Skip to content

1VSDAT

Open menu
רביעי, 20 מרס 2013 13:11

מה מפריע לי בתוכנית החינוך של יש עתיד? (מעגלתו של חילוני)

דרג מאמר זה
(21 מדרגים)

מה מפריע לי בתוכנית החינוך של יש עתיד?

 

מפלגת "יש עתיד" חוזרת ומצהירה על הצורך בצמצום מספר מבחני הבגרות.

אין לי בעיה עם זה.

יש לי, עם זאת, בעיה קשה עם רשימת הבחינות שבכוונתה להשאיר.

 

להלן ציטוט ממצע מהפלגה:



מפלגת "יש עתיד" תפעל לצמצום מספר בחינות הבגרות לכדי ארבע בחינות חיצוניות בלבד: שפה (עברית/ערבית, הבנת הנקרא), מתמטיקה, אנגלית ומקצוע בחירה אחד, תוך הרחבת הסמכויות והאמון בבתי הספר.

 

שימו לב להיעדרם של שני תחומים שלדעתי אדם לא יכול להיות מוגדר כבוגר מבלי שרכש אותם - אזרחות ומדע.

יכול להיות שאלה ייכללו בין מקצועות הבחירה אבל לדעתי - שניהם חיוניים לבגרותו של אזרח המדינה.



על הצורך בלימודי האזרחות לא ארחיב כאן מעבר לציון העובדה שאפילו חברי הכנסת שלנו אינם מבינים מהי דמוקרטיה.



לימודי המדע, עם זאת, הם המנגנון היחיד שבכוחו להביא את התלמידים לדעת את משמעות המילה "לדעת".

מכל נושאי הלימוד - המדע הוא היחיד שדורש "חיבור עם המציאות" ובהיעדרו יכולה כל תפישת העולם של האדם פשוט "לרחף באוויר".



למעשה, הוראת המדעים בישראל לוקה בחסר כבר שנים רבות.

מכתב (אותו תוכלו לקרוא בהמשך) שכתבתי ליולי תמיר כאשר הייתה שרת החינוך מתלונן בדיוק על עובדה זו.



העניין הוא שעכשיו, כאשר תיק החינוך בידי יש עתיד ורעיון הרפורמה בחינוך נישא בפי כל - בולט התכנון של יש עתיד לגרום להמשך קיומם של ליקויים אלה.

לאור העובדה שתפקיד שר החינוך מאויש על ידי אדם דתי, קשה שלא לקשור עובדה זו להמשך מלחמתה של  הדת במדע.



אנחנו מלגלגים לפעמים על האמריקאים שהשפויים שבהם נאלצים לקיים מלחמה נגד גורמי הדת המנסים להחדיר לימודי בריאתנות בטענה (המטומטמת) ש"יש לחשוף את התלמיד לכל הדעות".

אנחנו שוכחים, בלגלגנו כך, את העובדה שבישראל אין כל דילמה כזאת רק מפני שכל התלמידים לומדים בריאתנות בבית הספר היסודי ורק אחוז זעום מתוכם נחשף לאבולוציה (תרתי משמע).



אני מאד מקווה שיאיר לפיד יתעשת ויעשה כאן סדר אבל אינני אופטימי.



להלן המכתב שכתבתי בזמנו ליולי תמיר:



הנדון: הצורך בהוראת הפילוסופיה של המדע



בשנים האחרונות חווה החברה הישראלית סחף מתמשך של חזרה בתשובה.



סחף זה הנו רק אחד הביטויים של נהייה גוברת, בארץ ובעולם, אחרי הסברים בלתי רציונאליים ותמונת עולם מיסטית והזויה, המתבטאת, מעבר לחזרה בתשובה, גם באימוץ גובר והולך של "פילוסופיות" העידן ה"חדש" (אלו שלפני שקבלו את שמן היומרני היו ידועות כאמונות הטפלות של ימי הביניים) ושל גישות פסוודו מדעיות כמו "רפואה" אלטרנטיבית.



בדיונים בהם נידונה התופעה חוזרת ומושמעת הטענה שהיקפה הוא תוצאה ישירה של ריקנותם של החיים החילוניים. טענה זו מושמעת לעתים קרובות גם מפי אנשים שבחרו בחיים חילוניים.



כחילוני מבחירה חופשית אני יודע בוודאות שאין בטענה זו ולא כלום.

נכון אמנם שחייהם של רבים מבין המתקראים חילוניים ריקים מתוכן ממשי, במיוחד בימינו, לאחר מיצוי הפוטנציאל הממלא שהיה לחזון הקמת המדינה אבל ריקנות זו אינה אינהרנטית לחילוניות; היא מאפיינת רק את תוצריה של מערכת החינוך החילוני בארץ (ובעולם).



כדי להבין במה לוקה מערכת החינוך כדאי אולי להבין מה היה הגורם שהביא לסיומם של ימי הביניים ולשחרורם של חלק מבני האדם משבין של האמונות הטפלות בהן נשבו כתינוקות. לא קשה להבחין בכך שגורם זה הוא התפתחות הגישה המדעית לחקר המציאות.



מובן גם, על רקע זה, מדוע הממסדים הדתיים תקפו ככל יכולתם את מיצגיה ומסקנותיה של הגישה המדעית שהיא ההיפך הגמור מן הגישה הדתית המושתתת על אמונה עיוורת, ללא בדיקה, באקסיומות שבחרו מייסדי וממסדי הדת.



המסקנה העולה בבירור מן הנ"ל היא שאחד הכלים היעילים ביותר במלחמה באותה "בערות מרצון" הוא הנחלת ערכיה של המתודה המדעית על ידי מערכת החינוך או, במילים אחרות, הוראת הפילוסופיה של המדע.



לצערי, רוב התלמידים אינם אינטליגנטים דיים כדי להסיק את הפילוסופיה הזאת רק מתוך חומר הלימוד המועבר כאשר מלמדים מדעים ספציפיים כמו פיסיקה, כימיה או ביולוגיה ודרושה מסגרת מיוחדת שתעמיד אותם על הערכים המשותפים לכל הגישה המדעית (הוכחה בולטת לכך שאפילו חלק מן המדעים מועברים באופן "דתי" היא העובדה שמרבית תלמידי המגמות המדעיות המתקדמות מסיימים את לימודיהם בתיכון מבלי שהבחינו בעובדה שלימדו אותם שתי "פיסיקות" – זו שבה מערכת מגיעה לשיווי משקל כאשר שקול הכוחות הוא אפס וזו שבה שווי משקל מושג כאשר האנרגיה הפוטנציאלית היא מינימאלית – ומבלי להבין שיש לשאול את השאלה מדוע מתיישבים פתרונותיה של הפיסיקה האחת עם אלה של האחרת).



מכאן אני מגיע, כמובן, להמלצה שבעטייה כתבתי מכתב זה.



אני חושב ששילוב שיעורי חובה בפילוסופיה של המדע בתוכניות הלימודים הוא צורך מובהק של השעה.

יתר על כן: אם יש דבר שהייתי מצפה ממערכת החינוך להעניק לתלמידים גם אם יקוצץ תקציבה במידה שלא תאפשר לה להורות יותר ממקצוע אחד הרי זו הפילוסופיה של המדע.



בשיחה שקיימתי עם ידידתי מנוער – הפרופסור חגית מסר ירון – הביעה חגית הסכמה עם דברי. היא אמרה, עם זאת, שלדעתה תתקשה מערכת החינוך להקים מערך הוראה מלא לנושא ושכדאי, לכן, להתחיל במשימה פשוטה יותר כמו הכרזה על שנת לימודים מסוימת כ"שנת הרציונאליות" שבמסגרתה יונחלו ערכים נבחרים של הגישה המדעית לכלל התלמידים.



בברכה,



מיכאל רוטשילד,

רמות השבים



נקרא 3847 פעמים שונה לאחרונה ב- ראשון, 05 אוגוסט 2018 11:27

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

6 תגובות

  • קישור לתגובה שבת, 27 פברואר 2016 22:42 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    הקמת זרם חינוך חילוני:
    https://www.youtube.com/watch?v=h9OqgFQuxSM&feature=em-subs_digest

  • קישור לתגובה שני, 09 ספטמבר 2013 00:00 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2112737

  • קישור לתגובה רביעי, 29 מאי 2013 00:47 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    בעיני – מתמטיקה וחשיבה מתמטית זה אותו הדבר בדיוק ולכן אין לי כל בעיה עם זה שמלמדים מתמטיקה.
    הגישה שלי למבחנים קצת שונה.
    הקמפיין של "לימוד לשם הלימוד" כנגד "לימוד בשביל המבחן" ממש לא מובן לי.
    לדעתי לומדים כדי לדעת את מה שמלמדים ומה שמלמדים יכול להיות מקצוע מסוים ויכול גם להיות "איך ללמוד".
    לא לומדים לשם לימוד (מה זה בכלל? מה התוצאה של לימוד לשם לימוד? האם האדם אמור לדעת כתוצאה ממנה משהו נוסף? מה?) ולא לומדים בשביל מבחן (במה שונה "לימוד בשביל מבחן" מ:לימוד לשם ידיעת החומר"?)
    המבחן הוא בסך הכל דרך לדרבן את התלמיד ללמוד ולהעריך באיזו מידה למד את מה שרצו ללמד אותו.
    הרי בסופו של דבר צריך לתת לו ציון כי מוסדות ההשכלה והעבודה בהם ינסה להשתלב בעתיד זקוקים לכלים שיאפשרו להם לדעת מי מגיע אליהם והציון הוא אחד הכלים החשובים בהקשר זה.
    ציון נותנים על ידי בחינה. אין דרך אחרת. אפשר לשנות את מתכונת הבחינה ולמצוא דרכי בחינה שתהיינה פחות מאיימות ופחות משתקות (ואני מודע היטב לחרדת הבחינות. לקיתי בה בעצמי באופן קיצוני ביותר. גם כאשר ידעתי ת החומר באופן מושלם הייתי מבלה את רבע השעה הראשונה של הבחינה בבלק-אאוט מוחלט ורק אחר כך יכולתי להתחיל בעבודה על הבחינה) אבל אי אפשר להימנע מבחינה.
    השאלה היא על מה בוחנים, באיזה אופן, ועל מה נותנים ציונים.
    לשם המחשה – אספר לך סיפור מעברי.
    הייתי סגן אלוף בצבא ויצא לי לא פעם לשלוח אנשים מבין פקודי לקורס קצינים.
    מטבע הדברים, לא כולם עברו את קורס הקצינים בצורה חלקה וחלקם הגיע לוועדת הדחה – וועדה שבה יכול גם מפקדו של הצוער להשתתף ולהביע את דעתו ואולי אף למנוע את הדחת הצוער.
    הרקורד שלי בנושא זה הוא ממש יוצא דופן: כל שלושת הפקודים שלי שהגיעו לוועדת הדחה נשארו בקורס הקצינים בעקבות התערבותי.
    אחד המקרים זכור לי במיוחד והוא רלוונטי לנושא שבו עסקינן.
    דובר בחייל מאד מוכשר ששלחתי לקורס מכיוון שראיתי בו פוטנציאל גבוה לפיקוד על אחד המדורים בענף שעליו פיקדתי.
    המדריכים בקורס טענו שאין לו שום מוטיבציה וכל מה שמעניין אותו הם הציונים.
    צריך להבין שמפקד שבא להגן על חייל בוועדת ההדחה לא אמור לדבר על מה שקרה בקורס כי הוא לא היה שם. הוא אמור להגן על הצוער בטיעונים בסגנון "אז מה אם הוא לא טוב בניווטים? היחידה שלנו היא יחידת מחשב וניווט אינה יכולת שנדרשת בה" וכדומה.
    אבל במקרה הזה הרשיתי לעצמי לחרוג ממוסכמות אלו ואמרתי למדריכים הנדהמים: "מה שאתם אומרים אינו מעיד דבר על הצוער! הוא מעיד דווקא עליכם! הציונים שאתם נותנים היא הדרך שלכם לשדר לצוער את מידת שביעות רצונכם מביצועיו ואם אינכם מרוצים מביצועיו אתם צריכים לתת לו ציון נמוך יותר ולהסביר לו מה דורש תיקון. אם ציוניו טובים – סימן הוא שאת כל שנדרש לעשות עשה לשביעות רצונכם – אז על מה בדיוק אתם מתלוננים?"
    המדריכים נאלמו דום ומופז – שהיה אז מפקד בה"ד 1 קיבל את טענתי והשאיר את הבחור בקורס.
    לימים הוא סיים את הקורס והיה ראש מדור מעולה.

  • קישור לתגובה רביעי, 29 מאי 2013 00:01 הוסף ע״י רז

    שלום מיכאל,

    אני מסכים איתך לחלוטין שיש ללמד חשיבה מדעית (אתה קורא לזה פילוסופיה של המדע) בדגש על חשיבה ביקורתית - ובנוסף אני חושב שיש למד חשיבה מתמטית (ולא מתמטיקה), וקריאה ביקורתית תוך כדי לימוד תנ"ך/ספרות/ביולוגיה וכו'. כמו גם אזרחות - או ליתר דיוק, הלך רוח דמוקרטי, כלים כלכליים בסיסיים וכו'.

    אלו הכלים שלדעתי מדינה נאורה בעולם נאור אמורה להשריש בתושביה (הנאורים). עם בסיס שכזה, למעשה כל תחום, יוכל להילמד ולהתפתח ע"י התלמיד.

    יחד עם זאת אינני חושב שיש חובת מבחן, לשם לימוד, כיוון שאז הלימוד הופך ללימוד בשביל המבחן, ולא ללימוד לשם הלימוד, ויום לאחר המבחן (כפי שנהוג לומר) החומר פורח לו...

    לכן אני נוטה להסכים עם צמצום מספר הבחינות (כי בלי בחינות אי-אפשר), אך ראוי לבחון כיצד נלמדים המקצועות במערכת החינוך.

    - רז

  • קישור לתגובה רביעי, 10 אפריל 2013 22:13 הוסף ע״י מעגלתו של חילוני

    זה לא קשה להסביר:
    בהחלט מספרים לתלמידים שמדובר בעובדות.
    אם לך לא ספרו זאת אז את מקרה חריג.
    שימי לב שלא צריך לומר לך שמדובר בעובדה כדי שתסיקי מן הדברים שזו עובדה.
    אם מישהו אומר לך "אתמול הלכתי למוזיאון" – הוא לא צריך לציין שזו עובדה כי את באופן טבעי תסיקי מן האמירה את המסקנה שהוא באמת – עובדתית – הלך אתמול למוזיאון.
    כשמלמדים תנ"ך מלמדים בדיוק כך.
    לא אומרים לך "על פי המיתולוגיה היהודית ברא אלוהים בראשית את השמים ואת הארץ" כי אם "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ".
    וזה עובד! ילדים מאמינים! יצא לי לשוחח לא מעט עם ילדים בגיל הרלוונטי ורובם המכריע חושבים שכך אכן קרה.
    גם המבוגרים לא מצליחים, לרוב להתגבר על שטיפת המוח הזאת ורוב החילונים בארצנו הם מה שאני נוהג לכנות "דתיים בארון".

  • קישור לתגובה שלישי, 09 אפריל 2013 21:34 הוסף ע״י עלמה

    "אנחנו שוכחים, בלגלגנו כך, את העובדה שבישראל אין כל דילמה כזאת רק מפני שכל התלמידים לומדים בריאתנות בבית הספר היסודי...".
    מיכאל, בריאתנות?
    למה מפריע לך שמלמדים את סיפורי התנ"ך בבית הספר היסודי? אמנם את בית הספר היסודי סיימתי מזמן, אך לא זכור לי שהמורה ציינה בפנינו שמדובר ב"עובדות" או ב"אמת" כלשהי. תסביר בבקשה.

התגובות האחרונות