Print this page
ראשון, 09 ינואר 2011 12:54

הרב מנחם מנדל מליובאוויטש וברוקלין

דרג מאמר זה
(3 מדרגים)

הרבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש הצליח תוך תקופת חיים אחת להחליף מספר קריירות ולמלא מספר תפקידים: מהנדס חשמל בצי האמריקאי, מנהל אדמיניסטרטיבי, מנהל הוצאת ספרים, אדמו"ר, נביא, משיח ומלך. בשנות כהונתו כמנהיג חב"ד הוא הפך את הכת הקטנה והמנומנמת שקיבל מחמו לכת תוססת ודינאמית ששלחה מיסיונרים לכל רחבי העולם וגדלה בצורה שרק יכלה לעורר קנאה בלב כל שאר האדמו"רים. כיאה לכל מנהיג של כת, האדמו"ר מליובאוויטש לא שכח גם לטפח את פולחן האישיות שלו עצמו וחסידיו הקפידו להפיץ ברבים את מעשי נפלאותיו ואת יכולותיו העל-אנושיים. פולחן האישיות של הרבי מליובאוויטש מזכיר את פולחן האישיות של ישוע בו יוסף, מנהיגה של כת קטנה שחסידיו הצליחו לרומם לדרגת משיח, בן האלוהים ולבסוף גם אל במינוי מלא. 


 

 

כת חב"ד נבנתה סביב דמותו של הרב מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש וברוקלין, אדם ברוך כישרונות שנולד בשנת 1902 ונפטר בשנת 1994. בתחילת הקריירה שלו הרב מנחם מנדל למד לא רק לימודי קודש אלא גם מתמטיקה, פילוסופיה והנדסת חשמל. הלימודים הללו  מאפשרים לחסידיו להציגו לא רק כגדול בתורה אלא גם כמומחה לכל המדעים שעומד בשורה אחת עם שאר ענקי המדע של המאה העשרים. לאחר עלית הנאצים הרבי נמלט לארה"ב והצטרף לחותנו, האדמו"ר השישי בשושלת רבני חב"ד, שמינה אותו למנהל המוסדות המרכזיים של התנועה. כשנתיים מאוחר יותר הוא קיבל לידיו את הניהול של הוצאת הספרים של חב"ד, תפקיד שהוא מילא במקביל למשרתו כמהנדס חשמל בשרות הצי האמריקאי. בשנת 1947 הוא החליט לעזוב את ההנדסה ולהתמסר לפעילות בתנועת חב"ד ולאחר מות חמו הוא עלה על הכס ההנהגה והפך לאדמו"ר השביעי של החסידות.

 

בשנות פעילותו כאדמו"ר הרבי מליובאוויטש הרחיב מאד את החסידות, שלח אלפי שלוחים לרבות ממדינות העולם והקים מספר רב של ישיבות ומוסדות חינוך. בשנות השמונים הוא פנה לאפיקים משיחיים ובדרשותיו הוא עודד את חסידיו להכין את עצמם לגאולה הקרבה ובאה שעתידה להתממש עוד בימי חייהם. בתחילת שנות התשעים הוא החל להורות לחסידי חב"ד להתכונן לבואו של המשיח ולבשר ברבים שהשעה קרבה ובאה. במקביל הוא החל לשחרר את הרסן ולהתיר לחסידיו להעלות את הסברה שהמשיח שעתיד לגאול את עם ישראל הוא לא אחר מאשר אדמו"רם הנערץ. בשנת 1992 הוא לקה בשיתוק מוחי שנטל ממנו הן את כושר הדיבור והן את יכולתו להתערות בין הבריות ולהבין את דבריהם. החסידים מיהרו לנצל את ההזדמנות והחלו לפזם לפניו 'יחי אדוננו מורנו ורבנו המלך המשיח לעולם ועד'. השירה הצליחה כנראה לחדור מבעד לערפל שכיסה את חושיו הכבויים וחסידיו ראו אותו לפעמים מהנהן בראשו לקצב המנגינה. עד מהרה נמצאו הנלהבים שפרשו את תנועות הראש הללו כהסכמה למילות הפזמון וחלקים נרחבים בתנועת חב"ד החלו לראות ברבי פגוע המח את הדמות העל-אנושית שתשחרר את עם ישראל מייסוריו ותביא לו את הגאולה המובטחת.  


הרבי עודד את התחייה המשיחית שנים כבר בתחילת שנות החמישים של המאטה העשרים. את הניצנים לכך ניתן לראות במאמר מתאריך י' שבט תשי"א (1951) שהרבי פרסם לרגל קבלת נשיאות חב"ד. במאמר זה הרבי מדבר על כך שישנם 7 דורות, וכל נשיא דור הוא משיח שבדור, הדור השביעי הוא הדור בו המשיח גואל את כל עם ישראל, כך שהמשיח של הדור השביעי הוא המשיח הסופי. את מניין 7 הדורות הוא מתחיל מהאדמו"ר הזקן, ויורד על לדור השישי שנשיאו היה חותנו האדמו"ר הריי"צ. הרבי לא ציין במפורש מיהו אותו משיח אולטימטיבי אבל בדבריו הוא לא הותיר הרבה ספק באשר לזהותו. בנוסף, הרבי גם קיבל ברצון את שירת 'יחי אדונינו... מלך המשיח' גם לפני האירוע המוחי ויש סרטון שמראה אותו מעודד את השירה תוך כדי הליכה ובדעה צלולה
[א].

בנוסף, החסיד הבכיר, הרב שלום דובער וולפא
[ב], בספרו 'יחי המלך המשיח', כתב בצורה מפורשת שהרבי הוא המשיח. כשהרב וולפא הביא ספר את הספר לרבי מליובאוויטש בפעם הראשונה תגובתו של הרבי הייתה 'מרחק אלפים מתורת החסידות' אבל לאחר תקופה הרב וולפא אזר אומץ והביא לרבי את הספר בשנית. בפעם הזאת תגובתו של הרבי הייתה 'מרחק עשרות מלימוד החסידות'. בפעם השלישית שהרב וולפא הגיש את הספר לרבי הוא קיבל את התשובה 'יחזירנו במכורך' (שיחזיר את הספר הכרוך). כך הרבי אישר במפורש את הדפסתו של ספר בו הוא מוכתר כ'מלך המשיח'. מסתבר מכך שעוד לפני האירוע המוחי הרבי ידע על הנטיות המשיחיות של חסידיו ולא רק שהוא לא ניסה למנעם, אלא הוא גם יזם ועודד אותן.[ג]

 

ככל שאר המשיחים שעם הזמן נעשים יותר ויותר נשגבים ורבי סגולות, יכולות וכוחות, כך גם המהנדס והמוציא לאור שירש מחותנו את אדמו"רות חב"ד והנהן בראשו למשמע שירת חסידיו הפך לאחר מותו למעין דמות על-טבעית שמעולם לא גלשה לשום טעות, בלבול או אי-הבנה, כפי שמסביר אחד מחסידיו:

 

אדם יכול לטעות. אך הרבי הוא איש אלוקים, נשיא הדור כמו משה רבנו. הוא איש אלוקים. הוא לא טעה מעולם!!!!!! עשרות אלפי אנשים שפנו אליו, כולל מדענים מהשורה הראשונה בעולם, כולל מנאס"א וצה"ל. כולם הודו שאין כמו הרבי שלא טעה מעולם. עד היום אנחנו רואים כמה צדק בדרשותיו לפני עשרות שנים.'[ד]

 

בפני ענק הרוח הזה נפתחו, כמצופה, לא רק כל שערי התורה, המדע והבינה אלא גם כל סתרי העתיד ובעזרתם הוא עזר לרבבות אנשים והציל ממוות בטוח את החשובים שבהם:

 

יש כאן איש אלוקים שעזר לרבבות יהודים ולא יהודים בכל העולם. כולל לרבין, שרון - הצילו מלטוס במטוס שנחטף לאלג'יריה, וכל שרי ממשלת ישראל, חברי הכנסת, עיתונאים וכו' ........ חבל לעצום עינים מול גדלותו הבלתי אנושית של הרבי. זו עובדה. זו זכות להתקרב לענק הדור ולנסות לעשות את שביקש מאיתנו'[ה]

 

ואכן, כל מי שמשוטט באתרי חב"ד וקורא בכתבי התנועה לא יוכל שלא להשתכנע שמשיח צדקנו הוא התופעה העל-אנושית החשובה ביותר שהילכה עלי אדמות מאז ימי משה רבנו ושרק בזכותו יש עדיין קיום לעם ישראל, תורת ישראל ומדינת ישראל.

 

כל החסידויות הן, כאמור, כתות שנשמעות באופן עיוור להנהגה סמכותית, יהא זה אדמו"ר כריזמטי או קבוצה של ממשיכי דרך שמנצלים את ההילה והמוניטין שקודמם הנערץ הצליח לצבור בימי חייו. כל החסידויות מפעילות לחצים פסיכולוגיים על חסידים שתמיד מוצאים את עצמם תורמים נתח ניכר ממשאביהם להעשרת ההנהגה. כולן מבדלות את עצמן מסביבתן באמצעות מלבושים, מנהגים, שפה ולעיתים אף מיקום פיזי. כולן מגבילות את החשיפה לחברה הלא-חסידית ואוסרות על חסידיהן לצפות בטלוויזיה, להקשיב לרדיו לא-פירטי, לקרא עיתונים וספרים לא מאושרים ולשוטט באינטרנט וכולן עושות את המוות לכל מי שמבקש לעזוב את הכת או לעקוף את הוראות ההנהגה. אבל אם כל החסידויות הן לא יותר מאשר כתות שעמלות לטובת הנהגתן מדוע דווקא חב"ד הצליחה להוציא מקרבה את המלך המשיח והיוקרה לא נפלה בחיקה של אחת החסידויות שלפני שלושים שנה היו גדולות וחשובות ממנה: גור וצאנז הפולניות, ויז'ניץ, בעלז וסאטמר ההונגריות או קרלין וסלונים הליטאיות? הדעת הרי נותנת שלאדמו"רי החסידויות הללו מגיעה זכות הסירוב הראשונה בהתמודדות על המשיחות והמלכות ואם לא להם אז לפחות לחסידי ברסלב הקופצניים והמכים שלבטח היו אמורים לטפח יומרות משיחיות הרבה לפני כל האחרים?

 

לחסידות הוותיקות והגדולות אולי מגיעה הגדולה והיוקרה אבל בסופו של דבר רק חב"ד העניקה לאנושות את המלך המשיח הנוכחי משום שרק היא התברכה באדמו"ר כריזמטי ומרחיק ראות שזיהה את היתרונות הטמונים בכיוון המשיחי הרבה לפני כל יתר הכתות החסידיות שלא השכילו להבין את הכמיהה לגאולה לאומית שהלכה יד ביד עם הלאומנות החדשה שהתעוררה אחרי מלחמת ששת הימים. רק הרבי מנחם מנדל מחב"ד זיהה את שעת הכושר הגדולה שאפשרה לו להרחיב את חסידותו ולצרף אליה מספר רב של נפשות תוהות שניצתו בלהט הגאולה ובכמיהה ההולכת וגוברת לתוכן רוחני שייתן משמעות לחיים שבחצי השני של המאה העשרים נראו לרבים מטריאליסטים וריקניים ורק הוא התארגן נכון לקראת גל הרוחניות שפקד אותנו בעשרים השנים האחרונות של המאה העשרים.

 

האדמו"ר של חב"ד ניחן לא רק ביכולת המופלאה לראות את הנולד ולזהות את זרמי המחשבה ההולכים ומתהווים אלא גם בכושר ארגון יוצר דופן שאפשר לו להקים שתי מערכות מפוארות: האחת רשת של מיסיונרים, הנקראים בעגה החב"דית בשם 'שלוחים', אותם הוא פרש בבתי חב"ד ברחבי הארץ והעולם. השנייה, סדרה לא פחות מרשימה של ישיבות ומוסדות חינוך בהם כל אלה שעלו ברשתם של ה'שלוחים' זכו לשטיפת המח המתאימה שלימדה אותם להעריץ את הרבי, לדבוק בדרכיו ולדקלם את סיסמאותיו.

 

הרבי מברוקלין חיפש דרכים להגדיל את מספר השפוטים, להפיח בהם מוטיבציה חדשה וליצר בעזרתם זרמי הכנסה חדשים. כפרי בשל נפל לידיו הרעיון המשיחי והוא ניכס אותו לצרכיו והחל לעורר באמצעותו את הכת העייפה שהוא ירש מקודמיו. בתחילה הוא כרך את המוצר המשיחי החדש עם הרבה מושגים מרחיבי לב שנמצאים בליבו של הקונצנזוס הדתי: 'מסורת', 'כבוד האדם', 'ישראל סבא', 'תורה מסיני', 'שורשים', 'חסד', 'נתינה', 'עזרה לזולת' וכדומה. את המארז החדש ושובה הלב הוא החל להפיץ באמצעות 'שלוחים' חדורי מוטיבציה שבדומה למיסיונרים של כל כת אחרת, הקדישו את כל זמנם, מרצם ומשאביהם לאיתורם ולכידתם של נפשות אבודות שניתן לצרף לכת ההולכת וגדלה. החברים החדשים הופנו לאחד ממוסדות ההוראה של חב"ד בכדי להעמיק את הידע שלהם במה שחב"ד נוהגת לכנות בשם 'יהדות' ושם הם זכו במנה גדושה של שטיפת מח שבהדרגה פירקה את כל מערכת הערכים הישנה שלהם ועיצבה אותם מחדש בתבניתו של החב"דניק הטיפוסי: קנאי, שטחי, חסר דעות עצמאיות, מדקלם סיסמאות סידרתי וסוגד נצחי לדמותו של מנהיג שהפך בעיניו לנזר הבריאה ולפאר היצירה.

 

כאן אולי כדאי להיעצר ולשאול מדוע הרבי מליובאוויטש וברוקלין היה צריך את כאב הראש הזה? מדוע הוא לא הסתפק בחסידות בעלת גודל סטנדרטי בה ניתן לשלוט גם מבלי לגלוש לאבסורדים משיחיים? התשובה לשאלה זאת ברורה מאליה: מגויסים חדשים הופכים לחסידים חדשים, לרוב נלהבים ולהוטים מאלו שנולדו לתוך החסידות, וחסידים כידוע הם מקור לא אכזב לתרומות, ירושות וכוח עבודה זול. אבל לא רק זרם ההכנסות תפח כתוצאה מהמיסיונריות האגרסיבית של הכת המתעוררת ובמקביל הרבי זכה למעמד והשפעה שחרגו ממשקלו הסגולי בעולם החסידי. החסידות הישנונית הפכה לכוח תוסס ודינאמי והרבי הפך לאחת הדמויות המרכזיות ביותר והמשפיעות ביותר בכל העולם היהודי ובתקופה מסוימת, אף לממליך מלכים בפוליטיקה הישראלית.

 

כיצד מימנה התנועה את פעילותה? גם כאן התשובה אינה בשמים או מעבר לים. ההתרחבות המרשימה של החסידות מומנה בעיקר משני מקורות בלתי נדלים: תרומות וירושות של החסידים, בעיקר העשירים שבהם, ומשאביהם של השלוחים/מיסיונרים שבמידה רבה מימנו בעצמם את פעילותם בארץ ובעולם. כפי שעולה ממכתבה הנוגע ללב של רבנית שקובלת על כך שגורמים שלדעתה אינם ראויים לכך מקבלים תמיכה ממשלתית בעוד שבעלה:

 

נאלץ למכור כל מה שיש לו, גם להגיע לחובות המתקרבים למיליון דולר כדי למלא שליחותו של הרבי הרב מנחם מנדל שניאורסון כשליח ראשון ב*** ולהציל אלפי ילדים ממשפחות ברכות ילדים ולשלוח אותם לכל בתי חב"ד כדי להציל את כל המסוממים שבית הספר הריאלי המהולל בו אני למדתי מנפיק בסדר גודל של 400 כל שנה, מרביתם על תרופות ממכרות כמו ריטלין, קונצרטה ודפלפט!!! ואשר נזרקים בכל העולם מהחל מדרום אמריקה ועד הודו ותיילנד וכ' ... גם מימן את כל הפעילות לגויים כדי לקרב אותם ל7 מצוות בני נוח בכל הכפרים הערביים בגליל שם מתנוססת תמונתו שלהרבי!!![ו]

 

חסידי חב"ד, כשפוטיה של כל כת אחרת, למדו לשים את טובת הקבוצה בראש מעיניהם, להסתפק בגמולים רוחניים ולתרום את זמנם, יכולותיהם וכספם לקידום המטרות שהוכתבו להם על ידי הנהגה שחרף כל טענותיה מעולם לא ויתרה על החתירה למעמד, כוח, כבוד וכיבודים.

 

שטויות, ימהרו החסידים להתמרמר, אתה מסלף את דמותו של הרבי. המלך המשיח רצה רק לעזור לאנשים, אתה יודע כמה אנשים הוא הציל? כל מי שבא אליו קיבל דולר ליד. האם נראה לכך שזו הדרך הטובה ביותר להתעשר? למה אתה לא מסוגל להבין שיש בעולם גם אנשים שאינם דומים לך, אנשים טובים ואלטרואיסטים שמתעלים מעל לתאוות הבצע הקטנות ששולטות באנשים כמוך ומנסים להטיב עם הזולת ולעזור לו להתמודד עם קשייו? אני מאמין שהטיעונים הללו באמת יוצאים מליבם של החסידים וכולם ללא ספק מאמינים בנכונותם אבל אני אסכים לאמצם רק כשאראה צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם. הצרה היא שזרעם של כל הצדיקים הללו במקום לבקש לחם מוצא את עצמו לעיתים קרובות במאבקים משפטיים על ירושות של מיליונים. האדמו"רות (כמו הבבאות, הרנטגנאות וכדומה) היא מקצוע רווחי ביותר וכל הצדיקים הגדולים, אף שהם שולטים על קהילות מרוששות, איכשהו מצליחים לצבור הון מרשים שמצדיק את מלחמות הירושה של ממשיכי דרכם. איני טוען שבמקרה ספציפי זה הכסף עמד בראש מעייניו של הרבי מליובאוויטש, בהיעדר צאצאים גודל עזבונו מן הסתם לא כל כך עניין אותו, אבל ברור לחלוטין שמול עיניו לא עמדו רק הנפשות התוהות בהודו והנערים העזובים בקרית גת ומעשיו כוונו באותה מידה להעצמת כוחו האישי ולחיזוקה של התנועה שהוא פיתח והנהיג.

 

עתה כשהבנו כיצד הרבי הצליח לרכב על גלי ההתעוררות המשיחית וכיצד הוא הרחיב את חסידותו במגויסים חדשים שנלכדו ברשתם של שלוחיו ונשלחו לעבור שטיפת מח באחד ממוסדות הלימוד של תנועתו, עלינו לבדוק מדוע היה צריך לשפוך כל כך הרבה סופרלטיבים על אדמו"ר די סטנדרטי ולהשגיבו לדרגת המלך המשיח האחד והיחיד שיומט על עם קטן ומיוסר שבעבר כבר נאלץ להתמודד עם לא מעט משיחי שקר שקמו עליו לסכנו? מדוע לו הספיקו לו תשבחות רגילות דוגמת 'עטרת ראשינו', 'משיירי הכנסת הגדולה', 'גאון מופלא בנגלה', 'ארי בגלוי ובמיסתרין', 'כתם פז לא יסולא', 'חסיד ענו שכולו ממתקים וכולו מחמדים', 'אוצר כלי חמדה של התורה', 'גברא יקירא', 'אב בחכמה', 'מזכה הרבים שתהילתו בקהל חסידים', 'אספקלריא מאירה' וכדומה? לשם מה נדרשה קפיצת הדרך שהזניקה את הרבי מתחומי המגוחך לתחומי האבסורד? חסידי חב"ד רוצים להאמין שהאדמו"ר מברוקלין היה גדול הדור, כמשה בדורו, שיבושם להם. הביסוס העובדתי אינו תנאי לאמונה וכל אחד יכול לאמץ לעצמו כל סיסמה שמצליחה לשבות את ליבו, אבל למה למתוח את החבל ולהפוך בר מינן למשיח קודשנו שאמור, אולי כבר מחר אולי רק בשבוע הבא, לקפוץ מקברו ולפצוח במלאכת הגאולה?

 

להעלאתו של הרבי ז"ל לדרגת המלך המשיח יש כנראה סיבות טובות למדי. אם כסאו של הרבי היה עובר לבנו או ליורש טבעי אחר אזי, כמקובל במקרים אלה, היורש היה מציב את עצמו במרכז הבימה, מספח אליו את המוניטין של קודמו ומרכז בידיו את כל הסמכויות והכיבודים שנלווים למשרה הרמה. יורש לגיטימי אינו זקוק למשיח שעוד עלול להופיע בחלומותיהם של מתחרים פוטנציאליים ולהעניק תמיכה כזאת או אחרת ביומרותיהם החתרניות וחזקה עליו שיעשה כל שביכולתו להחזיר את השד לבקבוקו, או לפחות, את הרבי למנוחת עולמו. מאידך, כשאין יורש טבעי התמונה נראית לגמרי אחרת. חסידות שאינה נשלטת על ידי מנהיג כריזמטי לרוב נוטה להתפלג למספר קבוצות קטנות שמתמודדות ביניהן על השליטה בחסידות ועל הסמכויות ומנעמי השלטון שהמנהיג הקודם השאיר אחריו.

 

כשהפלגים מתחילים להתחרות זה בזה כל קבוצה, בניסיונה לגבור על יריבותיה, מנסה לנכס לעצמה נכסים שיעניקו לה יתרונות תחרותיים במאבק על ליבו וכיסו של החסיד התמים. אחד הנכסים השיווקיים הטובים ביותר הוא מלך משיח במצב שמיש ואל לנו להתפלא אם אחת הקבוצות היריבות החליטה לאמץ לעצמה משיח זה או אחר ולמצב את עצמה כסוללת הדרך למלכותו המתממשת ובאה. למשיח שפעמיו כבר נשמעים בחוצות יש ערך שיווקי הרבה יותר גדול מאשר למי שהוא סתם 'עטרת ראשינו', 'משיירי הכנסת הגדולה', 'גאון מופלא בנגלה ובנסתר' וכדומה ויש להניח שהקבוצה שהחליטה למכור לחסידים את המשיח תגדל בהתמדה על חשבונן של הקבוצות האחרות והיא זאת שבסופו של דבר תשתלט על החסידות ותמנה את המנהיג הבא של הכת.

 

האדמו"ר מליובאוויטש וברוקלין מעולם לא טען במפורש שהוא המלך המשיח ובהיותו המנהיג הכריזמטי הבלתי מעורער של כת חב"ד הוא גם לא נזקק לכך. ממשיכי דרכו מצאו את עצמם במאבק ירושה ובמסגרת המאבק הזה אחת הקבוצות בחרה באסטרטגיה המשיחית והפכה את הרבי ז"ל למשיח צדק על-אנושי שמסוגל לנצח עם יד אחת קשורה מאחורי גבו כל רבי ז"ל אחר שיביאו הקבוצות המתחרות שנאלצות להסתפק רק ב'איש אלוהים', 'גדול הדור' וסופרלטיבים שחוקים אחרים. קשה להילחם במלך משיח ולכן יש להניח שהזרם המשיחי בחב"ד ידחוק בהדרגה את רגליהם של החסידים הפחות יומרניים והבכורה בחסידות תיפול בסופו של דבר בחיכם של הרבנים המשיחיים שבהדרגה יתחילו לסחוף את התנועה אל עומקיה הבלתי נדלים של הפנטזיה.

 

הרבי ז"ל אמנם אמור להתחיל לשמש כמלך המשיח ממש בימים האלה אבל למשיחיותו הפוטנציאלית אין למעשה תאריך פקיעה והוא יתקבל בברכה גם אם יחליט לבא רק עוד כמה שנים. מאז פטירתו עברו כבר שש עשרה שנה[ז] ואין שום סיבה להניח שעד לשובו המובטח לא יחלפו עוד שש עשרה שנה לפחות. לא בפנינו נחשפו רזי המרומים ואם השעה אינה כשרה לשובו של הרבי מי אנו שנעלה בחומה וננסה לדחוק את הקץ? אמנם, משיח שמתעכב חייב לפגום בלהט האמונה אבל חזקה על בעלי העניין שהם ייצקו לתוכו עוד ועוד גדולות, יספחו אליו עוד ועוד נפלאות ויספרו עליו עוד ועוד אגדות ללמדנו שכדאי להמתין לגאולה הגדולה שהוא ללא ספק יביא עימו ברגע שיחליט לרדת ולמלוך עלינו עד עולם הללויה.

 

מה אם הגאולה תתעכב יותר משש עשרה שנים, נגיד חמישים או מאה שנים או אולי אפילו אלפיים שנה? מה אז? האם לא נגיע לרגע בו נוכל כבר לקבוע בוודאות שפעמי המשיח כנראה יבוששו לנצח? כמובן שלא! משיחים טובים אינם דוהים והם נשארים עימנו כל עוד ימצאו בכת שהם השאירו אחריהם, שבדרך הטבע תתבדל בהדרגה מדת האם ותהפוך לדת חדשה לחלוטין, אנשים מוכשרים שמסוגלים לתרץ את העיכוב ולספק למשיח המתעכב עיסוקים אלטרנטיביים ולא פחות חשובים. למשיח אין הרי שום סיבה לרדת עלי אדמות לפני שכל היהודים יחזרו בתשובה מלאה, רצוי במסגרות חבדיות, ואין לו גם שום סיבה לסרב למינוי זמני של שר גדול או 'יהוה קטן'[ח] שתאפשר לו לדאוג בינתיים לרווחתם של כל אלו שפונים אליו באמצעות אחד הרבנים המוסמכים של תנועת חב"ד.

 

מבחינות מסוימות הרבי מליובאוויטש הוא אכן גדול הדור אבל לא מימיו של משה בן עמרם אלא מימיו של ישוע בן יוסף. הדמיון בין הרב מנחם מנדל מברוקלין לרב ישוע מנצרת הוא אכן מדהים: שניהם הנהיגו כת יהודית, שניהם דיברו על ימות המשיח הקרבים ובאים, שניהם השאירו אחריהם כת ללא מנהיג כריזמטי והותירו את הזירה למאבקי ירושה ממושכים ושניהם זכו לתואר 'המלך המשיח' שהוענק להם על ידי אחת הקבוצות שהתמודדו על הבכורה. אף שאין לנו את הפרספקטיבה הדרושה להמשך ההשוואה בין השניים נוכל להניח שכשם ששיבתו השנייה של המשיח מנצרת התעכבה לאורך שנים ויובלות כך גם ירידתו מהמרומים של המשיח מברוקלין אינה צפויה באלף או אלפיים השנים הקרובות וכשם שהרב ישוע פיתח בינתיים קריירה חדשה כבנו של האלוהים כך גם הרב מנחם מנדל יצליח למצוא לעצמו משרה חדשה שתבטיח את חיוניותו גם בדורות הבאים.

 

 

טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמתי אבל עליכם לספק כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.

 



[א]             

ראו הסרטון הבא.

[ב]             

ראו הערך 'שלום דובער וולפא' בויקיפדיה

[ג]             

תודתי למר ספי לכנר שהפנה את תשומת ליבי לתמיכתו של הרבי בהכרזות על משיחיותו גם לפני שהנפגע באירוע המוחי.

[ד]             

ראו המאמר 'התכתבות עם חסיד מסור חלק ראשון'

[ה]             

ראו המאמר 'התכתבות עם חסיד מסור חלק שני'

[ו]             

ראה ההתכתבות עם הרב והרבנית ***

[ז]

בעת עריכתו האחרונה של המאמר -26 שנה.

[ח]             

ראה המאמר 'כיצד נגדיר מונותאיזם'

נקרא 7038 פעמים

פריטים קשורים לפי תג

16 תגובות