Skip to content

1VSDAT

שני, 02 אוגוסט 2010 13:22

אביו של זרובבל

דרג מאמר זה
(5 מדרגים)
אביו של זרובבל זכה אף הוא לשני שמות שונים וגם כאן הפרשנים לא התקשו למצוא את התירוצים הגואלים.
 
 
 
דוגמה נוספת לבלבול שמות נמצא בשני הפסוקים שבחרו להתייחס לאביו של זרובבל, זה שקובע שזרובבל היה בנו של שאלתיאל וזה שגורס שזרובבל היה בנו של פדיה ונכדו של שאלתיאל:
בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יְהֹוָה בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל ...[א]
וּבְנֵי יְכָנְיָה אַסִּר שְׁאַלְתִּיאֵל בְּנוֹ. וּמַלְכִּירָם וּפְדָיָה וְשֶׁנְאַצַּר יְקַמְיָה הוֹשָׁמָע וּנְדַבְיָה. וּבְנֵי פְדָיָה זְרֻבָּבֶל וְשִׁמְעִי וּבֶן זְרֻבָּבֶל מְשֻׁלָּם וַחֲנַנְיָה וּשְׁלֹמִית אֲחוֹתָם.[ב]
 
גם במקרה זה לא נרויח דבר אם נצביע על העובדה שזרובבל אינו יכול להיות גם בנו של שאלתיאל וגם בנו של פדיה. מהר מאד יסבירו לנו שבני בנים הם כבנים ולכן ניתן לקרא לזרובבל 'בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל' אף שלמעשה הוא היה רק נכדו[1].
 
אם טיעון זה לא ישכנענו נוכל להחליפו בהסברו של האבן עזרא שהתעלם מהמילה 'בְּנוֹ' בשושלת היוחסין המתוארת בספר דברי הימים וקרא: 'וּבְנֵי יְכָנְיָה: אַסִּר, שְׁאַלְתִּיאֵל (בְּנו), וּמַלְכִּירָם, וּפְדָיָה, וְשֶׁנְאַצַּר, יְקַמְיָה, הוֹשָׁמָע וּנְדַבְיָה'. קריאה זאת מבליטה את העובדה ששאלתיאל ופדיה היו שני אחים ולא אב ובנו ומכאן קצרה הדרך להניח ששאלתיאל גידל את זרובבל לאחר מותו של אביו הטבעי, פדיה. כתוצאה מכך ספר חגי בוחר שלא לייחס אותו לפדיה, אביו הביולוגי, אלא לשאלתיאל, הדוד שגידל אותו.[2]
 
המלבי"ם מצא דרך לשכלל גם את פרשנותו המספקת של האבן עזרא ולשיטתו שאלתיאל מת בלא בנים ואחיו פדיה יבם את אשתו ולכן זרובבל נקרא בשם 'בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל' על שמו של המת שפעולת היבום הקימה לו זרע.[3]
 


[א]       
חגי א:א
[ב]       
דברי הימים א' ג:יז-יט


[1]       
למשל רד"ק ומצודת דוד על חגי א:א
[2]       
אבן עזרא על עזרא ג:ב
[3]       
מלבי"ם על דברי הימים א' ג:יט
נקרא 3164 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

1 תגובה

  • קישור לתגובה ראשון, 10 יולי 2016 10:36 הוסף ע״י עדי אביר ויצחק א.

    יצחק א. כתב:

    פדיה או שאלתיאל?

    בזמן התנ"ך לא היו משתמשים בשמות משפחה, והדרך להבדיל בין אנשים הוא ע"י שאומרים "פלוני בן פלוני". יכולות להיות סיבות רבות למה לפעמים קראו לאדם על שם סבו ולא על שם אביו. למעשה זרובבל היה נקרא בפי העם "בן שאלתיאל", מאיזו סיבה שתהיה (יכולות להיות סיבות רבות), אך כשבאים לייחסו מזכירים את אביו האמיתי.

    אפשר לפרש בפסוקים שפדיה ושאלתיאל היו אחים (לא הבנתי איך ניסית לדחות את זה), וגם לפדיה היה בן שקראו לו זרובבל וגם לשאלתיאל.

    ------------------------------------------

    תגובתי:

    אתה טוען שכאשר באים לייחס את זרובבל משתמשים בשמו האמיתי אבל הנביא חגי, המושל נחמיה והסופר עזרא, שלשיטתך כתב גם את ספר דברי הימים, תמיד קראו לו זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל או זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל. שוב עלי לשאול: האם עזרא הסופר לא הבין שאם הוא עצמו מתייחס בשני אופנים שונים לאותו בן אדם, פעם כזרבבל בן שאלתיאל ופעם כזרבבל בנו של פדיה, הוא יגרום לבלבול ומבוכה בקרב קוראיו?

    נתבונן עתה ברצף הפסוקים בדברי הימים א' ג:טז-כ:

    וּבְנֵי יְהוֹיָקִים יְכָנְיָה בְנוֹ צִדְקִיָּה בְנוֹ.
    וּבְנֵי יְכָנְיָה אַסִּר שְׁאַלְתִּיאֵל בְּנוֹ.
    וּמַלְכִּירָם וּפְדָיָה וְשֶׁנְאַצַּר יְקַמְיָה הוֹשָׁמָע וּנְדַבְיָה.
    וּבְנֵי פְדָיָה זְרֻבָּבֶל וְשִׁמְעִי וּבֶן זְרֻבָּבֶל מְשֻׁלָּם וַחֲנַנְיָה וּשְׁלֹמִית אֲחוֹתָם.
    וַחֲשֻׁבָה וָאֹהֶל וּבֶרֶכְיָה וַחֲסַדְיָה יוּשַׁב חֶסֶד חָמֵשׁ.

    תסכים איתי שלא כך צריך לנסח שושלת יוחסין אם אתה רוצה שגם הקורא יבין את הקשרים המשפחתיים בין צאצאיו של המלך יהויכין/יכניה. לשם משל אנחנו לא מסוגלים לקבוע אם שאלתיאל היה בנו של אסיר או אחיו ונראה שהניסוח התמוה בלבל גם את הרבנים כאשר חכמי התלמוד חשבו שיש לקרוא את הפסוק כך: 'וּבְנֵי יְכָנְיָה אַסִּר (בְּנוֹ) שְׁאַלְתִּיאֵל בְּנוֹ' (ראה מנחת שי ומצודת דוד על דברי הימים א' ג:יט בעוד שהרד"ק גרס ששאלתיאל היה אחיו של אַסִּר ולא בנו.

    את הפסוק הבא 'וּמַלְכִּירָם וּפְדָיָה וְשֶׁנְאַצַּר יְקַמְיָה הוֹשָׁמָע וּנְדַבְיָה' רד"ק והמצודת דוד הבינו כהתייחסות לבניו של שאלתיאל אף שלא ניתן למצוא לכך שום רמז בניסוח עצמו. לפיכך, אם נרצה נוכל להניח שפדיה היה אחיו של שלתיאל ולא בנו. משתמע מכך שחמשת הפסוקים מצביעים על אחת משלושת האפשרויות הבאות:

    1. סדר הדורות הוא: יכניה -> אסר -> שאלתיאל -> פדיה -> זרובבל
    (זרובבל הוא בן נינו של יכניה ונכדו של שאלתיאל)

    2. סדר הדורות הוא: יכניה -> שאלתיאל -> פדיה -> זרובבל
    (זרובבל הוא נינו של יכניה ונכדו של שאלתיאל)

    3. סדר הדורות הוא: יכניה -> שאלתיאל, פדיה -> זרובבל
    (זרובבל הוא נכדו של יכניה ובן אחיו של שאלתיאל)

    כיוון שהשם 'זרבבל בן שאלתיאל' מופיע בספרים חגי, עזרא ונחמיה אני מסיק שמקור ייחוסו של זרבבל לפדיה הוא בספר דברי הימים. אין דרך לתקן את הניסוח המבולבל באופן שיאפשר לנו לקבוע ששאלתיאל, ולא פדיה, היה אביו של זרבבל ולכן עלינו להסיק שהייחוס של זרבבל לפדיה היה מכוון ואין להניח שהוא נבע מטעות סופר כלשהי.

    אתה מעלה שתי טענות: האחת היא שהמושג 'בן שאלתיאל' אינו מציין קשר ביולוגי אלא השתייכות מסוג אחר דוגמת 'בן לחמולת שאלתיאל', 'בן למשפחתו של הנגיד שאלתיאל' וכדומה. השניה היא שלפדיה, בדומה לשאלתיאל, גם היה בן בשם זרבבל והפסוקים בספר דברי הימים מזכירים את זרבבל בן פדיה ולא את זרבבל בן שאלתיאל.

    את טענתך השנייה ניתן להוריד מסדר היום שכן מאד לא סביר שבעל ספר דברי הימים ירצה להתעלם מזרבבל בן שאלתיאל, פחת יהודה ובחיר האל, ולהזכיר רק את בן דודו, זרובבל בן פדיה שלא השאיר שום חותם על ההיסטוריה היהודית.

    נשארנו איפה עם טענתך הראשונה אותה אין לי כל אפשרות להפריך. בהחלט ניתן להניח שזרבבל היה בנו הביולוגי של פדיה שנודע ברבים על שם החמולה או המשפחה המורחבת אליה הוא משתייך אבל עלינו לשאול, כתמיד, מדוע חגי, נחמיה ועזרא עצמו לא טרחו להחליק את המבוכה ולטעון, ולו פעם אחת, שמדובר בזרבבל בן פדיה לבית שאלתיאל ולא בבנו הביולוגי של שאלתיאל. האם רוח הנבואה, לשם משל, לא הבינה שהניסוחים המטעים של הנביא חגי עלולים בבא היום לבלבל את התמימים ולגרום להם לחשוב שבעל ספר דברי הימים, שכתב ברוח הקודש, לא ידע על מה הוא מדבר?

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים