הגדרות
|
אמירה תורנית:
|
כל רעיון שלם שמתואר בפסוקים תנכיים או קטעים רבניים.
|
אמירה סותרת:
|
משפט או קטע ששולל את האמירה התורנית.
|
מטען אמת:
|
רקע
|
אני טוען שהדת היהודית נבנתה בהדרגה משלושה מרכיבים עיקריים: פנטזיות אנושיות, תובנות שהכוהנים והרבנים 'גררו מהרחוב' ופרשנויות רבניות:
|
1.
|
פנטזיות אנושיות
|
|
כותבי התנ"ך ניפחו סיפורי עם, גרעיני זכרונות, תובנות עממיות ויצירות ספרותיות (שחלקן נכתבו, כביכול, ברוח הנבואה או ברוח הקודש) והפכו אותם ליצירה 'אלוהית' שמספקת הוראות מהמרומים ותקדימים היסטוריים שמגבים את היומרות והדרישות האינטרסנטיות של הקבוצה אליה הם השתייכו. הרבנים, מאוחר יותר, עיבדו את החומר התנכי והוסיפו לו את העוגנים שתומכים בנרטיב הרבני הגדול[ב] עליו מתבססות כל היומרות של הגילדה. סביר להניח שמאחורי כל אמירה רבנית שנדרשת מהטקסט התנכ"י בשיטת דרש פראית (שאינה נמנית על שלוש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן לשיטתו של רבי ישמעאל) עומדים אך ורק הפנטזיות הרבניות וממילא קל להוכיח שלאמירות הללו אין שום מטען אמת של ממש.
|
2.
|
תובנות שהכוהנים והרבנים 'גררו מהרחוב'
|
|
היהדות הכוהנית והיהדות הרבנית נהגו להטמיע בתוכן אמונות שבתקופתן נחשבו כ'מודרניות'. את התובנות שבעלי העניין הדתיים 'גררו מהרחוב' הם 'גיירו' על ידי עיבודן והכנסתם לתבניות תורניות ובעבור הזמן כבר קשה להפריד את התובנות שיובאו מהחוץ מהפנטזיות האנושיות של הכוהנים והרבנים ש'גיירו' אותן. כמעט כל התובנות ה'מודרניות' של העת העתיקה וימי הביניים כבר איבדו את כל תקפותן ולכן סביר להניח שמטעני האמת שלהן, ושל מקבילותיהן בתוך היהדות, אף הם נמוכים ביותר. בין התובנות שגוירו לאחר שהן 'נגררו מהרחוב' אל תוך היהדות ניתן למנות את תורות האלוהות השונות, את ההגות של רבני ימי הביניים, את תורת הקבלה וממילא גם את תורת החסידות לגווניה.
|
3.
|
פרשנויות רבניות
|
|
מאז ומעולם הרבנים התאמצו להחליק את כל הסתירות והמבוכות שהתגלו בכתבי קודמיהם ולהתאים את תורתם למה שבאותה תקופה נחשב ל'מודרני' ומתקדם. הם עשו זאת בדרכים הבאות:
|
|
א.
|
'דרישה' פנימה של התובנות העדכניות ו'דרישה' החוצה של התובנות הלא אקטואליות.
|
|
ב.
|
אקרובטיקה פרשנית נועזת שמגובה אך ורק על ידי ה'דרש הפראי' בעזרתה הרבנים שילבו ביהדות כל רעיון וגחמה שרק עלו על דעתם.
|
|
ג.
|
ברירה קפדנית של מקורות, היינו אימוץ מקורות שתומכים בדעות עכשויות והסתרה או ביטול של מקורות שחינן כבר סר.
|
|
ד.
|
הפיכת המבוכות היותר חמורות לאלגוריות, משלמים עמוקים ומליצות שיר, אותם, כמובן, אסור לבני תמותה רגילים להבין כפשטן.
|
חוק אביר הראשון קובע שבהינתן אמירה תורנית כלשהי ניתן לייצר אמירה אחרת שנהנית ממטען אמת שווה או גבוהה יותר והוא מסתמך על ההנחה שהדת היהודית נשענת על יסודות רעועים שבהמשך זכו למספר רב של שכבות טיח וצבע. התוספות המאוחרות אולי הפכו את הדת ליפה יותר אך הן לא הצליחו להפכה לנכונה יותר ולכן אמירותיה שמרו על מטעני האמת הנמוכים הניתנים לכל הדעות שגובשו בעת העתיקה ובימי הביניים .
|
כללי המשחק
|
1.
|
אמונה אינה תורמת דבר למטען האמת. אמירה שנסמכת רק על אמונה, למשל, האמירה 'האל נתן למשה תורה על הר סיני' שקולה לחלוטין לאמירה 'אף אל לא נתן לאף אדם אף תורה על שום הר', אלא אם כן קיימות ראיות נוספות שמסוגלות להעלות את מטען האמת של אחת משתי האמירות הללו. משתמע מכך שלא ניתן להפריך את חוק אביר הראשון כאשר שתי אמירות סותרות מסתמכות רק על אמונות שאינן נתמכות על ידי אף ראייה נוספת.
|
2.
|
העובדה שמאחורי האמירה עומדת סמכות רבנית, מפוארת ככל שתהיה, אינה מוסיפה דבר למטען האמת. האמירה חייבת לעמוד בזכות עצמה, ללא קשר לעומד מאחוריה.
|
3.
|
אין לסתור את חוק אביר הראשון באמצעות אמירה תורנית מעורפלת, למשל, באמצעות אמירה שהרבנים מגדירים כ'אלגוריה'. מאחורי כל 'אלגוריה' חייבות להסתתר אחת או יותר אמירות תורניות בעלות משמעות חד-ערכית שאת מטען האמת שלהם ניתן לבדוק. מטען האמת של ה'אלגוריה' יחשב כמטען האמת הגבוה ביותר שניתן להפיק מהאמירות הפשוטות שמסבירות את ה'אלגוריה'.
|
4.
|
אין לסתור את חוק אביר הראשון באמצעות חלקי אמירות תורניות אלא באמצעות האמירה המלאה.
|
5.
|
אין לסתור את חוק אביר הראשון על סמך עקרונות כלליים. העקרונות הללו הן אמירות תורניות בזכות עצמן ולכן לפני שמסתמכים על סיסמאות כלליות יש להעלות לדיון את הסיסמה עצמה. חוק אביר הראשון, קובע שגם לסיסמאות כלליות יש מטען אמת שווה או נמוך מהאמירות שסותרות אותן.
|
6.
|
במקורות התורניים ניתן למצוא לא מעט אמירות שנלקחו מספרות החכמה, דוגמת אלו שמצאו את מקומן בספר משלי, קהלת, איוב וכדומה. אף שלדעתי גם להן יש מטען אמת נמוך ביותר איני חושב שיש טעם לדון בהן כיוון שהן מבטאות חוכמה עממית והן אינן ייחודיות לדת היהודית.
|
|
מאמר זה הינו חלק מפרק בשם חוקי אביר בו אני מציע מספר חוקים כלליים שמכניסים סדר בבליל ההכרזות, ההלכות, הסיפורים, התורות, השמועות וההזיות אותם אנו מכנים בשם 'הדת היהודית'.
אנו מניח שרוב הקוראים רואים את היהדות אחרת ממני ולכן אשמח לקרוא את תגובותיהם של כל המבקרים שחושבים שהם מסוגלים להפריך את החוקים הללו באמצעות ציטוטים שנלקחו מאחד או יותר מהטקסטים שמרכיבים את ארון הספרים היהודי. אודה למגיבים אם הם יציינו את הספר, הפרק והעמוד ממנו נלקח כל ציטוט. |
|
התגובות האחרונות