Skip to content

1VSDAT

שני, 02 אוגוסט 2010 16:32

משפחות במצוקה

דרג מאמר זה
(7 מדרגים)

קשה מאד לתאם את כל הקטעים השונים כשמספרים סיפור בהמשכים, במיוחד אם הסיפור מתייחס למשפחה אחת שפעלה במשך מספר דורות וקורותיה תוארו בשנים, שלושה, ואולי אפילו יותר, ספרים תנכיים שונים. הקטעים הבלתי מתואמים הציפו לא מעט סתירות וכפו על הפרשנים להיכנס להתפתלויות מהן הם לא תמיד יצאו כשידם על העליונה.

 

 

פרקי המאמר

 

בני ישי

משפחת יאשיהו

 

 

 

 

בני ישי

 

 

 

איך נראתה משפחתו של ישי, כמה ילדים היו לו? כמה נשים? אתם לא לגמרי בטוחים? זה בסדר. גם כותבי התנ"ך, החכמים ופרשני ימי הביניים לא הצליחו להתאפס על תשובה אחידה ועלינו להמתין עד שאליהו הנביא יתרץ את כל הקושיות ויסביר את כל הסתירות. לשם משל, ספר שמואל מתעקש שלישי, אביו של דוד, היו שמונה בנים אבל ספר דברי הימים, לעומתו, מוכן להודות בשבעה בנים בלבד:

 

 

וַיַּעֲבֵר יִשַׁי שִׁבְעַת בָּנָיו לִפְנֵי שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי לֹא בָחַר יְהֹוָה בָּאֵלֶּה. וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ כִּי לֹא נָסֹב עַד בֹּאוֹ פֹה.

 

 

(שמואל א' טז:י-יא)

וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וּשְׁמוֹ יִשַׁי וְלוֹ שְׁמֹנָה בָנִים וְהָאִישׁ בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים.

 

 

 

 

 

 

(שמואל א' יז:יב)

וְאִישַׁי הוֹלִיד אֶת בְּכֹרוֹ אֶת אֱלִיאָב וַאֲבִינָדָב הַשֵּׁנִי וְשִׁמְעָא הַשְּׁלִֹשִׁי. נְתַנְאֵל הָרְבִיעִי רַדַּי הַחֲמִישִׁי. אֹצֶם הַשִּׁשִּׁי דָּוִיד הַשְּׁבִעִי. וְאַחְיֹתֵיהֶם צְרוּיָה וַאֲבִיגָיִל וּבְנֵי צְרוּיָה אַבְשַׁי וְיוֹאָב וַעֲשָׂה אֵל שְׁלֹשָׁה. וַאֲבִיגַיִל יָלְדָה אֶת עֲמָשָׂא וַאֲבִי עֲמָשָׂא יֶתֶר הַיִּשְׁמְעֵאלִי.

 

(דברי הימים א' ב:יג-יז)

 

 

לאן, אם כן, נעלם הבן האובד? מסתבר שאח כזה אכן השאיר את עקבותיו בתנ"ך ובין כל הנגידים שדוד שם על שבטי ישראל מוזכר גם 'אֱלִיהוּ מֵאֲחֵי דָוִיד' שהיה הנגיד לשבט יהודה[א]. הבן הנוסף משיב את הסדר על כנו ומשלים את מספר הבנים לשמונה אבל אם לישי באמת היו שמונה בנים מדוע מנה ספר שמואל רק שבעה מהם? איזה פסול נמצא באליהו שלא זכה להיכלל ברשימת בניו ישי יחד עם כל שאר אחיו?

 

הפרשנים אינם נרתעים מהבעיה ולדעתם הכל יתחוור אם רק נבין שאביגיל הייתה בתו החורגת של ישי שנולדה לאשת ישי מבעלה הראשון, אדם בשם נחש שהוזכר בפסוק:

 

 

וְאֶת עֲמָשָׂא שָׂם אַבְשָׁלֹם תַּחַת יוֹאָב עַל הַצָּבָא וַעֲמָשָׂא בֶן אִישׁ וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲשֶׁר בָּא אֶל אֲבִיגַל בַּת נָחָשׁ אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב.

 

(שמואל ב' יז:כה)

 

 

במקרה זה משפחתו של ישי הייתה חייבת להיראות כך:

 

 

מנחש ואשת ישי מספר 1

מישי ואשתו מספר 1

מישי ואשתו מספר 2

 

 

צרויה ואביגיל

 

אליאב, אבינדב, שמעא,

נתנאל, רדי, אצם, דויד

 

אליהו

 

 

עתה לא נותר אלא להניח שלמרות שהרשימה בספר דברי הימים פותחת במילים 'וְאִישַׁי הוֹלִיד' היא לא מונה את כל הילדים שישי הוליד אלא רק את שבעת הבנים שהיו אחיהם למחצה של צרויה ואביגיל ולכן לא נכלל בה אליהו שנולד לישי מאשה אחרת ולא הייתה בינו לבין צרויה ואביגיל שום קרבת דם[ב]. 

 

פתרון מתוחכם זה חייב לצערנו ליפול על הסף כיוון שהוא מתנגש עם קטע תלמודי שקובע:

 

 

תנו (שנו) רבנן: ארבעה מתו בעטיו של נחש ואלו הן: בנימין בן יעקב ועמרם אבי משה וישי אבי דוד וכלאב בן דוד וכולהו (ועל כולם אנו לומדים מ)גמרא (מסורת, קבלה בעל פה) לבר (לבד) מישי אבי דוד דמפרש ביה [קרא] (שהמקרא מפרש לגביו שמת מעקיצת נחש) דכתיב (שנאמר) 'וְאֶת עֲמָשָׂא שָׂם אַבְשָׁלֹם תַּחַת יוֹאָב עַל הַצָּבָא וַעֲמָשָׂא בֶן אִישׁ וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲשֶׁר בָּא אֶל אֲבִיגַל בַּת נָחָשׁ אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב'. וכי בת נחש היא? והלא בת ישי היא דכתיב (שנאמר) 'וְאַחְיֹתֵיהֶם צְרוּיָה וַאֲבִיגָיִל'[ג] אלא (יש להבין שהכתוב קורא לה 'בת נחש' משום שהייתה) בת (של) מי שמת בעטיו של נחש.

 

(בבא בתרא יז:א)

 

 

רק הרבנים מסוגלים לפרש את הביטוי 'אֲבִיגַל בַּת נָחָשׁ' בתור 'אביגל בת האיש שמת מהכשת נחש' אבל האמת היא שאין להם ברירה. אם הם לא היו מעיזים פנים בפני פשט הכתוב הם היו נאלצים להכיר בקיומה של סתירה נוספת שכן אביגיל מתוארת במקום אחד כבתו של ישי ובמקום אחר כבתו של נחש כלשהו.

 

בכל אופן, היעדר הגיבוי התלמודי ממוטט את הניסיון לבדל את הבן השמיני משאר אחיו ומאלץ את הפרשנים לנקוט באחת משלוש טקטיקות:

 

 

 

1.

להתעלם מדברי התלמוד והמשיך לטעון שנחש וישי הם שני אנשים שונים.

 

 

2.

להניח, ללא כל ביסוס בפסוקים, שאחד מבניו של ישי מת ולכן שמו לא נכלל ברשימה של ספר דברי הימים. בן זה חייב להיות אליהו שאם לא כן יהיו בידינו תשעה בנים ולא רק שמונה. הבעיה היא שאותו אליהו נזכר ברשימת הניצבים שדוד מינה לאחר המלכתו וממילא הוא הגיע לבגרות, אם לא לגיל העמידה ואולי אפילו לשיבה טובה ולכן קשה להבין מדוע הוא לא נכלל ברשימת הבנים שנולדו לישי שבספר דברי הימים.

      

 

3.

לנטוש את כל הניסיונות ופשוט להתעלם מהבעיה הבלתי פתורה.

 

כך או כך, אנו נותרים עם התחושה שקיימות במארג הפרשנויות היהודיות מלכודות שלא ניתן לצאת מהן. אם אביגיל היא בתו של אדם בשם נחש מדוע היא נכללת, ללא כל הסבר, ברשימת ילדיו של ישי?  מאידך, אם ישי ונחש הם שמות נרדפים לאותו אדם אזי לא נוכל לתלות את הסתירה בכך שהבן השמיני נולד לאם אחרת ולא היה אחיה של אביגיל ואז יקשה עלינו להסביר מדוע במקום אחד מספרם של בני ישי נקבע על שמונה ובמקום אחר נמנו שבעה בלבד?

 

העיסוק באביגיל מחייבנו להתעכב גם על העובדה שבעלה של אביגיל נקרא במקום אחד בשם 'יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי'[ד] ובמקום אחר בשם 'יֶתֶר הַיִּשְׁמְעֵאלִי'[ה]. בענייני שמות אין לרבנים, כידוע, שום קושי ולדעתם כל השמות הסותרים הם למעשה שמות נרדפים ולכן היה להם ברור לחלוטין שבעלה של אביגיל, יתר או יתרא בהתאם להיגוי המקומי, היה ישראלי שגר בארצם של הישמעאלים. בארץ הישמעאלים הוא כונה בשם 'הישראלי' ובארץ ישראל בשם 'הישמעאלי'. הסבר זה אכן מסיר את הבעיה מסדר היום ורק חבל הוא מותיר אותנו תוהים מדוע האל מחליט, ללא כל צורך נראה לעיין, לאמץ פעם אחת את השם הנהוג בארץ ופעם אחרת את השם הנהוג בחו"ל.

 

 

 

משפחת יאשיהו

 

 

לרשות הרבנים עמדו כמעט אלפיים שנה במהלכן הם יכלו להחליק את כל הסתירות והמבוכות שנזרעו ביד רחבה בכל ספרי התנ"ך. עם זאת, גם מאמץ של שישים דורות לא הצליח להעלים את כל הבעיות ונראה שידרשו לפחות שישים דורות נוספים בכדי לתאם את כל הפסוקים הסותרים שמתייחסים לבניו ונכדיו של המלך יאשיהו.

את קיני הצרעות הארסיים ביותר ניתן למצא דווקא בפסוקים תמימים וחסרי כל זדון. לשם דוגמה, מה כבר יכול להיות הנזק בסתירה הקטנה שבין שני הקטעים הבאים:

 

 

וַיֶּגֶל אֶת יְהוֹיָכִין בָּבֶלָה וְאֶת אֵם הַמֶּלֶךְ וְאֶת נְשֵׁי הַמֶּלֶךְ וְאֶת סָרִיסָיו וְאֵת אֵולֵי הָאָרֶץ הוֹלִיךְ גּוֹלָה מִירוּשָׁלַם בָּבֶלָה. ... וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דֹדוֹ תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ. בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמיּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה.

 

(מלכים ב' כד:טו-יח)[ו]

בֶּן שְׁמוֹנֶה שָׁנִים יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַעֲשֶׂרֶת יָמִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה. וְלִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה שָׁלַח הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר וַיְבִאֵהוּ בָבֶלָה עִם כְּלֵי חֶמְדַּת בֵּית יְהֹוָה וַיַּמְלֵךְ אֶת צִדְקִיָּהוּ אָחִיו עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם.

 

(דברי הימים ב' לו:ט-יא)

 

 

הקטע הראשון טוען שמלך בבל העלה לכס השלטון את צדקיהו דודו של יהויכין והקטע השני מתעקש שנבוכדנצר המליך את צדקיהו אחיו של יהויכין. נו, אז מה? דודו, אחיו, מה כבר ההבדל הגדול? חבל לבזבז זמן על בעיה כה זניחה. נמצא תרוץ זה או אחר ונעבור לבעיה הבאה. היום קצר והמלאכה מרובה.

 

רש"י ומצודת דוד אכן מיהרו להוריד את הנושא מסדר יומם ושניהם טענו שלמרות הניסוח החד-משמעי, ספר דברי הימים אינו מתייחס לאחיו של יהויכין אלא לאחיו של המלך יהויקים שהוזכר שלושה פסוקים קודם לכן. יהויקים היה אביו של יהויכין ואחיו הוא ממילא דודו של יהויכין, בדיוק כפי שנאמר בספר מלכים[ז].

    

הסבריהם של רש"י ומצודת דוד אכן יכולים לשכנענו, אבל זאת רק בתנאי שנחליט לא להתעמק בהם יתר על המידה. אם נבחר בכל זאת לחטט בפינות האפלות אזי נאלץ להתעמת גם עם הקטע הבא:

 

 

וּבְנֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַבְּכוֹר יוֹחָנָן הַשֵּׁנִי יְהוֹיָקִים הַשְּׁלִשִׁי צִדְקִיָּהוּ הָרְבִיעִי שַׁלּוּם.

 

(דברי הימים א' ג:טו)

 

 

את הסתירות שקטע זה חושף לא ניתן לתרץ אפילו במחיר השפלתה של רוח הקודש. כאן אנו מגיעים לקצה היכולות של חכמי ישראל. כאן כל הלהטוטים כושלים וכל אחיזות העיניים נחשפות וכאן סוף סוף אנו נאלצים לעמוד בפני שלוש אלטרנטיבות קשות: או שרוח הקודש התבלבלה, או שרוח הקודש החליטה לשטות בנו או שאין בכלל רוח קודש ובעל ספר דברי הימים, ככל אדם נורמלי, פשוט לא שם לב לסתירות העולות מתוך חיבורו.

     

את כסאו של יאשיהו ירש בנו יהואחז, כמתואר בפסוקים:

 

 

בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ.

וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִדּוֹ וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלַם וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ וַיִּקַּח עַם הָאָרֶץ אֶת יְהוֹאָחָז בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו.

 

(מלכים ב' כג:כט-ל)

 

 

ההיגיון מכתיב שאם יהואחז עלה למלוכה אחרי אביו הרי שיהואחז חייב להיות שמו הנרדף של יוחנן המוזכר בקטע הבעייתי ובניו של יאשיהו חייבים היו להיוולד בסדר הבא:

 

             

 

היגיון, כהרגלו בספרי התנ"ך, טועה לחלוטין: יהואחז היה בן 23 במולכו והוא מלך רק שלושה חודשים[ח]. אחריו עלה למלוכה אחיו יהויקים[ט] שהיה בן 25 במולכו[י]. כיוון שיהואחז מלך רק שלושה חודשים והאח שהחליפו היה שנתיים מבוגר ממנו הרי שנופלת על הסף האפשרות שיהואחז היה בכור בניו של יאשיהו אנו נאלצים להניח שיהואחז הוא שמו הנרדף של צעיר הבנים. סדרם הכרונולוגי של בני יאשיהו חייב, אם כן, להיות כדלקמן:

 

 

כאן נחשף קן צרעות חדש לגמרי: יהואחז, כאמור, היה בן 23 במלכו[יא] ולאחר תקופת מלוכה זניחה הוא הוחלף באחיו יהויקים שמלך במשך 11 שנה[יב]. את יהויקים החליף על כס השלטון בנו יהויכין ששוב מלך רק חודשים ספורים ואחריו עלה למלוכה בנו השלישי של יאשיהו עליו מעיד הכתוב: 'בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם'[יג]. ברור שבנו השלישי של יאשיהו אינו יכול לחגוג את יום הולדתו ה-21 אחד עשרה שנים לאחר שלאחיו הצעיר, יהואחז, כבר מלאו 23 שנה. שלום ויהואחז אינם יכולים להיות, אם כן, אותו האדם וחייבת להיות דרך אחרת להסביר את הפסוק המביך 'וּבְנֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַבְּכוֹר יוֹחָנָן הַשֵּׁנִי יְהוֹיָקִים הַשְּׁלִשִׁי צִדְקִיָּהוּ הָרְבִיעִי שַׁלּוּם'.

 

חכמי התלמוד הבינו שלא כדאי להמשיך ולהתמודד עם מספרים שאינם מוכנים בשום פנים ואופן לשתף פעולה ולכן הם החליטו שהגיע הזמן להתעלם ממובנו הפשוט של הפסוק הבעייתי ולכפות עליו פירוש אלים ונועז. לשיטתם אין לאמץ את הפסוק 'וּבְנֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַבְּכוֹר יוֹחָנָן הַשֵּׁנִי יְהוֹיָקִים הַשְּׁלִשִׁי צִדְקִיָּהוּ הָרְבִיעִי שַׁלּוּם' כלשונו וכפשטו ועלינו להבין שיוחנן לא היה הבכור מבחינה כרונולוגית אלא הבכור במלוכה. אם יוחנן היה הבכור במלוכה הרי שניתן לזהותו בבטחה כיהואחז וכך להוריד מסדר היום את האפשרות שיהואחז הוא שמו הנרדף של שלום.

 

עד כאן הכל בסדר אבל גם אחרי התמרון הזה הבעיה עדיין אינה מוצאת את פתרונה. אם אנו מפרשים את המילה 'הַבְּכוֹר' במובן של 'ראשון למלוכה', את המילה 'הַשֵּׁנִי' במובן של 'שני למלוכה' ואת המילה 'הַשְּׁלִשִׁי' במובן של 'שלישי למלוכה' עלינו גם להבין את המילה 'הָרְבִיעִי' במובן של 'רביעי למלוכה' ואכן, אם נחפש, נמצא גם את הפסוק הבא:

 

כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה אֶל שַׁלֻּם בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הַמֹּלֵךְ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו אֲשֶׁר יָצָא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה לֹא יָשׁוּב שָׁם.

(ירמיה כב:יא)

 

פסוק זה יאפשר לנו להניח שיוחנן/יהואחז היה הראשון לעלות על כס המלוכה אחרי אביו, יהויקים השני, צדקיהו השלישי ושלום הרביעי.

 

הבעיה היא שיאשיהו תרם למלכות יהודה רק שלשה בנים ואחרי צדקיהו, מלכה האחרון של ממלכת יהודה, לא מלך שום מלך בשם שלום. אם הפסוק מונה את צאצאי יאשיהו שעלו על כס המלוכה הוא היה צריך לעצור אחר הבן השלישי ולהתעלם כליל מהבן הרביעי או לציין במפורש שבן זה מעולם לא עלה על כס אביו.

 

גם לזה יש לפרשנים תשובה: ליאשיהו אכן היו רק שלושה בנים אבל שלום הוא שמו הנרדף של צדקיהו והכתוב בחר להזכיר את שני השמות הנרדפים בזה אחר זה – באומרו 'הַשְּׁלִשִׁי צִדְקִיָּהוּ' הוא מציין את העובדה שצדקיהו היה השלישי בבני יאשיהו ובאומרו 'הָרְבִיעִי שַׁלּוּם' הוא מציין את העובדה שצדקיהו/שלום היה הרביעי לעלות על כס המלוכה אחרי יאשיהו[יד].  אם נשים עתה את סדר המלוכה בסוגריים נוכל לבנות את העץ המשפחתי של משפחת יאשיהו כדלקמן:

 

אף שפירושם של חכמי התלמוד לפסוק 'וּבְנֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַבְּכוֹר יוֹחָנָן הַשֵּׁנִי יְהוֹיָקִים הַשְּׁלִשִׁי צִדְקִיָּהוּ הָרְבִיעִי שַׁלּוּם' פוגע בכל מה שלמדנו על הסמנטיקה, התחביר והלוגיקה של השפה העברית אין לנו למעשה כל ברירה אלא לאמצו. כל פתרון אחר חייב בהכרח להוביל לאסון. ההיגיון הוא כשמיכה שלעולם לא תצליח לכסות בעת ובעונה אחת את כל פסוקי התנ"ך. משוך את השמיכה לכיוון אחד ומייד תתגלה ערוותו של פסוק סורר זה או אחר. משוך את השמיכה לכיוון השני ומייד יחשפו פסוקים אחרים שהחליטו לפתוח בדרך עצמאית משלהם. שומרי האמונים למדו זה מכבר שההיגיון ורוח הקודש לעולם לא יצליחו לדור בכפיפה אחת וכבכל מקרה אחר של סכסוך שכנים, אחד הצדדים חייב לצאת נפסד. בעולם התורני דברי האל משקפים את האמת המוחלטת וההיגיון ,בהכרח, חייב תמיד לשחק תפקיד משני ולעיתים אף זניח.

 

הטקסט הוא קדוש ולכן הרבנים תמיד יתאמצו לתרץ כל פסוק שמסרב ללכת בתלם, אפילו אם בדרכם יתייצבו כל תכתיביו של השכל הישר. כך גם במקרה שלפנינו: בעל ספר דברי הימים שכתב את הפסוק 'וּבְנֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַבְּכוֹר יוֹחָנָן הַשֵּׁנִי יְהוֹיָקִים הַשְּׁלִשִׁי צִדְקִיָּהוּ הָרְבִיעִי שַׁלּוּם' הסתמך מן הסתם על מסמך מקורי שעמד מול עיניו ובלהט היצירה הוא לא שם לב לעובדה שהוא סותר מקצת מהפסוקים שהתבססו על מקורות אחרים. אם היינו מפנים את תשומת ליבו לסתירות התמימות הוא לבטח היה מתנצל ומבטיח לבדוק בשנית את מקורותיו אבל איש, ככל הנראה, לא טרח להגיה את הכתוב והטעויות שלא תוקנו במשך מאות בשנים השתרשו, התקדשו והפכו לצוק איתן שלעולם כבר לא יזוז ממקומו. ידיהם של הרבנים נכבלו ועתה הם נאלצו לתקן את המעוות רק על ידי כפית פרשנויות חסרות כל בסיס ופשר על פסוקים חפים מפשע שמעולם לא ניסו להרע או להזיק.

 

עם זאת, נראה שהפרשנים הקדומים לא השקיעו בנושא זה את כל המחשבה הדרושה והתעמקות נוספת הייתה מניבה את הפתרון שמלבי"ם מייחס לדון יצחק אברבנל[טו]: פרשן זה הניח שצדקיהו אינו בנו של יאשיהו אלא בנו של יהויקים המוזכר בפסוק:

 

וּבְנֵי יְהוֹיָקִים יְכָנְיָה בְנוֹ צִדְקִיָּה בְנו.

 

(דברי הימים א' ג:טז)

 

ואם נקבל את פרשנותו של דון יצחק אברבנאל נוכל לעדכן את עץ המשפחה של יאשיהו ולציירו באופן הבא:

 

 

אם המלך צדקיהו הוא בנו של יהויקים ולא בנו של יאשיהו אזי בעל ספר דברי הימים באמת תיאר את המציאות האמיתית כשאמר 'וַיַּמְלֵךְ אֶת צִדְקִיָּהוּ אָחִיו' בעוד שבעל ספר מלכים שאמר 'וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דֹדוֹ תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ' לא השתמש במילה 'דֹדוֹ' לציון קרבת משפחה אלא במובן של 'אוהבו וידידו', כפי שניתן למצא בפסוקים דוגמת 'צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין'[טז]  או 'אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים'[יז].

 

למרבה הצער, פרשנות מעניינת זאת חייבת להתעמת לא רק עם הפסוק המציק 'כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה אֶל שַׁלֻּם בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הַמֹּלֵךְ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו אֲשֶׁר יָצָא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה לֹא יָשׁוּב שָׁם'[יח] אלא גם עם שני פסוקים מרגיזים נוספים. האחד אומר:

 

בֶּן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה.

 

(מלכים ב' כג:לא)

 

והשני:

 

בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמיּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה.

 

(מלכים ב' כד:יח וירמיה נב:א)[יט]

 

אם יהואחז וצדקיהו ינקו משדיה של אותה אם אזי שניהם חייבים להיות אחים ולא ייתכן שאחד היה בנו של יאשיהו והשני נכדו. למרבה השמחה, גם לבעיה זו נמצא פתרון סביר: רבי יוחנן הבין שהמילה 'וְתֹעֲבֹתָיו' בפסוק 'וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְתֹעֲבֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה'[כ] מלמדת שיהויקים 'בא על אמו ועל כלתו ועל אשת אביו'[כא] ופרשנותו לא רק פוקחת את עיננו אלא גם מראה לנו את האור שבקצה המנהרה: אם יהויקים בא על אשת אביו, נוכל להניח שהוא שכב עם חמוטל בת ירמיהו, אימו של יהואחז, והוליד ממנה את צדקיה בנו. כך יתחוור לנו מדוע צדקיהו הוזכר במקרא פעמיים, פעם אחת כבנו של יאשיהו ופעם אחרת כבנו של יהויקים: הוא נולד לאשתו של יאשיהו ולכן הכתוב מחשיבו כבנו של יאשיהו ומאידך, הוא היה בנו הביולוגי של יהויקים ולכתוב לא הייתה ברירה אלא לתארו גם כבנו של יהויקים. פרשנות זאת מאפשרת לנו ליישב גם את הסתירה בין ספר מלכים לספר דברי הימים - האחד מתייחס לצדקיהו כבנו של יאשיהו ומציג אותו כדודו של יהויכין והשני מתייחס אליו כבנו של יהויקים ומציג אותו כאחיו של יהויכין.     

 

קו מחשבה בריא זה היה יכול להרגיע רבבות אברכים מוטרדים אבל הרבנים נאלצו לדחותו על הסף. אם צדקיהו נולד ליהויקים שבא על אשת אביו אזי הוא ממזר וממזר אינו יכול להיחשב לצדיק גמור, כפי שהמלך צדקיהו תואר בלא מעט ממקורותינו[כב]. המסקנה של מלבי"ם, ומן הסתם של העולם התורני כולו, מתחייבת מאליה – צדקיהו אינו בנו הממזר של יהויקים אלא בנו החוקי של יאשיהו וממילא יוחנן חייב להיות שמו הנרדף של יואחז, המילה 'הַבְּכוֹר' חייבת לתאר את הבן שעלה הראשון למלוכה ולא את הבן שיצא ראשון מרחם אימו, המושגים 'הַשֵּׁנִי' ו-'הָרְבִיעִי' חייבים מציינים את סדר עלית הבנים למלוכה בעוד שהמילה 'הַשְּׁלִשִׁי' מתייחסת לסדר הלידה וצדקיהו נמנה פעמיים באותו הפסוק - פעם אחת תחת השם צדקיהו ופעם שניה תחת השם שלום ולבסוף, שצדקיהו הצליח לעלות למלוכה גם בגיל 21 וגם בגיל 32.

 

 

טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמתי אבל עליכם לספק כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.

 

 

 



[א]      

'לִיהוּדָה אֱלִיהוּ מֵאֲחֵי דָוִיד לְיִשָׂשׂכָר עָמְרִי בֶּן מִיכָאֵל'

(דברי הימים א' כז:יח)

[ב]      

מצודת דוד על שמואל א' טז:י וכן רד"ק, מצודת דוד, ומלבי"ם על דברי הימים א' ב:טו

[ג]             

דברי הימים  א' ב:טז

[ד]      

'וְאֶת עֲמָשָׂא שָׂם אַבְשָׁלֹם תַּחַת יוֹאָב עַל הַצָּבָא וַעֲמָשָׂא בֶן אִישׁ וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲשֶׁר בָּא אֶל אֲבִיגַל בַּת נָחָשׁ אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב'

(שמואל ב' יז:כה)

[ה]      

'וַאֲבִיגַיִל יָלְדָה אֶת עֲמָשָׂא וַאֲבִי עֲמָשָׂא יֶתֶר הַיִּשְׁמְעֵאלִי'

(דברי הימים א' ב:יז)

[ו]      

'אֵולֵי' - קרי: 'אֵילֵי', 'חֲמיּטַל' - קרי: 'חֲמוּטַל'

[ז]      

רש"י ומצודת דוד על דברי הימים ב' לו:י

[ח]      

'בֶּן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה'

(מלכים ב' כג:לא)

[ט]      

'וַיַּמְלֵךְ פַּרְעֹה נְכֹה אֶת אֶלְיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים וְאֶת יְהוֹאָחָז לָקַח וַיָּבֹא מִצְרַיִם וַיָּמָת שָׁם'

(שם, פסוק לד)

[י]      

'בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם וְשֵׁם אִמּוֹ זְביּדָּה {קרי - זְבוּדָּה} בַת פְּדָיָה מִן רוּמָה'
(שם, פסוק לו)

[יא]     

'בֶּן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה'

(מלכים ב' כג:לא)

[יב]      

מלכים ב' כג:לו

[יג]      

מלכים ב' כד:יח

[יד]      

הוריות יא:ב, כריתות ה:ב

[טו]     

מלבי"ם על מלכים ב' כד:יז

[טז]     

שיר השירים א:יג

[יז]      

שיר השירים ו:ג

[יח]     

ירמיה כב:יא

[יט]     

'חֲמיּטַל' - קרי: 'חֲמוּטַל'

[כ]      

דברי הימים ב' לו:ח

[כא]     

ויקרא רבה יט:ו

[כב]     

תוספות יום טוב על גיטין ד:ג, רש"י על סנהדרין קג:א, תוספות מועד קטן כח:ב, רבינו ניסים על הרי"ף גיטין יח"ב, הרא"ש על נדרים פרק תשיעי סימן ב, יד רמה על סנהדרין קג:א ורבים וטובים נוספים

 

נקרא 14239 פעמים
למאמר הבא ולקודם: « בעיות גיל מספרים מבלבלים »

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

1 תגובה

  • קישור לתגובה ראשון, 03 יוני 2012 23:57 הוסף ע״י פלוני

    בס"ד יקירי

    קודם אתה מביא את הקושיה מהמקור של המפרשים
    שבעצם נידונה אצלם כאשר מצודת דווד בעצמו
    מציג את הקושי להציג בתור פתרון את אליהו כשהוא מקבל את דרש חז"ל שנחש הוא ישי

    מצד שני עליך להבין שהדברים שנכתבו בבא בתרא שאביגיל היא ישיש אינו הפשט אלא רק דרש על דרך שמי שמכלכל אנשים יתומים נחשב כאביהם " כמו שנאמר אנא מזרעה דיוסף קאיתנא"

    מלבד כך נראה שצריך ללמד כאן מה היא יהדות בכלל שהוא בעיקר עולם ההלכה

    הנה לצורך עיון למד את דברי ליבוביץ

    http://tpeople.co.il/leibowitz/ebook.asp?id=28

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים