Skip to content

1VSDAT

בחלק הראשון של המאמר חילקה פרופ' אליאור את תשובתה לשאלה שבכותרת לעשרה עקרונות יסוד בניסיון להגדיר את מהות הדת הכה מוכרת, לכאורה, לאוחזים בה. חלקו השני של המאמר דן במציאות הדתית בישראל של ימינו, זו החושפת סטייה אל נתיב זר ואכזר, המתעלם מהצורך בשינוי בעקבות מפגש דרמטי חסר תקדים בין ערכי העבר הדתי-מסורתי, שנוצרו בחיי היהודים כמיעוט נרדף, לבין ההווה שנוצר בחייהם כרוב ריבוני עצמאי בארצו
 
עד לימיו של הרבי מליובאוויטש, הרב מנחם מנדל שניאורסון, חב"ד נוהלה ככת חסידית טיפוסית בה האדמו"ר מתעשר על חשבונם של חסידיו. הרבי מליובאוויטש זיהה את הנוסטלגיה שהתפתחה בקרב יהדות הפרוורים העשירה שרצתה להיזכר במסורות, ריחות וטעמים של מזרח אירופה ועבורם הוא פיתח מוצר בשם 'יידישקייט'. את המוצר הזה הוא וממשיכי דרכו שיווקו ומכרו באמצעות 'שליחים' שנשלחו להביא את היידישקייט ליהודים שזיקתם לדת אבותיהם הלכה ודעכה. השליחים הללו למדו כיצד ניתן לעורר רגשות נוסטלגיים בקרב הדור השני והשלישי של יהודי אירופה וכיצד ניתן לנצל את הגעגועים למסורת לגיוס תרומות שמשמשות לרכישת נכסי דלא ניידי. השליחים הצעירים מסכימים לוותר על השכלה וקריירה, להתרחק ממשפחותיהם ולהקדיש את חייהם למכירת נוסטלגיה מזוייפת בעקבות שטיפת מוח שמשכנעת אותם שפעילותם מקרבת את בואו של המשיח ואת גאולתו של עם ישראל. בינתיים עברו עשרים ואחת שנה ממותו של הרבי והמנגנון המשומן של חב"ד מתחיל לחרוק. האם זאת תחילת קריסתה של האשליה והתרמית? האם עסקי חב"ד עומדים בפני סגירה?
מאמר זה מתמצת מאמר שפרופסור רחל אליאור כתבה באנגלית לכנס פרינסטון בשנת 1996 בו היא מתארת את התפתחות האידיאולוגיה המשיחית של חסידות חב"ד מאז תחילת מלחמת העולם השנייה ועד למועד כתיבת המאמר.

פרופסור רחל אליאור מהחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים היא מהחשובות בחוקרי המיסטיקה היהודית, הקבלה, החסידות והשבתאות. בין ספריה ניתן למנות את: 'תורת האלוהות בדור השני של חסידות חב"ד', 'תורת אחדות ההפכים: התיאוסופיה המיסטית של חב"ד', 'חירות על הלוחות - המחשבה החסידית, מקורותיה המיסטיים ויסודותיה הקבליים', 'מקדש ומרכבה כוהנים ומלאכים היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה', 'ספרות ההיכלות ומסורת המרכבה - תורת הסוד הקדומה ומקורותיה', 'זיכרון ונשייה: סודן של מגילות מדבר יהודה' ו-'ישראל בעל שם טוב ובני דורו - מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים'.

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים