מה בין דת למדע?
|
היהודים אוהבים לייחס לעצמם חידושים רבים ולהתגאות בידע המיוחס שכביכול ניתן להם היישר מפי הגבורה ולכן הם מנצלים כל הזדמנות בכדי להצהיר שהם היו הראשונים שהאמינו באל אחד[א], הראשונים שהבינו שהאלוהים שלהם אינו גשמי ואינו מוחשי[ב] והראשונים שקיבלו על עצמם את תכתיביו המוסריים של מקור כל המוסר[ג]. עם זאת, מעטים הם העבדקנים שיסתכנו בכניסה לטריטוריה המסוכנת של המדע ורק הנלהבים שבהם יאזרו את האומץ להתהדר בידע הקוסמולוגי שכביכול הוצפן בשתי התורות האלוהיות, זאת שניתנה בכתב וזאת שניתנה בעל פה, במיוחד כאשר ניתן לבדוק את נכונותו של הידע הזה גם באמצעים חוץ-תורניים, דוגמת תצפיות, ניסויים וניתוח לוגי.
אין בכך כל פלא: החל מהמחצית השנייה של המאה השש עשרה, המדע היווני, שדחק והחליף את ראית העולם המיתולוגית של התנ"ך[ד], ירד מגדולתו ופינה את מקומו לתורות מודרניות שעוצבו על סמך ממצאים אמפיריים, חישובים מתמטיים וחיזויים הניתנים להפרכה. את התורות הללו אימץ כל מי שאינו נעוץ כמסמר חסר ראש בקיר האמונה והצלחתן מתבטאת בכך שאפילו הכנסייה הקתולית, המעוז המבוצר של השמרנות האנטי-מדעית והאנטי-מודרנית, החליטה בסופו של דבר לנטוש את מרבית הקיבעונות שלה, לחדול ממלחמתה ברעיונותיהם של מי שהיא החשיבה כגדולי הכופרים, ניקולס קופרניקוס[ה] וגלילאו גלילי[ו], ולהשלים, ולו רק בשתיקה, עם עליונותו של המדע האמפירי על פני האמונה העיוורת.
האם יש בכלל צורך להוכיח שהתנ"ך משקף את המדע המיתולוגי והפרימיטיבי שהיה מקובל על כל זקני המזרח התיכון לפני שאלכסנדר מוקדון הביא לאזור את הקדמה ההלניסטית ועימה את החשיבה המדעית של הפילוסופים היווניים? הבעיה מובלטת כבר בפרק הראשון של ספר הספרים שפותח באחד מאותם פסוקים שהמדע המודרני נישל כבר מזמן מכל משמעות אפשרית:
|
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.[ז]
|
בפסוק זה 'הָאָרֶץ' היא כנראה המשטח רחב הידיים שהאל הניח על פני עמודים, כמתואר בפסוקים דוגמת 'יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד'[ח] אבל מהם אותם 'שָּׁמַיִם' שהוא ברא במקביל לארץ? קשה להאמין שהמספר מכוון בדבריו ליקום המתפרש על פני מיליארדי שנות אור וסביר יותר להניח שבמושג 'שָּׁמַיִם' הוא התכוון לכל היותר לקומה השלישית של המבנה התלת-קומתי[ט], כלומר, למרחב שבין הארץ השטוחה לגגו של העולם, אותו מכנים הכתובים בשם 'שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם'[י]. את המרחב הזה האל חילק למחרת היום לשני חלקים באמצעות רקיע קשיח[יא], כמתואר בפסוק: 'וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן'[יב] ובתוך הרקיע הקשיח הוא שתל יומיים לאחר מכן את השמש, הירח והכוכבים, 'וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים. וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ.'[יג]
כל מי שאינו מוציא את הפסוקים הללו מהקשרם חייב להודות שהם מתארים את תמונת העולם המיתולוגית של העידן הטרום-פילוסופי אבל משמעותם הפשוטה של הפסוקים מעולם לא הרתיעה את גדולי ישראל וכבר בעידן התלמוד הם החלו לעוות את דברי התורה ולאלץ אותם לגבות את המודל הגיאוצנטרי[יד] שאומץ על ידי המדע שבאותם ימים נחשב למתקדם ומודרני[טו]. התחייה האריסטוטלית של המאה השתים עשרה[טז] הביאה עימה גל חדש של פרשנים שהשתדלו להחליק את ההבדלים בין הוראות הדת לממצאי המדע ולהוכיח שהתורה היהודית תמיד לימדה בדיוק את אותה האמת שהפילוסופים גילו אך לאחרונה. התעלה מעל כולם הרמב"ם שבספרו הגדול 'מורה נבוכים'[יז] התאמץ להוכיח שרק מינוח שונה מפריד בין אמת המוחלטת של האל ורבניו לאמת המוחלטת של אריסטו ותלמידיו ולכן כל ההבדלים המדומים בין שתי התורות ייעלמו כבמטה קסמים אם רק נלמד להעניק למונחים המקראיים את המשמעויות הפילוסופיות שעומדים ברקעם.
בימינו, כשזוהרה של הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית של תלמי ואריסטו כבר הועם[יח], רבים[1] החליטו שהגיע הזמן לעדכן את מפעלו הגדול של הרמב"ם ולהוכיח שעיוות נכון יותר של הפסוקים התנכיים יכול להניב בדיוק את אותו הידע המדעי המודרני שהמדענים הפיקו לאחר שנים רבות של מחקרים מתישים ושבין דפי התנ"ך כבר קופלו כל האמיתות המודרניות שמשום מה כל כך מרשימות את כל מי שמעולם לא נחשף לידע התורני.[יט]
כל הניסיונות לפשר ולתאם את התנ"ך עם המדע המודרני יכולים לשכנע רק את אלו שמאד רוצים להשתכנע או את אלו שבורותם פותחת את הדלת בפני כל טיעון חסר שחר, במיוחד אם הוא מגובה על ידי רבנים סמכותיים או מדענים מטעם. האמת היא שלא צריך תארים גבוהים במיוחד בכדי להבין שאין ולא ייתכן כל דמיון בין ראיית העולם התנכית והרבנית לראיית העולם של המדע המודרני וכל מי שחושב אחרת פשוט מרשה למאוויי נפשו להשתלט על קול הגיונו.
|
ההבדלים בין הקוסמולוגיה התנכית לקוסמולוגיה המודרנית
|
הטבלה הבאה מבליטה את ההבדלים בין בקוסמולוגיה המודרנית לקוסמולוגיה של התנ"ך ומפזרת את ענני העשן שנאמני האל אוהבים לזרוע בדרכם של הנבוכים:
|
סדר הבריאה
|
התיאור התנכי
|
ההשקפה המדעית
|
בתחילה נבראו הארץ השטוחה והמרחב שמשתרע מעל לארץ ועד ל'שמי השמים'. בהמשך נברא הרקיע הקשיח שהפריד את המרחב שמעל לארץ לשני חלקים.
|
במפץ הגדול נוצרו חלקיקים תת-אטומיים.
|
|
החלקיקים התמזגו ויצרו אטומים קלים ומולקולות פשוטות. האטומים והמולקולות הפשוטות התעבו לענני גז.
|
אחרי הרקיע נבראו השמש, הירח, כוכבי הלכת וכוכבי השבת והם ניתנו ברקיע הקשיח.
|
מתוך ענני הגז נוצרו גלקסיות וכוכבים. כוכבים מאסיביים במיוחד התפוצצו ופיזרו לחלל את האטומים הכבדים שנוצרו בקרבם. אבק האטומים הכבדים התגבש לכדורים מוצקים דוגמת הארץ, הירח ומקצת כוכבי הלכת.
|
במהלך אותו שבוע, נבראו הצמחים, החיות והאדם.
|
התאים הראשונים שנוצרו על פני כדור הארץ התפתחו לצמחים וצורות חיים מרוכבות יותר ויותר. אחת מצורות החיים הללו נקראת היום בשם 'המין האנושי'.
|
אם כך, סדר הבריאה הינו: ארץ, שמיים, רקיע, שמש, ירח, כוכבי לכת וכוכבי שבת, צמחים, חיות, בני אדם.
|
אם כך, סדר היצירה הינו: חלקיקים תת-אטומיים, אטומים, מולקולות, ענני גז, גלקסיות, שמשות, כוכבי לכת, הארץ, הירח, חד-תאיים, צמחים, יצורים חיים, בני אדם.
|
משך הבריאה
|
התיאור התנכי
|
ההשקפה המדעית
|
היקום וכל אשר בו נבראו במהלך ששה ימים.
|
חלקיקים תת-אטומיים נוצרו במפץ הגדול לפני 13.7 מיליארד שנה לערך, השמשות החלו להתגבש כ-500 מיליון שנה לאחר מכן, השמש שלנו נוצרה לפני 4.5 מיליארד שנה, כדור הארץ כמה מיליוני שנה מאוחר יותר והירח כשלושים עד חמישים מליון שנה אחר כך. החיים החלו להתפתח כמיליארד שנים לאחר התגבשות הארץ, כלומר לפני 3.5 מיליארד שנה לערך.
|
מספר הכוכבים
|
התיאור התנכי
|
ההשקפה המדעית
|
הכוכבים היחידים הם אלו הנראים לעיין.[כ]
|
הערכות נעות בין 1,000,000,000,000,000,000,000 ל-100,000,000,000,000,000,000,000 כוכבים שמפוזרים במאות מיליארדי גלקסיות.
|
מרחק הכוכבים
|
התיאור התנכי
|
ההשקפה המדעית
|
פאותיו של הרקיע נוגעות בקצות הארץ ולכן הרקיע אינו יכול להיות רחוק ממשטח הארץ. הכוכבים נעים במסילות הרקיע ולכן גם הם אינם יכולים להתרחק יתר על המידה ממשטח הארץ.[כא]
|
מרחק השמש מכדור הארץ הוא 150 מיליון קילומטרים לערך, מרחק הכוכב הקרוב ביותר לשמש נאמד ב-40,000,000,000,000 קילומטרים ואם נרצה להגיע לקצה הגלקסיה שלנו, אחת ממאות מיליארדי הגלקסיות בחלל היקום, נצטרך לעבור כ-1,000,000,000,000,000,000 קילומטרים. גודל היקום נאמד בלא פחות מאשר 127,000,000,000,000,000,000,000 קילומטרים.
|
גודל הכוכבים
|
התיאור התנכי
|
ההשקפה המדעית
|
כיוון שהכוכבים נעים במרחק לא רב מהארץ השטוחה הם חייבים להיות קטנים למדי.
|
השמש שלנו היא כוכב די ממוצע ולכן הרדיוס[כב] שלה הוא רק 695,500 קילומטר. כוכבים גדולים יותר יכולים להתגאות ברדיוסים שאורכם עד פי 2,000 מהרדיוס של השמש, היינו כ-1,300,000,000 קילומטרים.
|
התנועה ביקום
|
התיאור התנכי
|
ההשקפה המדעית
|
השמש, הירח וכל כוכבי הלכת והשבת מטיילים ברקיע השמיים.
|
היקום כולו מתפשט, קבוצות של גלקסיות נעות יחד וייתכן שהן סובבות סביב מרכזן. השמש סובבת סביב מרכז הגלקסיה שלנו, כוכבי הלכת, ובכללם כדור הארץ, סובבים סביב השמש ורק הירח נע סביב כדור הארץ.
|
גיל העולם
|
התיאור התנכי
|
ההשקפה המדעית
|
פחות מששת אלפים שנה.
|
13,700,000 שנה לערך.
|
החוקיות השלטת
|
התיאור התנכי
|
ההשקפה המדעית
|
כל הקורה בעולם תלוי ברצונו של האל.
|
חוקי טבע מתמטיים קובעים את כל מה שיתרחש בעולם, תוך התחשבות במקריות המובנית ברמה הקוואנטים.
|
ברור, אם כן, שאין כל דרך לתאם בין היקום של האמונה ליקום של המדע: האחד הוא קטן, חסום, חדש ועוטף ארץ מרכזית[כג] והשני כמעט אינסופי, מתפשט, עתיק וסובב סביב מרכזי כובד שונים. באחד השמש והכוכבים נבראו שלושה ימים אחרי הארץ ובשני הארץ נבראה מיליארדי שנים לאחר הכוכבים ומיליוני שנים לאחר השמש. באחד הבריאה נשמעת בראש ובראשונה להנחיותיו של האל[כד] ובשני היא נשמעת אך ורק לתכתיבי החוקיות המתמטית של הטבע ולהתערבות הבלתי נמנעת של המקריות.
|
מסכי העשן של הרבנים
|
כל מי שעדיין לא הפקיד את הגיונו למשמורת הרבנים יהיה חייב להודות שרק תעתועי הדמיון יכולים לאתר ולו נקודת השקה אחת בין היקום של האל היהודי ליקום של המדענים. עתה נותר לנו רק לברר איזו תמונה קוסמולוגית מתקבלת יותר על דעתנו: זו של האל ורבניו שהצליחו לרקוח דייסה משונה מהתיאורים המיתולוגיים של התנ"ך והקוסמולוגיה הגיאוצנטרית של אריסטו ותלמי, או זו של המדע המודרני שזוכה כיום לתמיכתם המוחלטת של כל המדענים הלא-פונדמנטליסטים[כה].
מתקני מחקר מודרניים דוגמת מאיץ החלקיקים של CERN[כו], מכשירים חדישים דוגמת טלסקופ החלל של האבל[כז] והחלליות הרבות שהעולם הנאור שיגר לחלל החיצון מספקים למדענים ולנו זרם אדיר של נתונים שמרחיקים אותנו יותר ויותר מראית העולם המסורתית ומקרבים אותנו יותר ויותר להכרה בגדולתו של האל האמיתי[כח], האל שברא את העולם על פי החוקים והנוסחאות שהמדענים מצליחים אט, אט לחשוף ולהגדיר. המכשור שעומד לרשות המדע המודרני לא רק מרחיב את אופקי המחקר אלא גם מאשש את מסקנותיו בצורה ברורה ומוחלטת. בני אדם כבר הילכו על הירח, רכבי חלל כבר שוטטו על המאדים, החללית וויאג'ר 1 (Voyager 1)[כט] ממשיכה לשדר אותות ממרחק של 17.3 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ (למעלה מ-16 שעות אור[ל]), מאיצי חלקיקים[לא] מייצרים את התנאים ששררו ביקום בשברירי השניות הראשונות לאחר המפץ הגדול וטלסקופים משוכללים אינם מפסיקים לאסוף עבורנו תמונות[לב] בהן ניתן לראות ברזולוציה גבוהה את מקצת ממיליארדי הגלקסיות וטריליוני הכוכבים שאינם מטיילים על פני הרקיע ואינם סובבים סביב כדור הארץ. כל מי שאינו משקיע את כל כוחו בעצימת עיניים חייב היה כבר מזמן להבין שהמדע יושב על תילי תילים של הוכחות שסותרות לחלוטין את כל הדברים שהתמימים נוהגים לייחס למי שמצד אחד התיימר להיות בורא 'הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם' ומצד שני לא הצליח להפיק ולו אמירה אחת שאינה מעלה בת צחוק אצל כל מי שכבר הספיק להיחשף לעקרונות הבסיסיים ביותר של הקוסמולוגיה המודרנית.
מדוע, אם כן, אין אנו שומעים רעמות צחוק עולות ובוקעות מישיבות בני ברק ומכיכרות מאה שערים? איך יכולים אנשים שהאל חנן במידה זו או אחרת של אינטליגנציה והגיון לקרא את התנ"ך, התלמודים, המדרשים, הפרשנים, הרמב"ם והרבי מליובאוויטש מבלי להעלות ולו בדל חיוך על דל שפתיהם. האם הם באמת מאמינים שתורתם מבטאת את האמת המוחלטת שכביכול ניתנה על ידי מי שאמור היה לדעת מה שכל תלמיד בית ספר כבר למד והפנים – שהארץ אינה שטוחה ואינה ניצבת על עמודים, שהכוכבים אינם קטנים וקרובים אלא גדולים ורחוקים, שאין מעלינו שום רקיע קשיח ושכדור הארץ סובב סביב השמש ולא להיפך?
את שתיקת הכבשים קל להסביר: הרבנים מוכרים את עצמם כבעליה הבלעדיים של תורה אלוהית שמעצם טבעה חייבת להכיל רק אמיתות מוחלטות[לג]. הבורא חייב להכיר את בריאתו ולכן כל ההתייחסויות המדעיות שנשתלו בכתביו וכל התובנות שהונחלו לנו בתורתו הבלתי כתובה חייבות לייצג את האמת האחת, היחידה והמוחלטת שאם לא כן עוד יקומו אלו שיטענו שאת הפסוקים הקוסמולוגיים[לד] המציאו וכתבו בני תמותה ואז עלולה לעלות במחשבה האפשרות שגם לפסוקים אחרים אחראים רק בני אדם, ואולי אפילו בני אדם אינטרסנטיים. יומרות רבניות יכול לגבות רק בעל כל האמיתות אבל הוא, מעצם הגדרתו, אינו יכול לטעות, להתבלבל או לסתור את הממצאים הברורים והמוכחים של המדע. הרבנים, בידעם היטב שכל הזנחה עלולה לערער את סמכותם ולקצץ את הענף עליו הם יושבים, הבינו שהם חייבים לעמוד בפרץ ולהשקיע כל מאמץ בטשטושם והדחקתם של הפסוקים המביכים שמציפים את התנ"ך ושל האמירות ההזויות שקודמיהם הרבו לשתול בשאר הכתבים שמפארים את ארון הספרים היהודי. הצלחותיהם הלא מבוטלות יכולות לשמש כאות כבוד לכישרונותיהם וכאות קלון לבורותם ותמימותם של תלמידיהם וחסידיהם שממהרים להטמיע כל דבר הבל מבלי להעבירו קודם לכן דרך מסננת הגיונם.
הרבנים מצליחים לטשטש את כל הראיות ולהעלים את הברור מאליו בעזרת אסטרטגיות ארוכות יומין וטכניקות בדוקות ומנוסות שמסתמכות על העקרונות הבאים:
|
ניצול הבורות
|
כלל ידוע הוא שלא ניתן להקיש מתוך הבורות ולכן כל מי שאינו מעוניין בשאלות מציקות חייב להרחיק את קהל שפוטיו לא רק מלימודי הליבה אלא גם משימוש בלתי מבוקר בספרים, עיתונים, כתבי עת, מכשירי רדיו וטלוויזיה ובימינו גם מחשבים אישיים, אי-פדים וטלפונים חכמים. לקרב על האמונה ניתן לשלוח רק אנשים שמעולם לא נדבקו בחיידק ההשכלה ולכן בעלי העניין תמיד מצאו לנכון לחסן את צאן מרעיתם מפני כל התובנות הלא-תורנית שעלולות לבלבלם, להתסיס את סקרנותם, לעורר אצלם ניצוץ של ספק ולהעלות במחשבתם את האפשרות שלא כל דברי הרבנים הם אכן תורה מסיני ולא לכל מצוותיהם צריך להישמע בעיניים עצומות.
|
דבקות באמונה
|
כשהחשיבה ההגיונית מוצגת כיריבתה הגדולה ביותר של האמונה הזכה, השפוטים תמיד ימהרו לאטום את אוזניהם בפני קול התבונה ולמצוא מקלט בסיסמאות בדוקות ומנוסות, גם כאשר הן שדופות וריקות מכל תוכן. אתה יכול לבא לדיון מצויד במגוון רחב של הוכחות אמפיריות ומתמטיות אבל מולך תמצא תמיד רק עיניים זגוגיות שמסתירות את הניסיונות הקדחתניים להיזכר בסיסמה שתסתום את כל טענותיך. בעלי העניין אינם צריכים להתמודד עם המדע, הם צריכים רק להסביר לתלמידיהם שהאמת הנצחית של האמונה תגבר בסופו של דבר על כל התיאוריות החולפות של המדע והמדענים, לאחר יובלות של מחקרים וניתוחים, יגיעו בסופו של דבר בדיוק לאותן מסקנות שהאל הכל-יודע כבר קיפל בתוך התורה הקדושה שהוא הפקיד בידיהם האמונות של רבניו.[לה]
|
פסילת המדע
|
כשהבורות לצידם אין לרבנים כל קושי לשכנע את שפוטיהם שהמדע הוא רק אוסף של יומרות בלתי מוכחות וכל האמיתות המדעיות אינן אלא סברות בלתי מאומתות שהמדענים לעולם לא יצליחו להוכיח. את עמדתם הם סומכים על הטענות הבאות:
|
1.
|
המדע נשען על אקסיומות[לו] שאינן ניתנות להוכחה ולכן כל השערותיו אינן יכולות להיחשב כאמיתות ודאיות ומוחלטות, וזאת בניגוד לתורה שניתנה לנו היישר מפיו של האל וממילא כל דבריה חייבים לבטא אך ורק את האמת היחידה והמוחלטת. למעשה, ההנחות הבסיסיות של המדע, היינו, שלא קיימת מציאות על-טבעית מעבר למציאות הניתנת למדידה, שהטבע נשלט על ידי חוקיות מתמטית, שתוצאות החישובים המתמטיים מנבאים את המציאות העתידית ושחוקי הטבע תקפים באותה מידה בכל נקודת זמן ובכל מקום ברחבי היקום[לז] הן לא יותר מאשר השערות בלתי מוכחות ולכן אין באמת שום דרך לדעת אילו תנאים באמת שוררים באזורים הרחוקים של היקום. כיוון שכך, לא ניתן לשלול את האפשרות שבחלל העמוק האור יכול לנוע במהירויות גבוהות מ-300,000 קילומטרים לשניה[לח] ואם כך הדבר אזי כל הגופים הזוהרים בשמים חייבים להיות הרבה יותר קרובים מכפי שנדמה למדענים. המהירויות הגבוהות הללו גם מאפשרות לגופים כבדים כמו כוכבים לנוע מהר יותר ממהירות האור המוכרת לנו וכך ניתן להסביר כיצד הכוכבים הרחוקים מסוגלים להקיף את כדור הארץ תוך 24 שעות בלבד.
|
2.
|
שיטות מדעיות שונות מניבות תוצאות שונות והמדענים אינם מסוגלים להסכים ביניהם על אף קביעה מדעית. לשם דוגמה, מדענים מסוימים קובעים שהעולם נוצר לפני 13.7 מיליארד שנה ואחרים חושבים שגילו של העולם חייב להיות מספר מיליארדי שנה נמוך יותר. כיוון שהמדע עצמו לא מצליח להתאפס על גרסה אחידה כולנו חייבים לאמץ את האמת האלוהית ולשלול את כל המסקנות המדעיות שאינן עולות עימה בקנה אחד.
|
3.
|
המדע משתמש בשיטת האקסטרפולציה[לט] בכדי להשליך מממצאים שנאספו במאות השנים האחרונות על תופעות שקרו זמן רב קודם לכן. אין שום דרך לקבוע אם שיטת האקסטרפולציה ישימה בכל מקרה ומקרה ולכן אין גם שום סיבה להסתמך על ממצאיה.
|
4.
|
המדע מניח שהתנאים הפיסיקליים ששררו בעבר דומים לתנאים השוררים היום אבל אין שום דרך לקבוע מה הייתה הטמפרטורה לפני כמה אלפי שנה, מה היה הלחץ האטמוספרי, מה היה קצב התפרקות האיזוטופים הרדיואקטיביים וכדומה ולכן לא ניתן לקבוע באיזה מהירות התרחשו תהליכים שונים בעבר הרחוק ובהחלט ייתכן שהמאובנים, לשם דוגמה, נוצרו תוך שנים ספורות ולא במהלך עידנים ארוכים. באותו אופן, התנאים ששררו בעבר יכלו לגרום להרים להישחק מהר יותר ולנהרות להעמיק את ערוצם בבת אחת ולא בהדרגה, מה עוד שהמבול לבטח האיץ תהליכים שהיום כבר נראים לנו איטיים וממושכים.
|
5.
|
לא ניתן להוכיח 'אי-אפשרות' ולכן, לשם משל, גם כאשר רואים ביצי כינים אין שום דרך להוכיח שכל כינה אכן בקעה מביצה ובהחלט ניתן להניח שחכמי ישראל צדקו וכינים יכולות להיווצר באופן ספונטאני מין העיפוש, בדיוק כשם שעכברים יכולים לקום לתחייה היישר מתוך האדמה.[מ]
|
6.
|
כיום, בעקבות עקרון אי-הודאות של הייזנברג[מא], המדע אינו דן עוד בוודאויות אלא רק בהסתברויות ולכן, בניגוד לתורה, הוא אינו יכול לקבוע אמיתות מוחלטות ועליו להניח שממצאיו נכונים רק בהסתברות זאת או אחרת. כנגזרת מחוק אי-הוודאות עלינו להסיק שאי אפשר לקבוע בוודאות שקיים קשר נסיבתי בין מאורע אחד למשנהו ולכל היותר ניתן לומר שקיימות סבירות זו או אחרת שמאורע אחד גרם להתרחשותו של המאורע האחר.
|
בכל הטיעונים הללו יש גרעין של אמת אבל אין בגרעין זה בכדי לפסול את נכונותן של תיאוריות מדעיות שהוצלבו עם מספר רב של תיאוריות משיקות ושרדו ניסויים מבוקרים רבים. שומרי האמונים כנראה מניחים שהמזור לכל מכאוביהם יבוא מהאזורים הרחוקים שהמדע עדיין לא הצליח לחקור באופן ישיר אבל בסופו של דבר כל הניסיונות לדחוק את האל אל מעבר לגבולות המחקר יכולים רק לעכב את המכה אך לא למנעה כליל. החללית וויאג'ר 1 כבר התרחקה מעבר ל-16 שעות אור מכדור הארץ ולכן ברור לנו שלפחות במרחק הזה מהירות האור אינה גבוהה מ-300,000 מטר לשנייה, תצפיות שמתבצעות מטלסקופים ארציים, טלסקופי חלל וחלליות מאפשרים למדענים לבצע טריאנגולציות[מב] פשוטות ולחשב את מרחקם של כוכבי הלכת הרחוקים ושל כוכבי השבת הקרובים בדיוק לגמרי לא מבוטל וניסויים במאיצי חלקיקים משחזרים את התנאים ששררו בשברירי השניות הראשונות שלאחר המפץ הגדול ושומטים הרבה מטענותיהם של העבדקנים שסוברים שחוקי הטבע המוכרים לנו פעלו אחרת לפני 5771 שנה. האמת המדעית, ששועטת קדימה בעזרת תקציבי הענק שהופנו לאפיקים לא תורניים, ממשיכה לדחוק את האמת האלוהית לשוליים הולכים ומצטמקים וזה רק עניין של זמן עד שגם אחרוני הנלהבים ישתכנעו שלפנטזיות התנכיות, התלמודיות והרמבמיות אין עוד היכן להסתתר וגם הן חייבות לפנות את הדרך למכבש המדע האמפירי שמאיים לדרסן.
|
הרחקת העדות
|
כתחליף לידע אפשר לטעון שקיימים ברי-סמכא שאם רק ירצו יוכלו לפתור כל קושי ולהסביר כל אי-הבנה. כל מי שיתקיל תלמיד ישיבה ישמע במוקדם או במאוחר משפט בנוסח 'אני לא כל כך בקי בפרטי הנושא אבל אני בטוח שיש רבנים שמבינים יותר ממני שישמחו להסביר לך כל מה שאינך מבין'. הרבנים הללו באמת ישמחו להסיר את כל מבוכותיך אבל לאחר שהם יגלו שאתה מביא עימך לדיון לא רק שאלות תמימות אלא גם מעט ידע, מחשבה והגיון הם ימהרו למצוא תירוץ שיאפשר להם לנתק מגע[מג]. לחליפין, הם יסבירו לך שדברים מסובכים מעין אלה דורשים רקע רחב אותו, אם אתה באמת רוצה לרדת לשורשי האמת ולהבין את עומקי החכמה[מד], תוכל לרכוש רק בישיבה החביבה עליהם.
כשהשיחה גולשת לענייני מדע כל אברך הראוי לשמו מייד יספר לך על כל מיני דוקטורים למתמטיקה ופרופסורים לפיזיקה שלבטח ישמחו לאשר את נכונותם של כל הסיסמאות שהוא גמר זה עתה לצטט. 'באמת,' תבוא התגובה המשתוממת 'אפשר לקבל את השמות שלהם?' 'יש את פרופסור ברנובר ואת זה, נו איך קוראים לו, מבר אילן ויש עוד הרבה מאד מדענים ששכחתי את שמם אבל אם תשאל את הרב הוא בטח ייתן לך את כל הרשימה.' הנה, כאן המקום לשאול את כל הרבנים: ספקו לנו שמות של מדענים בעלי שם שיסכימו לסמוך את ידיהם על הקוסמולוגיה שלכם ונשמח לשמוע מפיהם שגם הם חושבים שהשמש והכוכבים סובבים סביב כדור הארץ. אולי נלמד גם אנו משהו חדש.
הגבוה מכל האילנות עליהם אוהבים שומרי האמונים, ובמיוחד חסידי תנועת חב"ד, להיתלות הוא ללא ספק אלברט איינשטיין. הרבי מליובאוויטש הרבה לנצל את תורת היחסות של איינשטיין להוכחת טענתו שהכל יחסי ולכן הקביעה שהשמש סובבת סביב הארץ שקולה לחלוטין לקביעה שהארץ סובבת סביב השמש[מה]. בעקבותיו כל חסידי חב"ד ימהרו להסביר לך שאין שום דרך להוכיח שהשמש באמת אינה סובבת סביב כדור הארץ. מרגש במיוחד לראות אברך צעיר שמעולם לא הוכתם באף טיפה של ידע בעל ערך עונה לשאלותיך הספקניות: 'על איינשטיין שמעת? הוא אמר שהשמש סובבת סביב כדור הארץ!'
|
אליגוריצזיה והגליה למעמקי התורה
|
רבי סעדיה גאון היה כנראה הראשון שהגלה פסוקים מביכים למחוזות המשל, מליצת השיר והאלגוריה[מו] וטכניקה זאת הפכה בהמשך לאחת השיטות היעילות ביותר שעומדות לרשותו של כל רב שרוצה להסיר מדרכו את מאות הפסוקים הסוררים ורבבות ההתבטאויות האומללות שקמו עליו להביכו. לשם משל, הכתוב מציין במפורש שהאל פרש רקיע קשיח בתוך השמים אבל המדע שלח את חלליותיו ומצא שמעלינו יש רק אטמוספרה וחלל ריק. כיצד ניתן לתאם את דבר האלוהים עם ממצאי המדע? פשוט מאד, על ידי הפיכת הרקיע למעין משל או אלגוריה שמתארת משהו רוחני ונשגב שהדיוטות משוללי השכלה תורנית לעולם לא יוכלו להבין. רקיעים רוחניים אינם יכולים לחסום חלליות ולכן אין גם כל סתירה בין האמת המוחלטת של האמונה הדתית לממצאיו הבדוקים והוודאיים של המדע, בדיוק כשם שלא תיתכן שום סתירה בין כל קביעה מדעית אחרת לשאר המשלים, האלגוריות ומליצות השיר בעזרתם הרבנים מנסים לגונן על כבודם של הפסוקים הבעייתיים וההתבטאויות המוזרות.
האליגוריזציה היא בעצם חרב פיפיות מסוכנת כיוון שאין שום דרך להוכיח שאמירה זאת או אחרת אינה בעצם מטאפורה, משל או אלגוריה. מי לשם דוגמה יכול לקבוע שהפסוקים: 'וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.'[מז] אינם משל נפלא או אלגוריה עמוקה? האלוהים הרי ברא את עולמו בדיבור בלבד וממילא הוא לא ביצע שום מלאכה ממנה ניתן היה לשבות ולכן אין למעשה שום סיבה להתייחס לדברים באופן מילולי ולמרר את חיי עם ישראל באינספור האיסורים המציקים שהרבנים הצליחו להפיק ממליצת השיר התמימה. אל לנו לחשוש. הרשות להגדיר פסוקים כאלגוריות, משלים או מליצות שיר, כמו הרשות לגזור גזירות שוות, לנצל שיקולי 'קל וחומר' וכדומה היא נחלתם הבלעדית של הרבנים ורק הם רשאים להוציא את הפסוקים מפשטם ולקדם את האינטרסים שלהם באמצעות מדרשים יצירתיים ופרשנויות להטוטניות.
על אף חוזקו של טיעון האליגוריזציה, הוא אינו חסין בפני מחקר קצת יותר מעמיק. לשם דוגמה, רבי יוסי שילב בזעקתו הגדולה את מרכיביה העיקריים של הקוסמולוגיה המיתולוגית ובכך הוא חייב פרשנים דוגמת המהר"ל מפראג והמהרש"א להוציא את דבריו מהקשרם ולמצוא בהם את האלגוריות העמוקות שמסוגלת להחזיר לתנא הקשיש את שארית כבודו.[מח] עם זאת, הפרשנות האלגורית של שני המאורות הגדולים קורסת לנוכח שפע ההתבטאויות האחרות של רבי יוסי ודבריהם של עמיתיו וממשיכי דרכו. קריסת הפרשנויות האלגוריות של המהר"ל והמהרש"א מאפשרת לנו להסיק שרוב הפרשנויות האלגוריות הן לא יותר מאשר ניסיונות להעניק אצטלא של הגינות לרבבות הניסוחים המביכים שמצאו את דרכם לארון הספרים היהודי ומאחוריהם לא עומד דבר זולת רצונם של הרבנים להרחיק את הזעזועים שפרשנויות פחות אינטרסנטיות היו גורמות לדת היהודית.
לצד שיטת האלגוריזציה הרבנים גם אוהבים להרחיק את הניסוחים הבעייתיים לעומקיה של התורה ולטעון שאת משמעותם הנשגבה יוכלו להבין רק אלו שנהנו מהכשרה תורנית מקיפה בין כתליה של ישיבה מתאימה.[מט] הם צודקים לחלוטין. שטיפת המח שהשפוטים עוברים בתוככי הישיבה מנתקת אותם מכל רסני ההיגיון ומכשירה את חלשי האופי שביניהם להאמין בכל דברי ההבל שרבנים מיומנים וחסרי בושה מנסים להעמיס עליהם, כמו למשל שיהודי קשיש וחולה שהפסיק לנשום ונקבר בנוכחות המון עם למעשה לא מת ולמרות גילו המופלג[נ] הוא הוא המלך המשיח שעתיד לגאול את עם ישראל ולמלוך עליו.
|
המעטת ערכן של האגדות
|
ההתעוררות הפילוסופית שפקדה את האסלאם המזרחי במאות התשיעית עד האחת עשרה[נא] פקחה את עיניהם של גאוני בבל, ובראשם רבנו שמואל בן חופני גאון, רבנו שרירא גאון ורבנו האי גאון, והללו החליטו שהגיע הזמן להציל את ליבת היהדות מנחשולי האגדה שאיימו להציפה.[נב] שיטתם הייתה פשוטה בתכלית הפשטות: במקום לתת משקל שווה לכל אמירה שמצאה את דרכה לארון הספרים היהודי הם הפרידו בין דברים שהם הגדירו כ'הלכה' לדברים שהם הגדירו כ'אגדה' וקבעו שמקור כל ההלכות בפיו של האל בעוד שאגדות יכולות לנבוע גם מתוך סברותיהם של החכמים וממילא יש להעניק להן משקל פחות אם לא אפסי. את ההלכות האלוהיות חובה לקבל כלשונן, ללא כל בדיקה, ערעור או הרהור אבל את האגדות הרבניות ניתן להעביר במסננת ההיגיון, לאמץ רק את אותם הדברים שמתקבלים על הדעת ולהגדיר את שאר הפנטזיות כאלגוריות, משלים ומליצות שיר שאינן מחייבות התייחסות עניינית כלשהי.
הפרדת ההלכה מהאגדה אפשרה לרבנים לנפות החוצה את כל ההתבטאויות שהקדמה וההיגיון הפכו למביכות וחסרות כל פשר והללו אכן מיהרו לגמד ולהצניע את כל האגדות המגוחכות והמדרשים ההזויים שמצאו את דרכן לתלמודים ולמדרשים. מסביר זאת הרמב"ם: 'אל תבקשו ממני לתאם את מה שחכמינו אמרו בעניין התכונה עם המצב כמות שהוא כיוון שהידע המדעי היה בימים ההם פחות מפותח והוא לא נמסר מדור לדור בשרשרת הקבלה אלא שהוא נלמד מהמדענים של אותו הדור'.[2] כיוון שכך, לידע המדעי ששוקע במקורותינו אין למעשה כל מעמד מחייב ואין להסיק ממנו על תקפותם של הציוויים ההלכתיים שנמסרו לנו מפיהם של אותם רבנים, באותה מידת רצינות וסמכותיות ובהסתמך על אותן אסמכתאות תנ"כיות.[נג]
עם זאת, שוחרי הטוב שרוצים מעת לעת להוכיח את הדמיון הרב שכביכול הולך ונחשף בין תובנות המדע המודרני למפלי הלהג הקדום לעולם לא יהססו להעלות ממצולות השכחה מאמר נושן זה או אחר אם לדעתם ניתן להצמידו לאמת עכשווית כלשהי. לשם דוגמה, רבני הדורות הקודמים לבטח שמחו להצניע את הקטע התלמודי בו האל מתפאר בבריאתם של יותר מטריליון כוכבים (ראה פירוט בהמשך). לעומת זאת, בימינו, כשמספר זה הוא יותר מאשר צנוע[נד], רבים יקפצו על האמירה התלמודית וינסו להוכיח באמצעותה שהתורה האלוהית כבר קיפלה בתוכה את כל האמיתות המדעיות, את אלה שהמדענים כבר גילו וגם את אלה שהמדענים עוד עתידים לגלות.[3] הקטע האמור יצטרף שוב לשאר חבריו המוצנעים אם יתברר שהמדענים טעו ומספר הכוכבים הוא קטן בהרבה, או מה שנראה יותר סביר, שמספרם גדול בסדרי גודל רבים מהאומדן התלמודי.
מנגנון ההבלטה וההצנעה מאפשר לשומרי האמונים לדלות מבין רבבות דברי ההבל מאמר גואל אחד, שבמקרה לגמרי מזכיר תיאוריה מדעית זו או אחרת, ולנופף בו כהוכחה ניצחת לקיומו של ידע המיוחס שכבר הופקד לפני אלפי שנים בידיהם האמונות של הרבנים. למרבה הצער, המדע לא תמיד מתאים את עצמו לצרכיהם של הרבנים וקטעים תלמודיים שפעם הונפו בגאון נאלצו לקפל את זנבם ולחזור לגניזה הגדולה שמתחת לשטיח.
|
דחיית הטיעונים המדעיים בקש
|
כמוצא אחרון תמיד ניתן לדחות את כל הטיעונים המדעיים באמצעות סיסמה חסרת כל שחר. לשם דוגמה, לבקשתי נפגשתי פעם עם חסיד חב"ד שמשמש כפרופסור למתמטיקה וראש חטיבת המחקר במוסד אקדמאי מכובד. בתום שיחת נימוסין ארוכה שאלתי אותו כיצד אדם מלומד כמוהו יכול לסגוד לרבי מליובאוויטש שהצהיר שהשמש סובבת סביב כדור הארץ? הפרופסור חייך בסובלנות והסביר לי שעל פי תורת איינשטיין ניתן למקם את ראשית הצירים בכל נקודה רצויה ולכן אין כל דרך לקבוע אם הארץ סובבת סביב השמש או שהשמש סובבת סביב הארץ. 'זה ברור' הסכמתי, 'אבל איפה צריכים לשים את ראשית הצירים אם רוצים שגם הכוכבים הרחוקים ינועו סביב כדור הארץ? החיוך דהה במקצת. 'על זה,' נאלץ הפרופסור להודות, 'על זה לא חשבתי'. כעבור מספר שניות הוא התעשת ואמר 'הכוכבים רחוקים מידי, הם אינם שייכים לאותה מערכת'. התשובה המלומדת הותירה אותי נבוך ומבולבל ולאחר מספר מילות פרידה מצאתי את עצמי בדרך חזרה לתל-אביב. בעת הנהיגה ניסיתי לעכל את התשובה והגעתי למסקנה שלא עומד מאחוריה אפילו שמץ קטן של משמעות. מה זאת אומרת שהם אינם שייכים לאותה מערכת? האם התנ"ך, התלמוד, המדרשים והרמב"ם לא קבעו שגם כוכבי השבת סובבים סביב כדור הארץ? האם אנו לא רואים אותם חולפים ממזרח למערב בשמי הלילה? התשובה חסרת השחר גררה הרהור בשאלה אם אהבתו של הפרופסור לתורת ישראל השכיחה ממנו מקצת מתורת האסטרופיזיקה שהוא לבטח הכיר טוב ממני או שאמונתו היא זאת שהצדיקה את הפגיעה הקלה ביושרו האינטלקטואלי. ייתכן, כמובן, שהפגם אינו בו אלא בי ולכן אשמח אם יימצא המבין שיסביר לי כיצד הכוכבים, אפילו אם הם משתייכים למערכות בלתי תלויות, מצליחים להקיף את כדור הארץ בלא יותר מאשר 24 שעות.
בקש נוסף נתקלתי בעת שהתכתבתי עם רב חרדי אנטי-חבדי. 'אין שום קשר בין הדת היהודית, לבין השאלה אם השמש סובב סביב העולם או להיפך.' הוא הסביר לי, 'מה שכן, חז"ל ברוחב בינתם, ואין חולק על כך שהם היו חכמים ופקחים ומלומדים גדולים ביותר, הגיעו למסקנה חד משמעית בנושא זה שכבר הסעיר את העולם בתקופתם. הם גם ביססו את דבריהם ומסקנתם על פסוקים מהמקורות. כעת, מתברר כי המציאות שונה ממה שהם אומרים ואמרו. אוקיי, דבר ראשון זה לא מבהיל אותנו בכלל, כיון שהכלל הבסיסי בכל נידון שכזה הוא "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות"[4], ומה שהם ראו היה מאה אחוז כפי דבריהם.'[נה]
ההסבר הזה בהחלט מתאים לי - הרבנים מסתמכים על מה שעיניהם רואות ולכן ניתן לבטל את מסקנותיהם ברגע שאנשים משכילים יותר, שנהנים ממִכשור מתקדם יותר, מצליחים לאפיין את אותה התופעה בצורה נכונה יותר. האם זאת הייתה כוונתו של הרב החרדי? האם המסורת היהודית הפכה אצלו להפקר? כמובן שלא, התירוץ 'אין לדיין אלא מה שעיניו רואות' לבטח שימש אותו בהרבה מקרים אחרים ובלי מחשבה מיותרת הוא מיהר לנצלו גם עתה.
שתי הדוגמאות הללו ממחישות את הכלל: כשקשה להתעמת עם מהויות ניתן לדבוק בנוסחאות מוכרות שאיכשהו מצליחות לטשטש במקצת את המשמעויות הבעייתיות- בין אם לנוסחאות הללו יש שייכות לעניין ובין אם לאו.
|
סיכום
|
בתירוצים הללו הרבנים מלעיטים תלמידים שטופי מח, שמעולם לא נחשפו במודע לשום מידע אמין שעלול לערער את אמונתם העמוקה בכל דברי ההבל והשטות שהוערמו על עגלתם העמוסה לעייפה של אנשי האמונה. אין זה מפליא, אם כן, שקל יותר לשכנע את הרוח שתפסיק לנשוב מאשר את חדור האמונה שיתחיל לחשוב אבל מי יודע, אולי ברבות העדויות נוכל לטעת ספק קל שבקלים ביחידי הסגולה שעדיין לא טבעו כליל בים האמונה וכך להציל, אפילו אם רק אחד או שניים, מהבערות האיומה שהרבנים מנסים להמיט על התמימים שסרים למרותם.
אלה שיתפתו לספק ויטעמו מצופה של החשיבה המודרנית יבינו עד מהירה שאין שום דמיון בין המדע, שמסקנותיו גובו על ידי מספר רב של ממצאים אמפיריים ושרדו מספר רב של ניסיונות הפרכה, לבין כל התיאורים הקוסמולוגיים שהרבנים הצליחו לסחוט מהטקסטים שמפארים את ארון הספרים היהודי. ההבדלים הבלתי ניתנים לגישור בין ההבנה הדתית לראיה המדעית מחייבים אותנו להסיק שלפחות אחת מהשתיים צריכה להיות שגויה ולאור ההצלחות הבלתי מעורערות של המדע עלינו להתגבר על התדהמה ולהבין שאת האמת נמצא בסופו של דבר בתורות המדעיות ולא בתורות האלוהיות.
מכך נהיה חייבים להסיק שכל גדולי האמונה פשוט טעו. תמונת העולם התנכית, על אף כל המאמצים להתאימה לתובנות העולם המודרני, היא שגויה לחלוטין. הארץ אינה שטוחה והיא אינה נחה על עמודים, הרקיע אינו קשיח והכוכבים אינם קטנים וקרובים. גם בקוסמולוגיה הגיאוצנטרית, שחדרה ליהדות בסוף המאה השנייה והפכה לתורה מחייבת בסוף המאה השנים עשרה, אין ולו שמץ של אמת. הארץ אינה נמצאת במרכז היקום, השמש והכוכבים אינם סובבים סביבה ובשום מקום לא נמצא את כדורי הבדולח שאמורים להעניק לגרמי השמיים את תנועתם.
אם נבדוק כל אמירה תורנית לגופה יסתבר לנו עד מהרה:
|
*
|
שהרבי מליובאוויטש, שאימץ בקנאות את תורתו של הרמב"ם, פשוט טעה.
|
*
|
שהרמב"ם, שניסה להפוך את הפיזיקה האריסטוטלית לבשר מבשרה של היהדות, לא ידע על מה הוא מדבר.
|
*
|
שהתנאים המאוחרים, שאימצו את התורה הגיאוצנטרית של אריסטו והתוכן תלמי, התבלבלו לגמרי.
|
*
|
שהתנאים המוקדמים, שפענחו את הרמזים ששובצו בתורת האל וגילו באמצעותם רק את הקוסמולוגיה המיתולוגית של עידן התנ"ך, לא הצליחו להתעלות מעל לבורות השגרתית של בני דורם.
|
*
|
שכותבי המקראות, ששיקפו ביצירתם את הקוסמולוגיות הקדומות של אגן הים התיכון, אימצו ללא כל מחשבה נוספת את כל הבליהם של המתיימרים לידע.
|
*
|
וכן, שגם האלוהים, אם הוא מתעקש לדחוף את עצמו לתוך החגיגה, פשוט קיבע והעניק חותם של קדושה לאי ההבנות שממשיכות לדכא את הקדמה האנושית עד עצם ימינו אנו.
|
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות'.
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו.
|
התגובות האחרונות