15.9.18

כותבת אריאנה מלמד בשום שכל ב"הארץ" :"סחורה רוחנית פגומה":

רגע לפני שנפתלי בנט מקים כאן מכון ייצוא לרעיונות רוחניים מתוצרת ישראל, מישהו צריך ללחוש על אוזנו: כבוד השר, אין סחורה. גם קונים אין, ואפילו פרזנטורים הגונים למוצר קשה למצוא. האמת, עדיף להתמקד בנשק לדיקטטורים, היי־טק ופלפלים מהערבה. באלה יש לנו יתרון יחסי.

הרעיון הרוחני הגדול ביותר שיצא מתחומי הארץ המסוכסכת הזאת הוא פשוט ועמוק מיני חקר, והוא מצוי בספר בראשית פרק א': בצלם אלוהים ברא את האדם. מסיבות היסטוריות ופוליטיות, מלאכת השיווק של הרעיון לעולם נעשתה על ידי אחרים, שמאסו בסיאוב הערכי שפשה בחברה היהודית בתקופת הכיבוש הרומי. אחרים, כבר לא יהודים, החדירו את המוצר הרעיוני בלהט אידיאולוגי לשוקי אירופה, עם עסקת חבילה, שמעולם לא היתה מקובלת עלינו.

למרבה הפליאה, הרעיון התנחל בלבבות. אמת, נדרשו כ–1,900 שנים והרבה מלחמות כדי להנכיח אותו בחיי היום יום, אבל מאחורי כל דמוקרטיה מערבית ובבסיס הזכויות השוות של אזרחיה אפשר למצוא את אותו עיקרון עצמו, שבעידן המודרני מנוסח בפשטות כעקרון השוויון. כל בני האדם, מאמינים במערב, נולדו שווים בזכויותיהם, ותפקיד המדינות הוא לחלק את המשאבים החברתיים כך שיהיה אפשר לממש את השוויון.

את הרעיון הזה אי אפשר להבין באמצעות חמש יחידות מתמטיקה, כמובן. חיי המדף שלו תלויים בנכונות עיקשת, מתמשכת, של מנהיגים לקיימו ולשאת באחריות שהוא מטיל עליהם.

מדינת ישראל לא השכילה להיות חברת המופת, שתמשיך לקדם את הרעיון. כאן בחרו בשווים ובשווים יותר, הכל לפי האינטרס הצר של הבוחר: ליהודים רבים מדי ברור, שהם עליונים מכל האחרים. ליהודים רבים מאוד, כולל בנט עצמו, ברור, שמותר לעשוק, לגזול, להפלות ולהתעמר בפלסטינים מן הטעם הפשוט שאינם יהודים, וגם כך הם והבעיה שלהם מעניינים כרסיס בעכוזו של יצואן רעיונות מתחיל.

לישראלים רבים, בני דתות שונות, ברור, שמתקיימות כאן מערכות לא שוויוניות לתועלת האזרחים, שציבורים גדולים מודרים ממשאבי המדינה, שציבורים אחרים מחובקים ומאותרגים, למרות העובדה שאינם מאמינים כלל ברעיון השוויון.

ממשלת ישראל היא הממשלה היחידה בעולם המערבי שמתקיימת בה קואליציה עם מפלגות האוסרות על נשים — 50% מהאוכלוסייה — לשמש בתפקידים פוליטיים. זו גם המדינה היחידה במערב המעודדת קולוניאליזם אקטיבי בשטחים כבושים, אפליה בחינוך דתי על פי מוצא, וסגרגציה אתנית־תרבותית בחינוך.

אם כך, מה עוד נותר לנו לייצא, ומי ירצה בסחורה הפגומה הזאת? הרי לא השכלנו לייצר כאן רעיונות רוחניים גדולים וחדשים. אפילו סובלנות דתית, פלורליזם תרבותי ופתיחות לאחר אי אפשר למצוא בדוכן הרעיונות הרווחים אצלנו. אור לגויים? נכון יותר אפילה ואובדן דרך, בלי תוכנת ניווט.