Skip to content

1VSDAT

שני, 02 אוגוסט 2010 17:46

אניות יהושפט

דרג מאמר זה
(3 מדרגים)
הרפתקאותיהם הימיות של יהושפט מלך יהודה ואחזיה מלך ישראל תוארו בשני סיפורים סותרים, האחד בספר מלכים והשני בספר דברי הימים. הפרשנים, כהרגלם, מייחסים את התיאורים השונים לאירועים שונים אך על ידי כל הם מעלים שתי שאלות מציקות: מדוע בעל ספר דברי הימים בחר להשמיט את האירוע שתואר על ידי בעל ספר מלכים ומדוע בעל ספר מלכים החליט להתעלם מהאירוע שתואר בספר דברי הימים, במיוחד לאור העובדה שאירוע זה מבליט את הצורך להשמע לדברי הנביאים.
 
 
פעמיים תוארו האירועים סביב הפלגתם חסרת המזל של אניות יהושפט לתרשיש/אופיר:
                  בספר מלכים
 
                בספר דברי הימים
יְהוֹשָׁפָט עָשָׂר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אוֹפִירָה לַזָּהָב וְלֹא הָלָךְ כִּי נִשְׁבְּרֻה אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר. אָז אָמַר אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב אֶל יְהוֹשָׁפָט יֵלְכוּ עֲבָדַי עִם עֲבָדֶיךָ בָּאֳנִיּוֹת וְלֹא אָבָה יְהוֹשָׁפָט.[א]
וְאַחֲרֵי כֵן אֶתְחַבַּר יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה עִם אֲחַזְיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא הִרְשִׁיעַ לַעֲשׂוֹת. וַיְחַבְּרֵהוּ עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת אֳנִיּוֹת לָלֶכֶת תַּרְשִׁישׁ וַיַּעֲשׂוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר. וַיִּתְנַבֵּא אֱלִיעֶזֶר בֶּן דֹּדָוָהוּ מִמָּרֵשָׁה עַל יְהוֹשָׁפָט לֵאמֹר כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ יְהֹוָה אֶת מַעֲשֶׂיךָ וַיִּשָּׁבְרוּ אֳנִיּוֹת וְלֹא עָצְרוּ לָלֶכֶת אֶל תַּרְשִׁישׁ.[ב]
 
אם נשווה בין שני התיאורים נגלה ששני המקורות מספרים שני סיפורים שונים לחלוטין:
 
 
       בתחילת הסיפור
      בהמשך הסיפור
 
במלכים:
האניות שעשה יהושפט נשברו בעציון גבר בדרכן לאופיר.
 
אחזיהו מציע ליהושפט שיתוף פעולה ויהושפט מסרב.
בדברי הימים:
יהושפט ואחזיהו חוברים לבנות אניות בעציון גבר בכדי להפליג לתרשיש.
הנביא מזהיר מפני שיתוף הפעולה והאניות אכן נשברות.
 
הפרשנים[1] מסכימים פה אחד שאין כאן כל סתירה שכן באמת מדובר בשני אירועים שונים: באירוע הראשון המלכים חברו להפליג לתרשיש, הנביא הזהיר והאניות נשברו, כמתואר בספר דברי הימים ובאירוע השני אחזיה הציע שעבדיו יצטרפו לאניותיו של יהושפט שעמדו להפליג לאופיר ויהושפט למוד הנסיון סרב, כמפורט בספר מלכים. הפסוקים עצמם אמורים להוכיח שמדובר בשתי הפלגות שונות שכן פעם אחת האניות היו אמורות להפליג לתרשיש ופעם אחרת לאופיר ומובן מאליו שלא מדובר כאן באירוע אחד שתואר בשני אופנים סותרים.
 
הבה נאמץ את דברי הפרשנים ונניח שהמקרא מספר לנו שני סיפורים שונים על שני ציים שונים: הצי של יהושפט שנשבר בעציון גבר בדרכו לאופיר והצי המשותף שהפליג למרות הזהרת הנביא ולא הגיע אל יעדו. גם רוח הנבואה שפיעמה בחזהו של בעל ספר מלכים וגם רוח הקודש שהניע את ידו של בעל ספר דברי הימים הכירו, מן הסתם, את שני האירועים הללו ולכן מוזר במקצת לגלות שרוח הנבואה, בחרה להזכיר את אחד הסיפורים בעוד שרוח הקודש התיחסה לסיפור השני בלבד. למה? האם שבירת הצי בעציון גבר וסירובו של יהושפט לשתף פעולה עם אחזיהו נראו לרוח הקודש כחסרי חשיבות? האם ההתעלמות מדברי הנביא נראתה לרוח הנבואה כדבר של מה בכך?
 
השאלה האחרונה מטרידה במיוחד. לאחר קריאת הסברי הפרשנים אנו מגלים שבעל ספר מלכים החליט בעצם לותר על סיפור פיקנטי בעל מוסר השכל חריף לטובת סיפור תפל שגולת הכותרת שלו היא לא יותר מאשר כשלון המגעים הדיפלומטיים בין יהושפט לאחזיהו. הסיפור בדברי הימים מדגים במפורש את הסכנות האורבות לכל מי שבוחר להמרות את פי הנביאים ואיזו סיבה יש לבעל ספר מלכים להתעלם מאירוע שכה מטיב להדגים את השקפותיו התיאולוגיות? האם אין אנו מצפים מרוח הנבואה שתקפוץ על ההזדמנות להמחיש את חשיבות הציות לרוח הנבואה ותוסיף לתיאורה היבש גם את הסיפור על התגשמות דברי הנביא?
 
לנו לא נותר אלא להניח שבעל ספר מלכים החליט להמנע מקישוט הסיפור במוסרי השכל מיותרים ולהצמד רק למקורות שעמדו מול עיניו: 'ספר דברי הימים למלכי יהודה'[2] וספר 'דברי הימים למלכי ישראל'[3]. בעל ספר דברי הימים, לעומת זאת, לא עמד בפני הפיתוי ונראה שהוא החליט לשפר את העלילה ולהוסיף לה נופך חינוכי. הסתירה שהתפתחה בין הסיפור המקורי לסיפור המשופר הכריחה את הפרשנים לראות צל הרים כהרים ולהכפיל את האירועים וכך במקום אירוע קדום אחד אנו נותרים עם שתי גרסאות שונות שממחישות את הכלל שמכל סתירה יוצאים לפחות שלושה סיפורים שונים: הסיפור של המקור הראשון, הסיפור של המקור השני והסיפור שמספרים הפרשנים, שמעצם טבעו אינו יכול להידמות לאף אחד משני הסיפורים המקוריים.      


[א]      
מלכים א' כב:מט-נ, 'עָשָׂר' - קרי: 'עָשָׂה', 'נִשְׁבְּרֻה' - קרי: 'נִשְׁבְּרוּ'
[ב]       
דברי הימים ב' כ:לה-לז


[1]       
רד"ק, רלב"ג, מצודת דוד והמלבי"ם על מלכים א' כב:מט-נ
[2]       
ספר זה מוזכר במלכים א' כב:מו, מלכים ב' ח:כג, יב:כ, יד:יח, טו:ו, טו:לא, טז:יט, כ:כ, כא:יז, כא:כה, כג:כח, כד:ה.
[3]       
ספר זה מוזכר במלכים א' טז:ה, טז:יד, טז:כ, טז:כז, כב:לט, מלכים ב' א:יח, י:לד, יג:ח, יג:יב, יד:טו, יד:כח, טו:יא, טו:טו, טו:כא, טו:כו, טו:לא
נקרא 2648 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

1 תגובה

  • קישור לתגובה שבת, 20 אוקטובר 2012 16:38 הוסף ע״י דע מה שתשיב לעצמך

    אי אפשר לקבל את תירוץ הפרשנים מסיבה אחרת. תרשיש היא בחופי ים התיכון (יונה ירד באניה מיפו לתרשיש, יונה א ג), ואילו עציון גבר היא בראש מפרץ אילת (בה חנו בנ"י בצאתם ממצרים (במדבר לג לה-לו, דברים ב ח) ושם הקים שלמה צי אניות (מל"א ט כו, דה"ב ח יז)). כדי להגיע מעציון גבר לתרשיש יש להקיף את כל יבשת אפריקה, מסע כמעט בלתי אפשרי באותם ימים. תמוה ביותר שיהושפט ואחזיה יבנו אניות בעציון גבר כדי להפליג לתרשיש. אין בכך כל הגיון.

    ההסבר נעוץ בהבנת המושג "אניות תרשיש". אין משמעו "אניות המפליגות לתרשיש", אלא כינוי לאניות חזקות במיוחד שהיו יכולות לעשות את המסע לתרשיש. אניות אלו יכלו להבנות במקומות שונים, והפסוק במלכים מתאר שהן נבנו בעציון גבר במטרה להפליג לאופיר. (אופיר מזוהה עם ארץ פונת שבאפריקה המזרחית (עולם התנ"ך, דה"ב, עמ' 155) והגיוני שהבאים מא"י יסעו אליה דרך הים, מעציון גבר.)

    התיאור בדברי הימים בהכרח שגוי. בלתי הגיוני שאניות המיועדות למסע לתרשיש יבנו בעציון גבר. אלא, כנראה שמחבר ספר דברי הימים התבסס על הפסוק במלכים, אך טעה בהבנת המונח "אניות תרשיש". הוא חשב שאלה אניות המיועדות לתרשיש, ולכן כתב שהמסע מעציון גבר היה לתרשיש, ולא הבין שלמעשה אלה היו אניות חזקות שיועדו למסע לאופיר.

    אין כאן תיאורים של שני מסעות שונים, אלא תיאור של מסע אחד, שבדה"י השתבש.

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים