הסרט 'אגורא' של הבמאי הספרדי אלחנדרו אמֶנאָבר מנבא בצורה חדה, ברורה ובלתי נשכחת את האסון שהחרדים עומדים להמיט עלינו, ולו רק משום שהוא מתעלם מכל האירועים האקטואליים ומרחיק את סיפורו לעשרים וארבע השנים בסוף המאה הרביעית ותחילת המאה החמישית בהם הפונדמנטליזם הנוצרי הצליח לדחוק את מתנגדיו ולהשתלט על העיר אלכסנדריה שבמצרים. בסרט זה היהודים משחקים תפקיד שולי בלבד והם, יחד עם הפאגאנים והנוצרים המתונים, סובלים מרדיפותיהם של הקנאים הנוצרים שהצליחו להרוג, לגרש או להכניע את כל מתנגדיהם, למרק את אלכסנדריה מכל נאורותה ולרצוח את היפאטיה, אחרונת הוגי הדעות שפעם פיארו את האקדמיה של העיר והעלו את קרנה ברחבי העולם ההלניסטי. הבמאי כנראה רצה להזהיר את האירופאים מפני האסלאם הקיצוני אבל רק עוצמי עיניים מושבעים לא יזהו בו גם את משליכי האבנים, שורפי עגלות האשפה וכורתי עצי הזית שכוחם ההולך וגובר מדרבן אותם לקחת את החוק לידיהם, לדחוק את רגלי הקדמה, המדע והדמוקרטיה ולהשליט על הציבור הרחב את דעותיהם החשוכות והנבערות מדעת.