אם אתם רוצים להבין קצת יותר את המשמעות המסוכנת של חוק הלאום קראו את הכתוב להלן מנקודת מבטה של משפטנית:

ידידות וידידים יקרים,

במוצאי השבת האחרון התגייסו אלפי אזרחים, פעילי ארגוני החברה האזרחית ממגוון תחומי העשייה והפעילות, פוליטיקאים ואנשי ציבור, יהודים, ערבים, עולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, דתיים וחילונים מכל זרמי היהדות, נציגי קהילת הלהט"ב בישראל, כולנו עמדנו יחד כנגד חוק הלאום המפלג, המדיר המפריד בין יהודים לערבים, בקריאה משותפת "אל תפגעו בחברה הישראלית".

מזה עשרות בשנים קבע בית המשפט העליון שהכיבוש זמני הוא. אך הממשלה עושה כל שביכולתה, ואף מעבר לכך, כדי להפכו לעניין קבוע. שני חוקים עברו זה עתה בזריזות האור את הכנסת שלנו, והשלישי ממש בדרך. חוקים אלה מהווים חלקים שונים בפאזל המתאימים זה לזה, ונועדו כולם להגיע לאותה מטרה מהיבטים שונים, והיא ייחוד הארץ, מהירדן לים, ליהודים בלבד.

אז נכון שתכלית זו נכתבה שחור על גבי לבן בהצעת חוק הלאום, ורק מחמת היעדר הסכמה בקואליציה "רוכך" החוק באופן שיש בו רק זכויות קולקטיביות ליהודים בלבד, כהסברו של המשנה ליועץ המשפטי. אך לא די לה לממשלה בכך, והיא פעלה להחליש ביתר שאת את הגנת הפלסטינים על זכויותיהם, והפקיעה מבג״ץ את הסמכות לדון בעתירותיהם תוך העברתה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

ובכך לא תמו מעשי הממשלה - תיקון 17 לחוק חינוך ממלכתי, המכונה "חוק שוברים שתיקה", בא להסביר לילדי בית הספר מהי משמעות "נגד" מדינת ישראל, אליבא דה הבית היהודי:

השתקת השקפות נוגדות כיבוש והתנחלויות, ומניעת ילדי בתי הספר מלשמוע אותן בכלל. חוק זה הוא עוד לבנה בגדר ששמה הכנסת בהובלת הממשלה, לסתימת פיות, להשתקת עמדות פוליטיות שונות משלה ולעיקור הדיון הציבורי לגבי מהי טובתה של מדינת ישראל. זה צעד נוסף ופוגעני בחופש הביטוי, בחופש ההשקפה הפוליטית, ביכולת לחיפוש האמת.

חוקים אלה נועדו להשלים את חוק ההסדרה, שמונח עדיין בפני בג״ץ, ותכליתו להכשיר גזילת קרקעות מפלסטינים בגדה, והעברתן לידי יהודים, אפילו נלקחו בכוח. מאחר שסיכויי החוק לעבור את אישור בג"ץ נראים נמוכים, באה הקואליציה ובאמצעות חוקים נוספים מנסה להגיע לאותה מטרה בדרך אחרת. חוקים הפוגעים לא רק בפלסטינים, אלא גם בכל שוחרי הדמוקרטיה הישראלית.

חוק הלאום נועד להסביר לערבים אזרחי ישראל שהם שווים פחות, ושההדרה שלהם בישראל מעוגנת בחוק, ושלעולם יהיו אזרחים סוג ב'. במקום לרכך את הניגודים, לבסס את השוויון ולשלבם בחברה הישראלית, יוצרים אצלם ניכור, עוינות וקיפוח שמביאים להקצנה ושנאה, שסופה אלימות. חוק זה גורם לישראל נזק בל ישוער שכן הדיון בו הולך מקצה העולם לקצהו, והתווית המודבקת בגינו על המדינה היא מדינה גזענית שאין בה שוויון אזרחי בין יהודים לערבים.

לא זאת גם זאת - ענייני הפלסטינים הועברו מדיון בבג"צ לבית המשפט המחוזי בירושלים. הדיון במחוזי יארך זמן רב יותר נוכח פרוצדורת החקירות הקיימת בו, למרות דחיפות העתירות. נקודת המבט השיפוטי תהיה מצומצמת יותר. מאחר שהכרעה בכל עתירה יש בה גם פן מדיני, יעיזו שופטי המחוזי פחות, וירכינו ראשם ביתר שאת נוכח מדיניות הממשלה, גם אם זו נוגדת את הדין הבינלאומי החל באזור. אם עד כה יכולנו לטעון לפחות שבג"ץ פתח שעריו בפני הפלסטינים בגדה, ויש להם יכולת, גם אם מועטה, להגן על זכויותיהם, הרי שטענה זו נשמעת כיום חלולה מתמיד.

וכך על ידי פגיעה בהגנה המשפטית הדלה ממילא על זכויות הפלסטינים בגדה; השתקת עמדה פוליטית הנוגדת את הימין והפיכתה ללא לגיטימית לפי חוק; וניכוס הארץ לבעלי זכויות היתר היהודים בלבד - זה הפרצוף החוקתי של מדינת ישראל ברוח הקואליציה הנוכחית, וזו תמונה כואבת לאוהביה של מדינת ישראל.

על כן זהו יום קשה לנו.

עם זאת התייצבות כולנו שכם אחד נגד החוקים הרעים הללו, מעניקה כוח להיאבק בהם ובבאים אחריהם.

הקרן החדשה לישראל תומכת בארגוני החברה האזרחית, ובמאבקם על הדמוקרטיה הישראלית. הקרן וארגוניה פועלים להגברת השוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל, למרות חוקים פוגעניים אלה. הקרן וארגוניה מטים שכם להגנת על זכויות האדם של הפלסטינים בגדה המערבית.

לכן נמשיך לפעול ביתר שאת למען ישראל טובה, צודקת ושוויונית ברוח עקרונות מגילת העצמאות.

אנא הצטרפו אלינו, תמכו בנו, למען חיזוק המאבק להשגת המטרות הללו.

שלכם,

טליה ששון
נשיאת הקרן החדשה לישראל"

מכאן אני: חוגגים את העברת חוק הלאום - חוקי סדום - החגיגה של אורן חזן ונתניהו, אמסלם, דוד ביטן, אבי דיכטר וענת ברקו על הישגיהם המופלגים בהגשמת חזון הלאומנות היהודית הגזענית המפרקת את הזכויות המובטחות לאזרחי המדינה במגילת העצמאות ביום שבו חוק הפונדקאות, חוק הלאום וחוק שוברים שתיקה עברו בכנסת.