Print this page
שני, 02 אוגוסט 2010 17:58

פדיון הבכורות

דרג מאמר זה
(5 מדרגים)
מי אוכל את בשר הבכורות, הכוהנים או הבעלים? המקרא אמנם תומך בשתי האפשרויות אבל אם לא על חכמי ישראל על מי נוכל לסמוך שיעדיף את טובת הכוהנים על פני טובת הנישומים, במיוחד לאור העובדה שמתנות הכהונה למיניהן משמשות כתקדים לכל טובות ההנאה שהרבנים היו רוצים לקבל? העדפת הפסוק שמחייב לתת את בשר הקורבנות לכוהנים אילצה את הפרשנים להוציא מהקשרו את הפסוק הסותר אבל, כפי שראינו כבר מספר רב של פעמים, את זה הם היו יכולים לעשות גם עם שתי ידים קשורות מאחורי הגב.
 
 

בפסחו על בכורי ישראל בעת שעשה שפטים בבכורי מצריים, האל הקנה לעצמו חזקת נצח על כל הבכורות שייוולדו בבתיהם, רפתותיהם, דיריהם ומכלאותיהם של עם ישראל, כפי שנאמר:
קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.[א]
 
בעקבות ציווי זה בני ישראל נדרשו להקריב את הבכורות לאל ואולם יהוה הפרקטי הסכים להסתפק בקורבנות בכורי הבקר והצאן והרשה לעמו לפדות בכסף את בכורי האדם והחמור. בכורות הבהמות הטהורות ניתנו לאל אך כמקובל הוא לקח לעצמו רק את דמן וחלבן בעוד שאת בשרן הוא הותיר למאכל אדם. השאלה היא מי היה רשאי לאכול את בשר הבכורות, הכהנים או הבעלים? המקרא משתעשע בשתי האפשרויות:
 
אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה קֹדֶשׁ הֵם אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהֹוָה. וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין לְךָ יִהְיֶה.[ב]
כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ. לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ תֹאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אַתָּה וּבֵיתֶךָ.[ג]
 
חזה התנופה ושוק הימין שייכים לכהנים ולכן לא נטעה אם נסיק מהקטע הראשון שהאל ייחד את בשרם של הבכורות רק לכהנים. מאידך, הציווי 'לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ תֹאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה' אינו יכול אלא לציין שבשר הבכורות, בדומה לבשר השלמים ובשר קרבן הפסח, הותר דווקא לבעליהם של הבהמות ולבני משפחתם. למי אם כן התכוון היושב במרומים, לכהנים או לבעלים?
 
שאלה טפשית. בכל מקרה של ספק הכף תמיד נוטה לצד הכהנים וכל המפרשים תמימי דעה שהביטוי 'לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ תֹאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אַתָּה וּבֵיתֶךָ' מופנה לכהנים ולבני ביתם ורק הם רשאים לאכול את בשר הבכורות.
 
הבעיה היא שאת הציווי הזה אנו מוצאים בתוך רצף ארוך שמתחיל בפסוק:
אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה.[ד]
 
ומסתיים חמישה עשר פרקים מאוחר יותר בקטע אופטימי שאומר:
 
הַיּוֹם הַזֶּה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. אֶת יְהֹוָה הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלו. וַיהֹוָה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו. וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדשׁ לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר.[ה]
 
בני ישראל הם אלה שהיו אמורים לשמור על החוקים והמשפטים בארץ שיהוה אלוהי אבותיהם נתן להם לרשתה ואין שום סיבה להניח שבתוך כל רצף החוקים והמשפטים שניתנו לעם ישראל כולו קיים ציווי אחד, 'לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ תֹאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה', שהאל בחר להנחית אך ורק על הכוהנים.
 
כתמיד, הפרשנות הרבנית הצליחה לחלץ את התורה מן המיצר ולהחליק סתירה בסיסית בין שני ציוויים אלוהיים אבל לשם כך היא שוב נאלצה להציג את האל כמחוקק נחשל ששרבב, כנראה בלי לתת על כך את הדעת, ציווי פרטני שנועד רק לכהנים בתוך רצף הציוויים שכוונו כלפי עם ישראל כולו. עם זאת, אל לנו להצטער יתר על המידה. ההתר הפרשני מאפשר גם לנו להוציא פסוקים אחרים מהקשרם ולקבוע שאיסורים דוגמת:
  
לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו.[ו]
 
נועדו רק לכהנים ואנו פטורים מהם ומשכמותם. הזכות להתעלל במשמעותו הפשוטה של הפסוק אינה שמורה רק לרבני ימי הביניים ואין סיבה שלא תינתן גם לנו האפשרות לעשות בפסוקים כבתוך שלנו ולמצא בהם את ההתרים המתאימים לצרכינו.
 


[א]       
שמות יג:ב
[ב]       
במדבר יח:יז-יח
[ג]        
דברים טו:יט-כ
[ד]        
דברים יב:א
[ה]       
דברים כו:טז-יט
[ו]        
דברים כב:יא
נקרא 1665 פעמים

פריטים קשורים לפי תג