בעבר הגעתי למסקנה שההסתברות ליצירה מקרית של עולם תומך חיים היא זניחה לחלוטין, אם לא פחות מכך, ולכן הייתי חייב להניח שהיקום שלנו נוצר בכוונת מתכנן, היינו, שישות לא מקומית כלשהי בחרה עבורנו את חוקי וקבועי הטבע. עתה, לאור השינוי הפרדיגמאטי שעובר על מדעי הפיזיקה והקוסמולוגיה, אני מוכן להניח שהיקום שלנו הוא אחד מאינספור היקומים המקבילים שמאכלסים 'יקום על' בו החוקיות האבולוציונית מבטיחה יתרון ליקומים יציבים שבתורם מורישים את תכונותיהם ליקומים שהם מולידים וכך הלאה, בשרשרת מתמשכת שמעניקה עדיפות ליקומים יציבים שהם בהכרח גם יותר ידידותיים ליצורים חיים. פרדיגמה זאת מייתרת את הצורך ביד המכוונת שהייתה אמורה לבחור בקפידה את החוקים והקבועים שהביאונו עד הלום ועתה כולנו יכולים לשוב לזרועות האתיאיזם ולפסול את קיומם של כל הישויות העל-טבעיות שנדרשו לנו בעבר.
מסקנות שמתבקשות מתיאורית המפץ הגדול
|
את המאמר הקודם בנושא, 'מדוע אני לא אתיאיסט'[א], כתבתי כשנגד עיני עמדה התיאוריה הגורסת שיקומים מתחילים את חייהם במפץ גדול[ב] ומסיימים את חייהם ב'ריסוק גדול' (Big Crunch) שהופך אותם חזרה לנקודה הסינגולארית ממנה הם באו. כיוון שהממשק בין כל יקום לזה שקדם לו ולזה שבא בעקבותיו עובר דרך נקודה בעלת אנרגיה אינסופית, אך חסרת מימדים ותכונות, הנחתי שללא יד מכוונת רק הגורל העיוור יכול להגריל את החוקיות והגדלים הפיסיקליים ששולטים בעולם והדבר היה נכון לגבי כל היקומים שקדמו ליקום שלנו וכל היקומים שעוד יבואו אחריו. בנוסף, אימצתי את דעתם של המומחים שקבעו שההסתברות להגרלה מקרית של עולם תומך-חיים שקולה להסתברות שסופת טורנדו תבנה מטוס בואינג 747 מגרוטאות המתכת והפלסטיק שהיא אוספת בדרכה ולכן לא היה לי קשה לקבוע שרק מתכנן על-טבעי היה מסוגל להנחיל לעולמנו את חוקיותו ולכוונן את הקבועים שמעניקים לטבע את תכונותיו.
ההשערה שאיזה מתכנן קדמון כפה על היקום, בדרך שעדיין אינה מובנת לנו, את החוקים והגדלים הפיסיקליים שבבא היום יאפשרו את קיומנו אינה כה פראית כפי שהיא נשמעת: בעת בנית מאיץ החלקיקים הגדול ב-CERN[ג] לא מעט מדענים העלו את הטענה שאנחנו משחקים באש משום שמאיץ החלקיקים יכול בתיאוריה לייצר 'מפץ גדול' ובעקבותיו גם יקום חדש שיתנגש ואולי אף ישמיד את היקום שלנו. לחששות הללו אין כמובן שום בסיס ועקב האנרגיות הנמוכות יחסית בהן מדובר, כל 'חור שחור' שייווצר בעת השימוש במאיץ החלקיקים של CERN יהיה במידות מיקרוסקופיות שלא יספיקו ליצירתו של יקום חדש. עם זאת, העיקרון כבר נקבע ובתיאוריה לפחות ניתן ליצור בתנאי מעבדה 'חורים שחורים', 'מפצים גדולים' ואפילו יקומים חדשים.
כיום הטכנולוגיה עדיין נמצאת בחיתוליה והיא אינה מאפשרת לנו לגלוש אל מעבר לתחום המיקרוסקופי אבל איש אינו יכול להבטיח לנו שטכנולוגיות עתידיות[ד] לא יאפשרו לנו לייצר במעבדות שלנו יקומים חדשים, בעלי חוקים וקבועים שיבחרו על ידינו, שיתנתקו מעולמנו וייעלמו חיש קל במימדי מרחב אחרים. במקרה זה אנו נהיה המתכננים העל-טבעיים של העולמות החדשים ולכן גם לא נוכל לפסול את ההשערה שהיקום שלנו נוצר במאיץ חלקיקים גדול שהופעל ביקום-אם שמתקיים במימד אחר[ה]. אם העולם שלנו אכן נוצר במאיץ חלקיקים ביקום-אם כלשהו הרי שהמדענים שיצרו אותו הם יצורים מוחשיים לכל דבר ואין לכנותם 'על-טבעיים', מושג שטומן בחובו משמעויות תיאולוגיות, אלא 'לא מקומיים', מושג שמציין השתייכות למערכת חומרית זרה, דוגמת יקום האם התיאורטי אליו, כנראה, לעולם לא נוכל להגיע ועימו, מן הסתם, לעולם גם לא נוכל לתקשר.
מסקנות שמתבקשות מתיאורית ריבוי היקומים
|
האפשרות התיאורטית שמאיץ חלקיקים משוכלל מסוגל לייצר יקום חדש שיתקיים במקביל ליקום שלנו מחזקת תיאוריה וותיקה הנקראת 'תיאוריית ריבוי העולמות' (Multiverse)[ו]. תיאוריה זו מניחה את קיומו של 'יקום-על' רב-מימדי בו מרחפים הרבה מאד, אם לא אינסוף, יקומים בעלי מספר נמוך יותר של ממדים. תיאוריה זאת נמצאת עדיין בחיתוליה, והיא נשענת על אפשרויות מתמטיות יותר מאשר על ממצאים פיזיקאליים, אבל היא פותחת פתח לספקולציות חדשות שמרחיקות את הצורך ב'יד המכוונת' שלכאורה בחרה עבורנו את החוקים והקבועים תומכי-החיים של הטבע.
תיאוריית 'ריבוי העולמות', בניגוד לתיאוריית 'המפץ הגדול', אינה מחייבת את היקומים להתחיל ולהסתיים בנקודה סינגולארית ש'מוחקת' את כל זיכרון העבר. אם יקומים עובריים נוצרים ב'חורים שחורים', טבעיים או מעשי ידי יצורים תבוניים, אזי אין לפסול על הסף את האפשרות שיקום האם יהיה מסוגל להעביר ליקום העוברי את חוקי הטבע ואת ערכיהם של קבועי הטבע. במקרה זה אנו כבר לא יכולים לדבר על הגרלה מקרית של חוקים וגדלים, שסיכוייה ליצור עולם תומך-חיים הם לכל היותר זניחים, ועלינו לוותר על הראיה ההסתברותית ולהתחיל לחשוב במושגים אבולוציוניים: ברב-יקום, בו היקומים העובריים יורשים את תכונותיהם מיקומי האם שלהם, יקומים לא יציבים ייעלמו עוד לפני שיהיה ספק בידם 'להוליד' מספר רב של יקומים עובריים בעוד שהיקומים היציבים ישרדו פרקי זמן ארוכים ו'יולידו' עוד ועוד יקומים עובריים שבהדרגה יגדילו את שיעור היקומים היציבים בקרב אוכלוסיית היקומים שמציפה את 'יקום העל'.
עתה אנו זקוקים למנגנון של מוטציות מקריות שיחדיר את השונות ליקומים העובריים ויעניק ליקומים מסוימים יתרון על פני יקומים אחרים ואנו בדרכנו לרב-יקום מתפתח בו היקומים הופכים בהדרגה ליותר ויותר יציבים ומאריכי חיים ולכן גם יותר ידידותיים ליצורים חיים מסוג זה או אחר. רב-היקום שמתפתח באופן אבולוציוני מאפשר לנו להניח שהסתברות היווצרותו של היקום תומך החיים שלנו אינה כה זניחה כפי שהיה נדמה לי מלכתחילה ועל ידי כך מתבטל הצורך ב'יד המכווננת'[ז] שבחרה עבורנו את התנאים המיוחדים שאפשרו ליצורים חיים להיווצר ולשגשג.
את הפרדיגמה הקוסמולוגית החדשה, הכוללת בין השאר את השערת ריבוי היקומים, ניתן ללמוד בעזרת הסרטונים הבאים:
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הירוקה הנקראת 'הפניות' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
|
ראה הערך 'המפץ הגדול' בויקיפדיה
ראה הערך 'מאיץ LHC' בויקיפדיה ובמיוחד את הסעיף 'חורים שחורים זעירים' בתוך הערך הזה
כיום החלקיקים מואצים בצינורות באורך 27 קילומטרים ש-Cern פרשה בסביבת העיר ג'נבה. בעתיד אולי נוכל להאיץ חלקיקים במסלולים שמקיפים את הירח, ובשלב מסוים אולי אפילו את מאדים, וייתכן מאד שבמאיצי חלקיקים ענקיים מעין אלה ניתן יהיה לייצר 'מפצים גדולים' ו/או 'חורים שחורים' עם אנרגיות שיאפשרו לנו לברוא יקומים חדשים.
במרחב תלת-מימדי קשה 'להחביא' יקום נוסף אבל איש עדיין לא הוכיח שאין מימדי מרחב נוספים, זרים לשלושת מימדי המרחב שלנו, בהם מתקיימים יקומים תלת-ממדיים אחרים. את התופעה הזאת קשה לדמיין אבל נוכל להבינה אם נמשילה לעולמות דו-ממדיים, דוגמת דפי נייר, שמרחפים במקביל זה לזה בעולם התלת-מימדי המוכר לנו. הדפים הללו אף פעם לא יתנגשו האחד עם השני והיצורים שחיים עליהם יוכלו לחוש את העולם הדו-מימדי שסביבם אבל הם לא יהיו מודעים לקיומם של כל שאר הדפים שמרחפים במימד השלישי, מעליהם או מתחתם.
ראה הערך 'Multiverse' בויקיפדיה האנגלית
אף שהיא אינה יכולה לבטל את הצורך הזה באופן סופי ומוחלט. בסופו של דבר אנו חייבים להתעמת עם השאלה: מדוע בכלל יש ברב-יקום חומר ו/או אנרגיה ולא רק 'ריק' מושלם?
התגובות האחרונות