להלן ציטוט ממצע מהפלגה:
מפלגת "יש עתיד" תפעל לצמצום מספר בחינות הבגרות לכדי ארבע בחינות חיצוניות בלבד: שפה (עברית/ערבית, הבנת הנקרא), מתמטיקה, אנגלית ומקצוע בחירה אחד, תוך הרחבת הסמכויות והאמון בבתי הספר.
שימו לב להיעדרם של שני תחומים שלדעתי אדם לא יכול להיות מוגדר כבוגר מבלי שרכש אותם - אזרחות ומדע.
יכול להיות שאלה ייכללו בין מקצועות הבחירה אבל לדעתי - שניהם חיוניים לבגרותו של אזרח המדינה.
על הצורך בלימודי האזרחות לא ארחיב כאן מעבר לציון העובדה שאפילו חברי הכנסת שלנו אינם מבינים מהי דמוקרטיה.
לימודי המדע, עם זאת, הם המנגנון היחיד שבכוחו להביא את התלמידים לדעת את משמעות המילה "לדעת".
מכל נושאי הלימוד - המדע הוא היחיד שדורש "חיבור עם המציאות" ובהיעדרו יכולה כל תפישת העולם של האדם פשוט "לרחף באוויר".
למעשה, הוראת המדעים בישראל לוקה בחסר כבר שנים רבות.
מכתב (אותו תוכלו לקרוא בהמשך) שכתבתי ליולי תמיר כאשר הייתה שרת החינוך מתלונן בדיוק על עובדה זו.
העניין הוא שעכשיו, כאשר תיק החינוך בידי יש עתיד ורעיון הרפורמה בחינוך נישא בפי כל - בולט התכנון של יש עתיד לגרום להמשך קיומם של ליקויים אלה.
לאור העובדה שתפקיד שר החינוך מאויש על ידי אדם דתי, קשה שלא לקשור עובדה זו להמשך מלחמתה של הדת במדע.
אנחנו מלגלגים לפעמים על האמריקאים שהשפויים שבהם נאלצים לקיים מלחמה נגד גורמי הדת המנסים להחדיר לימודי בריאתנות בטענה (המטומטמת) ש"יש לחשוף את התלמיד לכל הדעות".
אנחנו שוכחים, בלגלגנו כך, את העובדה שבישראל אין כל דילמה כזאת רק מפני שכל התלמידים לומדים בריאתנות בבית הספר היסודי ורק אחוז זעום מתוכם נחשף לאבולוציה (תרתי משמע).
אני מאד מקווה שיאיר לפיד יתעשת ויעשה כאן סדר אבל אינני אופטימי.
להלן המכתב שכתבתי בזמנו ליולי תמיר:
הנדון: הצורך בהוראת הפילוסופיה של המדע
בשנים האחרונות חווה החברה הישראלית סחף מתמשך של חזרה בתשובה.
סחף זה הנו רק אחד הביטויים של נהייה גוברת, בארץ ובעולם, אחרי הסברים בלתי רציונאליים ותמונת עולם מיסטית והזויה, המתבטאת, מעבר לחזרה בתשובה, גם באימוץ גובר והולך של "פילוסופיות" העידן ה"חדש" (אלו שלפני שקבלו את שמן היומרני היו ידועות כאמונות הטפלות של ימי הביניים) ושל גישות פסוודו מדעיות כמו "רפואה" אלטרנטיבית.
בדיונים בהם נידונה התופעה חוזרת ומושמעת הטענה שהיקפה הוא תוצאה ישירה של ריקנותם של החיים החילוניים. טענה זו מושמעת לעתים קרובות גם מפי אנשים שבחרו בחיים חילוניים.
כחילוני מבחירה חופשית אני יודע בוודאות שאין בטענה זו ולא כלום.
נכון אמנם שחייהם של רבים מבין המתקראים חילוניים ריקים מתוכן ממשי, במיוחד בימינו, לאחר מיצוי הפוטנציאל הממלא שהיה לחזון הקמת המדינה אבל ריקנות זו אינה אינהרנטית לחילוניות; היא מאפיינת רק את תוצריה של מערכת החינוך החילוני בארץ (ובעולם).
כדי להבין במה לוקה מערכת החינוך כדאי אולי להבין מה היה הגורם שהביא לסיומם של ימי הביניים ולשחרורם של חלק מבני האדם משבין של האמונות הטפלות בהן נשבו כתינוקות. לא קשה להבחין בכך שגורם זה הוא התפתחות הגישה המדעית לחקר המציאות.
מובן גם, על רקע זה, מדוע הממסדים הדתיים תקפו ככל יכולתם את מיצגיה ומסקנותיה של הגישה המדעית שהיא ההיפך הגמור מן הגישה הדתית המושתתת על אמונה עיוורת, ללא בדיקה, באקסיומות שבחרו מייסדי וממסדי הדת.
המסקנה העולה בבירור מן הנ"ל היא שאחד הכלים היעילים ביותר במלחמה באותה "בערות מרצון" הוא הנחלת ערכיה של המתודה המדעית על ידי מערכת החינוך או, במילים אחרות, הוראת הפילוסופיה של המדע.
לצערי, רוב התלמידים אינם אינטליגנטים דיים כדי להסיק את הפילוסופיה הזאת רק מתוך חומר הלימוד המועבר כאשר מלמדים מדעים ספציפיים כמו פיסיקה, כימיה או ביולוגיה ודרושה מסגרת מיוחדת שתעמיד אותם על הערכים המשותפים לכל הגישה המדעית (הוכחה בולטת לכך שאפילו חלק מן המדעים מועברים באופן "דתי" היא העובדה שמרבית תלמידי המגמות המדעיות המתקדמות מסיימים את לימודיהם בתיכון מבלי שהבחינו בעובדה שלימדו אותם שתי "פיסיקות" – זו שבה מערכת מגיעה לשיווי משקל כאשר שקול הכוחות הוא אפס וזו שבה שווי משקל מושג כאשר האנרגיה הפוטנציאלית היא מינימאלית – ומבלי להבין שיש לשאול את השאלה מדוע מתיישבים פתרונותיה של הפיסיקה האחת עם אלה של האחרת).
מכאן אני מגיע, כמובן, להמלצה שבעטייה כתבתי מכתב זה.
אני חושב ששילוב שיעורי חובה בפילוסופיה של המדע בתוכניות הלימודים הוא צורך מובהק של השעה.
יתר על כן: אם יש דבר שהייתי מצפה ממערכת החינוך להעניק לתלמידים גם אם יקוצץ תקציבה במידה שלא תאפשר לה להורות יותר ממקצוע אחד הרי זו הפילוסופיה של המדע.
בשיחה שקיימתי עם ידידתי מנוער – הפרופסור חגית מסר ירון – הביעה חגית הסכמה עם דברי. היא אמרה, עם זאת, שלדעתה תתקשה מערכת החינוך להקים מערך הוראה מלא לנושא ושכדאי, לכן, להתחיל במשימה פשוטה יותר כמו הכרזה על שנת לימודים מסוימת כ"שנת הרציונאליות" שבמסגרתה יונחלו ערכים נבחרים של הגישה המדעית לכלל התלמידים.
בברכה,
מיכאל רוטשילד,
רמות השבים
התגובות האחרונות