ארץ ישראל.

הו ארץ ישראל!"

כמה חלמו עלייך, שוררו עליך, התפללו לשוב אליך , יהודים בכל הדורות נשאו תפילה לחזות בבניין ציון . 'אם אשכחך ירושלים תישכח ימיני' הם אמרו מארצות הניכר .."

"אז למה הם לא עלו לארץ?"

"הכמיהה לאדמת המולדת , הכיסופים, הבכי , התפילות. "

"כן הבנתי, אז למה הם לא עלו?"

"נו באמת, וכי היה משהו שהם רצו יותר?  הם חיו שם בקרב הגויים האנטישמיים ימח שמם וסבלו רדיפות, אפליה ופוגרומים.."

"נו אז הנה עוד סיבה לעלות לישראל ולהקים מדינה, למה הם לא עשו את זה? בשביל מה לחכות אלפיים שנה בדיוק?"

"אתה חושב שזה היה קל? עולים לאוניה וגמרנו?  הארץ הזאת נשלטה על ידי ביזנטיים,  ממלוכים, טורקים,  נראה לך שהיה אפשר ככה סתם לקום ולעלות ?"

"אבל גם בתקופת הציונות לא היה בדיוק קל, אני לא שמעתי שהחלוצים התקבלו בשטיחים אדומים כשהגיעו לחוף".

"עם כל הכבוד לחלוצים של העליות הראשונות, הם לא הגיעו לארץ שוממת כן? לפניהם היו פה יהודים מהישוב הישן, חסידי הגר"א שעלו הנה לפניהם והכשירו להם את הדרך."

"כלומר היה אפשר לעלות לארץ , כשחסידי הגר"א האמינו שהמשיח קרוב הם כן מצאו את הכוחות לקום ולעלות למרות שהארץ הייתה אותה ארץ שוממת וענייה".

"אתה לא מבין, היהודים בגולה האמינו שאסור להם להקים מדינה עד שיבוא המשיח, כפי שנאמר בשיר השירים :  " השְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם, בִּצְבָאוֹת, אוֹ, בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה:  אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ. ישנן שלוש השבועות שנשבע עם ישראל, לא לעלות בחומה, לא לדחוק את הקץ ולא למרוד בגויים.."

"

"אז אנחנו מגיעים לעצם העניין, יהודים בכו, התפללו ורצו לעלות לישראל אבל לא עשו זאת כי האמינו שזה אסור. אם היו מחליטים אחרת היו יכולים לעלות לישראל מזמן. רק תאר לעצמך שהיו מקימים כאן מדינה יהודית לפני אלף שנה, כמה צרות היו נחסכות אז".

"אבל כך הם האמינו, הם חיכו למשיח , בכו והתפללו ו.."

"למה?"

"למה מה?"

"למה הם חיכו למשיח?"

"אמרתי לך, הם האמינו שהמשיח יבוא ורק אז הם יוכלו לעלות לארץ ישראל."

"כן הבנתי, למה הם האמינו בזה?"

"נו באמת. אתה יכול באותה מידה לשאול למה הם האמינו שצריך להפריד בשר וחלב".

"למה באמת?"

"אתה רוצה לרדת עכשיו לשורשי האמונה היהודית?"

"אולי כן. הרי בתורה לא כתוב שאסור להפריד בשר וחלב,  כתוב רק שאסור לבשל גדי בחלב אימו. גם לא כתוב בשום מקום שצריך לחכות למשיח."

"אני רואה שצריך ללמד אותך משהו על התורה שבעל פה".

"אני חושב שאני מבין מהי התורה שבעל פה.  בכל דור כשיהודים גילו שמה שכתוב בתורה לא מתאים אפעס למציאות הם פירשו אותה איך שהיה להם נוח באותו רגע. ממש מדהים שכאשר עם ישראל נמצא בגולה צריך פתאום לחכות למשיח".

"האמונה במשיח היא דבר אותנטי ומרכזי בדת היהודית, אתה לא מבין כלום!"

"אולי , אבל לחיות בגולה ולחכות למשיח זו פרשנות אחת. עובדה שהדתיים הלאומיים דווקא אומרים שצריך ליישב את ארץ ישראל כדי לזרז את בוא המשיח."

"נו אתה רואה? יש ביהדות הרבה גירסאות, הרבה דעות ומחלוקות וכולן לשם שמיים".

"אני רואה שרק אחרי שהחילונים החליטו לקום ולעלות לארץ פתאום מופיעה הדעה המתאימה בדת היהודית, די חשוד אם אתה שואל אותי. אלפיים שנה אסור ופתאום לא רק שמותר אלא שזו ממש חובה הלכתית."

"אז מה אתה בעצם טוען, שיהודים לא בכו ולא התפללו ולא רצו שהמשיח יבוא והם יחיו בארץ ישראל?"

"לא, אני מאמין שהם אכן עשו את כל זה. אני רק טוען שהכול היה הצגה אחת גדולה".

"מגוחך. הצגה של אלפיים שנה?"

"לא מגוחך, עצוב. אבל כן, תחשוב על אבא קרייריסט שאיכשהו מגיע תמיד הביתה כשהילדים שלו ישנים. הוא מאד קשור אליהם כמובן, יש לו תמונה שלהם על השולחן במשרד. הוא קונה להם מתנות יפות בכל הזדמנות ואפילו העלה פעמיים את השכר של המטפלת שמגדלת אותם. הוא רק לא מצליח למצוא זמן לראות אותם. אבא כזה באמת אוהב את הילדים שלו?"

"יש אבא שלא אוהב את הילדים שלו?"

"כן יש. הדוגמה שנתתי כאן עוד יחסית מתונה, כי האבא גם מפרנס את הילדים שלו ולא נוטש אותם לגמרי. תחשוב על אבא שהלך לאשראם בהודו כדי למצוא את עצמו ובינתיים הוא נורא מתגעגע לילדים שלו אבל לא נמצא בסביבה  ".

"גם היהודים בגולה לא נטשו את ארץ ישראל, תמיד היו פה יהודים שחיו מכספי החלוקה".

"יופי של מנגנון. בשביל שהוא יתקיים צריך שרוב היהודים בעולם יחיו מחוץ לישראל. רק ככה ניתן לתמוך בציבור קטן שחי בישראל ולא עושה כלום נכון? זהו הביטוי האולטימטיבי לצביעות שבעמדה הדתית. נציגות קטנה של יהודים שמטהרת את רגשי האשמה של כל השאר שחיים בגולה ולא נוקפים אצבע כדי לצאת ממצבם ועל הדרך מבטיחה את המשך הגלות, אותה גלות שאנחנו כביכול שונאים כל כך".

"אז למה היהודים דבקו בדת שלהם? הם יכלו פשוט להתבולל נכון?"

"והרבה באמת התבוללו. הרי אם היהודים מנו רק מליון בתקופת הרומאים (והם מנו הרבה יותר) היו צריכים להיות היום לפחות מאה מליון יהודים."

"אהא! אבל לא כולם התבוללו , למה שיהודים יישארו בגולה אם הם רוצים לעלות לארץ? הם יכלו פשוט להגיד שטוב להם בגולה וזהו. אתה חייב להבין שהם האמינו, באמת האמינו שהם צריכים לחכות למשיח."

"בדיוק כמו שהאבא הקרייריסט בדוגמה שלי מאמין, באמת מאמין שהוא אוהב את הילדים שלו. רק שבפועל הוא עושה הכול כדי לא להיות איתם, הייתי חושב שהמעשים קובעים ולא הדיבורים".

"אז מה בעצם אתה טוען, שכל המורשת שלנו, כל ההיסטוריה היהודית, כל היצירה היהודית והתרבות שפרחה ושגשגה בגולה כולן היו מיותרות?"

"אני טוען שהכמיהה לארץ ישראל היא בדיחה אחת גדולה. כן בהחלט, זה לא אומר שאני פוסל את כל התרבות היהודית."

"אתה מבין שאם לא התרבות הזאת לא היית פה, כן?"

"להיפך, אני מבין שאם אבות אבותיי היו עולים לארץ לפני אלף שנה אולי הייתה לנו כאן כבר מדינה גדולה וחזקה ושנים של רדיפות, פוגרומים וגם השואה היו נחסכים".

"אתה מגוחך, אתה לא מבין כלום בתהליכים היסטוריים. הרי מדינות הלאום בצורתן הנוכחית קיימות רק כמאתיים – שלוש מאות שנה"

"אבל הדת היהודית קיימת כבר כמה אלפי שנים נכון? התופעה של עם שלם שמתפלל ורוצה לעלות לארץ מכורתו היא די ייחודית אבל גם די וותיקה. אז מה הבעיה? הלאום כבר היה קיים , עכשיו צריך רק את המדינה. משום מה העם היהודי לא התפרק, המשיך להחזיק באמונה שלו ובטקסים ובפולחנים שלו...."

"אתה רואה איזה עם מיוחד יש לנו?"

"בהחלט, ואם היהודים היו עולים לארץ מתוקף אותה דת שהם כל כך דבקים בה אז היה כאן  הרבה יותר מה להעריץ. הם לא עשו את זה משום מה"

"הרי הסברתי לך , הם האמינו שאסור להם."

"ואני הסברתי לך, הם האמינו במה שהם רצו להאמין."

עדו