להיוולד פה ולקיים מצוות והסבל לא מובטח אלא לחוטאים בלבד וגם הוא לטובתנו וגם הרשעים הגדולים ביותר יגמר סיבלם בסוף והרוע זמני והטוב ניצחי ולמה אי אפשר ליהנות מהשקר כי הקירבה לבורא היא הכרתו באמת ולא בדרך השקר ואם הוא ישקר עליך לא תכירו מספיק טוב ועיקר התשובה שגם תובן לכם היא מעכשיו: גם הנשמה היא אין סופית ואם הוא יגבילה ותחשוב רק שהיא יודעת היא תבחין מייד וירד לה העונג כך הוא הסביר לי את זה שאין סופי הנשמה שהיא חלק אלוקים לא יכולים להגבילה והיא חלק מהשם ואם יגבילה היא תרגיש מייד בחיסרון וזה פרדוקס כי אחרת היא סופית והעונג שלה ירד אוטומטית וזה כמו האבן שלא ניתן לברוא כאילו ורק שמכיר את הכל ולא מוגבל הוא ירגיש שיודע הכל כי אינו מוגבל וככזה הוא יהנה וההנאה האמיתית היא האמת גם וחייבים לקיים מצוות באמת ולמחוק את הרוע בעולם ולהתגבר על היצר הרע.
אני מקווה שבזה כיוונתי לאמת. כי את מה שאני לא בטוח בו אז אני אומר שאני לא בטוח בו בד"כ.
גם לפי התורה צריך עדים למי שלא הבין אבל אלוקים יכול לומר שהוא היה בן סורר ומורה גם בלי עדים ואמר זאת לאותו רב כנראה אחרי שהוא מת או שהרב קיבל באיזו דרך מלמעלה אבל כבר היה מאוחר מידי והשם רוצה שידונו לפי עדים ואם לא היו אז לא ילשין עליו באופן עקרוני, לפחות פה, ויש לו את שיקוליו למה אותו אחד לא נסקל ובעולם הבא יתכן ש... או שבעולם הזה ע"י תאונה למשל תאונת דרכים זאת סקילה וכד' פעם היו דרכים אחרות. יש להשם את שיקוליו למה לעשות זאת בעצמו או בדרך אחרת.
הרבה שואלים למה הגמרא וכו'... עוסקים בדברים שלכאורה נראים כלא רלוונטיים לזמננו. נקדים לומר שהגמרא עוסקת רק בדברים השכיחים והראיה שהיא המון פעמים כותבת שבדבר שלא שכיח לא עסקו בו רבנן (=חכמים). אבל נדע איך לנהוג בו לפי כללי הפסיקה אבל לא נדון בו כי אין סוף לדברים האלו... וחבל על הזמן ומביאים כללים שלפיהם נדע וגם מקרים שכיחים שיקלו על החיים ולא נזדקק רק לפסיקה הכללית בדברים ששכיחים.
עכשיו אתם שואלים בטח בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות אז למה כתבו? זו קושיה! זו קושיה! ובכן ניחשתם נכון ויש לי תירוץ בסי'יעתא דשמיא שלדעתי הוא הנכון.
כתוב בגמרא על איזה רב אחד שאומר שהוא נמצא ליד קבר של אחד שהיה בן סורר ומורה בעברו. טוב העלילה הולכת ומסתבכת לכאורה רגע רגע מוכר לכם משהו אחר כפי שכתבתי מקודם ואתם שואלים את עצמכם מה קורה פה כי הרי כתוב שלא היה ולא עתיד להיות אחד כזה כתוב בגמרא?
ובכן התשובה פשוטה ונתפוס 2 ציפורים במכה. יש בן סורר לפי התורה ויש לפי הגמרא וזה אותו אחד אבל אסביר תנו לי צ'אנס... ובכן הוא באמת היה אותו אחד בקבר בן סורר ומורה ולפי התורה אבל לפי חכמים צריך עדים וכו'... וזה לא עמד בזה ולא סקלו אף אחד כזה ובאמת זה כתוב בגמרא שלא היה ולא עתיד להיות והכוונה שלפי הגמרא שלפיה צריך עדים לא היה ולא עתיד להיות ולפי התורה גם כך אבל היה בן סורר ומורה בשטח ולא מבחינת הסקילה ואין סתירה בין התורה לחכמינו הקדושים והטהורים.
ובכן עכשיו בוא נחזור לשאלה הראשונה.
אתם רואים שכן היה בן סורר ומורה בשטח והגיוני שהיו עוד כאלו אבל לא הגיעו העדים או שההורים ריחמו (הגיוני, לא?)או עוד שיקולים... והגמרא כן דנה בדבר שיכול לקרות וקורה ושכיח. אם לא היו דנים בזה אז זאת הייתה רשלנות מצידם כי לא היו דניםפ את אותו בן סורר ומורה בכלל ולא שופטים אותו ולא הייתה ההשתדלות.
עוד דוגמא. במקרה פרה שהלכה ברשות הרבים והזיקה וכו'... טוענים כמה שזה לא שכיח היום לכאורה ופעם הם מודים שזה היה שכיח. נגיד שזה לא שכיח היום ואפילו גם לא בקיבוצים, יישובים, ובאפריקה ובמזרח אסיה וכו'... נזרום אפילו אם זה נכון (גם בהודו... שם יתעלמו מהתורה בנושא זה כי חבל על מי ש... אם אתם מבינים למה אני מתכוון).
ידוע שהמכוניות מסוכנות ויש המון מתים מתאונות מהן וכו'... ובזמן הסנהדרין לעתיד לבוא אמרו רבנים שיתבטלו הרכבים וכד' ויחזרו לרכב על חמורים, אולי סוסים וכד'. לכן המשיח יבוא על חמור לבן ולא על מכונית.
בגלל שהשם דן את העולם לפי ההווה ולא לפי העתיד אז גם להיום מבחינתו המשיח יכול לבוא גם עכשיו אם נעשה תשובה ואחישנה ולא בעיתה המאוחר יותר. לכן דנים בנושא זה ובשאר של המשיח כמו פרה אדומה וכו'... גם זה נותן שמחה לחיים שחושבים על זה וחייבים גם להאמין שהמשיח יבוא עכשיו וזה יהיה תרתי דסתרי אם לא ילמדו את אלו וגם צריך לדעת מה לעשות כשהוא יבוא והשם דן לפי ההווה ולא לפי העתיד בנוסף לכל מה שאמרתי מקודם.
בגלל שכיום לא משתמשים באפר פרה אדומה ובפעם האחרונה שהשתמשו זה היה ממזמן באתיופיה נראה לי ואז לא הייתה שם אקדמיה ובטוח שלא בדקו את ההשלכות הפיזיות והנפשיות וכו'... על הנטבל ועל ההבדל בין פרה אדומה בלי שערות בצבע אחר ובין פרה אדומה עם שערות לבנות או אחרות ולא על ההשפעה של זה על האפר ולא על המים ולא על הזה שמזים עליו בטוח ותצרפו את דברי ממקודם שהמשיח יכול לבוא בכל רגע ושהשם דן לפי ההווה וזה יעודד אותנו וצריך להאמין שהמשיח בא בכל רגע ומה שאמרתי מקודם וכו'... ותבינו שכל מה שבגמרא וכד' עוסקים בו אז זה רלוונטי גם לימינו. וכך שקשה לשפוט את חז"ל ולומר שהם דיברו דברים שלא רלוונטיים חלילה וכו'...
מטבע האדם הוא אוהב את החופש ולכן כולנו רוצים חופש. איך משיגים אותו? אציג את דעתי בעניין.
אני רוצה להיות חופשי בעולם. הדרך היחידה לעשות זאת היא דרך הדת (לא כל דתי משיג את זה) - ראיתם נכון.
בני אדם חילונים ההכי חופשיים שיש כאילו אין חייהם חיים כי לכל תאווה גשמית יש גבול ואין אדם מת וחצי תאוותו בידו. הדרך היחידה להיות חופשי היא לא פשוטה כי גם דתי לא תמיד משיג אותה ובד"כ לא כי צריך להגיע לרמות הבנה ואמונה חזקים. שאדם מביןם את חשיבות התפילה זה כמו שיזכה בלוטו וישמח וזוכה לעולם הבא שהוא יותר גדול. רק אדם כזה שמבין ומאמין אופטימלי והכל בכל מכל וילמד תורה יהנה מכל רגע וירגיש חופשי.
לפי ההלכה היה דיון אם לצום או לא ומי שפוחד מחלום וסובל מזה על חטאיו צם כי זה נותן לו רוגע ושמחה ומי שהגיע לרמה כזאת שישמח לצום ולא יסבול מזה ויש כאלה מעט מאוד כיום אז מותר לו כי טוב לו מזה ובאכילה כמו כולם הוא אפילו סובל. מסכים שזה מעט שבמעט, אבל אסור לצום סתם כך. הצומות האחרים מי שמגיע לדרגה גבוהה מבין את חשיבותם וישמח לצום. דרך אגב יש צומות שכמעט או בכלל לא מרגישים בהם רעב. מי שצדיק גמור אז לא סובל רק על חטאים דקים בשגגה שלא עשה עליהם תשובה וכד' וסובל קצת ולא מהדת אלא מהחיים וצדיק גמור אמיתי התשובה שלו שמאהבה היא כפרתו ובזה שהתחרט שזה סוג של סבל קטנטן (מקסימום...) כיפר על הכל. אבל לא קל להגיע לזה בכלל ובמיוחד שלא יודעים על עבירות בשוגג ולפעמים לא עושים תשובה אבל אפשר לעשות תשובה על הכל כל יום או כל כמה זמן או בכל מקרה שהיה ספק עבירה ואז אותו צדיק מוגן. אבל לא יודע אם יש היום כאלה ותשובה מאהבה זה לא מה שחושבים (זה לא רק לחשוב שאתה אוהב ויש המון תנאים וצריך ללמוד על זה) ולאברהם אבינו היא הייתה אבל כל אחד היכול להגיע אליה וגם היום, כמובן. צריך וחובה לומר: מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי.
מי שלומד ומקיים את התורה באופן אופטימלי שלם, וראוי אז חייו יהיו באופן אופטימלי, שלם וראוי.
נ.ב. בתגובתי הקודמת: שלא נחשף לאוויר ולא לגוף.
כלומר שלא נחשף לאוויר ונמצא בתוך הגוף במצב רגיל הדם לא נקרש מצד שני ולא מתים.
ושנחשף לאוויר שנפצעים מצד שני הוא נקרש ולא נוזל החוצה וזה זמני עד שנרגע המקום וממשיך לזרום וכך שהדם לא נשפך כולו החוצה בפציעה ולא מתים מצד שני.
בהמשך לתגובתי הקודמת: אפילו אני מבין שבורא חכם כזה ושברא לנו את הגוף בטוב ובחכמה כמו שיורד דם ואז הוא נחשף לאוויר מקריש ולא מתים ומצד שני הדם לא מקריש בתוך הגוף סתם כך שלא נחשף לגוף ואז מתים. זאת בריאה טובה וחכמה. אם הבורא כזה אז למה שיברא את העולם סתם כדי שנוכל ואח"כ נמות? אלא אם כן...
אברהם אבינו הגיע שיכלית ולוגית שיש בורא ובלי המדע שיש היום אפילו.
כדי להמחיש את זה אני אתן דוגמא.
ההודעה שאני כותב עכשיו הושקעה בה מחשבה.
לא יכלו להתחבר במקרה אותיות למילים ומילים למשפטים ומשפטים לקטעים וכו'... זה לא משהו חסר שכל עשה את זה (רק אם מאמינים בנשמה או בסגנון של גליה וכד').
רק בשביל שתא חי אחד יווצר זה לא ניתן סטטיסטית. יש גבול שלא יכול לקרוא סטטיסטית.
צריך להבחין בין 2 דברים.
1. זה כמו לזכות בלוטו ואפילו אם נקצין את זה שאם תנחש מספר אחד מתוך מליארד כפול מליארד כפול נליארד כלומר אם תנחש מספר אחד מתוך מספר שהוא אחד ו-27 אפסים (זה סכומים שאני לא יודע איך לקרוא אותם יותר מביליון, בליארד וכד' אני אישית לא יודע איך הם נקראים... והמחשבון לא מראה אותם במלואם אלא כותב מספר אחד ומעליו בקטן את מספר האפסים).
בזה יש סיכוי מסויים שתנחש והוא קטן מאוד.
2. לעומת זאת לומר שצריך קומביין (שילוב של כמה דברים) ביחד אז יש דברים שהם לא ניתנים סטטיסטית כי זה שילוב של כמה דברים כאלה. לדוגמא כמו לומר שכל התגובה הזאת (וכ"ש ספר שלם) חוברה באקראי שתינוק כתב אותה (אלא אם מאמינים בישות אלוקית שגרמה לזה וכד' שהיא תבונית מחוצה לו).
מבחינה מדעית סטטיסטית תא חי אחד אפילו לא יכול להיווצר מעצמו. כ"ש אוזן וראש וגוף שלם והולדת ילדים ועולם ומלואו וגלקסיות שלמות ושמתאימים לחיי האדם וכו'... וכו'... וכו'...
מה שאמרתי בקשר לאברהם לפני כמה תגובות זאת השערה, אבל זה מאוד הגיוני.
גם שימו לב שביום השלישי שהכאב בשיא כבר הובטח לאברהם שיוולד לו בן כי כיפר כנראה על חטא זה שגרם להם לא ללדת.
"אני", יפה אמרת בחלק מדבריך.
אני מסכים שלא צריך להתחתן בשביל תאווה אבל זה בשביל החלשים שיקיימו מצוות כך. מה שנכון את אישה ואל תשפטי גברים כי את לא יודעת ואין לך מושג מה היצר שלהם. אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.
בגלל שנשים פגיעות יותר (ובשטח מתגרשות יותר) לכן הגירושים שלהן נוקשים יותר שלא יהיו ילדים אומללים עם הורים גרושים אבל היום זה שונה בגלל ההסתר פנים שהשם מנסה במה שנעמוד בו רק.
אתן החטאתן את האדם הראשון באכילה מפרי עץ הדעת ולא רק חטאתן בעצמכן העונש נחתם כי האשמתן את הנחש ולא הודתן בחטא. מסכן האדם הייתה לו טראומה מלילת האישה הראשונה והוא אמר להש/ם שהאישה ששנתתה עימדי היא אשמה אבל גם אשם ונענש. כל נשמות הגברים היו באדם וכל הנשים בחווה. היינו בחטא. העונש גדול כי לא רק שהיו ניסים כמו בזמן המדבר אלא הם ראו את השם בעיניים מה שמשה לא זכה כי החיים אז היו כמו בימות המשיח לעתיד לבוא בגן עדן בעולם הבא בעולם הזה ולכן העונש גדול כי הם ראו והכירו את טוב השם ממש והעונש גדול. ולכן אח,כ כתוב שקול השם התהלך בגן אחרי החטא שרק את הקול שמעו ולא ראו אותו ממש כבר.
אבל הגבר עובד קשה והאישה קצת עוזרת לו ואם היא גם עובדת לא צריכה לעשות לו את כל זה.
"אני,,
הערה כללית אליך: יש לי הרגשה שיש אנשים מתוסכלים מזה שאני עונה להם ומוכיח את הדת ומתאמצים להמציא דברים העיקר לנגח. מה זה איך לא שמעתם על הדת היהודית? אתם חיים בארץ? אם לא אז הגיוני שבסין לא בטוח תשמעו אבל היהדות היא כ"כ גדוןלה ומי שהיה מתאמץ היה חוקר ובטח מי שמכיר את התנ"ך שיברר את הדת לעומקה, לאורכה ולרוחבה. איפה גדלת? בהנחה שזה אמת ולא שקר בכדי לנגח.
אביב, אני שמח שבאתם לעזור לי לאחרונה (כל זה באתר השני), רק צריכים לדעת שזה לא אני רק הדתי היחיד עכשיו (שם), ושנינו באופן כללי צריכים לשקול מילים כי זה מפורסם לא במייל פרטי אלא כולם רואים ולחשוב טוב לפני שנכתוב. זה באופן כללי ולא על משהו אישי. זאת הדרכה שאני אומר אותה לעצמי ולכל דתי חדש שמגיב קבוע. יש אני לא לבד! (כל מה שלמעלה מתייחס לאתר השני, שלא אזכיר את שמו, כמובן).
מי שצדיק גמור כבר אמרתי כמה פעמים שהוא מכפר על כל חטאיו בין בגלגול זה ובין בגלגולים קודמים וזה רק צדיק גמור שעשה תשובה מאהבה ואברהם אבינו היה כזה ועוד כמה מעטים. גם ידוע שהשם מעניש מידה כנגד מידה בהכל.
עכשיו למה אברהם אבינו סבל לכאורה מהברית מילה ובמה חטא? הרי צדיקים מסוגו נענשים רק על גלגול זה ועל שגגות והיעלמות שלא עשו עליהם תשובה.
גם בתנ"ך כתוב בד"כ (לפחות...) את החטאים של האבות שהיו גדולים. אם כך מה באמת הסיבה שאברהם אבינו סבל (כנראה שסבל)מהברית מילה על איזה חטא ובמה הוא דומה כי זה צריך להיות מידה כנגד מידה. חיפשתי וחיפשתי בתורה ו...ניחשתם נכון, גם מצאתי (יגעת ומצאת תאמין).
בראשית פרק יב, פסוק י:
וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.
רמב"ן אומר שחטא אברהם שאמר על שרה אחותי היא:...ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו, כי יש באלהים כח לעזור ולהציל. גם יציאתו מן הארץ, שנצטווה עליה בתחילה, מפני הרעב, עון אשר חטא, כי האלהים ברעב יפדנו ממות...
ע"כ.
כתוב בראשית כ יח כִּי-עָצֹר עָצַר יְהוָה, בְּעַד כָּל-רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ, עַל-דְּבַר שָׂרָה, אֵשֶׁת אַבְרָהָם. {ס}
ניחשתם נכון, באותו איבר שנפגע לכל העם הפלישתי אברהם נענש מידה כנגד מידה והוא חטא חטא גדול בשגגה כדברי הרמב"ן לעיל.
המכונה "אני" - נכון צריך לכבד את אביך ולהתאבל עליו - לא להיות כפוי טובה לאביך שגידל אותך ולהוקירו יותר מאחר.
תביאי דוגמא בבן לא בעם כי בנך את לא תעדיפי שימות ע"פ גרמני, אני מניח, תעדיפי שישתנה. אצלנו רשעים דינם חמור ולעיתים מוות והיום אין דיני מוות כי בטלה הסנהדרים וגם לגוים. אנחנו לא רק עם אנחנו משפחה וקשר דם - גר בא במיוחד אלינו ונכון הוא זהה כך שזה לא הסיבה אלא הסיבה היא המצוות וידוע שבגלגול קודם היהודים בחרו בתרי"ג והשאר לא והגר עכשיו... אבל בלי קשר בגלל שיש לנו קשר דם יותר קרוב אז זה קל לכם גם להבין יותר חוץ מהגלגול שאינכם מאמינים השם דאג גם לזה. כי מישהו זר אפשר לקבל אם יתגייר אבל אח אי אפשר בקלות לאבד גם אם יתנהג קצת רע אבל הרבה רע אז יש מקרים שכן מה לעשות בצער וביגון עונשו חמור.
למכונה "אני" אנחנו היהודים המקור לחגים ולא העתקנו אותם חלילה כמו ההמצאות שלך.
לפני שאענה לך את התשובה, אתן דוגמאות בלי קשר:
חג מתן תורה - שבועות - הוא כתוב בתורה ואין קשר למעבר העונות ול-ו' סיון ומה קשור התוכן שלו לעונות?
מעברי עונות? חג סוכות מתאים לגשם להירטב בסוכה? חג חנוכה מתאים לרוחות להדליק נרות שיתכבו?
התשובה: את טוענת שהחגים בעבר היו שייכים לעם אחר שחגג אותם. איפה אותו עם ואיפה המסורת שלו? יש תיעוד ארכיאולוגי אחד לכאלה שחגגו לפני היהודים את החגים שלהם. אין גבול לדימיון אבל אין לזה שום אחיזה במציאות.
בתגובה הקודמת דיברתי רק על כתב תיעודי ולא על תיעודים מסוג אחר. יש זכר למעמד הר סיני מבחינה ארכיאולוגית.
ליציאת מצרים יש הוכחות כמו הפפירוס ועוד. זה הגיוני כי זה היה נס שמראה שהשם טוב ומציל עבדים ממעבידיהם ועושקיהם. אבל למתן תורה זה שונה כי שם ראו שהשם שייך ליהודים רק וקינאו ולמה שיתעדו דבר מעצבן כזה מבחינתם ושמדבר נגדם? כבר הורדת את כל הגוים. היהודים שבמדבר בסדר אבל במדבר לא היו יותר מידי אמצעי תיעוד וזה לא מה שהעסיק אותם כנראה.
עדו, בנושא: "שמש בגבעון דום" - התורה דיברה בלשון בני אדם. בני אדם רואים את השמש שהיא זזה או עומדת ולא כדור הארץ שהם עליו.
על זה נאמר: "לא בשמים היא ולא מעבר לים" (התורה).
לא בשמים אלא בנמצאים על הקרקע ורואים בעיניים רגילות.
גם היום רואים בעיניים רגילות את השמש שהיא הזזה.
גם עם חללית אז יש בלאגן בחלל עם הזמנים והשבת. התורה דיברה במציאות השכיחה שעל כדור הארץ. היא הביאה גם כללי פסיקה שידעו לומר מה לעשות בחלל.
אבל בדבר שלא שכיח לא עסקו בו חכמים ולכן לא התייחסו ספיציפית לחלל. אבל כן נדע מה לעשות בו באם נהיה בו כי התורה מקיפה את הכל אם בפרט ואם בכלל.
אני רוצה לסגור את נושא הכינים, ואני מקווה שסופית בע"ה.
לפני שאכתוב משהו אקדים לומר:
את התגובות האחרונות הקודמות והמבולגנות רשם אחי הקטן ולא אני ובכיף שיהנה.
כתבתי בוורד כל מיני דברים בנושא ונקודות ולא הגעתי למסקנה הסופית אלא רק עכשיו והוא העתיק והדביק את הנקודות שהעליתי לבדיקה. מישהי נאבדה אתמול (ביתה של חברה של אימי) ולא הייתי ליד המחשב והוא היה וכתב אתמול בלילה. הוא צעיר ממני בחמש שנים. מצטער בשמו אבל לא אכפת לי ממני אלא מהטירחה שלכם. דיברתי איתו על זה שזה מטריח אנשים ולא אכפת לי ממני. גם באתר השני הוא הגיב הלילה האחרון וזה לא הייתי אני ומסקנותי הסופיות.
עכשיו לנושא הכינים:
הוא באמת העתיק והדביק והתגובה האחרונה שלו אתמול בלילה היא הייתה לקראת סוף המסקנה והכי קרובה למסקנה שהגעתי אליה היום והמסקנה שלי היא כך אם אינני טועה בדברי (הוא העתיק והדביק להזכירכם ממסמך הוורד שלי):
מה שלא נראה לא רלוונטי להלכה ומה שבקושי נראה לחלק מהדברים גם לא רלוונטי בהמשך אראה.
אפשר לומר 3 תירוצים בכינים:
1. הכינים האלה שאינן פרות ורבות ע"י זכר ונקבה (אלא רביית בתולים) אז פשוט שאינן פרות ורבות (בהמשך אוכיח שיש כאלה וגם שהגמרא ידעה על קיומן של 2 המינים). 2. גם אלה שכן רבות ע"י זכר ונקבה אז הן נוצרות מהזיעה ובלי הזיעה הן מתות כי ידוע שביצי כינים 3 ס"מ מהקרקפת ומעלה הן כינים מתות (כמו שאם תיקח תפוח ותסגור אותו וירקיב יצאו תולעים והרי שתלו עם הביצים שלהן ובלי ההורים והתפתחו מהריקבון, כך הכינים) ולכן נחשבות כפרות ואינן רבות (כי ההתרבות בזכות הזיעה גם ולומר שאינן פרות ורבות נכון על 2 המינים גם על אלה שכאילו פרות ורבות כי הן פרות ולא רבות כי זה בזכות הזיעה וגם שתיהן מהזיעה כך שגם הרמב"ם וגם הגמרא אמרו דברים נכונים ולא סותרים הרמב"ם אמר מזיעה והגמרא שאינן פרות ורבות וזה נכון לשני הסוגים ולא צריך לומר ולהתייחס לאלה שאינן פרות ורבות ע"י זכר ונקבה אלא ברביית בתולים כי הן גם אינן פרות ורבות כי הן מהזיעה ולכן עדיף לייחס טעם שתקף לכל הכינים).
3. גם יש כינים כאלה שפרות ורבות (ולא רבות כי זה מהזיעה) אז לא מזהים בעיניים בזמן שהן פרות ורבות וזה חידוש כי אותן כן רואים אבל לא מזהים את הזדווגותן. זה כיני הראש ולא תקף לחלק ממינים אחרים של כינים גדולות יותר שמזהים אותן ולכןהגמרא והרמב"ם לא אמרו טעם זה שאינן נראות שלא תקף לכל הכינים.
אבל בגמרא התייחיסו רק לזה שאינן פרות ורבות והרמב"ם התייחס רק לזה שנוצרות מהזיעה וזה משתלב כי גם אלה שאינן פרות ורבות אלא ברביית בתולים שרק הנקבה וגם אלה שכן פרות ורבות כי יש כמה סוגי כינים אז נוצרות מהזיעה ולכן לא פרות ורבות אלא רק פרות ולא רבות אלא בזכות הזיעה גם ולכן לא נחשב. לאלה שאינן פרות ורבות יש גם את הסיבה שזאת רביית בתולים אבל תופסת פחות כינים לא את כל הסוגים ולכן לא התייחס לזה הרמב"ם כטעם (והגמרא לא אמרה במפורש זאת למרות שיכוטל להיווסף לה אבל בהמשך אוכיח שהגמרא לא חייבת להביא את כל הטעמים ומספיק חלק כ"ש הרמב"ם וגם שלא תופסים את כל הכינים ורק חלק ולכן עדיף לומר את הטעם שתופס את כל הכינים וזה מה שעשו הגמרא והרמב"ם ולא חולקים ואמרו אותו הדבר שבגלל הזיעה אינן פרות ורבות כפי שהסברתי לעיל).
בקשר לזה שאינן נראות אז זה לא כתוב אצל חז"ל אלא רבנים בדורות האחרונים ניסו לומר עוד תירוץ שגם נכון וחידוש שלא רואים ומזהים את הזדווגותן והשם לא יעניש על דבר שלא רואים כי רק מי שמזדווגים יש איסור הריגה והשם לא יעניש עלך מה שלא מזהים שמזדווגים ולא בא בטרוניה עם בריותיו. אבל תשאלו הרי זה לא כתובה בגמרא:
יש כמה הסברים:
גם זה לא נכון לכל הכינים כי חלק מהסוגים ניראים ומגיעים ל3 ס"מ ורואים זיווגן ומזהיןם ויש סוגים שלא מזהיםן כמו כיני הראש הקטנות שלא מזהים זיווגן. אמרו את זה אנשים גדולים בתצורה ולא הגמרא או הרמב"ם והגמרא והרמב"ם לא יאמרו דבר שתקף לחלק אם אפשר טעם חזק שתופס לכל סוגי הכינים.
אותם שאמרו שאינן נראות זה נכון לחלק מהסוגים שלא מזהים זיווגן ובנוסף לטעמי הגמרא והרמב"ם זה נכון באותו מין גם זה הטעם.
עוד סיבה שלא מוזכר בגמרא וברמב"ם:
גם אם תפריד בין האינן נראות לשאר אז הגמרא לא חייבת לומר את כל התירוצים ומספיק חלק:
עיין במכתב מאליהו להגר"א דסלר ז"ל שכתב:
"כי את ההלכה ידעו חז"ל בקבלה מדורי דורות... אבל בעניין ההסברים הטבעיים לא ההסבר מחייב את הדין אלא להיפך, הדין מחייב ההסבר, והטעם המוזכר בגמרא אינו הטעם היחידי האפשרי בעניין"
(ח"ד עמ' 355, ובהערה 4 שם).
לדבריו יוצא שהעיקר הוא הדין שמותר להרוג כינה. אף אם אין הטעם ידוע לנו בבירור, ואפשר לומר שכל יצור זה שלא נראה לעין כפרה ורבה מזכר ונקבה אינו נחשב חיות לעניין נטילת נשמה, וצ"ע.
עכשיו אני אוכיח שהגמרא ידעה שיש כמה סוגי כינים גם כינים שנוצרות מבגדים ודברי המדע שמסכים וגם של הזיעה וגם שפרות ורבות ואינן פרות ורבות ודברי המדע שמסכים.
במסכת שבת קז ע"ב נאמר "כינה אינה פרה ורבה", ולכן, לדעת חכמים, מותר להורגה בשבת. ובדף יב ע"ב נאמר "רבה מקטע להו" (פרש"י: הורגן ובשבת, והטעם שכינים אינם פרים ורבים, אלא "מבשר אדם היא שורצת", עכ"ל).
ובתוספות שם ד"ה: שמא יהרוג – ...ויש סוג כינה שעל הראש והיא כינה רוחשת ואינה פרה ורבה אלא באה מזיעת אדם. וברא"ש, פרק ראשון, אות כט, זה לשונו: מותר להרוג כינים לבנים שבראש שיוצאים מבגדים ישנים.
והנה המדע:
http://www.rosh-naki.co.il/%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D
הכינה (כינת הראש) היא חרק טפיל שחי על ראשם של בני האדם בלבד. ישנם למעשה שלושה מיני כינים טפילות לאדם. כינת הראש, שחיה על שיער הראש בלבד, כינת הגוף, שחיה על שיער הגוף ועל הבגדים, וכינת הבושת, שנמצאת באזור שיער הערווה בלבד. שלושת סוגי כיני אלה טפילות לאדם בלבד, וכל סוג חי באזור החיים שלו.
כלומר:
1.בני אדם מעבירים כינים לבעלי חיים אחרים, וגם לא נדבקים בכינים מבעלי חיים אחרים.
2.כיני הראש חיות על הראש בלבד. על הקרקפת, ועל שיער הראש. כיני הראש אינן נודדות לאזורים אחרים בגוף, וכך גם שני הסוגים האחרים, חיים באזורי מחייתם בלבד.
ע"כ.
אתה רואה שהן ידעו על כיני הבגדים וכיני הראש. אתה גם רואה שהן חיות רק באיזור השיער או הבגד.
הן מקבלות חיות מהן. למשל ביצי כינים שנמצאות מרחק 3 ס"מ ומעלה מהקרקפת הן ביצי כינים מתות. הן מקבלות את חיותן מהזיעה והשניות משלהן.
http://www.haaretz.co.il/misc/1.1416406
(בשליש העליון:)
הדבקה ואבחון. רוב ההדבקות הכינים הן בגילאי 5-10, ובבתי ספר יסודיים יש מחקרים שהראו שעד 25% מהילדים נדבקו בזמן זה או אחר...
(בהמשך קצת למעלה מאמצע הדף בקישור:)
כאשר כינה בוגרת אינה נמצאת על הראש, היא יכולה לשרוד כיומיים, אך נראה שיכולתה להעמיד צאצאים הולכת ויורדת, כך שחלון ההזדמנויות של כינה להדביק בדרך עקיפה הוא צר למדי...
(שורה אחרי:)
המקומות השכיחים יותר להימצאות הכינים הם האזור שמאחורי האוזניים ואזור קו השיער בעורף... (זה המקומות שהעור הכי מזיע בהם).
(בהמשך קצת אחרי חצי העמוד:)
בביקורת לאחר כשבוע נמצא שרוב הנבדקים היו נקיים מכינים, כלומר לאוויר החם היתה השפעה ארוכת טווח על הכינים שנשארו בחיים. הטיפול לא גרם לתופעות לוואי מיוחדות. החוקרים השתמשו במכשירי ייבוש שיער רגילים הקיימים בכל בית.
(ייבוש הזיעה ממית אותן ודרך אגב בגלל שילדים מזיעים יותר יש להם כינים יותר).
עכשיו בקשר לנראה ולא נראה אז יש כינים של הראש שלא מזהים את זיווגן כי הן קטנות ויש כינים גדולות יותר שמגיעות עד לגודל 3 ס"מ ולא מ"מ. אותן כן מזהיםן בזיווגן ואותן לא תקף טעם הלא נראה אלא שנוצרות מהזיעה וכו'...
http://www.drzafrir.com/?p=1117
תחת הכותרת: כיני הראש
גודל כינה בוגרת הינו כגודל גרגר שומשום – 2-3 מ"מ.
ע"כ.
יש כינים מהמון סוגים ויש שמגיעות לגוודל כמה ס,מ ולכן אי הזיהוישל הזדווגותן לא רלוונטית להן אלא לחלק מהכינים ביניהן כיני הראש ועוד. לכן זה לא כתוב בגמרא וברמב"ם כי זה טעם חלש יותר מהאחריםן ולא תופס להכל אלא לחלק אבל כן אמרו את זה גדולי תורה בדורות האחרונים כי זה נכון באותן כיני הראש שיש.
באמת גודל כינת הראש הוא 2 מ"מ בממוצע ויש כינים אחרות מסוגים אחרים גדולות יותר ומגיעות לכמה ס"מ שלמים. זה בקשר לאי זיהוי ההזדווגות שתקפה רק לחלק (כיני הראש ואולי עוד). לכן לא כתוב במקורות חז"ל ורק אמרו אותה גדולים לאחרונה ובצדק לחלק מהמינים אבל הגמרא תגיד רק מה שתקף להכל.
http://www.infomed.co.il/disease-124/%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D/
תחת הכותרת סימפטומים:
התסמין הנפוץ ביותר של כינמת הוא גירוד. קיימים תסמינים שונים, בהתאם לסוג כינים.
· כיני ראש, לעתים אינן גורמות לתסמינים בשלבים הראשונים. הגירוד בראש יכול להתחיל שבועות ואפילו חודשים לאחר תחילת ההתפשטות. הגירוד יכול לגרום לפצעים בעור. העור החשוף עלול להפריש נוזל שקוף, או להתכסות בקרום, שעלול להזדהם.
· כיני ערווה גורמות לגירוד חמור. עקיצות כינים עלולות לגרום סימנים קטנים, שנראים כמו חבורות קטנות על הגו (כל חלקי הגוף מלבד הראש והגפיים), על הירכיים, או על החלק העליון של הזרוע. כאשר כינים מתיישבות על הריסים, קצות העפעפיים לעתים מתכסים בקרום. ניתן להבחין בכינים ובביציהן על בסיס הריסים.
· כיני גוף גורמות לגירוד קשה מאד, במיוחד בשעות הלילה. פצעים מגרדים מופיעים בבית השחי, במותניים, על הגו ובמקומות אחרים, בהם תפרי הבגדים נצמדים אל הגוף. כינים וביצי כינים ניתן למצוא בתפרי הבגדים, בדרך כלל לא ניתן לראות אותן כשהן על העור.
ע"כ.
אתה רואה שלא קל לזהות את כל סוגי הכינים ורק חלק. אולי זה לא רק הגודל אלא הלמשל כינים כאלה חלק יכולות להזדווג רק על העור של האדם ואז לא מזוהות כמזדווגות בגלל הצבע (חוץ מהגודל).
גם:
בהתחלה (מדבר על כינים בכלל ולא רק על כיני הראש ויש שמגיעות לשלושה ס"מ [לא מ"מ] ולכן זה מראה שיש גדלים וסוגים שונים ולכן חז"ל לא אמרו את טעם האי זיהוי אלא רק בקטנות הוא תקף ואמרו טעם שתקף על הכל וגדולי תורה אמרו אותו בנוגע לכיני הראש וכד' ולא לכל הכינים, הנה הקטע:)
http://www.headlice.co.il/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94/
בהתחלה:
הכינים הינן חרקים טפילים ללא כנפיים הצמודים לאדם מראשית היווצרותו. גודלן של הכינים לא עולה על שלושה סנטימטרים.
קיימים מאות סוגי כינים אשר כל אחד מהם נטפל למין אחר. בין המינים ניתן למצוא את הבהמות, בני האדם ועוד. נהוג לחלק את סוגי הכינים על פי האזור אותו הן תוקפות- כיני הקרקפת, כיני הגוף וכיני הערווה.
ע"כ.
דרך אגב אפשר לומר שלא כל סוגי הכינים של היום ובמאמר הנ"ל הם סוגי הכינים של חז"ל ואולי הגדירו חלק אחרת אבל ברור שחלק לפחות כמו כיני הראש זה אותן הכינים ועוד כמו כיני הבגד כפי שהוכחתי וכו'... אבל אנחנו יודעים איך לנהוג להלכה בכל מין ומין לפי הכללים של הגמרא וההלכה.
ביצי כינים המרוחקות 3 ס"מ מהקרקפת בד"כ הן כינים מתות (די למעלה בנגלה הראשונה):
http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/5494
חז"ל הכירו שיש מיני כינים שפרים ורבים ע"י זכר ונקבה ויש שלא ואוכיח מהגמרא מפורשות בהמשך.
בזמננו התברר באמצעות מחקרים מתקדמים כי למרבה ההפתעה ישנם זנים של כינים וכנימות שאין בהם זכרים כבכל בעלי החיים, והחוקרים מנסים לפענח את דרך התרבותם של זנים אלה.
בכינים, מדובר בזן השייך לסדרה הנקראת "הכינים הלועסות"(Mallophaga) סדרה המונה כ-3000(!) זנים. הן חיות כטפילים על גופם של בעלי חיים, בעיקר עופות, וניזונות משערות, קשקשי עור, נוצות ודם המזדמן בפצעים. החוקר הנודע עזריה אלון מציין אודות כיני סדרה זו, כי "במינים רבים מהם לא נמצאו עדיין זכרים כלל. ומניחים כי מינים אלה מתרבים ברביית בתולים [רבייה עצמית,גם ."[Parthenogenesis – פרתנוגנזה ביולוגים מאוניברסיטאות נוטרדם ומינסוטה בארה"ב, אשר ערכו מחקר נוסף בסוג אחר של כינים המצוי בעיקר ביונקים קטנים כגון סנאים, מציינים בדבריהם שלא נמצאו זכרים בזן זה ויש לשער שכינים אלה מתרבות ברבייה עצמית.
תגלית מרעישה זו שישנם יצורים הפרים ורבים ללא הפריה מזכר, אשר גם כיום אינה ידועה לרבים מהחוקרים, נחשבת לתפנית בחשיבה המדעית במחקרי הביולוגיה. אך האמנם תגלית חדשה היא?
בתלמוד מובאים דברי בית הלל שעל אף האיסור החמור ליטול נפש בשבת ואפילו של יתוש, מותר להרוג כינה בשבת. ומדוע? משום "שאינה פרה ורבה מזכר ונקבה". ויצור שאינו פרה ורבה, אינו נחשב (לעניין הלכות שבת) כבעל-חיים גמור, ולכן אין בהריגתו בשבת משום חילול שבת.
בדורות האחרונים התעורר דיון הלכתי נרחב בשאלה אם לפי הידוע כיום שהכינים פרים ורבים מזכר ונקבה ייאסר להרוג כינים בשבת.
מאידך, היו גם כאלה שקפצו על המציאה לנגח את התורה, בטענה שהנה הוכח שחכמי ישראל לא הכירו את המציאות הנכונה.
והנה דווקא בזמננו התברר באמצעות מחקרים מתקדמים כי אכן ישנם זנים של כינים שאינם מתרבים מזכר ונקבה וכדברי חז"ל.
המעניין הוא שחכמי התלמוד הכירו היטב גם את הכינה הפרה ורבה המצויה כיום. וכמו שכתוב בפירוש בתלמוד במסכת גיטין, לגבי אחד משלבי דרך הריפוי למחלה הנקראת בארמית "צמירתא":
"ליתי [יביאו] כינה דזכר ונקבה".
כלומר, יביאו כינה מאותו זן מסוים הנוצר מזכר ונקבה.
נמצא שחכמי התלמוד הכירו גם את הכינה הנפוצה כיום, המתרבה מזכר ונקבה וגם את הכינה שאינה מתרבה מזכר ונקבה אשר על מציאותה נודע לעולם המדע רק לאחרונה. והרי לנו דוגמא נוספת לתמיהה ההופכת באחת להתפעלות מהיקף ידיעות חז"ל וצדקת דבריהם. ויהא זה לימוד למתבונן, לייחס את תמיהותינו לקוצר דעתנו ולצמצום היקף ידיעותינו יחס לעומק והיקף תורת ישראל.
זהו סגרתי נושא זה אני מקווה.
יימתי את זה סופית קבל:
מה שלא נראה לא רלוונטי להלכה ומה שבקושי נראה לחלק מהדברים גם לא רלוונטי.
אפשר לומר לחוד גם 3 תירוצים בכינים:
האלה שאינן פרות ורבות : 1. שאינן פרות ורבות. 2. נוצרות מהזיעה ולכן נחשבות כפרות ואינן רבות. 3. לא מזהים בעיניים בזמן שהן פרות ורבות וזה חידוש.
לאלה שפרות ורבות יש רק את השנים האחרונות.
גם אם תפריד בין האינן נראות לשאר אז הגמרא לא חייבת לומר את כל התירוצים ומספיק חלק:
עיין במכתב מאליהו להגר"א דסלר ז"ל שכתב:
"כי את ההלכה ידעו חז"ל בקבלה מדורי דורות... אבל בעניין ההסברים הטבעיים לא ההסבר מחייב את הדין אלא להיפך, הדין מחייב ההסבר, והטעם המוזכר בגמרא אינו הטעם היחידי האפשרי בעניין"
(ח"ד עמ' 355, ובהערה 4 שם).
לדבריו יוצא שהעיקר הוא הדין שמותר להרוג כינה. אף אם אין הטעם ידוע לנו בבירור, ואפשר לומר שכל יצור זה שלא נראה לעין כפרה ורבה מזכר ונקבה אינו נחשב חיות לעניין נטילת נשמה, וצ"ע.
עדו, אתה מנצל שהחבר שלך מהאתר השני לא מפרסם את תגובותי לפעמים.
במחינת כוח המשיכה גם 'כמעט התנגשות' מספיקה. כתבתי "התנגשות או כמעט התנגשות" גם.
אף אחד לא טוען שהתפרצות הר געש לא יכלה לקרות אבל איך באותו הזמן שנקבעה התורה - 3 ימים קודם. גם לפי המדע התפרצות הר געש לא הייתה בזמן הזה או אחרי אלא הרבה לפני, אבל זה לא משנה כמו שקריעת ים סוף נעשתה בדרך הטבע - רק הזמן הוא מדהים - כנ"ל פה. גם הר געש ברוב המקרים הורג את מי שבסביבת ההר ופה לא גם אם יש הסבר טבעי אז זה מיוחד.
היופי והנס זה שהשם דיבר ותשאל מה תפקידה של האש - לדעתי זה שכתוב בתורה שקול השם נשמע מתוך האש ולא יכלו לזייף באיזו דרך למרות שגם שלא צריך את זה אבל גם אם תגיד. (גם המדבר זה מקום שומם וכתוב שלא היו שם בתים והיו רחוקים ממקום עיר אבל גם כך לא צריך את זה לאותה תקופה וגם שהקול היה מתוך האש, תוך כדי שבערה האש).
בקשר לשמש בגבעון דום:
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/201766
לעומת זאת פרופ' מאיר דנינו ראש החוג למדעי המחשב במכללת ליפשיץ ואחד החוקרים החשובים בארץ בתחומי המתמטיקה והפיזיקה, בחר דווקא להציג כיצד אירוע הנס "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" אפשרי מבחינה מדעית. פרופ דנינו ציין כי תיאור הדברים במקרא הוא בדיוק כפי שהמדע היה מצפה שיהיה. דנינו ציין כי מדובר בתיאור אירוע קטסטרופאלי, של התנגשות או כמעט התנגשות של כוכב לכת אחר בכדור הארץ, וכי יש עדויות דומות על אירוע כזה בתרבויות עתיקות אחרות, (לא שעל העדויות הוא מסתמך). בתגובה לדבריה של ד"ר וולפיש בנושא זה, אמר פרופ דנינו כי, בבואנו לקרוא את התנ"ך עלינו לגלות מעט צניעות, וכי גם אם אנחנו לא מבינים את הדברים, אל לנו להכריע כי הם אינם סבירים או כי לא התקיימו במציאות.
ע"כ.
כתוב בתנ"ך שנפלו אבנים גדולות מן השמים על האויבים בגבעון, כך שהגיוני שזה קרה.
עדו, בוא נדייק.
הגמרא מתייחסת לגבי התקופה הזאת גם שעינינו הפשוטות רואות אותו הדבר כמו עיני אלה שפעם.
כינים נוצרות מהזיעה לפי הגמרא ולא מהעיפוש.
ביצי הכינים גם אם נראות קשה לזהותן כביצים (גם הן דוממות ולא זזות כמו הכינה גם בד"כ הן מוסתרות בראש בד"כ ולא כל ילד בן 13 ויום מכירם וגם גדולים יותר וגם אם כן אז קשה לזהותן מיד ולהבדיל ביניהן לקשקש או סתם לכלוך וגם שמדובר בביצי כינים ברגע ההטלה שהן קטנות אף יותר וכ"ש שקשה לזהותן מייד ומאותו הרגע הן זקוקות לזיעה כדי להתפתח וגם לאלה שכן מזהים אז צריך להתמקד ולא מיידית וגם הכינה שבתוך הביצה וכ"ש כשמוטלת חדשה וקטנה יותר אז הכינה קטנה יותר מהביצה אפילו וקשה לזהותה וגם אם נראית נגיד אז קשה אולי לזהותה ואם יכולה לזוז בכלל ברקגע ההטלה בכלל וכמה שיכולה לזוז אם בכלל ושוב נגיד שכן אפשר לזוהתה את הביצה זה אחרת בטוח כפי שהסברתי ולא הגיוני שהשם יאסור דבר כזה). השם לא בא בטרוניה עם בריותיו ולכן לא יאסור דבר מסוג כזה. כל זה - זה להסביר את דברי הרב שאמר זאת לגבי ביצי הכינים ולא להסביר את הגמרא או הרמב"ם שלא דיברו על זה.
אבל הכינה נוצרת מהזיעה (לפי הרמב"ם) בלי הזיעה לא הייתה קיימת. לפי הגמרא אינן פרות ורבות כי לולא הזיעה הן היו פרות אבל לא רבות כי היו מתות הכינים.
יש עוד פירושים אבל נסתפק בזה.
זה קשור לגמרא וכנ"ל 3 קני הפרה. שמש בגבעון קשורה לתנ"ך. כשאני מוכיח את נכונות התנ"ך אין סתירה ליהדות לטובת הנצרות. כשאני מוכיח את הגמרא וכד' זה מוכיח את היהדות ולא את הנצרות.
לא אמרתי שזה הוכחה לאמיתות התורה אלא סתירה להפרכתה כל דלעיל. ההוכחות הן אחרות בכלל.
בקשר לשמש בגבעון דום כבר עניתי בתגובות כלליות כמדומני די לקראת הסוף למעלה שזה ניתן שהיה מטאור וכו'... והבאתי את הקישור.
גם הכינים שבתוך הביצים יותר קטנות מהביצים בעצמן שגם כך קטנות מאוד ובמיוחד ברגע שאחרי ההטלה מייד שלא הספיקו לגדול בכלל. או שלא ניתנות לזיהוי כמו שהסברתי בתגובה הקודמת או שאפילו אינן נראות הכינים עצמן בשלב זה.
בקשר להיתר להרוג כינים בשבת.
יש ראיה ויש ראיה. אפשר לראות נמלה ולזהותה בקלות שהיא נמלה. ביצי כינים אפשר לראות אבל קשה לזהותן שהן ביצים או קשקשים או סתם לכלוך, לפחות בשלב הראשון שיוצאות מבטן האם (אם תזהה ביצת כינים נניח אז זאת ביצה שהתפתחה עם הזמן יותר ובזכות הזיעה) . מכיוון שהשם לא בא בטרוניה עם בריותיו הוא לא יאסור דבר כזה שהמון יכשלו בו. לי גם קשה להבדיל בין ביצת כינה לקשקש וצריך להתאמץ וזה לא כמו נמלה שמזהים. בכזה גודל יש מה לדון מכיוון שהכינה מזוהת אולי (נניח) אבל הביצה לא מזוהת בקלות ובגלל שלא מזוהה בקלות אז מקילים בה. כי השם לא בא בטרוניה עם בריותיו. תתאר לך שהיה מקפיד על דברים מעין אלו אז היו פותחים עליו את הפה שמחללים שבת על דברים כאלה.
כתוב בגמרא שהשם זן מקרני ראמים ועד ביצי כינים - כך שידעה הגמרא שיש לכינים ביצים.
חז"ל הכירו שיש מיני כינים שפרים ורבים ע"י זכר ונקבה ויש שלא ואוכיח מהגמרא מפורשות בהמשך.
בזמננו התברר באמצעות מחקרים מתקדמים כי למרבה ההפתעה ישנם זנים של כינים וכנימות שאין בהם זכרים כבכל בעלי החיים, והחוקרים מנסים לפענח את דרך התרבותם של זנים אלה.
בכינים, מדובר בזן השייך לסדרה הנקראת "הכינים הלועסות"(Mallophaga) סדרה המונה כ-3000(!) זנים. הן חיות כטפילים על גופם של בעלי חיים, בעיקר עופות, וניזונות משערות, קשקשי עור, נוצות ודם המזדמן בפצעים. החוקר הנודע עזריה אלון מציין אודות כיני סדרה זו, כי "במינים רבים מהם לא נמצאו עדיין זכרים כלל. ומניחים כי מינים אלה מתרבים ברביית בתולים [רבייה עצמית,גם ."[Parthenogenesis – פרתנוגנזה ביולוגים מאוניברסיטאות נוטרדם ומינסוטה בארה"ב, אשר ערכו מחקר נוסף בסוג אחר של כינים המצוי בעיקר ביונקים קטנים כגון סנאים, מציינים בדבריהם שלא נמצאו זכרים בזן זה ויש לשער שכינים אלה מתרבות ברבייה עצמית.
תגלית מרעישה זו שישנם יצורים הפרים ורבים ללא הפריה מזכר, אשר גם כיום אינה ידועה לרבים מהחוקרים, נחשבת לתפנית בחשיבה המדעית במחקרי הביולוגיה. אך האמנם תגלית חדשה היא?
בתלמוד מובאים דברי בית הלל שעל אף האיסור החמור ליטול נפש בשבת ואפילו של יתוש, מותר להרוג כינה בשבת. ומדוע? משום "שאינה פרה ורבה מזכר ונקבה". ויצור שאינו פרה ורבה, אינו נחשב (לעניין הלכות שבת) כבעל-חיים גמור, ולכן אין בהריגתו בשבת משום חילול שבת.
בדורות האחרונים התעורר דיון הלכתי נרחב בשאלה אם לפי הידוע כיום שהכינים פרים ורבים מזכר ונקבה ייאסר להרוג כינים בשבת.
מאידך, היו גם כאלה שקפצו על המציאה לנגח את התורה, בטענה שהנה הוכח שחכמי ישראל לא הכירו את המציאות הנכונה.
והנה דווקא בזמננו התברר באמצעות מחקרים מתקדמים כי אכן ישנם זנים של כינים שאינם מתרבים מזכר ונקבה וכדברי חז"ל.
המעניין הוא שחכמי התלמוד הכירו היטב גם את הכינה הפרה ורבה המצויה כיום. וכמו שכתוב בפירוש בתלמוד במסכת גיטין, לגבי אחד משלבי דרך הריפוי למחלה הנקראת בארמית "צמירתא":
"ליתי [יביאו] כינה דזכר ונקבה".
כלומר, יביאו כינה מאותו זן מסוים הנוצר מזכר ונקבה.
נמצא שחכמי התלמוד הכירו גם את הכינה הנפוצה כיום, המתרבה מזכר ונקבה וגם את הכינה שאינה מתרבה מזכר ונקבה אשר על מציאותה נודע לעולם המדע רק לאחרונה. והרי לנו דוגמא נוספת לתמיהה ההופכת באחת להתפעלות מהיקף ידיעות חז"ל וצדקת דבריהם. ויהא זה לימוד למתבונן, לייחס את תמיהותינו לקוצר דעתנו ולצמצום היקף ידיעותינו יחס לעומק והיקף תורת ישראל.
מסקנה סופית: הכינים שפרות ורבות ע"י רביית בתולים מותר להורגן בגלל שאינן פרות ורבות ע"י זכר ונקבה והכינים שפרות ורבות ע"י זכר ונקבה מותר להורגן בגלל שמהזיעה הכינה נוצרת ואחרת תמות ונוצרת מהבקטריות והן שפרות ורבות בזמן שאין ביציהן נראות וכשהן מתפתחות אח"כ זה מהזיעה וגם הן אינן פרות ורבות כי הן פרות אבל לא רבות אלא רבות מהזיעה. כלומר לכל הכינים שיש (בין רביית בתולים ובין שלא ברביית בתולים אלא הרגילה) הן פרות ולא רבות בגלל שמהזיעה מתפתחות והרמב"ם והגמרא נפגשים, כצפוי.
כך שאלו ואלו (דברי הגמרא ודברי הרמב"ם) דברי אלוקים חיים.
עדו, אסגור נושא זה שיהיה ברור.
שוב, איני מסתמך על ברית המילה כהוכחה לתורה (למרות שאןולי יש דרך אך איני יודע אותה), אבל יש משהו שהגיוני יותר לחשוב.
נחזור ונרחיב הפעם שיסגור את כל הפינות והספקות.
את ברית המילה (בגיל 8 ימים של היהודים) עשו היהודים ראשונים ולא העתיקו את זה מעמים אחרים. כך שהגיוני מאוד שדווקא זה מהשם. אותם עמים ששרפו את בניהם באש לא עשו זאת מצד המוסר ולא טענו שקיבלו תורה שכתוב בה שהשם רחום וחנון אני מדגיש שלא כתוב בה שהשם רחום וחנון. בין האלה שלפני ובין אלה שאחרי מתן תורה. ולא היו אז נוצרים או מוסלמים שהאמינו בטוב הקל כמו שבתנ"ך וגם הקריבו בנים ביחד. היהודים שכן טענו שהא-ל שלהם רחום וחנון בתורה ועם שלם קיבל ברית מילה זה היה שינוי לעומת התקופה שלפני ואסמכתא למשהו. למה שישרפו בניהם אם השם רחום וחנון? הרי כתוב בתורה גם שלא לשרוף אותם ולא להעבירם באש?
היהודים שהקריבו את בניהם להשם אז הם היו רשעי ישראל או האלה שלפני מתן תורה לא טענו שקיבלו את התורה שלנו או אחרת שכתוב בה שהשם רחום וחנון. ולא היה נהוג כך בקרב היהודים ממתן תורה רק אצל הרשעים ולא טענו שניתנה להם תורה שניה או אחרת מהשם אלא עשו זאת מרצונם שלהם עם ההסברים שלהם - כל אחד ושגעונותיו ולא אמרו שהשם אמרא להם לעשות את זה.
אז הברית מילה יכלה להתחיל בגיל 8 ימים באופן הגיוני רק אם באמת היה אלוקים שהתגלה ואמר זאת במפורש שגם הוטא רחום וחנון וגם צריך למול. לפחות אם אינך משתכנע בזה אז אין לך ראיה נגדית כי אין עוד עם שהאמין בהשם שהוא רחום וחנון וקיים את התורה וגם שרף את בנו. האלה שמלו לפי ממצאים ארכיאולוגים עשו זאת מסיבות מסויימות כמו שהבן הבכור לא ירגיש מעל האב ועוד כל מיני כאלה וגם לא בגיל 8 ימים.
שרפו ילדים משיקולים אינטרסנטים וכמו שאז יצר העבודה זרה בער והיה רצון להקריב ילדים לעבודה זרה ולא ממוסר אלא מיצר עבודה זרה. כמו שהיום יש יצר מין להבדיל.
שוב איני מסתמך על ברית המילה כהוכחה ואולי יש ואיני יודע אותה.
אבל איך ידעו בתקופת האבן שהיום השמיני הוא היום הטוב ביוטתר אם היו מנסים על תינוקות אז תדע שביום הראשון חלשה הקרישה בשני קצת מתחזק ועדיין פחות מהרגיך ובשלישי מתחזק עוד וכך עד היום השביעי שבו בחוזק הרגיל וביום השמיני ורק בו יש עליה מעל הרגיל והכי טוב למילה וביום התשיעי יורד חזרה לרגיל כמו בשביעי ונשאר כך בעשירי ב11 וכן הלאה כל חייו.
אם היו מנסים אז היו נעצרים ביום השביעי כי כבר בו זאת קרישה רגילה ולא ימות התינוק כמו מבוגרים שמלים בגיל מבוגר ולא מתים ואיך ידעו למול בשמיני שבו זה מיוחד וגם לא ימות אבל גם בשביעי לא ימות ואיך ידעו להגיע לשמיני? בתקופת האבן של פעם? קצת רחוק. שוב זה מחזק מאוד אבל איני מסתמך על זה אלא אם יש עוד דברים בנושא זה ואחרים בברית מילה שאיני יודע אותם.
אני מסתמך על דברים אחרים שמוכיחים את התורה. בגלל שאני יודע אותם את המוכחים אז אני גם סומך על מה שלא מוכח הרי לא הפריכו אותו רק לא הוכיחו אותו. ברגע שאני יודע במאב אחוז שאלוקים התגלה אלינו ונתן תורה אני יכול לסמוך גם על מה שלא הוכך ומצד שני לא הופרך להיות כאמת.
זהו, אני מניח שסגרנו את הנושא הזה, ב"ה.
הנקודה הסינגולרית.
המדע יודע שלחומר יש גיל מסויים לפי בדיקות. יכולים להיות כל מיני דברים שישנו את הגיל אבל יש גיל (אם אתם מבינים למה אני מתכוון...) גם לפי הגמרא העולם נברא בצביונו ובגודלו. האדם הראשון לפי הגמרא נברא כבן 20 מבחינת הגוף והשכל. העצים לא נבראו כזרעים אלא עצים עם פירות (מזכיר מה קדם למה הביצה או התרנגולת - התשובה ברורה שהתרנגולת לפי זה ולפי האמת). כך גם העולם נברא עם גיל. מיליונים או כמה שתירצה...
הנקודה הסינגולרית זה ניחוש של מה שהיה לפני הבריאה ולפני שהיו מרחב, זמן וחוקי הטבע. בזה למדע אין אחיזה - ברוחניות. למה רוחניות? כי לא היה מרחב (ממילא אין חומר) ולא היה זמן לפי המדע. זה ברור כי לחומר ולאנרגיה יש גיל.
לכן לומר שהייתה בכלל הנקודה הסינגולרית תמיד שם לפני זה ניחוש כי יכלה להיווצר פתאום. בכל אופן גם אם היא הייתה תמיד לפני אז זה חסר משמעות לחלוטין. לפי הדת היו תמיד עולמות רוחניים לפני וגם עכשיו יש ותמיד יהיו. אם הייתה נקודה רוחנית אין זה משנה כלום ואין דרך לחהוכיח שהייתה כי לעולם יש גיל וגם לחוקי הטבע שנוצרו במפץ הגדול ולכן אי אפשר לדעת כלום מעבר לזה שהעוחלם שלנו לא תמיד היה וזהו. מה שהיה לפני אי אפשר לדעת אם היה תמיד וגם אם היה איזה עולם רוחני או נקודה מסויימת באותו העולם הרוחני ותמיד היא הייתה שם אז מה הסתירה לדת ולבריאה של היוצר האין סופי של יש מאין דרך אותב נקודה רוחנית? שוב אבל אין הוכחה שגם היא הרוחנית תמיד הייתה ולא נבראה פתאום ואין דרך להוכיח את זה כפי שהוכחתי. גם בגמרא כתצוב שיש מלחאכים שנבראים ויש מלאכים שנעלמים והם רוחניים, כידוע.
שהנשמה מתפצלת זה גם מסביר למה בערך מיליון ילדים מתים באפריקה ברעב. כי זה יכולות להיות פחות ממיליון נשמות. נשמה או כמה שהתפצלו וכך לתקן מהר אותם במקום להתייסר המון שנים למעלה. אחד חלקי מיליון זמן או קצת יותר אם זה יותר מנשמה אחת.
גם נשמת אדם הראשון התפצלה להמון אנשים (לכולנו הזכרים) ומתקנים את חטאו החמור. גם שהאשים את חווה בנוסף. כנ"ל עם חווה (כל הנשים מתקנות את חטאה החמור וגם בנוסף שהאשימה את הנחש).
בכל זאת הם ראו את האלוקים בעיניים והיו ציפיות גדולות יותר.
עדו, קבל משהו: שאת ברית המילה (בגיל 8 ימים של היהודים) עשו היהודים ראונים ולא העתיקו את זה מעמים אחרים. כך שהגיוני מאוד שדווקא זה מהשם. אותם עמים ששרפו את בניהם באש לא עשו זאת מצד המוסר ולא טענו שקיבלו תורה ולא היו אז נוצרים או מוסלמים. היהודים שכן טענו שהא-ל שלהם רחום וחנון בתורה ועם שלם קיבל ברית מילה זה היה שינוי לעומת התקופה שלפני ואסמכתא למשהו.
אם אתה מבין למה אני מתכוון...
נושא חדש.
נשמה יכולה להתפצל לכמה נשמות. זה נושא עמוק מהזוהר וכד' ובאתר הידברות מדברים על זה גם ואחרים. גם הרב אמנון יצחק בהרצאות יצא לדבר על זה.
יש נפש רוח נשמה חיה יחידה (לא כתבתי לפי הסדר).
כשאדם חוטא ויורד להתגלגל באדם אחר אז חלק הנשמה המתוקן עם המצוות שקיים עולה לגם עדן והחלק המקולקל יורקד לגלגול לתקן עד 3 גלגולים באדם. אח"כ או בחי, צומח, דומם או בגיהנום או כל מיני. זה נושא מורכב.
יש פעמים שאדם מתגלגלת נשמה שלו יש פעמים שהרוח שלו יש פעמים שהנפש רק (אולי יש שילובים גם שמאותו אדם יורדת להתגלגל באדם אחר או חיה או משהו אחר כדלעיל גם הנשמה וגם הנפש או הרוח או שילוב וכד' או אחד מהם ויכול להתגלגל באדם או בכל דבר אחר אפילו בדומם, צריך לשאול את הרב זמיר כהן אם אפשר שילוב של 2 מאותו אדם).
הבנתי מהרב אמנון יצחק בהרצאה שגם במהלך החיים יכולה להיכנס נשמה או חלק או ניצוץ או רוח והשאר לאדם באמצע חייו. אולי גם לצאת (אבל צריך לשאול את הרב זמיר כהן אם גם לצאת מאדם יכולים הנ"ל באמצע חייו).
כשאדם הראשון חטא בעץ הדעת אז נשמתו התפצלה אח"כ להמון נשמות וכל נשמות האנשים בעולם זה ממנו זה הוא בעצמו שהתגלגלה בהם והיו בעצמם בחטא שלו חטאנו אנחנו.
חכמת הקבלה מסבירה שהמקור של כולנו הוא מנשמה אחת שנבראה על ידי הבורא — "נשמת אדם הראשון". אולם בעוד שטבעו של הבורא הוא אהבה ונתינה מוחלטת, את נשמת אדם הראשון הבורא ברא עם טבע הפוך לגמרי — רצון לקבל הנאה ותענוג. משימתה של נשמת אדם הראשון היא להפוך את רצונה לדומה לרצון הבורא, להיות אוהבת ונותנת כמוהו. במידה והיא תעשה זאת, תזכה הנשמה ליהנות מהתענוג הגדול ביותר שקיים במציאות.
המקובלים מסבירים, שלאחר שנבראה, הייתה נשמת אדם הראשון בקשר עם הבורא, אך התענוג שהיא קיבלה מהקשר הזה היה מצומצם מאחר שלא השקיעה כל מאמץ מצידה. אולם הבורא רצה שנשמת אדם הראשון תתפתח ותגדל בכוחות עצמה. לכן, במהלך מתוכנן מראש, הוא חשף אותה לתענוגים גדולים יותר. הנשמה קיבלה את התענוג הגדול, גילתה עד כמה היא נהנית ממנו, ולפתע חשה שהיא מעדיפה את אותו תענוג על פני הקשר עם הבורא. כתוצאה מכך, השתנה מיד יחסה של הנשמה לבורא והיא איבדה את הקשר עימו.
דומה הדבר לאדם שמתפלל לזכות בלוטו ומבטיח בכל ליבו שאם יזכה יתרום מחצית מהסכום לנזקקים, אך לאחר שהוא זוכה בהגרלה, התענוג שאליו הוא נחשף גובר עליו, סדרי העדיפויות שלו משתנים והוא "שוכח" את הבטחתו. לפתע הוא מוצא ערוצים מרתקים יותר להפנות אליהם את כספו.
כתוצאה מניתוק הקשר עם הבורא, התנתקה נשמת אדם הראשון מהעולם הרוחני ונשברה לחלקים רבים המכונים "נשמות פרטיות". על פי חכמת הקבלה נקרא תהליך זה "שבירת נשמת אדם הראשון". נשמת אדם הראשון התפצלה לנשמות פרטיות רבות, כיוון שלא היה ביכולתה של נשמה אחת לשאת את כל ההנאות שהתגלו לה ובו בזמן להמשיך ולשמור על קשר עם הבורא.
בהמשך התהליך ירדו הנשמות עד לעולם הזה ו"התלבשו" בגופים של בני האדם. מאותו שלב ואילך, כל נשמה זוכה לתענוג קטן מאוד ביחס לתענוג השלם שהרגישה הנשמה הכללית. אולם כל נשמה פרטית יכולה ללמוד בהדרגה כיצד לקבל את התענוג המיועד לה, ובכל זאת להמשיך ולשמור על קשר עם הבורא.
דומה הדבר לאופן העברת משא השוקל אלף קילוגרמים. הרי ברור שאדם אחד אינו יוכל לעשות זאת. אך אם נחלק את המשא לאלף אנשים וכל אחד מהם ישא על גבו קילוגרם אחד, הרי שנצליח להעביר את המשא ללא כל קושי.
בעל הסולם מסביר לנו את תהליך השבירה ואת מטרתו באמצעות המשל הבא: "על דרך משל במלך שרוצה לשלוח סך גדול של דינרי זהב לבנו למדינת הים, והנה כל בני מדינתו גנבים ורמאים ואין לו שליח נאמן. מה עשה, הלך ופרט את הדינרים לפרוטות, ושילחם על ידי שליחים רבים, באופן שלא יהיה כדאי להם הנאת החמס שיפגמו בשבילה בכבוד מלכות" ("עץ חיים", עמ' קכט, ענף ה).
היום אנחנו נמצאים כבר במצב שלאחר השבירה. כל אחד מאיתנו הוא שליח המלך שנושא עימו פרוטה מהאוצר הגדול. תפקידנו לבצע את המשימה שהטיל עלינו המלך, ולשוב במהלך חיינו לקשר עם הבורא. כל עוד לא נעביר את המטבע שברשותנו ליעדו, נמשיך לחזור לעולם הזה עוד פעמים רבות. לתהליך זה קוראים המקובלים "תיקון".
משמעות התיקון היא היכולת לצרף לחיינו את ההכרה, שכולנו נמצאים יחד באותו מסע ושואפים למימושה של אותה מטרה. מהלך התיקון מתחלק לשני שלבים עיקריים: בשלב הראשון אנו חוזרים לעולם הזה שוב ושוב ללא הכרת התכלית של חיינו. מטרתו של שלב זה היא להכין את הקרקע לשלב השני, שבו כבר מתעורר בנו הרצון להבין לשם מה אנו חיים. רק לאחר התעוררות זו מתחיל באדם התיקון באופן מודע.
אבל יש ביכולתנו לזרז את התהליך. המקובלים, שכבר עברו את מסלול התיקון, מלמדים אותנו איך לתקן את חלקנו הפרטי. כשנעשה זאת ונעפיל לפסגת הסולם הרוחני, לא נצטרך לשוב ולהתגלגל לעולם הזה.
האר"י הקדוש כותב על כך בספרו "שער הגלגולים": "כל בני ישראל מוכרחים להתגלגל עד שיושלמו בכל אורות הנשמה" (דף י).
מטרת לימוד חכמת הקבלה היא לסייע לכל אחד מאיתנו — חלקי נשמת אדם הראשון, לשוב באופן המהיר ביותר למצב האחדות. כאשר כל אחד מאיתנו יתקן את חלקו, הוא יממש את המטרה לשמה בא לעולם ויזכה בתענוג עצום, שהרי השלם שווה הרבה יותר מסכום חלקיו.
עם גמר משימת התיקון יתחברו כל החלקים יחד לנשמה אחת גדולה, נשמת אדם הראשון המתוקנת, ואז יאיר בה אותו אור נפלא ומלא אהבה שרצה הבורא להעניק לה עוד בזמן השבירה. מצב זה נקרא "גמר התיקון".
בדור המבול החיות היו גם טורפות אחת את השניה מרוב החטאים שבעולם.
לפני זה היה לחיות טוב בעולם. גם קורבן לפי השחיטה היהודית לא מכאיב לחיות לפי מחקר וויקיפדיה. השחיטה היהודית שבחיות הכשרות הכוונה ולא השחיטה היהודית בחזיר שמבנה גופם שונה משל הכשרות.
התחילו החיות לסבול רק באיזור דור נוח. לפני זה לא. בזמן החטאים של האדם אז חלק מהם התגלגלו בחיות אם בנשמתם או\ו בנפשם וכו'... וכל מה שמרגיש וסובל זה הנפש רוח נשמה חיה ויחידה ולא הגוף הדומם ומה שסבלו החיות היה מאותן הנפשות המגולגלות של הרשעים האלה בדורם או נשמתם שנשמה יכולה להתעבר בחיה לתיקונה.
שבעצם הסבל היה של הנפש שזה האדם הרשע מגכלגולו הקודם והחיה והגוף לא סובלים אלא הנ]פש או הנשמה וכו'... אז כבר הספיקו לחטוא ולהתגלגל והחיות סבלו ובאמת לפני כן החיות לא סבלו ולא טרפו אחת את חברה ולא רבו לפני דור נוח לפי כתבי הקודש.
למרות שגם לפני כן יכלו להתגלגל החוטאים בחיות וכד' אבל היו חטאים פחות מאלה או שלא התגלגלו בחיות ולא היו צריכים להענש כ"כ והספיק גלגול באדם או משהו מסוג אחר כמו גיהנום או שהתגלגלו קצת ולא הרבה או שבכלל לא או שהתצגלגלו וסבלו פחות מאשר חיות טורפות כי החיות לא רבו ואם היה סבל זה הרבה פחות אם בכלל ובהתאם לחטאים ולמגןולגלים כי אם חטאו ולא התגלגלו בחיות החיות לא יסבלו. אז בהתאם הכמות של הסבל אם בכלל סבלו.
עדו, תיקון למשהו אחד.
אמרתי לך שמה שעשו יש"ו זה כישוף והדת מאמינה בכישוף. יש אחיזת עיניים או שבכוח המחשבה שמוגבל לכוח האדם. קריעת ים סוף רק אלוקים יכול לעשות.
הם באמת העבירו במסורת אבל זה כישוף ולא אלוקים.
גם הוכחתי בתגובות כלליות שמה שכתוב בברית החדשה של ישו זה שרק אחד שמע או שלא כתוב ששמעו כל העם כמו בת קול שיכולה להישמע רק ליחיד או שגם זה לא ואמר שנשמעה לו הקול אבל אולי שיקר ששמע אותה וכתב את הברית החדשה הרי לא עם שלם שמע ואפילו אין לו עד אחד? שוב גם עד אחד זה לא עם שלם וגם כשיש המון עדים זה כישוף ולא נס כפי שהסברתי לעיל.
סיום:
כך שגם אם תתעלם מדברי על 2 הנוסחים במקביל אז גם לפי הפירוש השני זה מתיישב.
תראה אין סתירה בין שניהם כי היה נוסח אחד עברי קדום ואחד אשורי לפי זה בתקופת עזרא אבל לפני רק עברי בספרי תורה חוץ מלוחות הברית ששם אשורי.
גם אם תתעקש ותאמר שעזרא תיקן נוסח אשורי ותתעלם מזה שזה אז יש הסבר אחר בנוסף.
בתלמוד הירושלמי (מגילה ד' א') מובאת מסורת לפיה "משה התקין את ישראל שיהיו קוראים בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חודשים ובחולו של מועד. בא עזרא והתקין לישראל שיהיו קוראים בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה". המשך אוכיח ארכיאולוגית גם.
בקיצור היה נהוג בארץ ישראל לקרוא בתורה גם לפי המחקר ובטח שהעם היה שומע את הקריאה. ובטח שגם הבין את השפה לפי החפירות הארכיאולוגיות שכל העם הבין את השפה הזאת.
הוכחה ארכיאולוגית:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94
תחת הכותרת אזכור במקורות חיצוניים:
אזכור לקריאת התורה מופיע בכתבי יוספוס פלביוס, ופילון האלכסנדרוני, שניהם מהמאה הראשונה לספירה (סוף ימי בית שני). גם מחברים רומאים אחרים בני התקופה מוסרים כי היהודים עוסקים בבתי הכנסת בקריאה בתורה ובלמידת חוקיה, אף שתפילת הציבור עדיין אינה מוזכרת בוודאות. על פי זה נראה שהנהגת קריאת התורה מוקדמת לתפילה בציבור.
גם עוד הסבר:
וזה לשון הריטב``א (מסכת מגילה דף ב עמוד ב) שדבריו יסודיים מאוד בענין זה:
``וזה תימה גדול שיהיה הכתב הזה המאושר שיש בכל קוץ וקוץ ממנו תלי תלים של הלכות יסודות התורה כתב של בני אשור ויהיו הלוחות מכתב עברי, ועוד בכתב עברי מה נס היה במ``ם וסמ``ך, אבל ודאי אין ספק שזה הכתב הנקרא אשורית הוא כתב הקדש שבלוחות ועל שם כך נקרא קדש, וכן לשון הקדש, ומעולם לא נראה הכתב ההוא אלא בלוחות, אבל לשון הקדש כבר נודע לאבות ובני ישראל קודם מתן תורה ובו השם מדבר עם נביאיו וקדושיו, ואעפ``כ מתוך תומת וקדושת הכתב ההוא באותן הימים לא היו כותבין אותו אפילו בספרים שכותב המלך או כל אחד ואחד לעצמו אלא היו כותבין אותו בכתב עברי, וזהו שכשנגנז הארון שכחום לאותיות מנצפ``ך, וכשגלו לאשור וידעו בני אשור כתב זה נטלוהו להם או שהיה אצלם קודם לכן שנודע להם מספרי הקדש מלבד כתב שלהם או שהיה להם וחמדו אותו, ובני ישראל הורגלו בו עמהם משם ואילך וזהו שעלה מאשור, ובימי עזרא ניתן להם לכתוב ס``ת ושאר כתובים וכדדייקינן מדכתיב וכתב הנשתון``.
כלומר שתמיד התורה הייתה כתובה באשורית והשפה הייתה תמיד מדוברת. גם במתן הר סיני אבל לוחות הברית בעצמן היו בעברית קדומה.
עדו, זה שהוא חולל ניסים זה לא אומר שהוא אלוקים. אבל תראה לי פסוק אחד אפילו אחד בברית החדשה שמראה שישו חזר לחיים לפני עם שלם שכתוב (הם לא קיבלו את זה במסורת אלא מהספר והסברתי למה זה כן ניתן להאמין לזה שקרה במציאות ולפני מעט אנשים או שלא בדרך הניתנת לבדיקה ואסביר לעומק אם תיתן דוגמא כל מה שתהיה מהברית החדשה כי זה היה גילוי מסוג שונה וכד' וזה יתכן אם תיתן את הפסוק אסביר לעומק ולא יהיו לך ספקות) או משהו שסותר את התורה לפני עם שלם בבקשה.
אני מחכה. תיקח את הזמן. תמצא פסוק אחד.
בקשר לברית מילה אני באמת לא מסתמך על זה. משנה תורה, הלכות עבודה זרה ו' ו' הרמב"ם, בהסתמכו על הפסוק "לא יימצא בך, מעביר בנו ובתו באש", סובר כי הבן היה רק מועבר מעל להב המדורה, ללא כל פגיעה פיזית בו. עוד כותב בהקשר לזה הרמב"ם (מורה נבוכים), כי כהני המולך היו מאיימים על מי שלא יעבוד באופן הזה את המולך כי בניו ימותו, ולכן התורה הזהירה באזהרה נגדית שמי שיעבוד למולך יוכרת זרעו.
רלב"ג שסובר כמו הרמב"ם, סובר כי כהני המולך היו מעבירים את האנשים בין שתי מדורות. רלב"ג, מלכים ב' כג, י'.
דיברתי על המולך הרסמי ולא על דברים אחרים כי ברור שהיו רשעי ישראל שורפים ילדים לבעל וכו'... אבל לא צדיקים ולא עם שלם.
דרך אגב גם ילד בן שנה זה תינוק ולא מוכיח על תינוק בן 8 ימים שהרגע נולד. גם הרשעים לא ברור לי ששרפו תינוק בן 8 ימים.
שוב גם אם תוכיח לי שזאת טעות איני מסתמך על זה בכלל כפי שכתבתי במפורש בתגובה הקודמת.
בקשר לפסח, תקרא רד"ק שם שמפרש על - אל. בכל זאת אלפיים שנה עברו.
נ.ב. קובי גם אילו היה משתנה הכתב למרות שזה בנוסף כפי שהסברתי וגם שהשפה לא השתנתה ובקריאה משתמשים בשפה הזהה בזמן עזרא אז הייתה קריאה בתורה שעזרא תיקן לקרוא 3 פעמים בשבוע ובשבת את כל הפרשה. כמובן בשפה שהם הבינו אז גם לפי הממצאים הארכיאולוגיים. כך שמאז התחילו בקריאה בתורה מסודרת והעם היה עולה על זיופים והיה שואל שאלות ומברר מה ששמע. בטח שעם שלם לא יכל לטעות בכ"כ המון בתי כנסת. שוב ארכיאולוגית הוכח שהם לא היו טיפשים וגם ידעו קרוא וכתוב.
כמו כן ידועים לנו על בתי כנסת שפעלו ברחבי הארץ בימי תקופת בית שני.
לקוח מהקישור הזה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C
רק 90 נמצאו. כתוב בקישור לעיל את זה ואת צשמות התשעים:
כפר נבוריה קיומה יסוד המעלה כפר ברעם דבורה גוש חלב מרות
סאסא ספסופה קצרין עסליה כורזים מירון שמע פקיעין זמימרה דיכה גמלא כפר נחום רמה יודפת אום אל קנטיר כנף ורדים ארבל חורבת עמודים חמת טבריה כפר כנה ציפורי בית ירח שרונה חוסיפה חמת גדר יפיע בית שערים כוכב הירדן דנה כפרה בית אלפא מעוז חיים בית שאן קיסריה עין הנציב רחוב טירת צבי גרש
תל קסילה דיר שרף שילה נערן יריחו שעלבים אשדוד ירושלים - העופל חולדה הרודיון בית גוברין אשקלון עין גדי עזה מעון (דרום הר חברון) כישור אשתמוע סוסיא מצדה רימון מעון (נירים - בחבל אשכול).
הגיוני שהיו עוד אך לא נמצאו.
גם:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%9F_%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%A1
כתוב שם על ממצא נוסף שיכול אולי לתרום למחקרינו הוא 'כתובות תיאודוטוס' שנתגלתה בחפירותיו של ר' וייל בקצה הדרומי של גבעת העיר התחתונה של ירושלים.17 מדובר בכתובת הקדשה של בית כנסת המתוארכת על סמך נתונים פליאוגרפיים ואחרים למאה הראשונה לסה"נ,18 ובה נכתב: 'תיאודוטוס וטנוס כהן וראש בית כנסת [...] בנה את בית הכנסת לשם קריאת תורה ולימוד מצוות, ואת האכסניה והחדרים ומתקני המים לשם הארחת הנצרכים מן הנכר.'
תקרא את הסוף הוא בנה לשם לימוד תורה ומצוות.
נמצאו ספרי תורה עתיקים בבתי כנסת וארון קודש. הנה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA
תחת הכותרת: ארכיאולוגיה:
בארץ נתגלו ממצאים ארכאולוגיים של בתי כנסת רבים, בעיקר מסוף תקופת בית שני ועד המאה ה-10 לספירה. מהמפורסמים שבהם בתי הכנסת בקיבוץ בית אלפא, בציפורי, בסוסיא וביריחו. בתי הכנסת העתיקים היו בנויים אחרת מהמקובל בימינו, כך הפתח היה בקדמת בית הכנסת, ואילו ספרי התורה היו מונחים בארון בחדר צדדי, ובשעת קריאת התורה היו מביאים אותם בארון מיוחד, לקיים את מאמר הפסוק "ויהי בנסוע הארון".
רואה שהיו קוראים בתורה לפני העם.
אני מקווה שסיימתי וסגרתי את הנושא הזה.
עדי אביר,
שמתי לב שלא רואים את התגובות שלי בדף הבית למטה איפה שכתוב "תגובות אחרונות"... אני יודע למה. אבל אולי בכל זאת תעשה לי טובה ולפחות תפרסם שם את התגובות האחרונות שלי גם ביחד עם השאר.
די חשוך פה ומשעמם. אולי יש לך קצת בננות, בוטנים או משהו לזרוק פה לכלוב. אני מנסה להאיר את החושך פה בדברי התורה שלי.
נ.ב. קובי, גם אם זה היה נכון שעזרא שינה את הנוסח גם שזה בנוסף על האשורי אבל גם אם תתעלם מזה אז עזרא הסופר התקין לקרוא בבית כנסת את התורה 3 פעמים בשבוע שבשת קראו את כל הפרשה וקראו ושמעו העם הכל והיו ערים לשינוי שהוא שינה בכתב וידעו את ההלכות מהשמיעה ויכלו לברר ובטוח שעם שלם. כאלה מצוות איך לא יבררו. והתקין איזו קריאה טובה ואיזה מילים מיותרות אסור והיו חייבים לעקוב אחריו. לצאת ידי חובת תקנות עזרא והיו בתקופה יהודים צדיקים ורבנים בזמן הגמרא.
פלוני, אבי ל. ועדו,
אף אחד לא טוען (לפחות מהרבנים הידועים) שיום כיפור מהווה הוכחה דוקא. זה מדובר בפסח, שבועות וכד' שהתחילו מאירוע מסויים ולא מיו"כ שלא התחיל באותה הצורה (אולי יש דרך אחרת להוכיח דרכו את הדת אבל לא שידוע לי הקטן).
לגבי ברית מילה נזרום איתך עדו, נגיד שמלו את עצמם לפני היהודים (קודם כל לא בגיל 8 ימים אלא מתבגרים יותר במקרה שלך בגיל 14 שנים). הרי תמיד היו כאלה שנולדו מהולים וגם היום יש כמה. הם פשוט התלהבו מהיופי והעתיקו כי מהול יותר יפה. כל זה בהנחה שזה לפני היהודים כן. אלה שמלים בגיל 8 ימים זה אחרי היהודים שהעתיקו מהיהודים (כי בכל זאת צריך אומץ לחתוך לתינוק בן 8 ימים הרגע נולד - אלא אם כן... אלוקים...). בכל זאת אני לא מסתמך על זה לןפחות אני כהוכחה לתורה וכו'... (שוב, אולי יש הוכחה שאני הקטן לא יודע אותה דרך הברית מילה).
ההוכחה שלנו היא דרך החגים כמו פסח, שבועות וכד' שאותם הרב אמנון יצחק ורבנים אחרים מזכירים כדוגמא להוכחה. כמובן שיש עוד הוכחות.
לגבי האבולוציה עיין בויקיפדיה בערך מתנגדי האבולוציה וכתוב שם שאמנם הרוב המוחלט הם מדענים דתיים כצפוי אבל יש גם חילונים. גם זה תיאוריה בסך הכל.
עדו, כבר קיבלת הסבר המון פעמים לפסח שם.
קובי,
מצטער על האריכות. זה נושא חשוב וקצת ארוך.
שאלת על שינוי כתב התורה לכאורה (אשורית שזו העברית כמו של היום מבחינת שדומותץ וזהות וניתן לזהות כי אשורית זה כתב שכתוב ספר תורה של היום שזה כמו עברית מרובעת רגילה של היום למעט כמה צ'ופצ'יקים שלא משנים וניתן לזהות אותן ולהשוותן וכו'... וכתב עברי קדום).
התורה נכתבה באשורית (גם הרמב"ם כותב ואחרים) וגם ממצאים ארכיאולוגים.
נתחיל מהממצאים הארכיאולוגים.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%9D#cite_note-5
תחת הכותרת:
השתלשלות ופיתוח הכתב:
(לקראת הסוף).
גם בשומרון בתקופה זו (התקופה הפרסית והתקופה הרומית הקדומה) אנו מוצאים שימוש יומיומי בכתב המרובע היהודי, ולצורכי פולחן נעשה שימוש בכתב העברי הקדום, כאשר בכל התקופה הזו (ולמעשה גם בתקופת הברזל) לא היה כל הבדל בצורת הכתב בין תושבי שומרון לתושבי יהודה.[ יוסף נוה, על כתבם וכתובותיהם של השומרונים בעת העתיקה, ספר השומרונים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי ורשות העתיקות, תשס"ב, עמ' 372-381] לאחר כישלון מרד בר כוכבא פסק השימוש בכתב העברי הקדום ביהודה (וגם השפה העברית חדלה מאז להיות שפה מדוברת), אולם בשומרון חל תהליך הפוך, והכתב היהודי המרובע נזנח לטובת הכתב העברי הקדום, שהתפתח עם הזמן לצורה הייחודית של האלפבית השומרוני.
ע"כ.
עיין בויקיפדיה בערך רומא העתיקה:
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד למאה החמישית לספירה.
שזה עוד מלפני הבית מקדש השני. בקשר למה שלפני אז:
אלף-בית של המחקר הוא שאין מביאים ראיה מן החסר: העובדה שיש כתובות אשוריות המזכירות את אחאב ואת יהוא – אין בה כדי להגיד דבר על היעדר כתובות המזכירות את דוד ושלמה, והעובדה שלא נמצאו ממצאים מונומנטליים מימי דוד ושלמה – אין בה כדי להצביע על גודלה של ממלכתם. היעדר ראיה איננה ראיה – זהו בסיס לכל חקירת אמת, אך כיוון שהמחברים מתעלמים ממנו, אזכיר פרשה היסטורית בעלת לקח מאלף: ג`נגיס חאן ושושלתו כבשו החל מראשית המאה ה – 13 ועד סוף המאה ה – 14 את סין הצפונית והדרומית, את קוריאה, את הודו ובורמה; הם מגיעים במערב עד מוסקבה, קייב, קרקוב ומחוזות הונגריה; במזרח התיכון הם מגיעים לבגדד, חלב, דמשק, עין חרוד. ואף על פי כן, בלוז האימפריה האדירה הזאת, כלומר במונגוליה עצמה, לא נמצאו שרידים לבנייה כלשהי מימי השושלת וגם לא מזמנם של דורות רבים אחר כך – להוציא מספר מנזרים. על פי הגישה של פינקלשטיין וסילברמן, הייתה האימפריה האדירה הזאת נדונה להיות ממלכה שולית חסרת חשיבות היסטורית!
זאת אף זאת, המחברים עצמם מודים שבימינו, בלתי אפשרי לחפור במקומות רבים בעיר העתיקה של ירושלים, ובעיקר בהר הבית, בשל הקדושה המיוחסת להן על ידי שלוש הדתות המונותיאיסטיות ובשל המבנים המונומנטליים הקיימים בלב האתרים הנדונים – וכתוצאה מכך אי אפשר למצוא כמעט אף זכר לבית המקדש הראשון, בית המקדש השני ובית המקדש המפואר שהקים הורדוס, כי שרידיהם מצויים מתחת לרחבת הר הבית ומתחת לאורוות שלמה. לכן גם אי אפשר לקבוע הנחות לגביהם, כל עוד לא מתאפשרות החפירות במקום. אז באמת כיצד ניתן להסיק מסקנות כל כך נחרצות מהיעדר ממצאים ארכיאולוגיים?
ב-1991 אמר פרופ` לארי סטייגר מאוניברסיטת הרווארד: ``אם לקח טרויה היה צריך לעמוד לנגד עיניהם!: במשך מאות שנים האמינו היסטוריונים כי סיפוריהם של המשוררים היווניים והרומיים בדבר מלחמת טרויה אינם אלא אגדה דמיונית ללא כל בסיס היסטורי עד שבסוף המאה ה – 19 ותחילת ה – 20 חפרו בתל היסארליק פ. קלוורט, ה. שלימן, ו. דרפפלד וו.ס. סמפל ומצאו שרידים המוכיחים את קיומה של העיר וכן חורבנה בימיו של פריאמוס (אמצע המאה ה – 13 לפה``ס), כמשתמע מכתבי הומרוס. הארכיאולוגיה באמת רק מסייעת לאמת סיפור או לשלול את אמינותו, אך היא לעולם איננה יכולה להחליף את הסיפור. הממצאים של הארכיאולוגיה לגבי טרויה מאששים את הבסיס לסיפורים האפיים – זאת, ותו לא.
עם ישראל היה מאז ומעולם עם קטן שאינו חובב כיבושי ארצות, ולכן גם לא ביקש להיות אימפריה. משום כך, אי אפשר להשוות את סדר הגודל של הממצאים המעידים על אימפריות כמו בבל, פרס, יוון העתיקה ורומי, שהתקיימו מאות שנים, לעומת העבר המפואר והקצר של הממלכה המאוחדת.
ממצאים רבים בארץ נתגלו ונגנבו על ידי שודדי עתיקות, והם אינם מצויים עוד בהישג ידם של הארכיאולוגים. ממצאים אחרים הושמדו על ידי גורמי דת שונים, כדי שיתאימו לזיכרון ההיסטורי ולא יפריעו לקדם את דתם. האימפריות ששלטו על עם ישראל סבלו רבות בשל המרידות הבלתי פוסקות, ולכן חרשו, פשוטו כמשמעו, ערים שלמות, כי זו היתה אחת מצורות הענישה בימים ההם. אחרי כן היו מחפשים אם נותר זכר מן המבנים כדי להשמידו עד תום. בכל תולדות ישראל שרפו את את בתי המקדש שלנו, בתי הכנסת שלנו, את הספרים שלנו, את האנשים שלנו. עד היום לא ידועים שלושה מיליון שמות של קורבנות השואה. אין להם קבר ואין להם זכר.
עד כאן לממצמאים הארכיאולוגים ומכאן לדברי כתבי הקודש.
בסוגיית לוחות הברית מבואר בגמרא [שבת קד.] שמ"ם (סופית) וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים, כלומר שהן שתי האותיות הסגורות. ומוכח שהלוחות היו בכתב אשורי, שהרי בו אותיות אלו סגורות, והרי בכתב עברי אינן סגורות.
והרי אפילו לגבי תקנת אותיות מנצפ"ך (האותיות הסופיות) הגמרא מקשה שהרי אין נביא רשאי לחדש דבר כיצד עזרא יכול היה לשנות מהכתב שהיה מקובל עד אז בכתיבת ספר תורה וכו'?' ואמר לכתוב בעברית קדומה שלא באשורית לכאורה?
מהר"ם אלשקר אמר שאכן עזרא לא תיקן זאת מדעתו אלא ע"י מלאך. ושעזרא תיקן להשתמש בו גם בכתיבת ספר תורה, מיושב קצת (שאינו דומה לשאלה על מנצפ"ך שהיא לתקן אותיות חדשות ממש).
כלומר שבנוסף ולא רק בעברית קדומה והיו כמובן ספרי תורה באשורית שזו העברית שלנו.
גם בנוסף השפה הייתה זהה חוץ מהכתיבה, כידוע עוד 1400 לפני הספירה. כמובן גם שיכלו לברר מה שכתוב וידעו תמיד את הכתב שהיה בתקופה ממצאים ארכיאולוגים וכו'... מכל תקופה ומכל סוג כתב וזה בכלל לא רלוונטי ושהחליפו כתב זה היה בתקופה שידועו את הכתב והשפה וגם ממצאים ארכיאולוגים (גם אם תתעלם מזה שהיו את 2 הנוסחים במקביל כמו שאמרתי אז ידעו את הכתב והשפה כ"ש מממצאים ארכיאולוגיים וכו'...) ואין רלוונטיות לכל מה שאמרת.
ועיין בתורה שלמה חכ"ט ז בסופו.
קודם כל: הרמב"ם (אהבה, הלכות ס"ת פ"י, הל' א') מונה חסרון או ייתור אות בין "עשרים דברים הן שבכל אחד מהם פוסל ס"ת. ואם נעשה בו אחד מהן הרי הוא כחומש מן החומשין שמלמדין בהן התינוקות ואין בו קדושת ס"ת ואין קורין בו ברבים ואלו הן:... (יב) שחיסר אפילו אות אחת (יג) שהוסיף אפילו אות אחת (טו) "שנפסדה צורת אות אחת עד שלא תקרא כל עיקר או שתדמה לאות אחרת". וכפל הרמב"ם ופסק: (הלכות ס"ת פ"ז, הל' ט'): שרק ס"ת "שלא חיסר ולא הותיר ולא הפסיד צורת אות אחת...הרי זה ספר כשר". ושילש הרמב"ם ופסק (הלכות ס"ת פ"ז, הל' י"א): "אם כתב המלא חסר או החסר מלא.. הרי זה פסול ואין בו קדושת ס"ת כלל אלא כחומש מן החומשין שמלמדין בהן התינוקות".
טעית בקשר להשוואה למוסלמים. את מה שהם אומרים לא ניתן להוכיח או להפריך בקשר ל-72 בתולות. הם יכלו להאמין למי שאומר להם את זה כי אין דרך ברורה להפריכה (אלא אם כן מכירים את היהדות לעומק וכד').
לעומת זאת לבוא לעם יהודי שלם ולומר לו שהיה מעמד שכל העם נכח בו וההורים יודעים וכתוב שלא תישכח מפי זרעו וכו'... זה ניתן להפריך או להוכיח. לומר לעם שלם שגם ממצאים ארכיאולוגיים והמסורת אומרים שתמיד היה עם עם כמות גדולה ויש רצף היסטורי עד למעמד ולפני וכו'... זה לא ניתן. להטעות עם שלם זה לא כך כי הם בוודאי למדו את התורה גם וגם אמרו שמשה לימד אותם והיו צריכים לדעת הוריהם כי לא תישכח וגם כתוב שילכו לשופטים אשר יהיו בימים ההם וחייבים לדעת מישהו בכל דור אחרת זה מתנגש עם הכתוב. הרי יש המון מצוות ושכר ועונש ואנשים יבדקו את זה ויבררו. אם הסכימו לקיים מצוות ברור שילמדו ויבדקו בספר ובטח שעם שלם. גם מחפירות ארכיאולוגיות ידוע שהם לא היו טיפשים וידעו קרוא וכתוב וכו'... בטח שגם היו עוד עמים כאלה. אם תנסה למצוא אולי תקופות שלא שמרו את התורה בתנ"ך אז גם היו ששמרו וגם האלה שלא זה לא אומר שלא ידעו וגם האלה שלא שמרו אז זה היה לתקופה של 50 שנה ובטח שהיו כאלה שחיו לפני ואחרי וידעו עוד יותר טוב את התורה. בפרט במקרה מנשה שמסביר שכן קיימו תורה רק שהיה יצר עבודה זרה לא נשלט כמו היום על הוצאת שכבת זרע שיכולים ליפול בה ולקיים את השאר וגם לדעת את כל התורה כולל זה. הכל מתוארך בתורה ובכל תקופה עד לגלות יש נביאים ושאלות שנשאלו על התורה ומראה שהתעניינו בתורה ובררו והדברים היו לפני כל העם.
גם מחפירות ארכיאולוגיות רואים את אותו המקווה ושאר הדברים ונוסח התנ"ך כמו של היום ושל לפני הגלות אותו הדבר. בכל העולם אותו התנ"ך ליהודים ואותן המצוות. היו צריכים לראות כמה נוסחים אם היו משנים. טעויות אין ובכל הארצות אותו התנ"ך. לעומת עמים אחרים שאינם יהודים. אנחנו היחידים. זה בנוסף לכל שלמעלה.
אי אפשר לומר שיכלו לזייף את התורה שלנו, היהודים.
כלומר שכר אריכות הימים על כיבוד הורים תהיה בעולם הזה הגשמי אבל בעולם הבא שיהיה בתחיית המתים בימות המשיח. לכן אין סתירה. כי יש עולם הבא אחד שיהיה בעולם הגשמי בתחית המתים במשיח.
"כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ--לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָך"" (שמות כ' י"ב).
אתה רואה שהשכר בעולם הזה, לכאורה. מצד שני נאמר בגמרא (מסכת קדושין לט, ב): "תניא דבי ר' יעקב אומר: אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלויה בה, בכבוד אב ואם כתיב (ואתחנן ה, טז) למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך, בשלוח הקן כתיב (תצא כב, ז) למען ייטב לך והארכת ימים, הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה ושלח את האם ולקח את הבנים ובחזרתו נפל ומת היכן אריכות ימיו של זה והיכן טובתו של זה, אלא למען יאריכון ימיך בעולם שכולו ארוך ולמען ייטב לך לעולם שכולו טוב... אלא שכר מצות בהאי עלמא ליכא".
כלומר יש 2 סוגי העולם הבא. 1. בעוחלם הזה בתחית המתים. 2. בעולם הנשמות לעתיד לבוא.
יש 5 עולמות ביהדות (מתוכם 2 של העולם הבא).
הרב אמנון יצחק מסביר:
http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=aTsti_n3t3k
זה גם הגיוני שעדיף להאריך ימים על כיבוד הורים ועוד מצוות בעולם הבא בימות המשיח כי אז יהיו חיים טובים וארוכים יותר (אלפי שנים) וגם יהיה טוב בעולם יותר ובכלל יהיה טוב.
עדי, אתה יכול להמשיך לפנטז שהרב אמנון יצחק יגיב לך באתר זה. הוא יחשוב שאתה לא מוכן להשתכנע ולחזור בתשובה כשהוא יראה את שם האתר... אם אתה רוצה אז תכתוב לו אולי שתהיה מוכן לחזור בתשובה אם הוא ישכנע אותך אבל מחוץ לאתר או שתבוא להרצאה שלו כי באמת קשה להשיג אותו, אני אישית גם לא הצלחתי להשיג אותו טלפונית, כך שזה לא אישי דווקא. אני מציע שתבוא להרצאה שלו ותצשאל את השאלה הכי חזקה שיש לך ועוד שאלות אם יתאפשר. אם הוא יענה לך עליה אז זה מראה משהו. אל תגיד לו שאתה מארגן אתר אנטי דתי ואם הוא ישאל תגיד לו שאתה מוכן לחזור בתשובה אם הוא יענה לך על נגיד 5 שאלות או כמה שיש לך ואם הוא ישכנע אותך ולא את הקהל. אם תשתכנע אז למה לא לחשוב פעמיים. הרי אתה בטוח שהאמת איתך.
אם אתה לא תבוא להרצאה שלו זה כי אתה מפחד להתפדח. דרך אגב אני מציע בחום שתנסה להיפגש עם הרב זמיר כהן. זה יותר קל.
הגמרא כותבת הרבה פעמים שבדבר שלא שכיח לא עסקו בו חכמים. לכן אתה שואל למה כתבו את דין השור שנגח את הפרה ועוברה יצא בצידה ובצדק אם זה לא שכיח. אבל ניחשת נכון - זה שכיח. ואם תשאל אבל עוברה יצא בצידה בדיוק בזמן הנגיחה? במצב שהשור נוגח את הפרה היא נכנסת ללחץ רציני וזה יכול לגרום לה להמליט. לכן לא דיברו על לידת נחש למשל, גם שהשור לא נוגח נחש...
http://www.nrg.co.il/online/24/ART1/985/180.html
תחת הכותרת:
באילו רמות של לחץ מדובר?
ד"ר גרנט: "המחקרים מדברים רק על ההשפעה על העובר, אבל לא מודדים את רמות הלחץ. ברור שככל שרמות הלחץ גבוהות יותר, כך ניתן לראות מקרים של לידות מוקדמות, תינוקות במשקל נמוך ותוצאות נמוכות יותר במבחן האפגר".
תחת הכותרת:
האם מתח נפשי יכול גם לזרז לידה?
"אי אפשר לומר שסטרס מתמשך עלול לגרום ללידה מוקדמת, וחמור מזה להפלה, אבל במקרים של סטרס מרוכז כמו תאונת דרכים, למשל, קיימת אפשרות כזו, אם כי עדיין מדובר במקרים נדירים".
ע"כ.
גם היום יש מגדלי פרות בקיבוצים וכו'... וזה שכיח מה גם שהיום עושים הזרעה מלאכותית שהפרה תיכנס כל שנה להריון ותניב יותר חלב.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A7%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA
תחת הכותרת:
חלב הפרה.
מגדלי הפרות שומרים על הפרה במצב כמעט תמידי של הריון או בתקופה שלאחר המלטה לאורך כל השנה ברציפות. לשם כך משתמשים מגדלי הבקר בהזרעה מלאכותית, המבוצעת כ־60 יום לאחר מועד ההמלטה כדי להבטיח את המשך הפוריות וההנבה של הפרה.
גם אין סתירה בין גזר דין של הקב"ה לבין רדיפות כי זאת הסיבה הפיזית וזאת הרוחנית. כמו מי שמחליק על בננה כי לא נזהר וזאת הסיבה הפיזית אבל נענש על חטא מסויים מהסיבה הרוחנית.
בקשר לזה שהחילונים הקימו את המדינה:
היו באותה תקופה המון חילונים וזה גרם להם גם לעלות לא"י וגם לדתיים כי הם הסתכלו מהפן הדתי.
להרחבה:
http://www.y-or.co.il/blog/2012/07/23/%D7%94%D7%9C%D7%9C-%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%93%D7%95%D7%95%D7%A7%D7%90-%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99/
טל,
זו שאלה נכונה וטובה, אתה תהיה אחד מגדולי הדור אחד מ-לו' הצדיקים.
מאז חורבן הבית פסקה הנבואה.
למה?
"הבריאה כולה בנויה על מערכת של איזונים, שבה אלוקים נותן לאדם בחירה חופשית. כשיש פיתויים מצד אחד, הוא צריך לתת אלטרנטיבה של קדושה מהצד השני. אחרת, אם אין התמודדות ובחירה שווה, המאבק והבחירה לא יהיו הוגנים.
"באותה תקופה היה לבני האדם יצר חזק מאוד של עבודה זרה, והם נכשלו. אומרת הגמרא במסכת סנהדרין שבשלב מסוים באו חכמים ואמרו לקב"ה אמנם נתת לנו יצר הרע כדי שנתגבר עליו, אבל זה יותר מפיל מאשר גורם לרובנו להתמודד בהצלחה. הקב"ה קיבל את תפילתם וביטל את היצר הרע של העבודה הזרה. היום כשרואים אנשים שמשתחווים לפרה זה נראה מאוד פרימיטיבי ומטופש, אבל צריכים להבין שזו היתה מערכת יצרית שבוטלה בעבור עם ישראל. אמר הקב"ה, שאם הוא ביטל את המערכת של העבודה הזרה - הוא צריך לבטל את מערכת הנבואה המקבילה לה מצד הקדושה, על מנת להשאיר את הבחירה החופשית. שהרי ידוע שזה לעומת זה עשה אלוקים".
חכם עדיף מנביא. הרי ר"ע הוא שאמר "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה", והוא אשר דיבר על "חביב אדם שנברא בצלם... חביבין ישראל" (אבות פ"ג מי"ד), והוא אשר אזר אומץ לדרוש את אשר לא העזו לדרוש לפניו ש"את ד' אלוקיך תירא – לרבות תלמידי חכמים" (פסחים כב ע"ב). לכן היה להם את הידע הזה.
תלמידי רבי עקיבא לא נכשלו בפגיעה בכבוד הזולת בחיי היום-יום, אלא הדבר התרחש במסגרת לימוד התורה ועבודת ה' שלהם. הם דבקו בכל נפשם ומאודם בתורת רבם, ומכיוון שטבע אנושי הוא ש"אין דעותיהם שוות", לכן לכל אחד מהם היו הבנה והדגשים משלו לתורת רבו. מכאן נבעה מחלוקתם – כיצד לפרש את רבי עקיבא. האחד פירשו בקו היראה, השני הבינו בקו האהבה, וכן הלאה.
אבל המחלוקת בין תלמידי רבי עקיבא הייתה עזה אף יותר מאצל סתם בני-אדם החלוקים בדעותיהם. תלמידי רבי עקיבא היו ערים למסר של "ואהבת לרעך כמוך" שהעביר להם רבם, והם אכן הפנימו אותו. אלא שבדיוק משום כך לא היו מוכנים לעצום עיניהם ולהתעלם ממעשי הזולת. אהבת הרֵע בערה בעצמותיהם ודעתם לא נחה כל זמן שגם הזולת לא קיבל את הפרשנות שלהם – שהיא היחידה האמיתית, לדעתם! – לתורת רבם.
בגלל "ואהבת לרעך כמוך".
אף שמובן שאין זה הנהגה הראוי לתלמידי רע"ק שגם מצד דעותיהם השונות לא הי' צ"ל פגיעה ביחסי הכבוד שביניהם, כי כאו"א הי' לו לתת מקום גם לדעתו של חבירו [מכיון שגם זו היא דיעה בתורה אלו ואלו דברי אלקים חיים] לכן הנהגתם ההפכית נחשבה לדבר בלתי רצוי ובפרט לפי ערך מעלתם.
יש לנו בהלכה הלכות כבוד הנוגעות ביחס לרב, לחבר ולתלמיד: והדרת פני זקן מתייחס למי שקנה חכמה, קדימויות הכהן וקדושתו וכו'. כאשר נכנסים לבית צריכים לקדם ולהקדים את הקשיש יותר או את התלמיד חכם יותר. והנה אומרת הגמ' בברכות (מו ע"ב): "תנו רבנן: אין מכבדין - לא בדרכים, ולא בגשרים ולא בידים מזוהמות". בכניסה או ביציאה מהבית, בחיים השלווים והרגילים, יש מקום לדיני הכבוד, אבל בדרך כאשר האדם ממהר לביצוע תפקידו, אם הוא הולך בדרכו ולפניו צועד זקן באיטיות, אינו יכול להרשות עצמו להאט את צעדיו ולא לעקפו משום "והדרת פני זקן". כן הוא בגשרים, אדם הנמצא בתפקיד אינו יכול להמתין ולהקדים את כל הראויים כיבוד, לכן אומרת הגמ' "אין מכבדין בדרכים והגשרים" – שם אין לדרוש זאת ממנו. לפעמים כאשר מזדמן מפקד צעיר ולו חיילים המבוגרים ומכובדים ממנו (דבר שמזדמן לרוב בשירות מילואים), אין הוא יכול בזמן הפקודות וההוראות לעסוק בעיניי כבוד, הוא נמצא כעת בתפקיד והוא צריך לבצע את הפקודה כראוי מבלי לעשות חשבונות מי הם הנמצאים בפניו.
הגמ' ביבמות (שם) מסבירה שתלמידי ר"ע נפלו מפני "שלא נהגו כבוד זה בזה" – ויש לפרש בפירוש פשוט אך שונה לגמרי ממה שהורגלנו. חז"ל רמזו לנו מה קרה לתלמידי ר"ע, הם היו בדרכים ובגשרים, הם היו פרטיזנים ביערות. הם לא לחמו במלחמה סדירה של צבא מאורגן שיש לו כמויות של נשק אלא כדרך שלחמו הפרטיזנים, בהפתעות בדרך לא מסודרת, עושים גשר ומארב מאחוריו וכדו'. תלמידי ר"ע לא נהגו כבוד זה בזה כי הם היו באותה עת במצבים בהם ענייני הכבוד אינם קיימים כלל.
תקופת תלמידי רבי עקיבא היו ימים סוערים - ימי מרד בר כוכבא, והימים הסמוכים לו. מחלוקות רבות היו בעם ישראל כיצד נכון להגיב לכיבוש הרומאי - מחלוקת האם למרוד ברומאים ולהצטרף לבר כוכבא (מחלוקתם של רבי עקיבא ורבי יוחנן תורתא), ולאחר מכן מחלוקת כיצד להתייחס לשלטון הרומאי (מחלוקתם של רבי יהודה, רשב"י ורבי יוסי). משבר קשה בעם ישראל מזמין תשובות ופתרונות שונים כיצד להתמודד אתו. טבעי הדבר. לפעמים ההצעות להתמודדות עם המצב ולתיקונו הן הפוכות, הן קוטביות. כל אחד כפי כוחו, מציע את מה שנכון בעיניו. הימים הסוערים שבהם חיו תלמידי רבי עקיבא, הצמיחו עמדות שונות בין התלמידים, ואולי גם בין גדולי הדור, בתחומי החינוך והחברה, ואף הפוליטיקה. כל אחד מהתלמידים היה רשאי לדבוק בדרכו, ואפילו היה חייב בכך על מנת להיות נאמן לרוחו. אין בכך כל רע. הכישלון היה "שלא נהגו כבוד זה לזה".
הם ידעו את ההלכות אבל לא כיבדו מספיק את התלמידי חכמים האחרים. זה לא מחוסר ידיעה כי הם היו גדולי הדור דאז.
צרות עין- נובעת בשורשה מהחשש שקיים אצל האדם שחבירו מתחרה בו ונוגס בחלקו. אדם שאינו יכול לסבול בראותו שגם חבירו מתעלה ומתקדם ובעל הצלחות.
וכך התבטא רבינו יונה: "וענין שונאי ה' נמצא לפעמים גם באנשים שהם עושים המצוות ונזהרים מכל עבירה במעשה לשון. אם נפשם רעה ובקרב לבם יקשה להם כאשר חבריהם עוסקים בתורה וירע בעיניהם בהיות בני אדם עובדים את ה' ויראים מלפניו" (שערי תשובה ג').
חוסר לויאליות, מחסור בפרגון, צרות עין ובעיקר מבט מעוות על עבודת ה' האמיתית הם המחלות שגרמו למותם של התלמידים.
המבט המעוות נבע מכך שמטרתם בעבודת ה' היתה עבור כבודם האישי בלבד ולא למען כבוד שמים. (הרב דסלר סיפר שפעם אחת הוזמן ראש ישיבה לבקר בישיבה פלונית וראש הישיבה המארח הראה בהתרגשות גדולה כיצד הבחורים לומדים בהתמדה גדולה עד שעת לילה מאוחרת. שאל האורח את ראש הישיבה: אילו היית רואה התמדה זו בישיבה אחרת גם אז היית מתרגש ושמח כל כך בלימוד הבחורים? …).
כלומר הם חטאו במודע בליבם!!!!!!!
אני מבטיח לך שאם אתה היית נופל בזה או אני אז לא היינו מתים כי השם מדקדק עם צדיקים כחוט השערה. הם היו גדולי הדור של אז וההקפדה היא בהתאם.
'אמר רבי חמא בר-אבא ואיתמא רבי חייא בר אבין כולם מתו מיתה רעה. מה היא? אמר רב נחמן בר-יצחק אסכרא': הרי שמתו מן המגפה. אבל כנראה שבנוסח התלמוד שלפני רב שרירא גאון לא היה המאמר האחרון. ו'מיתה רעה' יתכן שמשמעה כ'מיתה משונה' שבפעמים ענינה: רציחה בידי המלכות וכדברי רב שרירא גאון. אלא שכל עצמה של המסורת מלמדתנו, לאחר העיון, שמיתתם של תלמידי ר"ע ה'ראשונים' אירעה לפני מלחמת בר-כוכבא, הרי לאחר מכן – לימד ר"ע את תלמידיו ה'שניים' רבי מאיר ורבי יהודה וכו'. והרי אין ספק לכך בימים המעטים שהיה ר"ע לאחר גמר המלחמה".
(גדליה אלון, תולדות היהודים בא"י בתקופת המשנה והתלמוד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ת"א, תשכ"א, חלק ב', ע' 44-43).
כי דרך התורה האמיתית היא לכבד כל אדם בעד כל דבר טוב שנמצא בו ולראות רק המעלה והטוב של הזולת ככתוב בתפילתו של ה"נועם אלימלך" זצ"ל: "שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם" – "וְעַל כָּל-פְּשָׁעִים, תְּכַסֶּה אַהֲבָה" (משלי י', יב') – אפילו על הפשעים. קל-וחומר על פגמים קלים באדם גדול בתורה, במידות ובמעשים טובים.
אביחי. אז אני מבין שמה שהינך בעצם מבהיר לי זה שאלוהים גזר על תלמידיו של רבי עקיבא למות ממגיפה ? ואם אלוהים גזר עליהם למות אז זאת אומרת שאלוהים גם מתישהו יתן גזר דין מוות למנהיגיו של הציבור החרדי כיום ? ואולי למעשה בנתיים אלוהים נותן לרבנים ולחרדים זמן להתעשת ולפשפש במעשיהם ולחזור בתשובה ? ולכן עד עכשיו אלוהים מצדד בחופש ודמוקרטיה ? יכול להיות שאלוהים הזהיר את מנהגי הציבור החסידי בכך שהוא נתן לחילונים לבנות מדינה דמוקרטית וחופשית ? אבל נחזור שוב לתלמידיו של רבי עקיבא הרי עם כל הכבוד למגזר החרדי ורבניו ומנהיגיו תלמידיו של רבי עקיבא היו הרבה יותר צדיקים חכמים ויראי שמים מאשר כיום לא ? אבל בדרך כלל אלוהים נותן הזהרות לפני שהוא גוזר דין מוות אז מדוע בכל זאת אלוהים אינו מזהיר את תלמידיו של רבי עקיבא ? ומדוע אף נביא לא ניבא אסון בסדר גודל שכזה ? הרי הנביאים תמיד ידעו לנבא אסונות מאין אלו. הרי לשם מה הנביאים קיימים אם לא לשם כך ? עוד הסבר קטן בקשר לנרמז, וובכן רב שרירא רצה להעביר את התיעוד ההיסטורי המדויק. ולכן הוא מספר לנו מה קרה, וובכן התלמידים מתו כתוצאה מרדיפות דת ולא כתוצאה של גזר דין מאת הקדוש ברוך הוא.
טל, אנשים מתים מתאונות דרכים במקום ואין עצה ואין חכמה ואין תבונה כנגד השם. אם השם רוצה להרוג מישהו הוא יעשה זאת בקלות ולא תהיה היכולת למנוע ממנו. יכול באותה המידה ליפול מטאור ולהרוג את האדם.
בתורה כתובים המון דברים ברמז ולא במפורש כמו דילוגי אותיות וכד'.
אבל גם דברים שכתובים בתורה במפורש אם הן נבואות לרעה השם יכול לחזור בו מהן ורק נבואות טובות לכלל שאמרן נביא חייבות להתקיים.
שלום רב לכולם : שאלתי היא כזו, 24 אלף תלמידיו של רבי עקיבא מתו כולם אחד אחרי השני ככל הנראה ממחלה, והשאלה היא כזאת, מדוע 24 אלף מתלמידיו של רבי עקיבא לא השתמשו ברפואת פלא פלאים שלפי חז''ל קיבלו מאלוהים את הסוד והידע של רפואת הפלאים שהיתה בידהם וברשותם ? מדוע בכל זאת מתו ממחלה ? ומדוע הידע הרפואי הכל כך פלאי שניתן בידי אלוהים בכבודו ובעצמו לא הועיל ולא עזר לתלמידיו שמתו ? האם כל התלמידים שמתו היו חוטאים ? האם הידע הרפואי שהקדוש ברוך הוא נתן לחז''ל היה שגוי וחסר תועלת ? האם הנביאים ניבאו את מותם של תלמידיו של רבי עקיבא ?
אביחי,
להפך, אמנון יצחק הוא לא אמיתי כי הוא לא מוכן לבא להתמודד איתי והוא לבטח לא יצהיר מראש שהוא יסכים לצאת בשאלה אם אצליח לשכנע אותו.
אני אמרתי שאצליח לשכנע מדעניים דתיים דוגמת פרופסור אורבך תוך 10 דקות כי מדובר באנשים שמבינים טוב ממני גם את הדת וגם את המדע ולכן הם יוכלו להבין את הטיעונים שלי ולהחליט אם להמשיך לעשות שקר בנפשם אם לאו. שרלטנים דוגמת אמנון יצחק וזמיר כהן אני לעולם לא אצליח לשכנע כי מדובר בבורים גמורים שלעולם לא יבינו את דברי והם רק ימשיכו להטיח בי את דברי ההבל חסרי כל הבסיס שלהם.
אני מניח שפרופסור אורבך לא יחזיק בעמדות שיפסלו את מהימנותו בעיני עמיתיו ולכן כשהוא יאלץ להתעומת אם הבעיות האמיתיות של הדת היהודית הוא יאלץ לאמץ את האמיתות המדעיות ולהמעיט בערכן של האמיתות הדתיות. לשני הליצנים האחרים אין כל מורא מביקורת עמיתיהם ולכן הם ימשיכו לדבוק בטעות ובשקר מבלי להבין אפילו את עומק בורותם.
אם אמנון יצחק וזמיר כהן אמיתיים אז שהם יאמרו שאם יש להם שאלות שאצליח לענות עליהם הם יהיו מוכנים לצאת בשאלה. את השאלות הללו הם יכולים לשאול אותי ואני אענה להם עם מחקרים ושמות אנשי מדע וכל מה שצריך, כמובן. ואז כמובן הם יהיו חייבים לצאת בשאלה. שיהיו גברים. אם הם טועים אז שיודו בטעות וייצאו בשאלה. אני מודע לקושי ובמיוחד שמחטיאי הרבים השם מקשה עליהם ביציאה בשאלה אבל זה אפשרי.
אמנון יצחק הוא גבר משום שאמר שאם יוכיחו לו שאין אלוקים, תורה וכו'... הוא יחזור בשאלה? האם לא ברור לך שאמנון יצחק שמתפרנס יפה ממופעי ההחזרה בתשובה שלו לעולם לא יודה שאין אלוהים אפילו אם אלוהים בכבודו ובעצמו יטפח לו על הכתף וישבע בפניו שהוא אינו קיים. שיבוא אלי הגבר הזה ויראה איך ניתן להוכיח בקלות שהאלוהים שלו הוא רק יציר דמיונם של רבנים שמתעלקים על הבורים שמוכנים לתת את מיטב כספם לשרלטנים שמנצלים את מושג האלוהות לצרכיהם.
מה שאמרתי זה לא רק אישית לך אלא לעוד המון אנשים מהסוג הזה.
בברכה,
עדי אביר
עדי, אני יכול לחשוב אל אחד כזה רק שלצערי הוא כבר נפטר. מדובר כמובן בישעיהו ליבוביץ' ז"צל. מבחינתו להסתכל על התורה כעל ספר היסטוריה, ביולוגיה או פיזיקה היה חילול הקודש חד וחלק. התורה היא קדושה - נהג ליבוביץ' לומר - והמדע הוא חול. אתם רוצים ללמוד פיזיקה או ביולוגיה? בואו אלי ואני אלמד אתכם. מהתורה לומדים רק יראת שמיים.
http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=Iols4Vm2Zbc
זאת דוגמית.
למשל תדבר עם פרופסור דורון אורבך.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%9A
דרך אגב אני חייב לומר לך משהו.
קבעת מראש שאתה תשכנע אותו תוך 10 דק'. אתה כבר החלטת. תכלס אין לי ציפיות ממי שהפעיל אתר אנטי דתי להיות אמיתי ואובייקטיבי. קבעת מראש שתשכנע אתה אותו ולא הוא אותך. זה לא הוגן מצידך. אתה לא אמיתי. גם אם יוכיחו לך שהדת נכונה תמשיך להיות חילוני ולהפעיל את האתר הזה.
אתה פשוט רוצה להשקי