Skip to content

1VSDAT

חמישי, 11 יולי 2019 13:05

המשותף לבחורות, עורכי דין וחבדניקים

דרג מאמר זה
(1 מדרג)

כולם רוצים בטובתי: פוליטיקאים, בחורות צעירות, עורכי דין שמנסים להעביר לי מיליוני דולרים וכמובן, מצילי הנפשות שרוצים לעזור לי לקיים מצוות בפרהסיה. אני מתרגש ומודה לכולם אף שקצת פחות רצון להטיב היה מתקבל די בברכה.

 

בחורות רוצות בקרבתי. אני אמנם לא ממש מבין מה בחורות צעירות מוצאות בקשיש נשוי אבל כבר מזמן למדתי שקול המון כקול שדי ולכן אני לא מתווכח[א] ומקבל באהבה את גזירת הגורל. לא נח לי לעמוד במוקד הזרקורים אבל אני מבין שלעיתים אדם צריך להקריב את עצמו למען טובת הכלל. אין מה לעשות. אם הבחורות נמשכות אלי מי אני שאשחק קשה להשגה, במיוחד כשאני בטוח שהן רק מחפשות אוזן קשבת, הבנה וידידות של אמת. לזה אני תמיד מוכן. אם היה מדובר רק בבחורה פה בחורה שם הייתי אולי חושד שמדובר בתאוות בשרים אבל הזרם הבלתי פוסק של הפניות אינו מותיר פתח לשום אי הבנה. הבחורות פשוט מוקסמות ממני ורוצות להכיר אותי טוב יותר.

כל בחורה פונה אלי בסגנון שונה - חלקן בעקיפין וחלקן ישר לעניין אבל אני יודע לקרוא בין השורות ולזהות את כוונותיהן הכנות. פלורנס מנגאוה (
Florence Mengwa), לשם דוגמה, ניסתה להסתיר את רצונה בקשר ידידותי מאחורי מייל תמים לכאורה:

 

Hi dear, can we talk?

 

אבל מייד הבנתי מה היא באמת רוצה. גם אולריקה מיקה ((Ulrica Mica בחרה לחשוף טפח ולהסתיר טפחיים:

 

יש לי משהו מאוד חשוב לדבר איתך. השב באמצעות כתובת הדוא"ל הפרטית שלי This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

לא קונה את זה. הדבר ה'חשוב' עליו היא רוצה לדבר איתי הוא לבטח לא יותר מאשר מסווה לכוונותיה האמתיות. סביר מאד להניח שבחורה צנועה וביישנית כמוה אינה רוצה לחשוף מייד את כמיהתה לידידות כנה ואמתית ומבחינתי זה בסדר. אני מבין קודים סמויים וכוונתה ברורה לי כשמש בצהריים.

 

שרה ג'ונסון השתמשה בסיפור כיסוי שונה במקצת למרות שאין בכך שום צורך:

 

Hi, my name is Sarah Johnson. write back? I have a business offer to share with you

 

גם ג'ניפר בחרה בגישה עקיפה ביידעה היטב שיש לי חולשה לקצינות צעירות ומוכשרות:  

 

שלום, אני קפטן ג'ניפר מארצות הברית, אנא שלח לי דוא"ל אני אגיד לך יותר עליי: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

ג'ולייט סמיט כבר לא הסתפקה במכתב סתמי והחליטה להסביר מה הצית את דמיונה:

 

Hello! my name is Mrs.... I come across your mail on this site Facebook I want you to write me back in my email so that we can discuss four important issue by for now 

 

נו באמת. הבחורה נדלקה ועכשיו היא רוצה להיפגש אתי ולדון ב'ארבעה נושאים חשובים'. בטח. הצחיקה אותי. כאילו שאיני מבין מה מסתתר מאחורי דבריה. 

 

כדי להתבלט, סוזן סקוט החליטה לוותר על גינונים מיותרים ולחשוף קצת יותר מטפח:

 

Hello Dear, I hope all is well with you, hope you are enjoying your day over there in your country? I'm glad to come across your email. I wish to be your friend, waiting for your response. Best regard, Miss, Susan Scott 

 

כמוה, גם מרי רנסום מאינדונזיה החליטה להקפיץ את עצמה לראש התור במייל מעורר מחשבות:

 

Greetings Dear, Please do not be offended to receive this massage, i'm Mary Ranson from Indonesia, 41 years, I picked interest in you after reading your short profile today on Facebook.com and become very interested to be your friend And i have an important issue to discuss with you. Please contact me now so that i will explain my self to you and with the reason why I contacted you, Yours New Friend Miss Mary.

 

ג'וליאנה חניפה, לעומתה, ויתרה על כל ההצטעצעויות וניגשה ישר לעניין:

 

Hi, i am miss Juliana Hanifa, i just want us to know each other better and be friends as well, you will also see my photos when you contact me back

 

לריאה אף הלכה צעד אחד קדימה וצרפה למייל שלה שתי תמונות מאד משכנעות:

 

Your profiles got my attention please contact me so that we can discuss some issue. thanks

 

למרות כל ההצעות המפתות החלטתי בסופו של דבר להתמקד באיטון ששבתה את ליבי בגישתה הכנה:

 

My name is Eaton I saw your profile and became interested in you, also having something very important to tell you, please send a mail to me and i will tell you that, With love. Regards, Eaton.

 

ברור לי שדבריה מגיעים ישירות מהלב ואין כל צורך לחשוד במניעיה. נראה לי שסוף סוף מצאתי ידידת אמת.

הפופולריות שלי אינה מוגבלת לצעירות יפיפיות ואני מקבל מסרים גם מהרבה עורכי דין חשובים שרוצים להעביר לי מיליוני דולרים. עורך הדין המכובד ג'ון אולם (John Ulam) מהעיר לומה שבטוגו (טלפון: 228-92047740+), למשל,  מפציר בי שוב ושוב לעמוד ולתבוע את הכסף שמגיע לי:

 

יליד ארצך הנושא את אותו שם משפחה איתך מת בתאונת דרכים עם כל בני משפחתו, ומשאיר את סכום הכסף, (תשעה מיליון, חמש מאות אלף דולר ארה"ב) בבנק של טוגו. אני מנסה למצוא קרוב משפחה שלו ולא הצלחתי להשיג אותם. החלטתי ליצור איתך קשר כדי לעמוד ולתבוע את הכספים. לפיכך, לחזור אלי כדי לשפר את התקשורת והמידע בנושא.

 

ועו"ד ג'קסון סילקניקה אינו מצליח למצוא מרגוע לנפשו מחשש שלא אקבל את המיליונים שנמצאים בקצות אצבעותיי:

 

שלום, בבקשה, האם לקבל את התנצלויותי אני לא רוצה לפלוש לפרטיות שלך, אני Barrister Lackson Sikanyika, עורך דין במקצועו. כתבתי לך דואר מוקדם יותר, אבל בלי תגובה ובדואר הראשון שהזכרתי לך על הלקוח המנוח שלי, הנושא את אותו שם משפחה איתך. מאז מותו קיבלתי כמה מכתבים מהבנק שבו הוא עשה הפקדה של 8.4 מיליון דולר לפני מותו, הבנק ביקש ממני לספק את קרוב משפחתו או כל קרובי משפחתו שיכולים לתבוע את כספו או שזה יהיה יוחרמו ומאחר שלא הצלחתי לאתר אף אחד מבני משפחתו החלטתי ליצור עמך קשר בטענה זו ומכאן יש לך שם משפחה איתו. אני אתן הבהרה נוספת בנושא ברגע שאני מקבל את התגובה שלך. כל טוב, באריסטר לקסון סיקנייקה.

 

גם מכתבו של עורך הדין קלי בראון אינו יכול שלא להרשים, במיוחד אחרי שהוא הגדיל משמעותית את הסכומים שממתינים לי:

 

אני ברסטר קלי בראון, עורך דין אישי של לקוח שנפטר שנהרג בתאונת דרכים קטלנית עם משפחתו בדרכם למדינה שכנה. קיבלתי מנדט מהבנק לספק קרוביו הקרובים ביותר שלו קרן התביעה ($13.580.000 דולר). אחרי ניסיונות הכושל שלי למצוא מישהו מקרוביו, החלטתי ליצור איתך קשר.. אנא חזור אלי לקבלת מידע נוסף. (This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.). כל טוב. עו"ד קלי בראון.

 

הניסיונות הכנים להעביר לי מיליונים מרגשים אותי אבל ברור לי שהצדיקים הללו אינם יכולים להקדיש את כל תשומת ליבם רק לי ומן הסתם הם דואגים גם למיליונים שמגיעים למוטבים אחרים. לעומתם, נראה לי שעורך הדין ג'יבא דודו החליט להתמקד אך ורק באינטרסים שלי שאם לא כן איני יכול להבין כיצד הוא מוצא זמן לשלוח לי מידי שבוע מכתב שאומר:

 

יש לי משהו חשוב מאוד לדון איתך על קרן מורשת אחיך המנוח שיש לו את אותו שם משפחה ולאום אתך, צור איתי קשר לקבלת פרטים נוספים.

 

אני אוהב סגנונו ואת היושרה שמשתקפת מדבריו אבל אפילו הוא אינו יכול להשתוות לעורך הדין דיוק ג'ימס שאינו מפסיק להזכיר לי שוב ושוב:

 

האם קיבלת את הדוא"ל הקודם שלי לגבי הקרן של בן דודך המנוח, צור איתי קשר לקבלת פרטים נוספים.

 

הקשר בנינו אמנם התחיל כבר לפני זמן רב אבל בשנים האחרונות הייתי קצת עסוק ולא הספקתי לקדם את הנושא[ב]. מחדליי לא ייאשו את עורך הדין ג'ימס וכדי שלא אאבד את זכויותיי בקרן של בן דודי המנוח הוא נוהג לשלוח לי תזכורת כל שלושה ימים לערך, כנראה בהנחה שבשלב זה או אחר האסימון ייפול ואני אתחיל להתייחס ביתר רצינות למיליונים ששוכבים וממתינים לי. ברור לי שכמוני גם הוא אינו אוהב ניסוחים מסורבלים בשפה משפטית קרה ומנוכרת ודי לו במילים ספורות שמבליטות את דאגתו ואהבתו לזולת. דבקותו במטרה והתמדתו הבלתי נלאית הרשימו אותי ואין לי ספק שהוא יהיה הראשון שישמע ממני ברגע שאתפנה מהמעריצות שלי.


הייתי חושב שאין אח ורע לאהבת החינם, המסירות והדבקות במטרה של מטיבי אלמלא הייתי נתקל גם בארץ בדורשי-טוב שמתאמצים להטיב עימי ולשפר את גורלי. אמנם, אין בקרבם הרבה בחורות ועורכי דין אבל אין מחסור בצעירים מדובללי זקן שדואגים לגורל נשמתי ורוצים להבטיח את מקומי בגן עדן. עימם אני אוהב לנהל דיונים בנוסח הבא:

 

הצעיר:

צדיק, רוצה להניח תפילין?

אני:

לא תודה. לא מאמין באלוהים, הישארות הנפש ושכר ועונש מידי שמים. בכל מקרה אני מבין שהיום ייסורי הגהינום הם רק רוחניים ומייסורים רוחניים אני די מחוסן, כפי שמוכיחה השיחה שאני מנהל ברגע זה.

הצעיר:

אתה יהודי טוב שרק צריך לגלות את הנשמה שלו. עוד מעט 'עצמות אינסוף' תתגלה בך ואז תבין שגם אתה אוהב את הבורא שלך.

אני:

אם בגילי עדיין לא התאהבתי בבוראי אז הסיכויים שאגלה את האור הם כבר די קלושים.

הצעיר:

התפילין עוזרות למלך המשיח להתגלות.

אני:

למה שארצה שהמלך המשיח יתגלה? אין לנו מספיק צרות גם בלי זה? אני דווקא רוצה שהאסון יתעכב ככל שאפשר. מזל שהמלך המשיח הוא רק המצאה הזויה שלעולם לא תתגשם.

הצעיר:

(רוקד ריקוד קטן): חושך מגרשים עם אור.

אני:

אלוהים דורש הקפדה תמידית ורציפה על כל תרי"ג המצוות ולא ניתן לעבוד עליו עם מצגות חפוזות על המדרכה. הוא דורש כוונה כנה בלב ושונא אחיזות עיניים. הנחת תפילין חד-פעמית לא תפתח עבורי את שערי גן עדן. חבל על הזמן של שלושתנו.

הצעיר:

תתחיל כעת ותקפיד להניח תפילין כל יום. כך תלמד לאהוב את הבורא.

אני:

לא נראה לי שהנחת תפילין היא המצווה החשובה ביותר. יש מצוות הרבה יותר חשובות. למשל 'לא תעשה לך פסל וכל תמונה'. האם נראה לך שהתמונות של הרבי שאתם תולים בכל מקום מסתדרים טוב עם האיסור הזה? מה בדבר 'ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך' – זאת אינה מצווה חשובה בעיניך? יותר מזה, בתורה כתוב במפורש שיש לסקול אנשים שמדברים סרה ביהוה אלוהיכם ולי יש אתר שלם מלא בדברי סרה. זאת לא מצווה גדולה לסקול אותי? למה להתמקד בתפילין ולהזניח דרישות אלוהיות הרבה יותר הגיוניות?

הצעיר:

אתה יהודי טוב. אנחנו אוהבים אותך.

אני:

חז"ל טענו שכל מי שאינו מניח תפילין הוא עם הארץ (ברכות מז:ב) ומפושעי ישראל (ראש השנה יז:א). אני כנראה גם זה וגם זה וטוב לי ככה. הנחת תפילין רק תקלקל.

הצעיר:

בכל יהודי יש אור גנוז. עליך לתת לו לפרוץ החוצה.

אני:

חז"ל גם קבעו שבעת הנחת התפילין עלי להסיר מעלי את כל המחשבות האסורות. המשימה הזאת אינה תפורה למידותיי ואינה מתאימה לאופיי.

הצעיר:

צריך להחיש את הגאולה.

אני:

הגאולה היא עונש. היא תעניק למפלגות החרדיות עוד כמה מנדטים ואז נצטרך לשלם להם הרבה יותר.

הצעיר:

כל היהודים מחכים למלך המשיח. בתוככי ליבך גם אתה מצפה לבואו.

אני:

אבל המלך המשיח שלכם כבר מת. בהלוויה היו אלפי אנשים. ראיתי את הסרטונים במו עיני.

הצעיר:

הוא עדיין חי, כמו יעקב אבינו.

אני:

גם יעקב אבינו מת. כתוב ויאסף את רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו'. גווע. נאסף אל עמיו. מת!

הצעיר:

אבל כתוב 'מה זרעו בחיים אף הוא בחיים'.

אני:

זה כתוב במדרש שהומצא אלפיים שנה לאחר ימיו של יעקב אבינו. מדרש אינו יכול להפוך אדמו"ר מת למשיח חי ובכלל, לרבי לא היו ילדים. אין לו שום זרע.

הצעיר:

כולנו זרעו של הרבי.

 

הבנתי שלא אוכל לסיים את מה שהתחלתי ואמרתי לבחור שכבר הנחתי תפילין בבית. זה סיפק אותו והוא נפנה להציל את נשמתו של עובר האורח הבא.

אני יודע שכולם רוצים רק בטובתי ואני מודה להם על כך. אני אוהב אותם ורוצה שיהיה להם רק טוב אבל אשמח אם הם יטיבו איתי קצת פחות וישאירו לי מעט פנאי לעיסוקים אחרים. זאת אמנם בקשה אנוכית שמתעלמת מהדחף הפנימי שגורם לאנשים הטובים הללו לפנק לפנק לפנק אבל כל אדם חייב גם מעט לעצמו. כדי לשחרר את עצמי מכל הטוב הזה אני מתכוון להתעלם מכל הבחורות, עורכי הדין ומביאי הגאולה שאינם יודעים את שמי. אני מניח שבדרך זו אוכל לצמצם במעט את מספר מטיביי ולשחרר את משאביהם לטיפול בנזקקים אחרים. זאת הדרך שלי לתרום לאנושות כולה.

 

 

 



[א]              

לפני שנים רבות הלכתי לתומי ברחוב דיזנגוף כשבחורה צעירה לובשת מיני מינימלי זינקה מאחד מבתי הקפה, צעקה 'פנחס' ונתלתה עלי. כמו אידיוט הסברתי לה שאני לא פנחס. עד היום אני מנסה לבעוט בעצמי. 'למה לא סתמת את הפה?' אני מטיח בעצמי בכעס, 'מה בדיוק הפריע לך להיות פנחס לכמה דקות?'

[ב]              

בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת התקשר לסבתא שלי אדם וסיפר לה שבשנת 1935 הוא היה אסיר בגולג בסיביר והשכן שלו לחדר השביע אותו שימסור דרישת שלום למשפחתו אם וכאשר הוא יגיע לארץ.

'מעולם לא שמעתי את שמו,' אמרה לו סבתי, 'אני לא מכירה את הקרובים של בעלי המנוח שלא עלו ארצה. אבל,' היא התעניינה, 'אתה מדבר עברית מאד טובה. מתי הגעת לישראל?'
'ב-1937,' הודה המתקשר.
'אם כך, מדוע לא התקשרת עד היום?' התפלאה סבתי.
'את יודעת איך זה,' הוא הסביר, 'פרנסה, ילדים. לא היה לי זמן אבל לאחרונה יצאתי לפנסיה וסוף סוף התפניתי לדברים שדחיתי עד כה.'  

נקרא 279 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים