Skip to content

1VSDAT

שבת, 28 יולי 2018 16:25

לא בשמי. לא בשם התורה שלי. לא בשם הקב"ה שלי. (תהלה פרידמן)

דרג מאמר זה
(0 מדרגים)

כותבת תהלה פרידמן:

 

לא בשמי. לא בשם התורה שלי. לא בשם הקב"ה שלי.

 

תשעת הימים האלה התחילו עם סידור שהוצת בכותל במחאה על תפילת נשים, והוא מסתיים עם רב קונסרבטיבי שנלקח בחמש וחצי בבוקר לחקירה במשטרה בעוון עריכת חופות. באמצע שמעתי על משגיח כשרות שקרע בדרמטיות לעיני הלקוחות (דתיים ברובם אגב) תעודת כשרות של מקום שסירב לתלות שלט המזכיר לציבור לא לאכול בשר בתשעת הימים. ויש עוד הרבה.

בכח, יותר בכח, בעוד יותר כח.

קל ומפתה להיות ציניים על ההשתוללות של קנאות דתית, אישית וממסדית. ההיסטריה, החרדה, הנואשות וחוסר התוחלת שבניסיונות לאכוף על כל העם היהודי דתיות אחת נוקשה, כל כך חשופה, שקשה לא ללעוג לה. הרי כל כך ברור שהתוצאה תהיה הפוכה לחלוטין. בדיוק כמו התוצאה של כל ניסיון כפיה אחר.


אבל קנאות היא מחלה יהודית עתיקה וממארת, ואסור לזלזל בפוטנציאל ההרס והחורבן שלה.

תשעת הימים.

שוב ושוב ושוב אומרים לנו חז"ל - לא הרומאים החריבו את בית המקדש, היו אלה הקנאים היהודים, ובעיקר היו אלה המתונים ששתקו ולא מיחו. עד שהיה מאוחר מידי.


אנשים דתיים, דווקא אנשים דתיים, חייבים הבוקר לומר די. התורה יכולה להיות סם חיים אך היא יכולה, והיתה כבר סם מוות. לא אני אמרתי, היה זה רבי יוחנן, "לא נחרבה ירושלים אלא בשביל שהעמידו דבריהם על דין תורה".

לא מוכנה.

לא בשמי. לא בשם התורה שלי. לא בשם הקב"ה שלי.

נקרא 310 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים