לפרשני ימי הביניים לא הייתה כל בעיה עם 'בְנֵי הָאֱלֹהִים' שמצאו את דרכם לספרי התנ"ך וברור היה להם שמאחורי המונח 'אֱלֹהִים' לא מסתתרים אלים של ממש אלא רק אנשים סמכותיים או שרים של מעלה או שופטים ארציים או קדושים אנושיים או שת או אדם וחווה או מאריכי ימים או מלאכים או כל ישות אחרת שיכולה לטשטש את מבוכה שנגרמה בעקבות ניסוחיהם הלא זהירים של בעלי המקראות.
כפי שכבר ראינו, הציווי 'לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי' אינו מתעקש על מונותיאיזם צרוף ובהחלט ניתן להחילו גם על אל שמאמין בקיומם ובזכויותיהם הלגיטימיות של אלים אחרים כל עוד הם נשארים בנחלתם ואינם פולשים לתחומי נחלתו. עם זאת, אי הבהירות אינה מצטמצמת לעשרת הדברות וברבים מספרי התנ"ך נמצא ניסוחים דומים שמותירים פתח לקיומם של אלוהים נוספים, בין אם מדובר באלים המקבילים ליהוה ובין אם מדובר באלים הכפופים לו. כבר בספר בראשית אנו פוגשים את הסיפור התמוה הבא:
וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם.[א]
|
לכאורה מדובר כאן בכפירה גדולה שהרי אם אנו מוצאים בנים של אלוהים חזקה עלינו שבחיפוש קפדני נוכל לאתר גם את הוריהם. אך אל חשש, עבדקנים מסורים ימצאו תירוצים למכביר והבעיה תטויח עד לבלי הכר. רש"י, למשל, מסביר שכל שימוש במקרא במילה 'אֱלֹהִים' בא לציין מרות כפי שנאמר במשה 'וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים'[ב] וכתוצאה מכך ניתן להסביר את הביטוי המביך בשתי דרכים שונות: 'בְנֵי הָאֱלֹהִים' הם בניהם של שרים ושופטים ארציים שמרותם אינה מוטלת בספק או שהם אותם שרים של מעלה שהולכים בשליחותו של יהוה.[1]
אבן עזרא כבר הגדיל את מספר האופציות לשלוש: 'בְנֵי הָאֱלֹהִים' הם בני השופטים שהיו עושים בארץ משפט אלוהים או שהם קדושים אנושיים שנחשבים כבניו של האל או שהם בניו של שת, שכזכור, נחונו בהבנה שכלית המאפשרת להם להכיר ולהבין את דעת העליון. בנות האדם, בכל מקרה, הן הנשים למשפחת קין שכידוע לא התברכו אלא ביצרים חייתיים.[2] הרמב"ן מרחיב על כיוון חשיבה זה וגורס שאדם וחווה נקראו 'בְנֵי הָאֱלֹהִים' כיוון ששניהם היו מעשה ידיו של האל והורה לא היה להם זולתו. אדרבה, ממשיך הרמב"ן, ייתכן אפילו שכל שלושת האבות הקדמוניים, אדם שת ואנוש, כונו 'בְנֵי הָאֱלֹהִים' משום שהאדם נוצר בדמותו וכצלמו של האל בעוד ששת ואנוש נולדו בדמות אביהם ורק אחריהם החלו הבריות לעבוד עבודה זרה ולסבול מחולשה ורפיון.[3] פירוש החזקוני משלים את התמונה ומזכיר לנו שרבי יוחנן וריש לקיש כבר הסבירו שאותם המכונים 'בְנֵי הָאֱלֹהִים' נקראו כך משום שהאריכו ימים וחיו קרוב לאלף שנה בלי צער ובלי יסורים.[4]
נראה שפרשנינו ז"ל מצאו הסברים טובים לרוב המוכיחים שאין אף אלוהים של ממש שבני האלוהים הם צאצאיו ולכן קצת חבל שאנו נאלצים להיתקל בספר איוב בפסוק האומר:
וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם.[ג]
|
שהרי אותם 'בְּנֵי הָאֱלֹהִים' שהתייצבו על יהוה אינם יכולים להיות בניהם של שרים ושופטים סמכותיים, קדושים עלי אדמות או קשישים מאריכי ימים ואפילו לא ניתן לייחס להם כל קירבה משמעותית לאדם, שת או אנוש. לא יעלה על הדעת שבריה ארצית כלשהי תבוא לדון עם האל והשטן בעתידו של איוב המסכן. נותרנו איפה רק עם הפירוש המייחס את הביטוי 'בְּנֵי הָאֱלֹהִים' למלאכים של מעלה ונראה שפירוש זה אף יענה לכוונתו של דוד המלך שזימר:
מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַיהֹוָה בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַיהֹוָה כָּבוֹד וָעֹז.[ד]
|
ושל איתן האזרחי, שאמר:
כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַיהֹוָה יִדְמֶה לַיהֹוָה בִּבְנֵי אֵלִים.[ה]
|
מצד שני, אם אכן נאמץ את הפירוש הרואה את מלאכי המרום כבני אלים ניתקל בקושי חדש שכן בשובנו לספר בראשית נגלה שהכתוב מספר שם בעצם על מלאכי מרום שירדו אלי אדמות, התחתנו עם בנות אדם וילדו את הגיבורים אנשי השם. כך יסתבר לנו שאין לנו כל סיבה להתבייש במיתולוגיה הפרטית שלנו שהרי גם אנו, כמתוקנים שבעמים, מאמינים בגיבורים דמויי דיונסוס, תזאוס, הרקולס ופרסאוס שנולדו מזיווג של בנות תמותה עם שוכני המרומים. ההבדל נעוץ כמובן באופיים השונה של האלים היווניים ומלאכי השרת: בעוד שזאוס ומרעיו היו חופשיים לחמוד כל אישה נאה ששבתה את מבטם הרי שמלאכינו לא היו אמורים להתפנות מאמירת שירות ותשבחות ליוצרם אלא על מנת ללכת בשליחותו ולעשות את רצונו.
שלא כאלים היווניים אין המלאכים היהודיים נהנים מזכות הבחירה החופשית וחלילה לנו שנחשוד שהיו ביניהם כאלה שזנחו את מצוות אדונם והלכו אחר תשוקות ליבם, בייחוד לאחר שלמדנו מהרמב"ם:
שנאמר שהמלאכים והכוכבים והגלגלים אין להם תענוג, אבל באמת שיש להם תענוג גדול במה שהם יודעים ומבינים בקיומו האמיתי של הבורא יתברך. בזה הם בתענוג תמידי שאינו נפסק. אין להם תענוג גופני והם אינם חשים תענוג מעין זה משום שאין להם חושים שמאפשרים להם להרגיש מה שאנחנו חשים בחושינו.[5]
|
כלומר, אם אנו מזהים את בני האלוהים כמלאכים הרי שלא ייתכן שהללו הלכו אחרי תאוות ליבם ואת נישואיהם לבנות האדם אנו חייבים לתלות בצו אלוהי מוזר ובלתי מוסבר שכפה על בחורות חסרות ישע להינשא למלאכים מכונפים. כרגיל, אין זה מתפקידנו לנסות ולהסביר את כוונותיו של בורא העולם אך ייתכן שאנו עדים כאן לעוד השתקפות של החסד השמימי כשהאל בטובו ניסה לטייב ולהשביח את הגנום האנושי. אדרבה, קיימת סבירות לא נמוכה שלפחות חלק מהנשים במשפחת נח באו ממשפחות מעורבות וניתן להניח שהגנים השמימיים שהן ירשו מאותם בני אלוהים שהתחתנו עם אמהותיהן או סבותיהן עברו מאוחר יותר לבניהן, הלא הם אבותינו הקדמוניים.
רב אבא בר כהנא[6] יודע לספר שנח היה נשוי לנעמה, בתם של למך וצילה ונינת נינו של קין[ו]. נעמה זאת, כך אנו לומדים בילקוט שמעוני, הייתה מושא תאוותם של מלאכי השרת[7] ואף שאין אנו חושדים בשם, חם ויפת שנולדו מזיווג אסור הרי שבכל זאת יש בידנו אינדיקציה לקיומה של הכרות מוקדמת בין אשתו של נח לבין בני האלוהים. באותו אופן, אין לנו מספיק מידע על נשותיהם של שם, חם ויפת ולכן לא נוכל לקבוע בוודאות שאף אחת מהן לא באה מזרעו של בן אלוהים זה או אחר. בכל מקרה, ברור שהגנים השמימיים הצליחו לשרוד את המבול שכן מאות שנים מאוחר יותר המרגלים שנשלחו על ידי משה רבנו נתקלו בענקים ודיווחו:
וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם.[ז]
|
אנו לא נוכל לשייך את הנפילים האימתניים הללו לגנים האנושיים של אדם וחווה ולכן לא נותר לנו אלא לייחס את המימדים העל-אנושיים של הנפילים להשתלטות מחודשת של גנים רצסיביים שעברו בירושה מבני האלוהים דרך אחד או יותר מניצולי תיבת נח.
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הירוקה הנקראת 'תגובות והבעת דעה' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
|
שנאמר שהמלאכים והכוכבים והגלגלים אין להם תענוג, אבל באמת שיש להם תענוג גדול במה שהם יודעים ומשיגים באמיתת הבורא יתברך. ובזה הם בתענוג תמידי שאינו נפסק ואין תענוג גופני אצלם, ואינם משיגים אותו, לפי שאין להם חושים כמונו שישיגו בהם מה שאנו משיגים אותו.
(הרמב"ם, פירוש המשניות, מסכת סנהדרין פרק י)
ילקוט שמעוני, בראשית, פרק מט, רמז קסא
התגובות האחרונות