14.9.18

בעולם הפטריארכלי המסורתי, שהאמין בבלעדיות סמכות הדעת השמורה לגברים בלבד, וראה בנשים רק כלי לשירותו של הגבר בבית ובמשפחה, נאסר על נשים ללמוד, לבחור, לרשת, לדבר בציבור, להיבחר ולהנהיג - נשים מעטות לאורך ההיסטוריה השאירו את רישומן לפני המאה העשרים.

אחת מהן הייתה היהודיה הרוסייה, אמה גולדמן (Emma Goldman) (1869 - 1940), אחת הנשים האמיצות שחיו מעולם, לוחמת זכויות העובדים, שהייתה אנארכיסטית פמיניסטית רדיקלית שהגרה לאמריקה בשנת 1885. אמה גולדמן, שנודעה כנואמת סוחפת וכמורדת בסדר הקפיטליסטי המנצל, הייתה אחות מיילדת שראתה מקרוב את סבלן של נשים. בשל כך ובשל אמונתה בשוויון וחירות, נלחמה למען פיקוח על הילודה והפצת אמצעי מניעה בשעה שנושא זה נחשב עבירה פלילית. כך הגדירה את האנארכיזם שהאמינה בו בספרה:

 Emma Goldman, Anarchism and Other Essays, New York 1910

"מכל המשנות החברתיות, אך ורק האנרכיזם מכריז שהחברה קיימת למען הפרט, ולא האדם למען החברה. הייעוד הלגיטימי היחיד של החברה הוא לשרת את צורכי האדם ולקדם את שאיפותיו. רק בדרך זו מוצדק קיומה, והיא משרתת את הקדמה ואת התרבות. ... שאיפתו של האדם לשחרור מכל מרות ושלטון לא תדוכא לעולם. כמיהתו לחירות מכל כובל היא נצחית, היא הכרחית, ואכן היא תתממש.

...אנרכיזם, אם כן, מייצג את חירות הרוח האנושית משליטת הדת, חירות הגוף האנושי משליטת הרכוש, חירות מכבלי ומגבלות הממשלה. אנרכיזם מייצג סדר חברתי המבוסס על התקבצות חופשית של יחידים למטרת ייצור הון חברתי אמיתי. סדר שיבטיח לכל בן אנוש גישה חופשית לכדור הארץ, והנאה מלאה מנחיצות החיים, על פי התשוקות, הטעמים והנטיות של היחיד".

"הפרט הוא המציאות האמיתית בחיים. הוא בעצמו הוויה כוללת; הוא לא קיים למען המדינה, ולא עבור אותה הפשטה שנקראת 'חברה' או 'אומה' – אשר אינה אלא קבוצה של פרטים."

"הבסיס המהותי ביותר של אינדיבידואליות הוא ההבעה; התחושה של כבוד־עצמי, ועצמאות היא האדמה שעליה היא משגשגת ופורחת."

"המשטר הפוליטי והמדינה היו התפתחות מאוחרת יותר – שצמחה מתוך רצונו של החזק לנצל את החלש, רצונם של המעטים לשלוט נגד הרבים."

"אני דורשת את שחרור האישה, זכותה להחליט בשביל עצמה, לאהוב את מי שהיא רוצה וכמה שהיא רוצה."

עליה ועל חברותיה היהודיות ששינו את גורלן של נשים, כתבתי בספרי החדש "סבתא לא ידעה קרוא וכתוב: על הלימוד ועל הבורות, על השעבוד ועל החירות", ירושלים: כרמל תשע"ח