Print this page
שני, 10 יוני 2013 14:50

התכתבות עם הרב רדלר בעקבות הניתוח של החוברת 'אבולוציה - תורת ההתפתחות'

דרג מאמר זה
(4 מדרגים)
בעקבות הניתוח שלי לחוברת 'אבולוציה: תורת ההתפתחות'. קיבלתי מהרב רדלר מכתב שהתייחס לטענותיי והביע את הסתייגותו מהן. בתשובתי התייחסתי להסתייגויותיו ולאחר חליפת המכתבים הזאת החלטנו להיפרד כידידים.
 
 
 
 
 
עדי שלום.
 
ראיתי את מאמרך 'ניתוח החוברת אבולוציה: תורת ההתפתחות'. לפני שאפתח בתגובה לביקורת, אציין כי שמחתי (ואני כותב זאת ברצינות גמורה, ללא שמץ של ציניות) לראות את העבודה היפה והיסודית שעשית. בדרך כלל, אנו מקבלים תגובות מאנשים שרפרפו בקלילות על החוברת, נתפסו לאיזושהי נקודה שולית ודנו רק בה. חוץ מזה, תודה על ההעלאה בדרגה, אבל אני רס"ן ולא סא"ל.
 
לעניין הניתוח עצמו
 
קודם כל, יש להפריד בין טענות ענייניות לטענות שאינן כאלו (אד הומינם, במקרה זה). למשל, טענת 'חטא הגאווה' שהעלית, גם אם היא נכונה, איננה רלוונטית, ומסיטה את הדיון למקומות עקרים. טענות אמורות להבחן לגופן ולא לגוף הטוען. כך גם השאלה הספק רטורית 'האם הרב רדלר כופר בעיקר', בה אתה מזהיר אותי מפני נקמת החרדים אינה רלוונטית לנושא. אגב, הראיה מאותו חרדי שעימו אתה מתכתב אינה מוכיחה דבר, שהרי מטרת החוברת הייתה להלחם בדעות כמו שלו.
 
כעת ניתן לברור את המוץ מהתבן, ולהתייחס לטענות הענייניות.
 
התהליך שעשוי להתפתח כאן, של שרשרת ארוכה של תגובה לתגובה וחוזר חלילה, בדרך כלל לא יעיל במיוחד- וזה מפני שעל פי רוב המגיב מגיב רק על מה שנוח לו, ומתעלם מהשאר. לכן, אנסה למקד את הדיון בנקודה אחת עיקרית, כי לדעתי הדיון המשמעותי הוא בנושא הנחות היסוד, ומהן כבר נגזרים שאר הפרטים.
 
הנחות היסוד של הניתוח שלך הן:
 
א.
התורה פרימיטיבית ומגשימה.
 
ב.
רבנים בכל הדורות ניסו תוך שימוש באקרובטיקה אפולוגטית להתאים בין התורה (הפרימיטיבית) לבין המדע והתפיסות של תקופתם. כל זאת, מתוך ידיעה ברורה שהם מרמים את הציבור התמים, בזמן שהם עצמם לא באמת מאמינים במדע.
 
 
הנחות היסוד שלי:
 
א.
המקורות הקדומים של היהדות נכתבו מראש ובכוונה בצורה שכוללת גם משמעויות נוספות מעבר לרובד הפשט.
 
ב.
התכונה היסודית ביותר של כל מי שנחשב לבעל סמכא ביהדות היא שהוא איש של אמת, שלא יכתוב או יאמר דבר שהוא לא מאמין בו. לכן, כשאני קורא את הרמב"ם או את המהר"ל, אני משתמש בדבריהם בכדי להבין את המקורות הקודמים להם,  מתוך ידיעה שהם אומרים את מה שהם מאמינים בו באמת ובתמים.
 
נעבור עכשיו על הסעיפים השונים בניתוח.
 
רוחניות, פנימיות התורה, סודות התורה ועומק התורה
 
אתה מקדיש כמה וכמה פסקאות בכדי לדון במושג 'רוחניות'. ואני מצטט:
 
"אם הרב רדלר התכוון לעקרונות אחרים שעומדים 'ביסוד המציאות' אזי רצוי שיסביר, בצורה קצת יותר מפורטת ומדויקת, את השימוש שהוא עושה במונח 'רוחני' ואל לו להסתפק בהכשרה שקוראיו קיבלו במוסדות תורניים אלו או אחרים, שגם רבניהם-מוריהם כנראה מעולם לא טרחו להגדיר את המושג 'רוחני' בצורה משביעת רצון. עולם התורה פשוט למד לא לפשפש בקרביו של המושג 'רוחניות' ולהניח שאותה 'רוחניות' באמת מסוגלת להסביר כל מיני התבטאויות שעל פניהן נראות היום פשטניות, פרימיטיביות וחסרי כל משמעות".
 
בנקודה הזו אולי הצדק עִמך- כנראה כדאי להסביר למה הכוונה במושגים 'רוחניות' ו-'פנימיות התורה'. האם, לדוגמא, מוסר הוא עקרון רוחני? מוסר הוא קטגוריה שלא נגזרת משום הכרח פיזיקלי. השאלה אם רצח הוא דבר פסול ערכית (ולא תועלתנית) היא שאלה חסרת מענה בעולם הטבע החומרי. מושגים כמו אידאולוגיה, עקרונות מוסריים, בחירה חופשית או שכר ועונש, גם אם אתה כופר בקיומם, הם חוקים רוחניים - זאת אומרת, המציאות פועלת על פיהם ללא קשר לחוקי הפיזיקה.
אתה רשאי לא להאמין שיש בחירה חופשית או שכר ועונש, אבל אל תטען שרוחניות היא מושג חסר משמעות. בהתאמה, פנימיות התורה היא אותו חלק בתורה שדן בעקרונות הרוחניים הללו. או בלשון הרב יוסף קלנר במילון הראי"ה: "רוחני- רצוני ומחשבתי. אידיאלי. שכלי מוסרי."
 
המתודה
 
המתודה של המדע שאתה מציג כאן ילדותית, נאיבית ובעיקר שגויה.
 
ראשית, המדע לא מגדיר היטב שום דבר. המונח 'מוגדר היטב' הוא מונח מתמטי הנכון רק בעולם אידאי. בפיזיקה, שום דבר לא מוגדר היטב. רוצה דוגמא? מצא לי מהי ההגדרה לאנרגיה, וכאן תיכנס לאחד הפרדוקסים היותר משעשעים שאני מכיר: ההגדרה בויקיפדיה של אנרגיה היא "בפיזיקה, אנרגיה היא גודל פיזיקלי סקלרי, שמציין את כמות העבודה היכולה להיעשות על ידי כוח." מהי עבודה? "עבודה של כוח הינה האנרגיה המתקבלת (או הנמסרת) על ידי חלקיק או על ידי מערכת חלקיקים בפעולת הכוח לאורך מסלול כלשהו... היכולת לבצע עבודה נקראת אנרגיה" יופי. אנרגיה היא כמות עבודה, ועבודה, לעומת זאת, היא שנוי באנרגיה. הגדרה מעולה. שנית, המדע שאני מכיר אינו נשען על אקסיומות. אשמח אם תפרוט בפני את האקסיומות העומדות בבסיס הפיזיקה או הביולוגיה (דומני שאתה נוטה להתבלבל בין מתמטיקה שאינה מדע, לבין מדעים מדויקים - גישה שגויה לחלוטין מבחינה פילוסופית, שחמורה במיוחד בבואך לבקר עניינים פילוסופיים). שלישית, אף מדען, לפחות מאז אריסטו, לא מנסח תיאוריות על סמך אקסיומות. כל מדען מנסח תיאוריות על סמך מדידות. אני מציע לך לעבור על 'המבנה של המהפכות המדעיות' של תומס קון בכדי להבין שסתירה לא תפיל במהרה אף תיאוריה מבוססת. היא לכל היותר תכניס תיקונים פה ושם. המדע לא מחליף כל כך מהר תיאוריות טובות.
 
אני אינני מסמן מטרה ואז מצדיק אותה. מבחינה פדגוגית, בכדי שהחוברת תהיה קלה לקריאה ומהלכה יהיה מובן, היא פותחת קודם בהצגת המטרה. אבל התהליך האמיתי אצל כל אדם ישר הוא הפוך.
 
אקסיומות
 
אני לא בטוח שלמונח אקסיומה יש את המשמעות שאתה מיחס לו, אבל לא זו הנקודה כרגע. מה שמטריד אותי היא שיטת גזירת המסקנות מתוך האקסיומות, שאינה מתאימה לאף כלל לוגי שאני מכיר (גם כאן הגישה הפילוסופית שאתה מציג שגויה). אין שום קשר - לא של גרירה ולא של סתירה - בין האקסיומות (שלטענתך הן אקסיומות) ובין האקסיומות (שוב, לשיטתך) שלי. איך המשפט "אין- ולא יכולה להיות- סתירה בין תורת האבולוציה (או שום תורה מדעית אחרת) לבין התורה" סותר את אחת האקסיומות שהבאת? לא ראיתי שום סתירה בין האקסיומות שאתה מביא לבין אלה שאני מביא למרות השימוש שעשית בביטוי 'לעומת זאת'.
יתרה מזאת, וזאת הערה שנכונה גם לשאר הסעיפים שכתבת- קשה לי להאמין, אחרי שראיתי את היסודיות שבה עבדת, שלא הבחנת בכלל במקורות הרבים שמובאים (כמעט) על כל טענה המופיעה בחוברת, על אף שטענת כי בסך הכל מדובר ב- "פה ושם אסמכתאות חטופות אחרות" ולכן רשימת המקורות שמובאת בפיסקה 'בחירת האסמכתאות' היא חלקית לחלוטין. למשל, על האמירה שחז"ל השתמשו בידע בן זמנם יש מקורות מרב שרירא גאון, רמב"ם, ר' אברהם בן הרמב"ם, ר' יצחק למפורנטי והרש"ר הירש. לקרוא להם מקורות אקזוטיים זו בדיחה רעה.
 
ניקח שוב את 'האקסיומה' הראשונה שטענת שהמצאתי: "אין- ולא יכולה להיות- סתירה בין תורת האבולוציה ( או כל תורה מדעית אחרת ) לבין התורה". אלה בדיוק דברי הכוזרי. מובן שהוא לא השתמש במילה המודרנית אבולוציה, אבל דבריו מפורשים לגמרי: "חלילה לאל מהיות דבר התורה סותר עדות דבר בנראה עין בעין או דבר שהוכח במופת שכלי". כיון שאני מניח שאנחנו מסכימים שהאבולוציה היא דבר שהוכח במופת שכלי, ממילא לדבריו לא יכולה להיות סתירה בין האבולוציה לתורה. למה אתה בוחר לקרוא למשפט הזה אקסיומה שלי, ולטעון שהצהרה כזו אינה מקובלת על רוב שומרי התורה והמצוות?
 
טענה נוספת שבחרת לתייג כאקסיומה היא הטענה ש-"למוסר האנושי אין שום הסבר אבולוציוני". כאן דווקא נדמה שבכוונה הענקת לטענה הזאת את הכותרת 'אקסיומה' וזאת כדי להמלט מהצורך לדון בה ברצינות. הטענה הזו נידונה בהרחבה בחוברת, מודגמת ומוכחת לעומק, ובכל זאת החלטת להתעלם ממנה, תחת התואנה שמדובר באקסיומה.
 
מושגים
 
זוהי הנקודה העיקרית. אתה מביא הרבה מקורות מדברי חז"ל כדי להוכיח את טענתך שההבנה שלהם הייתה פשטנית לגמרי, ועוד אתה טוען כלפי: מדוע אתה מתעלם מדברי המדרשים והמקורות הקדומים ומתרכז רק בדברי רבנים מאוחרים? זהו טיעון מעגלי לגמרי. הסיבה שאני לא מביא מקורות קדומים היא שזה עצמו נושא הדיון: למה התכוונו המקורות הקדומים? לכן, כשאתה מביא מקורות מהגמרא ומהמדרשים ומבין אותם כפשטם אתה מניח את המבוקש, ופועל לפי ההנחה המקורית האקסיומתית שלך 'התורה המקורית פרימיטיבית ומגשימה' כדי להוכיח את אותה הטענה עצמה. אתה מתעלם מהעובדה שבדיוק על זה נסוב הדיון, ולכן אין שום ערך להוכחות שאתה מביא.
 
כשלים בהבנת המקורות
 
אתה מביא מקור ממסכת חגיגה ואת דברי רש"י עליו ושואל שאלה בנימה צינית "הרב רדלר אולי חושב שרב, רש"י והרמב"ם אינם מבינים בתורה"? אז הרב רדלר בטוח שרש"י מבין מצוין את התורה, אבל כנראה שאתה עצמך, בוחר לא להתאמץ להבין את רש"י. חזרנו כאן שוב לאותה נקודה. אם הנחת היסוד שלך אכן נכונה, שהכל פשטני וכל הסבר מתוחכם הוא אפולוגטיקה, אזי ברור שאתה צודק. אבל מה לעשות שחכמי ישראל לא חושבים כמוך? לדוגמא, השל"ה כותב (שני לוחות הברית, מסכת שבועות, פרק נר מצוה) "כי בכל דיבור ודיבור של רש"י יש בו נסתרים עניינים מופלאים, כי חיבר החיבור שלו ברוח הקודש". בשבילך השל"ה הוא סתם אפולוגטיקן שמקשקש, כי כמובן שאתה מבין את רש"י טוב יותר ממנו, כביכול מתוך אובייקטיביות מחקרית קרה ונטולת פניות. אני חושב, לעומת זאת, שהשל"ה דווקא יודע על מה הוא מדבר, ואשמח להסביר למה רש"י מתכוון כשהוא אומר "מדת יום ומדת לילה זה כ"ד שעות". אני מרשה לעצמי להניח שכל הסבר שיראה שהכוונה להבנה פנימית בסתרי תורה לא יספק אותך, כיוון שהנחת היסוד שלך היא שהכל רמאות. ובכל זאת, אסביר בקצרה שהמדרש מדבר על דברים שנבראו ביום הראשון, כאשר בריאה דווקא ביום הראשון מראה על דרגת חשיבות- מה שנברא ביום הראשון אלו העקרונות היסודיים ביותר. מדת יום ומדת לילה, מסביר רש"י, הן כ"ד שעות. כלומר, החלוקה של היממה ל-24 שעות (ולא, למשל ל-10 שעות או ל-50 שעות) איננה חלוקה טכנית (כי ל-24 יש הרבה מחלקים), אלא זאת חלוקה מהותית שנובעת מכך שישנם באמת 24 כוחות יסודיים שמתבטאים בכ"ד צרופים של שמות ה', כמובא בדברי הרמ"ע מפאנו (מאמר שבתות ה' מכ"י, חלק ו'): "והנה דויד מלא בגי' כ"ד צרופים של שם אל"ף דל"ת שכנגדן כ"ד צרופים לשם אהי"ה וכ"ד צרופים לשם הגדול זה וזה בהבחן ה' עלאה לחוד וה' תתאה לחוד".
 
דוגמא נוספת: אתה טוען שהוצאתי את המושג 'עולם' מהקשרו. אני מזכיר, יש מקור למה שאני אומר שאתה בוחר להתעלם ממנו. הרמח"ל: "וזה כי כל סדר הנהגה שלם בסוד משפיע ומקבל נקרא עולם". אני סובר שהרמח"ל מבין ביהדות, ואם הוא מגדיר לי 'עולם' בצורה מסוימת, אז זה מפתח שדרכו אפשר להבין את דברי חז"ל ולכן אני יכול להמשיך עם התובנה הזאת. בשבילך, כנראה, הרמח"ל הוא עוד דעה שולית שאפשר להתעלם ממנה. כך גם לגבי הביקורת על ההבנה ברמב"ם. זה שהרמב"ם חולק על ההבנה במדרש לא משנה לגבי הנקודה המרכזית והיא שהוא מבין שששת ימי בראשית אינם כפשוטם, וזה מה שהיה צריך להוכיח. כל מי שלמד גמרא פעם יודע שניתן להוכיח דברים גם מהוה אמינא דחויה כלומר שמדיון מסוים ניתן להבין מה דעת האומר בלי קשר לשאלה המרכזית של הדיון.
 
סיכום
 
לאתאיסט קל ונוח כאשר הוא מתווכח עם מי שתואם לסטיגמות שלו, כמו למשל הרב החרדי שאיתו אתה מתכתב. אני מצטט את דבריך עם שינויים קלים: "מה צריך לעשות אתאיסט כאשר הוא מבין שבין התיאור המפלצתי שלו של התורה לבין מה שמציגים לפניו נפער פער שנראה כאילו אינו ניתן לגישור? נותן פרשנות פרטית משלו למה שאמרו חכמי ישראל במשך הדורות ומכריז שכולם אפולגטיים או במילים פחות מכובסות- שקרנים, שמפיצים ברבים תובנות שהם בעצמם לא מאמינים בהם".
 
עוד ענין. שמתי לב לדמיון בשיטה בין המחזירים בתשובה מסוג מסוים ובין חלק מהאתאיסטים. שניהם מנסים להראות עד כמה הצד השני גרוע. אצל אותם מחזירים בתשובה- החילונים הם בהמות מסוממות, ואצל אותם אתאיסטים- הדתיים פרימיטיביים רפי שכל. נכחתי לפני כמה חדשים בכנס של מ.ח.ר. (ארגון אתאיסטי כלשהו) ונכנסתי להרצאה בנושא 'עתיד הדת'. נתח גדול מאד מההרצאה הוקדש להראות כמה הדת מטופשת. למשל, דיברו על ההלכה "האם מותר לקרוא בשבת הארי פוטר עם משקפי תלת מימד" (כאשר את המילה 'פוטר' כתבו כמובן כ-"פוטער", כאילו ביידיש). נראה לי ששיטה כזו מעידה, בראש ובראשונה, על חולשה. הרמב"ם, למשל, מעריך מאד את הפילוסופים היוונים, למרות שהוא חולק עליהם בדברים החשובים. זכותם של האתאיסטים לחשוב אחרת גם בלי לנסות להשפיל את היהדות.
 
בברכה,
 
גיורא רדלר
עלי
 
 
תגובתי להשגותיו של הרב רדלר
 
גיורא,
 
ראשית, אני מקבל את כל הערותיך על צורת ההתנסחות שלי ומתנצל בשנית על כל פגיעה אפשרית שפגעתי בך וזאת למרות העובדה שגם ניסוחיך אינם עומדים בסטנדרטים הגבוהים שאתה מציב לאחרים.
 
הנחות יסוד
 
באשר להנחות היסוד שאתה מייחס לי הרשה לי לנסחן בעצמי:
 
א.
התורה נכתבה על ידי אנשים בשר ודם, לרוב כוהנים וחצרנים, שעיבדו אגדות עם ישנות ויצרו נרטיב שקידם את מעמדם, סמכויותיהם ורווחתם. לאלוהים, בין אם הוא קיים ובין אם לאו, אין כל קשר לתנ"ך ואני מניח זאת מתוך כבוד למושג האלוהות, שהרי אם לאל כלשהו היה יד בטקסטים המקראיים הם לא היו מכילים כל כך הרבה סתירות, כפילויות, טעויות עובדתיות וחוסר הבנה מדעית.
 
ב.
רבנים בכל הדורות השתמשו באקרובטיקה אפולוגטית בכדי להתאים את התורה שהלכה והתיישנה לדעות של ה'מודרנה' שסבבה אותם. בחברות נחשלות משימה זאת לא דרשה מאמצים גדולים מידי אבל בחברות מתקדמות ההתאמה ל'מודרנה' דרשה פרשנות יצירתית והתפתלויות מרשימות. הרבנים נדרשו לכל זאת משום שהם בחרו בקריירה שקשרה את גורלם במעמדה של התורה ולא הייתה להם ברירה אלא להגן על נכונותה, בין אם בתוככי ליבם האמינו בכל התורה שבידם ובין אם לאו.
 
את הנחות היסוד שלך אתה רשאי לנסח כרצונך אבל להערכתי שכחת לציין מספר הנחות נוספות שאתה, מן הסתם, חייב לאמץ, למשל:
 
א.
ההנחה שכל דור ודור רשאי להוציא מנבכי הדרש, הרמז והסוד את התובנות שמתאימות לו ולהתעלם, לטאטא אל מתחת לשטיח או לדרוש ולפרש מחדש את התובנות שחינן כבר סר.
ב.
ההנחה שגם בדברי החכמים יש רבדים נוספים וגם את דברי החכמים ניתן לדרוש לפי רוח התקופה (אני לא חושב שזה נכון אבל כיוון שבר סמכא כמו הרמב"ם קבע את הכלל הזה במסמרות מי אני שאסתור אותו?)
 
ג.
 
ההנחה שניתן לדלות בפינצטה את הניסוחים שמתאימים לשיטתך ולהתעלם מכל שאר דבריו של בר הסמכא בו אתה ניתלה.
 
ד.
ההנחה שמעמדו של האדם שנחשב כבעל סמכא הופך את כל דבריו לנכונים, ללא כל צורך בשום אימות מחקרי אובייקטיבי.
 
איכות מקורותיך
 
בחוברת שלך עסקת בנושאים שחקרתי לעומקם ולכן אני יכול להבטיח לך שאמירות התלמודיות והמדרשיות אותן בחרת שלא להביא הופכות את המאמר שלך לחסר כל משמעות. חכמי התלמוד הרבו להתבטא בנושאים מדעיים וברגע שבחרת להתעלם מכל דבריהם למעשה הוכחת שאינך מעוניין בתמונה המלאה אלא רק בחצאי המשפטים שתורמים לשיטתך. בקטגוריה בשם 'המדע היהודי' פרסמתי עשרות מאמרים שחושפים מצד אחד את הקוסמולוגיה הפשטנית והמיתולוגית של התנ"ך והתנאים השמרניים ומצד שני את הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית של אריסטו שהחלה לחדור ליהדות בימיו של רבי יהודה הנשיא, והפכה לנורמטיבית ודומיננטית בימיו של הרמב"ם. אתה, לעומתי, התעלמת כמעט לחלוטין מאמונותיהם של התנאים והאמוראים וביססת את דבריך על רבנים ימי-ביניימים (שלא כתבו או חשבו את הדברים שייחסת להם) ועל רבנים מהעת החדשה, דוגמת המהר"ל, שכבר נאלץ להשקיע את מיטב זמנו בתירוץ הדעות הנושנות שלא תאמו את ה'מודרנה' של ימיו. בתירוצים של המהר"ל דנתי במאמר 'רבי עקיבא ואמו של עז הפנים' (בפרקון 'הסברים ותירוצים) ואני מקווה שהצלחתי להראות שם את התרגילים האקרובטיים בהם המהר"ל נקט בנסיונו למצוא בסיפור עומקים 'רוחניים' שמעולם לא הוכנסו אליו במתכוון.
 
עתה בקצרה לרמב"ם. הרמב"ם היה פילוסוף אריסטוטלי שהשתתף ברנסנס הפילוסופי של המאה השנים עשר. איני מזלזל בכישוריו האינטלקטואליים אבל חוץ מאשר בחסידות חב"ד אף אחד כבר אינו מתייחס ברצינות לכל מה שהרמב"ם כתב בארבעת הפרקים הראשונים של ספר המדע ולרוב מה שהוא כתב בספר מורה נבוכים. ייתכן מאד שגם בדבריו של הרמב"ם יש רבדים נוספים, אותם יבינו רק יודעי החן למיניהם, אבל אם לא יימצא תירוץ גואל אזי גם לך צריך להיות ברור לחלוטין שהרמב"ם טעה והטעה את הרבים. לדבריו אין כבר שום ערך אקטואלי וכל מי שמסתמך עליהם עושה כך על אחריותו בלבד. זה נכון שרוב הזרמים היהודים מתעלמים מהגותו הפילוסופית ונצמדים רק למשנתו התורנית אבל הרמב"ם עצמו כרך את השניים בתחילתו של ספר המדע וכיוון שהכרת הפיזיקה האריסטוטלית היא מבחינתו תנאי מקדמי להבנת האלוהות, הרי שכל תורת האלוהות שלו היא חסרת משמעות ובימינו איש כבר אינו מקבלה כלשונה. במאמר 'תכונותיו של אל הפילוסופים' ניסיתי להציג את המאפיינים של האל שאומץ על ידי הרס"ג והרמב"ם. אנא קרא את המאמר ואמור לי אתה אם זה האל בו אתה מאמין.
 
האם לאור דעותיו הזנוחות של הרמב"ם אתה עדיין מוכן להגדיר אותו כ'בעל סמכא' ו'איש של אמת'? אני מוכן להניח שהוא כתב רק דברים שהוא האמין בהם אבל היום אנחנו כבר יודעים שהוא האמין בתורות מיושנות שאבד עליהן הכלח ואני לפחות איני מוכן להתייחס לדבריו כתורה משמיים ולהניח שכל מה שהוא כתב מחייב אותי עוד לפני שהתחלתי לחקור לעומק את מה שהוא באמת חשב ואמר.
 
רוחניות, פנימיות התורה, סודות התורה ועומק התורה
 
אתה מסביר יפה את משמעות המילה רוחניות אבל מה להסבר שלך וליהדות? מוסר הוא אולי עקרון לא גשמי אבל דיונים על המוסר ניתן למצוא גם אצל אריסטו, אוגוטינוס הקדוש וקאנט וההוגים הללו בחרו לא לקשט את המושג הזה בתואר חסר משמעות כמו 'רוחניות'. אם אתה מתכוון למוסר אז תקרא לילד בשמו ואל תתהדר בהילת המסתורין שהמושג 'רוחניות' נושא בחובו. המוסר שלך אינו 'רוחני' יותר מכל מוסר אחר והדבר נכון גם לגבי 'אידאולוגיה', 'עקרונות מוסריים', 'בחירה חופשית' או 'שכר ועונש'. אלה הם אולי עקרונות 'רוחניים' כלשונך אבל זאת 'רוחניות' אוניברסלית והנסיון לנכס אותם לדת היהודית הוא ממש לא רציני. בכל מקרה, כל העקרונות ה'רוחניים' שלך נשענים על תהליכים של אינדוקטרינציה, סוציאליזציה והשפעות חברתיות שפועלים על קישורי הנוירונים במח ועל הרכבם הכימי של תאי הזיכרון והם קשורים לעולם הגשמי בקשר בל ימחה. אני אכן מאמין בבחירה חופשית, עוד מושג אוניברסלי שאתם מנסים לנכס לעצמכם, ואני אכן לא מאמין בשכר ועונש אבל אמונתי, ואפילו אמונתך, אינם מטעינים שום משמעות מיוחדת למושג הסתמי 'רוחניות', מושג שרוב האנושות מסתדרת יפה גם בלעדיו.
 
המתודה
 
אני רואה שאתה מבין את המדע אחרת ממני אבל זה לא מקנה לך את הזכות להתנשא ולקבוע 'המתודה של המדע שאתה מציג כאן ילדותית, נאיבית ובעיקר שגויה' (ובמיוחד לאחר שהתרעמת על כך שאני מאשים אותך לשוא בחטא הגאווה). אני מבין שאתה פיזיקאי בהכשרתך אבל האם במסגרת לימודיך התעמקת גם בפילוסופיה של המדע במידה שמאפשרת לך להתנהג כפוסק ולא כבר פלוגתא?
 
לבקשתך חיפשתי את ההגדרה לאנרגיה ומצאתי בויקיפדיה האנגלית, את ההגדרה הבאה:

The question "what is energy?" is difficult to answer in a simple, intuitive way, although energy can be rigorously defined in theoretical physics. In the words of Richard Feynman, "It is important to realize that in physics today, we have no knowledge what energy is. We do not have a picture that energy comes in little blobs of a definite amount."
 
מה בדיוק מציק לך בניסוח הזה? בפיזיקה יש הרבה מושגים שהגדרתם מחייבת ניסוחים מתמטיים וזאת משום שהמדע, בגלל מגבלותיו האובייקטיביות, אינו מסוגל להגדירם בצורה אינטואיטיבית. במקרה זה ההגדרות של אנרגיה ועבודה תלויות זאת בזאת ומכאן הבלבול שתקף אותך. האנרגיה פוחתת בעת שנעשית עבודה בדיוק באותה הכמות (הנמדדת ב-joules או ב-ergs) שהושקעה לשם ביצוע העבודה. את ה'עבודה' הנעשית ניתן להגדיר בנוסחה מדוייקת וחד-ערכית ומכאן שניתן להגדיר גם את המושג 'אנרגיה' בצורה מדוייקת וחד ערכית. בקיצור, אל תתן לניסוחים של ויקיפדיה לבלבל אותך. אם הנושא מעניין אותך למד אותו ממקורות קצת יותר מעמיקים.
 
גם הקביעה שלך שהמדע אינו נשען על אקסיומות לא בדיוק קולעת למטרה. במאמר 'האם קיימת אמת מוחלטת' פירטתי את מקצת האקסיומות של המדע, למשל, שהמציאות היא מטריאליסטית ובעולמנו לא פועלים כוחות על טבעיים,
שתמיד ניתן לפרק את המציאות ההוליסטית לגורמים בדידים, שהמציאות היא רציפה והיא משתנה רק בעקבות השתנותם של גורמים ברי-מדידה, שהטבע תמיד נשלט על ידי חוקיות, שחוקי הטבע מסבירים את כל המציאות, שחוקי הטבע תקפים בכל מקום ובכל זמן, שניתן לתרגם מציאות ריאלית לנוסחאות מתמטיות, שתוצאות החישובים המתמטיים מנבאים את המציאות העתידית וכדומה. ייתכן מאד שאינך רגיל לחשוב במונחים הללו אבל חוסר הידע שלך אינו יכול להצדיק את ההתנסחות המתנשאת והמגמדת בה השתמשת.
 
לגבי הספר של קון, הרשה לי להבטיח לך שהמדע אינו מוכן לחיות בשלום עם סתירות – לעיתים הוא מעדכן את התיאוריות שלו ולעיתים הוא פוסל אותן לחלוטין, הכל בהתאם לנסיבות.

אקסיומות
 
בכוונה טרחתי לפרט את האקסיומות המקובלות של היהדות, ובכללן 'הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ', 'אין מקרא יוצא מידי פשוטו' ו-'כל דברי חז"ל הם בהכרח נכונים ובכל מקרה של מחלוקת יש להחיל את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים"'. קביעתך 'אין- ולא יכולה להיות- סתירה בין תורת האבולוציה (או שום תורה מדעית אחרת) לבין התורה' היא אקסיומה לכל דבר ועניין ואתה מסתמך עליה מבלי שתהייה מסוגל להוכיחה. האקסיומה שלך מוציאה מפשטם את פסוקי המקרא שמדגימים במפורש את הסתירות הבולטות שקיימות בין התורה לבין כל התורות המדעיות ומאיינת את דבריהם של כל החכמים שדבקו במדע המקראי, ומאוחר יותר גם במדע האריסטוטלי שהפך לחלק מהתורה היהודית (ראה מאמריי על הקוסמולוגיה הרבנית ואת הדברים שאמרתי לעייל על הרמב"ם). בדבריך אתה גם מחליף את התורה שניתנה על ידי 'הבורא יתברך שמו' בתורה חדשה שמעולם לא עלתה על דעתה של אף סמכות רבנית ולכן הניסוח שלי: 'לעומת זאת, מהכתוב בחוברת ניתן להסיק שהרב רדלר מרשה לעצמו להתעלם מחלק מהאקסיומות המקובלות ולנצל לצרכיו שורה של הנחות אקסיומטיות שונות לחלוטין' הוא בהחלט נכון ומדוייק.
 
מושגים
 
אתה לא מביא מקורות קדומים כי המקורות הקדומים פשוט סותרים את דבריך על כל צעד ושעל. העובדה שאיזה תרצן מאוחר ניסה להחליק את הדברים אינה מעלה ואינה מורידה ודבריו אינם עדיפים על דבריך. אם אתה חושב שאתה מבין את המקורות הקדומים וביכולתך להוציא את דברי התנ"ך, התלמודים והמדרשים מפשטם והקשרם ולגרום להם לגבות תורות מדעיות מודרניות אז בבקשה, הצג את טיעוניך. העובדה שלפני מאה שנה רב זה או אחר טען את אותם הדברים אינה מעלה ואינה מורידה. לאף אחד מהרבנים הללו לא היה שום ידע מיוחס שאינו עומד בפני ובפניך. הם לא נהנו ממסורת סמויה שהעבירה רק להם אמיתות ייחודיות ולכן אין לדבריהם שום משקל יתר.
 
הכשלים בהבנת המקורות
 
אני ציינתי רק את המקורות העיקריים בהם השתמשת ולא טרחתי לערוך קטלוג מפורט של המקורות אותם הזכרת רק בחטף. בכל מקרה, אני חוזר וטוען שבחרת את מקורותיך בקפידה יתרה, הוצאת אותם מהקשרם ובמקרה הצורך אף השתמטת מתוך הציטוט את הדברים שלא תאמו את שיטתך. כיוון שכך, החוברת שכתבת אינה יכולה להיחשב כעבודת מחקר רצינית ויש לראות אותה כעוד מסמך תרצני שמנסה לטשטש את ההבדלים בין התורה לתובנות של ה'מודרנה'.
 
הכוזרי אכן אמר 'חלילה לאל מהיות דבר התורה סותר עדות דבר בנראה עין בעין או דבר שהוכח במופת שכלי' ובכך הוא לא ביטא אמת אוניברסלית אלא רק את הדעה שרווחה בימיו, היינו, שהדת היהודית תואמת לחלוטין את הפילוסופיה היוונית, ובראש וראשונה את הפילוסופיה האריסטוטלית שבאותה התקופה כבר החלה לשלוט בכיפה. זאת גם טענתו העיקרית של הרמב"ם שבספרו 'מורה נבוכים' ניסה, כמו ריה"ל, להתאים את הדת ל'מודרנה' האריסטוטלית אבל גם הרמב"ם וגם ריה"ל פשוט טעו. זה קורה במשפחות הכי טובות. הדת היהודית אינה שקולה לפילוסופיה האריסטוטלית ועל אחת כמה וכמה לא למדע המודרני. אם אתה דבק בפילוסופיה האריסטוטלית אזי לדבריו של ריה"ל יכולה אולי להיות משמעות עבורך. אם אתה רוצה להשליך מהתייחסותו למדע של תקופתו על המדע של תקופתנו אתה סתם נאחז במילים מבלי להבין את משמעותם האמיתית.
 
אני בחרתי לא להתעמת עם הטענה שלמוסר האנושי אין שום הסבר אבולוציוני כיוון שאני חושב שלמוסר האנושי דווקא יש הסברים אבולוציוניים רבים וברשותי ספרים רבים שדנים בנושא. פשוט בחרתי שלא לפתוח חזית חדשה בתחום בו אני חושב שאינך בקי די צרכך.
 
ההבנה שלי ברש"י היא דבר חמקמק. לפעמים רואים אותה ולפעמים לא. כשחשוב להתעלם מאופי דבריו של רש"י אז כמובן שלא רואים את ההבנה שלי אבל מה לעשות, רש"י פרש את התורה רק על פי המקורות התנ"כיים, התלמודיים והמדרשיים שעמדו לרשותו ואם השל"ה חושב אחרת אז גם הוא, עם כל הכבוד ולמרות קדושתו, פשוט טעה. רש"י מעולם לא היה מעלה על דעתו שחלוקת היום לעשרים וארבע שעות 'זאת חלוקה מהותית שנובעת מכך שישנם באמת 24 כוחות יסודיים שמתבטאים בכ"ד צרופים של שמות ה''. זהו ממבו ג'מבו קבלי שהומצא כמעט מאתיים שנה לאחר ימיו של רש"י וכל ניסיון לייחס לו את הפיתוחים הקבליים הללו הוא מגוחך אם לא מגונה. כשרש"י אמר "מדת יום ומדת לילה זה כ"ד שעות'. הוא התכוון לומר שביום ובלילה יחדיו יש 24 שעות ושום דבר מעבר לזה. אתם אמנם מורגלים במציאת עומקים נסתרים ב'פנימיות סתרי התורה' אבל באיזה שהוא מקום צריך לשרטט את הקו האדום. בדברי רש"י אין עומקים נסתרים. הוא היה פרשן שניסה לפשט ולהבהיר ולא הייתה לו שום כוונה, או יכולת, להסתיר משמעויות עמוקות ונפלאות מאחורי ניסוחים פשוטים וברורים לכל.
 
באשר להגדרה של הרמח"ל: דבריו מבטאים הבנות קבליות אותן לא הייתי מגדיר כאקסיומות אלא כמיתוסים. אתה ממהר להיתלות בכל אילן שנקרה על דרכך מבלי לראות את התמונה בכללותה, מבלי לשבץ את המקור בסביבתו הטבעית ומבלי לשפוט את דבריו בצורה ביקורתית. הרמח"ל בונה על אמונות שפותחו בין המאה השלוש עשרה למאה השש עשרה ולדבריו אין שום משמעות לעניינינו. אתה מבזבז את זמנך כשאתה מנופף בשמות גדולים, אותי הם לא ממש מרשימים ולפני שאני מתעלף מהתרגשות אני משתדל להבין לא רק מה הם אומרים אלא גם על איזה בסיס אפיסטמולוגי הם נשענים. בבסיס דבריו של הרמח"ל, אני שמח לבשר לך, תוכל למצוא הרבה אמונות גנוסטיות, מניכאיות וניאו-אפלטוניות אבל הקשר שלהם ליהדות הבסיסית, עליה אתה מנסה להלביש אותם, הוא קלוש ביותר ואולי אפילו דמיוני בלבד.  
 
באשר להשגותיך על הדברים שאמרתי בקשר לרמב"ם, ובכן קראתי שוב את הסעיף 'האם הרב רדלר מבין את דעתו של הרמב"ם על משמעותם של ימי הבראשית?' בניתוח החוברת ואני עומד מאחורי כל שכתבתי שם. למעשה לא ברור לי כיצד אתה ממשיך לטעון שהרמב"ם מבין 'שששת ימי בראשית אינם כפשוטם' כהבאתי לך ציטוט ממורה נבוכים בו הרמב"ם אומר 'בסיכומו של דבר, אל תביט במקומות אלה על דברי האומרים, כבר הודעתיך שיסוד התורה כולה שהאל הביא לידי מציאות את העולם לא מדָבָר, לא בראשית זמנית, אלא שהזמן נברא, מכיוון שהוא תולדה של תנועת הגלגל, והגלגל נברא.' מה לא ברור פה? הגלגל נברא כבר ביום הראשון יחד עם השמים וכל צבאם ומאז הוא קוצב את הזמן ביחידות של עשרים וארבע שעות ביממה. לא יעזרו כל ההתעקשויות, הרמב"ם פשוט מסרב לגבות את הפרשנויות שלך והוא לא ישנה את דעתו אפילו אם תנופף מולו אלף פעמים ב'הוה אמינא דחויה'.
 
סיכום
 
לא ברור לי מדוע החלטת לתקוף אותי על סמך דברים ששמעת בכנס של אתיאיסטים. האם ראית אותי שם? האם באתר הזה נתקלת באיזו שהיא סיסמה אתיאיסטית? האם נראה לך שאני לא חושב על דבריי עד תום? אם הניתוחים שלי בסופו של דבר משפילים את היהדות אז אל תבוא אלי בתלונות. אני רק השליח. כאן רק אוסיף שהרמב"ם אכן מעריך מאד את הפילוסוף היווני אריסטו אבל לא ברור לי באילו דברים חשובים הוא חולק עליו. האם תוכל להצביע על דבר חשוב אחד שנמצא במחלוקת?
 
אתה טוען שאני מנסה להראות עד כמה הצד השני גרוע וזה נכון לחלוטין. לזכותי אומר רק שהצד השני הוא באמת גרוע ונראה לי שאתה עזרת לי להדגים את זה. לא בגלל שאתה פרימיטיבי ורפה שכל, חס וחלילה, אלא משום שאתה ממוקד מטרה ומתעלם מהתהליך. בשעטתך להוכיח את התיאוריה הפנטסטית שלך אתה זרקת דרך החלון את כל כללי המחקר האובייקטיבי, נתלית בסמכויות גדולות מבלי לברר את הבסיס האפיסטמולוגי של דבריהם, נתפסת לחצאי משפטים והעלמת את החצי שלא התאים לשיטתך, ייחסת דעות לאנשים שחיו מאות בשנים לפני שהדעות הללו בכלל הומצאו, הסתפקת בדוגמיות במקום ללמוד את הנושא על בוריו ועשית כל שלאל ידך כדי לקדם רעיון שמעולם לא היה חלק מהיהדות המסורתית.
 
אני, כמובן, איני לוחם את מלחמתה של היהדות המסורתית ולא כל כך אכפת לי אילו דעות אתה מנסה להמיט על הפלג שלך אבל ראוי להציג את החוברת שלך כדוגמה לנסיונות הנואשים של הציבור הדתי-לאומי להחלץ מסד האמיתות הדתיות ולהחליף את היהדות המסורתית ביהדות קצת פחות מביכה וקצת יותר מתקדמת. הצרה היא שלא ניתן לעגל את הריבוע ואין כל דרך לנתק את היהדות מרקעה הנחשל ולשוות לה חזות צעירה, רעננה ומודרנית. שום עיוות של המקורות לא יצליח להסתיר דעות שכבר אבד עליהם הכלח, במיוחד אם היומרות הן עצומות והבקיאות במקורות היא דלה.
 
לציונות הדתית אין אמנם את האומץ הדרוש לבצע את המהלך ההכרחי אבל לי נראה שבמקום לחפש עומקים דמיוניים בכתביהם של רבנים קדומים עליה לנפץ את ההילה שציירתם סביב קודקודיהם של רבנים דוגמת רש"י, ריה"ל, המהר"ל, הרמח"ל והרב קוק ולהתחיל לחקור ברצינות את הבסיס האפיסטמולוגי עליו כל הגדולים הללו ביססו את תורותיהם. כשתגלו שהאמונות שלכם נשענות על מיתוסים, פנטזיות, דעות זרות שגוירו והוטמעו בתוך היהדות, תירוצים לעת מצוא וסתם המצאות ופנטזיות אולי גם אתם תסכימו להודות שרב זה או אחר פשוט טעה ואין עוד כל צורך להתחשב בדעותיו.
 
לצערי, חוסר היכולת שלכם להעצר בגבולות ההיגיון, והפרשנויות המאולצות שאתם נותנים למקורות החלקיים שמתאימים לשיטתכם, אינם מוגבלים לחקר התהום שפרושה בין הדת למדע ואתם מכופפים את המקורות ומפעילים את אותן שיטות החשיבה גם בתחומים שהם הרבה יותר מהותיים לחיינו. הפרשנויות המוטות שלכם מביאות עימן את הרבנים הממרידים שמלמדים אתכם לבוז לשלטון החוק, את נערי הגבעות ושאר העשבים השוטים שהחדירו את האלימות הקשה לשיח החברתי ואת הפוליטיקאים הציניים שמצליחים לשעבד את עתידה של המדינה הזאת ליומרות ההתיישבותיות שלכם. שאלת ההתיישבות באיו"ש היא שאלה לגיטימית שראויה לדיון ציבורי אבל ברגע שאתם משעינים את עמדותיכם הפוליטיות על הפרשנויות הדתיות שלכם, ועל 'בעלי סמכא' שאחר דיעותיהם אינכם מערערים או מהרהרים, אתם מכניסים את הדת לשיח הציבורי וכופים עלי לפסול יחד עם דיעותיכם הפוליטיות גם את הדת שבשמה אתם מדברים.
 
 
בברכה,
 
עדי אביר     
 
 
מכתבו של הרב רדלר בו הוא מסיים את הדיון
 
עדי שלום
 
אני מקבל לחלוטין את הניסוח  להנחות היסוד שלך.
 
לגבי הנחות היסוד שהוספת לי את הנחות  א. ג. כמובן שאני לא מקבל ,הנחה ב. מקבל. הנחה  ד., 'ההנחה שמעמדו של האדם שנחשב כבעל סמכא הופך את כל דבריו לנכונים, ללא כל צורך בשום אימות מחקרי אובייקטיבי.' הייתי מנסח: 'ההנחה שמעמדו של האדם שנחשב כבעל סמכא הופך את כל דבריו לנכונים ביחס לשאלה מהי דעה לגיטימית ביהדות' כמובן שלא יכול להיות שכל חכמי ישראל צודקים תמיד במובן הפשטני של המילה כי עובדה שיש ביניהם מחלוקות גם בנושאים הלכתיים וגם בנושאים מחשבתיים.
 
לגבי מה שאתה אומר שתקפתי אותך בנושא כנס האתאיסטים, זאת לא הייתה הכוונה וגם כתבתי בפירוש שמדובר על נושא צדדי. לא התכוונתי לרמוז משהוא עליך או על האתר שלך.
התייחסתי אליך כמייצג האתאיסטים בדיוק כמו שאתה מתיחס אלי כמייצג הציונות הדתית.
 
נראה לי שכיון שהגענו כמעט להסכמה בשאלה 'במה אנחנו לא מסכימים' לכן זה הזמן הנכון להפרד, אני מקווה כידידים, ולהמשיך הלאה כל אחד בדרכו.
 
אני מאחל לך הצלחה ואשמח לשלוח לך עוד חוברות אם יצאו.
 
גיורא רדלר
 
דברי הסיכום שלי
 
גם אני חושב שהסכמנו על הדברים עליהם איננו מסכימים וכמובן שאמהר ללחוץ את ידו של הרב רדלר כשרק תינתן לי ההזדמנות. אשמח מאד לקבל ממנו עוד חוברות ולהביע את דעתי הכנה באשר לתוכנם.
 
 
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הירוקה הנקראת 'הפניות' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
נקרא 4816 פעמים

פריטים קשורים לפי תג

30 תגובות