את ההתכתבות הבאה ניהלתי עם חרדי אנטי-חב"די שחפץ בעילום שמו. דבריו מוכיחים שהסלידה העמוקה לחב"ד אינה נחלתה של הציבור החילוני בלבד וגם בקרב החרדים יש מי שמתעב את דרכה של תנועת חב"ד, מבטל לחלוטין את דרכו של הרב מנחם שניאורסון המנוח, חושב שמשנתו אינה מייצגת כלל את היהדות האותנטית ושחב"ד היא לא יותר מאשר גוף זר, שדרכיו זרים ליהדות, שכל מטרתו היא עבודת אלילים לאדם חולני בנפשו, שכבר מת לפני למעלה מ-15 שנה. הדיון הפורה עם א. הסתיים באופן פתאומי לאחר שניסיתי ליישם את הוראות התורה לענייני דיומא. מסתבר שהתורה היא אמנם קדושה אך זאת רק בתנאי שהיא אינה עומדת בסתירה לעמדותיהם הפוליטיות של הרבנים וכיוון שגלשתי מעבר לדיון התיאורטי זכיתי לקיטונות של בוז שהוכיחו לי שלמרות הכל אני כנראה כן עושה משהו נכון.
התגובות האחרונות