על כך אני עונה לו את התשובה הבאה:
|
שלמה,
ראשית, אני כבר אדם מבוגר ולא סתם, כמו כולנו, רק אדם מתבגר.
שנית, קשה לי לכתוב מאמרים שיערבו לאוזניך. אני מבטא במאמריי את האמת שלי ואם היא אינה ערבה לאזניו של מישהו הוא מוזמן לשוטט באתרים חרדיים שם הסיסמאות הערבות לאוזן חשובות יותר מאמירת האמת. חשבתי באריכות על האתגר שהצבת לי ולא מצאתי תשובה פשוטה וחד-משמעית. אני מניח שאתה מצפה שאכתוב שהחרדים הם נחמדים, מחונכים, ישרים, שומרי חוק, מכבדי אב ואם, משלחי קינים, מאמינים בדרכם, חריפים, יודעי תורה וכל שאר הדברים הטובים שאתם אומרים על עצמכם אבל לא הצלחתי לחשוב על אף תכונה שלא העלתה בעקבותיה שובל ארוך של דוגמאות סותרות. ברור לכולנו שהכללות אינן יכולות לתאר את המגוון העצום של אמונות והתנהגויות שאנו מוצאים בעולם החרדי ולכן החלטתי לפצל את העולם הזה לארבע קבוצות שונות. העולם החרדי המגוון והמרוכב אינו מתפצל כמובן לארבעה קבוצות בלבד אבל החלטתי להתעלם מהרבה משתנים פחות חשובים ולבנות את תשובתי סביב שני מאפיינים בלבד: 'מודעות' ו'תועלתנות' שהצטלבותם יוצרת ארבעה תחומים אותם כיניתי רשע, חכם, תם ושאינו יודע לשאול. בהמשך אסביר מיהם החרדים שמשתייכים לכל קטגוריה. |

ברשותך אפתח בהגדרות:
|
מודעות:
|
היכולת של אדם לצאת מתוך עצמו ולשפוט את המציאות מול אמות מידה שמשרתות ציבורים אחרים. למשל, אם אתה יודע שרוב הציבור סולד מיריקות על ילדות קטנות שאינן לבושות בהתאמה לקריטריונים שלך אזי אתה נהנה ממודעות גבוהה. אם אתה יורק ואינך ער לעובדה שרוב רובו של הציבור פוסל את ההתנהגות הזאת אזי רמת המודעות שלך היא נמוכה.
|
תועלתנות:
|
המידה בה האדם זוכה לטובות הנאה מאמונתו. אם הדעות האמוניות, והמעשים שמתבצעים בגינן, מעניקים לאדם הטבות שמתבטאות בכסף או בשווה כסף (משרות, קצבאות, הנחות, הקלות, העדפות וכדומה), בשררה, בכבוד או בהנאות מיניות, בהם הוא לא היה זוכה לו היה מחזיק בדעות אחרות, אזי יש להעניק לו ערך גבוהה של תועלתנות. אם האדם אינו נהנה באופן אישי מאמונותיו אזי התועלתנות של אמונותיו היא נמוכה.
|
רשע:
|
אדם בעל רמת מודעות גבוהה שמנצל את הדת שלו לתועלתו האישית (תועלתנות גבוהה).
|
חכם:
|
אדם בעל מודעות גבוהה שאינו מפיק תועלת אישית מאמונותיו.
|
תם:
|
אדם שמפיק תועלת מאמונותיו אף שאינו מסוגל לשפוט את אמונותיו באמצעות אמות מידה שנמצאות מחוץ למערכת האמונות שלו עצמו.
|
שאינו יודע לשאול:
|
אדם שאינו מסוגל לראות את עצמו בעיניים אובייקטיביות וממילא אינו מסוגל לשפוט את מעשיו באמצעות קני מידה חיצוניים כלשהם. אותו אדם גם אינו מודע לתועלות המוחשיות שהאמונה מסוגלת להביא עימה ולכן הוא מסתפק בגמולים 'רוחניים' שנשטפו למוחו באמצעות סיסמאות אותן הוא מעולם לא בדק בצורה ביקורתית. דוגמאות לגמולים רוחניים הם: התחושה שהאדם מקרב את בא המשיח, התחושה שצדיקותו תקרב אותו לגן עדן, התחושה שהוא מטהר את עם ישראל ומעצים את קדושתו וכדומה.
|
בעזרת הגדרות אלו אוכל עתה לנסח את יחסי לארבעת הטיפוסים הללו:
|
דעתי על ה'רשעים':
|
ה'רשעים' האולטימטיביים, בעיניי, הם אותם מחזירים בתשובה שמודעים לכך שהם משתמשים בשקרים, טיעוני סרק, עיוותים, מסכי עשן, פיתויים ושליטה מוחית בדרכם להפוך צעירים תמימים לחברים בכתות שיעשירו את מנהיגיהם על חשבון קורבנותיהם.[א]
בקטגוריית הרשעים ניתן לשבץ גם את כל שאר אלו שהתעשרו מדתם[ב] בזמן שהם ידעו שבידם יש לא יותר מאשר אמונה נושנה שסותרת לא רק את ממצאי המדע, המחקר והלוגיקה אלא גם את כל התובנות שהאנושות רכשה לעצמה במהלך חמש מאות השנים האחרונות. לאנשים אלו לא תעמוד חזקת התמימות כיוון שהם מבינים שעושרם נובע מבורותם של קורבנותיהם, אותם הם מקפידים להרחיק מכל מקור מידע לא מבוקר ומכל דעה שעלולה לחשוף אלטרנטיבות שמסוגלות להזיק לעסקיהם. ברגע שאנו רואים ציבור חסר כל ידע כללי שנשלט על ידי מנהיג עשיר שאוסר להחשף לתובנות חיצוניות עלינו להבין שיש לנו עסק עם 'רשע', אפילו אם חסידיו נוהגים להעניק לו את התואר 'צדיק'.[ג] אני בז בכל נימי נפשי לאלו שמעשירים את עצמם על חשבון בורותם ועתידם של הצעירים שהם מרחיקים מכל השכלה שעלולה לחשוף בפניהם אופקים, אלטרנטיבות והזדמנויות. הללו עושים מתורתם קרדום לחפור בו ואיני מוכן לומר עליהם ולו מילה טובה אחת אפילו אם הם נשיאי הדור, ראש ישיבות, אדמו"רים, מרנים, רבנים גאונים, חברי כנסת או עסקנים מגזריים. לצד אלו שמרוויחים מפעילותם הדתית, אני מחשיב כרשעים גם את חלשי האופי שאינם עושים דבר לשינוי המצב הקיים למרות שהם מבינים שפרנסת משפחתם נופלת על כתפי הציבור ושדם בניהם של אחרים עלול להישפך במקום דם ילדיהם. ה'רשעים' מבינים שדרכם נוגדת את אמות המידה של הציבור הרחב ושיש באפשרותם לבחור בין טובת הכלל לבין תועלתם הפרטית אבל הם מתעלמים מצרכיו של הציבור הרחב ומתמקדים רק בצרכי הציבור שלהם, בו תלויה גם פרנסתם. למשל, חלק ניכר מהתקציבים שנסחטים לצרכי החינוך החרדי מגיע, בסופו של דבר, לכיסיהם של הרבנים שמלמדים בישיבות החרדיות ובכך נוצר קשר ישיר בין ההכנסות של רבנים תועלתנים לבין העמקת הבורות, חסימת האופקים ושלילת האלטרנטיבות של תלמידי הישיבות. רבנים שמבינים שפרנסתם ובורות תלמידיו הולכים יד ביד נופלים באופן אוטומטית לקטגוריית ה'רשעים' ומאד יקשה עלי לומר עליהם ולו מילה טובה אחת.
אני מניח שחלק מה'רשעים' מנסה להסיר מעליו את הכתמים באמצעות סיסמאות רבניות שמעמידות את הערכים הרבניים, 'תלמוד תורה'[ד] לשם משל, מעל לכל ערך אחר. אחרים פשוט עוצמים את עיניהם ואף שחלקם כבר איבד את אמונתו הם ממשיכים ליהנות מההטבות המוזרמות אליהם מבלי לתת את דעתם על כך שמדובר בדמי אתנן שמפלגותיהם הצליחו לסחוט מהקופה הציבורית.
|
דעתי על ה'חכמים'
|
אלו שאני מגדיר כ'חכמים' מודעים לקיומן של אמות מידה שמשרתות את הציבור הרחב ובעטיין הם נמנעים מלנצל את דתם לרעה. בצעירותי היו רבים כאלו:[ז] הם פרנסו את עצמם, למדו לימודים מועילים, שירתו בצבא ולא דרשו טובות הנאה ייחודיות. לעיתים הם אולי התגייסו למאבקים נגד חילול השבת ולמען עיקרי הדת אבל קשה לראות כיצד הם הרוויחו אישית ממאבקים אלו. אני מניח שחיטוט עמוק יותר היה אולי חושף שגם הם ניצלו לרעה את השתייכותם הקבוצתית אבל לא ניתן לומר שהם חרגו מהנורמות שהיו מקובלות לגבי 'מקורבים' מהמחנות האחרים.
ה'חכמים' מקיימים תורה ומצוות בד בבד עם התנהגות נורמטיבית והשתלבות בחברה כעוד מרכיב פרודוקטיבי שטובת הכלל מול עיניו. בשעתו ניתן היה למצוא 'חכמים' בחוגי הדתיים הלאומיים והציונות הדתית של יוסף בורג, זרח ורהפטיג, חיים יוסף שפירא, מיכאל חזני ודומיהם ששאפו להתמזג עם החברה הישראלית מבלי לאבד את אמונתם ואת אורח חייהם התורני. המקבילות בארצות הברית הן האורתודוקסיה המודרנית והיהדות הקונסרבטיבית. הפרדת הדת מהמדינה האמריקאית כפתה על היהודים להעמיד את אמונותיהם הדתיות לצד, ולא מעל, האמונה בהומניזם, ליברליזם, דמוקרטיה ופלורליזם. רוב יהודי ארה"ב מבינים את הנורמות ואמות המידה של הציבור האמריקאי ומתנהגים בהתאם. הפרדת הדת מהמדינה גם מונעת מיזמים דתיים להתעשר יתר על המידה ולכן לא נמצא בקרבם את התופעות שהפכו חרדים רבים ל'רשעים' מובהקים. האורתודוקסים האמריקאים נהנים ממודעות גבוהה והם אינם מנצלים את דתם לתועלתם האישית ולכן הם משתייכים לרבעון ה'חכמים'.
אף שאני שולל את האמונות הדתיות מעיקרן אין בליבי שום טינה כלפי ה'חכמים'. כל אדם רשאי להאמין במה שהוא רק רוצה ובתנאי שאמונתו אינה פוגעת באחרים והוא לוקח מהחברה, ותורם לה, בדיוק כמו כל אחד אחר. במאמר 'שני רבנים בשם אברהם'[ח] אני מתקשה להסתיר את הערכתי הרבה לרב הקונסרבטיבי אברהם יהושע השל, שנתן לקול מצפונו להוביל אותו אל מרטין לותר קינג בעת שזה צעד את 'צעדת החופש' מסלמה למונטגומרי שבאלבמה. אברהם יהושע השל היה היחיד שייצג את היהדות האורתודוקסית/קונסרבטיבית וזאת אף שהוא ידע היטב שמבחינה אישית התמיכה במאבק למען כבודו וזכויותיו של האדם השחור רק תפגע בו. הלוואי שכל הרבנים היו כמוהו. חבל שהם לא. |
דעתי על ה'תמים':
|
ה'תם' הוא אדם שמפיק תועלת מהשתייכותו הדתית אף שהוא אינו מסוגל לשפוט את דעותיו והתנהגותו באמצעות אמות מידה שנמצאות מחוץ למערכת האמונות שלו עצמו. ה'תמימים' מכירים רק את הסיסמאות שהוטמעו בהם ולכן הם אינם מסוגלים לחשוב מחוץ לקופסה המאד צרה שנכפתה עליהם. גם הם, כמו כל אחד אחר, רוצים להטיב את מצבם ולכן הם יפעלו בצורה תועלתנית והתנהגותם תראה להם טבעית ומובנת מאליה. כיוון שהם מעולם לא למדו לחשוב בצורה ביקורתית[ט] הם אינם מסוגלים לנתח את מצבם ולהבין שמנהיגיהם מנצלים אותם וגורמים להם להסתפק בגמול 'רוחני' או בשכר מגוחך תמורת פעילות שמעשירה ומעצימה את המושכים בחוטים.
נוכל לקחת כדוגמה את הצעירים שמסכימים, תמורת אלפי ש"ח בודדים בחודש, להרשם לכולל וללמוד גמרא כמה שעות ביום[י]. התם שמתפתה להעביר כך את חייו חושב שהוא מקיים מצווה אלוהית ומעצים את הקדושה והאפשרות שהוא בסך הכל פיון קטן בתרמית גדולה כלל אינה חוצה את סף תודעתו. אדרבה, אם תנסה להסביר לו שהרבנים מקבלים עבור כל גולגולת תקציב מכובד שמותיר בידם רווח נאה גם אחרי התשלום לפועלים השחורים שעוסקים בהפגנת הנוכחות, תגלה שהוא יטיח בך סיסמאות מסיסמאות שונות אותן הוא אינו מבין ובהן, כנראה, הוא גם לא ממש מאמין. אם הבחורים הללו היו מודעים למעלליהם הייתי ממהר להגדירם כ'רשעים' אבל כיוון שאני משוכנע שרובם אינו נותן לעצמו דין וחשבון על מעשיו אני חייב לראותם כתינוקות שנשבו, לרחם עליהם ולקוות שבבא היום גם הם יבינו איזה תפקיד עלוב הם משחקים בתעלולי ה'רשעים' הרבניים, יתחרטו על עוונותיהם, יחזרו למוטב ויתחילו לתרום למדינת ישראל במקום לעשוק אותה.
|
דעתי על 'אלו שאינם יודעים לשאול'
|
אין 'תינוקות שנשבו' מובהקים יותר מ'אלו שאינם יודעים לשאול'. מוחם של חסרי הישע הללו נשטף בסיסמאות רבניות אותן הם אימצו כאילו היו תורה מסיני ובעטיין הם מבצעים כל דבר שטות, הבל ותרמית שרק עולה בדעתם של מפעיליהם. הסיסמאות שרבניהם מטיחים בהם גורמות להם להסתפק בגמולים 'רוחניים' בלבד בעת שהם נרתמים לבצע פעולות שמעשירות את מנהיגיהם. לשם דוגמה, חסידי חב"ד צעירים שמנהלים פעילות מיסיונרית בלתי פוסקת (הנחת תפילין על עוברי אורח, בדיקת מזוזות, ביקור חולים, ניהול סדרים ציבוריים בפסח, משלוחי מנות בפורים, הדלקת חנוכיות וחלוקת סופגניות בחנוכה וכדומה) מקדישים את זמנם ומרצם משום שהם מאמינים שפעילותם מקרבת את בא המשיח בעוד שבפועל הם רק משרתים את מסע יחסי הציבור של כת חסידית שמתמחה בגיוס תרומות שחלקן הגדול מגיע בסופו של דבר לכיסי מנהיגיה.[יא]
ליבי ליבי על הצעירים התמימים הללו: עיניים להם ולא יראו, אזנים להם ולא ישמעו, ראש להם ולא יפעילוהו. כל מעייניהם נתונים לסיסמאות סרק והבל שמבטיחות להם שעוד מאמץ קט יגרום למשיח גריאטרי, שנפטר לפני למעלה מעשרים ושתים שנה לצאת ממקום מחבואו כדי להביא גאולה לעם ישראל ולכונן עלי אדמות את מלכות השמים. הם מעוררים בי חמלה רבה ורצון עז להציל אותם מטלפי ה'רשעים' שבעבור בצע כסף מנצלים אותם והורסים את עתידם. |
המסקנה מהניתוח הזה היא בעולם התורני יש לא מעט 'רשעים' שנותנים לבצע הכסף ותאוות השררה והכבוד להרוס כל חלקה טובה בעם ישראל; הרבה מאד 'תמים' וכ'אלו שאינם יודעים לשאול' שנסחפים עם הזרם ואינם עוצרים ולו לרגע כדי לברר בינם לבין עצמם אם הם באמת רוצים לתת לסיסמאות של ה'רשעים' לשלוט בעתידם ולבסוף, כמות נאה של 'חכמים' שאינם נותנים לדתם לעוות את אנושיותם. זאת, מן הסתם, אינה התשובה לה ציפית אבל כיוון שאני רואה את העולם החרדי דרך העיניים שלי, ולא דרך העיניים שלך, איני יכול לעשות שקר בנפשי ולומר אחרת.
|
רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם, וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפּוֹר בָּהֶם. וְכָךְ הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר, וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא, חֳלָף (המשתמש בכתר חולף מהעולם). הָא לָמַדְתָּ, כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תוֹרָה, נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם.
(משנה, אבות א:י)
(אבות דרבי נתן פרק אחד עשרה)
ראו מאמרים רלוונטיים בקטגוריה 'חב"ד – פלג או כת?' ובקטגוריה 'הצד האפל של חב"ד'.
התגובות האחרונות