התנ"ך אוהב להעניק לאותו אדם שנים או שלושה שמות שונים וכל מי שאינו פוסל מראש את האפשרות שהתנ"ך נכתב ונערך על ידי בני תמותה לא יתקשה לייחס את התופעה לגיבורים שונים שכיכבו בתעודות נפרדות שמוזגו יחדיו בעת עריכתו של הטקסט המקראי. הפרשנים, לעומת זאת, תמיד מצאו הסברים לכל חילופי השמות. התירוצים הללו שכנעו את הרבנים. האם הם ישכנעו גם אותנו?

האם הדתיים מצליחים להאמין?

האם הדתיים נותנים למילה "אמונה" את אותה משמעות שנותנים לה אתיאיסטים?

מדוע אנחנו חווים "אדום" כפי שאנחנו חווים אותו? מדוע אנו חשים "כאב" כפי שאנו חשים? או, באופן כללי – מדוע תחושות מסוימות נתפסות אצלנו כפי שהן נתפסות?