ימין ושמאל, רק חול וחול (מעגלתו של חילוני)

שלישי, 24 נובמבר 2015 14:20

ימין ושמאל, רק חול וחול (מעגלתו של חילוני)

דרג מאמר זה

(2 מדרגים)

על טעויות בניהול המדיניות הישראלית כתבתי לא מעט ומכיוון שמדיניות זו מנוהלת כבר זמן רב על ידי הימין, הופנתה ביקורתי בעיקר אליו[א].

זה לא אומר שהשמאל לא טועה ובמאמר זה ארצה להתמקד במה שהן לדעתי הטעויות העיקריות במחנה השמאל[ב].

החמורות בטעויות[ג] הללו ניתנות לתיאור כ"התיידדות יתרה עם שונאי ישראל" והן משתרעות על קשת של גישות הנקוטות בידי קבוצות קיצוניות בשמאל.

הקבוצה הבעייתית ביותר היא זו המנסה "להיכנס לעורם" של גורמים השואפים להשמיד את מדינת ישראל, "להבין", במונחים שלנו, מה מביא אותם לנקוט נגדנו בפעולות אלימות ובמקרים קיצוניים ביותר אף להצדיק פעולות אלו.

הטעות המייחדת[ד] את האנשים בקבוצה זו טמונה בעיקר בהנחה שפעולותיהם ומעשיהם של אויבי ישראל ניתנים להבנה במונחים שלנו, כיוון שבמונחים שלנו פעולות עוינות כלפי מישהו ניתנות להבנה רק על בסיס פעולות עוינות של אותו מישהו, בשעה שבמציאות, פעולותיהם העוינות של אויבינו נובעות בעיקר מהסתה[ה].

עדות אחת מני רבות לטענתי זו תוכלו למצוא בקישור זה.

בהמשך הקשת נמצאת קבוצת התומכים בטענות גורמים זרים, שהן נטולות הצדקה פנימית[ו] (כמו הטענה שישראל "מדיניות האפרטהייד" או ששליטה ביטחונית של ישראל בשטחים מיותרת).

כאשר הסיבה שבגללה אנו מסיקים שהתנהגות מסוימת מזיקה, היא ההבנה שהפעולה הנדונה תעורר את חמת העולם, עירוב מדינות העולם בוויכוח הפנימי יעורר בדיוק את אותו זעם שבגללו הגענו למסקנה שההתנהגות מזיקה.

במילים אחרות: מקריבים את המטרה בניסיון להגן על הדרך שנבחרה כדי להשיג אותה. מצחיק, לא?

טעות נוספת המאפיינת אנשים בקבוצה זו (וכמובן, גם בקודמת) היא שבכך שהם מזדהים עם טענות נטולות הצדקה פנימית כלפי המדינה, הם (יחד עם גורמי השמאל המערביים) למעשה מעודדים עריקה ממחנה השמאל למחנה הימין.

במצב בו אדם נשפט בכל מקרה כגנב, יש סיכוי לא קטן שיעשה את השיקול הבא: "אם בכל מקרה אוגדר כגנב ואקבל יחס של גנב, אולי עדיף שבאמת אגנוב וכך לפחות איהנה משלל הגניבה, הרי ליחס טוב יותר לא אזכה ממילא".

רוב אנשי השמאל הנוספים (הקבוצה השלישית), טועים – כמו אנשי הימין, בכך שאינם מציעים שום דרך מעשית להתמודד עם המצב.

בנוסף לכך, הם לא תמיד שוקלים לעומק את השפעתה של ביקורת מוצדקת שהם מותחים על התנהלות המדינה בפני גורמי חוץ.

צריך לזכור שגורמים אלה נוטים לא פעם להוציא דברים מהקשרם ולהיעזר בעצם העובדה שישראלי מבקר את התנהלות המדינה כדי להצדיק ביקורת בלתי מוצדקת שלהם.

מה שנותר לי הוא רק להצביע על כמה משחקי מילים שיקשרו אותנו להצבעה על מאמר שכבר כתבתי בעבר ושלדעתי מצליח לצאת מקופסת הסיווג של שמאל/ימין ולהציע דרך הגיונית להתמודדות עם הסכסוך.

בעולם הרחב, המושג המקביל ל"כנסת" הוא parliament ומילה זו נגזרת מן הפועל הצרפתי Parler שמשמעותו "לדבר" כי בפרלמנט מחלוקות מיושבות בדיבורים.

לכן אפשר לומר שבתרגום ישיר היינו צריכים לומר שהכנסת היא "מדבר" (המדבר הפוליטי) ושהשיר "אורחה במדבר" מייצג את מצבנו היטב:

ימין ושמאל (זורים בעינינו)

רק חול וחול (וגורמים לכך ש)

יצהיב מדבר ללא משעול

זאת בשעה שלמעשה, אם מיטיבים להתבונן, אפשר לגלות שיש משעול, כלומר – יש דרך שאפשר ללכת בה מבלי להקריב את אהדת העולם ואת סיכויי העתיד בגלל סיכוני ההווה.

להלן קישור למאמר המתאר את הדרך הנדונה.

מיכאל רוטשילד

[א] הביקורת שלי על מדיניות הימין מופיעה בעיקרה במאמרים "מה קורה כאן" ו"משא ומתן עם מדינות ערב".

[ב] אני משתמש במונח "טעויות במחנה השמאל" כדי להבהיר שאילו אינן בהכרח טעויות של כל השמאל אלא רק של גורמים מסוימים בתוכו.

[ג] כמעט מיותר לציין זאת אבל צריך להיות ברור שכשאני אומר שמשהו הוא מוטעה או מוצדק – אני מתכוון לכך שלדעתי הוא מוטעה או מוצדק וזכותו (וטעותו) של הקורא לחשוב אחרת

[ד] אני מדבר על הטעות המייחדת אותם כיוון שניסיתי לסדר את הקבוצות מן הקיצונית למתונה וזה יוצר מצב שבו כל קבוצה שוגה, מעבר לטעויות המאפיינות אותה, גם בטעויות המאפיינות את הקבוצות שמופיעות אחריה.

[ה] הסיבה להסתה היא האסלאם אבל על כך במאמר אחר

[ו] הצדקה שמקורה אינטרס ישראלי טהור ואינה מושתתת רק על השאיפה לרצות את מדינות העולם.

נקרא 11342 פעמים שונה לאחרונה ב- ראשון, 05 אוגוסט 2018 11:13

תוייג