|
מבלי להיכנס לנושא המו"מ עם הפלשתינאים, שאינו כל כך מעניינינו וגם לא בשליטתנו, חייבים לצלם את מה שקורה ולנתח את המשמעות שלו: מדובר בשחרור האסירים הרוצחים עם דם על הידיים, שימו לב, לא כחלק מתהליך שלום, כי אם כמחווה שתמורתה יואילו בטובם להסכים לגשת למשא ומתן עם ישראל.
אתם הבנתם את זה? העניים מוכנים לקבל תרומה, אבל יש להם תנאים לפני כן. הלא ישראל מסתדרת יפה יפה בלי שום הסכמים שיכריחו אותה למסור חלקים חשובים לאויב, ועל פי הניסיון המר בעבר, כל הסכם כזה כרוך בהתחזקות הטרור, ובמילים אחרות - סכנה מוחשית לאזרחי ישראל, חלילה. ועל ה'תענוג' הזה שעדיין אינו חלק מתהליך השלום, ישראל נדרשת עוד לשלם. היש חוצפה גדולה מזו?
ברור לכל כי הסיפור כאן הוא לא רצונה של ישראל במו"מ, כי אם רצונה של אמריקה שישראל תיכנס למו"מ. ואמריקה אפילו אינה מהססת להשפיל את ישראל עד עפר ולאלצה ל ש ל ם מחיר כבד עבור משהו שהיא בכלל לא מעוניינת בו...
יהיו שיאמרו כי מצב זה הוא עונש של 'מידה כנגד מידה' על הצרות והפגיעות התכופות בעולם הישיבות ובלומדי התורה, ועונש זה מצטרף למכות כלכליות קשות מאד מצד האיחוד האירופי, הדומות להפליא למכות שמנחיתה ממשלת ישראל על הציבור החרדי.
אם ננתח את הדברים באיזמל דק נגיע למסקנה פשוטה: מדינת ישראל סבורה, בצדק או שלא בצדק, שחוסנה הכלכלי תלוי בארה"ב ובאיחוד האירופי. בשל כך, עם כל הכבוד להיותה מעצמה כלכלית צבאית ויש אומרים אף גרעינית, נאלצת מדינת ישראל ליפול על ברכיה, כדי לרצות את האנשים מאמריקה ומאירופה שמביטים עליה מלמעלה למטה ויודעים היטב עד כמה ישראל פוחדת מהם. ואם לא ידעו, ישראל טורחת להוכיח להם זאת היטב על ידי כניעתה המבישה לכל דרישה, גם אם היא בלתי סבירה ביותר.
יצוין כי ארה"ב גינתה את ישראל על שחרור אסירים רוצחים תמורת גלעד שליט והיא עצמה מסרבת אפילו לשאת ולתת עם טרוריסטים גם למראית עין וגם לצורך הסחת דעת. והנה, לפתע היא ד ו ר ש ת מממשלת ישראל לשחרר רוצחים תמורת מה? הסכמה של הפלשתינאים לשאת ולתת איתה, למרות העובדה שהממשלה הייתה מוותרת על המו"מ הזה ואולי מוכנה לשחרר אסירים כדי שזה לא יהיה...
לא בחרנו ב'מדינת ישראל' מרצון
ואת הניתוח הזה אנחנו חייבים להביא אלינו.
הסיבה המרכזית לכך שהציבור החרדי שותף איכשהו למוסדות המדינה, היא שיש כאן קבוצה של אנשים שהשתלטה על ארץ ישראל והחליטה להקים כאן גוף הקרוי 'מדינת ישראל'.
הרב משה קארפ תיאר בשבוע שעבר במאמר ב'יתד נאמן' את ההיסטוריה של הדברים, ועד כמה היו מוכנים ראשי השלטון אז, להתחייב לציבור החרדי, בכדי שיוכלו לממש את רעיון הקמת המדינה מול נציגי האו"ם.
ההתחייבות מצדם הייתה שיעניקו לנו את הזכות לחיות את חיינו כאן, שבחורי ישראל יוכלו ללמוד תורה באין מפריע, שנישואין וגירושין יתנהלו על פי חוקי התורה ושיתקיים סטאטוס קוו בכל הנוגע לשמירת שבת.
בניגוד לגופים הנמנעים מקבלת תקציבים, גדולי ישראל קבעו כי הכספים שנהנית מהם המדינה מחמת מיסים וסיוע חוץ, הציבור החרדי זכאי אף הוא לקבלם על מנת שיוכל לחיות על פי מסורת אבותיו ורבותיו.
מה שלא קרה אף פעם וגם לא יקרה, זו כניעה או פשרה אידיאולוגית של הציבור החרדי במטרה לקבל את התקציבים הללו.
הציבור החרדי מעולם לא נהג כמדינת ישראל המוכרת את כל האידיאולוגיה שלה בשביל התמיכה מארה"ב ומאירופה, וניתן לבדוק ולראות שבמהלך השנים לא רק שלא הייתה התרככות והתפשרות אלא להיפך: עמידה איתנה והתבדלות מכל תכני ההבל והריקנות שבחינוך הממלכתי.
התקציב שאושר השבוע מהווה מכה קשה, ללא ספק, לקיום המוסדות החרדיים, אבל מוסדות הן רק עץ ואבן, בתוכם יש אנשים שיש להם לב ונשמה ובעיקר חינוך של אלפי שנים לקיום התורה והמצוות וציות לגדולי התורה מעתיקי השמועה.
הגזירות האחרונות דווקא מקלות עלינו במידה רבה. הן משחררות אותנו לגמרי, וייתכן שנפתח פתח להתנתק לגמרי מהמדינה, מחוקיה, ממשרד החינוך ומכל המוסדות שנאלצנו עד כה להתעסק עימם.
אלה הם דברים שרק גדולי הדור יחליטו, אך מה שברור הוא, שאף אחד כאן אפילו לא שוקל פשרה כלשהי איתם, בטח לא כדוגמת הפשרה המבישה של ישראל מול אומות העולם.
וכאשר יענו אותו – כן ירבה וכן יפרוץ.
|
|
כתבה זאת נכתבה על ידי חיים ולדר, אחד האינטלקטואלים של הציבור החרדי (עד כמה שהביטוי הזה אינו אוקסימורוני והזוי) שניתח את קשרי החרדים עם הישות שהוקמה על ידי קבוצה של אנשים שהשתלטה על ארץ ישראל והחליטה להקים כאן גוף הקרוי 'מדינת ישראל' והגיע למסקנה ש'הגזירות האחרונות דווקא מקלות עלינו במידה רבה. הן משחררות אותנו לגמרי, וייתכן שנפתח פתח להתנתק לגמרי מהמדינה, מחוקיה, ממשרד החינוך ומכל המוסדות שנאלצנו עד כה להתעסק עימם.'
אני, לשם שינוי, מסכים אתו לחלוטין. אכן נפתח כאן פתח ועל החרדים לנצלו מהר ככל האפשר. הם בהחלט צריכים להתנתק מהמדינה, מחוקיה, ממשרד החינוך ומכל שאר המוסדות המתרפסים שהזרימו אליהם סכומי עתק שנלקחו מכיסיהם של משלמי המיסים. השאלה היא רק היכן עליהם להתנתק מאיתנו. בניו-יורק? במונסי? באוסטרליה? בלונדון? מבחינתי כל מקום יהווה בחירה מצויינת ואני בטוח שבכל המדינות הללו כבר אוחזת ההתרגשות וכולם שם עומדים בידים פתוחות ומצפים בקוצר רוח לבואם של נחשולי הבורים הבטלנים שמתכוננים להתיישב בקרבם ולהתפרנס משירותי הסעד שלהם.
עם זאת, איני נותן לתקוותיי להרקיע לשחקים. נמרי הנייר החרדים אוהבים לשאוג באתרי האינטרנט שלהם אבל כשהם נוחתים חזרה על קרקעיתו של העולם הריאלי הם מבינים שאף חברה שפויה אינה מעוניינת בציבור שאינו תורם לה דבר, חוץ מאשר נטל נוסף על כתפי משלמי המיסים, ושבכל מקום אחר אליו הם יברחו מאימת המדינה, חוקיה, ממשרד החינוך וכל שאר המוסדות שהם נאלצים להתעסק עימם, הם יאלצו לעבוד לפרנסתם ולציית בקפידה לחוקי המדינה ולתקנות משרדיה ומוסדותיה. כך, למרות התקווה הרגעית שאחזה בי, אני נאלץ להזכר בעובדה שאף מדינה בעולם לא תרצה להתעסק עם אוכלי החינם הללו וגורלי נגזר לפרנס אותם עוד שנים רבות וארוכות. |
התגובות האחרונות