עזוב את הפרשנות החילונית ובא נתרכז רק בפרשנות התורנית של מושגים דוגמת 'רוחניות', 'עומקי התורה', סודות התורה' ו'פנימיות התורה'. אני מקבל את העובדה שאני רק אסקופה נדרסת לרגליהם של הצדיקים, הלא הם 'יהודים עובדי ה' עם נשמה מיוחדת מאת הבורא שדרכה הוא מגלה את רצונו' אבל לא ברור לי מדוע אפסותי ודלות השגתי, תכונות
אני משוכנע שאם הייתי עובר שטיפת מח בישיבה גם אני הייתי יודע ש'ישנם אנשים כאלה קדושים ודאי לא ייפול מדבריהם דבר ארצה, שהרי זה דברי הבורא' והייתי משתיק את קול הגיוני, מוותר על זכותי לחשוב בכוחות עצמי ומשנן בעיניים כלות, אף אם עצומות, את כל דבריהם של ה'אנשים אחרים המיוחדים לכך' (כפי שדרך אגב נהגתי לעשות בימים בהם עדיין למדתי בישיבה).
אין טעם לדון בשלושת המחלקות של הרמב"ם, את דבריו אני דווקא מבין היטב ומסתבר שגם הוא אינו טורח להסביר את המושגים בהם הוא משתמש. כשהוא כבר נעצר לתת דוגמה ל'פליאות החמודות' שהכסילים לעולם לא יבינו הוא מביא לעזרתו את הסיפור מחגיגה יג:א בו מסופר: 'וכבר זכרו שאיש מן החכמים נכבד פיתה לאנשים בקיאים בחכמת מעשה בראשית, והוא היה בקי במעשה מרכבה, ואמר להם: למדוני מעשה בראשית ואלמדכם מעשה מרכבה. ואמרו: טוב הדבר. וכאשר למדוהו מעשה בראשית, נמנע הוא מללמוד להם מעשה מרכבה'. אני משוכנע שכל שותפי הסוד מבינים היטב את העומק הנפלא שבדברי הרמב"ם אבל אני חייב להודות שמעולם לא מצאתי בסיפור זה שום עומקים, סתרים, פנימיות או רוחניות ולדעתי אין בו דבר זולת האגו של רב יוסף.
באשר לשאלתך 'מדוע הדת שרדה' אני יכול רק להשיב לך שהדת לא שרדה. בכל מקום בו תמצא את ההשכלה והנאורות תמצא גם דעיכה של הדת. באירופה הכנסיות עומדות ריקות, בארה"ב הדת השילה את מטענה האידיאולוגי והדוגמתי והפכה למועדון חברתי ואפילו בישראל, רובו הגדול של הציבור אינו דתי ואינו חושב כמוך. הדת שורדת ואפילו מתעצמת במקומות שנשלטים על ידי הבורות והנבערות – בארצות ערב, בשכונות העוני של דרום אמריקה ואפריקה ובישיבות החרדיות שם אסור לתלמידים לקרוא עיתונים חילוניים, להתבונן בטלוויזיה, לשמוע רדיו לא פירטי ולשוטט באתרי אינטרנט לא מאושרים.
אם כבר בחרת לפקוח את עיני בקשר לסוקרטס ולאמת לבטח תשמח לקרוא את המאמר 'נפלאות הבורות'. רצוי גם שתחשוב מדוע רוב העולם נולד דווקא בלידת עכוז ורק אתם והמוסלמים הצלחתם להיוולד בלידה רגילה. אני מניח שהנמשל מובן.
בברכה,
עדי אביר
קצת צניעות לא תזיק, הרי אתה לא באמת מחזיק מעצמך בקי בספרי הרמב"ם, שנינו יודעים שזה רק תעלול שאתה יוצר אצל הקוראים שלך, ששמו "כשל איש הקש", אם היית קצת הגון כלפי עצמך וכלפי קוראיך לא היית נותר מבולבל. האם ברח מזכרונך ההלכות האלו (רמב"ם הל' יסודי התורה פרק ד' הל' כ-כא):
כ:
|
וענייני ארבעה פרקים אלו שבחמש מצוות האלו - הם שחכמים הראשונים קוראין אותן פרדס, כמו שאמרו ארבעה נכנסו לפרדס: ואף על פי שגדולי ישראל היו וחכמים גדולים היו, לא כולם היה בהן כוח לידע ולהשיג כל הדברים על בוריין.
|
כא:
|
ואני אומר שאין ראוי להיטייל בפרדס, אלא מי שנתמלא כרסו לחם ובשר; ולחם ובשר זה, הוא לידע ביאור האסור והמותר וכיוצא בהן משאר המצוות. ואף על פי שדברים אלו, דבר קטן קראו אותם חכמים, שהרי אמרו חכמים דבר גדול מעשה מרכבה, ודבר קטן הוויה דאביי ורבא; אף על פי כן, ראויין הן להקדימן: שהן מיישבין דעתו של אדם תחילה, ועוד שהן הטובה הגדולה שהשפיע הקדוש ברוך הוא ליישוב העולם הזה, כדי לנחול חיי העולם הבא. ואפשר שיידעם הכול--גדול וקטן, איש ואישה, בעל לב רחב ובעל לב קצר.
|
פנימיות התורה, עומק התורה, סודות התורה - בכללות עיניינם אחד הוא, ומשמעותם הוא עיניינים במציאות הרוחנית בעולם הטמונים בתיבות ואותיות הקודש של התורה.
נסיתי לתמצת ככל האפשר את הפירוש, כמובן שאתה יכול להתפלסף איתי עד מחרתיים על המושגים האלו, כמו גם הרבה מושגים מעולם המדע ובכלל מהמציאות הפיזית שלנו, שהתפלספו עד עצם היום הזה והיד עוד נטויה.
אל תדאג לכסף של החרדים, איך שלא תסובב את הגלגל תשועה והצלה תמיד תגיע, והרבה שלוחים למקום.
מה בדיוק הרמב"ם אמר ? לא הבנתי את כוונתך בשורה האחרונה.
הזרמים ביהדות
|
|
כשניתחתי את החוברת 'אבולוציה: תורת ההתפתחות' של הרב רדלר טרחתי למנות את ההנחות האקסיומטיות (אם תרצה תוכל לקרוא להם 'עיקרים') שהרב רדלר אימץ לעצמו, ובכללן:
1.
|
אין - ולא יכולה להיות - סתירה בין שום תורה מדעית לבין התורה.
|
2.
|
דברי חז"ל, וגם חלק מסיפורי התורה הנוגעים לעניין, אינם באים לתאר מציאות פיזית או אמיתות מדעיות, אלא מתייחסים לצד הרוחני של המציאות.
|
3.
|
התורה מצווה במפורש רק דברים שלא היינו יכולים להסיק לבד בשכלנו.
|
4.
|
סיפור הבריאה עוסק בעניינים עמוקים ונסתרים בפנימיות התורה.
|
5.
|
התורה לא באה לתאר כרונולוגית (ובוודאי לא פיזיקלית) את סדר בריאת העולם. זה פשוט לא הנושא של פרשת בראשית.
|
6.
|
התורה נכתבה מנקודת מבט אינסופית ולכן מבחינתה אין שום הבדל בין שני פרקי זמן סופיים, שלוש שעות ושישה מיליוני שנים הם אותו הדבר.
|
האם גם אתה חותם על העיקרים הללו? האם גם אתה חושב שניתן להעניק פירושים אלגוריים לפרקים שלמים בתורה ולהתעלם לחלוטין ממובנם הפשוט של הדברים? אם, כמו כל החרדים, גם אתה פוסל את הדעות הללו עליך להסכים עימי שאין ביהדות סט מוגדר ואבסולוטי של עיקרים וכל זרם משחק עם העיקרים כראות עיניו. אולי אפתח את הנושא במאמר עתידי אבל בינתיים אני שוב ממליץ לך לקרוא את המאמר שמנתח את החוברת של הרב רדלר.
המושג 'פרדס'
|
|
אתה כמובן קונה ומדקלם את כל הסיסמאות בהן הרבנים ניסו להשגיב ולהרחיק את תורות הסוד שלהם כדי שהדיוטות לא ילמדו אותן ויגלו שהמלך הוא ערום: אין דורשין במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד, לא לכולם יש כוח לידע ולהשיג כל הדברים על בוריין, אין ראוי לטייל בפרדס, אלא מי שנתמלא כרסו לחם ובשר וכו' וכו' אבל כל מסכי העשן הללו אינם יכולים להרחיק חוקרים רציניים שהתעמקו בתורות הסוד השונות ולא מצאו בהם דבר זולת מיתוסים זרים ששולבו עם האמונות היהודיות בכשרון שרק רבני ישראל מסוגלים לגייס. למעשה, אם נתעלם מהמיתוס האבסורדי שמעניק לרבי שמעון בר יוחאי את הבעלות על ספר הזוהר נגלה שהקבלה היא יצירה ימי-ביניימית ש'גיירה' אמונות גנוסטיות, נאואפלטוניות, זורואסטריות ובודהיסטיות, הכניסה אותן תחת מטריית 'תורת הסוד' והפכה אותן לנכס צאן ברזל של זרם גדול ביהדות.
מעניינת במיוחד החשיבות שחכמי התלמוד העניקו ל'מעשה בראשית' ול'מעשה מרכבה'. לא צריך השכלה רחבה למדי בכדי להבין שלהילת הקדושה שהוענקה לשני המושגים הללו אין כלל על מה להתבסס. מעשה בראשית, כך לפחות הרמב"ם, היא לא יותר מאשר הפיזיקה האריסטוטלית, תורה שנזנחה כבר לפני ארבע מאות וחמישים שנה לערך ואפילו אם נניח שמדובר בפיזיקה המודרנית נגלה שאין זאת תורת סוד כלל וכלל והיום כל תלמיד תיכון דן בחופשיות בדברים שבשעתו נמסרו רק 'למי שיש בו חמשה דברים: שר חמשים, ונשוא פנים, ויועץ, וחכם חרשים, ונבון לחש.' הדבר נכון גם בכל הנוגע למעשה מרכבה. הררים של להג קראתי עד שהבנתי שמאחורי כל הפנטזיות אין ולו עובדה קונקרטית ולא הזויה אחת.
רוחניות, פנימיות התורה, עומקי התורה, סודות התורה
|
|
כיוון שעדיין לא הבנתי מה זאת 'רוחניות' לא אוכל גם להבין את המשמעות המשפט 'פנימיות התורה, עומק התורה, סודות התורה - בכללות עניינם אחד הוא, ומשמעותם הוא עניינים במציאות הרוחנית בעולם הטמונים בתיבות ואותיות הקודש של התורה.' מה זה 'מציאות רוחנית שטמונה בתיבות ואותיות הקודש של התורה'? האם לא ברור לך שזה משפט ריק מתוכן אותו יכול לעכל רק מי שעבר שטיפת מוח רבנית ראויה לשמה? אתה משחק כל הזמן במילים חסרות משמעות. האם אינך מסוגל להסביר את המושגים הללו במונחים אותם גם אני אוכל להבין? האם בכל ארון הספרים היהודי אין ולו פרשן אחד שהתמודד עם הבעיה בלשון של בני אדם הגיוניים ולא בלשון המפותלת של הרבנים שלפי דעתי אינם מסוגלים להסביר את המושגים בהם הם משתמשים בחופשיות כה רבה?
הרמב"ם על האסלאם
|
|
ראה את תשובתו השנייה של הרמב"ם במאמר מאתר מכללת הרצוג וראה גם דיון בפורום באתר חדרי חרדים.
ברצוני להתייחס גם לדברים שכתבת לעדו אבל מפאת השעה אאלץ לדחות זאת למחר.
בברכה,
עדי אביר
הזרמים ביהדות
|
|
אולי לא הסברתי את עצמי מספיק טוב, או שדברי לא הובנו כהלכה, אבל במילים "עיקרי התורה" כוונתי הייתה למצוות התורה שהן העיקר בה ושם כולם מאוחדים.
אמירת "לשם ייחוד" לפני כל מצווה הוא עניין עפ"י קבלה וכלל לא קשור להבדלים מהותיים ובטח ובטח לא לעיקרים בתורה, אז במקום להמציא לנו דוגמאות מהשרוול, נסה להיות יותר רלוונטי.
הרב רדלר אינו מייצג אלא את עצמו בלבד במיוחד כאשר הפרשנות היא שלו באופן אישי ואינה מיוסדת על "ראשונים" ואחורה. ושוב אני מזכיר שגם כאן אין שום קשר לעיקרי התורה.
המושג פרדס
|
|
לעולם לא תבין מה זה פרד"ס, בשעה שכולך שטוף ארס נגד הדת.
הבנתי את הקו שלך, ספר הזוהר, מעשה בראשית, מעשה מרכבה, הכל של הגויים, הכל גנבנו, שום דבר לא שייך ליהדות, כולנו רמאים שמנסים לשלוט על הבורים, ולגנוב כסף מהמדינה, זה הסוד שלנו.
יש לך עוד משהו להוסיף... אההה.. שכחתי כולנו מדקלמים סיסמאות של רבנים שעברו מפה לאוזן ממתן תורה, וטוב שיש אותך שתפקח את עינינו ותגאל אותנו מהבערות, ממש כאביר על סוס לבן.
רציתי עוד לכתוב על ההמשך של תגובתך, אבל איני יודע אם אתה כדאי להתייחסות רצינית. מצד אחד אתה עושה משחק של אדם רציני כאילו בא לגלות לנו את האמת, ולהוציא אותנו מהבורות לנאורות. ומצד שני אתה נחשף כאדם מפוחד, ורמאי שמציג טיעונים באורח מגמתי כדי לפזר עשן בכל טיעון יהודי, ועוד להתהדר בנוצות של ספקן, שנוכל לחשוב שאתה גם חכם. שורה תחתונה איכזבת !
יום טוב
האם לא ייתכן מצב שלאחר שסיימתי את לימודי הישיבה, עשיתי תואר אקדמאי והשקעתי למעלה מארבעים שנה בקריאת חומר מחקרי, הגעתי למסקנה שכל הדתות הן בליל שקרים שגורמים אינטרסנטים גיבבו בכדי להבטיח ולשריין את מעמדם, סמכותם והכנסתם. אתה הרי מאמין שכך הוא הדבר בדת הנוצרית, שהרי בה לבטח אין כל אמת, ומדוע שלא תאמין שכך המצב גם ביהדות? בכל מקרה, לקח לי שנים ל'שטוף החוצה' את כל ההבלים הרבניים אז אל תנופף אותם מולי כאילו הם האמת האחת, היחידה והבלתי מעורערת. אתה נשמע לי כמו בחור די אינטליגנטי ועליך לקחת בחשבון שעוד יבוא היום בו גם אתה תתפקח ותבין שכל הדת נסובה סביב כסף, כח ושליטה. עד אז אל תשפוט בכזאת חומרה אנשים שכבר עברו מזמן את השלב בו אתה נמצא היום.
אני הבנתי היטב ואף התייחסתי להלכה כא של הרמב"ם, אני פשוט לא מבין מה היא מוכיחה. זה כמעט מובן מאליו שהרמב"ם יחשוב שצריך להשלים מסלול הכשרה רבני לפני הכניסה ל'פרדס' אבל המחשבות שלו אינן מחייבות אותי ומשום כך הן גם לא מוכיחות שום דבר. הייתי רוצה להתייחס לכך ביתר רצינות אבל פשוט איני יכול. דברי הרמב"ם משקפים את דעתו האינטרסנטית ואיני מרגיש שעלי להשיב להם.
ידידי, עיקרי התורה הוגדרו, בין השאר, על ידי הרמב"ם ורבי יוסף אלבו. המצוות אינן 'עיקרים' ואם היית קורא את דבריי בעיון הדרוש היית מגלה שאני אכן הסכמתי שברמה החיצונית והשטחית, זאת הנראית לעיין, כל הזרמים מתנהגים פחות או יותר באותו אופן. ההבדלים המהותיים ביניהם הם במישור האמוני ולא במישור ההתנהגותי.
הבנתי מהערתך בנוגע 'לשם ייחוד' שאינך בקי בנושא. אם היית מבין במה מדובר ומכיר את הרקע הקבלי לפסוק הזה היית מגלה שלמעשה מדובר במערכת אמונות שונה לחלוטין. הזרם הקבלי/חסידי מאמין שהיהודי, באמצעות מעשיו הפולחניים, מסוגל ל'תקן' ולהשכין שלום בין שתי ספירות שונות בתוך האלוהות עצמה. האם נראה לך שזאת היהדות של רבי עקיבא? למד קצת על ה'עיקרים' הקבליים והגד לי אם העיקרים הללו דומים לאלו של הרמב"ם ורבי יוסף אלבו. גם לאל הקבלי קשר מקרי בלבד לאל הרבני שאף הוא אינו דומה כלל וכלל לאל התנכי (ואל תתחיל להסביר לי מה שלימדו אותך על האלוהים, אני הרי דיקלמתי את כל הסיסמאות הללו עשרות שנים לפני שנולדת).
הרב רדלר מייצג זרם גדול בתוך הציונות הדתית שהוציאה מקרבה גם פרופסורים מבר אילן שספריהם מציגים תמונה דומה לשלו. אם היית קורא את המאמר שכתבתי בנושא היית מגלה שהוא דווקא כן מנסה לסמוך את דעותיו על 'הראשונים ואחורה'.
פרדס כותבים בלי גרשיים. כעת, לאחר שכתבת שיר קטן, לא נותר לך אלא להוכיח לי שאני לא מבין על מה אני מדבר בעוד שאתה יודע בדיוק מה מסתתר מאחורי האות 'ס'. ניסית במכתבך הקודם ולא הצלחת. להערכתי גם לעולם לא תצליח להסביר מהם 'סודות התורה' מבלי לגלוש לניסוחים מעורפלים שאין בהם דבר זולת מליצות. אדרבה, גלה לי סוד אחד ואסתפק בזה. זה לא צריך להיות קשה. מדע הפיזיקה, לשם משל, מצא דרך לחשוף את כל הסודות שלו בצורה מסודרת וחד ערכית. מדוע אתם תמיד מסבירים מושג ריק מתוכן אחד, למשל 'סודות התורה', באמצעות מושג ריק מתוכן אחר, למשל 'רוחניות'? כשתבין שאינך מסוגל להגדיר היטב את כל המושגים הללו אולי גם אתה תבין שהדת מורכבת משכבות על גבי שכבות של אמירות סתמיות שבסופו של דבר אינן נשענות על יסודות מוצקים כלשהם.
אני מבין שעצוב לך לגלות שהיהדות שאלה רעיונות מאחרים. מה נעשה, ככה זה. אחרים גם שאלו רעיונות מאיתנו. זה דרכו של עולם. האם הרמב"ם לא ייבא ליהדות את כל הפילוסופיה האריסטוטלית? למד קצת על מערכות האמונה הגנוסטיות, זורואסטריות ובודהיסטיות ועל הפילוסופיה הנאואפלטונית ואמור לי אתה מניין הקבלה שאבה מושגים כמו ניצוצות, אצילות, גלגול נשמות וסיטרא אחרא, שלא לדבר על אמונות דוגמת זו הקובעת שהיהודי שמקיים מצוות מסוגל להשכין שלום במרומים, ועוד בתוך האלוהות עצמה!
דרך אגב, אף סיסמה לא עברה מפה לאוזן מאז מתן תורה ולו רק בשל העובדה שהתורה נכתבה מאות שנים לאחר שהיא כביכול ניתנה על הר סיני. זה שבתורה כתוב משהו לא הופך אותו לנכון. כדי שאמונה תחשב לנכונה היא צריכה לקבל חותם הכשר של חוקרים ולא רק של רבנים.
כשתוכיח לי שאני 'שקרן שמציג טיעונים באורח מגמתי כדי לפזר עשן בכל טיעון יהודי' אני מבטיח להתנצל בפניך מעומק ליבי. עד אז אני מציע שפשוט תניח שאני רואה את הדברים אחרת ממך. אני יודע שאתה חושב שהאמת כולה שייכת רק לך ולרבניך אבל עליך לקחת בחשבון שקיימים טיפוסים, לבטח פחדנים אך לא בהכרח שקרנים, שחושבים אחרת.
אני מוכן לעשות איתך עיסקה. באתר תמצא מאות מאמרים במגוון תחומים בהם אתה אמור להתמצא. בחר איזה מאמר שתרצה והראה לכולם שאני 'רמאי שמציג טיעונים באורח מגמתי כדי לפזר עשן בכל טיעון יהודי'. רוב מאמריי מסתמכים על 'ראשונים ואחורה' ואם אני מסלף, מציג תמונה חלקית, משקר, מעוות, מעלים וכדומה הרי שלא יקשה עליך להציג את קלוני ברבים. אז קדימה, קרע אותי לגזרים אבל אל תסתור אותי באמצעות הסיסמאות של הרבנים שלך (שאת פרשנותם איני מקבל) אלא באמצעות 'הראשונים ואחורה' בלבד.
אני מבין שאכזבתי אותך. אנא אל תאכזב אותי ותקוף את המאמרים שלי בכל הכלים שעומדים לרשותך. מי יודע. אולי אתה תהייה הראשון שיצליח לסתור את דבריי בעזרת מקורות אמיתיים.
בברכה,
עדי אביר
אם לא הבנת מה היא מוכיחה, אני חוזר שנית בקיצור:
בקשר לרב רדלר, קראתי, לא ממש בעיון, אבל עדיין זה הספיק לטעמי בשביל לראות שהפרשנות ש-ל-ו בדברי ראשונים אינה נקראת דבריהם.
יש לך מספר בעיות הבנה או ידיעה בלשון הקודש ופרט בלשון העברית לצורך הסדר מספרתי לך אותן:
1.
|
אז לצורך הדיוק בד"כ עיקרי הרמב"ם נקראים "י"ג עיקרי הא-מ-ו-נ-ה" ויש גם מושג של עיקרי תורה או גם גופי תורה שעניינם מצוות. בכל אופן מהדוגמה שנתת עדיין איני מבין את הקושי/סתירה שאתה מנסה להציג, ויותר מכך נראה שהטישטוש בהבנה נובע מהחוסר רצון לקבל מספר פרשנויות, ברבדים שונים של התורה, ולראות איך שהם עניין אחד, וזאת הסיבה שאתה לא מסוגל לדמיין את דרכו של רבי עקיבא באמונה. הטענות שלך דומות לילד בן 5 שניקלע להרצאה במכניקת הקוונטים, ולבסוף טוען שהכל שטויות וחבל על הכסף שהמרצה גונב מהאוניברסיטה עם השרלטנות הזאת. לא כל מה שלא מבינים בקלות הוא ריק מתוכן.
|
2.
|
בהחלט שפרדס כותבים עם גרשיים, ב"ה זכית לגלות פסיק של משמעות מעולם ה"רמז", זה ראשי תיבות (פשט רמז דרש סוד) ולא פרדס תותים, נכון, אני יודע שהרמז הזה התגלה בשלב מאוחר יותר מהרמב"ם, כמו הרבה מאוד עינייני תורה שהתגלו בשלבים, ואין כאן מקום להאריך בזה.
|
3.
|
המילה סוד עפ"י האבן שושן היא "דבר סתר" אתה מבין, זה לא חייב להיות משהו מהאגדות שאוזן לא שמעה או חידוש במעשה בראשית, זה פשוט מסר נסתר.
|
המצחיק הוא שכל אחד יכול לבחור לעצמו את הד"ר או הפרופ' שתומך בהשקפתו ולרוץ עם זה, הרי מה איכפת לך ללכת לפי דעה של איזה היסטוריון או שניים שצצו משום מקום והחליטו שלפי "הממצאים" שלהם ההיסטוריה שונה משחשבנו, הרי אחרי הכל זה אחלה סקופ, אחרת איזה רייטינג היה להם בחיים לולא חידושים מעין אלו, ועוד שברור שבעדר כל כך הפכפך תמיד יהיה מי שירוץ לקש. לכן בזה אין מה להתווכח, אתה תתעקש על האמונה ההיסטורית שלך ואני על שלי עד שיבוא אליהו.
סליחה שאין לנו את החותמת של החוקרים, אולי תגיד לי לאיזה חוקר יש את החותמת כשר? אני מחפש אחד כזה שכולם סומכים עליו את ידיהם ושזה יהיה גם מישהו שחי לנצח שלא יבוא משהוא עם חותמת מזוייפת. אתה מבין על מה אני מדבר..? תסתכל על עצמך תראה איזה התפתלויות אתה מכריח את עצמך לעשות ובלבד שתהיה צודק (בעיני עצמך כמובן).
אין לי בעיה להתייחס לעוד מאמרים, בזמני הפנוי. ולא באתי לכאן במטרה להתכבד בקלונך חלילה, לא לתקוף ולא נצח, אלא ששמתי לב שאתה כן משטה את הקוראים ומוליכם שולל בדברים שאין בהם ממש, חלקם שיקריים חלקם חצויים ומגמתיים וחלקם בדמגוגיה של השכלה, כשמוכיחים אותך על טעותך אתה מתחמק תוך שינוי הנושא. ולכן בהתאם לנסיוני האישי בחיים מצאתי לנכון לכתוב כאן ביקורת על דבריך שאינם עולים בקנה אחד עם שאר באי עולם. והתחלתי להוכיח את השרלטנות הזאת מהתגובה הראשונה שלי כאן במאמר "חב"ד במסדרונות השלטון", עבדת ואספת כל כך הרבה דוגמאות של ארגון שמטרתו היא חסד, ולצורך כך ניסית לגייס את חוקי המדינה להוכיח שכולם גנבים, וראה זה פלא איך הערה קטנה בסעיף החוק הפכה את הקערה על פיה, תחשוב שלולא התגובה שלי כמה קוראים היו הולכים שולל ושונאים את המדינה וחושבים שכולם גנבים ומושחתים, ולא רק על כל הקוראים רחמנות אלא אף אתה בכללם ובראשם, וגם לאחר התגובה שלי לא פעלת מאומה לשינוי המאמר או לכל הפחות להורידו עד שיוכח אחרת, אלא מה, מוכרח שיש כאן מעשה שרלטנות ורמאות, וסביב צווארך מונח הקולר.
יום טוב
על מנת שהדיון יתנהל ברמה מכובדת עלינו להגדיר קודם כל שני מושגים חשובים:
אמת
|
|
אקסיומות
|
|
עתה נוכל לדון בעצם דבריך:
כשאתה קובע 'התגובות שלך הם ראייה (כאלף עדים) לכך שאתה מבין ממש מעט ביהדות' אתה מניח שאת היהדות ניתן להבין רק בצורה 'אמיתית' אחת ויחידה. אני חושב שכל מערכת של אמירות ניתן להבין במספר דרכים שונות, כשכל אחת מתבססת על אקסיומות שונות, ולכן אין דרך לקבוע אם אני מבין 'ממש מעט' או 'ממש הרבה' ביהדות. אני משוכנע שאני לא מבין את היהדות כמוך וכמו הרבנים שלך אבל, כפי שכבר ציינתי, איש לא העניק לכם את הזכות לפסוק מה אמיתי ומה שקרי, מה נכון ומה שגוי. כשאקבל את האקסיומות וכללי המשחק שלכם אזי לבטח יימצא מי שיוכל לאמוד את מידת הבנתי ביהדות אבל כיוון שאני משוכנע שהדת היהודית פותחה בהדרגה על ידי בני אדם אינטרסנטיים והיא נשענת על לא יותר מכרעי תרנגולת, הרי שאיני משחק את המשחק שלך וממילא אינך יכול לשפוט אותי.
אתה גם לא תמצא אותי פוסל את הדת כמו שנוהגים לעשות רוב האתאיסטים. איני יכול לשפוט את הדת על סמך האקסיומות שלי ולכן ברוב מאמריי תמצא אותי מניח שהאמירות הדתיות הן נכונות ולפיכך אני יכול לכל היותר למצוא סתירות פנימיות בין האמירות הללו לבין עצמן. הדרך להתעמת עם מאמריי אינה באמצעות 'דעת תורה' שקובעת שאני מבין מעט מאד ביהדות אלא על ידי כך שתראה לי שהסתירות שאני מוצא בדת הן מדומות וניתן להסבירן באמצעות אותם המקורות שמשמשים אותי. אני שב ומזמין אותך לנסות ולהראות לעולם כולו שאני לא באמת מבין את התנ"ך, התלמוד, המדרשים והראשונים.
אתה שב ומעלה ציטטה מהרמב"ם, כנראה כדי להוכיח לי שאני שוגה בטענה שאתה מייחס לי, היינו ש'לרבנים יש נחלה בלעדית לפנימיות התורה, והשאר הם סכלים שלעולם לא יצליחו להבין.' אני לא טענתי זאת. אני אמרתי שהרבנים מנצלים את המושג הזה בכדי להכשיר, לגייר ולטשטש את מקורו של כל רעיון ששובה את ליבם ומשום כך אף אחד אינו מסוגל להגדיר במדוייק מהי 'פנימיותה של התורה'. אני מבין שאתה חושב שכשהרמב"ם כתב 'ואפשר שיידעם הכול - קטן וגדול, איש ואישה, בעל לב רחב ובעל לב קצר' הוא התכוון לומר ש'פנימיות' התורה אינה נחלתם הבלעדית של הרבנים אבל זה לא מה שהוא באמת אומר. הרמב"ם אומר שלהכנס ל'פרדס' ראוי רק מי 'שנתמלא כריסו לחם ובשר', היינו שהוא יודע את האסור והמותר ואת כל שאר ההוראות הרבניות, כלומר, שהוא עבר דרך מסלול הכשרה רבני שמחק ממנו את יכולתו לחשוב בצורה עצמאית ושכנע אותו שלמושגים דוגמת רוחניות ועומק/פנימיות/סודות התורה יש איזו שהיא משמעות שניתן להגדירה במונחים שיובנו גם על ידי אלו שעדיין לא נדרסו על ידי המכבש התורני.
אני שמח שגם אתה פוסל את דבריו של הרב רדלר אך האם אין זה מוכיח שיש יותר מאשר ראיה אחת של היהדות? האם להערכתך היהדות שלך היא היהדות של הרב רדלר?
אני אשמח להמשיך ולהתדיין איתך אבל אני מבקש שתצמצם למינימום ההכרחי את השימוש בביטויים דוגמת 'יש לך מספר בעיות הבנה או ידיעה בלשון הקודש ופרט בלשון העברית', 'אתה מבין על מה אני מדבר..? תסתכל על עצמך תראה איזה התפתלויות אתה מכריח את עצמך לעשות ובלבד שתהיה צודק (בעיני עצמך כמובן)', 'שמתי לב שאתה כן משטה את הקוראים ומוליכם שולל בדברים שאין בהם ממש, חלקם שיקריים חלקם חצויים ומגמתיים וחלקם בדמגוגיה של השכלה'. גם משפט דוגמת 'כשמוכיחים אותך על טעותך אתה מתחמק תוך שינוי הנושא' דורש ממך זהירות יתר ולו רק משום שלא שמתי לב שהוכחת אותי על טעות כלשהי.
השם שניתן לעיקרי הרמב"ם אינו משנה דבר לעניינינו. שלוש עשרה העיקרים של הרמב"ם הן האקסיומות המרכזיות של הדת היהודית ולכן אתה מציין בתפילתך 'אני מאמין באמונה שלמה' ולא 'אני יודע בוודאות מוחלטת'. אני מבין שלא הורגלת לחשוב על העיקרים הללו כאקסיומות אבל אם תצליח להתעלות מעבר ליתרונות ההבנה וידיעת לשון הקודש שאתה מייחס לעצמך ודאי תגלה שאלו הם היסודות האקסיומטיים של היהדות.
קצת מוזר לי שעדיין לא הבנת את הקושי/סתירה שאני מנסה להציג, במיוחד לאור העובדה שלא ניסיתי להציג שום קושי/סתירה. כל שאני רוצה זה להבין את המונח 'סודות התורה'. למה כל כך מסובך להסביר לי מהם הסודות הללו ולתת לי דוגמה לסוד קטן אחד. אני מבטיח לא לספרו לאחרים. פשוט תפשיל את השרוולים, וותר על הדיון בטישטוש שלי ובחוסר רצוני 'לקבל מספר פרשנויות ברבדים שונים של התורה' ותן לי דוגמה לאחד מ'סודות התורה'. אני מניח שלאחר אלפי שנים כל הסודות הללו כבר נחשפו אז לבטח לא יקשה עליך לפרט סוד קטן אחד או להפנות אותי לאיזה פרשן שלא רק מדבר על 'סוד מסודות התורה' אלא גם מסביר אותו.
רבי עקיבא היה הציר המרכזי במהפכה הרבנית שהחלה בימיהם של רבי יהושע ורבי אליעזר. במהלך המהפכה הזאת הרבנים השתלטו על כל הנכסים הכוהניים והתירו לעצמם לדרוש את התורה בדרכים הנועזות ביותר, לעיתים קרובות ללא כל תלות בפשט התורה. כפי שכבר כתבתי לך, את עקרונות הדרש הרבני אני דווקא מבין ואם אנו כבר עוסקים בנושא אשמח אם תסביר לי מי התיר לרבי עקיבא לדרוש את מידת 'הריבוי ומיעוט' שהוא המציא. את המידה הזאת במתכונת הרבה יותר מרוסנת, הוא למד אמנם מרבו, נחמיה העמסוני/נחום איש גמזו, אבל אין שום מקור קדום יותר להמצאה שפתחה את הפתח בפני הדרש הפראי שאפשר לרבנים לדרוש מהטקסט המקראי כל שעל ליבם, ובמיוחד את המעמד, הסמכויות וטובות ההנאה שהם כה רצו. כתבתי על כך במאמר 'הרבנים והדרש הפראי' ואשמח לשמוע את דעתך בנושא, אם אפשר באופן ענייני ובלי הערות מגמדות.
רק לשם הבידור, בא נניח שאתה לא לגמרי מבין את הדברים שאני אומר. האם במקרה זה היית מזכיר לעצמך 'ילד בן 5 שניקלע להרצאה במכניקת הקוונטים, ולבסוף טוען שהכל שטויות וחבל על הכסף שהמרצה גונב מהאוניברסיטה עם השרלטנות הזאת'? האם איני רשאי להגיד גם לך 'לא כל מה שלא מבינים בקלות הוא ריק מתוכן'? זכור, אני מדבר אחרי לימודים בישיבה ועשרות שנים של קריאה ולימוד עצמי. האם נראה לך שבמשך כל שנותי לא הצלחתי להבין את האמירות הסטנדרטיות ביותר של הרבנים? זה שהבנתי אותן, דרך אגב, לא מחייב אותי להסכים עימן. אני יכול גם להבין וגם להסתייג. זה עדיין חוקי.
אני לא אמרתי ש'סוד' חייב להיות משהו מהאגדות. אני רק שב ומבקש, בפעם המי יודע כמה, שתגלה לי סוד אחד מהסודות העמוקים של היהדות.
הראייה שלך של העולם האקדמי אינה מבטאת את המציאות. בניגוד לעולם הרבני בו רווח הביטוי 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים' הרי שבעולם האקדמי הגישה היא הרבה פחות פשרנית. כל תיאוריה חדשה תזכה להגינות רק לאחר שהיא תתפרסם בכתב עת מדעי, ובכתבי עת מדעיים מתפרסמים רק מאמרים שעוברים בקרת עמיתים (Peer Review). תפקידם של העמיתים שמבקרים את המאמר לוודא שהמחקר מתבסס על ממצאים אמינים, שכל הממצאים הובאו בחשבון, שהממצאים נותחו בשיטות מחקריות מקובלות ושבתיאוריה החדשה אין סתירות לוגיות. במדעי הטבע הדרישות הן עוד יותר קשוחות אבל זה לא עניינינו כרגע. במקרים בהם אין מספיק ממצאים או שיש מחלוקת לגבוי אמינות ממצאי הבדיקות, כמו למשל בכל הנוגע לבדיקות פחמן 14 המתייחסות לתקופת הבית הראשון, יכולות לקום מספר אסכולות אבל במרוצת הזמן, ועם חשיפתם של ממצאים נוספים, אסכולות רבות תגווענה ותישאר רק אסכולה דומיננטית אחת. לכן, מי שעוקב אחר התפתחות המחקר המודרני אינו נוהג לבחור לעצמו את הפרופסור החביב עליו ובין אם זה מוצא חן בעיניו, ובין אם לאו, הוא לרוב נאלץ לאמץ את הדעה הרווחת או להציע תיאוריה טובה יותר.
לפיכך, לאף חוקר אין את חותמת הכשרות אבל אם דעה מסויימת זוכה למספר רב של ביקורות עמיתים חיוביות היא הופכת לדעה מחקרית מקובלת שיש להתחשב בה אפילו אם היא סותרת את דברי הרבנים, שלדעתי תמיד משרתים רק את האינטרסים האישיים שלהם ושל הפלג אליו הם משתייכים. לרוב החוקרים, דרך אגב, אין שום אינטרס אישי בתוצאות מחקרם ואין שום סיבה לחשוב שהם מטים את מחקרם מסיבות אינטרסנטיות (חוקרים פרו-פלסטינאים, במיוחד אנגלים וסקנדינבים, אכן מפיצים תורות רויזיוניסטיות אבל מעמדם בקרב חוקרי המקרא אינו גבוה ורוב החוקרים הרציניים פוסלים את עמדותיהם).
מחר אני מתכוון לפרסם מאמר קצר על הספר 'איך לקרוא את התנ"ך' של פרופסור ג'ימס קוגל מאוניברסיטת הרווארד. הספר, שעדיין לא תורגם לעברית, מציג את המחקר המקראי המודרני במלא הקפו ואין לי ספק שכל מי שיקרא אותו ישתכנע שמדובר בספר מאד רציני שנכתב על ידי פרופסור מאד רציני. דרך אגב, פרופסור קוגל, שכבר כתב מספר ספרים בתחום חקר המקרא, גר כיום בארץ ומלמד באוניברסיטת בר אילן. פרופסור קוגל הוא גם אדם מאמין ושומר מצוות שמסוגל להפריד בין ממצאי המחקר לאמונתו הדתית. אתה לא חייב לקבל את המסקנות של חוקרי המקרא אבל לא נראה לי שאתה רשאי לפסול אותם בכזאת קלילות לאחר שפרופסור דתי, שהקדיש את כל חייו לחקר המקרא, החליט להציגם. בהקשר זה ברצוני לציין שהמחקר המודרני אותו מציג פרופסור קוגל תואם במידה רבה את הדעות שאני מביע במאמריי. אין לי את הידע, ההבנה ויכולות הניסוח שלו אבל לא מצאתי בספר סתירות לעמדותיי ונראה לי שאין לי כל סיבה להתבייש במה שכתבתי. לא היה מזיק גם לך לקרוא קצת ספרות מחקרית ואז תוכל להעריך טוב יותר אם באמת כל האמת נפלה רק בחקם של רבניך או שמא יש גם אמיתות אחרות שראויות לקצת יותר לימוד ומחשבה.
אם אין לך בעיה להתייחס לעוד מאמרים, בזמנך הפנוי, אז אנא עשה זאת ואל תחשוש לקלוני. אם אתה יכול להוכיח שאני 'משטה את הקוראים ומוליכם שולל בדברים שאין בהם ממש, חלקם שקריים חלקם חצויים ומגמתיים וחלקם בדמגוגיה של השכלה' אנא עשה זאת. אני אשמח לקרוא כל תגובה שלך שמתרחקת מהשמצות סרק ומסתמכת על ניתוח מושכל של דבריי. הייתי מציע לך, עם זאת, להעמיק חקור ולנסות להבין מה אני באמת טוען לפני שאתה משלח בי את חיציך המחודדים.
באשר לשרלטנות שלי בהצגת הטקטיקות השיווקיות של חב"ד: לא אתווכח איתך אם חב"ד זה ארגון של חסד או כת שמשתמשת בטקטיקות מיסיונריות בכדי להתעשר מעל ומעבר לכל מידה של טעם טוב אבל אציין שאת האירוניה שבדבריי לא ממש הבנת. לעצם העניין: חבילת מצות שמורות עולה כמאה שקל לערך וההחלטה אם זאת 'מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות העניין' נתונה ליועץ המשפטי לממשלה, אליו בכוונתי לפנות בעתיד הקרוב. היכן הפכת את הקערה על פיה? מהו מעשה השרלטנות והרמאות שלדעתך ביצעתי? איזה קולר מונח סביב צווארי? ברור לי שאתה חושב שברגע שאתה אומר משהו זה הופך לאמת מוחלטת שמחייבת אותי להוריד מאמרים מהאתר אבל מה נעשה, אני עדיין חושב שהיחס המועדף שניתן לחב"ד אינו נופל במסגרת המנהל התקין ויש לאסור על נבחרי ציבור ועובדי מדינה לקבל מתנות מהכת הזאת, ללא כל קשר לערכה הכספי של המתנה.
לסיכום: אנשים שקוראים את מאמריי אינם הופכים לשונאי המדינה. מי ששונא את המדינה הם אנשי הכת האנטי-ציונית ואנטי דמוקרטית שנקראת חב"ד שאדמורה האחרון התבטא בחריפות נגד המדינה הציונית וסרב לדרוך על אדמתה.
בברכה,
עדי אביר
הן אמת שההקדמה בדבר הסכמה על אותן הגדרות חשובה מאין כמוה, בהחלט יש לנו פער, כמותי ואיכותי, גדול לסגור כאשר אנו באים להיתדבר בסוגיות מעין אלו. ועד שלא נבוא בגישור להבנה משותפת של אותן הגדרות הויכוחים שלנו בשלל נושאים יהיו עקרים מהיסוד.
עפ"י הלשון המקובלת גם בשפות אחרות, אמת היא מילה הבאה לייצג משהו אבסולוטי, יחיד, אובייקטיבי נצחי וכמובן תואם את המציאות על כל רבדיה )הגלויים לחושינו והנסתרים מהם), אם אתה מתנגד לכך, אתה יכול לומר שמבחינתך אין דבר כזה אמת, אבל קשה לקבל עיוות של המילה מעצם תוקף תפיסתה, אחרת אין לך מילה שתתאר פרשנות כזאת, לכן להגיד אמת סובייקטיבית זה לדעתי תחביר שגוי.
כמובן שהדעת נותנת שאמת כפי שהוגדרה לעיל, היא אינה טענות וסברות של אף אדם אלא רק הבורא בכבודו ובעצמו, ולכן גם כל גילוי ממנו לבני אדם הינו שומר על תוקף היותו אמיתי, וברור מכאן שאת היהדות ניתן לקבל בצורה חד סטרית אחת ואמיתית.
נראה שמה שכתבת בחלק מהפסקה שכותרתה אקסיומות, תומך בכל הנ"ל אלא שכל שנותר לנו הוא לברר את הנחות היסוד, עליהם מושתתים השקפות עולמנו (ואגב אולי אפשר להוסיף, שנראה שגם אתה מסכים עם אפשרות של אמת אחת רק שמבחינה טכנית חסרות לך הוכחות).
ועוד דבר הוא שהפער הזה הוא גם הסיבה שלא תצליח להשתמש בכלים מחוץ לתורה בשביל להסביר סתירות פנימיות בתורה, זה יכול להיות נמשל לבניית מגדל ללא יסודות, דבר שהוא מופרך מהדמיון אפילו. במיוחד כשמדובר בתורה שהנחת היסוד נותנת שהכל אמת צרופה (מקשה אחת) וכל האומר שאות אחת לא ניתנה בסיני הרי זה כופר בהכל. איך ניתן להסביר לדוגמא סתירה בין פסוקים, עם המקורות שלך בדיוק? מה הם המקורות שלך? ואולי לשני יש מקורות אחרים וטובים יותר? ואולי כל אחד סומך על המקורות שלו הסובייקטיביים? ברור אם כן שבגישה כזאת אין לדבר סוף.
בעניין הרב רדלר
|
|
בעניין העולם האקדמי
|
|
בנוגע לקושי/סתירה שלא ניסית להציג
|
|
ואני כתבתי: שאיני מבין מה אתה רוצה לומר בפסקה הזאת, ולכן נתתי שני אפשרויות סבירות קושי/סתירה, עכשיו זה עדיין מוזר לך?
בנוגע למצות
|
|
המתנות האלו ניתנות במשך שנים ומקובלות מאוד עלותם מגוחכת בשביל לתת אותם קנין למדינה במיוחד שמדובר באוכל מתכלה, ואם זה לא "מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות הענין" אז מה כן?!?
השרלטנות והרמאות (ר"ע מילוני הטעיה, גניבת דעת) -הכוונה לכך שאתה מציג את נבחרי הציבור הבכירים באור שלילי של עברייני חוק על סמך חשד בעלמא תוך הפגנת חוסר ידע בחוק עצמו. היינו אדם שהיה קורא את המאמר שלך ככתבו, הייתה בוערת בו חמתו על נבחרי הציבור אשר ככה עושים. והקולר הוא האחריות כלפי קהל קוראיך. אם יש לך רעיונות לחקיקות אחרות אתה מוזמן לנסות את מזלך בבחירות הבאות, עד אז תקבל את החוק הקיים בהגינות ותתייחס בקצת יותר כבוד לאנשים שמנהלים את המדינה.
בתגובה זו לא התייחסתי למה כתבת על הרמב"ם וכן לא הבאתי דוגמא לסוד בשל ההקדמה לעיל, כמובן שאם אראה צורך בהמשך אנסה בע"ה לבאר לך גם דברים אלו.
עד אז שיהיה המשך יום נעים לך
מה נעשה שהעולם האמיתי אינו כה פשוט כפי שהוא נראה מתוך הישיבה? הדיון במהותה של ה'אמת' החל עוד בשחר ימיה של הפילוסופיה והוא ממשיך עד עצם ימינו אנו ואני לפחות לא הייתי מתמצתו בהגדרה דוגמת 'הלשון המקובלת גם בשפות אחרות, אמת היא מילה הבאה לייצג משהו אבסולוטי, יחיד, אובייקטיבי נצחי וכמובן תואם את המציאות על כל רבדיה (הגלויים לחושינו והנסתרים מהם)'. זאת בהחלט גישה הדתית אבל בימינו רוב העולם הנאור כבר הבין שאין אמת אחת, ואם יש, זו לבטח אינה האמת החרדית. כתבתי על הנושא הזה מספר פעמים ואת הסיכומים הטובים ביותר תוכל למצוא בפרקון 'אני סופיסט' במאמר 'במה אני מאמין' ובתשובתי למכתבו של הרב פיזם במאמר 'התכתבות עם הרב והרבנית פיזם'.
התייחסותך לאקסיומות ולהנחות ייסוד גורמת לי לחשוב שטוב היית עושה אם היית מעמיק את הידע שלך בנושא. עם זאת, אתה צודק כשאתה אומר שלא ניתן להשתמש בכלים חוץ-תורניים בכדי להסביר את הסתירות בתורה עצמה, אבל זה בדיוק מה שאני אמרתי בתגובתי הקודמת ומשום כך אני משתמש רק במקורות תורניים להוכחת דבריי. בקטגוריה 'מבוכות תנכיות' תמצא עשרות מאמרים שמציגים סתירות תנכיות בהסתמך אך ורק על מקורות שמקובלים עליך. קרא וראה כיצד ניתן לסתור את התנ"ך באמצעות התנ"ך עצמו.
באשר ל'ראייה אחרת של היהדות', אין בכוונתי לפתח את הנושא הזה, עליו מוכל לקרוא גם במקומות אחרים. בקרוב אכתוב מאמר בשם 'שבעת היהדויות השונות' ובו אפרט את עמדתי בנושא.
אין לי מושג מה זה 'וידויו של כופר'.
באשר למושג 'לשם ייחוד'. אנשים כתבו דוקטורטים על האמונות הייחודיות של הקבלה, דוגמת זאת שגורסת שרק 'ייחוד', היינו מגע מיני, בין ספירת היסוד, הנקראת גם 'הקדוש ברוך הוא' לספירת המלכות, המכונה גם בשם 'השכינה', יכולה להשיב את השלמות וההרמוניה לאלוהות עצמה, כך שאני לא חושב שניתן לפשט את הנושא רמה של 'קושי/סתירה'. גם בנושא הזה יש הרבה ספרים חשובים וגם אותם לא יזיק לך לקרוא. כשתבין קצת יותר תגלה שהדמיון בין היהדות הקבלית/חסידית ליהדות הרבנית הוא שטחי בלבד וברמה האמונית כל זרם מחזיק בדעות שונות לחלוטין.
באינטרנט מחיר חבילה של 3 מצות הוא 30 ש"ח וחבילה של קילו הוא 100 ₪. אם תשיג לי אישור מחב"ד שמחיר קילו מצות שמורות הוא 50 ₪ בלבד הייתי שוקל בשנית את עמדתי אבל הייתי דורש מהם למכור את המצות במחיר דומה גם בשנה הבאה. אני מבין מכך שאתה קונה מצות שמורות של חב"ד שאתה עצמך חב"דניק וייתכן מאד שלאנ"ש הם מוכרים את המצה במחיר מיוחד. שרי הממשלה אינם אנ"ש ואם הם היו קונים קילו מצות שמורות בחנות הם היו משלמים על כך יותר ממאה שקלים חדשים. העובדה ש'המתנות הללו ניתנות במשך שנים ומקובלות מאוד' אינה מעלה ואינה מורידה. השאלה היא מה החוק קובע בנושא זה והשאלה הזאת תגיע לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה שיתבקש לפסוק בעניין.
כמובטח, פרסמתי היום מאמר על הספר 'כיצד לקרוא את התנ"ך' של פרופסור ג'יימס קוגל. כדאי לך לקרוא גם אותו ולו רק משום שפרופסור קוגל הוא יהודי אורתודוקסי, שומר תורה ומצוות, שמלמד באוניברסיטת בר אילן.
לסיכום, נראה לי שחסר לך הרבה מאד ידע שיצדיק את הלשון המתנשאת והמגמדת בה אתה נוקט ולכן אני מצפה ממך בתגובותיך הבאות תתייחס אלי באותו הכבוד בו אני מתייחס אליך. אם תפנים את העובדה שעדיין לא הגעת לרמה שמאפשרת לך לשפוט את הזולת ולפסוק הלכות בנושאים שבמחלוקת, אשמח להמשיך אתך את הדיון אבל אודה על האמת, שבעתי מבחורים צעירים שחושבים שם הבעלים של איזו שהיא אמת אחת, יחידה ואבסולוטית כך שבהכרח כל האחרים הם בעלי ידע נחות והבנה שגוייה.
בברכה,
עדי אביר
בנוגע למצות:
לסיכום, יכול להיות שחסר לי הרבה ידע שקיים אצלך, ובכלל סליחה שאני לא אתה, חבל שכולם לא אתה, מבחינתי ניסיתי להוציא ממך ולהבין את הרעיונות הבומבסטיים שלך שיצדיקו את המלחמה בדת, אבל גיליתי אדם שמדבר בצורה נאה ומכובדת דברים ללא טעם, דברים שהוא מתקשה לפשט ולהסביר פסול מסויים, והכי חשוב זה שגיליתי אדם חסר סובלנות, אגוצנטרי שכופה רק את ההגדרות שלו (שהרי הוא למד מספיק וכל שנותר לו לעשות זה להאיר את כל החשוכים).
בנימה זו אאלץ להודיע על פרישתי שהרי גם ככה שבעת מאנשים כמוני.
צר לי על שעזבת את הדיון בטריקת דלת ובביטויים מגמדים. אם היית נשאר היית לומד עוד קצת על הקבלה ומגלה שלפעמים כדאי לקרוא גם מעבר להקדמה של ספרי קבלה. אני מבין שעצוב לך לגלות במה בעצם אתה אמור להאמין אבל אין מה לעשות. זאת האמת ואתה צריך לחיות עימה.
לפני שאצטט לך את הקטע הרלוונטי מהספר התורני 'ידיד נפש – מבוא לתורת הקבלה' שמתבסס על ספר 'קל"ח פתחי חכמה' של הרמח"ל, ברצוני להקדים ולומר שעל פי תורת הקבלה בפרצופים זעיר אנפין ונקביה 'מונח השורש לכל בריות העולם ובהם עיקר ההנהגה וכל התיקונים שנעשו בזו"נ (זכר ונקבה) הם ההכנות לכל מה ששייך להנהגת העולם בו אנו חיים.' (עמ' 220) כשאנו מבינים את זה נוכל לצטט מפרק ט' בספר, פרק שנקרא 'עיקר העבודה להביא לזיווג זו"נ':
|
הארה מרובה הוא ענין של חסדים כלומר הארת חסדים, הארה מועטת הוא ענין של גבורות ודינים – צמצום חסדים. במצב של פנים בפנים גם הז"א (זעיר אנפין) וגם הנוקבא משפיעים חסדים והזיווג יהיה זיווג של חסדים, וההנהגה היוצאת מזיווג זה תהיה הנהגה של חסד. לעומת זאת במצב של אחור באחור גם הז"א וגם הנוקבא אינם מאירים, כלומר אין הארה של חסדים, ואז הגבורות שבשני הפרצופים מתלהטים כאחד ומתחברים ביניהם, ההנהגה היוצאת מזיווג זה היא הנהגה של דין. הענין הוא שזיווג אב"א (אחור באחור) חסר את התיקונים - הכנות המתאימות והזיווג הזה אינו כשאר הזיווגים הבאים בשלבים כפי שנסביר להלן, ואינו מקיף את איברי הז"א עם איברי הנוקבא. הרמח"ל בפתח קל"ה כותב: (ובזיווג אב"א) האורות עצמם אינם מסייעים זה את זה בגילוי הארה ותיקון אלא הוא ההתלהטות של שני מיני דינים: דיני הזכר ודיני הנקבה, בלא תיקון וסדר נכון ואינם פונים זה לזה כשם שאדם וחוה היו מחוברים כך ולא ראו זה את זה (לאדם וחוה נחזור להל"ן). מבחינה רעיונית כוונת הבורא יתברך שמו הייתה לגלות את סדרי ההשתלשלות בהדרגה ולכן נקבעו מצבים של אחור באחור כדי להשריש את הנהגת הדין ומצב של פנים בפנים להשריש את הנהגת החסד, וכן נקבע והושרש סדר מיוחד שיכריע בין הימין והשמאל ואכן הסדר הזה נקרא 'נסירה'.
... הנסירה היא ענין שהארה מיוחדת יוצאת מאו"א (פרצוף אבא ואמא) וכביכול "מנסרת" ומפרידה את הגבורות מהז"א ונותנת אותם אצל הנוקבא, לאחר תיקון זה – הנסירה – פרצוף ז"א כולו חסדים והנוקבא כולה גבורות והרי לפנינו מצב חדש בסדר ההשתלשלות, מצב מתוקן כלומר מצב בו שני הפרצופים מוכנים לקראת זיווג. ... לאחר שחוזר הז"א להיות כפי שהוא בשורשו, כלומר כולו חסדים, יש בו את כח להנהיג את הנוקבא ולהזדווג עימה, כפי שהזכרנו לעייל, זיווג הוא ענין של הסכמה בין זכר לנקבה, ואכן בזיווג זו"נ הנהגת הזכר היא חסד והנהגת הנוקבא היא דין. בתהליך הזיווג הזכר ממתק את הדינים שבנוקבא והתולדה היא הנהגה ממוזגת מבין שניהם.' וכו' וכו'[ב] |
באשר למצות, אם תתבונן היטב בתמונות[ג] שחסידי חב"ד צרפו לכתבות הניצחון שהם פרסמו באתריהם, אותם ריכזתי במאמר שהעלה את זעמך, תגלה שחלק מהאישים אמנם קיבלו חבילה של שלוש מצות אבל אחרים, בעיקר החשובים יותר, קיבלו חבילות של קילו.
בברכה,
עדי אביר
כולי תקווה שאכן 'ביקורת הכתיבה' שלי עליך תפעל לטובת הדיון ונוכל להמשיך לברר וללבן כפי כח ידיעתנו כל עניין שנחפוץ.
בתגובתך בתאריך 22 אפריל שעה 20:39 ביקשת להעלות את רמת הדיון בכך שנגדיר ב-י-ח-ד מושגים, בהם אנו עוסקים. אתה העלת על הבמה את הגדרותיך הנחרצות, בבטחון גמור שאחרת בלתי ניתן להוכיח. ולכן כתבתי כתגובה את הדברים הבאים, שקצת מקשים על התפיסה הסופיסטית של ריבוי אמיתות והנה ציטוט: "עפ"י הלשון המקובלת גם בשפות אחרות, אמת היא מילה הבאה לייצג משהו אבסולוטי, יחיד, אובייקטיבי נצחי וכמובן תואם את המציאות על כל רבדיה (הגלויים לחושינו והנסתרים מהם)", אם אתה מתנגד לכך, אתה יכול לומר שמבחינתך אין דבר כזה אמת, אבל קשה לקבל עיוות של המילה מעצם תוקף תפיסתה, אחרת אין לך מילה שתתאר פרשנות כזאת, לכן להגיד אמת סובייקטיבית זה לדעתי תחביר שגוי. כמובן שהדעת נותנת שאמת כפי שהוגדרה לעיל, היא אינה טענות וסברות של אף אדם אלא רק הבורא בכבודו ובעצמו, ולכן גם כל גילוי ממנו לבני אדם הינו שומר על תוקף היותו אמיתי, וברור מכאן שאת היהדות ניתן לקבל בצורה חד סטרית אחת ואמיתית.
נראה שמה שכתבת בחלק מהפסקה שכותרתה אקסיומות, תומך בכל הנ"ל אלא שכל שנותר לנו הוא לברר את הנחות היסוד, עליהם מושתתים השקפות עולמנו (ואגב אולי אפשר להוסיף, שנראה שגם אתה מסכים עם אפשרות של אמת אחת רק שמבחינה טכנית חסרות לך הוכחות)."
ואתה בתגובה לכך חבטת חזרה את הכדור אלי בטענה: "זאת בהחלט גישה הדתית אבל בימינו רוב העולם הנאור כבר הבין שאין אמת אחת, ואם יש, זו לבטח אינה האמת החרדית." אין שום התייחסות לוגית למה שכתבתי לך, לשלוח לכל מיני "מגילות התכתבות" או מאמרים אחרים, מבחינתי זה סוג של בריחה, אם אתה באמת היית רוצה להעלות את רמת הדיון, היית מתמצת מתוך הקישורים את העניינים הרלוונטיים או לכל הפחות מסכם רעיון כללי.
אבל לצורך כך דווקא כן ביקרתי ב"אני מאמין" שלך, היה צפוי לזהות אותך כסופיסט (על אף ההגדרות המבישות הממלאות מושג זה) אבל גם זה לא ממש היווה פתרון לדברי, כתבת שם: "'האדם הוא מידת כל הדברים', טענו הסופיסטים, ובני האדם הם אלו שקובעים את הנורמות המחייבות. בהיעדר אמות מידה אבסולוטיות, האמת של האחד אינה בהכרח נכונה יותר מהאמת של האחר ומשתמע מכך שעל האדם לנתח לבדו את המציאות, לאמץ לעצמו אמת משלו.." נו מה זה אומר, מלבד זה שיש להם הנחת יסוד שאין אמות מידה אבסולוטיות, ולכן כל אדם והאמת שלו, ובכך ניתנה יריית הפתיחה ל'חיי הנצח' של הספקנות. מלבד הבעיתיות המוסרית שיש בכך, שקצרה היריעה כרגע מלפתח את זה, מעניין איך הם בכלל מקבלים סוג של אמת, אפילו יחסית, הרי כל אחד קובע לעצמו מי בר סמכא או מי שיכנע מספיק או איזה עיתון מדעי יותר נחשק וכן על זו הדרך מגיע ל'אמת' שלו, מה גבולות האמונה שלהם?
ואגב לפני שאתה מייצג את רוב האנושות, אל תשלול את רשיונם של אחרים, כמו במשפט הבא: "רוב האנושות הנאורה כבר הגיעה למסקנה שלאף אחד לא ניתנה רשות לייצג את האמת האחת".
התחמקות דומה אפשר לזהות גם כאן:
כתבתי בתגובה 21 אפריל 15:33: רוחניות היא מציאות חיה הממלאת את עולמנו ואותנו ונמצאת ברובד הנסתר מהחושים של רוב האדם מחמת העדר החומריות שבה. (הנפש היא דוגמא לכך). פנימיות התורה, עומק התורה, סודות התורה - בכללות עיניינם אחד הוא, ומשמעותם הוא עיניינים במציאות הרוחנית בעולם הטמונים בתיבות ואותיות הקודש של התורה.
ואתה בתגובה :"אילו הן סתם מילים ריקות מתוכן שלמדת לדקלם על ידי אנשים ששיכנעו אותך שהן טעונות במשמעויות רבות וכבדות." ושים לב להמשך שלך "... החוקרים כבר מסוגלים לשייך תכונות 'נפשיות' או 'רוחניות' לאיזורים ספציפיים במוח ולקשרן לפעילויות ביוכימית ברות מדידה. מה זה עושה להגדרות שלך? מי לדעתך מאפיין טוב יותר את הנפש – הרבנים או החוקרים? להערכתי, כמו בכל שאר המקרים בהם הרבנים מתיימרים להבנה מיוחסת כלשהי, גם במקרה של ה'נפש', שלטענתך מייצגת את ה'רוחניות', יתברר מהר מאד שהם לא ממש מבינים על מה שהם מדברים."
אם אתה באמת חושב שהצלחת לשכנע אותי ההיפך, האם ככה נראית ספקנות? האם לזה התכוונת כשכתבת באני מאמין שלך "שום עכבה אינה מונעת ממני לאמץ אפילו את הספקולציות הפראיות ביותר, אבל זאת רק בתנאי שהמחשבות החדשות אינן גורמות לי לאחוז גם בדבר וגם בהיפוכו. מבחינתי הכול מותר ואני מרשה לעצמי להעלות בדעתי את התסריטים והתיאוריות הדמיוניות ביותר, ובתנאי שהם אינם מכילים סתירות פנימיות, אינם סותרים תיאוריות מבוססות ובמידת האפשר, אינם נוגדים את תכתיבי ההיגיון"?
אתה אומר שאתה לא מבין תוך שבאותו משפט אתה שולל את הרעיון על הסף, נראה שאתה כלל לא מעוניין בלהבין אלא בללמד (שהרי כבר למדת מספיק, ומה בחור צעיר שטוף מוח יכול להוסיף לך בשעה שאתה כבר שבע מכיוצא בו).
ההערכה האישית שלי היא, שמסקנות המאמר שלך נובעות מדבר בסיסי ביותר והוא שאתה פשוט לא מאמין בפן הרוחני של המציאות, אין זה משנה כרגע הסיבה, אם לא חשים אותה או שהיא לא מזיזה מחוגים, עצם העדר המושג הזה, די בו בשביל לזרוע חושך ברוב חלקי התורה ובמיוחד בחלק 'מחשבת ישראל'. אי לכך ובהתאם לזאת מובן מדוע אתה חושב שהמושגים בלתי ניתנים להגדרה ולכן אתה מגיע למסקנה שהרבנים מנצלים 'פירצה' זו (חוסר ההגדרה) כדי לשרת את האינטרס האישי שלהם. אבל שים לב שכל הלוגיקה שלך בנוייה על אקסיומה שאין דבר כזה מציאות רוחנית, מפני שאם לצורך הדיון תקבל "בקבלת עול" את המציאות הזו, אז ודאי שתוכל בנקל להבין את ההגדרות עפ"י מה שהגדרתי לעיל וכן את דברי הרמב"ם שהרי חוסר ההבנה שלך ברמב"ם נובע מחוסר ההבנה שלך בהגדרות ש-ל-ו.
לכן אם תרצה לבקר את דבריו, עליך להבין על מה הוא מדבר לפני שאתה מבין על מה אתה חושב, הוויכוח שלך עם הרמב"ם צריך להתחיל במחוזות אחרים הדנים בדבר המציאות הרוחנית.
לסיום בנוגע לשאר המאמרים שלך באתר, כיוון שאני חושב שההתמקדות טובה מהפיזור, על אף שלל הנושאים שיש לדון בהם, אם תרצה אוכל להתייחס בתגובות למאמר מסויים שתבחר.
עד כאן לבינתיים המשך ערב טוב
1 מאי 2013 שעה 18:30, תגובתו של עדי אביר
|
על ה'אמיתות' השונות
|
כנהוג בקרב החרדים, המגיבים באתר אינם נוהגים להזדהות בשמם המלא ולכן לרוב אין באפשרותי לדעת מי עומד מאחורי הדברים. תחת מעטה האנונימיות המגיבים החרדיים גם אינם חשים כל חובה לבדוק את מקורותיהם, לשקול את דברי הזולת או למתן את הניסוחים שלהם. מכל תגובותיהם צפה ועולה תחושת העליונות שהבעלות על האמת האחת היחידה והבלתי מעורערת מקנה להם. מבחינתם, הסמכות העליונה ניתנה לסיסמה הרבנית ומילא כל דעה אחרת היא מבחינת 'טפשות' וכל מי שאוחז בה פשוט אינו מבין, טועה או מסלף בזדון את האמת האלוהית שניתנה למשמרתם הבלעדית של הרבנים ושפוטיהם.
18 אפריל 2013 שעה 22:08, תגובתו של עדי אביר )קישור לתגובה(
|
עזוב את הפרשנות החילונית ובא נתרכז רק בפרשנות התורנית של מושגים דוגמת 'רוחניות', 'עומקי התורה', סודות התורה' ו'פנימיות התורה'. אני מקבל את העובדה שאני רק אסקופה נדרסת לרגליהם של הצדיקים, הלא הם 'יהודים עובדי ה' עם נשמה מיוחדת מאת הבורא שדרכה הוא מגלה את רצונו' אבל לא ברור לי מדוע אפסותי ודלות השגתי, תכונות שלמעשה מכבידות על עוד שבעה מיליארד נפשות לערך, אמורים למנוע ממני להבין את המושגים הללו. נראה אותך מנסח הגדרות שתסברנה את המונחים הללו ועדיין לא תגרומנה למקצת חבריך להתרחק ממך. אני מוכן להסתפק בהגדרות של המאורות הגדולים שאת דבריהם אתה מקבל ללא כל ערעור והרהור. הפנה אותי לכרך בארון הספרים היהודי שם מוסבר פירושם של המושגים החמקמקים הללו ואשמח להגיב ולהביע את דעתי על הכתוב בו.
אני משוכנע שאם הייתי עובר שטיפת מח בישיבה גם אני הייתי יודע ש'ישנם אנשים כאלה קדושים ודאי לא ייפול מדבריהם דבר ארצה, שהרי זה דברי הבורא' והייתי משתיק את קול הגיוני, מוותר על זכותי לחשוב בכוחות עצמי ומשנן בעיניים כלות, אף אם עצומות, את כל דבריהם של ה'אנשים אחרים המיוחדים לכך' (כפי שדרך אגב נהגתי לעשות בימים בהם עדיין למדתי בישיבה).
אין טעם לדון בשלושת המחלקות של הרמב"ם, את דבריו אני דווקא מבין היטב ומסתבר שגם הוא אינו טורח להסביר את המושגים בהם הוא משתמש. כשהוא כבר נעצר לתת דוגמה ל'פליאות החמודות' שהכסילים לעולם לא יבינו הוא מביא לעזרתו את הסיפור מחגיגה יג:א בו מסופר: 'וכבר זכרו שאיש מן החכמים נכבד פיתה לאנשים בקיאים בחכמת מעשה בראשית, והוא היה בקי במעשה מרכבה, ואמר להם: למדוני מעשה בראשית ואלמדכם מעשה מרכבה. ואמרו: טוב הדבר. וכאשר למדוהו מעשה בראשית, נמנע הוא מללמוד להם מעשה מרכבה'. אני משוכנע שכל שותפי הסוד מבינים היטב את העומק הנפלא שבדברי הרמב"ם אבל אני חייב להודות שמעולם לא מצאתי בסיפור זה שום עומקים, סתרים, פנימיות או רוחניות ולדעתי אין בו דבר זולת האגו של רב יוסף.
באשר לשאלתך 'מדוע הדת שרדה' אני יכול רק להשיב לך שהדת לא שרדה. בכל מקום בו תמצא את ההשכלה והנאורות תמצא גם דעיכה של הדת. באירופה הכנסיות עומדות ריקות, בארה"ב הדת השילה את מטענה האידיאולוגי והדוגמתי והפכה למועדון חברתי ואפילו בישראל, רובו הגדול של הציבור אינו דתי ואינו חושב כמוך. הדת שורדת ואפילו מתעצמת במקומות שנשלטים על ידי הבורות והנבערות – בארצות ערב, בשכונות העוני של דרום אמריקה ואפריקה ובישיבות החרדיות שם אסור לתלמידים לקרוא עיתונים חילוניים, להתבונן בטלוויזיה, לשמוע רדיו לא פירטי ולשוטט באתרי אינטרנט לא מאושרים.
אם כבר בחרת לפקוח את עיני בקשר לסוקרטס ולאמת לבטח תשמח לקרוא את המאמר 'נפלאות הבורות'. רצוי גם שתחשוב מדוע רוב העולם נולד דווקא בלידת עכוז ורק אתם והמוסלמים הצלחתם להיוולד בלידה רגילה. אני מניח שהנמשל מובן.
בברכה,
עדי אביר
קצת צניעות לא תזיק, הרי אתה לא באמת מחזיק מעצמך בקי בספרי הרמב"ם, שנינו יודעים שזה רק תעלול שאתה יוצר אצל הקוראים שלך, ששמו "כשל איש הקש", אם היית קצת הגון כלפי עצמך וכלפי קוראיך לא היית נותר מבולבל. האם ברח מזכרונך ההלכות האלו (רמב"ם הל' יסודי התורה פרק ד' הל' כ-כא):
כ:
|
וענייני ארבעה פרקים אלו שבחמש מצוות האלו - הם שחכמים הראשונים קוראין אותן פרדס, כמו שאמרו ארבעה נכנסו לפרדס: ואף על פי שגדולי ישראל היו וחכמים גדולים היו, לא כולם היה בהן כוח לידע ולהשיג כל הדברים על בוריין.
|
כא:
|
ואני אומר שאין ראוי להיטייל בפרדס, אלא מי שנתמלא כרסו לחם ובשר; ולחם ובשר זה, הוא לידע ביאור האסור והמותר וכיוצא בהן משאר המצוות. ואף על פי שדברים אלו, דבר קטן קראו אותם חכמים, שהרי אמרו חכמים דבר גדול מעשה מרכבה, ודבר קטן הוויה דאביי ורבא; אף על פי כן, ראויין הן להקדימן: שהן מיישבין דעתו של אדם תחילה, ועוד שהן הטובה הגדולה שהשפיע הקדוש ברוך הוא ליישוב העולם הזה, כדי לנחול חיי העולם הבא. ואפשר שיידעם הכול--גדול וקטן, איש ואישה, בעל לב רחב ובעל לב קצר.
|
פנימיות התורה, עומק התורה, סודות התורה - בכללות עיניינם אחד הוא, ומשמעותם הוא עיניינים במציאות הרוחנית בעולם הטמונים בתיבות ואותיות הקודש של התורה.
נסיתי לתמצת ככל האפשר את הפירוש, כמובן שאתה יכול להתפלסף איתי עד מחרתיים על המושגים האלו, כמו גם הרבה מושגים מעולם המדע ובכלל מהמציאות הפיזית שלנו, שהתפלספו עד עצם היום הזה והיד עוד נטויה.
אל תדאג לכסף של החרדים, איך שלא תסובב את הגלגל תשועה והצלה תמיד תגיע, והרבה שלוחים למקום.
מה בדיוק הרמב"ם אמר ? לא הבנתי את כוונתך בשורה האחרונה.
הזרמים ביהדות
|
|
כשניתחתי את החוברת 'אבולוציה: תורת ההתפתחות' של הרב רדלר טרחתי למנות את ההנחות האקסיומטיות (אם תרצה תוכל לקרוא להם 'עיקרים') שהרב רדלר אימץ לעצמו, ובכללן:
1.
|
אין - ולא יכולה להיות - סתירה בין שום תורה מדעית לבין התורה.
|
2.
|
דברי חז"ל, וגם חלק מסיפורי התורה הנוגעים לעניין, אינם באים לתאר מציאות פיזית או אמיתות מדעיות, אלא מתייחסים לצד הרוחני של המציאות.
|
3.
|
התורה מצווה במפורש רק דברים שלא היינו יכולים להסיק לבד בשכלנו.
|
4.
|
סיפור הבריאה עוסק בעניינים עמוקים ונסתרים בפנימיות התורה.
|
5.
|
התורה לא באה לתאר כרונולוגית (ובוודאי לא פיזיקלית) את סדר בריאת העולם. זה פשוט לא הנושא של פרשת בראשית.
|
6.
|
התורה נכתבה מנקודת מבט אינסופית ולכן מבחינתה אין שום הבדל בין שני פרקי זמן סופיים, שלוש שעות ושישה מיליוני שנים הם אותו הדבר.
|
האם גם אתה חותם על העיקרים הללו? האם גם אתה חושב שניתן להעניק פירושים אלגוריים לפרקים שלמים בתורה ולהתעלם לחלוטין ממובנם הפשוט של הדברים? אם, כמו כל החרדים, גם אתה פוסל את הדעות הללו עליך להסכים עימי שאין ביהדות סט מוגדר ואבסולוטי של עיקרים וכל זרם משחק עם העיקרים כראות עיניו. אולי אפתח את הנושא במאמר עתידי אבל בינתיים אני שוב ממליץ לך לקרוא את המאמר שמנתח את החוברת של הרב רדלר.
המושג 'פרדס'
|
|
אתה כמובן קונה ומדקלם את כל הסיסמאות בהן הרבנים ניסו להשגיב ולהרחיק את תורות הסוד שלהם כדי שהדיוטות לא ילמדו אותן ויגלו שהמלך הוא ערום: אין דורשין במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד, לא לכולם יש כוח לידע ולהשיג כל הדברים על בוריין, אין ראוי לטייל בפרדס, אלא מי שנתמלא כרסו לחם ובשר וכו' וכו' אבל כל מסכי העשן הללו אינם יכולים להרחיק חוקרים רציניים שהתעמקו בתורות הסוד השונות ולא מצאו בהם דבר זולת מיתוסים זרים ששולבו עם האמונות היהודיות בכשרון שרק רבני ישראל מסוגלים לגייס. למעשה, אם נתעלם מהמיתוס האבסורדי שמעניק לרבי שמעון בר יוחאי את הבעלות על ספר הזוהר נגלה שהקבלה היא יצירה ימי-ביניימית ש'גיירה' אמונות גנוסטיות, נאואפלטוניות, זורואסטריות ובודהיסטיות, הכניסה אותן תחת מטריית 'תורת הסוד' והפכה אותן לנכס צאן ברזל של זרם גדול ביהדות.
מעניינת במיוחד החשיבות שחכמי התלמוד העניקו ל'מעשה בראשית' ול'מעשה מרכבה'. לא צריך השכלה רחבה למדי בכדי להבין שלהילת הקדושה שהוענקה לשני המושגים הללו אין כלל על מה להתבסס. מעשה בראשית, כך לפחות הרמב"ם, היא לא יותר מאשר הפיזיקה האריסטוטלית, תורה שנזנחה כבר לפני ארבע מאות וחמישים שנה לערך ואפילו אם נניח שמדובר בפיזיקה המודרנית נגלה שאין זאת תורת סוד כלל וכלל והיום כל תלמיד תיכון דן בחופשיות בדברים שבשעתו נמסרו רק 'למי שיש בו חמשה דברים: שר חמשים, ונשוא פנים, ויועץ, וחכם חרשים, ונבון לחש.' הדבר נכון גם בכל הנוגע למעשה מרכבה. הררים של להג קראתי עד שהבנתי שמאחורי כל הפנטזיות אין ולו עובדה קונקרטית ולא הזויה אחת.
רוחניות, פנימיות התורה, עומקי התורה, סודות התורה
|
|
כיוון שעדיין לא הבנתי מה זאת 'רוחניות' לא אוכל גם להבין את המשמעות המשפט 'פנימיות התורה, עומק התורה, סודות התורה - בכללות עניינם אחד הוא, ומשמעותם הוא עניינים במציאות הרוחנית בעולם הטמונים בתיבות ואותיות הקודש של התורה.' מה זה 'מציאות רוחנית שטמונה בתיבות ואותיות הקודש של התורה'? האם לא ברור לך שזה משפט ריק מתוכן אותו יכול לעכל רק מי שעבר שטיפת מוח רבנית ראויה לשמה? אתה משחק כל הזמן במילים חסרות משמעות. האם אינך מסוגל להסביר את המושגים הללו במונחים אותם גם אני אוכל להבין? האם בכל ארון הספרים היהודי אין ולו פרשן אחד שהתמודד עם הבעיה בלשון של בני אדם הגיוניים ולא בלשון המפותלת של הרבנים שלפי דעתי אינם מסוגלים להסביר את המושגים בהם הם משתמשים בחופשיות כה רבה?
הרמב"ם על האסלאם
|
|
ראה את תשובתו השנייה של הרמב"ם במאמר מאתר מכללת הרצוג וראה גם דיון בפורום באתר חדרי חרדים.
ברצוני להתייחס גם לדברים שכתבת לעדו אבל מפאת השעה אאלץ לדחות זאת למחר.
בברכה,
עדי אביר
21 אפריל 2013 שעה 23:26, תגובתו של אורח לרגע )קישור לתגובה(
|
הזרמים ביהדות
|
|
אולי לא הסברתי את עצמי מספיק טוב, או שדברי לא הובנו כהלכה, אבל במילים "עיקרי התורה" כוונתי הייתה למצוות התורה שהן העיקר בה ושם כולם מאוחדים.
אמירת "לשם ייחוד" לפני כל מצווה הוא עניין עפ"י קבלה וכלל לא קשור להבדלים מהותיים ובטח ובטח לא לעיקרים בתורה, אז במקום להמציא לנו דוגמאות מהשרוול, נסה להיות יותר רלוונטי.
הרב רדלר אינו מייצג אלא את עצמו בלבד במיוחד כאשר הפרשנות היא שלו באופן אישי ואינה מיוסדת על "ראשונים" ואחורה. ושוב אני מזכיר שגם כאן אין שום קשר לעיקרי התורה.
המושג פרדס
|
|
לעולם לא תבין מה זה פרד"ס, בשעה שכולך שטוף ארס נגד הדת.
הבנתי את הקו שלך, ספר הזוהר, מעשה בראשית, מעשה מרכבה, הכל של הגויים, הכל גנבנו, שום דבר לא שייך ליהדות, כולנו רמאים שמנסים לשלוט על הבורים, ולגנוב כסף מהמדינה, זה הסוד שלנו.
יש לך עוד משהו להוסיף... אההה.. שכחתי כולנו מדקלמים סיסמאות של רבנים שעברו מפה לאוזן ממתן תורה, וטוב שיש אותך שתפקח את עינינו ותגאל אותנו מהבערות, ממש כאביר על סוס לבן.
רציתי עוד לכתוב על ההמשך של תגובתך, אבל איני יודע אם אתה כדאי להתייחסות רצינית. מצד אחד אתה עושה משחק של אדם רציני כאילו בא לגלות לנו את האמת, ולהוציא אותנו מהבורות לנאורות. ומצד שני אתה נחשף כאדם מפוחד, ורמאי שמציג טיעונים באורח מגמתי כדי לפזר עשן בכל טיעון יהודי, ועוד להתהדר בנוצות של ספקן, שנוכל לחשוב שאתה גם חכם. שורה תחתונה איכזבת !
יום טוב
האם לא ייתכן מצב שלאחר שסיימתי את לימודי הישיבה, עשיתי תואר אקדמאי והשקעתי למעלה מארבעים שנה בקריאת חומר מחקרי, הגעתי למסקנה שכל הדתות הן בליל שקרים שגורמים אינטרסנטים גיבבו בכדי להבטיח ולשריין את מעמדם, סמכותם והכנסתם. אתה הרי מאמין שכך הוא הדבר בדת הנוצרית, שהרי בה לבטח אין כל אמת, ומדוע שלא תאמין שכך המצב גם ביהדות? בכל מקרה, לקח לי שנים ל'שטוף החוצה' את כל ההבלים הרבניים אז אל תנופף אותם מולי כאילו הם האמת האחת, היחידה והבלתי מעורערת. אתה נשמע לי כמו בחור די אינטליגנטי ועליך לקחת בחשבון שעוד יבוא היום בו גם אתה תתפקח ותבין שכל הדת נסובה סביב כסף, כח ושליטה. עד אז אל תשפוט בכזאת חומרה אנשים שכבר עברו מזמן את השלב בו אתה נמצא היום.
אני הבנתי היטב ואף התייחסתי להלכה כא של הרמב"ם, אני פשוט לא מבין מה היא מוכיחה. זה כמעט מובן מאליו שהרמב"ם יחשוב שצריך להשלים מסלול הכשרה רבני לפני הכניסה ל'פרדס' אבל המחשבות שלו אינן מחייבות אותי ומשום כך הן גם לא מוכיחות שום דבר. הייתי רוצה להתייחס לכך ביתר רצינות אבל פשוט איני יכול. דברי הרמב"ם משקפים את דעתו האינטרסנטית ואיני מרגיש שעלי להשיב להם.
ידידי, עיקרי התורה הוגדרו, בין השאר, על ידי הרמב"ם ורבי יוסף אלבו. המצוות אינן 'עיקרים' ואם היית קורא את דבריי בעיון הדרוש היית מגלה שאני אכן הסכמתי שברמה החיצונית והשטחית, זאת הנראית לעיין, כל הזרמים מתנהגים פחות או יותר באותו אופן. ההבדלים המהותיים ביניהם הם במישור האמוני ולא במישור ההתנהגותי.
הבנתי מהערתך בנוגע 'לשם ייחוד' שאינך בקי בנושא. אם היית מבין במה מדובר ומכיר את הרקע הקבלי לפסוק הזה היית מגלה שלמעשה מדובר במערכת אמונות שונה לחלוטין. הזרם הקבלי/חסידי מאמין שהיהודי, באמצעות מעשיו הפולחניים, מסוגל ל'תקן' ולהשכין שלום בין שתי ספירות שונות בתוך האלוהות עצמה. האם נראה לך שזאת היהדות של רבי עקיבא? למד קצת על ה'עיקרים' הקבליים והגד לי אם העיקרים הללו דומים לאלו של הרמב"ם ורבי יוסף אלבו. גם לאל הקבלי קשר מקרי בלבד לאל הרבני שאף הוא אינו דומה כלל וכלל לאל התנכי (ואל תתחיל להסביר לי מה שלימדו אותך על האלוהים, אני הרי דיקלמתי את כל הסיסמאות הללו עשרות שנים לפני שנולדת).
הרב רדלר מייצג זרם גדול בתוך הציונות הדתית שהוציאה מקרבה גם פרופסורים מבר אילן שספריהם מציגים תמונה דומה לשלו. אם היית קורא את המאמר שכתבתי בנושא היית מגלה שהוא דווקא כן מנסה לסמוך את דעותיו על 'הראשונים ואחורה'.
פרדס כותבים בלי גרשיים. כעת, לאחר שכתבת שיר קטן, לא נותר לך אלא להוכיח לי שאני לא מבין על מה אני מדבר בעוד שאתה יודע בדיוק מה מסתתר מאחורי האות 'ס'. ניסית במכתבך הקודם ולא הצלחת. להערכתי גם לעולם לא תצליח להסביר מהם 'סודות התורה' מבלי לגלוש לניסוחים מעורפלים שאין בהם דבר זולת מליצות. אדרבה, גלה לי סוד אחד ואסתפק בזה. זה לא צריך להיות קשה. מדע הפיזיקה, לשם משל, מצא דרך לחשוף את כל הסודות שלו בצורה מסודרת וחד ערכית. מדוע אתם תמיד מסבירים מושג ריק מתוכן אחד, למשל 'סודות התורה', באמצעות מושג ריק מתוכן אחר, למשל 'רוחניות'? כשתבין שאינך מסוגל להגדיר היטב את כל המושגים הללו אולי גם אתה תבין שהדת מורכבת משכבות על גבי שכבות של אמירות סתמיות שבסופו של דבר אינן נשענות על יסודות מוצקים כלשהם.
אני מבין שעצוב לך לגלות שהיהדות שאלה רעיונות מאחרים. מה נעשה, ככה זה. אחרים גם שאלו רעיונות מאיתנו. זה דרכו של עולם. האם הרמב"ם לא ייבא ליהדות את כל הפילוסופיה האריסטוטלית? למד קצת על מערכות האמונה הגנוסטיות, זורואסטריות ובודהיסטיות ועל הפילוסופיה הנאואפלטונית ואמור לי אתה מניין הקבלה שאבה מושגים כמו ניצוצות, אצילות, גלגול נשמות וסיטרא אחרא, שלא לדבר על אמונות דוגמת זו הקובעת שהיהודי שמקיים מצוות מסוגל להשכין שלום במרומים, ועוד בתוך האלוהות עצמה!
דרך אגב, אף סיסמה לא עברה מפה לאוזן מאז מתן תורה ולו רק בשל העובדה שהתורה נכתבה מאות שנים לאחר שהיא כביכול ניתנה על הר סיני. זה שבתורה כתוב משהו לא הופך אותו לנכון. כדי שאמונה תחשב לנכונה היא צריכה לקבל חותם הכשר של חוקרים ולא רק של רבנים.
כשתוכיח לי שאני 'שקרן שמציג טיעונים באורח מגמתי כדי לפזר עשן בכל טיעון יהודי' אני מבטיח להתנצל בפניך מעומק ליבי. עד אז אני מציע שפשוט תניח שאני רואה את הדברים אחרת ממך. אני יודע שאתה חושב שהאמת כולה שייכת רק לך ולרבניך אבל עליך לקחת בחשבון שקיימים טיפוסים, לבטח פחדנים אך לא בהכרח שקרנים, שחושבים אחרת.
אני מוכן לעשות איתך עיסקה. באתר תמצא מאות מאמרים במגוון תחומים בהם אתה אמור להתמצא. בחר איזה מאמר שתרצה והראה לכולם שאני 'רמאי שמציג טיעונים באורח מגמתי כדי לפזר עשן בכל טיעון יהודי'. רוב מאמריי מסתמכים על 'ראשונים ואחורה' ואם אני מסלף, מציג תמונה חלקית, משקר, מעוות, מעלים וכדומה הרי שלא יקשה עליך להציג את קלוני ברבים. אז קדימה, קרע אותי לגזרים אבל אל תסתור אותי באמצעות הסיסמאות של הרבנים שלך (שאת פרשנותם איני מקבל) אלא באמצעות 'הראשונים ואחורה' בלבד.
אני מבין שאכזבתי אותך. אנא אל תאכזב אותי ותקוף את המאמרים שלי בכל הכלים שעומדים לרשותך. מי יודע. אולי אתה תהייה הראשון שיצליח לסתור את דבריי בעזרת מקורות אמיתיים.
בברכה,
עדי אביר
אם לא הבנת מה היא מוכיחה, אני חוזר שנית בקיצור:
בקשר לרב רדלר, קראתי, לא ממש בעיון, אבל עדיין זה הספיק לטעמי בשביל לראות שהפרשנות ש-ל-ו בדברי ראשונים אינה נקראת דבריהם.
יש לך מספר בעיות הבנה או ידיעה בלשון הקודש ופרט בלשון העברית לצורך הסדר מספרתי לך אותן:
1.
|
אז לצורך הדיוק בד"כ עיקרי הרמב"ם נקראים "י"ג עיקרי הא-מ-ו-נ-ה" ויש גם מושג של עיקרי תורה או גם גופי תורה שעניינם מצוות. בכל אופן מהדוגמה שנתת עדיין איני מבין את הקושי/סתירה שאתה מנסה להציג, ויותר מכך נראה שהטישטוש בהבנה נובע מהחוסר רצון לקבל מספר פרשנויות, ברבדים שונים של התורה, ולראות איך שהם עניין אחד, וזאת הסיבה שאתה לא מסוגל לדמיין את דרכו של רבי עקיבא באמונה. הטענות שלך דומות לילד בן 5 שניקלע להרצאה במכניקת הקוונטים, ולבסוף טוען שהכל שטויות וחבל על הכסף שהמרצה גונב מהאוניברסיטה עם השרלטנות הזאת. לא כל מה שלא מבינים בקלות הוא ריק מתוכן.
|
2.
|
בהחלט שפרדס כותבים עם גרשיים, ב"ה זכית לגלות פסיק של משמעות מעולם ה"רמז", זה ראשי תיבות (פשט רמז דרש סוד) ולא פרדס תותים, נכון, אני יודע שהרמז הזה התגלה בשלב מאוחר יותר מהרמב"ם, כמו הרבה מאוד עינייני תורה שהתגלו בשלבים, ואין כאן מקום להאריך בזה.
|
3.
|
המילה סוד עפ"י האבן שושן היא "דבר סתר" אתה מבין, זה לא חייב להיות משהו מהאגדות שאוזן לא שמעה או חידוש במעשה בראשית, זה פשוט מסר נסתר.
|
המצחיק הוא שכל אחד יכול לבחור לעצמו את הד"ר או הפרופ' שתומך בהשקפתו ולרוץ עם זה, הרי מה איכפת לך ללכת לפי דעה של איזה היסטוריון או שניים שצצו משום מקום והחליטו שלפי "הממצאים" שלהם ההיסטוריה שונה משחשבנו, הרי אחרי הכל זה אחלה סקופ, אחרת איזה רייטינג היה להם בחיים לולא חידושים מעין אלו, ועוד שברור שבעדר כל כך הפכפך תמיד יהיה מי שירוץ לקש. לכן בזה אין מה להתווכח, אתה תתעקש על האמונה ההיסטורית שלך ואני על שלי עד שיבוא אליהו.
סליחה שאין לנו את החותמת של החוקרים, אולי תגיד לי לאיזה חוקר יש את החותמת כשר? אני מחפש אחד כזה שכולם סומכים עליו את ידיהם ושזה יהיה גם מישהו שחי לנצח שלא יבוא משהוא עם חותמת מזוייפת. אתה מבין על מה אני מדבר..? תסתכל על עצמך תראה איזה התפתלויות אתה מכריח את עצמך לעשות ובלבד שתהיה צודק (בעיני עצמך כמובן).
אין לי בעיה להתייחס לעוד מאמרים, בזמני הפנוי. ולא באתי לכאן במטרה להתכבד בקלונך חלילה, לא לתקוף ולא נצח, אלא ששמתי לב שאתה כן משטה את הקוראים ומוליכם שולל בדברים שאין בהם ממש, חלקם שיקריים חלקם חצויים ומגמתיים וחלקם בדמגוגיה של השכלה, כשמוכיחים אותך על טעותך אתה מתחמק תוך שינוי הנושא. ולכן בהתאם לנסיוני האישי בחיים מצאתי לנכון לכתוב כאן ביקורת על דבריך שאינם עולים בקנה אחד עם שאר באי עולם. והתחלתי להוכיח את השרלטנות הזאת מהתגובה הראשונה שלי כאן במאמר "חב"ד במסדרונות השלטון", עבדת ואספת כל כך הרבה דוגמאות של ארגון שמטרתו היא חסד, ולצורך כך ניסית לגייס את חוקי המדינה להוכיח שכולם גנבים, וראה זה פלא איך הערה קטנה בסעיף החוק הפכה את הקערה על פיה, תחשוב שלולא התגובה שלי כמה קוראים היו הולכים שולל ושונאים את המדינה וחושבים שכולם גנבים ומושחתים, ולא רק על כל הקוראים רחמנות אלא אף אתה בכללם ובראשם, וגם לאחר התגובה שלי לא פעלת מאומה לשינוי המאמר או לכל הפחות להורידו עד שיוכח אחרת, אלא מה, מוכרח שיש כאן מעשה שרלטנות ורמאות, וסביב צווארך מונח הקולר.
יום טוב
על מנת שהדיון יתנהל ברמה מכובדת עלינו להגדיר קודם כל שני מושגים חשובים:
אמת
|
|
אקסיומות
|
|
עתה נוכל לדון בעצם דבריך:
כשאתה קובע 'התגובות שלך הם ראייה (כאלף עדים) לכך שאתה מבין ממש מעט ביהדות' אתה מניח שאת היהדות ניתן להבין רק בצורה 'אמיתית' אחת ויחידה. אני חושב שכל מערכת של אמירות ניתן להבין במספר דרכים שונות, כשכל אחת מתבססת על אקסיומות שונות, ולכן אין דרך לקבוע אם אני מבין 'ממש מעט' או 'ממש הרבה' ביהדות. אני משוכנע שאני לא מבין את היהדות כמוך וכמו הרבנים שלך אבל, כפי שכבר ציינתי, איש לא העניק לכם את הזכות לפסוק מה אמיתי ומה שקרי, מה נכון ומה שגוי. כשאקבל את האקסיומות וכללי המשחק שלכם אזי לבטח יימצא מי שיוכל לאמוד את מידת הבנתי ביהדות אבל כיוון שאני משוכנע שהדת היהודית פותחה בהדרגה על ידי בני אדם אינטרסנטיים והיא נשענת על לא יותר מכרעי תרנגולת, הרי שאיני משחק את המשחק שלך וממילא אינך יכול לשפוט אותי.
אתה גם לא תמצא אותי פוסל את הדת כמו שנוהגים לעשות רוב האתאיסטים. איני יכול לשפוט את הדת על סמך האקסיומות שלי ולכן ברוב מאמריי תמצא אותי מניח שהאמירות הדתיות הן נכונות ולפיכך אני יכול לכל היותר למצוא סתירות פנימיות בין האמירות הללו לבין עצמן. הדרך להתעמת עם מאמריי אינה באמצעות 'דעת תורה' שקובעת שאני מבין מעט מאד ביהדות אלא על ידי כך שתראה לי שהסתירות שאני מוצא בדת הן מדומות וניתן להסבירן באמצעות אותם המקורות שמשמשים אותי. אני שב ומזמין אותך לנסות ולהראות לעולם כולו שאני לא באמת מבין את התנ"ך, התלמוד, המדרשים והראשונים.
אתה שב ומעלה ציטטה מהרמב"ם, כנראה כדי להוכיח לי שאני שוגה בטענה שאתה מייחס לי, היינו ש'לרבנים יש נחלה בלעדית לפנימיות התורה, והשאר הם סכלים שלעולם לא יצליחו להבין.' אני לא טענתי זאת. אני אמרתי שהרבנים מנצלים את המושג הזה בכדי להכשיר, לגייר ולטשטש את מקורו של כל רעיון ששובה את ליבם ומשום כך אף אחד אינו מסוגל להגדיר במדוייק מהי 'פנימיותה של התורה'. אני מבין שאתה חושב שכשהרמב"ם כתב 'ואפשר שיידעם הכול - קטן וגדול, איש ואישה, בעל לב רחב ובעל לב קצר' הוא התכוון לומר ש'פנימיות' התורה אינה נחלתם הבלעדית של הרבנים אבל זה לא מה שהוא באמת אומר. הרמב"ם אומר שלהכנס ל'פרדס' ראוי רק מי 'שנתמלא כריסו לחם ובשר', היינו שהוא יודע את האסור והמותר ואת כל שאר ההוראות הרבניות, כלומר, שהוא עבר דרך מסלול הכשרה רבני שמחק ממנו את יכולתו לחשוב בצורה עצמאית ושכנע אותו שלמושגים דוגמת רוחניות ועומק/פנימיות/סודות התורה יש איזו שהיא משמעות שניתן להגדירה במונחים שיובנו גם על ידי אלו שעדיין לא נדרסו על ידי המכבש התורני.
אני שמח שגם אתה פוסל את דבריו של הרב רדלר אך האם אין זה מוכיח שיש יותר מאשר ראיה אחת של היהדות? האם להערכתך היהדות שלך היא היהדות של הרב רדלר?
אני אשמח להמשיך ולהתדיין איתך אבל אני מבקש שתצמצם למינימום ההכרחי את השימוש בביטויים דוגמת 'יש לך מספר בעיות הבנה או ידיעה בלשון הקודש ופרט בלשון העברית', 'אתה מבין על מה אני מדבר..? תסתכל על עצמך תראה איזה התפתלויות אתה מכריח את עצמך לעשות ובלבד שתהיה צודק (בעיני עצמך כמובן)', 'שמתי לב שאתה כן משטה את הקוראים ומוליכם שולל בדברים שאין בהם ממש, חלקם שיקריים חלקם חצויים ומגמתיים וחלקם בדמגוגיה של השכלה'. גם משפט דוגמת 'כשמוכיחים אותך על טעותך אתה מתחמק תוך שינוי הנושא' דורש ממך זהירות יתר ולו רק משום שלא שמתי לב שהוכחת אותי על טעות כלשהי.
השם שניתן לעיקרי הרמב"ם אינו משנה דבר לעניינינו. שלוש עשרה העיקרים של הרמב"ם הן האקסיומות המרכזיות של הדת היהודית ולכן אתה מציין בתפילתך 'אני מאמין באמונה שלמה' ולא 'אני יודע בוודאות מוחלטת'. אני מבין שלא הורגלת לחשוב על העיקרים הללו כאקסיומות אבל אם תצליח להתעלות מעבר ליתרונות ההבנה וידיעת לשון הקודש שאתה מייחס לעצמך ודאי תגלה שאלו הם היסודות האקסיומטיים של היהדות.
קצת מוזר לי שעדיין לא הבנת את הקושי/סתירה שאני מנסה להציג, במיוחד לאור העובדה שלא ניסיתי להציג שום קושי/סתירה. כל שאני רוצה זה להבין את המונח 'סודות התורה'. למה כל כך מסובך להסביר לי מהם הסודות הללו ולתת לי דוגמה לסוד קטן אחד. אני מבטיח לא לספרו לאחרים. פשוט תפשיל את השרוולים, וותר על הדיון בטישטוש שלי ובחוסר רצוני 'לקבל מספר פרשנויות ברבדים שונים של התורה' ותן לי דוגמה לאחד מ'סודות התורה'. אני מניח שלאחר אלפי שנים כל הסודות הללו כבר נחשפו אז לבטח לא יקשה עליך לפרט סוד קטן אחד או להפנות אותי לאיזה פרשן שלא רק מדבר על 'סוד מסודות התורה' אלא גם מסביר אותו.
רבי עקיבא היה הציר המרכזי במהפכה הרבנית שהחלה בימיהם של רבי יהושע ורבי אליעזר. במהלך המהפכה הזאת הרבנים השתלטו על כל הנכסים הכוהניים והתירו לעצמם לדרוש את התורה בדרכים הנועזות ביותר, לעיתים קרובות ללא כל תלות בפשט התורה. כפי שכבר כתבתי לך, את עקרונות הדרש הרבני אני דווקא מבין ואם אנו כבר עוסקים בנושא אשמח אם תסביר לי מי התיר לרבי עקיבא לדרוש את מידת 'הריבוי ומיעוט' שהוא המציא. את המידה הזאת במתכונת הרבה יותר מרוסנת, הוא למד אמנם מרבו, נחמיה העמסוני/נחום איש גמזו, אבל אין שום מקור קדום יותר להמצאה שפתחה את הפתח בפני הדרש הפראי שאפשר לרבנים לדרוש מהטקסט המקראי כל שעל ליבם, ובמיוחד את המעמד, הסמכויות וטובות ההנאה שהם כה רצו. כתבתי על כך במאמר 'הרבנים והדרש הפראי' ואשמח לשמוע את דעתך בנושא, אם אפשר באופן ענייני ובלי הערות מגמדות.
רק לשם הבידור, בא נניח שאתה לא לגמרי מבין את הדברים שאני אומר. האם במקרה זה היית מזכיר לעצמך 'ילד בן 5 שניקלע להרצאה במכניקת הקוונטים, ולבסוף טוען שהכל שטויות וחבל על הכסף שהמרצה גונב מהאוניברסיטה עם השרלטנות הזאת'? האם איני רשאי להגיד גם לך 'לא כל מה שלא מבינים בקלות הוא ריק מתוכן'? זכור, אני מדבר אחרי לימודים בישיבה ועשרות שנים של קריאה ולימוד עצמי. האם נראה לך שבמשך כל שנותי לא הצלחתי להבין את האמירות הסטנדרטיות ביותר של הרבנים? זה שהבנתי אותן, דרך אגב, לא מחייב אותי להסכים עימן. אני יכול גם להבין וגם להסתייג. זה עדיין חוקי.
אני לא אמרתי ש'סוד' חייב להיות משהו מהאגדות. אני רק שב ומבקש, בפעם המי יודע כמה, שתגלה לי סוד אחד מהסודות העמוקים של היהדות.
הראייה שלך של העולם האקדמי אינה מבטאת את המציאות. בניגוד לעולם הרבני בו רווח הביטוי 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים' הרי שבעולם האקדמי הגישה היא הרבה פחות פשרנית. כל תיאוריה חדשה תזכה להגינות רק לאחר שהיא תתפרסם בכתב עת מדעי, ובכתבי עת מדעיים מתפרסמים רק מאמרים שעוברים בקרת עמיתים (Peer Review). תפקידם של העמיתים שמבקרים את המאמר לוודא שהמחקר מתבסס על ממצאים אמינים, שכל הממצאים הובאו בחשבון, שהממצאים נותחו בשיטות מחקריות מקובלות ושבתיאוריה החדשה אין סתירות לוגיות. במדעי הטבע הדרישות הן עוד יותר קשוחות אבל זה לא עניינינו כרגע. במקרים בהם אין מספיק ממצאים או שיש מחלוקת לגבוי אמינות ממצאי הבדיקות, כמו למשל בכל הנוגע לבדיקות פחמן 14 המתייחסות לתקופת הבית הראשון, יכולות לקום מספר אסכולות אבל במרוצת הזמן, ועם חשיפתם של ממצאים נוספים, אסכולות רבות תגווענה ותישאר רק אסכולה דומיננטית אחת. לכן, מי שעוקב אחר התפתחות המחקר המודרני אינו נוהג לבחור לעצמו את הפרופסור החביב עליו ובין אם זה מוצא חן בעיניו, ובין אם לאו, הוא לרוב נאלץ לאמץ את הדעה הרווחת או להציע תיאוריה טובה יותר.
לפיכך, לאף חוקר אין את חותמת הכשרות אבל אם דעה מסויימת זוכה למספר רב של ביקורות עמיתים חיוביות היא הופכת לדעה מחקרית מקובלת שיש להתחשב בה אפילו אם היא סותרת את דברי הרבנים, שלדעתי תמיד משרתים רק את האינטרסים האישיים שלהם ושל הפלג אליו הם משתייכים. לרוב החוקרים, דרך אגב, אין שום אינטרס אישי בתוצאות מחקרם ואין שום סיבה לחשוב שהם מטים את מחקרם מסיבות אינטרסנטיות (חוקרים פרו-פלסטינאים, במיוחד אנגלים וסקנדינבים, אכן מפיצים תורות רויזיוניסטיות אבל מעמדם בקרב חוקרי המקרא אינו גבוה ורוב החוקרים הרציניים פוסלים את עמדותיהם).
מחר אני מתכוון לפרסם מאמר קצר על הספר 'איך לקרוא את התנ"ך' של פרופסור ג'ימס קוגל מאוניברסיטת הרווארד. הספר, שעדיין לא תורגם לעברית, מציג את המחקר המקראי המודרני במלא הקפו ואין לי ספק שכל מי שיקרא אותו ישתכנע שמדובר בספר מאד רציני שנכתב על ידי פרופסור מאד רציני. דרך אגב, פרופסור קוגל, שכבר כתב מספר ספרים בתחום חקר המקרא, גר כיום בארץ ומלמד באוניברסיטת בר אילן. פרופסור קוגל הוא גם אדם מאמין ושומר מצוות שמסוגל להפריד בין ממצאי המחקר לאמונתו הדתית. כמוהו, אתה לא חייב לקבל את המסקנות של חוקרי המקרא אבל לא נראה לי שאתה רשאי לפסול אותם בכזאת קלילות לאחר שפרופסור דתי, שהקדיש את כל חייו לחקר המקרא, החליט להציגם. בהקשר זה ברצוני לציין שהמחקר המודרני אותו מציג פרופסור קוגל תואם במידה רבה את הדעות שאני מביע במאמריי. אין לי את הידע, ההבנה ויכולות הניסוח שלו אבל לא מצאתי בספר סתירות לעמדותיי ונראה לי שאין לי כל סיבה להתבייש במה שכתבתי. לא היה מזיק גם לך לקרוא קצת ספרות מחקרית ואז תוכל להעריך טוב יותר אם באמת כל האמת נפלה רק בחקם של רבניך או שמא יש גם אמיתות אחרות שראויות לקצת יותר לימוד ומחשבה.
אם אין לך בעיה להתייחס לעוד מאמרים, בזמנך הפנוי, אז אנא עשה זאת ואל תחשוש לקלוני. אם אתה יכול להוכיח שאני 'משטה את הקוראים ומוליכם שולל
בדברים שאין בהם ממש, חלקם שקריים חלקם חצויים ומגמתיים וחלקם בדמגוגיה של השכלה' אנא עשה זאת. אני אשמח לקרוא כל תגובה שלך שמתרחקת מהשמצות סרק ומסתמכת על ניתוח מושכל של דבריי. הייתי מציע לך, עם זאת, להעמיק חקור ולנסות להבין מה אני באמת טוען לפני שאתה משלח בי את חיציך המחודדים.
באשר לשרלטנות שלי בהצגת הטקטיקות השיווקיות של חב"ד: לא אתווכח איתך אם חב"ד זה ארגון של חסד או כת שמשתמשת בטקטיקות מיסיונריות בכדי להתעשר מעל ומעבר לכל מידה של טעם טוב אבל אציין שאת האירוניה שבדבריי לא ממש הבנת. לעצם העניין: חבילת מצות שמורות עולה כמאה שקל לערך וההחלטה אם זאת 'מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות העניין' נתונה ליועץ המשפטי לממשלה, אליו בכוונתי לפנות בעתיד הקרוב. היכן הפכת את הקערה על פיה? מהו מעשה השרלטנות והרמאות שלדעתך ביצעתי? איזה קולר מונח סביב צווארי? ברור לי שאתה מבין שברגע שאתה אומר משהו זה הופך לאמת מוחלטת שמחייבת אותי להוריד מאמרים מהאתר אבל מה נעשה, אני עדיין חושב שהיחס המועדף שניתן לחב"ד אינו נופל במסגרת המנהל התקין ויש לאסור על נבחרי ציבור ועובדי מדינה לקבל מתנות מהכת הזאת, ללא כל קשר לערכה הכספי של המתנה.
לסיכום: אנשים שקוראים את מאמריי אינם הופכים לשונאי המדינה. מי ששונא את המדינה הם אנשי הכת האנטי-ציונית ואנטי דמוקרטית שנקראת חב"ד שאדמורה האחרון התבטא החריפות נגד המדינה הציונית וסרב לדרוך על אדמתה.
בברכה,
עדי אביר
הן אמת שההקדמה בדבר הסכמה על אותן הגדרות חשובה מאין כמוה, בהחלט יש לנו פער, כמותי ואיכותי, גדול לסגור כאשר אנו באים להיתדבר בסוגיות מעין אלו. ועד שלא נבוא בגישור להבנה משותפת של אותן הגדרות הויכוחים שלנו בשלל נושאים יהיו עקרים מהיסוד.
עפ"י הלשון המקובלת גם בשפות אחרות, אמת היא מילה הבאה לייצג משהו אבסולוטי, יחיד, אובייקטיבי נצחי וכמובן תואם את המציאות על כל רבדיה )הגלויים לחושינו והנסתרים מהם), אם אתה מתנגד לכך, אתה יכול לומר שמבחינתך אין דבר כזה אמת, אבל קשה לקבל עיוות של המילה מעצם תוקף תפיסתה, אחרת אין לך מילה שתתאר פרשנות כזאת, לכן להגיד אמת סובייקטיבית זה לדעתי תחביר שגוי.
כמובן שהדעת נותנת שאמת כפי שהוגדרה לעיל, היא אינה טענות וסברות של אף אדם אלא רק הבורא בכבודו ובעצמו, ולכן גם כל גילוי ממנו לבני אדם הינו שומר על תוקף היותו אמיתי, וברור מכאן שאת היהדות ניתן לקבל בצורה חד סטרית אחת ואמיתית.
נראה שמה שכתבת בחלק מהפסקה שכותרתה אקסיומות, תומך בכל הנ"ל אלא שכל שנותר לנו הוא לברר את הנחות היסוד, עליהם מושתתים השקפות עולמנו (ואגב אולי אפשר להוסיף, שנראה שגם אתה מסכים עם אפשרות של אמת אחת רק שמבחינה טכנית חסרות לך הוכחות).
ועוד דבר הוא שהפער הזה הוא גם הסיבה שלא תצליח להשתמש בכלים מחוץ לתורה בשביל להסביר סתירות פנימיות בתורה, זה יכול להיות נמשל לבניית מגדל ללא יסודות, דבר שהוא מופרך מהדמיון אפילו. במיוחד כשמדובר בתורה שהנחת היסוד נותנת שהכל אמת צרופה (מקשה אחת) וכל האומר שאות אחת לא ניתנה בסיני הרי זה כופר בהכל. איך ניתן להסביר לדוגמא סתירה בין פסוקים, עם המקורות שלך בדיוק? מה הם המקורות שלך? ואולי לשני יש מקורות אחרים וטובים יותר? ואולי כל אחד סומך על המקורות שלו הסובייקטיביים? ברור אם כן שבגישה כזאת אין לדבר סוף.
בעניין הרב רדלר
|
|
בעניין העולם האקדמי
|
|
בנוגע לקושי/סתירה שלא ניסית להציג
|
|
ואני כתבתי: שאיני מבין מה אתה רוצה לומר בפסקה הזאת, ולכן נתתי שני אפשרויות סבירות קושי/סתירה, עכשיו זה עדיין מוזר לך?
בנוגע למצות
|
|
המתנות האלו ניתנות במשך שנים ומקובלות מאוד עלותם מגוחכת בשביל לתת אותם קנין למדינה במיוחד שמדובר באוכל מתכלה, ואם זה לא "מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות הענין" אז מה כן?!?
השרלטנות והרמאות (ר"ע מילוני הטעיה, גניבת דעת) -הכוונה לכך שאתה מציג את נבחרי הציבור הבכירים באור שלילי של עברייני חוק על סמך חשד בעלמא תוך הפגנת חוסר ידע בחוק עצמו. היינו אדם שהיה קורא את המאמר שלך ככתבו, הייתה בוערת בו חמתו על נבחרי הציבור אשר ככה עושים. והקולר הוא האחריות כלפי קהל קוראיך. אם יש לך רעיונות לחקיקות אחרות אתה מוזמן לנסות את מזלך בבחירות הבאות, עד אז תקבל את החוק הקיים בהגינות ותתייחס בקצת יותר כבוד לאנשים שמנהלים את המדינה.
בתגובה זו לא התייחסתי למה כתבת על הרמב"ם וכן לא הבאתי דוגמא לסוד בשל ההקדמה לעיל, כמובן שאם אראה צורך בהמשך אנסה בע"ה לבאר לך גם דברים אלו.
עד אז שיהיה המשך יום נעים לך
מה נעשה שהעולם האמיתי אינו כה פשוט כפי שהוא נראה מתוך הישיבה? הדיון במהותה של ה'אמת' החל עוד בשחר ימיה של הפילוסופיה והוא ממשיך עד עצם ימינו אנו ואני לפחות לא הייתי מתמצתו בהגדרה דוגמת 'הלשון המקובלת גם בשפות אחרות, אמת היא מילה הבאה לייצג משהו אבסולוטי, יחיד, אובייקטיבי נצחי וכמובן תואם את המציאות על כל רבדיה (הגלויים לחושינו והנסתרים מהם)'. זאת בהחלט גישה הדתית אבל בימינו רוב העולם הנאור כבר הבין שאין אמת אחת, ואם יש, זו לבטח אינה האמת החרדית. כתבתי על הנושא הזה מספר פעמים ואת הסיכומים הטובים ביותר תוכל למצוא בפרקון 'אני סופיסט' במאמר 'במה אני מאמין' ובתשובתי למכתבו של הרב פיזם במאמר 'התכתבות עם הרב והרבנית פיזם'.
התייחסותך לאקסיומות ולהנחות ייסוד גורמת לי לחשוב שטוב היית עושה אם היית מעמיק את הידע שלך בנושא. עם זאת, אתה צודק כשאתה אומר שלא ניתן להשתמש בכלים חוץ-תורניים בכדי להסביר את הסתירות בתורה עצמה, אבל זה בדיוק מה שאני אמרתי בתגובתי הקודמת ומשום כך אני משתמש רק במקורות תורניים להוכחת דבריי. בקטגוריה 'מבוכות תנכיות' תמצא עשרות מאמרים שמציגים סתירות תנכיות בהסתמך אך ורק על מקורות שמקובלים עליך. קרא וראה כיצד ניתן לסתור את התנ"ך באמצעות התנ"ך עצמו.
באשר ל'ראייה אחרת של היהדות', אין בכוונתי לפתח את הנושא הזה, עליו מוכל לקרוא גם במקומות אחרים. בקרוב אכתוב מאמר בשם 'שבעת היהדויות השונות' ובו אפרט את עמדתי בנושא.
אין לי מושג מה זה 'וידויו של כופר'.
באשר למושג 'לשם ייחוד'. אנשים כתבו דוקטורטים על האמונות הייחודיות של הקבלה, דוגמת זאת שגורסת שרק 'ייחוד', היינו מגע מיני, בין ספירת היסוד, הנקראת גם 'הקדוש ברוך הוא' לספירת המלכות, המכונה גם בשם 'השכינה', יכולה להשיב את השלמות וההרמוניה לאלוהות עצמה, כך שאני לא חושב שניתן לפשט את הנושא רמה של 'קושי/סתירה'. גם בנושא הזה יש הרבה ספרים חשובים וגם אותם לא יזיק לך לקרוא. כשתבין קצת יותר תגלה שהדמיון בין היהדות הקבלית/חסידית ליהדות הרבנית הוא שטחי בלבד וברמה האמונית כל זרם מחזיק בדעות שונות לחלוטין.
באינטרנט מחיר חבילה של 3 מצות הוא 30 ש"ח וחבילה של קילו הוא 100 ₪. אם תשיג לי אישור מחב"ד שמחיר קילו מצות שמורות הוא 50 ₪ בלבד הייתי שוקל בשנית את עמדתי אבל הייתי דורש מהם למכור את המצות במחיר דומה גם בשנה הבאה. אני מבין מכך שאתה קונה מצות שמורות של חב"ד שאתה עצמך חב"דניק וייתכן מאד שלאנ"ש הם מוכרים את המצה במחיר מיוחד. שרי הממשלה אינם אנ"ש ואם הם היו קונים קילו מצות שמורות בחנות הם היו משלמים על כך יותר ממאה שקלים חדשים. העובדה ש'המתנות הללו ניתנות במשך שנים ומקובלות מאוד' אינה מעלה ואינה מורידה. השאלה היא מה החוק קובע בנושא זה והשאלה הזאת תגיע לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה שיתבקש לפסוק בעניין.
כמובטח, פרסמתי היום מאמר על הספר 'כיצד לקרוא את התנ"ך' של פרופסור ג'יימס קוגל. כדאי לך לקרוא גם אותו ולו רק משום שפרופסור קוגל הוא יהודי אורתודוקסי, שומר תורה ומצוות, שמלמד באוניברסיטת בר אילן.
לסיכום, נראה לי שחסר לך הרבה מאד ידע שיצדיק את הלשון המתנשאת והמגמדת בה אתה נוקט ולכן אני מצפה ממך בתגובותיך הבאות תתייחס אלי באותו הכבוד בו אני מתייחס אליך. אם תפנים את העובדה שעדיין לא הגעת לרמה שמאפשרת לך לשפוט את הזולת ולפסוק הלכות בנושאים שבמחלוקת, אשמח להמשיך אתך את הדיון אבל אודה על האמת, שבעתי מבחורים צעירים שחושבים שם הבעלים של איזו שהיא אמת אחת, יחידה ואבסולוטית כך שבהכרח כל האחרים הם בעלי ידע נחות והבנה שגוייה.
בברכה,
עדי אביר
בנוגע למצות:
תעשה עם השאלות שלך כאוות נפשך, אני רק אומר לך שהשנאה שלך העבירה אותך על דעתך (אני מקווה שיש לך איזה 'קבוצת ביקורת' משפחה, חברים...לרעיונות הקטנוניים האלה).
לסיכום, יכול להיות שחסר לי הרבה ידע שקיים אצלך, ובכלל סליחה שאני לא אתה, חבל שכולם לא אתה, מבחינתי ניסיתי להוציא ממך ולהבין את הרעיונות הבומבסטיים שלך שיצדיקו את המלחמה בדת, אבל גיליתי אדם שמדבר בצורה נאה ומכובדת דברים ללא טעם, דברים שהוא מתקשה לפשט ולהסביר פסול מסויים, והכי חשוב זה שגיליתי אדם חסר סובלנות, אגוצנטרי שכופה רק את ההגדרות שלו (שהרי הוא למד מספיק וכל שנותר לו לעשות זה להאיר את כל החשוכים).
בנימה זו אאלץ להודיע על פרישתי שהרי גם ככה שבעת מאנשים כמוני.
לפני שאצטט לך את הקטע הרלוונטי מהספר התורני 'ידיד נפש – מבוא לתורת הקבלה' שמתבסס על ספר 'קל"ח פתחי חכמה' של הרמח"ל, ברצוני להקדים ולומר שעל פי תורת הקבלה בפרצופים זעיר אנפין ונקביה 'מונח השורש לכל בריות העולם ובהם עיקר ההנהגה וכל התיקונים שנעשו בזו"נ (זכר ונקבה) הם ההכנות לכל מה ששייך להנהגת העולם בו אנו חיים.' (עמ' 220) כשאנו מבינים את זה נוכל לצטט מפרק ט' בספר, פרק שנקרא 'עיקר העבודה להביא לזיווג זו"נ':
|
הארה מרובה הוא ענין של חסדים כלומר הארת חסדים, הארה מועטת הוא ענין של גבורות ודינים – צמצום חסדים. במצב של פנים בפנים גם הז"א (זעיר אנפין) וגם הנוקבא משפיעים חסדים והזיווג יהיה זיווג של חסדים, וההנהגה היוצאת מזיווג זה תהיה הנהגה של חסד. לעומת זאת במצב של אחור באחור גם הז"א וגם הנוקבא אינם מאירים, כלומר אין הארה של חסדים, ואז הגבורות שבשני הפרצופים מתלהטים כאחד ומתחברים ביניהם, ההנהגה היוצאת מזיווג זה היא הנהגה של דין. הענין הוא שזיווג אב"א (אחור באחור) חסר את התיקונים - הכנות המתאימות והזיווג הזה אינו כשאר הזיווגים הבאים בשלבים כפי שנסביר להלן, ואינו מקיף את איברי הז"א עם איברי הנוקבא. הרמח"ל בפתח קל"ה כותב: (ובזיווג אב"א) האורות עצמם אינם מסייעים זה את זה בגילוי הארה ותיקון אלא הוא ההתלהטות של שני מיני דינים: דיני הזכר ודיני הנקבה, בלא תיקון וסדר נכון ואינם פונים זה לזה כשם שאדם וחוה היו מחוברים כך ולא ראו זה את זה (לאדם וחוה נחזור להל"ן). מבחינה רעיונית כוונת הבורא יתברך שמו הייתה לגלות את סדרי ההשתלשלות בהדרגה ולכן נקבעו מצבים של אחור באחור כדי להשריש את הנהגת הדין ומצב של פנים בפנים להשריש את הנהגת החסד, וכן נקבע והושרש סדר מיוחד שיכריע בין הימין והשמאל ואכן הסדר הזה נקרא 'נסירה'.
... הנסירה היא ענין שהארה מיוחדת יוצאת מאו"א (פרצוף אבא ואמא) וכביכול "מנסרת" ומפרידה את הגבורות מהז"א ונותנת אותם אצל הנוקבא, לאחר תיקון זה – הנסירה – פרצוף ז"א כולו חסדים והנוקבא כולה גבורות והרי לפנינו מצב חדש בסדר ההשתלשלות, מצב מתוקן כלומר מצב בו שני הפרצופים מוכנים לקראת זיווג. ... לאחר שחוזר הז"א להיות כפי שהוא בשורשו, כלומר כולו חסדים, יש בו את כח להנהיג את הנוקבא ולהזדווג עימה, כפי שהזכרנו לעייל, זיווג הוא ענין של הסכמה בין זכר לנקבה, ואכן בזיווג זו"נ הנהגת הזכר היא חסד והנהגת הנוקבא היא דין. בתהליך הזיווג הזכר ממתק את הדינים שבנוקבא והתולדה היא הנהגה ממוזגת מבין שניהם.' וכו' וכו'[ה] |
באשר למצות, אם תתבונן היטב בתמונות[ו] שחסידי חב"ד צרפו לכתבות הניצחון שהם פרסמו באתריהם, אותם ריכזתי במאמר שהעלה את זעמך, תגלה שחלק מהאישים אמנם קיבלו חבילה של שלוש מצות אבל אחרים, בעיקר החשובים יותר, קיבלו חבילות של קילו.
בברכה,
עדי אביר
כולי תקווה שאכן 'ביקורת הכתיבה' שלי עליך תפעל לטובת הדיון ונוכל להמשיך לברר וללבן כפי כח ידיעתנו כל עניין שנחפוץ.
בתגובתך בתאריך 22 אפריל שעה 20:39 ביקשת להעלות את רמת הדיון בכך שנגדיר ב-י-ח-ד מושגים, בהם אנו עוסקים. אתה העלת על הבמה את הגדרותיך הנחרצות, בבטחון גמור שאחרת בלתי ניתן להוכיח. ולכן כתבתי כתגובה את הדברים הבאים, שקצת מקשים על התפיסה הסופיסטית של ריבוי אמיתות והנה ציטוט: "עפ"י הלשון המקובלת גם בשפות אחרות, אמת היא מילה הבאה לייצג משהו אבסולוטי, יחיד, אובייקטיבי נצחי וכמובן תואם את המציאות על כל רבדיה (הגלויים לחושינו והנסתרים מהם)", אם אתה מתנגד לכך, אתה יכול לומר שמבחינתך אין דבר כזה אמת, אבל קשה לקבל עיוות של המילה מעצם תוקף תפיסתה, אחרת אין לך מילה שתתאר פרשנות כזאת, לכן להגיד אמת סובייקטיבית זה לדעתי תחביר שגוי. כמובן שהדעת נותנת שאמת כפי שהוגדרה לעיל, היא אינה טענות וסברות של אף אדם אלא רק הבורא בכבודו ובעצמו, ולכן גם כל גילוי ממנו לבני אדם הינו שומר על תוקף היותו אמיתי, וברור מכאן שאת היהדות ניתן לקבל בצורה חד סטרית אחת ואמיתית.
נראה שמה שכתבת בחלק מהפסקה שכותרתה אקסיומות, תומך בכל הנ"ל אלא שכל שנותר לנו הוא לברר את הנחות היסוד, עליהם מושתתים השקפות עולמנו (ואגב אולי אפשר להוסיף, שנראה שגם אתה מסכים עם אפשרות של אמת אחת רק שמבחינה טכנית חסרות לך הוכחות)."
ואתה בתגובה לכך חבטת חזרה את הכדור אלי בטענה: "זאת בהחלט גישה הדתית אבל בימינו רוב העולם הנאור כבר הבין שאין אמת אחת, ואם יש, זו לבטח אינה האמת החרדית." אין שום התייחסות לוגית למה שכתבתי לך, לשלוח לכל מיני "מגילות התכתבות" או מאמרים אחרים, מבחינתי זה סוג של בריחה, אם אתה באמת היית רוצה להעלות את רמת הדיון, היית מתמצת מתוך הקישורים את העניינים הרלוונטיים או לכל הפחות מסכם רעיון כללי.
אבל לצורך כך דווקא כן ביקרתי ב"אני מאמין" שלך, היה צפוי לזהות אותך כסופיסט (על אף ההגדרות המבישות הממלאות מושג זה) אבל גם זה לא ממש היווה פתרון לדברי, כתבת שם: "'האדם הוא מידת כל הדברים', טענו הסופיסטים, ובני האדם הם אלו שקובעים את הנורמות המחייבות. בהיעדר אמות מידה אבסולוטיות, האמת של האחד אינה בהכרח נכונה יותר מהאמת של האחר ומשתמע מכך שעל האדם לנתח לבדו את המציאות, לאמץ לעצמו אמת משלו.." נו מה זה אומר, מלבד זה שיש להם הנחת יסוד שאין אמות מידה אבסולוטיות, ולכן כל אדם והאמת שלו, ובכך ניתנה יריית הפתיחה ל'חיי הנצח' של הספקנות. מלבד הבעיתיות המוסרית שיש בכך, שקצרה היריעה כרגע מלפתח את זה, מעניין איך הם בכלל מקבלים סוג של אמת, אפילו יחסית, הרי כל אחד קובע לעצמו מי בר סמכא או מי שיכנע מספיק או איזה עיתון מדעי יותר נחשק וכן על זו הדרך מגיע ל'אמת' שלו, מה גבולות האמונה שלהם?
ואגב לפני שאתה מייצג את רוב האנושות, אל תשלול את רשיונם של אחרים, כמו במשפט הבא: "רוב האנושות הנאורה כבר הגיעה למסקנה שלאף אחד לא ניתנה רשות לייצג את האמת האחת".
התחמקות דומה אפשר לזהות גם כאן:
כתבתי בתגובה 21 אפריל 15:33: רוחניות היא מציאות חיה הממלאת את עולמנו ואותנו ונמצאת ברובד הנסתר מהחושים של רוב האדם מחמת העדר החומריות שבה. (הנפש היא דוגמא לכך). פנימיות התורה, עומק התורה, סודות התורה - בכללות עיניינם אחד הוא, ומשמעותם הוא עיניינים במציאות הרוחנית בעולם הטמונים בתיבות ואותיות הקודש של התורה.
ואתה בתגובה :"אילו הן סתם מילים ריקות מתוכן שלמדת לדקלם על ידי אנשים ששיכנעו אותך שהן טעונות במשמעויות רבות וכבדות." ושים לב להמשך שלך "... החוקרים כבר מסוגלים לשייך תכונות 'נפשיות' או 'רוחניות' לאיזורים ספציפיים במוח ולקשרן לפעילויות ביוכימית ברות מדידה. מה זה עושה להגדרות שלך? מי לדעתך מאפיין טוב יותר את הנפש – הרבנים או החוקרים? להערכתי, כמו בכל שאר המקרים בהם הרבנים מתיימרים להבנה מיוחסת כלשהי, גם במקרה של ה'נפש', שלטענתך מייצגת את ה'רוחניות', יתברר מהר מאד שהם לא ממש מבינים על מה שהם מדברים."
אם אתה באמת חושב שהצלחת לשכנע אותי ההיפך, האם ככה נראית ספקנות? האם לזה התכוונת כשכתבת באני מאמין שלך "שום עכבה אינה מונעת ממני לאמץ אפילו את הספקולציות הפראיות ביותר, אבל זאת רק בתנאי שהמחשבות החדשות אינן גורמות לי לאחוז גם בדבר וגם בהיפוכו. מבחינתי הכול מותר ואני מרשה לעצמי להעלות בדעתי את התסריטים והתיאוריות הדמיוניות ביותר, ובתנאי שהם אינם מכילים סתירות פנימיות, אינם סותרים תיאוריות מבוססות ובמידת האפשר, אינם נוגדים את תכתיבי ההיגיון"?
אתה אומר שאתה לא מבין תוך שבאותו משפט אתה שולל את הרעיון על הסף, נראה שאתה כלל לא מעוניין בלהבין אלא בללמד (שהרי כבר למדת מספיק, ומה בחור צעיר שטוף מוח יכול להוסיף לך בשעה שאתה כבר שבע מכיוצא בו).
ההערכה האישית שלי היא, שמסקנות המאמר שלך נובעות מדבר בסיסי ביותר והוא שאתה פשוט לא מאמין בפן הרוחני של המציאות, אין זה משנה כרגע הסיבה, אם לא חשים אותה או שהיא לא מזיזה מחוגים, עצם העדר המושג הזה, די בו בשביל לזרוע חושך ברוב חלקי התורה ובמיוחד בחלק 'מחשבת ישראל'. אי לכך ובהתאם לזאת מובן מדוע אתה חושב שהמושגים בלתי ניתנים להגדרה ולכן אתה מגיע למסקנה שהרבנים מנצלים 'פירצה' זו (חוסר ההגדרה) כדי לשרת את האינטרס האישי שלהם. אבל שים לב שכל הלוגיקה שלך בנוייה על אקסיומה שאין דבר כזה מציאות רוחנית, מפני שאם לצורך הדיון תקבל "בקבלת עול" את המציאות הזו, אז ודאי שתוכל בנקל להבין את ההגדרות עפ"י מה שהגדרתי לעיל וכן את דברי הרמב"ם שהרי חוסר ההבנה שלך ברמב"ם נובע מחוסר ההבנה שלך בהגדרות ש-ל-ו.
לכן אם תרצה לבקר את דבריו, עליך להבין על מה הוא מדבר לפני שאתה מבין על מה אתה חושב, הוויכוח שלך עם הרמב"ם צריך להתחיל במחוזות אחרים הדנים בדבר המציאות הרוחנית.
לסיום בנוגע לשאר המאמרים שלך באתר, כיוון שאני חושב שההתמקדות טובה מהפיזור, על אף שלל הנושאים שיש לדון בהם, אם תרצה אוכל להתייחס בתגובות למאמר מסויים שתבחר.
עד כאן לבינתיים המשך ערב טוב
1 מאי 2013 שעה 18:30, תגובתו של עדי אביר
|
על ה'אמיתות' השונות
|
אקסיומות מדעיות ואקסיומות דתיות
|
האם כל המערכות האקסיומטיות תקפות באותה מידה?
|
מענה לטענותיך
|
האמיתות
|
עוד דבר זה, איפה כאן נכנסת האובייקטיביות האם גם היא יוצאת מהלקסיקון? נראה שההנחה שיש רק אותנו ולכן הכל סובייקטיבי ונבחן ביחסיות מסוימת סיממה במדת מה את השכל. אפשר אולי להמשיל זאת להרכבת פאזל בצורה חלקית, כיוון שלא מוצאים עדיין את יתר החלקים, ובכל זאת להכריז שזו התמונה השלימה ביותר כרגע, ולכן לעת עתה נסתפק בפיענוח חלקי הפאזל שכן רואים. אבל יבוא אחד ויטען, רגע, מדוע למהר להסיק מסקנות מביכות מחוסר ברירה שכזה, מדוע לא לחשוב שאכן יש תמונה מושלמת בצורה אובייקטיבית ורק היא בשלמותה מהווה מקור לאמת. ולא היא לא מגיעה ע"י האדם (הסובייקטיבי) בלבד, אלא מתגלית אליו.
ניסיתי למצוא לזה איזה סימוך ויקיפדי בשבילך ומצאתי את השורה הבאה בערך "אובייקטיביות": בזמן שאין הסכמה אוניברסלית על הגדרה מלאה ומקיפה של המונח, ניתן לקבוע שהנחה מסוימת נחשבת לאובייקטיבית כאשר תנאי האמת שלה הינם חסרי-תלות קוגניטיבית – כלומר, אינם תוצאה של שיפוט הנעשה על ידי ישות מודעת (סובייקט). בניסוח אחר, אמיתות אובייקטיביות הן אלו שמתגלות לעומת אלו שנוצרות. (סוף ציטוט). מניין הקביעה השרירותית הזו שהתורה היא גם מערכת אקסיומות? ואולי לא? היכן מצאת הכרח לוגי לכך? ואולי בכל זאת כן נאמין לעדות ההיסטורית (חסרת התקדים) המקובלת בכל תפוצות תבל, בדבר גילויו של הבורא. להגיד שהמדע בנוי על אקסיומות, זה מובן שהרי כולו תוצאה של פיתוח וחשיבה אנושית סובייקטיבית, אבל על עצם היהדות להגיד את זה? זה רק מחמת הסירוב העיקש לקבלת ההיסטוריה (ובאופן ממילא גם לקבלת ההווה). ואדרבה דווקא היהדות נותנת תוקף למדע יותר מאשר הוא דורש לעצמו.
רוחניות
|
בשביל להרחיב בהסבר על כך אני מעוניין לברר איתך קודם את עניין האמיתות (לטובת ייעול הזמן והדיון).
הסימטריה בין הצדדים
|
על אף הכבוד שאני רוחש למדע, בנוגע להמשך דבריך על החוסר סימטריות והחוסר סובלנות של המדע לסתירות, אני מסרב בתוקף לקבל את ההגינות של המדע המצטיירת מדבריך, זה פשוט לא תמיד נכון, היו ויש עדיין הרבה 'פינטוזים' במגזיני מדע נחשבים, ראה את האבולציה כדוגמא, שנראית כאילו יש תאוריה עם קצת חורים אבל מי שקצת שואל שאלות מגלה שיש בעיקר חורים עם תאוריה.
רמב"ם
|
עצם זה ששורש חוסר ההבנה שלך ברמב"ם, נבע לדעתי מחוסר ההכרה במציאות הרוחנית, גילה רק את הגורם להשתלחות הסוערת שלך על דברי הרמב"ם.
אבל הסתירה שהצגתי בדבריך אינה נוגעת לזה, ועדיין עומדת על תילה.
שמתי לך תגובה במאמר על בנימין.
6 מאי 2013 שעה 22:30, תגובתו של עדי אביר
|
1.
|
בתורה ניתן למצוא לא מעט אנכרוניזמים, היינו אזכורים לדברים שלא היו ידועים בעת שכביכול הגבורה נתנה תורה לעם ישראל, למשל: הפסוק 'וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן' (בראשית יד:יד) מתייחס למקום שקיבל את שמו מאות שנים מאוחר יותר, באמרו 'וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל' (בראשית לו:לא) משה הרי התייחס למוסד המלוכה שיקום כמאתיים שנה לאחר ימיו, כשהפסוק אומר 'אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב' (דברים א:א) מעלה את השאלה כיצד המחבר ידע ששמשה דיבר ב'עבר הירדן' אם בני ישראל עדיין לא עברו את הירדן? והמשפט 'וּבְשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים לְפָנִים וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם וַיַּשְׁמִידוּם מִפְּנֵיהֶם וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתָּם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה לָהֶם' (דברים ב:יב) לבטח נכתב על ידי מי שכבר ידע שהארץ נכבשה בפועל. הניסוחים האנכרוניסטים הללו מעלים את החשד שהדברים נכתבו כשבני ישראל כבר ישבו בארצם, שנים רבות לאחר שהתורה אמורה הייתה להינתן.
|
2.
|
התורה מוצפת בסתירות רבות ומגוונות שמחזקות את ההנחה שהיא לא נכתבה על ידי גורם אחד בלבד. בסתירות הללו דנתי בהרחבה בקטגוריה 'מבוכות תנכיות' וכדאי שתתרשם מהיקפן וטיבן.
|
3.
|
התורה מתארת אל גשמי ומוחשי שנגלה לבריות, מדבר עימם ובמקרה הצורך אפילו נאבק עימם. חכמי ימי הביניים לא יכלו לקבל שכך נראה ומתנהג האל שלהם ולכן הם עשו כל מאמץ להוציא את הפסוקים המפורשים מהקשרם ולהפכם לאלגוריות, מליצות שיר, מטפורות וכדומה. למרות המאמצים הללו קשה להשתכנע שבכל ההתייחסויות המגשימות שבתורה אין ולו ניסוח אחד אותו ניתן להבין כפשטו ולכן סביר מאד להניח שמי שכתב את ספרי התורה לא הכיר את תורות האלוהות של ימי הביניים. גם בנושא זה כתבתי מאמרים רבים אותם תוכל למצוא בקטגוריה 'האל – קווים לדמותו'.
|
4.
|
בתורה, ויותר מכך בנביאים ובכתובים, ניתן למצוא הרבה תיאורים קוסמולוגיים שמשקפים את ראיית העולם המיתולוגית של כל עמי המזרח התיכון. בימי הביניים ראיית העולם הזאת כבר עודכנה ולכן כל הפרשנים החלו למצוא בתורה רמזים לתורה הגיאוצנטרית של אריסטו, שבאותה העת שלטה בכיפה. כיום ברור לכולם שהיקום אינו דומה כלל ליקום המתואר בתורה מחד וליקום האריסטוטלי מאידך ולא ייתכן שאת התורה כתב גורם שאמור היה לדעת כיצד בדיוק נראה העולם. מאמרים שדנים בנושא זה תוכל למצוא בקטגוריה 'המדע היהודי'
|
5.
|
בספר בראשית, ובמקומות רבים בנביאים ובכתובים נשמרו הדים לסיפורים שאת מקביליהם ניתן למצוא במיתולוגיות של בבל, מצריים וכנען. חלק מהסיפורים המיתולוגיים הללו היו ידועים בתחילתו של האלף השני לפני ספירת העמים ואין שום אפשרות שעמי האזור למדו אותם מעם ישראל. במאמר 'מי כתב את סיפורי הבריאה בתחילת ספר בראשית' ריכזתי חלק מהשרידים המיתולוגיים ששרדו במקרא.
|
6.
|
בימיו של יאשיהו נמצא בבית המקדש ספר תורה לא מוכר. ניתן להניח בסבירות גבוהה שמדובר בספר דברים ושספר זה לא נכתב על ידי אותם הגורמים שכתבו או ערכו את שאר ספרי התורה. הרחבתי את הדיבור והבאתי ראיות רבות לייחודו של ספר דברים בשני מאמרים 'לידתו של ספר' ו'אוצר המילים של ספר דברים'.
|
7.
|
סיפורים רבים בתורה נכתבו או נערכו בצורה מרושלת שהותירה גם את הפרשנים נבוכים וחסרי אונים, תופעה לה לא היינו מצפים אם התורה אכן נכתבה על ידי האל בכבודו ובעצמו. דוגמה מצויינת לסיפור שגרם לפרשנים להעלות לא פחות מ-20 פרשנויות סותרות הוא סיפור 'מכירת יוסף'.
|
8.
|
קשה להתעלם מהעובדה שהתורה דואגת היטב למעמדם סמכויותיהם ורווחתם של חברי הגילדה הכוהנית. קשה להניח שמאחורי כל ההטבות הללו עומד בורא השמיים והארץ ולא כוהנים ששאפו להטיב עם עמיתיהם ועם עצמם. את הרעיון הזה פיתחתי בפרק בשם 'השיטה הכוהנית'.
|
9.
|
למדע יש הוכחות רבות לכך שהעולם שלנו משתרע על פני 13.5 מיליארד שנות אור וניתן למצוא בו מאות מיליארדי גלקסיות וסקסטיליוני שמשות, כאשר השמש שלנו היא רק אחת מהן. דרושה מידה גדושה של אמונה בכדי להניח שאותו האל שכביכול ברא יקום כמעט אינסופי גם עינג את עצמו מניחוח הבשר שעל האישים, בייחוד לאור העובדה שמהבשר עצמו נהנו, בסופו של דבר, הכוהנים ובני ביתם. זהו דיסוננס שאף אדם בדעתו הצלולה אינו מסוגל לעכל. את התהום הפעורה בין הדת למדע תיארתי במאמר 'מדע ואמונה'.
|
10.
|
באותו אופן, יש בידינו כבר מספר רב ביותר של ממצאים צולבים שמוכיחים כמעט מעל לכל ספק שהיקום נברא לפני יותר מ-13.5 מיליארד שנים, הארץ לפני כ-4.5 מיליארד שנה ויצורים דמויי אדם לפני יותר ממיליון שנים. כנגד כל הנתונים האמפיריים שבידי האנושות מתייצבת התורה עם סיפור פשטני וחסר כל ביסוס על בריאה שהתרחשה לפני פחות מששת אלפים שנה.
|
11.
|
אופיים המיתולוגי של סיפורים דוגמת סיפור תיבת נח מתחוור כאשר לוקחים דף נייר ועיפרון ומחשבים את משמעות המידע שניתן לדלות מבין דפי התורה. לשם משל, בעולם הריאלי אי אפשר לדחוס בתיבה אחת, על שטח של שני דונם לערך, 5,500 זוגות יונקים, 9,000 זוגות זוחלים ומיליון ורבע זוגות חרקים, שלא לדבר על כל הציפורים שלא יכלו לשהות באוויר חודשים על גבי חודשים ללא מנוחה ומזון. בנושא זה הרחבתי במאמר 'כיצד התנ"ך מוכיח את תורת האבולוציה'.
|
12.
|
באותו אופן, חישוב גס ביותר מלמדנו שהמדבר אינו מסוגל לספק את מי השתייה והצרכים התזונתיים של כשני מיליון גברים, נשים וטף במשך ארבעים שנות נדודים. סיפור על מיליוני אנשים שנדדו במדבר חייב להיות מיתולוגי לחלוטין.
|
13.
|
החכמים הכירו מסורות רבות שמתייחסות למעמד הר סיני, רובן כאלו שסותרות האחת את השנייה. בין השאר, הרבנים לא הצליחו להתאפס על האופן בו נאמרו הדברות, על תוכנן של לוחות הברית, על זהותו של האחראי לכתיבת הלוחות, על אופי הניסים שהתרחשו בעת מתן התורה, על מהלכו של הקול האלוהי שהקריא את הדברות וכדומה. אם המעמד אכן נחרט בזיכרון הלאומי וסיפורו עבר מאב לבנו היינו צריכים להיות עדים לנרטיב אחיד ולא למספר רב של נרטיבים מקבילים וסותרים. הרחבתי מעט בנושא במאמר 'אמינותה של המסורת'.
|
14.
|
סיפורים אינם יכולים לעבור מאב לבנו במעין 'טלפון שבור של עשרות דורות' מבלי לזכות בקישוטים, שיפורים ופיתוחים מגמתיים. יתרה מזאת, ספר אוטוריטטיבי שמספר את אותו הסיפור בהכרח משכיח את כל המסורות הקודמות, אם אכן היו כאלו, וגורם לציבור כולו ליישר קו עם הנרטיב הקנוני. לפיכך, לא יכולה להיות שום מסורת עצמאית שמסוגלת להוכיח לנו היום שאל כלשהו התגלה על הר סיני ונתן לעמו איזו שהיא תורה.
|
15.
|
כמה מאיתנו מחזיקים במסורת עצמאית הנוגעת למלחמת העולם הראשונה, שלפני פחות ממאה שנה גרמה למותם של כשש עשרה מיליון בני אדם ולפציעתם של עשרים מליון נוספים? כמה אוחזים במסורות עצמאיות על מלחמות נפוליאון, פרעות חמלניצקי, רדיפות האינקוויזיציה, זוועות המגיפה השחורה וכדומה? אם אנו יודעים עליהם משהו זה רק מהספרים. איש לא שמע על האירועים הללו מאביו ששמע מאביו וכך הלאה. מדוע שנאמין שדווקא אירוע שלא הצליח להרשים אפילו את אלו שלכאורה נכחו בו (שלמרות מראה עיניהם בחרו ל'חטוא' ולהתעלם מהמצוות האלוהיות שהם שמעו במו אזניהם) עבר מאב לבנו בשרשרת ארוכה שמוכיחה את נכונותו של הנרטיב הרבני? כיוון שהסיפורים על מסורת שמאשרת את אמיתותו של מעמד הר סיני, שעברה מדור לדור בעל פה, היא בלתי סבירה בעליל עלינו להניח שאין בידינו שום הוכחה בלתי תלויה לנכונות הסיפור על מעמד מתן התורה.
|
16.
|
התנ"ך עצמו מלמד שעד לעשורים האחרונים של ימי הבית הראשון בני ישראל לא היו מונותאיסטים טהורים והם האמינו שיהוה הוא האל של עם ישראל בדיוק באותו האופן שכמוש הוא אלוהי המואבים, כמון הוא אלוהי העמונים ודגון הוא אלוהי הפלישתים. התנ"ך אינו מספק לנו עדויות לאמונה מונותאיסטית צרופה ולעומת זאת הוא תורם הוכחות רבות לכך שאברהם, משה, יהושע, השופטים, דוד, שלמה, שמואל ואליהו האמינו בזכותם של בעל, מלכום, מולך, כמוש, עשתורת, דגון ודומיהם למשול בארצותיהם שלהם. מבחינה זאת האמונות של בני ישראל לפני המהפכות של חזקיהו ויאשיהו עומדות בסתירה גמורה למונותאיזם הצרוף של חכמי התלמוד וקשה מאד להניח שמצד אחד גדולי התנ"ך הקדישו את זמנם ללימוד התורה שבעל פה ומצד שני הם האמינו בקיומם הממשי של לא מעט אלים שכנים ולכן מיתוס מתן שתי התורות על הר סיני הוא בהכרח בעייתי. על הבעייה הזאת כתבתי בפרק בשם 'ההנותאיזם היהודי'.
|
17.
|
בעוד שהרבנים בוחרים אילו אמירות דתיות רצוי להדגיש, אילו יש להשכיח ואילו דורשות אקרובטיקה פרשנית שתסתיר את הסתירות והמבוכות הרי שהמדע אינו נצמד לאמירות שהופרכו, אינו דורש פרשנות מתמדת, אינו מוכן לחיות עם שתי אמירות סותרות, הוא חסר פניות, אמירותיו מסבירות את כל הממצאים ולא רק את חלקם ותורותיו היציבות לא הופרכו גם אחרי מאות שנים. המדע והלוגיקה הולכים יד ביד והמדע פשוט מוכיח את עצמו פעם אחר פעם, יום אחר יום. מדען החלל מכוון חללית לירח והחללית אכן נוחתת על הירח, הרופא נותן לחולה תרופות והחולה מחלים, המהנדס מתכנן בניין והבניין עומד, אפילו ברעידות אדמה. כל דבר שנסמך על המדע מתפקד כראוי וכיוון שהמדע פשוט 'עובד' הרי שכל מי שפוסל אותו אין לו על מה להסתמך. כיוון שכך, בבואנו לשפוט בין הדת למדע עלינו להעדיף תמיד את המדע ולפסול את כל אמירות דתיות שסותרות את תובנותיו.
|
18.
|
לכל תופעה בעולם הריאלי יש הצגה מתמטית. כל ההצגות המתמטיות תואמות זו את זו ואף משוואה לעולם לא תסתור משוואה אחרת שמתייחסת לאותם הגורמים. גם מניפולציות של הנוסחאות המתמטיות יש ביטוי בעולם הריאלי והתוצאות של החישובים המתמטיים מנבאים את התופעות שיתפתחו בעולם האמיתי (למשל, תוצאות החישובים במחשב הירי 'ינבאו' את המקום המדוייק בו יפגע הטיל או הפגז). משתמע מכך שב'שורשו' של העולם נמצאים המתמטיקה והמדע, ולא התורה שכביכול ניתנה על ידי האל. אם האל רצה לחשוף את סודותיו לעמו הנבחר מדוע הוא לא נתן להם ספרי מתמטיקה, פיסיקה או לוגיקה במקום ספרים שכל מילה בהם סותרת את ההיגיון ואת השכל הישר?
|
1.
|
ברחבי המזרח התיכון, ובכלל זה גם בכנען, הילכו אגדות עם שסופרו סביב המדורות השבטיות. ייתכן מאד שבתוך חלק מהסיפורים הללו היו חבויים גרעינים של אמת, באותו האופן שבבסיסן של האגדות על המלך ארתור האדיר ניתן אולי לאתר את רישומו של איזה מנהיג קלטו-רומי שלחם, ואולי אפילו ניצח, קבוצה של פולשים אנגלו-סקסיים.
|
2.
|
אגדות העם הללו זכו במשך השנים לקישוטים, ניפוחים ותוספות שונות ומגוונות, חלקם כדי להאדיר את תדמיתו של מי שנחשב לאב הקדמון של השבט, חלקם בכדי להסביר את מקורם של כל מיני שמות ותופעות וחלקם בכדי לקדם סדר יום זה או אחר. במרוצת השנים התפתחו מספר מסורות מקבילות כשכל קבוצה רצתה שהסיפור יישקף את הראייה ההיסטורית שלה ואת האינטרסים שלה[י].
|
3.
|
בשלב מסויים, קבוצה אחת זכתה למעמד דומיננטי והנרטיב שלה החל למזג לתוכו חלק מהנרטיבים המקבילים ולדחוק לשוליים את הנרטיבים של הקבוצות הפחות חזקות. הקבוצות ששואבות את סמכותם ואת הלגיטימיות שלהם מנרטיבים מתחרים ניסו אולי להתנגד ואז לא נותרה לקבוצה הדומיננטית ברירה אלא 'וַיִּזְבַּח אֶת כָּל כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר שָׁם עַל הַמִּזְבְּחוֹת וַיִּשְׂרֹף אֶת עַצְמוֹת אָדָם עֲלֵיהֶם וַיָּשָׁב יְרוּשָׁלָם'. בדרך זאת המלך יאשיהו סלל את הדרך למונופול של כוהני המקדש הירושלמי והעלים את הנרטיבים המתחרים ששימשו את כוהני הבמות שהיו פזורים ברחבי השומרון. (האם אתה באמת חושב שכולם אימצו את התורה המוכרת לך ככתבה וכלשונה?)
|
4.
|
לאחר שקבוצה מסויימת הפכה לדומיננטית היא יכלה להפיק את הספרים הרצויים לה ולהתאים כתבי יד עתיקים לנרטיב החביב עליה. בשלב זה לקבוצה הדומיננטית היה אינטרס להפיץ את 'תורתה' ברבים וכך 'נולדו' להם ספרים חדשים שהכילו סיפורי עם ישנים ומוכרים שעודכנו כך שישקפו את הנרטיב הדומיננטי ואת האינטרסים של הקבוצה השלטת, במקרה זה הקואליציה של אנשי חצר המלוכה וכוהני המקדש.
|
5.
|
כיוון שרוב רובו של עם ישראל לא ידע קרוא וכתוב, וכיוון שהאופוזיציה נעלמה מהשטח, הקואליציה השלטת יכלה להפיץ סדרה של ספרים פרוטו-קנוניים שגיבו את כל יומרותיהם. בספרים הללו נשתלו ההוראות התיאולוגיות והתקדימים שאמורים היו לקבע את מעמדם, סמכויותיהם וזכויותיהם של המלך ושל הכוהנים.
|
5.
|
מאוחר יותר, לאחר נפילתו של בית דוד והעברת הסמכויות לתיאוקרטיה הכוהנית ששלטה על עם ישראל לאחר שיבת ציון, ניתן היה לעדכן את הספרים הפרוטו-קנוניים, להוסיף להם הוראות ותקדימים חדשים ולהפיצם ברבים על ידי הקראה מחזורית קבועה ותמידית. בשלב זה הספרים הפכו לקנוניים והמסורות שהושתלו בהם הפכו לנכס צאן ברזל של הדת היהודית.
|
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות'.
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
|
א.
|
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָֹה וְעוֹשֶֹה וְיַעֲשֶֹה לְכָל הַמַּעֲשִֹים.
|
ב.
|
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים. וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹהֵינוּ. הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה.
|
ג.
|
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף. וְלֹא יַשִּיגוּהוּ מַשִּיגֵי הַגּוּף. וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל.
|
ד.
|
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן.
|
ה.
|
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ.
|
ו.
|
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁכָּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת.
|
ז.
|
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁנְּבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְתָה אֲמִתִּית. וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּבִיאִים. לַקּוֹדְמִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו.
|
ח.
|
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַמְּצוּיָה עַתָּה בְיָדֵינוּ הִיא הַנְּתוּנָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.
|
ט.
|
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.
|
י.
|
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יוֹדֵעַ כָּל מַעֲשֵֹה בְנֵי אָדָם וְכָל מַחְשְׁבוֹתָם. שֶׁנֶּאֱמַר הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵֹיהֶם.
|
יא.
|
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֹתָיו.
|
יב.
|
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ. עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא.
|
יג.
|
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.
|
התגובות האחרונות