פרופ' אורן יפתחאל

הנוכחים הנפקדים של חוק הלאום:

רבות נכתב בשבועות האחרונים על חוק יסוד: מדינת הלאום. תוך התמקדות (מוצדקת) באפליית המיעוט הערבי־הפלסטיני והעמקת אופיה האתנוקרטי של המדינה. עם זאת. איום משמעותי ביותר העולה מהחוק כמעט ולא הוזכר בשיח: הכללתם הכפויה של מיליוני פלסטינים ללא אזרחות אל תוך מדינת היהודים. והרחקה נוספת של אפשרות הפיוס בין העמים.

השתיקה בנושא זה מעידה על פחדם של רוב היהודים להישיר מבט למציאות האפרטהייד הנרקמת מול עיניהם. ועל החשש המשתק להילחם נגדה. החוק פותח בהצהרה: "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי". שם מממש העם במדינתו את "זכותו ההיסטורית" להגדרה עצמית. הקשר שמייצר החוק בין ההיסטוריה לגיאוגרפיה ברור: ליהודים. ורק להם. יש זכות להגדרה עצמית באותה ארץ.

גבולות המדינה אמנם אינם מוגדרים בחוק. אך במציאות ישראל שולטת. מיישבת ומייהדת את רובו המכריע של השטח בין הירדן לים יותר מ–50 שנה. כלומר. החוק מכשיר בין השורות את המשך ההשתלטות של ישראל על כל השטחים הפלסטיניים בין הירדן לים. ואכן. בהמשך החוק מודגש. שהמדינה תפעל לעודד ולקדם התיישבות יהודית. החוק אמנם לא מגדיר היכן. אך היות ורוב ההתיישבות היהודית ב–50 השנים האחרונות קמה בגדה המערבית. יש להניח שתנופה זו תימשך — בחסותו של חוק יסוד.

זה מותיר לפלסטינים בשני צדי הקו הירוק מרחבי חיים התחומים במובלעות מצומצמות ועניות על כשישית משטחי מולדתם. אירוניה מרירה היא. שדווקא היהודים. שהיו מאות בשנים חסרי מדינה ודיירי גטאות. יוצרים כעת מהפלסטינים עם חסר מדינה הכלוא בגטאות.

יגידו הטהרנים שרשמית החוק חל רק בתחומי הקו הירוק. אך מי שמכיר את הנעשה בשטח יודע שישראל מחילה כבר עשרות שנים את החוק הישראלי על מאות אלפי היהודים החיים בשטחי סי. באמצעות צווי אלוף או פרקטיקות שלטוניות דומות. שישה משרי הממשלה שקידמה את החוק. ועשרות מחברי הקואליציה הם מתנחלים. שיישוביהם מסופחים דה־פקטו לישראל כבר שנים ארוכות.

באופן גיאוגרפי. פוליטי ותפקודי. נראה שכבר לא ניתן להפריד בין ישראל לשטחים שהיו מיועדים למדינה פלסטינית. חוק הלאום נובע ממציאות זו. ומהאיום שהיא מציבה על אופיה היהודי של המדינה. מול מהלך זה בולטת השתיקה המוחלטת של החוק לגבי תושביה הפלסטינים של הארץ — לא רק אזרחי המדינה הערבים. אלא מיליוני הפלסטינים הכפופים לשלטון ישראלי ללא אזרחות. חוק הלאום מכניס את מולדתם ההיסטורית, פלסטין, לתוך מדינת הלאום היהודית. אך לא מזכיר אותם אפילו במלה. הפלסטינים הם נוכחים נפקדים בחוק הלאום ואין כמעט אף קול פוליטי משמעותי שהתייחס לכך.

לשתיקה הזאת יש מחיר כבד. ראשית לפלסטינים הממתינים, כנראה לשווא, להקמת מדינתם. אך גם מדינת היהודים תשלם מחיר. היא יוצרת בחוק שלוש קטגוריות לא שוויוניות של מעמד אזרחי: יהודים. שהם בעלי אזרחות וזכויות לאומיות; ערבים בישראל, שהם בעלי אזרחות אך ללא זכויות לאומיות, והפלסטינים בשטחים בהם שולטת ישראל, בלי אזרחות וללא זכויות לאומיות.