Print this page
רביעי, 06 מרס 2019 17:15

תגובותיו של חיים מתאריך 3.3.2019

דרג מאמר זה
(0 מדרגים)

 חיים, מגיב באתר, העלה מספר הערות חשובות על תפקידו של האל בעולם שנשלט על ידי חוקי הטבע. תגובותיו, והמענה שלי, מובאים במאמר הבא:

 

 

תגובה אחת:

תודה עדי על הקישורים (שנשלחו לו במהלך התכתבות קודמת).
אם אני לא טועה, כל הסרטונים (שחלק מהם כבר צפיתי) מסבירים את ה'מנגנון' ואת התהליך
שאלתי הוא איך נוצר המנגנון\התהליך עצמו?
וכמו כן בתחילת היקום כולו, איך נוצר המנגנון בתוך אותו נקודה סינגולרית (המפץ הגדול) ?
כל המדע מסביר את התהליך מאותה נקודה ואילך,
אבל בתוך הנקודה הראשונה היתה טמונה וטבועה "פוטנציאל" של 'תהליך' שלקח מיליארדי שנים.. אז מהיכן נוצר אותה "פוטנציאל".

תגובה שניה:


קראתי הרבה מאמרים באתרך, בתור חרדי מלידה הם מאד האירו את עיניי, ערערו בי אמונות תפלות, ונתנו לי תפנית שונה לחייים...

מכל המאמרים יצא לי שהמדע מתייחס ל"מרחב" והתנאים בו נוצרה היקום, וכן לתהליך ורצף "בזמן" שבו קרתה התפתחות היקום והחיים.
עדיין חסר ה"מהות" של היקום, דהיינו המנגנון עצמו, מהו?
אולי המהות היא נקודה שא"א להסביר ??
אולי זה ה"פער" שלשם נכנס האלוהים, ואם כן אז קיבלנו אלוהים, (לא האלוהים שיושב בשמים ומסתכל עלינו בכל רגע…. )
בוא נקרא לזה מהות אין סופית שדרכה ועל ידה נוצר הכל
נכון, הוא לא מסביר כלום! מי אומר שהוא צריך להסביר משהו. זה המציאות וזהו זה, בלי הסברים.


תגובה שלישית
:

 

וכאן המקום להודות לך מקרב לב על האתר... הצלת נפש אחד מישראל...

תגובה רביעית:

ההיגיון והשכל הישר אומר לי שלעולם יישאר אותו "פער", אז במילים אחרות לעולם יישאר "אלוהים" בתודעתי
.
ואם תשאל מה זה עושה לי, מה זה רלוונטי לחיים שלי?
מבחינתי זה רק מראה שיש משהו שהוא 'מעבר' להישרדות הגופנית שלי וזה מסביר את הדחף לפעול בעולם בפעילויות שהם מעל ומעבר להישרדות האגוצנטרית שלי, בדיוק כמו אותה דחף שיש לעדי להקים כזה אתר, או כמו הדחף של ריצ'ארד דואקינס ללכת ולנאום בכל העולם אתאיזם….
זה כנראה נובע מאותה פער ומהות שהיא בלתי ניתנת להסבר…..

 

תשובתי מתאריך 6 במרס 2019:

 

חיים,

 

תודה על המחמאות אבל אני רק השליח. התודות מגיעות לכל המדענים והחוקרים שחושפים אמתות שאינן תלויות בדעות קדומות, אמונות טפלות ואינטרסים. המדענים והחוקרים הללו מביאים לאנושות את הנאורות, ההיגיון והקדמה. אני רק מנסה להציג את תובנותיהם.

כעקרון אני מסכים לדבריך ולכן, ברשותך, אנסח פחות או יותר את אותם הדברים במילים שלי.


עליית תפקידו של המדע והדחקתו של האל לשוליים

 

בני האדם תמיד שאלו את עצמם מהי הסיבה לתופעות בהם הם נתקלו ובהיעדר תשובות מספקות הם הניחו שהמציאות מתעצבת לאור ציווייו ופעולתו של אל כלשהו: המיתולוגיות השונות תלו את כל האירועים הטבעיים (ברקים, סופות, התפרצויות געשיות וכדומה) במעשיהם של אלים וגם המיתולוגיה שלנו מיהרה לייחס התרחשויות טבעיות לרצונות ומעשים של האל משמשרת את צרכיהם של בעלי העניין:

לשם משל, בפרק לח של ספר איוב האל מלגלג על איוב דל-הכוח ומטיח בו את כל הנפלאות שנבצר ממנו להבין . המסקנה הבלתי נמנעת היא שהאל עצמו דווקא כן מסוגל לחולל את הדברים הללו, כלומר, שהוא זה ששולט בטבע באופן קבוע ובלעדי:

 

כב.

הֲבָאתָ אֶל אֹצְרוֹת שָׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד תִּרְאֶה.

כג.

אֲשֶׁר חָשַׂכְתִּי לְעֶת צָר לְיוֹם קְרָב וּמִלְחָמָה.

כד.

אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ יֵחָלֶק אוֹר יָפֵץ קָדִים עֲלֵי אָרֶץ.

כה.

מִי פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת.

כו.

לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ מִדְבָּר לֹא אָדָם בּוֹ.

כז.

לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה וּלְהַצְמִיחַ מֹצָא דֶשֶׁא.

כח.

הֲיֵשׁ לַמָּטָר אָב אוֹ מִי הוֹלִיד אֶגְלֵי טָל.

כט.

מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח וּכְפֹר שָׁמַיִם מִי יְלָדוֹ.

ל.

כָּאֶבֶן מַיִם יִתְחַבָּאוּ וּפְנֵי תְהוֹם יִתְלַכָּדוּ.

לא.

הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אוֹ משְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ.

לב.

הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם.

לג.

הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ.

לד.

הֲתָרִים לָעָב קוֹלֶךָ וְשִׁפְעַת מַיִם תְּכַסֶּךָּ.

לה.

הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ.

לו.

מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה אוֹ מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה.

לז.

מִי יְסַפֵּר שְׁחָקִים בְּחָכְמָה וְנִבְלֵי שָׁמַיִם מִי יַשְׁכִּיב.

לח.

בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ.

לט.

הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא.

מ.

כִּי יָשֹׁחוּ בַמְּעוֹנוֹת יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ אָרֶב.

מא.

מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ כִּי יְלָדָו אֶל אֵל יְשַׁוֵּעוּ יִתְעוּ לִבְלִי אֹכֶל.

 

האל ממטיר את הגשם, מצמיח דשא שולח ברקים ואפילו מכין לאריות ועורבים את ציידם. הרבנים אימצו את המוסכמה שהאל שולט בכל ההליכים הטבעיים ומאגדותיהם ניתן להבין שהאל דולה את מי האוקיאנוס בנאדות ומפזר את המים על פני הקרקע כגשם (תענית ו:ב); שרעידות אדמה נגרמות כל ידי תנועות פיזיות של האל (ברכות נט:א) וכדומה. למעשה, כל יהודי מאמין מברך מידי יום:

 

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶׁבָּרָא לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי בָּרוּךְ חֵי הָעוֹלָמִים.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים. בְּחָכְמָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ.

בּוֹרֵא יוֹם וָלָיְלָה. גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חשֶׁךְ וְחשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר.

וּמַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לָיְלָה. וּמַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה.

יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ. אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.

 

ויש להניח שאותו מתפלל מאמין שהטבע נשלט על ידי האל ופועל במצוותו. במהלך ההיסטוריה היו אפילו קיצוניים שהאמינו שהאל בורא את העולם מחדש בכל רגע ורגע ובכל בריאה חדשה הוא מעדכן את המציאות כך שתשקף גם את האירועים שהתרחשו מאז הבריאה האחרונה. למשל, במהלך נפילתו של עלה העולם ייברא מחדש מספר רב של פעמים ובכל בריאה העלה יהיה במקום אחר. האסלאם דיכא את הכפירה הזאת בשלב מוקדם יחסית אבל יש יהודים שממשיכים להשתעשע בה. לאחרונה שמעתי את דברי המינות הללו לפני כמה שנים מפיו של חבדניק צעיר שניסה לשכנע אותי שדבר אינו זז ללא אישורו של בורא העולם.  

אני מניח שכולנו היינו עדיין מאמינים שהאל שומר את הגשם וברד באוצרותיו ומשליך אותם כל אימת שעולה הרצון לפניו לולא קמו אנשים שלמרות איומי הכנסייה החליטו לזנוח את האמונות הטפלות ולגלות בכח הגיונם כיצד הטבע באמת מתנהג. הללו חושפים כבר יותר מארבע מאות וחמישים שנה את החוקיות שמסבירה יותר ויותר תופעות טבעיות שמתרחשות בעולמנו. החוקיות המטריאליסטית הזאת אינה זקוקה למעורבות אלוהית כלשהו ולכן האל הלך נדחק לשוליים יותר ויותר מרוחקים. העובדה שניתן להסביר את המציאות הריאלית גם ללא מעורבות אלוהית כלשהי אינה מוכיחה, כמובן, את אי-קיומו של האל אבל היא שוללת ממנו את כל תפקידיו ומרחיקה אותו מכל מעורבות בעולם הריאלי. אנחנו כבר מבינים היטב את הסיבות לגשם, רעידות אדמה, הוריקנים ואינספור תופעות נוספות וברור לנו שאת כולן ניתן להסביר באמצעות גורמים טבעיים ולעל-טבעי אין שום תפקיד בגרימתן.

כך יוצא שהאל מוצא את עצמו רק במקומות ובמצבים שהמדע עדיין אינו מסוגל להסביר ורק שם הוא מסוגל להסביר את מקורם של הדברים. המדע קובע שהיקום החל במפץ גדול והחל להתפתח מאז לאורה של חוקיות מדעית נוקשה שנשמעת לתכתיבי המתמטיקה אבל תמיד אפשר לשאול אם החוקיות הזאת נוצרה מעצמה או שהיא הונחלה ליקום על ידי מתכנן תבוני? תורת האבולוציה מסבירה בצורה אמינה ביותר את התפתחות המינים אבל מי המציא את המנגנון שמאפשר את האבולוציה ומי ברא את התא הראשון? אנחנו לא יודעים את התשובות לשאלות הללו ולכן האל יכול להתרווח בתוכן ולהתיימר שהוא תרם תרומה משמעותית כלשהי. המדע התחיל אמנם לפלוש גם לתחומים הללו וכיום יש כבר תיאוריות שמסבירות בצורה מטריאליסטית לחלוטין כיצד אנו מוצאים את עצמנו בעולם תומך חיים שנשלט על ידי חוקיות מתמטית נוקשה
[א] אבל כל הסבר יכול רק להרחיק את הגורם הראשוני, אך לעולם לא לבטל אותו לחלוטין כך שלאל תמיד יהיה תפקיד כלשהו בתודעה האנושית.  

המניע הבלתי מונע

 

הצורך בגורם ראשוני באמצעותו ניתן להסביר את המציאות היה מוכר גם לפילוסופים היוונים. אריסטו, למשל, הסביר שהארץ נמצאת במרכזו של כדור בדולח קשיח שסובב סביבה ונושא עמו את הירח שמשובץ בתוכו. מצוין. אבל מי מסובב את כדור הבדולח בו משובץ הירח? התשובה של אריסטו הייתה שאת כדור הבדולח הראשון מסובב כדור בדולח שני, בו שובץ כוכב הלכת מרקורי. הכדור של מרקורי עוטף את כדורו של הירח וכשהוא מסתובב, החיכוך בין שני הכדורים מסובב את כדורו של הירח. עוד יותר טוב! אבל מי מסובב את הכדור השני? זה חייב להיות הכדור השלישי, בו שובץ כוכב הלכת ונוס. ואותו? כדור רביעי בו משובצת השמש. הכדור הזה מסובב על ידי כדור בדולח חמישי (מרס), וזה על ידי כדור בדולח שישי (סטורן) וזה על ידי כדור בדולח שביעי (יופיטר) וזה על ידי כדור שמיני בו שובצו כל כוכבי השבת גם יחד. נפלא. כעת ברור מה גורם לכל גרמי השמיים לחוג סביב הארץ אבל עדיין נותרת השאלה 'מי מסובב את הכדור השמיני'? התשובה ברורה מאליה - כדור תשיעי. ניתן כמובן להוסיף למערכת עוד אינספור כדורי בדולח אבל אין בהם כל צורך כי ניתן לקבוע שתפקידו של כדור הבדולח התשיעי הוא להנחיל את התנועתיות למערכת כולה. טוב בסדר. אבל מי מניע את הכדור התשיעי? כאן כבר אין צורך בעוד גורמים כי את הנעתו של כדור הבדולח התשיעי ניתן לייחס ל'מניע בלתי מונע' אותו, אם רוצים, ניתן לכנות בשם 'אלוהים'. (ראה גם פרק ג' בספר המדע של ה'יד החזקה' לרמב"ם ואזכורים רבים ב'מורה נבוכים').

ה'מניע הבלתי מונע' ('הגורם הראשוני') מסביר את כל המציאות שמשתרעת מעבר לנקודה בה המדען אינו יכול להסתמך על גורמים מטריאליסטים בלבד. לי זה לא כל כך מפריע. גם אם נניח שאל כלשהו פעל לפני 13.7 מיליארד שנה והנחיל לעולם את חוקי הטבע (המנגנון שאפשר לעוד להתפתח באמצעים מטריאליסטים בלבד) ופעל שוב לפני ארבעה מיליארד שנה כדי ליצור את התא הראשון ולהתניע את תהליך האבולוציה הביולוגית אין לכך שום משמעות. זה לבטח לא היה אותו האל שברא את העולם לפני פחות מששת אלפים שנה ואת כל המינים בשבוע אחד בלבד
; האל שחשב שמעל לארץ ניתן למצוא רקיע קשיח או האל שדרש מהבריות פולחני דם, קורבנות, מעשרות, תרומות ומתנות כהונה.[ב] אין סיבה לפסול את האפשרות שהיקום, המערכת הפיזיקלית וכללי ההתפתחות של עולם החי הותנעו על ידי 'אלוהות' טרנסצנדנטלית אבל זאת אינה אותה אלוהות שמשרתת את הרבנים והיא לבטח לא נכנסת לצלחות וחדרי המיטות של המסכנים שנכנעים למרות ולאמונות הטפלות של הרבנים. לאלוהות אחת יש מקום בחשיבה האנושית. את השנייה חייבים להשליך לפח האשפה של ההיסטוריה מהר ככל האפשר.

מהות המציאות

אני לא יודע כיצד נוצרו 'המנגנונים' שמפעילים את היקום אבל לא נראה לי שליקום יש 'מהות' שאינה תחומה בגבולות החומר. ייתכן שאני טועה אבל אז יש לחפש את המהות בגורם טרנסצנדנטלי לחלוטין שהפקיד את הנהלת העולם בידי חוקי הטבע ומכאן שהוא אינו 'משגיח' על אף אחד ואינו מבטל את החוקיות הטבעית גם כשמעלים לו קורבנות, מתפללים אליו, לומדים את 'תורתו' או תורמים לגורמים שתפסו עליו חזקה.

אני אישית חושב שרוב בני האדם משאירים אחריהם בני משפחה שמשמרים את זיכרונם. יחידי סגולה משאירים אחריהם גם את יצירות הרוח שהם העניקו לאנושות אבל איש אינו משאיר אחריו 'נפש' כלשהי. זה עצוב אבל זאת כנראה האמת. כשאנו מתים גם ה'נפש' שלנו אובדת ואם אנחנו רוצים המשכיות כלשהי עלינו ללדת צאצאים ולהבטיח שהם יהיו אנשים טובים ומועילים. אם אפשר – עלינו לנסות להוריש לאנושות את פירות כשרוננו, יכולותינו ושאר רוחנו: תגליות מדעיות, ממצאי מחקר, ספרים, מאמרים, יצירות אומנות, מחזות, סרטים וכל תרומה אחרת שיכולה לקדם את העולם של צאצאינו.        

כיוון שההיגיון הופך את האל מאב אוהב ומשגיח ל'מניע בלתי מונע' תיאורטי ומנותק אין לי ספק שתפקידו של האל ילך ויתנוון והאנושות תמצא דרכים אחרות לספק את צרכיה הפסיכולוגיים. האל המוכר לנו כבר אינו יכול לספק הסברים לתופעות מטריאליסטיות ואת מקומו תופסים הרפואה
; מדעי המוח; הפסיכולוגיה; הסוציולוגיה והרבה מדעים חדשים שנמצאים עתה בראשית דרכם. דחיקתו של האל לשוליים מותירה אותנו עם כמיהה נוסטלגית אבל כמו רוב המחלות האחרות – גם אותה ניתן יהיה לרפא. האלוהות שורדת, למרות ההיגיון, בעזרת סילופים, עיוותים, מסכי עשן והטעיות מעוונות אבל אני בטוח שככל שאנשים יבינו יותר את ההשקפות המדעיות והמחקריות הם יתעלמו ממאחזי עיניים מקצועיים ויגיעו למסקנה שהאל הוא לא רק מיותר אלא גם מזיק. הרבנים חושבים שבאפשרותם להרחיק ציבורים גדולים מידע והבנה ולדחות לנצח את תהליכי ההתפקחות. הם טועים. אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור וזה רק עניין של זמן עד שהדתות המוכרות לנו היום תקרוסנה ותוחלפנה על ידי דתות חילופיות שמשרתות בעלי עניין חדשים. אני ק' מקווה שהדתות העתידיות תתבססנה על האמת וההיגיון ולא על שקרים, הזיות, אשליות וניצול תמימותם של אנשים שמשוועים למשמעות ולגאולת הנפש.

 



[א]              

כתבתי על כך שני מאמרים סותרים: המאמר 'מדוע אני לא אתיאיסט' והמאמר 'מדוע אני אולי בכל זאת כן אתיאיסט'.

[ב]              

ראו המאמר 'האם אני מסוגל להאמין באלוהים?'

נקרא 1954 פעמים

13 תגובות