אני אוהב לנבא את העתיד אבל איני יכול להתגאות ביותר מאשר הצלחות מאד מינוריות. לרוב הקשר בין ה'נבואות' שלי לאירועים שהתרחשו בפועל הוא קלוש מאד, אם לא מקרי בלבד. זה בסדר. אני לא קורא לעצמי 'נביא' ומי שמתעניין ב'נבואותיי' מבין בעצמו שאין מאחוריהם יותר מאשר ניחושים מושכלים. יכול להיות שאם הייתי לומד להתנסח בצורה עמומה ורב-משמעית הייתי יכול לגרום לתמימים לחשוב שגם אני, כמו ה'נביא' ירמיהו וה'נביא' מליובאוויטש, נהנה מכוחות עלומים ועל-טבעיים אבל אני אדם ישר ולכן ברצוני להצהיר מלכתחילה: אין לי כוחות כאלו, מעולם לא היו לי ולעולם גם לא יהיו. אני לא ממש עצוב כי כנראה שגם ירמיהו ורבי מנחם מנדל שניאורסון אף פעם לא הוכתמו בכוחות על טבעיים כלשהם. שניהם, כמוני, לא זכו לרוח הנבואה ואני די משוכנע שאף אחד מהם לא שמע את צפונות העתיד ממי שכביכול ברא את השמים ואת הארץ. אף בן תמותה אינו מסוגל לראות את המחר וכל מי שטוען אחרת הוא או שרלטן או פסיכופת או סתם תמים וחסר כל הבנה.

כל מי שאימץ לעצמו ולו טיפה של ספקנות מבין שלרוב ה'נבואות' ארוכות הטווח יש רק סיכוי קלוש להתממש ולכן יש לראות בהם לא יותר מאשר חומר למחשבה. ה'נביא' ירמיהו ניבא בפרקים מז-נא של ספרו את האסונות שעומדים לפקוד את שכניה של ממלכת יהודה. רק מקצת מנבואותיו התגשמו במלואן אבל לרובן לא היה הרבה קשר לאירועים שהתרחשו בפועל. לשם דוגמה, ה'נביא' ניבא במאה השישית לפני הספירה 'וְנִשְׁמַד מוֹאָב מֵעָם כִּי עַל יְהֹוָה הִגְדִּיל' (ירמיה מח:יב) והבטיח 'קָרֹוב אֵיד מוֹאָב לָבֹוא' (ירמיה מח:טז) אבל מואב ירדה מבמת ההיסטוריה רק לאחר שהנבטים כבשו אותה במאה הראשונה לספירת העמים, למעלה מחמש מאות שנה לאחר שירמיהו ניבא את כיליונה[א].

מסתבר, אם כן, שלא אני ולא ירמיהו יכולים להיחשב כנביאים של ממש והיחיד שעדיין לא איבד את זוהרו הוא הרבי מליובאוויטש, שבעיני חסידי חב"ד נחשב לנביא אמת שמעולם לא טעה. מבחינתם, ממשה ועד מנחם מנדל לא קם כמנחם מנדל וברור שכל נבואה שיצאה מפיו התגשמה ב[ב]מלואה בין אם ההיסטוריה מוכנה לאשר זאת ובין אם לאו.

חסידי חב"ד יודעים שהאדמו"ר האחרון שלהם היה נביא אמת כי הרמב"ם קבע זאת במפורש:

מִיסוֹדֵי הַדָּת לֵידַע שֶׁהָאֵל מְנַבֵּא אֶת בְּנֵי הָאָדָם. וְאֵין הַנְּבוּאָה חָלָה אֶלָּא עַל חָכָם גָּדוֹל בַּחָכְמָה, גִּבּוֹר בְּמִדּוֹתָיו, וְלֹא יְהֵא יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּדָבָר בָּעוֹלָם אֶלָּא הוּא מִתְגַּבֵּר בְּדַעְתּוֹ עַל יִצְרוֹ תָּמִיד. וְהוּא בַּעַל דֵּעָה רְחָבָה נְכוֹנָה עַד מְאֹד. אָדָם שֶׁהוּא מְמֻלָּא בְּכָל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, כְּשֶׁיִּכָּנֵס לַפַּרְדֵּס וְיִמָּשֵׁךְ בְּאוֹתָן הָעִנְיָנִים הַגְּדוֹלִים הָרְחוֹקִים, וְתִהְיֶה לוֹ דֵּעָה נְכוֹנָה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג וְהוּא מִתְקַדֵּשׁ וְהוֹלֵךְ וּפוֹרֵשׁ מִדַּרְכֵי כְּלַל הָעָם הַהוֹלְכִים בְּמַחֲשַׁכֵּי הַזְּמַן, וְהוֹלֵךְ וּמְזָרֵז עַצְמוֹ וּמְלַמֵּד נַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לוֹ מַחֲשָׁבָה כְּלָל בְּאֶחָד מִדְּבָרִים בְּטֵלִים וְלֹא מֵהַבְלֵי הַזְּמַן וְתַחְבּוּלוֹתָיו, אֶלָּא דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה תָּמִיד לְמַעְלָה קְשׁוּרָה תַּחַת הַכִּסֵּא לְהָבִין בְּאוֹתָן הַצּוּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַטְּהוֹרוֹת, וּמִסְתַּכֵּל בְּחָכְמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֻּלָּהּ מִצּוּרָה רִאשׁוֹנָה עַד טַבּוּר הָאָרֶץ וְיוֹדֵעַ מֵהֶן גָּדְלוֹ, מִיָּד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו. וּבְעֵת שֶׁתָּנוּחַ עָלָיו הָרוּחַ תִּתְעָרֵב נַפְשׁוֹ בְּמַעֲלַת הַמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים אִישִׁים וְיֵהָפֵךְ לְאִישׁ אַחֵר וְיָבִין בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵינוֹ כְּמוֹת שֶׁהָיָה אֶלָּא שֶׁנִּתְעַלָּה עַל מַעֲלַת שְׁאָר בְּנֵי אָדָם הַחֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּשָׁאוּל 'וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר'.

(רמב"ם, היד החזקה, הלכות יסודי תורה ז:א)

 מי אם לא הרבי מליובאוויטש ז"ל/שליט"א עומד בדיוק, אבל בדיוק, בכל הקריטריונים של הרמב"ם? האם רב אחר כלשהו יכול לייחס לעצמו אפילו את מקצת התכונות הללו? מתוקף ההגדרות של הרמב"ם הרבי חייב להיות נביא אמת וכנביא אמת כל נבואותיו חייבות היו להתגשם. מסביר זאת היטב אחד מספרי הסגידה של החסידות:

 אין צורך להאריך ולבאר מדוע היחיד העונה להגדרות אלו בדורו – הוא כ"ק אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח שליט"א, נשיא הדור ומנהיגו, אשר מסר כל ימיו ולילותיו, באופן שלא היה לו אח ורע בדברי ימי ישראל, כשהוא ספון בדל"ת אמותיו ללא יום אחד של חופש ומנוחה! כאשר יחד עם זאת אנו רואים כיצד נבואותיו מתקיימות. 'קולעות אל השערה' – הרי אין ספק כי הוא הוא נביא דורנו.

(יש נביא בישראל, בעריכת הרב רפאל חירותי. זכה ל'הסכמה' של הרב מאיר מזוז)

חדוות ההערצה נפגמת במקצת כשמסתבר ש'נביא דורנו' התנגד בחריפות להסכם השלום עם מצריים והרבה להזהיר את קברניטי האומה, ביידיש כמובן, שאסור לבטוח בערבים שרק רוצים להחליש את עם ישראל ולנשלו מאדמתו[ג]. פרסומי ואתרי חב"ד הרבו להפיץ את נבואותיו הקודרות של נביאם וחב"דפדיה, המקבילה החבדית של ויקיפדיה, מסכמת ומתמצתת את עמדתו של הרבי בנושא זה:

במהלך הדיונים על ההסכם זעק הרבי פעמים רבות נגד החתימה על הסכם השלום. הרבי אמר שעצם זה שסאדאת הגיע לארץ הקודש, זהו מכיוון שראה שלא מתפעלים מהגויים, ולכן רצה להגיע להסכם שלום, אך לאחר שהתחילו להתרפס לפניו, זה גרם לו לבקש את כל סיני. אחד הדברים שעליהם הרבי ביסס את עמדתו הוא סימן שכ"ט בשולחן ערוך, ואמר שכל רצונם הוא ש"תהא הארץ נוחה ליכבש בפניה."

כמו כן דיבר הרבי על האיוולת שבויתור על שטחים שיש בהם בארות נפט, שיכולים לחזק בהרבה את מעמדה הצבאי והכלכלי של ישראל, ומסירתם ללא תמורה. הרבי דרש שאלו שיכריעו על ההסכם לא יהיו הפוליטיקאים, אלא יתייעצו עם אנשי צבא האם מסירת סיני תזיק לביטחון.

(הערך 'הסכם השלום עם מצריים' בחב"דפדיה)

קברניטי האומה לא שהו לנבואות השחורות הללו וכרתו עם מצריים ברית שלום במסגרתה הם החזירו למצרים את חצי האי סיני ואת כל בארות הנפט שבו. 33 שנים לאחר חתימת הסכם השלום, בשנת 2011, ה'אביב הערבי' מוטט את שלטונו של הנשיא מובארק והעלה לשלטון את האחים המוסלמים העוינים. חסידי חב"ד לא היו מסוגלים להכיל את שמחתם על התגשמות 'נבואתו' של משיחם והרב מנחם ברוד הסביר מדוע:

 השבוע כבר מיטיבים להבין מדוע הרבי מליובאוויטש זעק כל-כך כנגד ההסכם עם מצרים. לא נשמע כדבר הזה שמדינה מוותרת על מרחבי ההגנה הטבעיים שלה ועל נכסים אסטרטגיים חשובים כל-כך, וכל זה תמורת פיסת-נייר שברגע אחד אפשר לבטלה.

השבוע ראינו כמה אפשר להישען על העולם. ארה"ב, בעלת-הברית הגדולה של מצרים, נטשה את המשטר המצרי מיד עם פרוץ המהומות, ואחריה החרו-החזיקו מדינות אירופה. האם אנחנו נוכל להישען עליהן בשעת מבחן?

התורה מלמדת אותנו ש"בעיר הסמוכה לסְפָר" אסור לסמוך על הבטחות הגויים, אלא מחובתם של יהודים להגן על עצמם, אפילו מתוך חילול השבת. ההלכה היהודית יודעת טוב יותר מכל הפוליטיקאים כי רק עמידה איתנה ותקיפה יכולה להבטיח את שלומם וביטחונם של היהודים, וכי דרך הנסיגות והוויתורים אינה מביאה שלום אלא מסכנת את עצם קיומנו.

השבוע אנחנו לומדים שוב בדרך הקשה כי רק עמידה איתנה ואפס ויתורים, מתוך אמונה בקב"ה שומר ישראל, הם שיכולים להביא ביטחון אמיתי ושלום לדורות.

(המאמר 'הסכם על כרעי תרנגולת' באתר 'חב"ד ישראל')

האתר החבדי שטורעם.נט הרחיב את היריעה:

הסכם ה"שלום" הראשון שנחתם בין ישראל לבין מדינה שכינה, היה הסכם השלום עם מצרים, שכלל את החזרת השטחים של סיני לידי שלטון מצרי. החל משנת ה'תשל"ח התוועדות אחר התוועדות זעק הרבי בכאב רב, נגד 'הסכמי קעמפ-דייויד'. הרבי ראה בכך רעה חולה שתמיט אסון על עם ישראל בארץ ישראל.

בשנים שלאחר כ"ז אד"ר ה'תשנ"ב, ובמיוחד מאז החלו הסכמי אוסלו הארורים, שהיו המשך ישיר לאותם הסכמים, כיון שבעצם הם אלו שהמציאו את רעיון ה'אוטונומיה' לערביי יהודה שומרון ועזה, כשקולו של הרבי כבר לא נשמע לצערינו, והיו חסידי חב"ד שבים ומזכירים את דעתו של הרבי בגנות הסכמים מדיניים עם אויבים שכאלו, והסכנות הביטחוניות הנוראיות, עד לשפיכות דמים ממש, היו הספקנים מניפים את הקלף המנצח. הנה, היו אומרים, ראו איך מחזיק הסכם השלום עם מצרים, 'נכס אסטרטגי', היו מדגישים.

לנו כחסידי חב"ד אין ספק כלל כי דבריו של הרבי הם אמיתיים נצחיים, ונכונים בכל מצב, משום ש'תורת אמת' לא משתנית בעקבות אביב ערבי כזה או אחר, אך לכל אותם ספקנים למיניהם, דומה שהאירועים האחרונים, כאשר חולות סיני הפכו להיות בסיס הטרור הגדול ביותר באיזור.

(המאמר 'לפני 33 שנה - הרבי ניבא את הכאוס במצרים' באתר שטורעם.נט)

'כדי לרענן את זכרונם של אלו שמעדיפים לשכוח את הדברים' המאמר ממשיך ומצטט את דברי ההקדמה לסדרת הספרים 'קראתי ואין עונה' שמרכזים את דברות קודשו של הרבי נגד הסכמי 'שלום' עם מרצחים שפלים:

 ... בשנת תשל"ח נפל דבר — נשיא מצרים נחת בארץ ישראל, ואף הופיע בכנסת, שם הביע את 'נכונותו' לבצע שלום עם מדינת ישראל.

בשעה שעם ישראל היה נתון בהתלהבות ובפנטזיית השלום, היחיד שזעק והתריע בכאב, ששום שלום לא יצמח מכך — היה הרבי. כמעט בכל התוועדות, ייחד הרבי פרק זמן נכבד לזעקה על מסירת כל השטחים האסטרטגיים ביותר לביטחון ישראל — לידי מצרים.

כיצד יתכן לומר שישנו 'שלום' בה בשעה שצד אחד נותן ללא הרף, ואילו הצד השני אינו נותן מאומה?!" — זעק הרבי. "כשם שבנוגע לחולה צריך להתייעץ עם רופא — כך בנוגע לביטחון הארץ צריכים להתייעץ עם אנשי-בטחון!"

הרבי זעק בכאב, שמהסכם זה יצאו רק צרות צרורות לעם ישראל. אוטונומיה לערבים — קבע הרבי — תוביל למדינה פלסטינאית. נשק שיימסר לערבים — יופנה לעברינו. והמחבלים — לא רק שלא יחדלו מהפיגועים — אלא בראותם את רפיון הרוח, והפחד שיאחז את מדינת ישראל, ירימו ראש ויגבירו את הרציחות. והוסיף הרבי: שאפילו הנשיא סאדאת, שעמו נחתם ההסכם, מי יודע כמה זמן יחזיק בכיסאו — נבואה ברורה, שהתקיימה לאחר מכן ברצח סאדאת.

שלש שנים נמשכה הנסיגה בשלבים עד להשלמת "הסכם השלום". בהם ליוה הרבי בכאב נורא כל מהלך ומהלך בנסיגה. אך זעקתו הייתה כקול קורא במדבר — "קראתי ואין עונה,!!

שטח נרחב, חיוני ואסטרטגי, פי-שניים משטחה של ארץ ישראל כולה נמסר לידי מצרים: יישובים פורחים נעקרו, וכל שדות הנפט שבסיני, שיכלו לספק את תצרוכת הנפט של ישראל לעשרות שנים, הועברו כלאחר-יד לידי המצרים. אכן, כפי שניבא הרבי, ישראל רק נתנה, ואילו מצרים אינה נתנה מאומה!

רק לאחר הנסיגה המחפירה הבינו קברניטי המדינה את גודל הטעות שעשו, אך היה זה מאוחר מידי ואת הנעשה לא היה ניתן להשיב. ...

(מתוך המבוא לספרים 'קראתי ואין עונה' – אוסף שיחותיו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע על הסכנה שבמסירת שטחי ארץ ישראל, והסמוכים לה, לידי האויב.)

דברים 'אמיתיים נצחיים, ונכונים בכל מצב' וקצת חבל שארבעים שנה לאחר נאומו של סאדאת בכנסת ישראל הם עדיין לא התממשו. העתיד הוא ארוך מאד ואיש אינו יכול לדעת מה עוד עלול להתרחש במהלכו. ייתכן שהגלגל יסתובב ושוב נמצא את עצמנו בעימות עם מצרים אבל בינתיים זרענו את השלום וקצרנו מאה שערים. ישראל זכתה בשותף אסטרטגי שתורם ליציבותו של האזור ובזכות חוזה השלום היא יכלה לפרק לפחות אוגדה אחת ולחסוך מתקציבה הרבה יותר ממה שהנפט המצרי היה מכניס לאוצרה. בזכות השלום עם מצריים ישראל של היום היא הרבה יותר בטוחה ומשגשגת מכפי שהיא הייתה אם היינו צריכים להמשיך ולהשקיע בכוח הצבאי שלנו ובעימותים צבאיים שבים וחוזרים עם הגדולה בשכנותינו. ההסכם גם חסך נהרות של דם - אולי לא את הדם של חסידי חב"ד ושאר החרדים אבל סכסוך בלתי פוסק היה מקיז את דמם של אלו שדווקא כן תורמים למדינה, לכלכלה ולחברה. הוא גם היה שואב את המשאבים הלאומיים ולא מאפשר למדינה להשקיעם בישיבות, כוללים ומאמצי החזרה בתשובה.  

נבואות החורבן של הרבי לא התגשמו. האל שלו לא גילה לו צפונות העתיד והוא לא ידע שהשלום עם מצריים לא רק יביא עמו ביטחון, שגשוג כלכלי ותקציבי ענק לעולם החרדי אלא גם שיתוף פעולה אזורי ובינלאומי שיהפוך את מדינת ישראל לבעלת הברית הלא פורמלית של סעודיה, ירדן ומדינות המפרץ. הרבי לא יכול היה לדעת שאיראן תהפוך לאיום המרכזי במזרח התיכון וממילא הוא לא היה יכול לנחש שכל המדינות הערביות המתונות יישרו קו עם ישראל, ארה"ב, ושאר מדינות העולם המפותח. הוא הסתמך על ניתוח גאו-פוליטי די פשטני, הלכות נושנות וחסרות שחר ואמונה משיחית משוללת כל בסיס אבל כמו ירמיהו וכמוני, גם הוא לא קיבל את הדברים ברוח הנבואה. בורא השמים והארץ, אם הוא קיים, אינו אמור ללחוש שטויות באזני אלו שמתיימרים להיות נביאיו ולכן כל מי שחושב שאל כלשהו עומד מאחורי נבואות השקר הללו אינו אלא מין, כופר ואפיקורס.

הרבי עצמו הצהיר שהוא אינו נביא ולא בן נביא[ד] ובזה אני אכן מאמין באמונה שלמה. אני גם מאמין שהגיע הזמן שחסידי חב"ד התמימים יתפכחו ויבינו שהרבי היה בסך הכל בן אדם, בהחלט פיקח וכריזמטי אבל כנראה גם פשטן, קנאי, אינטרסנטי, ציני ואולי אפילו הזוי. בני אדם לעולם לא יוכלו לנבא את העתיד. אני נכשלתי, ירמיהו שגה שוב ושוב וגם הרבי הרבה לטעות. כיוון שהוא הרבה לטעות לא היה נביא אמת וממילא הוא גם לא היה מסוגל לנבא את בואו של משיח צדקנו. כל מי שחושב אחרת פשוט משקיע את עתידו בהזיות שווא. דוגמה מוחשית לסכנות הגלומות בנבואות הרבי מספקת לנו חברת 'שפע ימים' שהוקמה בעקבות מלמול שהתפרש כנבואה על האפשרות למציאת אבנים טובות ומרגליות באדמות סביב נחל הקישון. קבוצה של חסידי חב"ד בראשות חסיד בשם יצחק טאוב השקיעו בחברה ואם הם לא מצאו בינתיים דרך לגלגל את ההשקעה לתמימים אחרים הם כנראה הפסידו חלק גדול מכספם.[ה]

דבר אחד בכל זאת ניתן ללמוד מפרשה זאת: במקום בארות הנפט עליהם וויתרנו בסיני קיבלנו כמות כפולה ומכופלת של בארות במאגרי תמר, כריש, תנין ולוויתן. את הבארות הללו נתן לנו ריבונו של עולם כפיצוי על החזרת בארות הנפט למצריים וכגמול על שהתנהגנו בתבונה והתעלמנו מכל מיני תוכחות זעם חסרות כל שחר. זאת כנראה דרכו לרמוז שאין לו שום קשר לנבואות השקר של התימהוני שהתיימר להיות נביא, מלך ומשיח.

טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמתי אבל עליכם לספק כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.

טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמתי אבל עליכם לספק כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.