Skip to content
שלישי, 21 יוני 2011 14:50

פרשני המקרא

דרג מאמר זה ...
(1 מדרג)
(תקציר:)   הטבלה הבאה מספקת פרטים נוספים על פרשני התורה הגדולים.
 
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
 
 
כינוי הפרשן
תולדותיו, פועלו וגישתו
 
אברבנל:
רבי יצחק בן רבי דוד יהודה אברבנל, המכונה גם רי"א. חי בשנים 1437-1508. פעל בפורטוגל ובאיטליה. התנגד לשיטת הרלב"ג. בכתביו הוא מציג בראש כל פרשה סדרה של שאלות ובהמשך הוא עונה על כל השאלות אחת לאחת.[א]
 
אהבת יהונתן:
רבי יהונתן איבשיץ המכונה כך על שם ספרו 'אהבת יהונתן'. חי בשנים 1690-1764. פעל בגרמניה ופראג, נחשד בשבתאות.[ב]
 
אור החיים:
רבי חיים בן עטר המכונה כך על שם ספרו 'אור החיים', חי בשנים 1696-1743. פעל במרוקו ובירושלים. בפרושו הסתמך גם על תורת הקבלה. התחבב על חוגים רחבים של חסידים.[ג]
 
בעל הטורים:
רבי יעקב בן הרא"ש המכונה כך על שם ספרו ההלכתי הגדול, 'ארבעה טורים'. חי בשנים 1269-1343. פעל בגרמניה וייתכן גם בספרד. פרושו מבוסס בעיקר על דברי הרמב"ן אך רבות בו ההתייחסויות לפירושי רש"י, רבי יוסף קמחי, הרשב"ם והרא"ש.[ד]
 
גור אריה:
רבי יהודה ליווא, הידוע בשם המהר"ל מפרג, מכונה כך על שם ספרו 'גור אריה', חי בשנים 1520-1609. פעל במוראביה, פראג ופולין. הרחיב והסביר את פירוש רש"י.[ה]
 
דעת זקנים:
לקט מפירושיהם של בעלי התוספות שפעלו במשך כמאתיים שנה במאות השתים עשרה והשלוש עשרה. בעלי התוספות הראשונים היו תלמידיו של רש"י.[ו]
 
העמק דבר:
רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בשם הנצי"ב מוולוזין, מכונה כך על שם ספרו 'העמק דבר'. חי בשנים 1816-1893. פעל ברוסיה ובפולין ושימש כראש הישיבה בוולוזין.[ז]
 
חזקוני:
רבי חזקיה בן מנוח, חי בשנים 1250-1310 לערך. פעל בצרפת. היה חלוץ בהגברת העיון בפירושו של רש"י. הסתמך בפירושיו על מדרשי הלכה ואגדה ועל עשרים פרשנים קדומים בניהם הרשב"ם ויוסף בכור שור.[ח]
 
כלי יקר:
רבי שלמה אפרים מלונטשיץ המכונה כך על שם ספרו 'כלי יקר', חי בשנים 1540-1619. פעל בפולין ובפראג, שימש כרבה הראשי של פראג אחרי המהר"ל. בפרשנותו שילב הוראות מוסריות.[ט]
 
מזרחי:
רבי אליהו מזרחי המכונה גם הרא"ם, 1435-1526. פעל בקושטא שבתורכיה. הרחיב והסביר את פירוש רש"י והגן על רש"י מפני השגות הרמב"ן.[י]
 
מלבי"ם:
רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייסר, 1809-1879. פעל ברוסיה, פרוסיה ורומניה. הסתמך בהרחבה על מדרשי חז"ל. מקובל מאד על היהדות החרדית.[יא]
 
מנחת שי:
ספרו של רבי ידידיה שלמה מנורצי שפעל באיטליה בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17. הספר מלקט ומסכם התייחסויות לענייני כתיב המסורה וטעמי המקרא.[יב]
 
מצודת דוד:
ספרם של רבי דוד אלטשולר ובנו רבי יחיאל הלל שפעלו בפראג במאה ה-17. הספר הוא לקט עממי מעובד מכתביהם של פרשני ימי הביניים המבאר את עניינם של הפסוקים.[יג]
 
מצודת ציון:
ספרם של רבי דוד אלטשולר ובנו רבי יחיאל הלל שפעלו בפראג במאה ה-17. הספר הוא לקט עממי מעובד מכתביהם של פרשני ימי הביניים המפרש את מילות הפסוקים.[יד]
 
משך חכמה:
ספרו של רבי מאיר שמחה כהן מדווינסק, 1843-1926, פעל בליטא, פולין ולאטביה, פירושו לתורה מקובל על חוגים נרחבים ובניהם גם החרדים.[טו]
 
ספורנו:
רבי עובדיה בן יעקב ספורנו. חי בשנים 1475-1550. פעל באיטליה. פרש על פי הפשט אך לעיתים הסתמך גם על ההשקפות המדעיות של תקופתו.[טז]
 
פנים יפות:
ספרו של רבי פנחס הלוי הורוביץ שחי בשנים 1731-1805. פעל בגרמניה. פרושו נכתב ברוח החסידות וניכרת בו השפעתו של המגיד ממזריטש.[יז]
 
פרדס יוסף:
ספרו של רבי יוסף פאצאנאווסקי. חסיד גור שפעל בפולין. הספר מקיף פירושים, שאלות ותשובות וחידושים על סדר פרשיות התורה של חומשים בראשית, שמות וויקרא. הדברים לוקטו מעשרות רבנים ודרשנים, ידועים ואלמוניים. הספר זכה לפופולריות רבה.[יח]
 
פרוש הט"ז:
הפירוש שבספר 'דברי דוד טורי זהב' שנכתב על ידי רבי דוד בן שלמה הלוי סגל. הספר מתייחס בעיקר לפירוש רש"י לתורה. הלוי סגל חי בשנים 1586-1667 ופעל באוראינה, פולין ומוראביה. פסיקותיו התקבלו על ידי יהודי גרמניה ולמשך זמן מה גם על ידי רבני פולין.[יט]
 
רא"ש:
רבי אשר בן יחיאל. חי בשנים 1250-1327. פעל באשכנז (גרמניה) וספרד. ידוע כאחד מפוסקי ההלכה הגדולים בתולדות עם ישראל שהשפעה מכרעת לו על עיצוב ההלכה.[כ]
 
אבן עזרא:
רבי אברהם אבן עזרא, חי בשנים 1089-1164. פעל בעיקר בספרד. פרש את המקרא על דרך הפשט והתעמק במשמעות המילים, צורתן הדקדוקית ומקורן הקדום.[כא]
 
רבי יוסף בכור שור:
רבי יוסף בר רבי יצחק מאורליאנ"ש. פעל בצרפת באמצע המאה ה-12. היה תלמידם של רבינו תם והרשב"ם ואחד מבעלי התוספות. פרש במרבית המקרים על דרך הפשט.[כב]
 
רבינו בחיי:
רבי בחיי בן רבי אשר אבן חלואה. חי בשנים 1255-1340. פעל בספרד. תלמידו של הרשב"א. פרש את התורה על דרך הפשט, הדרש, הסוד והקבלה.[כג]
 
רד"ק:
רבי דוד קימחי, 1160-1235. פעל בדרום צרפת. פרש את המקרא תוך התעמקות בלשון, ניקוד, מסורה ופירוש המילים.[כד]
 
ריב"א:
רבי יצחק בן אברהם מדמפייר (המכונה גם בשם ריצב"א). אחד מבעלי התוספות. נפטר לפני 1120.[כה]
 
רלב"ג:
רבי לוי בן גרשם, חי בשנים 1288-1344. פעל בפרובנס שבדרום צרפת. הדגיש את הפן המוסרי בכתבי התנ"ך אותם הוא פרש לאור הפילוסופיה האריסטוטלית, מיעט בפענוח משמעות המילים.[כו]
 
רמב"ם:
רבי משה בן מימון, חי בשנים 1138-1204. פעל בקורדובה שבספרד ובפוסטאט במצרים. מגדולי הפוסקים ומחשובי הפילוסופים האריסטוטליים בימי הביניים. אחד האישים הנערצים ביותר בביהדות. הוכתר בכינוי 'הנשר הגדול'. החזיק בגישה שכלתנית מובהקת שבאה לידי ביטוי בכתביו, במיוחד בספר 'מורה נבוכים' בו הוא ניסה להתאים את התורה היהודית לתורה האריסטוטלית.[כז] 
 
רמב"ן:
רבי משה בן נחמן ג'ירונדי, חי בשנים 1194-1270. פעל בספרד ונפטר בארץ ישראל. הרחיב את ולעיתים חלק על פירושי רש"י והאבן עזרא. היה נאמן למסורות ההלכה והאגדה אך הוסיף גם תובנות מתורת הקבלה.[כח]
  
רס"ג:
רבינו סעדיה גאון. חי בשנים 882-942. פעל בבל. היה ראש ישיבת סורא. הראשון שכתב ספר פירוש לתנ"ך. בעל גישה פילוסופית.[כט]
 
רע"ב:
רבינו עובדיה מברטנורה. חי בשנים 1440-1518 לערך. פעל באיטליה ובירושלים. ידוע במיוחד בשל פירושו למשנה.[ל]
 
רש"י:
רבי שלמה יצחקי. חי ופעל בצרפת בשנים 1040-1105. פרש את התנ"ך על פי 'משמעו של מקרא' - ההוראה הראשונית של המילים, ועל פי 'פשוטו של המקרא' - ביאור הפסוק כולו בשים לב לעניין שלפניו ולעניין שאחריו. רבים מפירושיו מסתמכים גם על מדרשי חז"ל.[לא]
  
רשב"ם:
רבי שמואל בן מאיר. חי ופעל בצרפת בשנים 1085-1174. נכדו של רש"י ואחד מבעלי התוספות. פרש את המקרא אך ורק על דרך הפשט והתנגד לפרשנות על דרך הדרש.[לב]
 
שד"ל:
רבי שמואל דוד לוצאטו. חי בשנים 1800-1865. פעל באיטליה. איש תנועת ההשכלה היהודית. שלל את הקבלה. השפיע על יהדות איטליה אך אינו מקובל על היהדות האורתודוכסית.[לג]
 
שפתי חכמים:
ספרו של רבי שבתאי בס. חי בשנים 1641-1718. פעל בפראג ופולין. ייסד את אחד מבתי הדפוס היהודיים הראשונים. הרחיב והסביר את פירוש רש"י.[לד]
 
שפתי כהן:
ספרו של רבי מרדכי הכהן. חי בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17. פעל בארץ ישראל ודמשק.
 
תולדות יצחק:
ספרו של רבי יצחק קארו. חי בשנים 1458-1535. פעל בספרד, פורטוגל, טורקיה וארץ ישראל. פרשנותו מסתמכת הן על הפשט והן על האליגוריה.[לה]
 
 


[א]              
ראה הערך 'יצחק אברבנל' בויקיפדיה
[ב]              
ראה הערך 'יהונתן אייבשיץ' בויקיפדיה
[ג]              
ראה הערך 'חיים אבן עטר' בויקיפדיה
[ד]              
ראה הערך 'יעקב בן אשר' בויקיפדיה
[ה]              
ראה הערך 'מהר"ל מפראג' בויקיפדיה
[ו]              
ראה הערך 'בעלי התוספות' בויקיפדיה
[ז]              
ראה הערך 'נפתלי צבי יהודה ברלין' בויקיפדיה
[ח]              
ראה הערך 'חלקיה בן מנוח' בויקיפדיה
[ט]              
ראה הערך 'שלמה אפרים מלונטשיץ' בויקיפדיה
[י]              
ראה הערך 'אליהו מזרחי' בויקיפדיה
[יא]             
ראה הערך 'המלבי"ם' בויקיפדיה
[יב]             
ראה הערך 'מנחת שי' בויקיפדיה
[יג]             
ראה הערך 'מצודות' בויקיפדיה
[יד]             
ראה הערך 'מצודות' בויקיפדיה
[טו]             
ראה הערך 'מאיר שמחה הכהן' בויקיפדיה
[טז]             
ראה הערך 'עובדיה ספורנו' בויקיפדיה
[יז]              
ראה הערך 'פנחס הורוביץ' בויקיפדיה
[יח]             
ראה הערך דוד אברהם מנדלבאום' בויקיפדיה
[יט]             
ראה הערך 'דוד הלוי סגל' בויקיפדיה
[כ]              
ראה הערך רא"ש' בויקיפדיה
[כא]             
ראה הערך 'אברהם אבן עזרא' בויקיפדיה
[כב]             
ראה הערך 'יוסף בכור שור' בויקיפדיה
[כג]             
ראה הערך 'בחיי בן אשר' בויקיפדיה
[כד]             
ראה הערך 'רד"ק' בויקיפדיה
[כה]             
ראה הערך 'בעלי התוספות' בויקיפדיה
[כו]             
ראה הערך 'רלב"ג' בויקיפדיה
[כז]             
ראה הערך 'הרמב"ם' בויקיפדיה
[כח]             
ראה הערך 'רמב"ן' בויקיפדיה
[כט]             
ראה הערך 'רס"ג' בויקיפדיה
[ל]              
ראה הערך 'עובדיה מברטנורא' בויקיפדיה
[לא]             
ראה הערך 'רש"י' בויקיפדיה
[לב]             
ראה הערך 'רשב"ם' בויקיפדיה
[לג]             
ראה הערך 'שד"ל' בויקיפדיה
[לד]             
ראה הערך 'שבתי בס' בויקיפדיה
[לה]             
ראה הערך 'יצחק קארו' בויקיפדיה

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

המאמרים האחרונים