Skip to content

1VSDAT

שני, 02 אוגוסט 2010 13:33

משפחת יאשיהו

דרג מאמר זה
(6 מדרגים)
לרשות הרבנים עמדו כמעט אלפיים שנה במהלכן הם יכלו לחשוב על כל התירוצים האפשריים שיאפשרו את החלקת כל הסתירות והמבוכות שנזרעו ביד רחבה בכל ספרי התנ"ך. עם זאת, גם מאמץ של שישים דורות לא הצליח להעלים את כל הבעיות ונראה שידרשו לפחות שישים דורות נוספים בכדי לתאם את כל הפסוקים הסותרים שמתייחסים לבניו ונכדיו של המלך יאשיהו.
 
 
את קיני הצרעות הארסיים ביותר ניתן למצא דווקא בפסוקים תמימים וחסרי כל זדון. לשם דוגמה, מה כבר יכול להיות הנזק בסתירה הקטנה שבין שני הקטעים הבאים:
 
וַיֶּגֶל אֶת יְהוֹיָכִין בָּבֶלָה וְאֶת אֵם הַמֶּלֶךְ וְאֶת נְשֵׁי הַמֶּלֶךְ וְאֶת סָרִיסָיו וְאֵת אֵולֵי הָאָרֶץ הוֹלִיךְ גּוֹלָה מִירוּשָׁלַם בָּבֶלָה. ... וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דֹדוֹ תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ. בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמיּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה.[א]
בֶּן שְׁמוֹנֶה שָׁנִים יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַעֲשֶׂרֶת יָמִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה. וְלִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה שָׁלַח הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר וַיְבִאֵהוּ בָבֶלָה עִם כְּלֵי חֶמְדַּת בֵּית יְהֹוָה וַיַּמְלֵךְ אֶת צִדְקִיָּהוּ אָחִיו עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם.[ב]
 
הקטע הראשון טוען שמלך בבל העלה לכס השלטון את צדקיהו דודו של יהויכין והקטע השני מתעקש שנבוכדנצר המליך את צדקיהו אחיו של יהויכין. נו, אז מה? דודו, אחיו, מה כבר ההבדל הגדול? חבל לבזבז זמן על בעיה כה זניחה. נמצא תרוץ זה או אחר ונעבור לבעיה הבאה. היום הינו קצר והמלאכה בו מרובה.
 
רש"י והמצודת הדוד אכן מיהרו להוריד את הנושא מסדר יומם ושניהם טענו שלמרות הניסוח החד-משמעי, ספר דברי הימים אינו מתייחס לאחיו של יהויכין אלא לאחיו של המלך יהויקים שהוזכר שלושה פסוקים קודם לכן. יהויקים היה אביו של יהויכין ואחיו הוא ממילא דודו של יהויכין, בדיוק כפי שנאמר בספר מלכים[1].
    
הסבריהם של רש"י והמצודת דוד אכן יכולים לשכנענו, אבל זאת רק בתנאי שנחליט לא להתעמק בהם יתר על המידה. אם נבחר בכל זאת לחטט בפינות האפלות אזי נאלץ להתעמת גם עם הקטע הבא:
 
וּבְנֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַבְּכוֹר יוֹחָנָן הַשֵּׁנִי יְהוֹיָקִים הַשְּׁלִשִׁי צִדְקִיָּהוּ הָרְבִיעִי שַׁלּוּם.[ג]
 
את הסתירות שקטע זה חושף לא ניתן לתרץ אפילו במחיר השפלתה של רוח הקודש. כאן אנו מגיעים לקצה היכולות של חכמי ישראל. כאן כל הלהטוטים כושלים וכל אחיזות העיניים נחשפות וכאן סוף סוף אנו נאלצים לעמוד בפני שלוש אלטרנטיבות קשות: או שרוח הקודש התבלבלה, או שרוח הקודש החליטה לשטות בנו או שאין בכלל רוח קודש ובעל ספר דברי הימים, ככל אדם נורמלי, פשוט לא שם לב לסתירות העולות מתוך חיבורו.
     
את כסאו של יאשיהו ירש בנו יהואחז, כמתואר בפסוקים:
 
בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ. וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִדּוֹ וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלַם וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ וַיִּקַּח עַם הָאָרֶץ אֶת יְהוֹאָחָז בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו.[ד]
 
ההגיון מכתיב שאם יהואחז עלה למלוכה אחרי אביו הרי שיהואחז חייב להיות שמו הנרדף של יוחנן המוזכר בקטע הבעייתי ובניו של יאשיהו חייבים היו להיוולד בסדר הבא:
 

 
ההגיון, כהרגלו בספרי התנ"ך, טועה לחלוטין: יהואחז היה בן 23 במולכו והוא מלך רק שלושה חודשים[ה]. אחריו עלה למלוכה אחיו יהויקים[ו] שהיה בן 25 במולכו.[ז] כיוון שיהואחז מלך רק שלושה חודשים והאח שהחליפו היה שנתיים מבוגר ממנו הרי שנופלת על הסף האפשרות שיהואחז היה בכור בניו של יאשיהו אנו נאלצים להניח שיהואחז הוא שמו הנרדף של צעיר הבנים. סדרם הכרונולוגי של בני יאשיהו חייב, אם כן, להיות כדלקמן:
 
כאן נחשף קן צרעות חדש לגמרי: יהואחז, כאמור, היה בן 23 במלכו[ח] ולאחר תקופת מלוכה זניחה הוא הוחלף באחיו יהויקים שמלך במשך 11 שנה[ט]. את יהויקים החליף על כס השלטון בנו יהויכין ששוב מלך רק חודשים ספורים ואחריו עלה למלוכה בנו השלישי של יאשיהו עליו מעיד הכתוב: 'בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם'[י]. ברור שבנו השלישי של יאשיהו אינו יכול לחגוג את יום הולדתו ה-21 אחד עשרה שנים לאחר שלאחיו הצעיר יהואחז כבר מלאו 23 שנה. שלום ויהואחז אינם יכולים להיות, אם כן, אותו האדם וחייבת להיות דרך אחרת להסביר את הפסוק המביך 'וּבְנֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַבְּכוֹר יוֹחָנָן הַשֵּׁנִי יְהוֹיָקִים הַשְּׁלִשִׁי צִדְקִיָּהוּ הָרְבִיעִי שַׁלּוּם'.
 
רבותינו חכמי התלמוד הבינו שלא כדאי להמשיך ולהתמודד עם מספרים שאינם מוכנים בשום פנים ואופן לשתף פעולה ולכן הם החליטו שהגיע הזמן להתעלם ממובנו הפשוט של הפסוק הבעייתי ולכפות עליו פירוש אלים ונועז. לשיטתם אין לאמץ את הפסוק 'וּבְנֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַבְּכוֹר יוֹחָנָן הַשֵּׁנִי יְהוֹיָקִים הַשְּׁלִשִׁי צִדְקִיָּהוּ הָרְבִיעִי שַׁלּוּם' כלשונו וכפשטו ועלינו להבין שיוחנן לא היה הבכור מבחינה כרונולוגית אלא הבכור במלוכה. אם יוחנן היה הבכור במלוכה הרי שניתן לזהותו בבטחה כיהואחז וכך להוריד מסדר היום את האפשרות שיהואחז הוא שמו הנרדף של שלום.
 
עד כאן הכל בסדר אבל גם אחרי התמרון הזה הבעיה עדיין אינה מוצאת את פתרונה. אם אנו מפרשים את המילה 'הַבְּכוֹר' במובן של 'ראשון למלוכה', את המילה 'הַשֵּׁנִי' במובן של 'שני למלוכה' ואת המילה 'הַשְּׁלִשִׁי' במובן של 'שלישי למלוכה' אזי נהיה חייבים להבין את המילה 'הָרְבִיעִי' במובן של 'רביעי למלוכה' ואכן, אם נחפש, נמצא גם את הפסוק הבא:
כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה אֶל שַׁלֻּם בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הַמֹּלֵךְ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו אֲשֶׁר יָצָא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה לֹא יָשׁוּב שָׁם.[יא]
 
פסוק זה יאפשר לנו להניח שיוחנן/יהואחז היה הראשון לעלות על כס המלוכה אחרי אביו, יהויקים השני, צדקיהו השלישי ושלום הרביעי.
הבעיה היא שיאשיהו תרם למלכות יהודה רק שלשה בנים ואחרי צדקיהו, מלכה האחרון של ממלכת יהודה, לא מלך שום מלך בשם שלום. לכן אם הפסוק מונה את צאצאי יאשיהו שעלו על כס המלוכה הוא היה צריך לעצור אחר הבן השלישי ולהתעלם כליל מהבן הרביעי או לציין במפורש שבן זה מעולם לא עלה על כס אביו.
 
גם לזה יש לפרשנים תשובה: ליאשיהו אמנם היו רק שלושה בנים אבל שלום הוא שמו הנרדף של צדקיהו והכתוב בחר להזכיר את שני השמות הנרדפים בזה אחר זה – באומרו 'הַשְּׁלִשִׁי צִדְקִיָּהוּ' הוא מציין את העובדה שצדקיהו היה השלישי בבני יאשיהו ובאומרו 'הָרְבִיעִי שַׁלּוּם' הוא מציין את העובדה שצדקיהו/שלום היה הרביעי לעלות על כס המלוכה אחרי יאשיהו.[2] אם נשים עתה את סדר המלוכה בסוגריים נוכל לבנות את העץ המשפחתי של משפחת יאשיהו כדלקמן:
 
 
 
אף שפירושם של חכמי התלמוד לפסוק 'וּבְנֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַבְּכוֹר יוֹחָנָן הַשֵּׁנִי יְהוֹיָקִים הַשְּׁלִשִׁי צִדְקִיָּהוּ הָרְבִיעִי שַׁלּוּם' פוגע בכל מה שלמדנו על הסמנטיקה, התחביר והלוגיקה של השפה העברית אין לנו למעשה כל ברירה אלא לאמצו. כל פתרון אחר חייב בהכרח להוביל לאסון. ההגיון הוא כשמיכה שלעולם לא תצליח לכסות בעת ובעונה אחת את כל פסוקי התנ"ך. משוך את השמיכה לכיוון אחד ומייד תתגלה ערוותו של פסוק סורר זה או אחר. משוך את השמיכה לכיוון השני ומייד יחשפו כמה פסוקים שהחליטו לפתוח בדרך עצמאית משלהם. שומרי האמונים למדו זה מכבר שההגיון ורוח הקודש לעולם לא יצליחו לדור בכפיפה אחת וכבכל מקרה אחר של סכסוך שכנים, אחד הצדדים חייב לצאת נפסד. בעולם התורני דברי האל משקפים את האמת המוחלטת וההגיון, ממילא, חייב תמיד לשחק תפקיד משני ולעיתים אף זניח.
 
הטקסט הוא קדוש ולכן הרבנים תמיד יתאמצו לתרץ כל פסוק שמסרב ללכת בתלם, אפילו אם בדרכם יתייצבו כל תכתיביו של השכל הישר. כך גם במקרה שלפנינו: בעל ספר דברי הימים שכתב את הפסוק 'וּבְנֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַבְּכוֹר יוֹחָנָן הַשֵּׁנִי יְהוֹיָקִים הַשְּׁלִשִׁי צִדְקִיָּהוּ הָרְבִיעִי שַׁלּוּם' הסתמך מן הסתם על מסמך מקורי שעמד מול עיניו ובלהט היצירה הוא לא שם לב לעובדה שהוא סותר מקצת מהפסוקים שהתבססו על מקורות אחרים. אם היינו מפנים את תשומת ליבו לסתירות התמימות הוא לבטח היה מתנצל ומבטיח לבדוק בשנית את מקורותיו אבל איש, ככל הנראה, לא טרח להגיה את הכתוב והטעויות שלא תוקנו במשך מאות בשנים השתרשו, התקדשו והפכו לצוק איתן שלעולם כבר לא יזוז ממקומו. ידיהם של הרבנים נכבלו ועתה הם יכלו לתקן את המעוות רק על ידי כפית פרשנויות חסרות כל בסיס ופשר על פסוקים חפים מפשע שמעולם לא ניסו להרע או להזיק.
 
עם זאת, נראה שהפרשנים הקדומים לא השקיעו בנושא זה את כל המחשבה הדרושה והתעמקות נוספת היתה מניבה את הפתרון שהמלבי"ם מייחס לדון יצחק אברבנל[3]: פרשן זה הניח שצדקיהו אינו בנו של יאשיהו אלא בנו של יהויקים המוזכר בפסוק:
 
וּבְנֵי יְהוֹיָקִים יְכָנְיָה בְנוֹ צִדְקִיָּה בְנו.[יב]
 
בעזרת פסוק זה נוכל לעדכן את עץ המשפחה של יאשיהו ולציירו באופן הבא:
 
אם המלך צדקיהו הוא בנו של יהויקים ולא בנו של יאשיהו אזי בעל ספר דברי הימים באמת תיאר את המציאות האמיתית כשאמר 'וַיַּמְלֵךְ אֶת צִדְקִיָּהוּ אָחִיו' בעוד שבעל ספר מלכים שאמר 'וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דֹדוֹ תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ' לא השתמש במילה 'דֹדוֹ' לציון קרבה משפחתית אלא במובן של 'אוהבו וידידו', כפי שניתן למצא בפסוקים דוגמת 'צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין'[יג] או 'אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים'[יד].
 
למרבה הצער, פרשנות מעניינת זאת חייבת להתעמת לא רק עם הפסוק המציק 'כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה אֶל שַׁלֻּם בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הַמֹּלֵךְ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו אֲשֶׁר יָצָא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה לֹא יָשׁוּב שָׁם'[טו] אלא גם עם שני פסוקים מרגיזים נוספים. האחד אומר:
 
בֶּן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה.[טז]
 
והשני אומר:
 
בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמיּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה.[יז]
 
אם יהואחז וצדקיהו ינקו משדיה של אותה אם אזי שניהם חייבים להיות אחים ולא ייתכן שאחד היה בנו של יאשיהו והשני נכדו של יאשיהו. למרבה השמחה, גם לבעיה זו נמצא פתרון סביר: רבי יוחנן הבין שהמילה 'וְתֹעֲבֹתָיו' בפסוק 'וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְתֹעֲבֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה'[יח] מלמדת שיהויקים 'בא על אמו ועל כלתו ועל אשת אביו'[4] ופרשנותו לא רק פוקחת את עיננו אלא גם מראה לנו את האור שבקצה המנהרה: אם יהויקים בא על אשת אביו נוכל להניח שהוא שכב עם חמואל בת ירמיהו, אמו של יהואחז, והוליד ממנה את צדקיה בנו. כך יתחוור לנו מדוע צדקיהו הוזכר במקרא פעמיים, פעם אחת כבנו של יאשיהו ופעם אחרת כבנו של יהויקים: הוא נולד לאשתו של יאשיהו ולכן הכתוב מחשיבו כבנו של יאשיהו ומאידך, הוא היה בנו הביולוגי של יהויקים ולכתוב לא היתה ברירה אלא לתארו גם כבנו של יהויקים. פרשנות זאת מאפשרת לנו ליישב גם את הסתירה בין ספר מלכים לספר דברי הימים - האחד מתייחס לצדקיהו כבנו של יאשיהו ומציג אותו כדודו של יהויכין והשני מתייחס אליו כבנו של יהויקים ומציג אותו כאחיו של יהויכין.     
 
קו מחשבה בריא זה היה יכול להרגיע רבבות אברכים מוטרדים אבל הרבנים נאלצו לדחותו על הסף. אם צדקיהו נולד ליהויקים שבא על אשת אביו אזי הוא ממזר וממזר אינו יכול להחשב לצדיק גמור, כפי שהמלך צדקיהו נחשב בלא מעט ממקורותינו.[5] המסקנה של המלבי"ם, ומן הסתם של העולם התורני כולו, מתחייבת מאליה – צדקיהו אינו בנו הממזר של יהויקים אלא בנו החוקי של יאשיהו וממילא יוחנן חייב להיות שמו הנרדף של יואחז, המילה 'הַבְּכוֹר' חייבת לתאר את הבן שעלה הראשון למלוכה ולא את הבן שיצא ראשון מרחם אימו, המושגים 'הַשֵּׁנִי' ו-'הָרְבִיעִי' חייבים מציינים את סדר עלית הבנים למלוכה בעוד שהמילה 'הַשְּׁלִשִׁי' מתייחסת לסדר הלידה וצדקיהו נמנה פעמיים באותו הפסוק - פעם אחת תחת השם צדקיהו ופעם שניה תחת השם שלום ולבסוף, שצדקיהו הצליח לעלות למלוכה גם בגיל 21 וגם בגיל 32.
 
 


[א]       
מלכים ב' כד:טו-יח, 'אֵולֵי' - קרי: 'אֵילֵי', 'חֲמיּטַל' - קרי: 'חֲמוּטַל'
[ב]       
דברי הימים ב' לו:ט-יא
[ג]        
דברי הימים א' ג:טו
[ד]        
מלכים ב' כג:כט-ל
[ה]       
מלכים ב' כג:לא
[ו]        
שם, פסוק לד
[ז]        
שם, פסוק לו
[ח]       
מלכים ב' כג:לא
[ט]       
מלכים ב' כד:לו
[י]        
מלכים ב' כד:יח
[יא]       
ירמיה כב:יא
[יב]       
דברי הימים א' ג:טז
[יג]       
שיר השירים א:יג
[יד]       
שיר השירים ו:ג
[טו]       
ירמיה כב:יא
[טז]       
מלכים ב' כג:לא
[יז]       
מלכים ב' כד:יח וירמיה נב:א, 'חֲמיּטַל' - קרי: 'חֲמוּטַל'
[יח]       
דברי הימים ב' לו:ח


[1]       
רש"י ומצודת דוד על דברי הימים ב' לו:י
[2]       
הוריות יא:ב, כריתות ה:ב
[3]       
המלבי"ם על מלכים ב' כד:יז
[4]       
ויקרא רבה יט:ו
[5]       
תוספות יום טוב על גיטין ד:ג, רש"י על סנהדרין קג:א, תוספות מועד קטן כח:ב, רבינו ניסים על הרי"ף גיטין יח"ב, הרא"ש על נדרים פרק תשיעי סימן ב, יד רמה על סנהדרין קג:א ורבים וטובים נוספים
נקרא 4270 פעמים
למאמר הבא ולקודם: « בני ישי

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

8 תגובות

  • קישור לתגובה ראשון, 08 אפריל 2018 19:48 הוסף ע״י עדי אביר

    ברנע,

    אני שמח לפגוש סוף סוף פילוסוף מעמיק שהגותו שווה יותר מגרוש.

    כמומחה, האם תוכל לפתור את הסתירות שמצאתי במאמר או שלדעתך מדובר בנושא חסר ערך שאין לו שום נגיעה לשאלת אמינותו של התנ"ך?

  • קישור לתגובה ראשון, 08 אפריל 2018 16:30 הוסף ע״י ברנע

    כמה פילוסופיה בגרוש

  • קישור לתגובה חמישי, 29 דצמבר 2016 20:13 הוסף ע״י עדי אביר

    משה היקר,

    התאמץ נא אתה להבין את מה שכתבתי לך. פירוש הביטוי 'הכי אחי' הוא 'האם אתה אחי?' יעני, אתה לא אחי ולכן אין סיבה שתעבדני חינם.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 29 דצמבר 2016 13:53 הוסף ע״י דיין שם משה

    עדי היקר התאמץ נא להבין את הפרוש שכתבתי לך
    בראשית כט15: "וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי אָחִי אַתָּה [יעני בן משפחה אתה בן אחותי ואני דודך] וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם [למה מה קרה שתעבוד לי חינם אתה לא עבד] הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ"

  • קישור לתגובה חמישי, 29 דצמבר 2016 10:49 הוסף ע״י עדי אביר

    משה אחי,

    תגיד אחינו, אתה לא יודע שכל בני ישראל הם אחים אבל זה לא אומר שכולם דודים זה של זה.

    למרות שאתה דבק בתנ"ך ופוסל את הרבנים אתה מוצא את עצמך משתמש בתירוצים הקלושים בהם הם נאחזים. המילה 'אחיו' יכולה לציין קרבה אמיתית בין שני ילדים לאותו הורה אבל היא גם מציינת חבר, קרוב ומי שמשתייך לאותה חמולה או עם. אברהם שמע כי נשבע קרוב שלו והוא החזיר לקרוב הזה את רכושו. הוא גם ביקש שלא תהייה מריבה בין רועיו לרועי לוט 'כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ' ולא 'כִּי אַחִים אֲנָחְנוּ'. 'אֲנָשִׁים אַחִים' משמעותו קרובים, בני אותה משפחה בעוד ש'אחים' מצביע על קיומו של הורה משותף. אי לכך, להערכתי, אין שום משמעות לעובדה שאברהם היה במקרה גם הדוד הביולגי של לוט.

    אדרבה, אם המושג 'אח' הוא חילופי למושג 'דוד', הרי ששוב אנחנו נוכחים שכותב המקרות, יהוה או מי שיהיה, מתנסח בצורה מבולבלת ומטעה ולא ניתן לקבל את דבריו כפשטם.

    במקרה של משפחת יאשיהו לא ניתן לקרוא את הביטוי 'וַיַּמְלֵךְ אֶת צִדְקִיָּהוּ אָחִיו' כאילו נכתב 'וַיַּמְלֵךְ אֶת צִדְקִיָּהוּ דודו' או את הפסוק 'וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דֹדוֹ תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ' כ'וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה אחיו תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ'. אי אפשר לטעון שהאחראי בחר להשתמש במליצת שיר במקום בו לדיוק יש חשיבות מכרעת ואם הוא בכל זאת החליט להשתמש במונח 'אחיו' במקום במונח 'דוד', או להיפך, הרי שהוא שב והוכיח שלא כל כך אכפת לו אם הקורא מבין את המציאות הריאלית אם לאו.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 29 דצמבר 2016 05:24 הוסף ע״י דיין שם משה

    לוט היה בן הרן אחיו של אברהם
    בראשית יא27: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן וְהָרָן הוֹלִיד אֶת לוֹט"
    בראשית יב5: "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם ...
    אך לוט נקרא גם אח של אברהם אף כי אברהם דוד של לוט
    בראשית יד14: "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן"
    בראשית יד16: "וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם"
    בראשית יג8: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי ובינך וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ"

  • קישור לתגובה רביעי, 28 דצמבר 2016 21:26 הוסף ע״י עדי אביר

    משה,

    צר לי אבל נראה לי שהבנתך אינה מדביקה את הקף ידיעותך. מובן המילה הֲכִי' הוא 'האם' וכשלבן אמר ליעקב: 'הֲכִי אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם?' הוא התכוון לומר האם אתה אח שלי שתעבוד עבורי בחינם? אבל אתה אינך אחי ולכן 'הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ'.

    מכאן ניתן ללמוד שלבן, דודו של יעקב, לא חשב שיעקב הוא אחיו וממילא אין לך שום הוכחה שדוד = אח.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 28 דצמבר 2016 15:22 הוסף ע״י דיין שם משה

    בראשית כט15: "וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ"
    לבן בן בתואל אח של רבקה בת בתואל ורבקה אמו של יעקב
    לבן הארמי הוא דוד של יעקב אבינו והנה קרא לו אח
    ******* כי על פי התורה דוד זה אח *******
    אם לאחותי יש בן אז הבן הזה שלה נקרא אחיין שלי
    לאמור הוא אחי אף שאני דוד שלו

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים