לפני אלפי שנים כל בני האדם היו עובדי אלילים. כמו כל יצור חי (או אפילו כמו צמחים) הם רצו דבר אחד בסיסי – להסתדר בחיים. הם דמיינו את האלים כמו שליטים חזקים במיוחד ובהתאם אותם אלים היו בעלי תכונות אנושיות ונהגו כפי ששליטים חזקים אמורים לנהוג.
כך למשל האלים היווניים היו נוהגים לקחת להם נשים להשתעשע בהן (דרך מצוינת להסביר הריונות לא רצויים). למה שהאל אפולו או זאוס ינהג כך? ובכן כנראה שהיווני הממוצע חשב לעצמו מה היה הוא עושה אם היו לו כוחות של אל וזה נראה לו הדבר ההגיוני ביותר. אם אני רוצה 'להסתדר' בחיים וישנה חבורת שליטים גדולים וחזקים אי שם על הר האולימפוס או בשמיים אני צריך לדעת לשאת ולתת איתם ממעמדי הנחות. ברמה הנמוכה ביותר – אם אל הגשם רוצה שאקריב לו פרה, תינוק או שתי בתולות כדי להוריד גשם – זה מה שהוא יקבל. אחרי הכול הוא אל הגשם, אם לא יהיה גשם ממילא כולם ימותו בבצורת, הגיוני להקריב משהו או מישהו ולהציל את כל השאר.
אבל יש גם רמות גבוהות יותר. הבודהיזם למשל מלמד כיצד להימנע ממתחים מיותרים, כיצד להביט נכונה במציאות וכן הלאה. ואכן מבחינת הבודהיזם אין מניעה שתהיה בודהיסט נוצרי או יהודי כיוון שהבודהיזם איננו אומר לך במה להאמין אלא רק איך לחיות נכון.
דתות המזרח יאמרו לך שאם תגרום עוול תזיק ל'קארמה' שלך ותיענש על זה בגלגול הבא. אז אדם אחד ימנע מלאכול בשר כי איננו רוצה לפגוע בקארמה שלו ולהזיק לעצמו ואדם אחר יקריב בתולה כי הוא משוכנע שאחרת הוא ייפגע. אם המניע שלך נשאר 'להסתדר' אין ממש הבדל ערכי בין השניים, שניהם עושים מה שלדעתם יועיל להם הכי הרבה.
כשיש רק אל אחד הדברים מתחילים להסתבך, או יותר נכון להעמיק. כשיש רק אל אחד לא ממש הגיוני שהוא צריך לרדת לאדמה ולהתעסק עם נשים נכון? הוא הרי ברא את כל העולם הזה, כולל הנשים. הוא יכול לברוא לו נשים כמה שירצה, בעצם הוא ברא גם את יצר המין, לא ממש הגיוני שהוא יישלט על ידי משהו שהוא עצמו ברא. כשיש רק אל אחד לא הגיוני שהוא צריך ממני משהו, הוא הרי ברא אותי ואת כל העולם הזה, מה כבר אני יכול לתת לו שאיננו כבר שלו?
כשיש רק אל אחד השאלה 'איך?' , איך אני מסתדר, מצליח, משיג ומרוויח יותר מוחלפת בשאלה 'למה?' . לשם מה אני חי בכלל? מה אני עושה כאן על האדמה הזאת ומה המטרה של כל זה. אם להיות לגמרי ישרים, רוב האנשים עדיין רוצים בעיקר 'להסתדר' בחיים. כמו ההודי שלא רוצה שהקראמה שלו תיפגע כך גם היהודי שומר המצוות עושה מה שנחשב לטוב בעיניו כדי להגיע לגן העדן (ולפעמים גם להינצל מתאונת דרכים בזכות בקבוק מים קדושים). כבר אמר הרמב"ם ש'התירו להמון' לעבוד את אלוהים מפחד העונש מתקווה לשכר.
היהדות הביאה לעולם את השבת.
לפתע פתאום מפסיקים את מרוץ העכברים שבו כולם נתונים ומכריחים אותם בצו אלוהי לעצור. כלומר יש משהו חשוב יותר מהעבודה שבה אנחנו שקועים מבוקר ועד ערב ואולי כדאי להרהר ולשאול לשם מה בעצם אנחנו עובדים כל כך קשה. אי אפשר להפריז בחשיבותה של השבת כחוק סוציאלי והעובדה היא שכמעט כל העולם אימץ את הרעיון בעקבות היהדות.
השבת גם מדגימה מאפיין אחר של הדת היהודית: זוהי דת קהילתית. היא לא מתמקדת באיזה קדוש או נזיר שילך ויתבודד ויעשה את עבודת הקודש בשביל כל השאר. את היהדות ייסד אברהם שהיה אדם רגיל ומת ונקבר כאדם רגיל ולא חנוך שהיה כל כך קדוש שהאל לקח אותו אליו. המסר הוא ברור 'שנה את החברה שבה אתה חי' , במקום 'הפוך את עצמך ליצור מושלם'.
האתר הזה תוקף לא מעט את החברה החרדית. תגידו מה שתגידו אבל זוהי החברה הלמדנית ביותר בעולם. במשך רוב שנות הגלות היה זה לימוד התורה שהפך את היהודים למצטיינים וטובים יותר מהגויים סביבם – בוודאי בעידן שבו רוב אוכלוסיית אירופה הייתה אנאלפביתית.
את הישגיו של ה'חיידר' היהודי אנחנו רואים עד היום ברשימת מקבלי פרס הנובל שאחוז היהודים בה עולה בהרבה על חלקם באוכלוסיית העולם. כשהגיעו היהודים הראשונים ממזרח אירופה לאמריקה הם סווגו כספק מפגרים על ידי שלטונות ההגירה. הבנים של אותם יהודים כבר היו מהמצטיינים בכל האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר, הנכדים כבר היו מעשירי ארה"ב.
את הטענה שלי כנגד היהדות אני יכול לסכם בשתי מילים 'מים עומדים'.
גם המים הצלולים ביותר יעכירו אחרי שיעמדו מספיק זמן בלי לזרום. ביהדות של פעם היה היחס לעבד מתקדם ונאור בהרבה לעומת כל שאר העולם. אם הייתה הדת היהודית ממשיכה את אותו קו מחשבה הרי שהיהדות הייתה צריכה להיות הראשונה לבטל את מוסד העבדות. זה לא קרה, תחת זאת היהדות מכירה עד היום במוסד העבדות שבוטל כבר ברוב המוחלט של מדינות העולם.
היה מאד הגיוני לא לאפשר לנשים להעיד בבית דין בתקופה שבה אישה הייתה תלויה לגמרי בגבר כלשהו (אח, בעל או אבא) ואי אפשר היה לסמוך עליה שתגיד דברים מרצונה החופשי. חוקי החליצה והייבום של פעם נועדו להגן על נשים - לא לאפשר לגיס חמדן לסחוט אותן אחרי שהתאלמנו. אני לא מתאפק להביא שוב את הדוגמה של מצוות שילוח הקן – מצווה נאורה במיוחד שנועדה למנוע פגיעה קשה מדי בטבע בכך שמצווה על היהודי לקחת רק את הביצים שבקן ולא להרוג את הציפור . היום אנחנו רואים אנשים דתיים שנתקלים בקן של ציפור ומיד לוקחים את הביצים שבקן כי הרי כך כתוב. אני משוכנע שמי שכתב את המצווה היה מורט את שערותיו אם היה יודע מה עשו ממשיכי דרכו מדבריו וכיצד – בהיצמדם לטקסט הכתוב – סילפו לגמרי את משמעותם.
אנחנו לא העם היחיד עם מורשת מפוארת.
לבריטים יש בית מלוכה (למעשה, בריטניה היא ממלכה עד היום באופן רשמי) ואם הייתי נולד בריטי בהחלט ייתכן שהייתי עומד בקהל כדי לנופף למלכה בעוברה בכרכרה שלה או נדחק עם כולם כדי לצפות בחתונתו של יורש העצר עם בחירת ליבו. העניין הוא שמלכת בריטניה איננה מטילה מיסים, לא מכריזה על מלחמות ולא מוציאה אנשים להורג כבר כמה וכמה דורות. תפקידו של בית המלוכה הבריטי הוא סמלי בלבד כיום ולכן גם אלו מהבריטים שמתנגדים לבית המלוכה (והם לא רבים) , לא מעלים על דעתם להסתער על ארמון בקינגהם ולהוציא את משפחת המלוכה להורג אלא לכל היותר קוראים להוציא את המלכה לפנסיה.
אם הייתי ירדני לעומת זאת הסיפור היה אחר. אני לא יודע אם היה לי אומץ למרוד במלך אבל הייתי מאד ממורמר מכך שאדם בשם עבדאללה שולט בגורלי – שולט ממש ולא רק באופן סמלי – בלי שהוא נבחר לתפקיד אלא פשוט נולד לאבא הנכון.
באותה מידה אני כועס על כך שיש כפיה דתית במדינה. אני רוצה להתחתן ולהתגרש בנישואים אזרחיים. אני רוצה תחבורה ציבורית בשבת וקבורה חילונית ובכלל, הוצאת הדת מהחיים הציבוריים במדינה. אבל גם אם אשיג את כל זה אמשיך להילחם בדת היהודית (אם כי הדיונים יהיו הרבה יותר 'אקדמיים' ) מכיוון שלדעתי, הדת שבה מאמינים אנשים דתיים היום – עבר זמנה. היא דת שמתייחסת למציאות שהייתה נכונה לפני מאות שנים, היא דת מאובנת שנתקעה בעבר ולכן לא רלבנטית יותר – גם אם אתה אדם מאמין . אני אינני אדם מאמין, גם אם הדת היהודית הייתה נאורה ומתקדמת לא הייתי חלק ממנה. נתתי כמה דוגמאות לדברים הטובים שיש ביהדות – יש עוד הרבה דוגמאות כאלו ובכמה תחומים (כמו חינוך למשל ) אני מוכן ללמוד מהציבור הדתי דבר או שניים.
אפשר וכדאי ללמוד על השורשים והמקורות שלנו. אפשר וכדאי להעריך כראוי את הישגיהם של אבותינו ואת תרומתם לאנושות וגם אולי להתגאות במורשת שלנו. עדיין, בשורה התחתונה, עברה של הדת היהודית מאחוריה. הגיע הזמן להתייחס אליה כמו אל בית המלוכה הבריטי - מזכרת למה שהיה. כל דבר מעבר לזה עושה ליהדות ולנו עוול.
עדו
התגובות האחרונות