20.8.18

על חשיבותן העצומה של מגילות מדבר יהודה

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

על סודן של מגילות מדבר יהודה ומחבריהן, 'הכוהנים בני צדוק ואנשי בריתם'

כאן כמה טקסטים ולמטה הרצאה קצרצרה

"ואלה תכון דרכיהם על כול החוקים האלה בהאספם ליחד, כול הבא לעצת היחד יבוא בברית אל לעיני כול המתנדבים ויקם על נפשו בשבועת אסר לשוב אל תורת מושה ככול אשר צוה בכול לב ובכול נפש לכול הנגלה ממנה לבני צדוק הכוהנים שומרי הברית ודורשי רצונו ולרוב אנשי בריתם המתנדבים יחד לאמתו ולהתהלך ברצונו" (סרך היחד 1QS, טור ה, שורות 7—10(
"דברי ברכה ל[משכיל לברך] את בני צדוק הכוהנים אשר בחר בם אל לחזק בריתו ל[עולם ולב]חון כול משפטיו בתוכ עמו ולהורותם כאשר צוה ויקימו באמת [בריתו] בצדק פקדו כול חוקיו ויתהלכו כאש[ר] בחר" (סרך הברכות ,1QSb טור ג, שורות 22—25(

"זה הסרכ לאנשי היחד המתנדבים, לשוב מכול רע ולהחזיק בכול אשר צוה לרצונו. להבדל מעדת אנשי העול. להיות ליחד בתורה ובהון ומשיבים על פי בני צדוק הכוהנים שומרי הברית ועל פי רוב אנשי היחד המחזקים בברית. על פיהם יצא תכון הגורל לכול דבר לתורה להון ולמשפט. לעשות אמת יחד וענוה צדקה ומשפט ואהבת חסד והצנע לכת בכול דרכיהם" (סרך היחד , טור ה, שורות 1--4).

"כאשר הקים אל להם ביד יחזקאל הנביא לאמר הכהנים והלוים ובני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי הם יגישו לי חלב ודם [...] הכהנים הם שבי ישראל היוצאים מארץ יהודה והנלוים עמהם [...] ובני צדוק הם בחירי ישראל קריאי השם העמדים באחרית הימים" (ברית דמשק CDª ג' 20-ד' 4(

וכיא יבוא בברית לעשות ככול החוקים האלה להיחד לעדת קודש ודרשו את רוחום ביחד בין איש לרעהו לפי שכלו ומעשיו בתורה על פי בני אהרון המתנדבים ביחד להקים את בריתו ולפקוד את כול חוקיו אשר צוה לעשות" (סרך היחד 1QS, טור ה, שורות 20—22)

"וזה הסרך לכול עדת ישראל באחרית הימים בה(יא)ספם [ליחד להתה]לך על פי משפט בני צדוק הכוהנים ואנושי בריתם אשר סר[ו מלכת ב]דרך העם. המה אנושי עצתו אשר שמרו בריתו בתוך רשעה לכפ[ר בעד האר]ץ" (סרך העדה 1QSª, טור א, שורות 1—3)

"ובני לוי יעמודו איש במעמדו על פי בני אהרון להביא ולהוציא את כול העדה איש בסרכו על יד ראשי אבות העדה לשרים ולשופטים ולשוטרים למספר כול צבאותם על פי בני צדוק הכוהנים [וכול ר]אשי אבות העדה" (,1QSª) טור א, שורות 22—25) ; "מעון קודש קודשים לאהרון בדעת עולם לברית משפט ולקריב ריח ניחוח ובית תמים ואמת בישראל להקים ברית לחו[קו]ת עולם והיו לרצון לכפר בעד הארץ" ((1QS, טור ח, שורות 8-10);

*********************************************************************

מגילות מדבר יהודה הן התגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר שנמצאה בארץ ישראל במאה העשרים שכן הן מגלות לנו עולם שלם שטבע בתהום הנשייה ונעלם בתהפוכות ההיסטוריה. אלף קטעי מגילות מדבר יהודה זורות אור חדש על העבר של העולם המקראי, על התפתחות השפה העברית, על מחשבת ישראל לדורותיה ועל ראשית המיסטיקה היהודית. המגילות מאירות פינות לא ידועות בהיסטוריה של המאות האחרונות לפני הספירה, וזורות אור על חילופי הגמוניות בשלהי העת העתיקה, על עריכת המקרא בשלביו השונים, על שאלות של קאנון וצנזורה, על מקומם של כוהנים ומלאכים ביצירה המיסטית, ועל מגוון רחב של היבטים הקשורים לחקר המקרא ולהיסטוריה היהודית בארץ ישראל. המגילות כולן הן כתבי קודש שנכתבו בשפה העברית או בשפה הארמית בחוגים שונים לאורך האלף הראשון לפני הספירה והועתקו ונוצרו בחלקן במאות האחרונות לפני הספירה בקרב חוגים שקראו לעצמם "הכוהנים לבית צדוק ואנשי בריתם".

אם נמנה את מקצת החידושים שהמגילות הביאו עמהן לשוחרי השפה העברית ולשונות היהודים, לאוהבי הספרות העברית וההיסטוריה היהודית, ולמתעניינים בריבוי פניה של היצירה היהודית לדורותיה, הרי שבראש ובראשונה הוסיפו לידיעתנו שורה ארוכה של חיבורים שכלל לא ידענו על קיומם כגון: שירות עולת השבת ומגילת המקדש, מגילת ההודיות, פשר חבקוק, המגילה החיצונית לבראשית ומקצת מעשה התורה; גילו לנו את מקורם העברי של ספרים שידענו על קיומם אך לא הבנו את הקשרם כגון ספר היובלים וגילו לנו את מקורם הארמי של ספרים שנודעו מן הספרים החיצונים כגון ספר חנוך וצוואת לוי אולם עד שלא נמצאו בנוסחיהם המקוריים בהקשרם ההיסטורי והטקסטואלי שהתפרש במגילות, לא יכולנו לעמוד על כוונתם ועל זהות מחבריהם ומטרתם. המגילות גילו לנו את מורכבות המציאות הפוליטית החברתית והדתית במאה השנייה לפני הספירה בתקופה שבה "כוהן צדק" נאבק ב"כהן רשע" ו"בני אור" נלחמו ב"בני חושך", בתקופה שהתנהל מאבק בין המצדדים בלוח שבתות שמשי, קבוע ומחושב מראש, שהחל ביום השוויון באביב, שקראו לעצמם "בני אור", לבין המצדדים בלוח ירחי משתנה המבוסס על תצפית אנושית, שהחל בסתיו, שנקראו במגילות בשם "בני חושך". המגילות חשפו בפנינו לא רק מאבקים לא ידועים אלא גם סוגות ספרותיות לא מוכרות כגון "סרכים" דוגמת סרך היחד סרך הברכות וסרך המלחמה וגילו לנו ספרות פולמוסית ממין לא ידוע שנודעה בשם פשרים, ספרות שבה המחברים מפרשים נבואות זעם ידועות מימי נביאים ראשונים ואחרונים כמתנבאות על החוטאים בזמנם שלהם, ומגלים לנו נוסחי פסוקים חדשים של חיבורים עתיקים כגון בפשר חבקוק בפשר ישעיה פשר מיכה ופשר נחום.

המגילות העלו לראשונה מכמנים אבודים מהשפה העברית והוסיפו ללשוננו ניבים ומשפטים כגון "רוחות דעת אמת וצדק בקודש קודשים" בשירות עולת השבת המתארות את עבודת הקודש של המלאכים המכונים בשם "כוהני קורב", או ברכה כגון "והארץ תנובב לכם פרי עדנים" [מלשון תנובה ויניב] בברכת כוהנים לא ידועה, אחת מני רבות שנמצאו בקומראן. עוד גילו לנו המגילות האבודות שעלו מתהום הנשייה את מועדי הדגן, התירוש והיצהר המפורטים במגילת המקדש, והאירו את מחזור שבעת המינים ותאריכיו המפורטים והקבועים מראש בשבעת החודשים הראשונים של השנה המתחילה באביב (שמות יב ב) ובחג החירות, ונחוגה ביום הינף העומר, במועד קציר שעורים ביום ראשון, כ"ו בחודש ניסן, ומסתיימת בחג הסוכות בעת קטיף הרימונים, גדיד התמרים ואריית התאנים, ביום רביעי ט"ו בחודש תשרי, והאירו באור חדש את נושא עשרים וארבע משמרות הכהונה במגילת המשמרות בזיקה למחזורי קציר שעורים (כ"ו בניסן), קציר חיטים (ט"ו בסיון), בציר הענבים (מועד התירוש ג' באב) ומסיק הזיתים (מועד היצהר כב באלול), הרחוקים שבע שבתות האחד ממשנהו וחלים כולם ביום ראשון, ממחרת השבת, וקשרו אותה לנושא לוח השבתות השמשי, לוח "מועדי דרור", שהיה בעל חשיבות ראשונה במעלה בעולמם של מחברי המגילות ושומריהן. המגילות הביאו לידיעתנו ששמו העתיק של הירדן הוא היורדן ומועד הכניסה לארץ כשהיורדן עלה על גדותיו הוא הראשון בחודש ניסן (מועד הקמת המשכן בספר שמות ומועד הולדתו של לוי בן יעקב, בספר היובלים) כמתואר בספר יהושע מקומראן המכונה אפוקריפון יהושע.

המגילות הביאו לידיעתנו את קיומן של תפילות ותהילים לא מוכרים, ביניהם תהילה אקרוסטיכונית מרהיבה הכוללת את שבחי ירושלים המתחילה במשפט "אזכירך לברכה ציון/ בכל מאודי אני אהבתיך, ברוך לעולמים זכרך/ גדולה תקותך ציון ושלום ותוחלת ישועתך לבוא/ דור ודור ידורו בך ודורות חסידים תפארתך/ הנזכרת במגילת המזמורים היא מגילת תהלים מהמערה ה11 (ראו צילום למטה) ואת קיומן של ברכות כוהנים לעוברים בברית הנזכרות בסרך המלחמה הוא פתיחת סרך היחד. אין צריך לומר שגילוי נוסחים לא ידועים של ספר שמואל או עיבודים לספר יחזקאל בחיבור המזכיר את הביטוי "נוגה מרכבה", או קיום נוסח נוסף לפסוקים מספר ישעיה מרחיב את ידיעותינו על לשון המקרא ועל השתלשלות נוסח המסורה ומלמד על קיומם של נוסחים שונים של הטקסט המקודש במחיצתן של קהילות קוראים שונות, מרחיב את דעתם של כל לומדי המקרא וחובבי שפת עבר. המגילות האירו את עינינו ביחס למעמדה של ירושלים והעדרה מהחומש למשל במגילת מקצת מעשי התורה ולימדו רבות על המקדש וסדרי עבודת הקודש (מגילת המקדש; מגילת המשמרות), ועל מחלוקות בשאלות הלכתיות הקשורות בעיר המקדש ובעבודת הקרבנות, בסדרי טומאה וטהרה ובדינים והלכות שונים בהקשרים פולמוסיים כעולה מברית דמשק ומקצת מעשי התורה. כן האירו את עינינו ביחס לראשית התפילה והשירה המשותפת עם המלאכים במגילות כמו דברי המאורות ושירות עולת השבת. אין ערוך לחשיבותן של המגילות בכל היבט של היצירה היהודית החל מליטורגיה והלכה וכלה בהיסטוריה, בתולדות הלשון ובראשית המיסטיקה היהודית.

המגילות גילו לנו את קיומן של קהילות יהודיות מגוונות לא ידועות שהיו בעלות אוצרות ספרים שלא הגיעו לידינו עד למאה העשרים מטעמים הכרוכים במאבק ומחלוקת שתקצר כאן היריעה לעמוד עליהם, ואסתפק כאן רק בעדות המיוחסת לנביא הכהן ירמיהו, המובאת במגילות כמתיחסת לזמנם המפולג והמשוסע של כותבי המגילות בתקופה החשמונאית: "ויתקרע ישראל בדור ההוא להלחם איש ברעהו על התורה ועל הברית" (4Q387) .

אפשר להמשיך ולהרחיב על האוצרות שהתגלו במדבר יהודה ועל ההקשרים ההיסטוריים הדרמטיים שבהם נכתבו המגילות ובהם נגנזו והועלמו מידיעת הציבור בידי חותמי נוסח המסורה אחרי חורבן בית שני, בסיסמה הטראגית: 'כל הקורא בספרים חיצונים אין לו חלק לעולם הבא' (סנהדרין י), אבל הואיל ועשיתי זאת בשני ספריי: "מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה" (מאגנס תשס"ב) וב: "זיכרון ונשייה: סודן של מגילות מדבר יהודה" (הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר תשס"ט), ועשו זאת רבים וטובים בשני הכרכים שערך מנחם קיסטר, "מגילות קומראן מבואות ומחקרים", א-ב (יד בן צבי: תשס"ט), ובשלושת הכרכים שערך אלישע קימרון "מגילות מדבר יהודה: החיבורים העבריים", (יד בן צבי: תש"ע-תשע"ה) ועוד רבים וטובים במחקרים שהתפרסמו בכל שפות התרבות מאז ראשית שנות החמישים, לא ארחיב כאן אלא רק אומר שהעלאת חלק מן המגילות לרשת אינה אלא הזדמנות ראויה מאין כמוה להסב את תשומת לבם של הקוראים לכל הנוסחים הנדפסים של המגילות - מאז "מגילת הסרכים" (מוסד ביאליק: תשכ"ה) ו"מגילת ההודיות" (מוסד ביאליק תשי"ז) שההדיר יעקב ליכט, עבור ב"מגילת המקדש "(החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה תשל"ז), עבור ב"מגילת מלחמת בני אור בבני חושך" (מוסד ביאליק תשט"ז), שההדיר יגאל ידין ובפשר חבקוק שההדירה בלהה ניצן (מוסד ביאליק תשמ"ו) וב"שירות עולת השבת", שההדירה קרול ניוסם (Scholars Press 1985), ב"מגילת ברית דמשק", שההדיר אלישע קימרון (החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה 1992) וכלה בארבעים הכרכים של Discoveries in the Judaean Desert במהדורה שראתה אור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד שאת רובה הגדול, מאז ראשית שנות התשעים, ערך פרופ' עמנואל טוב מהאוניברסיטה העברית, מהדורה דו לשונית עם דיון לשוני מדוקדק בכל שורה, שהחלה באמצע שנות החמישים והסתיימה בראשית העשור השני של שנות האלפיים. ארבעים כרכים אלה, מעשה ידיהם המשותף של כמאה חוקרים וחוקרות, כוללים את כל מגילות קומראן בשפת המקור לצד תרגום לאנגלית או לצרפתית - ולהעניק הזדמנות לאלה החפצים בכך להשוות את הנוסח הנדפס של המהדירים השונים עם נוסח כתבי היד של המגילות שהועלה ברשת.