- אתם כאן:
-
דף הבית
-
מבוכות תנכיות
- סתירות, בלבולים וסיפורים תמוהים
|
ספרים קדושים שנכתבו על ידי האל, או בהשראתו, אינם אמורים להכיל גרסאות שונות, ולעיתים סותרות, של אותם סיפורים או ציוויים. הסיפורים והציוויים מרובי הגרסאות שבכל זאת מצאו את דרכם לכתבי הקודש דרשו את התערבות הפרשנים והללו לא התקשו להכניס קצת סדר לניסוחים המבולבלים, למזג יחדיו גרסאות שונות ולמצא את המאחד בהוראות הסותרות. עתה לא נותר לנו אלא לבדוק אם הפרשנים מצליחים לשכנע גם אותנו ואם כמוהם, גם אנחנו מסוגלים לראות רק את חצי הכוס המלאה. |
|
תוכן העניינים מאפשר גישה ישירה לכל מאמר (ירוק) או פרק בתוך מאמר (כחול) בקטגוריה 'סתירות, בלבולים וסיפורים תמוהים':
|
|
|
היכן מוקם אוהל מועד ולמה הוא שימש
פרשנות מקראית בשיטת עשה זאת בעצמך
נבואות הסרק של נביא השקר ירמיהו
ההבדלים בין עשרת הדברות בספר שמות לעשרת הדברות בספר דברים
|
|
|
התנ"ך אוהב להעניק לאותו אדם שנים או שלושה שמות שונים וכל מי שאינו פוסל מראש את האפשרות שהתנ"ך נכתב ונערך על ידי בני תמותה לא יתקשה לייחס את התופעה לגיבורים שונים שכיכבו בתעודות נפרדות שמוזגו יחדיו בעת עריכתו של הטקסט המקראי. הפרשנים, לעומת זאת, תמיד מצאו הסברים לכל חילופי השמות. התירוצים הללו שכנעו את הרבנים. האם הם ישכנעו גם אותנו? |
|
שמות האתרים בהם התרחשו אירועים חשובים בתולדות עמנו מצאו את עצמם לא אחת מתנצחים עם בכירי הפרשנים ומהעימותים הללו חכמי ישראל לא תמיד יצאו כשידם על העליונה. נראה שאפילו האקרובטיקה הפרשנית המבריקה ביותר אינה מצליחה לעמוד בשתי משימות בו-זמניות: להסביר כיצד אותו מאורע הצליח להתרחש בשני מקומות שונים ולשמור על קשר כלשהו, דק ככל שיהיה, עם השכל הישר. |
|
לתנ"ך סברות שונות באשר לגיל עליתם למלכות של מלכים אלו או אחרים ולפרשנים הסברים טובים לכל אי ההתאמות. לאל אין ברירה אלא לאמץ באהבה את כל הלהג שהוטל על פתחו שאם לא כן עוד ימצאו כאלו שיעלו על דעתם שלפחות חלק מהתנ"ך הקדוש לא נכתב בהשראתו או על דעתו. |
|
קשה מאד לתאם את כל הקטעים השונים כשמספרים סיפור בהמשכים, במיוחד אם הסיפור מתייחס למשפחה אחת שפעלה במשך מספר דורות וקורותיה תוארו בשנים, שלושה, ואולי אפילו יותר, ספרים תנכיים שונים. הקטעים הבלתי מתואמים הציפו לא מעט סתירות וכפו על הפרשנים להיכנס להתפתלויות מהן הם לא תמיד יצאו כשידם על העליונה. |
|
האם אנשים שכותבים בהשראתו של האל יכולים לשתול בשני סיפורים זהים ערכים מספריים שונים לחלוטין? מסתבר שכן. האם פרשני המקרא יכולים לתרץ את הפערים הניכרים שבין המספרים הסותרים? כמובן שכן! אין מחסום שיכול למנוע מהפרשן למצא את ההסבר שיניח את דעתם של שומרי האמונים, במיוחד אם בינו לבין התירוץ הגואל ניצבים רק תכתיבי ההיגיון. |
|
האל רוצה שנקיים את מצוותיו והלכותיו ולכן יהודי מאמין שרוצה לגרום לאלוהיו אושר חייב להקפיד על קלות כחמורות ולמלא אחר כל הדקדוקים שנלמדו מכל הקוצים והתגים שבתורה. חבל רק שהאל שהשית עלינו את כל המצוות הללו לא ממש הקפיד על ניסוחיו והותיר לעם ישראל להתמודד בעצמו עם ההוראות הסותרות והמנוגדות שהוא הצליח לשתול בתורתו הקדושה. |
|
עיניים שעדיין לא סֻמאו על ידי מסכי העשן שהרבנים אוהבים לפזר סביב כל סיפור מביך אינן יכולות שלא להבחין בחולשותיהם ומגרעותיהם של רבים מגיבורי התנ"ך. לחכמי ישראל, לעומת זאת, היה חשוב לרומם את הדמויות הללו לדרגה של רבנים מופתיים ולכן הם התאמצו להכשירם ולתרץ את כל עוולותיהם. ילדי ישראל מתחנכים לאורם של משה, דוד ושלמה ולכן חשוב שנכיר גם את מגרעותיהם של האישים הללו ונראה כיצד חכמי ישראל ניסו למרקם, לייפותם ולהפכם לאידיאלים רבניים. |
|
המאמינים רואים בירמיהו את אחד מנביאי האמת הגדולים שקמו לעם ישראל אבל לא נראה שהעובדות ההיסטוריות נוטות לגבות את אמונתם. במאמר זה אני סוקר את הנבואות שירמיהו ניבא על הגויים ובודק אם כל דבריו אכן התגשמו בעולם הריאלי או שחלקם זכה להתממש רק בתירוציהם של רבנים תמימים שחיו הרבה מאות שנים אחריו. לאחר שאני מגלה שרוב נבואותיו של ירמיהו לא התממשו כלשונן תוך פרק זמן סביר, אני נאלץ לאמץ את דבריו של הרמב"ם 'אם לא יבואו ואפילו נפל דבר קטן בידוע שהוא נביא שקר' ולקבוע שבלא מעט מקרים ירמיהו ניבא ממאוויי נפשו ומהרהורי ליבו ולכן כל מי שמסיק, או דורש, מדבריו אמתות אלוהיות אינו מבין את נבואותיו, את המציאות ההיסטורית או את שתיהן. |
| חכמי התלמוד דרשו מפסוקי התנ"ך את רבבות המצוות וההלכות שהם המיטו על עם ישראל ושומרי האמונים למדו לקדש את ההוראות הרבניות ולא לסטות מהן ימינה או שמלאה. מוזר, אם כן, לגלות שדווקא דמויות המופת התנכיות, והאל בראשן, לא תמיד הקפידו על קלות כחמורות ובמקרים לא מעטים הם פעלו בסתירה מוחלטת לתכתיבי המקרא. |
|
הרבנים רוצים שכולם יבינו את המקראות אך ורק על פי הפרשנות שלהם ולכן הם ממהרים לקבוע שכל מי שאינו דבק בתירוציהם של פרשני ימי הביניים הוא בור גמור שאינו מבין דבר בדת היהודית. האמת, כרגיל, שונה לחלוטין והפרשנות הרבנית רק מעוותות, מסרסות ומדחיקות את מובנם הפשוט וההגיוני של הפסוקים שאינם משתפים פעולה עם הטענות האינטרסנטיות של בעלי העניין שהשתלטו על הדת היהודית. בפרק זה אני מציע פרשנויות שאינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים הרבניים ומשאיר לקוראים לקבוע בעצמם אם הפרשנויות הללו הן יותר, או פחות, הגיוניות מהפרשנויות הרבניות |
התגובות האחרונות