בימיו של רבי יהודה הנשיא העולם הרבני נפתח להשפעותיה של התרבות ההלניסטית ובעקבות כך הרבנים החלו להבין שיקום אינו נראה כתיבה בעלת שלוש שכבות אלא כמבנה בו שמונה כדורי בדולח מקיפים ארץ מרכזית. התורה הגיאוצנטרית קצת בילבלה את החכמים אבל עד מהרה הם מצאו במקורות את כל האסמכתאות שהוכיחו שחכמי ישראל הכירו מאז ומתמיד את מה שאריסטו והתוכן תלמי גילו רק לאחרונה.
לקראת סוף המאה הרביעית לפני ספירת העמים החלה להתפשט ברחבי העולם היווני תמונת עולם חדשה ומהפכנית. קוסמולוגיה חדשה זאת נולדה באקדמיות של אפלטון ואריסטו ובמהלך המאה הרביעית לפני הספירה היא אומצה על ידי מספר הולך וגדל של משכילים. גיסותיו של אלכסנדר מוקדון הביאו את הלכי החשיבה החדשים גם למרחביו של המזרח התיכון ומסופה של המאה הרביעית לפני הספירה והילך היא קנתה לה אחיזה גם בערים הלניסטיות דוגמת אלכסנדריה ובית שאן ומן הסתם גם בערים מעורבות דוגמת קיסריה, ציפורי ואשקלון. תמונת עולם חדשה זו, אותה נכנה מעתה בשם הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית, מסתמכת על העקרונות הבאים:
נקרא 48229 פעמים
הרמב"ם, במאה השתים-עשר לספירת העמים כבר ידע שהארץ ניצבת במרכז היקום, עטופה בתשעה כדורי בדולח שקופים שנושאים עימם את כל גרמי השמיים. למעשה הוא היה כה בטוח בתמונת עולם גיאוצנטרית זאת עד שהוא קבע שקיימת חובה לזהות את האל כמי שמסובב את כדורי הבדולח וגורם לשמש, לירח ולכוכבים להלך בשמיים. את חובת זיהוי האל כמסובב כדורי הבדולח הרמב"ם הגדיר כמצוות עשה, כלומר מטלה שחובה לעשותה. אי לכך, כל מי שאינו מבין שהאל מסובב את כדורי הבדולח בהתמדה ובאופן נצחי עובר על אחת ממצוות התורה ואולי אפילו על החשובה שבהן[1].
יתר על כן, ממשיך וטוען הרמב"ם, האדם יאהב את האל ויחשוש ממנו רק לאחר שיבין את פלאי בריאתו ויסיק בעצמו שחכמתו של הבורא חייבת להיות אינסופית ובלתי מוגבלת[2]. בכדי להקל על הקוראים הרמב"ם מחליט לפקוח את עיניהם ולהסביר להם כיצד באמת נראה העולם ומהי החוקיות שפועלת בו. בעזרתו אנו מגלים שהעצמים נוצרים על ידי הטבעת צורות בחומר קדום וחסר תכונות ושלצד העצמים שמשנים את צורתם קיימים גם עצמים נצחיים, דוגמת הכוכבים וכדורי הבדולח, שחכמי ימי-הביניים בחרו לכנות בשם 'גלגלים'. כל הגלגלים הללו הם עגולים ככדור, לכולם מרכז משותף והארץ תלויה באמצעיתם[3].
נקרא 49065 פעמים
הסלידה מתורת יוון החלה להתמתן לאחר שהרומאים גמרו להכחיד את האלמנטים היותר קיצוניים בעם היהודי והחלו לבסס את המוסדות המקומיים סביב הנשיאים המתונים מבית הלל, ובעיקר סביב החשוב שבהם, רבי יהודה הנשיא שהצליח לרכך את יחס השלטון מחד ואת התוקפנות היהודית מאידך. הפשרנות של הנשיאים לבית הלל הנמיכה את חומות החשדנות ואפשרה לרעיונות המודרניים שנישבו בעריה ההלניסטיות של הארץ לחדור להיכליה העתיקים של היהדות.
בתקופה זאת חכמי ארץ ישראל החלו לעבור תהליך דומה לזה שעבר על יהודי אלכסנדריה מאתיים שנה קודם לכן ורבים מהם גילו להפתעתם שכתבי הקודש מכילים את כל הרמזים הדרושים להטמעתן של הרעיונות הפילוסופיים בתוך היהדות הרבנית. הפרשנות החדשה של הפסוקים הישנים אפשרה לחכמים לא רק לעגל את היקום ולהציב את הארץ במרכזו אלא גם להגדיל את מספר הרקיעים לתקן הפילוסופי ולהרחיב את העולם למימדים שחושבו על ידי תוכני אלכסנדריה.
נקרא 48133 פעמים
האם קיים קשר כלשהו בין הרקיעים התנ"כיים לכדורי הבדולח האריסטוטליים? שאלה זו אינה סבוכה במיוחד וחכמינו שמעולם לא היססו מלדון במסתורי השחקים מיהרו להסתער על הפסוקים ולחלץ מהם, איש לשיטתו, את הרמזים הדרושים לביסוסן של שתי גישות סותרות: הגישה המסורתית שהסתפקה בשני רקיעים בלבד והגישה המהסלידה מתורת יוון החלה להתמתן לאחר שהרומאים גמרו להכחיד את האלמנטים היותר קיצוניים בעם היהודי והחלו לבסס את המוסדות המקומיים סביב הנשיאים המתונים מבית הלל, ובעיקר סביב החשוב שבהם, רבי יהודה הנשיא שהצליח לרכך את יחס השלטון מחד ואת התוקפנות היהודית מאידך. הפשרנות של הנשיאים לבית הלל הנמיכה את חומות החשדנות ואפשרה לרעיונות המודרניים שנישבו בעריה ההלניסטיות של הארץ לחדור להיכליה העתיקים של היהדות.
בתקופה זאת חכמי ארץ ישראל החלו לעבור תהליך דומה לזה שעבר על יהודי אלכסנדריה מאתיים שנה קודם לכן ורבים מהם גילו להפתעתם שכתבי הקודש מכילים את כל הרמזים הדרושים להטמעתן של הרעיונות הפילוסופיים בתוך היהדות הרבנית. הפרשנות החדשה של הפסוקים הישנים אפשרה לחכמים לא רק לעגל את היקום ולהציב את הארץ במרכזו אלא גם להגדיל את מספר הרקיעים לתקן הפילוסופי ולהרחיב את העולם למימדים שחושבו על ידי תוכני אלכסנדריה.
נקרא 55968 פעמים
התלמוד הירושלמי, בהניחו שלעולם יש שלוש קומות, מחליט לגלוש לדיון באשר לעוביים של הארץ, הרקיע והתהום:
|
כשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה כך עובייה של ארץ מהלך חמישים שנה ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. כיצד אנו לומדים זאת? כתוב 'הַיּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ'[א] וכתוב 'וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ'[ב] וכתוב 'בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם'[ג] ואנו לומדים גזירה שווה מהמילה 'חוג'. לכן, כשם שעוביו של הרקיע הוא מהלך חמשים שנה כך גם עובייה של ארץ הוא מהלך חמישים שנה ועוביו של התהום הוא מהלך חמשים שנה.[1]
|
הרבנים נהגו למדוד מרחקים גדולים ביחידות של שנות הליכה. יחידת מידה זו חושבה על סמך ההנחה שאדם ממוצע מסוגל ללכת מידי יום מרחק של עשר פרסאות, היינו, ארבעים מיל או משהו בין 36.48 קילומטר לשיטתו של הרמב"ם ל-46.08 קילומטר לשיטתו של החזון איש. מכאן שבשנת הליכה רצופה אותו אדם ממוצע יעבור כ-3650 פרסאות ובחמישים שנה הוא יגמע 182,500 פרסאות או משהו בין 166,000 ק"מ ל-210,000 ק"מ.
נקרא 48779 פעמים
מתוך דפי התלמודים והמדרשים צפה ועולה דמותם של רבנים חמורי סבר ומלאי חשיבות עצמית שהקדישו את זמנם לנסיונות חסרי תוחלת למצא סינתזה מתקבלת על הדעת שתפשר בין מסורות קדומות, פסוקים סתומים ורסיסי תורות מדעיות.
אל לנו לקנא ברבנינו הקדומים שמצאו עצמם ניצבים בפני אותן הבעיות שמייסרות עתה את רבני דורנו. מצד אחד הם ירשו אוצר בלום של אמונות לא אקטואליות שזכו להתקדש בכתובים ובמסורת האבות ומצד שני הם נחשפו להדיהן של תורות מודרניות, דוגמת אלו שנבטו בקרקעה הפוריה של יוון וצמחו בחממות האינטלקטואליות של הערים ההלניסטיות בכלל ושל אלכסנדריה השכנה בפרט.
נקרא 47180 פעמים
התגובות האחרונות