Skip to content

1VSDAT

Open menu
רביעי, 16 אוקטובר 2013 23:46

האם הגבינה שהפיל העורב מעידה על צבעו? (מעגלתו של חילוני)

דרג מאמר זה
(2 מדרגים)
האם הגבינה שהפיל העורב מעידה על צבעו?
 
לא בכל מקרה, טענות השקולות זו לזו מבחינה לוגית, שקולות גם מבחינה מעשית.
 
טוב, התיאור הנ"ל שמנסה לתמצת את הרעיון, עלול גם להטעות ובכוונתי להצביע על קיומם של מצבים בהם שיקולים לוגיים נוספים נותנים עדיפות לשיקול א על פני שיקול ב.
 
אדגים את הרעיון באמצעות פרדוקס המכונה "פרדוקס העורבים":
 
המשפט "כל העורבים שחורים" שקול לוגית למשפט "כל מה שאינו שחור אינו עורב".
 
חשבו על זה והשתכנעו לפני שאתם ממשיכים בקריאה כי אין בהמשך הקריאה טעם לפני ששקילות זו תובן.
 
עכשיו, תארו לעצמכם שמישהו מנסה לשכנע אתכם בנכונות המשפט.
 
הוא יכול לנקוט בדרך הפשוטה והמקובלת:
הוא ייקח אתכם לסיור ברחבי העולם ויראה לכם עורבים בכל מקום ואחרי שתראו הרבה עורבים ותראו שכולם שחורים תשתכנעו בטענה.
 
אבל, הוא יכול לנקוט גם בדרך אחרת:
הוא ייקח אתכם לסיור ברחבי העולם ויראה לכם הרבה דברים שאינם שחורים ואתם תבחינו בכך שדברים אלה אינם עורבים.
 
האם תשתכנעו?
כנראה שלא. אדם סביר לא יקבל תוצאות של כזה ניסוי כאישוש לטענה "כל העורבים שחורים".
 
למה בעצם?
 
הרי הניסוי השני מכוון לאישוש הטענה "כל מה שאיננו שחור איננו עורב" השקולה לטענה "כל העורבים שחורים" אז איך זה שהוא לא משכנע?
 
האם האינטואיציה שלנו גורמת לנו לדחות אישושים לטענות שקולות לוגיות רק בגלל צורת הניסוח שלהן?
 
לדעתי לא בזה מדובר.
 
להיפך – מה שעולה כאן הוא העובדה שלפעמים האינטואיציה שלנו יותר חכמה מהניתוח המודע שאנחנו עורכים לתהליך קבלת ההחלטות שלנו.
 
לדעתי – האינטואיציה שלנו צודקת בדחותה את אישושי "כל מה שאיננו שחור איננו עורב" והסיבה לכך שהיא עושה זאת היא הבאה:
 
בשני המקרים מדובר בניסויים שנועדו להפריך את ההשערה וככל שמצטברים המקרים בהם ההשערה לא הופרכה, גוברת אמונתנו בנכונותה.
בשני המקרים תופרך ההשערה על ידי ממצא סותר ובשני המקרים מדובר באותו ממצא: עורב שאינו שחור (= דבר שהוא לא שחור והוא כן עורב).
 
מכיוון שמספר העורבים קטן מאד מאד מאד ממספר הדברים שאינם שחורים, מהווה קבוצת העורבים שאינם שחורים אחוז הרבה הרבה הרבה יותר קטן בקבוצת הדברים שאינם שחורים מאשר בקבוצת העורבים ולכן סיכוייה של כל תצפית להפריך את ההשערה גבוהים הרבה יותר כאשר נבדקת קבוצת העורבים מאשר כאשר נבדקת קבוצת הדברים שאינם שחורים.
 
לזה מתווסף, בגלל סופיות הקבוצות (אם אנחנו נמנעים מחזרה על בדיקות שעשינו), גם השיקול הבא:
 
כאשר מראים לנו הרבה עורבים ואנחנו רואים שכל העורבים שראינו שחורים, אנחנו מבינים בשלב מסוים שכבר ראינו אחוז משמעותי מכל העורבים שבכלל קיימים ושאילו היו עורבים שאינם שחורים בוודאי כבר היינו נתקלים באחד כזה (כי בכל פעם שאנחנו מוצאים עורב שחור אנחנו מגדילים את אחוז העורבים הלא שחורים בקרב אלה שעדיין לא בדקנו).
 
לעומת זאת – כאשר מראים לנו הרבה דברים שאינם שחורים אנחנו יודעים שיש המון המון המון דברים שאינם שחורים ובסך הכל הראו לנו אחוז זעום מתוכם ואין בצפייה באחוז זה כדי לשכנע שכל מה שאיננו שחור איננו עורב.
 
מיכאל רוטשילד
נקרא 2996 פעמים שונה לאחרונה ב- ראשון, 05 אוגוסט 2018 11:24

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

16 תגובות

  • קישור לתגובה חמישי, 14 נובמבר 2013 14:55 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    שי (נו, נגיד שקוראים לך שי. שאיפה לטוב, מסתבר, לא מונעת בעיניך את ההצדקה שבהתחזות, אבל מילא):
    החילון התחיל לפני 200 שנה (נניח, מה זה חשוב? כל קדמה מתחילה אחרי הבערות שקדמה לה ותמיד אפשר לטעון על הקידמה שאולי היא אפיזודה חולפת ובסוף הבערות תנצח ובמקרים מסוימים זה אפילו קורה והקדמה של יוון העתיקה ניגפה בפני הבערות הנוצרית).
    אנחנו עדים לכך שהקב"ה חוזר מתישהו? אולי אתה, אבל אני לא. הקב"ה אפילו לא מטלפן וזה, בין השאר, בגלל שעדיין לא נברא (עד כה הייתי עסוק בדברים חשובים יותר. כשאלה ייגמרו אולי אברא גם את קב"ה.
    אנשים מחפשים משמעות מאז ומתמיד והבעיה היא שאמונות טפלות כמו היהדות גורמות להם להפסיק את החיפוש (אחר משמעות החיים, משמעות המוסר, משמעות הרצון החופשי ועוד כהנה וכהנה) מבלי שיקבלו את התשובה הנכונה. בדיוק כשם שהסמים מאפשרים לאנשים לחדול מן החיפוש אחרי אושר אמיתי. לא סתם נטען שהדת היא אופיום להמונים.
    ניתן לשאוף, כפי שמסתבר שאתה שואף, שכולם ישתגעו. אני האחרון שיטען שמשהו שמישהו עושה אינו ניתן לעשייה. אני רק מקווה, לטובת האנושות, שזה לא יקרה כי אז כל העולם ייראה כמו איראן.

  • קישור לתגובה חמישי, 14 נובמבר 2013 13:42 הוסף ע״י שי

    רוטשילד,

    צריך לזכור שהחילון החל רק לפני 200 שנה וייתכן בהחלט שזאת תהיה בסופו של דבר אפיזודה היסטורית, אנו עדים לכך שהקב"ה חוזר לתמונה ואנשים רבים מחפשים בתקופתנו, סיבה ומשמעות לחייהם, במובן הטוב של המילה. כך שניתן לשאוף לכך שהיהודים בארץ (גם בעלי נטיות הפוכות) ירצו לחוקק בעצמם ולהתנהג לפי התורה.

  • קישור לתגובה רביעי, 13 נובמבר 2013 15:11 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    עדו:
    מסכים אתך אבל נראה לי שחשוב להבליט בפני אותם אחרים גם את העובדה שמדובר בטרול כי גם זה מעיד על צלחת הפטרי שבה צמח.

  • קישור לתגובה רביעי, 13 נובמבר 2013 13:16 הוסף ע״י עדו

    בינינו רוטשילד - כולם כאלו - אחרת לא הייתי מקפיד לענות להם. אני הרי לא עונה מתוך איזו תקווה שאגרום למישהו מהטרולים האלו לגרד במצחו ולהגיד 'וואלה? יש משהו בדבריו של עדו' אלא כדי שאחרים שקוראים את המאמרים יתרשמו ויבינו שאין לאותם טרולים באמת תשובה ניצחת. לכן, כשטרול כזה מתפרץ בגסות לדיון הוא בדרך כלל חושף על עצמו הרבה יותר ממה שהוא מבין ועל הדרך מגלה עוד משהו על בית הגידול שממנו יצא.

  • קישור לתגובה שלישי, 12 נובמבר 2013 22:13 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    התשובות שנתנו לאבי טובות כולן אבל נדמה לי שדבר אחד חשוב נעלם מהן: אבי הוא בסך הכל טרול.
    הרי אין כל קשר בין תגובתו לבין המאמר שעליו הוא מגיב ואין לו שום נקיפות מצפון (כי כנראה אין לו מצפון) על כך שהוא מתפרץ לדיון ענייני ומחרבן במאפרה.

  • קישור לתגובה שלישי, 12 נובמבר 2013 15:25 הוסף ע״י עדו

    בלי משים אבי הסגיר כאן נקודה מאד חשובה. כל המוסכמות החברתיות שהיו פעם מובנות מאליהן היו תולדה של אילוצים. מוסד המשפחה למשל היה שותפות מתוך כורח. האישה החלשה נצרכה להגנה ולכוחו של הגבר שיעבוד בשדה בזמן שהיא שיולדת ומיניקה ויש לה מחזור עדיף שתישאר בבית. תן לאישה תחליף לכל זה - הגנה משטרתית, עבודות שאינן דורשות כוח פיזי ומרוויחים בהם היטב, מכונת כביסה שחוסכת יום עבודה - והנה אחוז הגירושים עולה והאגדה הרומנטית על מוסד הנישואים מתפוגגת לנגד עינינו. כך גם לגבי הטיפול בזקנים - ברגע שהמדינה מספקת את הצורך הזה פתאום אין בעיה לשים את ההורים בבית אבות ולבוא לבקר פעם בשבוע (במקרה הטוב), לא מצטייר טוב אבל עובדה.
    גם המרות של ההורים כלפי ילדיהם עוברת טלטלה רצינית כשכבר אי אפשר להכות את הילד בחגורה וכשהילד לא צריך לשאול את ההורים כל דבר אלא יכול בשיטוט מהיר באינטרנט להגיע לתשובות בעצמו.
    זה בוודאי מלווה בתופעות לוואי בעייתיות אבל הן רק הסימפטום לכך שלנו קשה להסתגל לעולם כזה שבו כל מה שמוכר ובטוח עומד פתאום בסימן שאלה. כשהייתי ילד הומוסקסואליות עוד הייתה עבירה פלילית ובטלויזיה היה רק ערוץ אחד בשחור לבן שממנו למדנו מה קורה במדינה. העולם משתנה מול עינינו ואני מסכים שהשינוי הזה איננו קל ונוח לכולנו. להבדיל מאבי אני מבין גם שהתהליך הוא בלתי הפיך ובסופו של דבר - תהליך מבורך

  • קישור לתגובה שלישי, 12 נובמבר 2013 14:46 הוסף ע״י עדי אביר

    יוסף משיתא,

    מסכים עם כל דבריך. למקרא תגובתו של אבי גם בי מתעורר החשק להבעיר צפרדע אשפה ולירוק בפניה של ילדה קטנה.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 12 נובמבר 2013 14:22 הוסף ע״י יוסף משיתא

    אבי

    כל העובדות שציינת הן נכונות ומדוייקות להפליא.

    כחילוני, ברגע זה ממש אני משתדל להרוס לעצמי את התא המשפחתי, להשתמש בסמים ולרצוח.
    השאיפה העליונה שלי היא כמובן להתמחות גם בתחום הפדופיליה אך לצערי הבכורה בתחום זה כבר נמצאת בידי מגזר אחר.

    אין צורך להוסיף שהתרגשתי עד דמעות למשמע עמדתך על העולם הרוחני העשיר עד להתפקע של הדתיים שכולל בין היתר ערכים דוגמת הרוח, הידע והלימוד ולא החומר ותאוות הבצע.
    כמו כן, אין לי אלא להתבייש באחיי החילונים הדקדנטיים והניהילסטיים שבגיל 18 מוכנים לסכן ואף להקריב את חייהם בהגנה על העם והמולדת, שמשחיתים את זמנם על הבלים כמו קידום הידע של האנושות בתחומי הרפואה שבזכותה אתה לא מת ממחלות שהודברו מהעולם, המדע, שבזכותו, בין היתר, אתה מסוגל לכתוב את התגובות הגאוניות והכנות שלך במחשב, ובפילוסופיה, תרבות, אומנות, ספרות ותחומים רבים נוספים שמעולם לא שמעת עליהם.

    כמה עלובים אנחנו לעומת עבדי אדוני המסורים שמקדישים כל רגע מחייהם לדברים החשובים באמת כמו השתחוות ודיבור לקירות ישנים, חיתוך אברי מין של תינוקות, הפצת שנאת נשים, גויים, ציונים וחילונים, שינון בעל פה סיפורים על נשים שהופכות למלח, נחשים וחמורים שמדברים עברית, אנשים שחיים 900 שנה ,אנשים שעפים לשמיים ולדיונים עמוקים עד אין חקר בנושאים מסוג הזה : http://www.youtube.com/watch?v=VJ35SMMw6XE

    תודה שהצבת מראה מול פרצופינו. אוי כמה שאני מקנא בך ומתבייש בעצמי. גוועלד.

    לסיכום, אני מתכבד להקדיש לך ולכל אברכי ישראל את הקטע הבא שנכתב על ידי גוי עלוב:

    "הטפיל. - עדות להיעדר מוחלט של אצילות אופי היא כשאדם מעדיף לחיות במצב של תלות, על חשבון אחרים, רק כדי לא להיאלץ לעבוד, בדרך כלל בלוויית תרעומת נסתרת כלפי מי שבהם הוא תלוי."

  • קישור לתגובה שלישי, 12 נובמבר 2013 12:52 הוסף ע״י אבי

    בעשרות השנים האחרונות, צוברת תאוצה המגמה בה המדינה באופן מוגבר מחליפה את תא-המשפחה והקהילה.

    במרכז אורח החיים החילוני הליברלי הוא האדם האינדיבידואלי העצמאי, הנזקק פחות לקהילה ולמשפחה המורחבת לצורך מילוי צרכיו.

    פעם המשפחה המורחבת הייתה מספקת לאדם הלוואות, הגנה, שידוך, מגורים, עבודה, רווחה, יידע, חינוך ועוד מגוון רחב של שירותים.

    כיום המדינה החילונית המודרנית "הנאורה" הורסת את התא המשפחתי בכך שהיא מחליפה את המשפחה ומספקת לאדם את צרכיו.

    בסגנון החיים החילוני המודרני הבנק נותן הלוואות לעסקים ומשכנתה לדיור, משטרה וצבא מספקים ביטחון והגנה, מע' החינוך מלמדת, הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה דואג לעזור לחלשים, לזקנים ולפנסיונרים, לשכת עבודה, עיתונים ואינטרנט עוזרים במציאת עבודה, אוניברסיטאות דואגות להכשרה מיקצועית, משרדי השידוכים השונים עוזרים במציאת בני זוג, בתי אבות דואגים לספק מחסה לזקנים ועוד



    נוצר מצב, שאורח החיים החילוני המודרני בחסות הדת הליברלית מחליש, מפורר והורס את התא המשפחתי והקהילה המורחבת.

    בצד היתרונות הרבים לכאורה שסגנון חיים זה מביא, הוא במקביל יוצר בעיות חדשות המקשות על החיים.

    בעיות כמו גירושין באחוזים גבוהים, שבהם נפגעים נפשית וכלכלית בני הזוג ובעיקר הילדים.

    בעיות כמו הזנחה פושעת של הורים מזדקנים וחלשים פיזית וכלכלית, הנינטשים לנפשם במספרים הולכים וגדלים.

    בעיות כמו בני נוער חסרי משמעת, אלימים, פרועים ומשולחי רסן, הממוקדים בצרכיהם האנוכיים כמו סקס, הפלות, סמים, פרסום ועוד..

    בעיות כמו אחוז דיכאונות גבוהה וצריכה מוגברת של נוגדי דיכאון, המעידים על חיפוש עצמי עקב חיים חסרי משמעות וחסרי אושר.

    בעיות כמו אלימות, רצח, פריצות, גנבות, רמאויות, סמים של אנשים המחפשים קיצורי דרך אל "החיים הטובים"



    כאן בישראל, התהליכים של הרס התא המשפחתי קיימים, אך בחברה הדתית חרדית אורח החיים המסורתי שומר על התא המשפחתי.

    המשפחה הדתית החרדית והקהילה המורחבת שם, משמרים ומקדשים סגנון חיים שהוכיח את עצמו, ומחזיק מעמד בהצלחה אלפי שנים.

    -באורח החיים הדתי חרדי אנו רואים קרנות גמילות חסד שעוזרות במאות אספקטים שונים הנדרשים בחיים.

    -באורח החיים הדתי חרדי הקהילה הקרובה והמצומצמת מלמדת ומחנכת את הילדים ולא המדינה.

    -באורח החיים הדתי חרדי המשפחה משדכת בני זוג לילדים, וחתונות יוצאות לפועל רק בהסכמת ההורים.

    -באורח החיים הדתי חרדי יישנה תפיסת עולם של הסתפקות במועט, כשהרוח, היידע והלימוד הם בפיסגה, ולא החומר ותאוות הבצע.

    -באורח החיים הדתי חרדי, האדם אינו במרכז החיים אלא אלוקים והגשמת דרכיו הם במרכז החיים.

    -באורח החיים הדתי חרדי יישנו סיפוק נפשי ואושר הנובעים מחיים בקהילה של ערבות הדדית ותמיכה, ותחושת הניכור והבדידות קטנות.

  • קישור לתגובה שלישי, 22 אוקטובר 2013 13:03 הוסף ע״י אלי

    יחזקאל,

    כפי שאתה רואה רוטשילד ואביר לא אכזבו הוכיחו את טענתי במהירות. שני מסכנים שמעודדים אחד את השני.

    הנח להם להמשיך להרעיל זה את זה.

    אלי

  • קישור לתגובה ראשון, 20 אוקטובר 2013 14:24 הוסף ע״י עדי אביר

    חילוני,

    הפעם אני מוכרח להתווכח איתך. הלשון הנמוכה, תחושת העליונות, חוסר ההבנה והניתוחים הפסיכולוגים כולם מלמדים שיש לנו עסק עם קטינים. במחשבה שנייה, אני לא שולל את ההנחה שלך שהמגיבים הללו הם קטינים ללא קשר לגילם הביולוגי.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה ראשון, 20 אוקטובר 2013 14:17 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    עדי:
    לדעתי אתה טועה.
    לדעתי הם כבר בני חמישים אבל הם היו ילדי פלא וכבר כשנולדו הם ידעו כל מה שהם יודעים היום.

  • קישור לתגובה ראשון, 20 אוקטובר 2013 14:03 הוסף ע״י עדי אביר

    אלי,

    בא נתערב שאתה ויחזקאל בני 17.

    האתר הזה נועד לדיונים רציניים ותגובות של טרולים אנונימיים כמוכם יימחקו בעתיד לאלתר. אני לא מרשה לקטינים בלתי מזוהים להגיב באתר לכן אם אתם רוצים להגיב, אבקשכם להזדהות בעתיד בשם מלא וכתובת מייל תקינה.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה ראשון, 20 אוקטובר 2013 12:54 הוסף ע״י אלי

    יחזקאל,

    אתה צודק לחלוטין רק יצורים פרימיטיביים כגון אביר ורוטשילד ייהנו לספר אחד לשני סיפורי סבתא וישכנעו אחד את השני בשקרים הגסים שלהם. ככה זה שיש מחסור בחברים ואין ערך לחיים.

    אלי

  • קישור לתגובה חמישי, 17 אוקטובר 2013 13:36 הוסף ע״י עדי אביר

    יחזקאל,

    בורות אינה עילה לגסות רוח.

    מעתה אמחק מייד כל תגובה אנונימית שמשתלחת באחר מבלי לגבות את טיעוניה בנימוקים כלשהם.

    באתר זה אין מקום לטרולים שאינם תורמים לדיון דבר זולת בורותם וגסות רוחם.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 17 אוקטובר 2013 13:01 הוסף ע״י יחזקאל

    רוטשילד מתי תבין שהסיפורי סבתא שלך לא מעניינים אף אחד ולא עושים עלינו רושם.

התגובות האחרונות