Skip to content

1VSDAT

שני, 18 דצמבר 2017 09:39

מוכרחים לדבר על חב"ד (נכתב על ידי ד"ר רם פרומן, התפרסם בעיתון הארץ)

דרג מאמר זה
(0 מדרגים)

מאמר הדעה של ד"ר רם פרומן התפרסם באתר עיתון הארץ בתאריך 17.12.2017 ובעיתון עצמו בתאריך 18.12.17.


 

מוכרחים לדבר על חב"ד

ראש הטופס

 

תחתית הטופס

ראש הטופס

תחתית הטופס

17.12.2017 20:00 עודכן ב: 20:51

רם פרומן

 

ימים אלה, ימי החנוכה, מתאימים מאין כמותם לדיון במערכת היחסים המסוכנת שנרקמה בין ישראל החילונית לתנועת חב"ד. ניידות החג מפטרלות ברחובות, בכל פינה צצה חנוכיית ענק, ובשישי האחרון חילקו השליחים סופגניות בחינם. וכל זה בשם תנועה לא ציונית, שלא רק המציאה את ההדתה, אלא זכאית לתואר אלופת ישראל בהחזרה בתשובה.

 

ה"רבי" שלה יצא בשאלה ברמה זו או אחרת כשחי בפריז, וחזר בתשובה לאחר שחולץ מאירופה בתחילת מלחמת העולם השנייה. חזרתו שלו בתשובה גרמה לו להציב את ההחזרה בתשובה בלב העשייה של התנועה. אין תנועה חרדית שמצליחה להחזיר בתשובה כמו חב"ד. על הדרך הם הגו גם את עקרון ההדתה. בניגוד לתנועות אחרות, שעסקו רק באיתור אינדיווידואלים פגיעים, הטכניקה שפיתחה חב"ד היתה שונה ומתוחכמת יותר. הם הציפו את סביבתם בסממני דת והרוויחו פעמיים: גם השפעה ניכרת על הציבור הרחב, שאינו מעוניין לחזור בתשובה, וגם יצירת מעגלי מתעניינים רחבים יותר, המאפשרת לאתר עוד חוזרים פוטנציאלים בתשובה.

 

מרכזי זהות והגרעינים התורניים הציונים־הדתיים שמובילים היום את תהליך ההדתה רק עיבדו את המודל המשגשג של חב"ד. לזכות הארגונים הציוניים־הדתיים ייאמר, שהם אינם מעוניינים בהחזרה בתשובה. אבל חב"ד כן, ולכן היא כה מסוכנת. התנועה גם לוכדת אנשים בודדים לתהליך החזרה בתשובה וגם פעילה בתהליך ההדתה העובר כיום על המדינה.

 

חב"ד איננה רק תנועה לא ציונית — מבחינות מסוימות, היא אפילו אנטי־ציונית. לא לחינם לא דרכה כף רגלו של ה"רבי" מעולם במדינת ישראל (מה שלא הפריע לפוליטיקאים ישראלים לערוך אצלו ביקורי חנופה בחייו ולעלות לקברו אחרי מותו). כשהדליק הרב שמעון רוזנברג משואה ביום העצמאות לפני כמה שנים, אסרו עליו רבניו לומר "לתפארת מדינת ישראל". במקום לסלקו מהטקס, מצאו המארגנים פשרה עלובה, והוא הדליק את המשואה "לתפארת מדינת ארץ ישראל" — מדינה שלמיטב ידיעתי אינה קיימת. המצלמה של פעילי עמותת רמת אביב קלטה שליח חב"ד, שהסביר לילדים שסביבו, בחצות הליל, תוך שהוא מכבד אותם בביסלי, במבה, קולה וגם קצת אלכוהול, שהרצל היה כופר והקמת המדינה היתה טעות חמורה.

 

והנה, למרות שהם אנטי ציוניים, מפיצים הדתה ומעודדים החזרה בתשובה — המדינה ותושביה לא רק ממשיכים להתרפס בפניהם, אלא גם פותחים לפניהם לרווחה את הגישה למשאב היקר לנו ביותר — ילדינו. משרד החינוך מאשר וממליץ על תוכניות לימודים שיועברו על ידי חב"ד, למשל במסגרת שיעור הליבה החדש והמזעזע המכונה "תרבות יהודית־ישראלית", ובתי ספר וגנים רבים מזמינים שליחים של חב"ד להעביר הרצאות וימי עיון.

 

בעיריות רבות יושב רב שזוכה לחופש פעולה במערכת החינוך בעידוד העירייה המקומית. נראה, שלשליחי חב"ד יש אישור כניסה קבוע לבסיסי צה"ל והם עושים בהם ככל העולה על רוחם, כולל הדרת נשים באירועים שלהם. מחוץ לבתי ספר תיכוניים רבים בישראל ניצבים בכל יום שישי דוכנים, שבעזרתם יוצרים השליחים המקומיים קשר בלתי ישיר עם הילדים. את הילדים הקטנים יותר הם כובשים באמצעות כל מה שהורה בעל מודעות מנסה למנוע מילדיו: הרבה ממתקים וחטיפים מתועשים — והכל בחינם. ומעל הכל עומד המוסד מספר אחת להחזרת ילדים בתשובה: הלימודים לקראת טקס בר המצוה. חב"ד מציעה בכל מקום לימודים כאלה, פעמים רבות בחינם. השיעורים האלה הם הבסיס לכל תהליכי החזרת ילדים בתשובה שבהם נתקלתי. כל היתר — דוכני התפילין, הסופגניות בחינם וכו' — רק נועדו לתחזק ולשמר את הקשר שנוצר במהלך הלימודים הללו.

 

השאלה החמורה ביותר העולה מכל זה היא, היכן ההורים. כיצד ייתכן, שהורים מאפשרים לילדיהם את המגע חסר הביקורת והפיקוח הזה עם תנועה לא ציונית, שחרתה על דגלה החזרה בתשובה? האם זה חוסר מודעות? האם גם ההורים מתפתים למתנות בחינם? או שמא החיוך התמידי ודרכי הנועם הם שעושים את העבודה?

 

יש לי חדשות למי שמוקסם מהחיוך. זה בסך הכל חלק מהשיטה. ב"מבצעים" שלהם (ככה הם קוראים לזה) — החיוך הוא חלק מתורת הלחימה. לא פעם איימו עלי שליחים באמירה, שהם חיים גם מחוץ למבצעים. ואכן, מחוץ למבצעים מתברר לכל מי שמנסה להיאבק בחב"ד, שמדובר בתנועה אגרסיבית וכוחנית, שאינה בוחלת באמצעים. רק השבוע סיפרה לי מנהלת מוסד עירוני, איזה מטח קללות ואיומים היא ספגה כשמנעה משליח חב"ד להיכנס לתחומי המוסד שהיא מנהלת. אני עצמי נתקלתי בקללות ואיומים רבים. כמו פעילים חילונים רבים, גם אני זכיתי לקבל מכתב חתום על ידי עורך דין מטעם חב"ד, הכולל איום בתביעת דיבה. גם תלונות למשטרה הן חלק מהנוהג.

 

מצד שני, פועלים אנשי חב"ד מתוך התעלמות מהחוק והסדר. רבים מהמבנים שלהם והאירועים שהם מקיימים לא קיבלו את האישורים הדרושים. הם לא מוטרדים מזה, כי כשתוקפים אותם תמיד נמצא הפקיד בעירייה שמסיבות אלה או אחרות נותן להם היתר בשנייה האחרונה או בדיעבד. לפני כמה חודשים העז פקח בהרצליה לרשום דו"ח מוצדק לדוכן של חב"ד שפעל שלא כחוק. לא רק שהעירייה אולצה לבטל את הדו"ח, אלא שהפיצוי על עוגמת הנפש כלל גם מעמד משפיל בסגנון ההליכה לקאנוסה, שבמסגרתו ראש העיר הגיע לביקור אצל הרב המקומי ושלח מכתב מתרפס ל"רבי" המת באמצעות "הפקס הרוחני".

הם אנטי ציוניים, מחזירים בתשובה, מדיתים וכוחניים — האם צריך עוד סיבות כדי לקרוא לחברה החילונית להרחיק את חב"ד משעריה?

 

ד"ר פרומן הוא יו"ר הפורום החילוני

 

נקרא 546 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים