Skip to content

1VSDAT

שלישי, 17 אוגוסט 2010 14:08

המהרש"א ועמודי הארץ

דרג מאמר זה
(4 מדרגים)
גם הדיון התלמודי במספר העמודים שתומכים בארץ השטוחה הצריך מידה נדיבה של פרשנויות מתרצות. הנוסח התלמודי אומר:
 
החכמים אומרים: על שנים עשר עמודים עומדת הארץ שנאמר 'יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'[א]. יש אומרים: על שבעה עמודים עומדת הארץ שנאמר 'חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה'[ב]. רבי אלעזר בן שמוע אומר: על עמוד אחד עומדת הארץ ו'צדיק' שמו שנאמר 'וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם'[ג].[1]
 
אך המהרש"א כמובן כבר ידע שהארץ שנתלתה במרכז היקום אינה זקוקה לשום עמודי תמך וברור היה לו שמחלוקת התמימה כביכול מסתתרים עומקים רוחניים שחשיפתם תעשיר את הבנתנו ותחזק את אמונתנו. כרקע לפרשנותו המתרצת הוא מזכיר את דרשתו של רבי שימלאי שצרף את ערכה הגימטרי של המילה 'תורה', היינו 611, לשתי המצוות שהאל השמיע בקולו לכל בני ישראל והסיק שלמשה ניתנו בסך הכל תרי"ג, (שש מאות ושלוש עשרה) מצוות. לרוב בני האדם קצת קשה להתמודד עם כל כך הרבה מצוות ולכן לאחר משה באו דוד ונביאי ישראל ותמצתו כל הציוויים את המצוות הבסיסיות ביותר. דוד העמיד את מספר המצוות הבסיסיות על אחת עשרה, ישעיהו העמידן על שש, בא מיכה והסתפק בשלוש מצוות יסוד בלבד, ישעיהו ניסה שוב והצליח להעמיד את מספר המצוות הבסיסיות על שנים ולבסוף בא חבקוק ואמר 'וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה'[ד] ללמדנו שדי במצווה אחת, מצוות האמונה, בכדי לחיות את האדם[2].
 
אין אנו יכולים שלא להתפעל מהלהטוטנות המבריקה של המהרש"א ואולם במקרה זה קצת קשה לרדת לסוף דעתו. מדוע, לשם משל, בחרו החכמים להסתמך על קביעתו הראשונה של הנביא ישעיהו כאשר רבי שימלאי בעצמו לימדנו שישעיהו בחר בסופו של דבר לזנוח גישה זו ולהסתפק בשתי מצוות בלבד, כפי שניתן ללמוד מהפסוק 'כֹּה אָמַר יְהֹוָה: שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה'[ה]? מדוע, אם כבר נעצרנו להתעמק בנושא, אין איש מאמץ את עמדתו של הנביא מיכה שהעמיד את מספר המצוות על שלוש, כנלמד מהפסוק 'הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה יְהֹוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם: עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ'[ו]. על פי הגיונו של המהרש"א היינו מצפים שבין השאר יקומו גם חכמים שיגרסו שהעולם עומד על ארבעה עמודים כמתחייב משלושת מצוותיו של מיכה בתוספת מצוות האמונה. את מצוות האמונה, דרך אגב, שכחו דוד, ישעיהו ומיכה לכלול במניין מצוותיהם ונראה שהם סמכו על החכמים שבבואם לחשב את מספרם המדויק של עמודי העולם הם יזכרו לצרף את מצוותו האחת של חבקוק למניין מצוותיהם הם.
 
עתה לא נותר שום מכשול בדרכו של המהרש"א לעומקי הדיון הרבני: אלו שטוענים שהעולם עומד על שנים עשרה עמודים, כך המהרש"א בעקבות רבי שימלאי, הולכים לשיטתו של דוד המלך שכן אחד עשרה המצוות של דוד בתוספת מצוות האמונה מספקים לנו את שנים עשרה העמודים האלגוריים עליהם עומד העולם. מאידך, האומרים שהארץ השטוחה נחה על שבעה עמודים בחרו לנקוט בגישתו הראשונה של ישעיהו שכן שש המצוות בתוספת מצוות האמונה מסתכמים, כמצופה, לשבע. על עמדתו של הדוגל בעמוד אחד אין צורך להכביר מילים שהרי אין כאן אלא מסקנה ברורה מדבריו של הנביא חבקוק, 'וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה'.
 
למרות התפתלויותיו של המהרש"א, הקורא הבלתי משוחד אינו יכול להשתחרר מהרושם שרבי אלעזר בן שמוע, החכמים והאחרים לא ביטלו את זמנם בדיוני סרק אלגוריים. אם דברי החכמים הם רק אלגוריות שמעמידות את העולם הרוחני על מצוות וצדיקים מדוע אנו בכלל נזקקים למחלוקת? האם החכמים מתחרים על עומקה של האלגוריה וכל אחד מהם מנסה לעצב משל יפה ומופלא משל חברו? עם כל הכבוד למהרש"א עלינו להתחשב גם בכבודם של החכמים ולהניח שהדיון התנהל על רמה הרבה יותר מעשית. הניסוח הפסקני אכן מלמד שכל המתדיינים קיבלו כמובנת מאליה את העובדה שהארץ השטוחה נחה על עמודים ובפניהם עמדה רק השאלה מהו מספרם המדויק של העמודים הללו. הפתרון, כתמיד, אמור היה להיות חבוי בספר הספרים ועל כן כל אחד מהם מיהר לסרוק את הכתוב בנסיון לאתר את הפסוק שמקפל בחובו את הרמז המבוקש.
 
גם הפעם נמצאו מספר פסוקים אלטרנטיביים וכל חכם אימץ את הפסוק שהתאים לשיטתו – אחדים מצאו הקבלה מופלאה בין עמודי התמך של העולם לבין שבטי ישראל וקל היה להם להשתכנע שהארץ נחה על שנים עשרה עמודים. אחרים סברו שקיים קשר סמוי כלשהו בין יסודות הארץ לשבעת ימי הבריאה, או נכון יותר, לחכמה שפעלה את פעולתה בעת הבריאה, ועל כן הם היו מוכנים להשבע ששבעה הם העמודים המייצבים את עולמנו. כנגדם, רבי אלעזר בן שמוע איתר פסוק מפורש, 'וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם',שמלמד, בצורה שאין עליה עוררין, שאת הארץ השטוחה סומך רק עמוד אחד, העונה לשם 'צדיק'. קל לדמיין את החיוך שננסך על שפתי רבותינו, ובמיוחד את תחושת ההתעלות שגרמה לרבי אלעזר בן שמוע לעצום את עיניו ולהתפעם מהשלמות הסימבולית שהקדוש ברוך הוא נסך בתורתו שהרי לא רק שהפסוק חושף את העובדה שבעולם תומך עמוד אחד בלבד אלא שעמוד זה שקול לצדיק הנאמן – האחד מחזיק את העולם בזכות תכונותיו הפיזיות והשני בזכות סגולותיו הרוחניות.
 


[א]       
דברים לב:ח
[ב]       
משלי ט:א
[ג]        
משלי י:כה
[ד]        
חבקוק ב:ד
[ה]             
ישעיהו נו:א
מיכה ו:ח


[1]       
וחכמים אומרים: על שנים עשר עמודים עומדת שנאמר 'יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'. ויש אומרים: שבעה עמודים שנאמר 'חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה'. רבי אלעזר בן שמוע אומר על עמוד אחד ו'צדיק' שמו שנאמר 'וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם'.
(חגיגה יב:ב)
[2]       
מכות כג:ב
נקרא 2406 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים