Skip to content

1VSDAT

Open menu
ראשון, 26 פברואר 2012 11:09

כל מה שעושה הקב"ה לטוב הוא עושה

דרג מאמר זה
(4 מדרגים)
מי שאוהב לקבל את מוסרי ההשכל שלו על מגש של כסף לבטח יתענג על תשדיר השירות המתקתק שמלמד את חשיבות האמונה באל האוהב והמשגיח שלעולם לא יאכזב את ההולכים בדרכיו. מאידך, מי שנוהג גם לחשוב על המסרים שהרבנים מנסים לדחוס למוחו אינו יכול שלא לזהות בסיפור האגדה הקטן הזה את כל הסממנים של המעשיות העממיות והדמיוניות שאנו נוהגים לספר לילדינו לפני שהם עוצמים את עיניהם ונפנים לשנת הלילה. 
 
 
 
מאמר זה הינו חלק מפרק בשם 'תשדירי הפרסומת של הרבנים' בו אני טוען שסיפורי האגדה הם מעין תשדירי פרסומת קדומים באמצעותם הרבנים מכרו את הנרטיב שמציב אותם בפסגת הפירמידה ומורה לנאמניהם לכבדם, להישמע להם ולדאוג לכל מחסורם. מומלץ להיכנס לנושא דרך המאמר שפותח את הפרק, 'הסוד המביש של הרבנים'.
 
 
 
אני מניח שמעטים בלבד התנסו בכל מהלך חייהם בחוויות שעברו על רבי עקיבא[א] בלילה אחד בלבד:
 
אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר וכן תנא משמו של רבי עקיבא: לעולם יהיה אדם רגיל לומר – כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא לטוב הוא עושה.
 
יש לנהוג כמו שנהג רבי עקיבא שהלך בדך והגיע לעיר אחת בה ביקש מלון ולא נתנו לו.
 
אמר: כל מה שעשה האל הרחום הוא לטובה.
 
הלך ולן בשדה. היו עימו תרנגול וחמור ונר. בא הרוח וכבה הנר, בא חתול ואכל את התרנגול, בא האריה ואכל את החמור.
 
אמר רבי עקיבא: כל מה שעשה האל הרחום הוא לטובה.
 
בו בלילה בא גייס ושבה את העיר ורבי עקיבא לבדו, שלא היה עימו נר שהפיץ אור ותרנגול או חמור שירעישו, ניצל מהגייס.
 
אמר להם: וכי לא אמרתי לכם שכל מה שעושה הקדוש ברוך הוא עושה רק לטובה.[1]
 
איני מדבר על הלינה בשדה יחד עם תרנגול וחמור או על טריפתן הפתאומית של שתי החיות הללו ואפילו לא על הגייס שבמקרה הגיע באותו הלילה לכבוש את העיר ששילחה מעליה את אחד מגדולי ישראל - אלה אירועים סבירים שיכולים לקרות לכל אחד מאיתנו. לי מפריע הקטע עם הנר. המספר מצפה מאיתנו שנקבל כפשוטו את הסיפור על הנר שכבה באמצע הלילה ולזה איני מוכן לתת יד. לא אסכים לעמוד מאחורי אף סיפור שמנסה להכפיש את רבי עקיבא, ובמיוחד אם הוא רומז שלתנא הגדול לא היה מספיק שכל להבין שאי אפשר להשאיר נר דולק בשדה הפתוח. רוח או לא רוח, נרות אינם מסוגלים לדלוק לאורך זמן בחיק הטבע וכל מי שנהנה מניסיון חיים מינימאלי היה מוותר מלכתחילה על המאמץ המיותר וחסר התועלת ומארגן לעצמו מדורה קטנה או אולי אפילו הולך לישון בחושך. מוסר ההשכל הוא בהחלט חשוב ומועיל אבל הוא אינו מצדיק את הזלזול באחד מגדולי הרבנים שקמו לעם ישראל וטוב היה הקופירייטר עושה אם הוא היה בונה את סיפורו סביב דמות קצת יותר שולית וקלת ערך.
 
אף שהקופירייטר טרח לצייר את מוסר ההשכל באותיות של קידוש לבנה, רבי יוסף חיים מבגדאד[ב], בספרו בניהו בן יהוידע, החליט שגם לו יש מה לתרום:
 
שם אמר להם: כל מה שעשה האל הרחום הוא לטובה.
 
יש להקשות איזה חידוש חידש להם עתה, והלא כבר אמר את הפתגם הזה בעבר על כל דבר ודבר שאירע לו וכבר שמעו זאת מפיו?
 
ונראה לי שכונתו הייתה לומר שכאשר אדם פותח את פיו לטובה הוא יכול לבטל אפילו גזירה רעה שכבר נגזרה עליו. כלומר, הוא בעצם ניסה לרמוז: כיוון שמלכתחילה אמרתי שכל מה שעושה האל הוא רק לטובה האל גרם לכך שכל דבר שקרה לי באמת היה רק לטובה. ורצה ללמדם בזה שיהיו מורגלים לפתוח פיהם לטובה על כל דבר אף על פי שנראה שהוא רעה.[2]
 
במילים אחרות, מעבר למוסר ההשכל הפשוט שמלמדנו שכל מי שהולך בדרך הישר זוכה להשגחה העליונה קיים מוסר השכל עמוק עוד יותר, היינו, שביטוי קולי של האמונה בהשגחה האלוהית יכול כשלעצמו לגרום לאל לשנות את דעתו ולבטל את גזירותיו. ואוו. מי אנו שנקבע שהדת היהודית אינה עמוקה מיני ים ושהזמן כבר הצליח לסתום את הגולל על באר הפנטזיות של הרבנים?
 
 
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הירוקה הנקראת 'תגובות והבעת דעה' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
 


[א]             
ראה הערך 'רבי עקיבא' בויקיפדיה
[ב]             
ראה הערך 'יוסף חיים מבגדאד בויקיפדיה'


[1]          
אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר וכן תנא משמיה דרבי עקיבא: לעולם יהא אדם רגיל לומר 'כל דעביד רחמנא לטב עביד'. כי הא דרבי עקיבא, דהוה קאזיל באורחא מטא לההיא מתא בעא אושפיזא לא יהבי ליה, אמר: כל דעביד רחמנא לטב אזל. ובת בדברא, והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא. אתא זיקא כבייה לשרגא, אתא שונרא אכליה לתרנגולא, אתא אריה אכליה לחמרא. אמר: כל דעביד רחמנא לטב ביה. בליליא אתא גייסא שבייה למתא. אמר להו: לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה.
(ברכות ס:ב)
[2]          
שם אמר להו היינו דאמרי כל דעבדין משמייא לטב. יש להקשות מה חידוש קאמר להו עתה, והלא כבר אמר כן מתחלה על כל דבר ודבר שאירע לו ושמעו זאת ממנו, ונראה לי בס"ד כונתו לומר כי האדם שפותח פיו לטובה אפילו אם נגזרה עליו גזירה לרעה אפשר שתתבטל, ולכן אמר מה שאתם רואין עתה שהכל נעשה לטובה היינו בשביל דאמרי לכו מעיקרא על כל דבר שנעשה דעבדי משמייא לטב, ועל כן פתחון פי שפתחתי לטובה גרם שיהיה הדבר ההוא לטובה באמת, ורצה ללמדם בזה שיהיו מורגלים לפתוח פיהם לטובה על כל דבר אף על פי שנראה שהוא רעה.
(ספר בניהו בן יהוידע על ברכות דף ס/ב)
 
נקרא 7279 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

4 תגובות

  • קישור לתגובה רביעי, 30 יוני 2021 20:20 הוסף ע״י עדי אביר

    ליאור חיים,


    לפני שאשיב לדבריך הרשה לי להסביר את ההבדל, לטעמי, בין פרשן לתרצן:

    פרשן מסביר טקסטים שקוראים פחות מיומנים עלולים לא להבין. לשם דוגמה, המחזות של שייקספיר נכתבו לפני יותר מארבע מאות שנה בשפה שאפילו דוברי אנגלית מבטן ומלידה מתקשים להבין והם מוצפים בהתייחסויות תקופתיות שאיש בימינו כבר אינו מסוגל לפענח. פרשניו של שייקספיר, לרוב פרופסורים לספרות אנגלית, מנסים להנגיש את המחזה לקוראים בני זמנם על ידי ביאור המילים והמושגים, תיאור הרקע ההיסטורי, הצגת המקורות של שייקספיר, הסברת הדימויים, פענוח הרמזים וכדומה. מעמדם האקדמי של הפרשנים תלוי במהימנות פרשנויותיהם ולכן הם תמיד שואפים להציג את ההסברים האובייקטיביים והאמינים ביותר ולעולם לא נמצא אותם מתעלמים מהפשט, מייפים את האמת ומנסים להסתיר את טעויותיו ואי-הבנותיו של המחזאי הגדול.

    תרצנים, לעומת זאת, אינם מעוניינים באמת האובייקטיבית והם תמיד ינסו להגן על המיתוסים המקודשים שמספקים להם פרנסה. תרצנים רבניים, לשם דוגמה, מתפרנסים מעסקי הדת ולכן הם לעולם לא יודו שגם גדולי ישראל מסוגלים לטעות, לשכוח, להתבלבל, לא להבין או להיות סתם בורים דלי-ידע. התרצנים יוצאים מתוך הנחה שכל דבריהם של גדולי ישראל חייבים להיות נכונים לחלוטין ולכם אם הם נשמעים לנו שגויים, סותרים ואוויליים הרי שהאשמה היא בנו ולא בהם. כיוון שכך, הם רואים את תפקידם במציאת תירוצים שיסבירו את המבוכות שקודמיהם שתלו במקורותינו – בין אם התירוצים הללו הם הגיוניים ובין אם לאו.

    לעצם העניין, הרב יוסף חיים, הבן איש חי, שגשג כמעט 1,800 שנה לאחר רבי עקיבא והוא לבטח לא היה נוכח בעת שרבי עקיבא ישן לבדו באותו שדה. למעשה אף אחד לא היה עד לאירועי אותו הלילה ולכן אין בידינו שום מסורת עתיקה שהעידה על הימצאותה של עששית שהגנה על הנר מפני הרוח. במאה התשע עשרה נרות אכן דלקו בתוך עששיות והבן איש חי הניח כמובן מאליו שגם רבי עקיבא היה מספיק חכם לסוכך על הנר מפני איתני הטבע. הוא לא פירש את הסיפור. הוא רק מצא תירוץ שהפך אותו לפחות מביך.

    בתקופת התלמוד ניתן היה אמנם למצוא עששיות זכוכית אבל הן היו יקרות ושבירות והסבירות שרבי עקיבא הסתובב בשדות החשוכים עם עששית בידו, תרנגול תחת זרועו וחמור נגרר מאחוריו אינה גבוהה במיוחד. מדוע רבי עקיבא בכלל מצא את עצמו לבד בשדה חשוך? איפה היו 12,000 זוגות תלמידיו? מדוע אנשי העיר סרבו להלין רב גדול שכמותו? אם האירוע אכן התרחש בפועל נהיה חייבים לייחסו לתקופת מרד בר-כוכבא, לפני שרבי עקיבא נלכד והושלך לכלא. זה מאד הגיוני: רבי עקיבא היה מבוקש על ידי השלטונות ואנשי העיר הקרובה פחדו לתת לו מחסה. כיוון שכך הוא נאלץ להלך בדרכים צדדיות וללון בשדות אבל האם סביר להניח שבתנאים אלו הוא היה נצמד לתרנגול וחמור רעשניים ומדליק נרות שאורם נראה למרחקים?

    כל העלילה היא די מגוחכת ואין ספק שהיא הומצאה כדי להעביר את המסר החשוב 'כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה' ששוטף למוחנו את הצורך להתעלם מהמציאות הריאלית ולהניח שהאל, בדרכו המסתורית, תמיד שומר על אנשי שלומו. אין ספק שבמקרה שלך התעמולה הרבנית השיגה את יעדה ואתה מאמין באמונה שלמה בהשגחה העליונה שתמיד שומרת על הצדיקים שהולכים בדרך הישר. כיוון שגם אתה רוצה לזכות בהשגחת המרומים גמלת בליבך לעשות רק את הישר בעיני האל שלך, להקפיד על כל חוקיו, מצוותיו והלכותיו ולהישמע להוראותיהם של הרבנים שהשתררו עליך ושטפו את מוחך. אתה גם לבטח לא מוטרד מהעובדה ששום השגחה עליונה לא שמרה על ששה מיליון יהודים, בהם מיליון וחצי ילדים חפים מחטא ורבבות שומרי תורה ומצוות שהקפידו ללכת רק בדרך הישר, לקיים תורה ומצוות ולא לסטות ימינה או שמאלה מההוראות של רבניהם. למה שתהייה מוטרד? תרצנים רבניים הרי כבר ציידו אותך בתירוץ שלבטח מניח את דעתך.

    כיוון שבעיני תירוצו של הבן איש חי אינו מתכתב עם ההיגיון אני בוחר לפסול את הסברא שהאירוע התרחש במציאות הריאלית ולאמץ את ההנחה הסבירה יותר שהסיפור הומצא על ידי קופירייטר רבני במטרה לשטוף מוחות בלתי מעוצבים במסר שמשרת את האינטרסים של הגילדה הרבנית. ולכן ההסבר הפשוט לכאורה אינו מפוגג את התמיהה שלי והוא אינו מביא אותי לאהבת החכמים אלא להיפך – מעמיק את הטינה שלי לאנשים שמנסים לאחז את עיני בסיפורי בדים ותירוצי סרק חסרי ערך. יתר על כן, הסיפור ותירוצו משכנעים אותי שלא בתורת אמת זכינו אלא במסע שיווק ופרסום שמןעד לשכנע את התמימים לכבד את הרבנים, לסור למרותם ולדאוג לרווחתם.

    אני מבטיח לך שאני מתעמק בתורה ה'מושלמת' שלך מימי לימודי בישיבה, אותה סיימתי לפני 54 שנה, וכל יום אני מגלה שאין בה ולו מילה אחת שניתן להגדיר כ'אמת'. אני מאחל לך שבבא היום גם אתה תצליח להשתחרר מהסיסמאות של הרבנים, למחוק את השקרים שהם שטפו למוחך ולהבין שאת האמת ניתן למצוא רק במדע ובמחקר ולא בתורתם של אנשים אינטרסנטים שמתפרנסים מהונאת אחרים.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 29 יוני 2021 22:21 הוסף ע״י ליאור חיים

    כבר הסתכלת בפירוש הבן איש חי אז תסתכל בספר שלו "בניהו" ותראה כמה פשוטה התשובה לתמיה שלך ותאהב את החכמים זכינו בתורת אמת ואם יש שאלות כמו שלך זה רק אומר שלא הבנת אבל אין ספק שהתורה מושלמת רק צריך להתעמק בה וזה רק הפשט אל תשכח שיש עומק בכל דבר. אז לסיכום הנר לא היה חשוף וזה לא עלה על הדעת בכלל הרי דרכם של הולכי הדרכים היה ללכת עם מעין "עששית" כלי זכוכית מגן מפני הרוח. עיין בבניהו.

  • קישור לתגובה רביעי, 02 אפריל 2014 12:33 הוסף ע״י עדי אביר

    בני,

    כמובן ששמעתי על ניסים אבל לשיטתי קיימים רק שני סוגים של ניסים:

    1. ניסים שהתרחשו בפועל כתוצאה ממעורבותו של גורם על-אנושי כלשהו.

    2. ניסים שהומצאו על ידי קופירייטרים קדומים במטרה לשכנע את התמימים להאמין באל שאמור היה לחולל את אותם הניסים.

    ניסים שהומצאו על ידי קופירייטרים, דוגמת נס הנר הדולק בשדה, לא התרחשו בפועל ולכן הם רק צ'יזבטים.

    בהיעדר גורמים על-טבעיים לא ייתכנו גם ניסים שהתרחשו בעטיים של כוחות על-טבעיים ולכן גם הניסים הללו לא באמת התרחשו בפועל וגם הם נולדו במוחם הקודח של מספרי סיפורי בדים.

    אני התרעמתי על כך שבעל האגדה ייחס לרבי עקיבא, אחד מגדולי חז"ל, את האמונה האוילית שניתן להדליק נרות בשדה. מדבריך אני מבין שאתה חושב שרבי עקיבא בנה על נס אלוהי בעת שהוא הדליק את הנר באמצע השדה. מהסיפור מסתבר שלא התרחש שום נס והנר אכן כבה. יוצא מכך שרבי עקיבא מוצג באופן עוד יותר נלעג, כזקן שבנה על נס בלתי אפשרי אותו האל סרב לחולל עבורו.

    נראה שהקופירייטרים הקדומים אינם מסוגלים לחבר תשדיר פרסומת ראוי לשמו מבלי לגמד את האל או את אחד מגדולי ישראל. שאל את עצמך מדוע.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 01 אפריל 2014 20:23 הוסף ע״י בני

    השאלה שלך היא הזויה , הרי שמי שלמאמין האמיתי אין שאלות.
    הנר לא היה נכבה אפילו בשדה פתוח
    על ניסים שמעת ?

התגובות האחרונות